| |||||||||||||||||||||||||
![]() |
![]() |
||||||||||||||||||||||||
אדריכלות בישראל במאה העשרים
Architecture in Israel in the 20th Century |
0861-9004-01 | ||||||||||||||||||||||||
---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
אמנויות | תכנית רב תחומית באמנויות | |||||||||||||||||||||||||
|
במרכז הסמינר תעמוד האדריכלות בישראל במאה העשרים כאחד ממרכיביה המרכזיים של תרבות מקומית. במסגרת הקורס נבנה תשתית לקריאה של מושגים אדריכליים ושפה תכנונית עיצובית, ונבין את הזיקה בין הדיסציפלינה האדריכלית אל דיסציפלינות אחרות של התרבות והאמנות - בטקסט ובמדיה חזותית, ובפרט בקולנוע. הקולנוע בדומה לאדריכלות מבוסס על זמן ומרחב, ובדומה לה, יוצר, מבנה ומשקף ייצוגים ודימויים של החברה, המקום, והזיכרון התרבותי והאישי. דרך התבוננות משולבת זו נבחן תהליכים היסטוריים, שינויים חברתיים, אידיאולוגיות, מערכות כלכליות והלכי רוח ומחשבה. בעזרת ארגז הכלים של הקריאה והפרשנות האדריכלית וייצוגיה בקולנוע נתבונן בנוף הישראלי שהתפתח בישראל במאה השנים האחרונות, נפענח את המשמעויות הגלומות בו, את מקורות ההשראה שהתפתחו בו ואת האופן בו הוא בונה זהות.
The seminar will focus on the architecture in Israel in the 20th and the 21st century as a significant part of the elements of local culture (s). In this framework will be constructed an infrastructure for the understanding of architectural concepts and design language. We will look into the relations between architecture and other visual arts and culture, with an emphasis on film. Film, like architecture, is time-space based, and reflects and constructs images of space, society, and culture, as well as a means of their documentation and recollection. Through the lens of architectural narratives and of architecture's and urban reflection in films we will read into the spaces created in Israel/Palestine in the past 100 years, and the means in which they constitutes identities in our society.
אדריכלות בישראל במאה העשרים
Architecture in Israel in the 20th Century
סמסטר ב תשע"ט
4 ש"ס
סוג המסגרת: סמינר
שם המרצה: ד"ר ליאת סאבין בן שושן
טלפון: 054-5799945
דואר אלקטרוני: liatsavin@gmail.com
שעות קבלה:
לפי תאום טלפוני מראש
תאור הקורס
במרכז הסמינר תעמוד האדריכלות בישראל במאה העשרים כאחד ממרכיביה המרכזיים של תרבות מקומית. במסגרת הקורס נבנה תשתית לקריאה של מושגים אדריכליים ושפה תכנונית עיצובית, ונבין את הזיקה בין הדיסציפלינה האדריכלית אל דיסציפלינות אחרות של התרבות והאמנות - בטקסט ובמדיה חזותית, ובפרט בקולנוע. הקולנוע בדומה לאדריכלות מבוסס על זמן ומרחב, ובדומה לה, יוצר, מבנה ומשקף ייצוגים ודימויים של החברה, המקום, והזיכרון התרבותי והאישי. דרך התבוננות משולבת זו נבחן תהליכים היסטוריים, שינויים חברתיים, אידיאולוגיות, מערכות כלכליות והלכי רוח ומחשבה. בעזרת ארגז הכלים של הקריאה והפרשנות האדריכלית וייצוגיה בקולנוע נתבונן בנוף הישראלי שהתפתח בישראל במאה השנים האחרונות, נפענח את המשמעויות הגלומות בו, את מקורות ההשראה שהתפתחו בו ואת האופן בו הוא בונה זהות.
The seminar will focus on the architecture in Israel in the 20th and the 21st century as a significant part of the elements of local culture (s). In this framework will be constructed an infrastructure for the understanding of architectural concepts and design language. We will look into the relations between architecture and other visual arts and culture, with an emphasis on film. Film, like architecture, is time-space based, and reflects and constructs images of space, society, and culture, as well as a means of their documentation and recollection. Through the lens of architectural narratives and of architecture's and urban reflection in films we will read into the spaces created in Israel/Palestine in the past 100 years, and the means in which they constitutes identities in our society.
דרישות הקורס
נוכחות מלאה, השתתפות פעילה בשיעורים וקריאה של מאמר אחד לקראת כל שיעור.
במסגרת העבודה ייבחר כל סטודנט סרט, הצגה, או פרויקט אדריכלי שנבנה בישראל במאה השנים האחרונות ומתייחס לאחד המושגים אשר יידונו במהלך השיעורים ולתקופה היסטורית בתולדות האדריכלות הישראלית.
עבודת רפרט או עבודה סמינריונית.
