חיפוש חדש  חזור
מידע אישי לתלמיד

שנה"ל תשע"ז

  שדה האמנות בישראל
  The Field of Cultural Production in Israel                                                           
0821-6090-01
אמנויות | חוג לתולדות האמנות
סמ'  ב'1600-1800001קיקואיןשיעור ד"ר בנאי מירה עידית
ש"ס:  2.0

סילבוס מקוצר

הקורס יתרכז במבנה הפנימי של שדה האמנות בישראל: אמנים, מנהלי מוזיאונים, אוצרים, פרשנים, מבקרי אמנות, מנהלי גלריות, ואספנים בעבר ובהווה. השדה יבחן לאור יחסיו עם הסביבה החברתית-תרבותית ־ כלכלית שבתוכה הוא מתנהל. הקורס יתמקד בעמדותיהם של היסטוריונים, אוצרים, נציגי הממסד המוזיאוני והפוליטיקאים לגבי פרקטיקת האמנות; התפקיד אותו הם מייעדים לאמנות במסגרת החברה שבה הם פועלים. שאלות אלה ילמדו תוך התמקדות בטקסטים העוסקים בקשרי הגומלין המתקיימים בין האמנות לחברה ובין האסתטיקה לפוליטיקה.

 

הסוגיות שתועלנה במהלך הקורס: תפקיד המוזיאונים הגדולים בישראל כשהם מרחיבים אוספים, מעניקים פרסים בשם אספנים ומצנטים, מקבלים תרומות של אוספים ותרומות כספיות, רוכשים יצירות ומציגים  תערוכות. באיזו מידה אכן אמונים המוזיאונים על החינוך לאמנות בישראל ועל כתיבת ההיסטוריה שלה. המוזיאונים הפריפריאליים ומקומם בשיח בהתאם לתנאים שמכתיבה החברה שבה הם מתקיימים. מקומן ותפקידן של הגלריות ועסקני האמנות המייצגים את האמנים.

 

ייוחד דיון לאוספי אמנות שנצטברו במוזיאונים מרגע הקמתם. יילמדו אספקטים שונים המתייחסים לאוספיהם של אספנים מישראל ומהעולם, בדגש על השפעתם הישירה והעקיפה על קובעי המדיניות הממסדית. כמו כן נתמקד בשינויים שחלו בהשפעת תהליכי הגלובליזציה על סצנת האמנות בישראל.

 

Course description

This course will provide students structural comprehension with The Field of Cultural Production in Israel. We shall survey the evolving relationship between artists, directors of major art museums, Curators, Critics, Art Theoreticians, Art dealers and Gallery Owners, Art Collectors from past to present, focusing on documents that deal with the involvement of art in society and the relationship between aesthetics and politics in Israel.

 

 

סילבוס מפורט

אמנויות | חוג לתולדות האמנות
0821-6090-01 שדה האמנות בישראל
The Field of Cultural Production in Israel
שנה"ל תשע"ז | סמ'  ב' | ד"ר בנאי מירה עידית

666סילבוס מפורט/דף מידע

שדה האמנות בישראל

 

The Field of Cultural Production in Israel

מספר קורס:0821.6090

מרצה: ד"ר מירה בנאי

נייד: 0544658891

Mira11banay@gmail.com

 

שעות קבלה בתיאום מראש

קורס סמסטריאלי,  2 ש"ס

דרישות הקורס: נוכחות חובה הציון ייקבע לפי עבודה מסכמת  - 100%.

 

הקורס יתרכז במבנה הפנימי של שדה האמנות בישראל: אמנים, מנהלי מוזיאונים, אוצרים, פרשנים, מבקרי אמנות, מנהלי גלריות, ואספנים בעבר ובהווה. השדה יבחן לאור יחסיו עם הסביבה החברתית-תרבותית ־ כלכלית שבתוכה הוא מתנהל. הקורס יתמקד בעמדותיהם של היסטוריונים, אוצרים, נציגי הממסד המוזיאוני והפוליטיקאים לגבי פרקטיקת האמנות; התפקיד אותו הם מייעדים לאמנות במסגרת החברה שבה הם פועלים. שאלות אלה ילמדו תוך התמקדות בטקסטים העוסקים בקשרי הגומלין המתקיימים בין האמנות לחברה ובין האסתטיקה לפוליטיקה.

