| |||||||||||||||||||||||||
דרמה בטלוויזיה הישראלית
Drama in Israeli Television |
0851-6692-01 | ||||||||||||||||||||||||
---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
אמנויות | חוג לקולנוע וטלוויזיה | |||||||||||||||||||||||||
|
הטלוויזיה הישראלית בכללה, והדרמה הטלוויזיונית בפרט, עברו שינויים רבים בשנים האחרונות, הקשורים חלקם לתהליכים גלובליים (כמו התפתחויות טכנולוגיות, יצירתם של ז'אנרים ומבנים נרטיביים חדשים, הרחבת פלטפורמות הצפייה ועוד), חלקם להתפתחות הטלוויזיה בישראל (מכניסתו של ערוץ מסחרי ראשון בשנות ה-90, דרך פריחת היצירה הדרמטית בכבלים ובלוויין, ועד יצירה דרמטית-קומית באינטרנט), וחלקם לתהליכים תרבותיים ואידיאולוגיים המיוחדים לתרבות הישראלית. בין תהליכים אלו ניתן למצוא את החדירה של השיח הפוסט ציוני לתרבות הפופולרית, התגברות שיח הטראומה והקורבנות, חלחול השיח הפמיניסטי והקווירי לאתרים רבים, עלייתו של שיח מזרחי ביקורתי, דור חדש של יוצרים ויוצרות דתיים אשר החל ליצור קולנוע וטלוויזיה, ועוד. שינויים אלו בתרבות הטלוויזיה ובתרבות הישראלית השפיעו באופן ניכר על אופיים של טקסטים בטלוויזיה הישראלית – ומטרתו של קורס זה הוא לבחון שינוים אלו – כאשר הוא יתמקד במספר טקסטים מרכזיים מתחילתה של הטלוויזיה הישראלית ועד ימינו.
In his book on contemporary Israeli cinema, Moshe Zimmerman writes that Israeli television has developed considerably in recent years and suggests that drama is the most interesting genre on television screens today. Despite such statements and the feeling that Israeli television, and particularly Israeli dramas, has become an important aspect of Israeli culture, surprisingly little academic research and writing has been devoted to this topic. In an attempt to fill in this gap, this course will suggest various theoretical approaches to studying Israeli television dramas. We will discuss Channel One's "high-brow dramas", Channel Two's popular dramas, and the current wealth of dramas available on satellite and cable channels.
הדרמה הישראלית בטלוויזיה
Television Drama in Israel
בית הספר לקולנוע וטלוויזיה ע"ש סטיב טיש
תש"פ סמסטר ב'
מרצה: ד"ר איתי חרל"פ
itayha@mail.sapir.ac.il
תיאור הקורס
הטלוויזיה הישראלית בכללה, והדרמה הטלוויזיונית בפרט, עברו שינויים רבים בשנים האחרונות, הקשורים חלקם לתהליכים גלובליים (כמו התפתחויות טכנולוגיות, יצירתם של ז'אנרים ומבנים נרטיביים חדשים, הרחבת פלטפורמות הצפייה ועוד), חלקם להתפתחות הטלוויזיה בישראל (מכניסתו של ערוץ מסחרי ראשון בשנות ה-90, דרך פריחת היצירה הדרמטית בכבלים ובלוויין, ועד יצירה דרמטית-קומית באינטרנט), וחלקם לתהליכים תרבותיים ואידיאולוגיים המיוחדים לתרבות הישראלית. בין תהליכים אלו ניתן למצוא את החדירה של השיח הפוסט ציוני לתרבות הפופולרית, התגברות שיח הטראומה והקורבנות, חלחול השיח הפמיניסטי והקווירי לאתרים רבים, עלייתו של שיח מזרחי ביקורתי, דור חדש של יוצרים ויוצרות דתיים אשר החל ליצור קולנוע וטלוויזיה, ועוד. שינויים אלו בתרבות הטלוויזיה ובתרבות הישראלית השפיעו באופן ניכר על אופיים של טקסטים בטלוויזיה הישראלית – ומטרתו של קורס זה הוא לבחון שינוים אלו – כאשר הוא יתמקד במספר טקסטים מרכזיים מתחילתה של הטלוויזיה הישראלית ועד ימינו.