מרכיבי הציון הסופי
85% הגשת מטלה סופית, % 15 הגשת דו"ח קריאה, בקיאות בטקסטים והשתתפות בדיונים
נושאי הקורס (נתון לשינויים)
1: מבוא (28.1)
בהרצאת המבוא נדבר על הנרטיבים השונים - תרבותיים, חברתיים ופוליטיים וסגנוניים, אשר יוצרים את האדריכלות בישראל. ייסקרו ויוצגו התמות העיקריות באדריכלות בישראל במאה העשרים והעשרים ואחת: מקומיות ומודרניות, מזרח ומערב, קפיטליזם וסוציאליזם, אדריכלות ותכנון המרחב בתוך סכסוך פוליטי-דתי, קולוניאליזם ופערים חברתיים.
קריאה:
זיגמונט באומן [2007], מודרניות נזילה, ירושלים, מאגנס, 2007, עמ 115-81.
מרשל ברמן, 2006 [1982], "מודרניות – אתמול היום ומחר", תרגמו מאנגלית פיל וגליה קולקטיב, בתוך: עודד היילברונר ומיכאל לוין (עורכים), העיר הישראלית: העיר העברית האחרונה, תל אביב, רסלינג, עמ' 19 – 47.
2: אדריכלות מקומית, מוסלמית וערבית בתקופה העות'מנית והמנדטורית (7.3)
הרצאת אורח (חומרי קריאה יימסרו בהמשך)
3: בין חלום למציאות סימנים ראשונים לאדריכלות ציונית (14.3)
גיבוש סגנון אדריכלי במפנה המאות ה - 19 וה20 -
לקריאה:
תיאודור הרצל (1902 [2002]), אלטנוילנד, הוצאת בבל, תל אביב: 72-66.
יוסי בן-ארצי (2006), "מסע הלימוד של אלכסנדר ברוולד", בתוך: זמנים 96- אבני שפה- התחלות אדריכלות בארץ ישראל, עמ' 14- 21.
צפייה: חזיונות בלתי פוסקים, דוקי דרור 2011
מקרי מבחן:
גימנסיה הרצליה, יוסף ברסקי, 1910.
הטכניון, אלכסנדר ברוולד, 1912.
4: קיבוץ/ מושב : דפוסי יישובי עבודה וסוציאליזם (28.3)
מקרי מבחן:
תכנית אב קיבוץ עין חרוד, ריכרד קאופמן, 1926
המשכן לאמנות עין חרוד, שמואל ביקלס, 1937
לקריאה:
יצחק טבנקין, (2010) [1951], 'לבעיות הבניה הקיבוצית, בתוך: גליה בר אור, יובל יסקי, )עורכים) הקיבוץ: אדריכלות בלא תקדים, תל אביב: כתר 336 - 328 ..
בר אור, גליה, 'חיינו מחייבים אמנות': בניין תרבות כבניין חברה: מוזיאונים לאמנות בקיבוצים 1960-1930 , מכון בן גוריון לחקר ישראל והציונות, 2010, עמ' 28-1.
Arieh Sharon (1976), Kibbutz + Bauhaus : an architect's way in a new land, Stuttgart: Kramer: Massada, Chapter 4: 1940-1947 pp. 61-75
רשות:
מוקי צור, יובל דניאלי (2008), לבנות ולהבנות בה :ספר שמואל מסטצ'קין : אדריכלות הקיבוץ בישראל, תל-אביב: הקיבוץ המאוחד.
4: בין מזרח למערב / בין ירושלים לתל אביב (4.4)
מורשת המקום ורוח הזמן: המודרניזם לסוגיו.
אלונה נצן שיפטן, 2005, "מחלוקות באדריכלות הציונית: אריך מנדלסון וחוג האדריכלים של תל אביב" בתוך רחל קלוש וטלי חתוקה )עורכות, ( תרבות אדריכלית: מקום, ייצוג, גוף, תל אביב: רסלינג, עמ' 229-201.
רשות:
מאירה פרי-להמן ומיכה לוין (1996), לאופולד קרקואר: צייר ואדריכל :1890-1954, ירושלים: מוזיאון ישראל, "קרקואר בארץ ישראל", עמ' 50-72; "קרקואר האדריכל", עמ' 176- 193.
צפייה: פרלוב, דוד, בירושלים, 1963
מקרה בוחן:
בית החולים הדסה הר הצופים, אריך מנדלסון, 1935
5: היסטוריה של הדירה התל אביבית (11.4)
כיצד התפתחו טיפוסי הדירות בתל אביב, כיצד באו בהן לידי ביטוי תרבויות וצורות חיים שונות?
קריאה:
טנא, עפרה, 2013, "הבניין במזרח הקרוב" תכנון הדירות בתל אביב, בתוך הבתים הלבנים יימלאו, הקיבוץ המאוחד, תל אביב, 112-56.
