הן בספרות והן בתרבות הויזואלית והמדיה השונים בתוכה מהווה המבט כלי מרכזי למיקוד תשומת הלב; לפיקוח ומשטור; ולמשמוע עולם. הקורס יעסוק בתיאוריות של המבט ככלי כוח, כאמצעי פסיכואנליטי, במסגרת התיאוריות הפמיניסטיות ובמסגרת התיאוריות של הקולנוע ושל התרבות הויזואלית; ובהתבוננות בטקסטים מהמדיה השונים תוך התמקדות באופן בו אפשר לחשוב על ה"מבט" כמנגנון העיקרי למשמוע העולם – בין אם בצורתו המטאפורית, המדומיינת, כמבט רואה-כל ובין אם בצורתו הפיזיולוגית הקונקרטית, המוגבלת למה שנגלה לעין האנושית (או המצלמה כאקסטנציה שלה) בלבד.

הסמינר יבדוק תיאוריות של של מרחב ושל מבט במסגרת "המפנה המרחבי" שמציעים ניטשה ופוקו, אבל שאינו מצביע על המנגנון הממשמע את העולם כשהוא משתמע במרחב. בסמינר ייבחן המבט (במסגרת תרבות ויזואלית) כמנגנון משמוע, ובעקבות זאת – מה עולה מקריאת טקסטים ספרותיים וויזואליים מהפרספקטיבה הזו. נקודות המוצא של הסמינר תהיינה המעבר למרחב – מרחב פומבי ומרחב פרטי, ומגדור של "מרחב"; המגדור של המבט ל"מבט מגבוה" ו"מבט נמוך"; ואילו אופציות של אחריות, שינוי ופתרון עולות מכל מבט כזה. בסמינר יילמדו גם טקסטים תיאורטיים וגם טקסטים ספרותיים, תצלומיים, קולנועיים וציוריים במסגרת של תיאוריית קריאה אלטרנטיבית ושל האפיסטמולוגיה של תרבות ויזואלית ויכללו בו סיפורים, סרטים וסדרות-דימויים ויזואליות דרכם משתקפות המשמעויות הפוליטיות והאפיסטמולוגיות של המבט.