In his book on contemporary Israeli cinema, Moshe Zimmerman writes that Israeli television has developed considerably in recent years and suggests that drama is the most interesting genre on television screens today. Despite such statements and the feeling that Israeli television, and particularly Israeli dramas, has become an important aspect of Israeli culture, surprisingly little academic research and writing has been devoted to this topic. In an attempt to fill in this gap, this course will suggest various theoretical approaches to studying Israeli television dramas. We will discuss Channel One's "high-brow dramas", Channel Two's popular dramas, and the current wealth of dramas available on satellite and cable channels.
חובות הסטודנטים והסטודנטיות:
תכנית השיעורים:
שיעורים 1-2: דרמה ישראלית: היסטוריה ומושגים מרכזיים.
שיעור זה יציג את ארבעת השלבים בהתפתחות הטלוויזיה הישראלית, בדגש על ז'אנר הדרמה. נתחיל מהשלב בו דנו בצורך, מחד גיסא, ובסכנה, מאידך גיסא, בקיומה של טלוויזיה בחברה הישראלית, דרך התקופה בה "הטלוויזיה הישראלית", לימים "הערוץ הראשון", הייתה פחות או יותר האופציה היחידה לצופים הישראלים (מלבד הטלוויזיה החינוכית וערוצים ממדינות ערב שנקלטו כאן), דרך עליית הערוצים המסחריים, ערוצי הכבלים והלווין ותוכניות הרשת.
צפיית חובה לשיעור 2:
חדוה ושלומיק 1971, פרק 1 "הסוף וההתחלה", שמואל אימברמן וארנה ספקטור, הטלוויזיה הישראלית, 1971.
שיעורים 3-4: הדרמות של הערוץ הראשון
בשיעורים שלו נתמקד בשלושה סוגים של דרמה שהופיעו בערוץ הראשון לאורך השנים: הסדרה חדוה ושלומיק, דרמות בודדות של רם לוי (חרבת חזעה, אינדיאני בשמש, לחם ומשחקים בחורף), ומיני-סדרות היסטוריות (משפט קסטנר, וקו 300)
צפיית חובה לשיעור 3:
אינדיאני בשמש, רם לוי, 1981, הטלוויזיה הישראלית
צפיית חובה לשיעור 4:
משפט קסטנר, מוטי לרנר ואורי ברבש, 1994, הערוץ הראשון.
קריאת חובה לשיעור 3:
אלזסר, תומס. "הפואטיקה והפוליטיקה של הפרפרקסיס', בתוך: סנדרה מאירי, יעל מונק, עדיה מנדלסון-מעוס וליאת שטיינר-לבני (עורכות), זהויות בהתהוות בתרבות הישראלית: ספר היובל לכבוד נורית גרץ, רעננה 2013 (להלן: אלזסר, הפואטיקה), עמ' 415-414.
שיעור 5: הצעירים והמגניבים של ערוץ השני
בשיעור זה נבחן שתי דרמות מרכזיות שהופקו עם עלייתו של הערוץ השני: פלורנטין והפוך, ונבחן כיצד הן משקפות תהליכים שהתרחשו בחברה ובקולנוע הישראליים בשנות התשעים.
צפיית חובה לשיעור 5:
הפוך, פרק ראשון, שמואל חיימוביץ, ערוץ 2, 1998-1996.
פלורנטין, פרק 5, אודי זמברג ואיתן פוקס, ערוץ 2, 1997-2001.
קריאת חובה לשיעור 5:
טלמון, מירי ותמר תמר. "אומרים ישנה ארץ: מקום וזהות בסדרות הטלוויזיה פלורנטין, ובת-ים ניו-יורק," קשר 27 (2000): 48-41.
שיעורים 6-7: פוסט-טראומה/פוסט טלוויזיה
בשיעורים אלו נדון באחד המוטיבים המרכזיים של הטלוויזיה הישראלית החדשה – פוסט טראומה. נבחן כיצד מוצגים גיבורים אשר חוו בעברם אירוע טראומתי וכיצד הייחודיות של הטקסט הטלוויזיוני מאפשרת הצגה מורכבת ומעניינת לחוויה הפוסט-טראומתית. בין הסדרות שנדון בהם: פרשת השבוע, נבלות, בטיפול ואופוריה.