ניצה מצגר-סמוק (1994), בתים מן החול: אדריכלות הסגנון הבינלאומי בתל-אביב, תל-אביב: קרן תל-אביב לפיתוח ומשרד הביטחון ההוצאה לאור, "תל-אביב", דני קרוון, עמ' 6-7; "בתים מן החול", ניצה מצגר סמוק עמ' 19- 32.
רשות:
יוליוס פוזנר, הכפר בארץ ישראל, הבניין 3 (אוגוסט 1938): 1.
קליין אלכסנדר: דרישות לבוני דירות ושיטות להערכת תכניות (מאמר בשני חלקים)
עיתון א.א.א.י נובמבר 1942, חוברת ד': 1-3
עיתון א.א.א.י דצמבר 1942, חוברת ה': 5-9
יובל יסקי, "קיבוץ ישן מן יסוד נחריבה", תדפיס.
מקרה בוחן:
מעונות עובדים א'-ג', אריה שרון, 1933-1931
6: שיכונים: הבית כמכשיר לבניית הלאום
פרויקט בניית השיכונים בשנות ה- 50 וה60 -., כיצד מהגרים מתרבויות שונות מאוכלסים בטיפוס דיור מודרניסטי, העקרונות המנחים בבסיס הפרויקט הלאומי שיהפוך לנוף הישראלי המוכר והנפוץ ביותר – השיכון.
לקריאה:
לה קורבוזיה, 2007, "בתים סדרתיים", בתוך לקראת ארכיטקטורה, תל אביב: בבל. עמ' 184-224
שרון, אריה, (1951), תכנון פיזי בישראל, ירושלים: המדפיס הממשלתי, יסודות לתכנון הפיסי בישראל עמ' 5- 21.
רחל קלוש ויוברט לו יון, 2000, 'הבית הלאומי והבית האישי', בתוך: תיאוריה
וביקורת : 16מרחב, אדמה, בית, עמ' 180-153.
רשות:
אליעזר ברוצקוס, (1987) 'החלומות שהיו לערים: על הניסיונות לתכנן אזורי התיישבות
וקליטת עליה בשנים '1948 - 1952 בתוך: מרדכי נאור) עורך (עולים ומעברות, 1948 - 1952 , עידן ב , ירושלים: יד בן צבי 140-127 .
מקרה מבחן:
שיכונים לדוגמא, באר שבע, רמת אביב, יזרעאליה (ראשית שנות השישים)
צפייה: חולה אהבה בשיכון ג'
7: עלייתו של ה'חולין': ממודרניזם לבן לברוטאליזם אפור בראשית שנות השישים
קריאה;
“ברוטליזם", בתוך צבי אפרת, הפרויקט הישראלי: בניה ואדריכלות 1948-1973, תל-אביב: מוזיאון תל-אביב לאמנות, 2004, עמודים 203-187, 230-227, 233-231.
יונה פישר ותמר מנור-פרידמן (2008), "שיחות," לידת העכשיו: שנות השישים באמנות ישראל, אשדוד: מוזיאון אשדוד לאמנות, עמ' 7-11, 28-31, 46-53, 74-79.
שרה בריטברג-סמל, (אוצרת), (1986) , דלות החומר: איכות באמנות ישראלית, תל אביב: מוזיאון תל-אביב.
רשות:
חינסקי,שרה (1993), "שתיקת הדגים: מקומי ואוניברסלי בשיח האמנות הישראלית," בתוך: תיאוריה וביקורת 4: עמ' 105-22.
נצן שיפטן, אלונה, ושירה שפרכר-סגלוביץ', "חגיגיותו של החולין", חמישה רגעים-מסלולים באדריכלות של מוזיאון תל-אביב, עורכים: יאשה גרובמן ואריאל בלונדר; מוזיאון תל-אביב לאמנות, 2011.
מקרי מבחן:
מוזיאון תל אביב, ישר-איתן, 1964,
בית גיבור ובית הטקסטיל, 1984-1978
בית אל על, כרמי מלצר כרמי, 1959-1962
כיכר מלכי ישראל, אברהם יסקי ושמעון פובזנר, 1952
8: שינויים בתפיסת ה'מקום' והשפעתם על סוגיות אדריכליות אחרי 1967 .
לקריאה:
זלי גורביץ וגדעון ארן ([1991], 2007) "על המקום", בתוך: זלי גורביץ, על המקום, תל-
אביב: עם עובד, עמ' 73-22.
נצן-שיפטן, אלונה, "להלאים ולהעלים: תפיסת המקום בירושלים" אלפיים 30 (תשסז) 134-170.