הסוגיות שתועלנה במהלך הקורס: תפקיד המוזיאונים הגדולים בישראל כשהם מרחיבים אוספים, מעניקים פרסים בשם אספנים ומצנטים, מקבלים תרומות של אוספים ותרומות כספיות, רוכשים יצירות ומציגים  תערוכות. באיזו מידה אכן אמונים המוזיאונים על החינוך לאמנות בישראל ועל כתיבת ההיסטוריה שלה. המוזיאונים הפריפריאליים ומקומם בשיח בהתאם לתנאים שמכתיבה החברה שבה הם מתקיימים. מקומן ותפקידן של הגלריות ועסקני האמנות המייצגים את האמנים.

ייוחד דיון לאוספי אמנות שנצטברו במוזיאונים מרגע הקמתם. יילמדו אספקטים שונים המתייחסים לאוספיהם של אספנים מישראל ומהעולם, בדגש על השפעתם הישירה והעקיפה על קובעי המדיניות הממסדית. כמו כן נתמקד בשינויים שחלו בהשפעת תהליכי הגלובליזציה על סצנת האמנות בישראל.

 

 

This course will provide students structural comprehension with The Field of Cultural Production in Israel. We shall survey the evolving relationship between artists, directors of major art museums, Curators, Critics, Art Theoreticians, Art dealers and Gallery Owners, Art Collectors from past to present, focusing on documents that deal with the involvement of art in society and the relationship between aesthetics and politics in Israel.

 

 

 

 

 

רשימת השיעורים: (ייתכנו שינויים)

 

1.       הגדרת המבנה המתפצל של שדה האמנות בישראל: אמנים (יצרנים ראשיים) מול סוכנים

        (הפועלים בשדה).

2.       הממד הכלכלי והשלכותיו על השינויים שחלו בשדה האמנות בישראל.

4-3  האיסוף והאספנות כתופעה כלל עולמית וכלל תרבותית, חוצה זמנים ומרחבים. כיצד ניתן

         לאפיין תופעה זו בישראל?

        6-5  יחסי הגומלין בין אספנים למנהלי המוזיאונים בישראל. תמונת מצב.

        7.    המנגנונים המשמרים את ההגמוניה התרבותית מסוף שנות הארבעים ועד שנות ששים: יצירות

                אמנות מול הרפרטואר הקנוני המוכתב על-ידי מוסדות החינוך והגלריות בתל אביב ובירושלים.

8.     דיון בסוג השיח הביקורתי/פורמליסטי, בכתבי עת ובקטלוגים של תערוכות; "המקומי"

         ו"האוניברסלי" – הנרטיב הציוני אל מול תרבות המערב.

10-9 שדה האמנות בישראל בשנות השבעים במרכז ובפריפריה; גישות פרשניות מנוגדות ביחס לחומר

        באמנות מבחינה פוליטית/תרבותית/כלכלית.

11    שנות השמונים, תחילת הפוסט-מודרניזם בשדה האמנות בישראל: התארגנויות והתאגדויות של

        קבוצות אמנים, גלריות ובתי ספר לאמנות, כאלטרנטיבה למערכת הממסדית.

12    מהפך מבני בעקבות המשבר הכלכלי במוזיאון תל אביב (יולי 1989)( ; התמודדות עם קשיים

        תקציביים וגיוס תרומות, תפקיד המוזיאון הציבורי בעשורים האחרונים והתקבלות של תפישות

        מוזיאליות חדשות; מודלים ניהוליים ואוצרותיים במרכז ובפריפריה.

13    התרחבות שדה/ענף האמנות החזותית בישראל; התוויית מסלול מחקרי סדור בתחום האמנות

        בישראל.

 

 

 

ביבליוגרפיה:

 

אזולאי, אריאלה, "על אפשרות קיומה של אמנות ביקורתית בישראל ועל מצבה"  תיאוריה וביקורת 2 (1992), עמ' 118-89.

 

אזולאי, אריאלה, אימון לאמנות, תל אביב: מכון פורטר לפואטיקה וסמיוטיקה והקיבוץ המאוחד (2000).

 

בורדיה, פייר, שאלות בסוציולוגיה (1984), תל-אביב: רסלינג,  2005 עמ' 120-113.

 

בלס, גילה, דר' חיים גמזו: ביקורת אמנות, תל אביב: מוזיאון תל אביב לאמנות, 2006

 

בנימין, ולטר, "אני פורק את ספרייתי, הרצאה על האספנות" (1931) , מתוך: בנימין ולטר,  מבחר כתבים: א: המשוטט, תל אביב: הקבוץ המאוחד, 1992, עמ' 107-113. 

 

בר אור, גליה, אויגן קולב, בנין תרבות בישראל, תל אביב: מוזיאון תל אביב לאמנות, 2003

בר אור, גליה, מבחר אמנות ישראלית מאוסף עמי וגבי בראון, (קטלוג), עין חרוד: משכן לאמנות עין חרוד, 2009, עמ' 63-49; 129-113.