צפיית חובה לשיעור 6:
בטיפול, (הפרק עם אבא של ידין ירושלמי), חגי לוי, 2007-2004 ,HOT3 .
[מומלץ לצפות בכל הפרקים עם ידין עד שיעור זה]
צפיית חובה לשיעור 7:
פרשת השבוע, עונה 2 פרק 1, רני בלייר וענת אסולין, 2009-2006, HOT3.
קריאת חובה לשיעור 6:
לה קפרה, דומיניק. "טראומה, היעדר, אובדן", לכתוב היסטוריה לכתוב טראומה. תרגום: יניב פרקש. תל אביב: רסלינג, 2006. 113-75.
שיעורים 8-9: קופסא שחורה: הנרטיב המזרחי החדש והדרמה הישראלית
שיעור זה יתמקד בשינוי שחל בייצוג יהודים שהיגרו מארצות ערב וצפון אפריקה (מה שמכונה בישראל "מזרחיים") ובהשפעה של הנרטיב המזרחי החדש על ייצוגים אלו. הסדרה המרכזית שנדון בה היא זגורי אימפריה.
צפייה מומלצת לשיעור 8:
שחור, חנה אזולאי הספרי, 1994.
צפיית חובה לשיעור 8:
זגורי אימפריה, עונה 1 פרק 1, מאור זגורי, HOT3, 2016-2014.
קריאת חובה לשיעור 8:
לובין, אורלי. "שחור", תיאוריה וביקורת 12-13 (1998): 423-432.
שיעור 10: סרוגים במודרנה: הדרמה של הדתיים והחרדים
אחת התופעות הבולטות של העשור האחרון היא העלייה של דרמות העוסקות בדתיים וחרדים, שנטו להיעדר או להופיע בקצובה בדרמה הישראלית בטלוויזיה. בשיעור זה נבחן מה הוביל לתופעה זו, מה מאפיין את הייצוג של הדתיים והחרדים בדרמה החדשה וכיצד דרמות אלו מתמודדות עם המתח שעלול להיווצר בין הטלוויזיה "החילונית" ואורח החיים הדתי. בין הסדרות שנדון בהן: סרוגים, אורים ותומים, שטיסל והשבאבניקים.
צפיית חובה לשיעור 10:
סרוגים, פרק 1, חנה דיבון ולייזי שפירא, Yes, 2012-2008.
שטיסל, פרק 1, אורי אלון ויהונתן אינדורסקי, Yes, -2013.
שיעור 11: אמא (לא) טובה מספיק: רווקות ואמהות בדרמה הישראלית בטלוויזיה
בשיעור זה נתמקד בייצוגי נשים בהקשרים של הפונקציה האמהית. כיצד מציגה הטלוויזיה נשים רווקות או חסרות ילדים? האם ייצוגי האמהות נופלים לייצוגים סטריאוטיפים, או שניתן למצוא אלטרנטיבות לייצוג זה? ובאופן כללי מה קורה ל"רחם הלאומי" כשהוא מגיע לטלוויזיה.
צפיית חובה לשיעור 11:
יום האם, דניאלה לונדון דקל ודנה עדן, ערוץ 2, 2016-2012.
בלתי הפיך, סיגל אבין ורענן שקד, ערוץ 2, 2016-2013
קריאת חובה לשיעור 11:
Lachover, Einat. "Conservative and alternative motherhood in popular Israeli TV series." Feminist Media Studies 19.2 (2019): 195-209.
שיעור 12: הנורמטיבים החדשים: אבות גאים בטלוויזיה הישראלית
לאחר שנים רבות של היעדרות או ייצוג מופחת, בשנים האחרונות ניתן לראות יותר ויותר דמויות חיוביות להט"ביות (לסביות, הומואים טרנס ובי) על מסך הטלוויזיה הישראלי – כולל דמויות של הורים גאים – בדגש על הומואים. שיעור זה יתמקד באופנים בהם מיוצגים האבות ההומואים בטלוויזיה הישראלית – כאשר נבחן הן כתבות חדשות ודוקומנטריות והן יצירות דרמה, בראשן אמא ואבאז.
קריאת חובה:
James Allan, “And Baby Makes Three…: Gay Men, Straight Woman, and Parental imperative in Film and Television,” in Media Q: Media/Queered: Visibility and its Discontents, ed. Barnhurst, Kevin G. New York: Peter Lang, 2007. 57-72.
