חיפוש חדש  חזור
מידע אישי לתלמיד

שנה"ל תשע"ז

  ארמונות בעידן האימפריות המוסלמיות: מבט משווה (איראן, הודו והאימפריה העת'מאנית במ
  Islamic Palaces in the Age of Empire: a Comparative Approach  
0821-6394-01
אמנויות | חוג לתולדות האמנות
סמ'  א'1600-1800001 קיקואיןשיעור ד"ר הגר נעמי
ש"ס:  2.0

סילבוס מקוצר

בין המאה ה-15 למאה ה-16 חל מהפך פוליטי דרמטי במרחב המסלמי, מהפך אשר בסופו התייצבו ארבע אימפריות מובחנות זו לצד זו, שכולן ינקו מאותה מורשת פוליטית, תרבותית ואמנותית. הארמונות שניבנו על ידי שליטי האימפריות השונות משקפים את האופן בו כל אחד מן השליטים יצק לתוך הארמון שהזמין את התפיסות האימפריאליות הייחודיות של כל שושלת, את מעמדו כשליט ואת היחסים האמורים לשרור בינו לבין נתיניו. כדי לבחון את השונה והדומה בארמונות, ניעזר בתיאוריות מתחום הפוליטיקה של המבט.

 

Course description

The non-Arab world of Islam saw a dramatic change in the turn of the 15th century.  Its culmination at the beginning of the 16th century, brought about four new political entities, all enjoying a mutual political and cultural heritage, but at the same time developing a unique political ideology and modes of artistic expression.

 

The palaces built by the rulers of these empires strongly reflect each dynasty's   divergent imperial notions, each ruler's conception of kingship and the rules governing his relations with his subjects.

 

Gaze theories will be used to explore the similarities and dissimilarities between the different palaces in light of the principles outlined above.  

 

סילבוס מפורט

אמנויות | חוג לתולדות האמנות
0821-6394-01 ארמונות בעידן האימפריות המוסלמיות: מבט משווה (איראן, הודו והאימפריה העת'מאנית במ
Islamic Palaces in the Age of Empire: a Comparative Approach
שנה"ל תשע"ז | סמ'  א' | ד"ר הגר נעמי

סילבוס מפורט/דף מידע

ארמונות בעידן האימפריות המסלמיות: מבט משווה (איראן, הודו והאימפריה העת'מאנית במאות 15-17)

Islamic Palaces of the Age of Empires: a comparative approach (Iran, India and the Ottoman Empire, 15th-17th c.)

שיעור, 2 ש"ס

ד"ר נעמי הגר

nomihe@gmail.com

החוג לתולדות האמנות

הפקולטה לאמנויות

סמס' א', תשע"ז

שעות קבלה: עפ"י תיאום טלפוני (054-3186379)

דרישות השיעור:  בחינת סיום

מרכיבי הציון הסופי: בחינת סיום 100%

בין המאה ה-15 למאה ה-16 חל מהפך פוליטי דרמטי במרחב המסלמי, מהפך אשר בסופו התייצבו ארבע אימפריות מובחנות זו לצד זו, שכולן ינקו מאותה מורשת פוליטית, תרבותית ואמנותית. הארמונות שניבנו על ידי שליטי האימפריות השונות משקפים את האופן בו כל אחד מן השליטים יצק לתוך הארמון שהזמין את התפיסות האימפריאליות הייחודיות של כל שושלת, את מעמדו כשליט ואת היחסים האמורים לשרור בינו לבין נתיניו. כדי לבחון את השונה והדומה בארמונות, ניעזר בתיאוריות מתחום הפוליטיקה של המבט.

 

The non-Arab world of Islam saw a dramatic change in the turn of the 15th century.  Its culmination at the beginning of the 16th century, brought about four new political entities, all enjoying a mutual political and cultural heritage, but at the same time developing a unique political ideology and modes of artistic expression.

The palaces built by the rulers of these empires strongly reflect each dynasty's   divergent imperial notions, each ruler's conception of kingship and the rules governing his relations with his subjects.

Gaze theories will be used to explore the similarities and dissimilarities between the different palaces in light of the principles outlined above.  

1.   מבואות

מבוא היסטורי: עידן האימפריות

מבוא פונקציונלי:

D. Preziosi, "Introduction: Power, Structure, and Architectural Function", in The Ottoman City and Its Parts: urban structure and social order, I. E. Bierman et al. (eds.), New York, 1991.

D. P. Brookshaw, "Palaces, Pavilions and Pleasure-gardens: the context and setting of the medieval majlis," Middle Eastern Literatures 6(2003), pp. 199-223.

S. F. Dale, "Empires and Emporia: Palace, Mosque, Market, and Tomb in Istanbul, Isfahan, Agra, and Delhi," Journal of the economic and Social History of the Orient 53(2010), pp. 212-229.

 

2. ה"ארמון" התימורי: אוהלו וגנו של השליט

B. O'kane, "From Tents to Pavilions: royal mobility and Persian palace design," Ars Orientalis 23(1993), pp. 143-170.

L. Golombek, "The Gardens of Timur: new perspectives," Muqarnas 12(1995), pp. 137-147.

 

3.   הארמון הצפוי באצפהאן: מופת של נינוחות ממלכתית

S. Babaie, Isfahan and Its Palaces: Statecraft, Shi'ism and the architecture of conviviality in early modern Iran, Edinburgh, 2008.

 

S. P. Blake, Half the World: the social architecture of Safavid Isfahan 1590-1722, Costa Mesa, Calif., 1999.

 

4.   פתחפור סיקרי: העיר הנטושה

M. Brand et al., Fatehpur Sikri: a sourcebook, Cambridge, Mass., 1985. 

 

5.   המצודות האדומות בדלהי ובאגרה: מופת של עוצמה ורב-תרבותיות

E. Ehkers, ed., Shahjahanabad/Old Delhi: traditional and colonial change, Stuttgart, 1993.

S. P. Blake, Shahjahanabad: The sovereign city in Mughal India 1639-1739, Cambridge, 1991.

E. Koch, Mughal Art and Imperial Ideology, New Delhi, 2001.

 

6.   ארמון הטופקאפי: מופת של היררכיה ומידור

G. Necipoglu, Architecture, Ceremonial, and Power: the Topkapi Palace in the fifteenth and sixteenth centuries, Cambridge, Mass., 1991.

 

7.   מבט משווה

E. Koch, "Diwan-i Amm and Chihil Sutun: the audience halls of Shah Jahan," Muqarnas 11(1994), pp. 143-165.

G. Necipoglu, "Framing the Gaze in Ottoman, Safavid, and Mughal Palaces, Ars Orientalis 23(1993), pp. 303-342.

 

להצהרת הנגישות


אוניברסיטת ת