רם כרמי, "אדריכלות של צל", קו, 1965, 69-50
רם כרמי, "ערכים אנושיים בארכיטקטורה עירונית," ישראל בונה, משרד השיכון, 1977, עמ' 328-320
מקרה מבחן: מבנני מגורים בשכונת גילה, סלו הרשמן, 1971
עמל ליידי דייוויס, רם כרמי, 1973
פרויקט שיקום שכונות, 1978
סרטים:
סרט ביתי על הקמת היישוב עפרה, ראשית שנות ה-80
מדורת השבט, יוסף סידר, 2004
9: שנות השבעים: אדריכלות ישראלית במעבר לכלכלה ניאו-ליבראלית
עירוניות ואדריכלות ישראלית בצל תהליכים ומפנים משמעותיים כמו מלחמת יום כיפור, מהפך פוליטי, עליית מחאה חברתית עדתית, עזיבה לפרברים.
פרידמן, מילטון (1977).קפיטליזם וחופש. ירושלים: אדם, עמ' ז-י
ממן, דניאל וזאב רוזנהק (2007). בנק ישראל: כלכלה פוליטית בעידן ניאו-ליברלי. ירושלים: מכון ון ליר; תל אביב: הקיבוץ המאוחד, מע' 12-23
על הילטון ירושלים בתוך:
יעקב רכטר (1984) "שלשה בתי מלון בירושלים", אדריכלות מודרנית בירושלים, מכון ירושלים לחקר ישראל, עמ'
אורי רם, (2005) , "מבוא: פרדיגמת הגלובליזציה בלימודי ישראל" בתוך: הגלובליזציה של ישראל: מק'וורלד בתל-אביב, ג'יהאד בירושלים, תל-אביב: רסלינג, עמ' 11- 26.
רשות:
לונדון מיניסטורס, אידלסון-הרץ-ציפור ומשולם אדריכלים, 1977-1973
פואבלו אספניול, אריה שילה ונורברטו קאהן, 1982
10: מעיר הלבנה אל העיר השקופה והתושבים השקופים
פוסט מודרניזם, עליית העיר הלבנה כסמל בשנות התשעים והחזרה אל העיר, תערוכת עיר לבנה 1994
שימור, "באוהאוס" ואדריכלות הסגנון הבינלאומי בתל אביב, וחזרה אל המודרניזם הנקי בעשור השני של האלף השלישי, המרחב הפרטי והמרחב הציבורי בעידן ההפרטה, אדריכלות איקונית בעידן הראווה.
לקריאה:
דניאל מונטרסקו, רועי פביאן (2003), "'כלוב הזהב': ג'נטריפיקציה וגלובליזציה בפרויקט גבעת אנדרומדה, יפו" בתוך: תיאוריה וביקורת 23, עמ' 141- 178.
מפגשים 12-13 יוקדשו לרפרטים והצגת תכניות לכתיבת הסמינר.
רשימת ספרות (נתון לשינויים)
אלחנני אבא (1998). המאבק לעצמאות של האדריכלות הישראלית במאה ה-20, משרד הביטחון ההוצאה לאור.
אפרת צבי (2004). הפרויקט הישראלי, בנייה ואדריכלות 1948>1973, תל אביב: מוזיאון תל אביב לאמנות.
השימשוני אביה (1963). "אדריכלות", בתוך: בנימין תמוז (עורך), אמנות ישראל, תל-אביב: מסדה.
כרמי-מלמד עדה ודן פרייס (2011). אדריכלות בפלשתינה-א"י בימי המנדט הבריטי, 1917-1948, תל אביב: מוזיאון תל אביב לאמנות.
תומרקין יגאל (1988), בניין הארץ: מתקופת התנ"ך ועד ימינו, תל-אביב: משרד הביטחון – ההוצאה לאור.
Frank, H. Duvshani G. (1985) "BUILD YE CITIES", An Exhibition of Israeli Architecture, Institute of Architects & Town Planner in Israel A.E.A.I, London, November 1985.
סרטים:
מראות מן הארץ, מורי רוזנברג, 1911
חיי היהודים בפלשתינה, 1913
A Day in Degania, 1937
Eretz Yisrael Building Up The Jewish National Home, 1934
זאת היא הארץ, ברוך אגדתי, 1935
עבודה, הלמר לרסקי, 1934
בירושלים, דוד פרלוב, 1963
תל אביב היפה בחורף, 1950
סלאח שבתי, 1964
הוא הלך בשדות, יוסף מילוא, 1967
ישראל בסגנון וצבע,
השמלה, ג'אד נאמן 1968
מקרה אישה, זאק קתמור, 1969
שיכון ובנייה, ארכיון המדינה (שנות ה-50)
אשדוד, שירות הסרטים הישראלי, 1961
אור מן ההפקר (ניסים דיין, 1973)
הבית ברחוב שלוש, משה מזרחי, 1973
יומן 1 1977-1973 (דוד פרלוב, 1981)
לאן נעלם דניאל וקס (אברהם הפנר, 1973)