שיעור 13: מה עכשיו?
שיעור זה ייבנה בעזרת הסטודנטים/ות כאשר נבחן ביחד סדרות דרמה מההווה ונבחן אותן על סמך הנלמד בקורס. פרטים בהמשך.
קריאה נוספת:
דרמה טלוויזיונית
אוריין, דן. דרמה טלוויזיונית. מכון מופ"ת, תשס"ד.
Brandt, George W. (Ed.). British Television Drama in the 1980s. Cambridge: Cambridge U P, 1993.
Caughie, John. "Introduction: Serious Drama," Television Drama: Realism, Modernism and British Culture. Oxford and New York: Oxford U P, 2000. 1-24.
Feuer, Jane. "The MTM Style," MTM. Quality Television. London: British Film Institute, 1984. 32-59.
Geraghty, Christine. "Aesthetics and Quality in Popular Television Drama," International Journal of Cultural Studies 6.1 (2003): 25-45.
Leverette ,Marc, Brian L. Ott and Cara Louise Buckley (Eds.).It's Not TV: Watching HBO in the Post-Television Era. New York and London: Routledge, 2008.
Mittell, Jason. “Serial Melodrama,” Complex TV: The Poetics of Contemporary Television Storytelling. NYU Press, 2015, 233-260.
Nelson, Robin. "Analysing TV Fiction: How to Study Television Drama," Tele-Vision: An Introduction to Studying Television. Ed. Glen Creeber. London: BFI, 2006. 74-92.
Nelson, Robin. State of Play: Contemporary 'High-End' TV Drama. Manchester: Manchester U P, 2007.
Nelson, Robin. TV Drama in Transition: Forms, Values and Cultural Change. New York: Macmillan P, 1997.
Paterson, Richard. "Drama and Entertainment." Television: An International History. 2nd ed. Ed. Anthony Smith. Oxford: Oxford UP, 1998. 57-68.
Thompson, Robert J. Television’s Second Golden Age: From Hill Street Blues to ER. New York: Syracuse U P, 1996.
ההיסטוריה של הדרמה הישראלית
אדוני, חנה והלל נוסק. " 'אני', 'ישראלי' ו'אזרח העולם': הטלוויזיה בכבלים והשלכותיה על קשרים חברתיים" ,תקשורת ודמוקרטיה בישראל. עורך: דן כספי. ירושלים: הקיבוץ המאוחד, 1997. 115-97.
בן צבי, יעל. "מרכז ופריפריה בקולנוע הישראלי של שנות התשעים",אלפיים: כתב-עת בינתחומי לעיון, הגות וספרות 30 (2006): 256-248.
גיל, צבי. בית היהלומים: סיפור הטלוויזיה הישראלית. תל אביב: ספריית הפועלים, 1986.
גרמי, בשמת. ציונות על המסך הקטן: השוואת סדרות תיעודיות-היסטוריות בטלוויזיה הישראלית. עבודה לקראת תואר שלישי, אוניברסיטת תל-אביב, 2009.
וינקלר, דנה. "עושים טלוויזיה ישראלית - דיונים לקראת כינון טלוויזיה בישראל, 1948-1968", קשר 34 (2006): 141-130.
טלמון, מירי ותמר תמר. "אומרים ישנה ארץ: מקום וזהות בסדרות הטלוויזיה פלורנטין, ובת-ים ניו-יורק," קשר 27 (2000): 48-41.
יורן, נועם. ערוץ 2: הממלכתיות החדשה. רסלינג: תל אביב, 2001.
כ"ץ, אליהוא והדסה האז. "עשרים שנות טלוויזיה בישראל: האם יש להם השפעות ארוכות טווח", זמנים 52 (1995): 91-80.
כהן, איילת. "בין 'אנחנו' לבין 'כולם': ייצוג לכאורה של חברה רב-תרבותית בתקשורת: הדוגמא של זינזאנה", קשר 30 (2001): 50-42.
לביא, נועה. אמנות בע"מ: סיפורה של סדרת הדרמה הטלוויזיונית בישראל. תל אביב: רסלינג. טרם פורסם.
