הקורס יכשיר את הסטודנטים לכתיבה אקדמית ויקנה להם את המיומנויות הדרושות לשם כך.
במהלך הקורס נעסוק בסוגיות המרכזיות של הכתיבה האקדמית:
- סוגי עבודות אקדמיות ומאפייניהם.
- הקשר בין קריאה אקדמית לכתיבה אקדמית.
- מבנים טיפוסיים לעבודות אקדמיות – חלקי העבודה ותכליתם.
- נושא העבודה – איך מוצאים נושא לכתיבה? הגדרת הנושא וניסוח שאלת המחקר, הגדרת השערת המחקר, הגדרת תתי הנושאים וניסוח תרשים הזרימה הרעיוני.
- שיטות מחקר – ניתוח מקורות עיוניים, ניתוח יצירות, מחקר אמפירי.
- מקורות ביבליוגרפיים – סוגיהם, איתורם, בחירתם, השימוש בהם, כתיבת רפרנסים, מקורות לגיטימיים ובלתי לגיטימיים לכתיבה אקדמית ועוד. רלוונטיות של תחומי ידע אחרים למחקר בתחום המוסיקה.
- תהליך הכתיבה – קריאת המקורות וסיכומם, סיווג המידע המסוכם על פי מידת הרלוונטיות שלו לעבודה, סינתזה בין המקורות וסיווג המידע שנלקח מהם לתתי נושאים, תיעוד המקורות בתהליך הכתיבה, ניסוח מחודש של תתי הנושאים וההיפותזה במהלך הקריאה/כתיבה, שילוב והבחנה בין המידע שנלקח מתוך מקורות ביבליוגרפיים לבין התרומה האישית של הכותב, התייחסות למידע שמחליש את ההיפותזה של הכותב. ציטוט, פרפראזה והטמעה של מידע ממקורות ביבליוגרפיים קיימים – ההבדל ביניהם והשימוש בהם.
- עקרונות לקריאה ביקורתית – זיהוי האג'נדה של הכותב והגישה/התיאוריה המחקרית שלו, איתור נקודות חולשה בחיבורים אקדמיים, החשיבות של מאמרי תגובה ו- Reviews, מחלוקות וויכוחים בין כותבים שונים.
- היבטים מבניים/גרפיים – רמות של כותרות, אופן כתיבת תוכן עניינים, ביבליוגרפיות והערות שוליים, שיבוץ דוגמאות מסוגים שונים בגוף העבודה.
- היבטים לשוניים – חלוקת נושאים לפסקאות ומבנה הפסקה, עקרונות לכתיבת משפטים פשוטים (צורות הפעיל והסביל, מקומם של הלוואים ושל המשפטים המורכבים, הקפדה על התאמה במין ובמספר בין נושא לנשוא, פעלים מורכבים ופעלי עזר), שימוש בסוגריים ובהערות שוליים להרחבה, העדפת מונחים בעברית, תרגום מאנגלית וניסוח מחדש בעברית תקינה, תיעוד דו לשוני של שמות ומונחים לועזיים בגוף העבודה.