ברייטברג שרה, אמן -חברה-אמן: אמנות על חברה בישראל, 1948-1978(קטלוג לתערוכה), תל אביב: מוזיאון תל אביב לאמנות, 1978.

ברייטברג שרה, שנתיים 1983-1984: אמנות ישראלית - איכויות מצטברות, תל אביב: מוזיאון תל אביב לאמנות, 1984.

ברייטברג שרה, דלות החומר כאיכות באמנות הישראלית (קטלוג לתערוכה), תל אביב: מוזיאון תל אביב לאמנות, 1986.

 

גור אריה דרורית, (עורכת) מוזיאון: ערך שימוש, תל אביב: רסלינג, 2014.

 

דונר בתיה, מאוסף פרמן למוזיאון תל אביב 1932-1920, תו אביב: מוזיאון תל אביב לאמנות, 2002.

 

וויל מרטין, חירייה: על צחנה ויופי: יומן אישי, תל אביב: עם עובד, 2015

 

חינסקי, שרה, "שתיקת הדגים מקומי ואוניברסלי בשיח האמנות הישראלי," תיאוריה וביקורת 4 (סתיו 1993), עמ' 122-105.

 

חינסקי, שרה, "'עיניים עצומות לרווחה': על תסמונת הלבקנות הנרכשת בשדה האמנות הישראלית," תיאוריה וביקורת 20 (אביב 2002), עמ' 57-86.

 

חינסקי שרה, מלכות ענווי ארץ — הדקדוק החברתי של שדה האמנות הישראלי, תל אביב: הקבוץ המאוחד, קו אדום-אמנות, 2015.

 

עפרת, גדעון, אופקים רחבים ואופקים רחבים יותר: 120 שנות אמנות ישראלית, מאוסף גדעון עפרת לאוסף לוין (שני חלקים, בעברית ובאנגלית), קטלוג, ירושלים: קרן וינה ירושלים לאמנות ישראלית, 2012.

 

כץ-פריימן, תמי ,"אספנות היא צורה של עקירה מפגש בין אני לחפץ," http://www.katzfreiman.com/wp-content/uploads/2015/03/Haifa_5_text.pdf

מישורי, אליק, שורו הביטו וראו, תל אביב: עם עובד, 2000

מישורי, אליק, מסביב למדורה בסלון: שדה האמנות היהודי בישראל 1949-1948, באר שבע: אוניברסיטת בן גוריון, 2013

 

מנור, דליה, "אספנות: בין פרטי לציבורי," מתוך: צבע מקומי:  אמנות ישראלית, מאוסף הללה טל (קטלוג), באר שבע: מוזיאון הנגב לאמנות, 2012, עמ', 11-9.

 

עומר מרדכי, מאמרים על אמנות, ירושלים: בצלאל האקדמיה לאמנות ועיצוב, 1991.

עומר, מרדכי,  שנה של אמנות ישראלית: מבחר מאוסף יוסף חכמי,  תל אביב: מוזיאון תל אביב לאמנות,  1998.

 

עומר, מרדכי, תיקון: היבטים באמנות הישראלית של שנות השבעים,  תל אביב: הגלריה האוניברסיטאית, אוניברסיטת תל אביב, 1998.

 

עומר, מרדכי, היבטים באמנות הישראלית של שנות השבעים: גבולות השפה, תל אביב: מוזיאון תל אביב לאמנות, תל אביב, 2008.

 

צלמונה, יגאל, 100 שנות אמנות ישראלית, ירושלים: מוזיאון ישראל, 2010

 

 

שישים שנות אמנות בישראל, שישה קטלוגים, המוזיאונים המשתתפים:

העשור הראשון: 1958-1948: משכן לאמנות עין חרוד.

העשור השני: 1968-1958: מוזיאון אשדוד לאמנות – מרכז מונארט

העשור השלישי: 1978-1968:  מוזיאון תל אביב לאמנות

העשור הרביעי: 1988-1978: מוזיאון חיפה לאמנות

העשור החמישי: 1998-1988: מוזיאון הרצליה לאמנות עכשווית

העשור השישי: 2008-1998: מוזיאון ישראל, ירושלים 

 

 

Baudrillard, Jean, “The System of Collecting” in: John Elsner and Roger Cardinal (ed.), The Cultures of Collecting, Cambridge, MA, 1994, pp. 7-24.

 

Buchloh, Benjamin, H.D., "From Faktura to Factography," October, 30 (Autumn1984), pp. 82-119.

 

Crimp, Douglas, On the Museum's Ruins, Cambridge, MA, 1993.

 

להצהרת הנגישות


אוניברסיטת ת