לביא-פלינט, אורנה. הבלדה על חדוה ושלומיק: ניהיליזם ומלנכוליה בסדרת טלוויזיה פופולארית. חיבור לשם קבלת התואר "מוסמך", אוניברסיטת תל אביב, 2008.
לחמן-מסר, דוידה. "מפת התקשורת החדשה בישראל: תיאורו של תהליך, מאפיינים ותהיות", דברים אחדים: כתב-עת לעניני תקשורת, תרבות וחברה 1 (1997): 87-66.
ליבס, תמר. "מבנה השידור כמבנה החברה – מעיצוב תרבות למלחמת תרבות", קשר 25 (1999): 97-88.
Hilmes, Michele. (Ed.) The Television History Book. London: BFI, 2011.
Oren, Tasha G. Demon in the Box: Jews, Arabs, Politics, and Culture in the Making of Israeli Television. New Brunswick: Rutgers U P, 2004.
Wheatley, Helen. Re-Viewing Television History: Critical Issues in Television History. IB Tauris, 2007.
טראומה, קורבנות והתרבות הישראלית
אוחנה, דוד. הישראלים האחרונים. תל אביב: הוצאת הקיבוץ המאוחד, 1998.
אלזסר, תומס. "הפואטיקה והפוליטיקה של הפרפרקסיס', בתוך: סנדרה מאירי, יעל מונק, עדיה מנדלסון-מעוס וליאת שטיינר-לבני (עורכות), זהויות בהתהוות בתרבות הישראלית: ספר היובל לכבוד נורית גרץ, רעננה 2013 (להלן: אלזסר, הפואטיקה), עמ' 415-414.
אלססר, תומס ובועז חגין. זיכרון, טראומה ופנטזיה בקולנוע האמריקני. רעננה: האוניברסיטה הפתוחה, 2012.
גרץ, נורית וגל חרמוני, "בין לבנון לחרבת חזעה עובר שביל של בוץ: על טראומה, אתיקה ותקומה בקולנוע ובספרות הישראליים", מכאן 13 (2013): 163-145.
דובדבני, שמוליק. "כל עוד אתה מצייר ולא מצלם זה בסדר' – סוגיות של אשמה ואחריות בסרט ואלס עם באשיר", מכאן יג (2013): 67-50.
זיו, אפי. "טראומה עיקשת" כנס הלקסיקון השישי, אוניברסיטת תל אביב, ינואר 2011. <http://mhc.tau.ac.il/lexspace/?p=681>
יאיר, גד. צופן הישראליות: עשרת הדיברות של שנות האלפיים. ירושלים: כתר, 2001.
מורג, רעיה. "קול, דימוי וזיכרון הטרור: הקולנוע העלילתי בתקופת האינתיפאדה השנייה", ישראל 14 (2008): 88-71.
שורק, תמיר. "מלכודת הקורבנוּת".Zoom in: פליטי 1948 בזיכרון.The Institute for Historical Justice and Reconciliation Series, 2011. 50-54.
Alexander, Jeffrey C. "Toward a Theory of Cultural Trauma," Cultural Trauma and Collective Identity. Berkeley: U of California P, 2004.1-30.
Caruth, Cathy (Ed.). Trauma: Explorations in Memory. Baltimore: Johns Hopkins U P, 1995.
Caruth, Cathy. Unclaimed Experience: Trauma, Narrative, and History. Baltimore: Johns Hopkins U P, 1996.
Fassin, Didier and Richard Rechtman. Empire of Trauma: An Inquiry into the Condition of Victimhood. Trans: Rachel Gomme. Princeton: Princeton U P, 2009.
Jaffee, Martin S. "The Victim-Community in Myth and History: Holocaust Ritual, the Question of Palestine and the Rhetoricof Christian Witness," Journal of Ecumenical Studies 28.2 (1991): 223-238.
Kaplan, E. Ann. "Melodrama, Cinema and Trauma," Screen 42 no. 2 (2001): 201-205
Walker, Janet. Trauma Cinema: Documenting Incest and the Holocaust. Berkeley: U of California P, 2005.
הזהות הגברית והמדיום הנשי
גלוזמן, מיכאל. הגוף הציוני: לאומיות, מגדר ומיניות בספרות העברית החדשה. תל אביב: הוצאת הקיבוץ המאוחד, 2007.
