ד"ר טלילה מיכאלי
ציורי הקיר המונומנטאליים מוצאים ביטוי כבר מהתקופה הפרההיסטורית, כשהם מעטרים את קירות המערות. המסורת של עיטורי קירות בארמנות, במקדשים ובקברים ממשיכה לתרבויות הקדומות במצרים ובמסופוטמיה, ואת המשכיה ניתן למצוא גם בעולם הפרה-קלאסי – המינואי והמיקני. עם זאת, הציור המונומנטאלי נעלם לחלוטין למשך כמה מאות שנים, וניצניו הראשונים מופיעים שוב רק במאה החמישית לפ0נה"ס. עד לפני זמן לא רב נהוג היה לראות בציור המכונה "פומפיאני" את ביטוייו של הציור ההלניסטי, אולם בשנים האחרונות התגלו ומתגלים יותר ויותר ציורי קיר מרשימים בעולם ההלניסטי, למן המאה הרביעית ואילך. וכך, הציור של ערי ה"ווזוב" כמו גם יותר ויותר ציורי קיר המתגלים חדשות לבקרים ברחבי העולם הרומי, מלמדים על התפתחות ייחודית. להתפתחות זו יש אמנם זיקה לתקדימים היווניים מחד, אך גם לגבי אלה של "המגף האיטלקי" – העולם האטרוסקי, מאידך, ומשם יצאו לדרך אמנותית חדשה.
בקורס זה ננסה להתחקות אחרי התפתחות הציור בתקופות השונות, לעמוד על טכניקות היצירה שלהם, ההתפתחות הסגנונית וההיבטים האיקונוגרפיים, ולבחון את הזיקה בין הציור למבנה, לפטרון ולתקופה.