חרל"פ, איתי. "זו לא טלוויזיה, זה בטיפול: דיון בשיח האיכות של בטיפול". מסגרות מדיה, 6: 30-1.
יוסף, רז. "הגוף הצבאי: מזוכיזם ויחסים הומואירוטיים בסרטי החבורה הצבאית", לדעת גבר: מיניות, גבריות ואתניות בקולנוע הישראלי. תל אביב: הקיבוץ המאוחד, 2010. 57-89.
מורג, רעיה. הגבר המובס: קולנוע, טראומה, מלחמה. תל אביב: רסלינג, 2011.
פרויד, זיגמונד. "האני והסתם". כתבי זיגמונד פרויד כרך רביעי מסות נבחרות ג. תרגום: חיים איזק. תל אביב: דביר. 170-138.
פרויד, זיגמונד. אבל ומנלנכוליה. תרגום: אדם טננבאום. תל אביב: רסלינג, 2002.
קליין, מלאני. "הערות לכמה מנגנונים סכיזואידיים", כתבים נבחרים. תרגום: אורה זילברשטיין. תל אביב: תולעת ספרים, 2003. 177-203.
קמיר, אורית. "ציונות, גבריות ופמיניזם: הילכן השלושה יחדיו בלית אם נועדו?" עיונים בתקומת ישראל: מגדר בישראל. עורכים: מרגלית שילה, גדעון כ"ץ. באר שבע: מכון בן גוריון, 2011. 470-443.
Kaplan, E. Ann. ‘‘Trauma and Aging.’’ Figuring Age: Women, Bodies, Generations, edited by Kathleen Woodward. 171–94. Bloomington: Indiana UP, 1999.
Petro, Patrice. "Mass Culture and Feminine: The 'Place' of Television in Film Studies," Cinema Journal 25 no.3 (1986): 5-21.
זהויות היברידיות – בין מזרחיות לערביות
אבוטבול, גיא, לב גרינברג ופנינה מוצפי-האלר, קולות מזרחיים: לקראת שיח מזרחי חדש על החברה והתרבות הישראלים, תל אביב: מסדה, 2005.
באבא, הומי ק, "שאלת האחר: הבדל, אפליה ושיח קולוניאלי", תרגום: עדי אופיר, תיאוריה וביקורת 5 (1994): 158-144.
בן שאול, ניצן. "מתחים בין עדתיות ללאום וביטוים בייצוג המרחב בקולנוע הישראלי", ישראל 14 (2008): 166-151.
ברגור, איילת. אופרת הסבון הישראלית: מרמת אביב ג' ועד לאלופה. תל אביב: רסלינג, 2011.
יוסף, רז. "הברוכים הבאים לג'ונגל: גבריות מזרחית ופוליטיקה מינית", לדעת גבר: מיניות, גבריות ואתניות בקולנוע הישראלי. תל אביב: הקיבוץ המאוחד, 2010. 109-143.
מונק, יעל. גולים בגבולם: הקולנוע הישראלי במפנה האלף. רעננה: האוניברסיטה הפתוחה, 2012.
קיזל, אריה. "הנרטיב המזרחי החדש: רב תרבותיות אנטי הגמונית", הנרטיב המזרחי החדש. תל אביב: רסלינג, 2014. 111-175.
שיפמן, לימור. הערס, הפרחה והאמא הפולנייה: שסעים חברתיים והומור טלוויזיוני בישראל 2000-1968. ירושלים: מגנס, 2008.
Bhabha, Homi. "Of Mimicry and Man: The Ambivalance of Colonial Discourse." The Location of Culture, New York and London: Routledge, 1994. 85-92.
זהויות הומונורמטיביות – בין הקווירי לנורמטיבי
גרוס, אייל, "הפוליטיקה של זכויות להט"ב: בין (הומו) נורמטיביות ו(הומו) לאומיות לפוליטיקה קווירית", מעשי משפט, ה' (2013): 141-101.
יוסף, רז. "הפוליטיקה של הנורמלי: מין ואומה בקולנוע של איתן פוקס ועמוס גוטמן", לדעת גבר: מיניות, גבריות ואתניות בקולנוע הישראלי. תל אביב: הקיבוץ המאוחד, 2010. 57-89