חיפוש חדש  חזור
מידע אישי לתלמיד

שנה"ל תשע"ט

  המפנה ההיסטורי באמנות הישראלית
  The Historical Turn in Contemporary Israeli Art                                                      
0821-3423-01
אמנויות | חוג לתולדות האמנות
סמ'  א'1400-1800002קיקואיןסמינר ד"ר שבי אורלי
ש"ס:  4.0

סילבוס מקוצר

רבים ממבקרי האמנות העכשווית הצביעו על המפנה ההיסטורי כמגמה המרכזית של עולם האמנות בעשורים האחרונים. על פי תפיסה זו ניכר כי הדיון האמנותי במציאות העכשווית אינו עוסק יותר באוטופיות עתידניות אלא בעבר. העבר כך טוענים, הוא המקום היחיד בו אנחנו יכולים להמשיך ולמצוא תגליות. הופעתו של המפנה ההיסטורי באמנות הישראלית ייחודי באופן בו הוא מלווה את הדיון הסוער בחברה הישראלית סביב סוגיות היסטוריות שנויות במחלוקת. בסמינר זה נבקש לעמוד על האופנים השונים בהם מתמודדים אמנים ישראלים עכשוויים עם שאלות על ההיסטוריה והזיכרון הישראלי וכיצד הללו מאתגרים את הפוליטיקה של הזהויות הישראליות.

 

Course description

Many critics of contemporary art have pointed at the historical turn as the central trend in the art world at recent decades. According to this approach, it is evident that the artistic discussion in contemporary reality is no longer about futuristic utopias but rather the past. The past, they argue, is the only place where we can continue to explore and discover. The appearance of the historical turn in the Israeli art is unique since it accompanies the stormy debates in Israeli society over controversial historical narratives. In this seminar, we will explore the different ways in which contemporary Israeli artists deal with questions regarding Israeli history and memory and how they challenge the politics of Israeli identities.

 

סילבוס מפורט

אמנויות | חוג לתולדות האמנות
0821-3423-01 המפנה ההיסטורי באמנות הישראלית
The Historical Turn in Contemporary Israeli Art
שנה"ל תשע"ט | סמ'  א' | ד"ר שבי אורלי

666סילבוס מפורט/דף מידע

המפנה ההיסטורי באמנות הישראלית

The Historical Turn in Contemporary Israeli Art

0821342301

סמינר לתואר ראשון

4 ש"ס

סמסטר א', תשע"ט

יום ג' 14-18

 

 

 

 

מרצה: ד"ר אורלי שבי oshevi@post.tau.ac.il   

שעות קבלה: בתאום מראש

 

 

 

רבים ממבקרי האמנות העכשווית הצביעו על המפנה ההיסטורי כמגמה המרכזית של עולם האמנות בעשורים האחרונים. על פי תפיסה זו ניכר כי הדיון האמנותי במציאות העכשווית אינו עוסק יותר באוטופיות עתידניות אלא בעבר. העבר כך טוענים, הוא המקום היחיד בו אנחנו יכולים להמשיך ולמצוא תגליות. הופעתו של המפנה ההיסטורי באמנות הישראלית ייחודי באופן בו הוא מלווה את הדיון הסוער בחברה הישראלית סביב סוגיות היסטוריות שנויות במחלוקת. בסמינר זה נבקש לעמוד על האופנים השונים בהם מתמודדים אמנים ישראלים עכשוויים עם שאלות על ההיסטוריה והזיכרון הישראלי וכיצד הללו מאתגרים את הפוליטיקה של הזהויות הישראליות.

 

 

 

 

Many critics of contemporary art have pointed at the historical turn as the central trend in the art world at recent decades. According to this approach, it is evident that the artistic discussion in contemporary reality is no longer about futuristic utopias but rather the past. The past, they argue, is the only place where we can continue to explore and discover. The appearance of the historical turn in the Israeli art is unique since it accompanies the stormy debates in Israeli society over controversial historical narratives. In this seminar, we will explore the different ways in which contemporary Israeli artists deal with questions regarding Israeli history and memory and how they challenge the politics of Israeli identities.

 

 

 

 

דרישות הקורס וחובות התלמידים: בקיאות בטקסטים כולל הגשת דו"ח קריאה, השתתפות בדיונים (על פי כללי הנוכחות), מצגת ועבודה מסכמת.

מטלת סוף הקורס: מצגת בכיתה ועבודה מסכמת

מרכיבי הציון הסופי: 20% חובות הקורס; 80% עבודה מסכמת

 

 

 

 

 

רשימת נושאי השיעורים: (נתון לשינויים, רשימת קריאה מפורטת תפורסם בשבוע הראשון)

 

  1. היסטוריה, זיכרון וזהות: מבוא

 

  1. מהו המפנה ההיסטורי באמנות העכשווית?

קריאת חובה:

ניקולא בוריו (תרגום: ליטל לוין), 2013, "בעייתיות הזמן באמנות העכשווית", מארב, 15, http://maarav.org.il/2013/10/03

 

אגמבן ג'ורג'יו (תרגום: קציר מאיה), 2010 (2008), "בן הזמן", מפתח, גיליון 2, http://mafteakh.tau.ac.il/2010/08/01-2/

 

Godfrey M., 2007, “The Artist as Historian”, October, 120, pp. 140-172

 

 

  1. מיתוס, זיכרון והיסטוריה במרחב הישראלי

לקריאת חובה:

 

אוחנה דוד ורוברט ס' ויסטריך, 1996, "מבוא: נוכחות המיתוסים ביהדות, בציונות ובישראליות," בתוך: אוחנה דוד ורוברט ס' ויסטריך (עורכים), 1996, מיתוס וזיכרון: גלגוליה של התודעה הישראלית, מכון לן ליד והוצאת הקיבוץ המאוחד, ירושלים ותל אביב. עמ' 11-37

 

נווה אייל, 2017, עבר בסערה: מחלוקות על סוגיות היסטריות בישראל, קו אדום, הוצאת הקיבוץ המאוחד, תל אביב. פרק 8 עמ' 245-264

 

 

 

  1. מבט רפלקסיבי על ההיסטוריה של האמנות הישראלית

קריאת חובה:

חינסקי שרה, 2015, מלכות ענווי הארץ: הדקדוק החברתי של שדה האמנות הישראלי, הוצאת הקיבוץ המאוחד, תל אביב. פרק 1, עמ' 35-44.

 

חינסקי שרה, 2002, "עיניים עצומות לרווחה: על תסמונת הלבקנות הנרכשת בשדה האמנת הישראלית", תיאוריה וביקורת, 20, עמ' 57-86.

 

שפירא שרית, 1992, מסלולי נדודים: הגירה, מסעות ומעברים באמנות הישראלית, מוזיאון ישראל, ירושלים.

 

אנקורי גינת, 2010, "ארכיאולוגיית הטראומה של לארי אברמסון", בתוך לארי אברמסון - קטלוג, מוזיאון תל אביב לאמנות, תל אביב. עמ'19-38

 

 

 

 

 

 

  1. עיצוב הזיכרון הקולקטיבי – טקסיות ופולחן

צפייה בסרט: אייל סיוון, 1990, יזכור – עבדי הזיכרון,

 

קריאת חובה:

בן עמוס אבנר, 2004, "במעגל הרוקד והמזמר: טקסים וחגיגות פטריוטיים בחברה הישראלית", בתוך" בן עמוס אבנר ובר טל דניאל (עורכים), 2004, פטריוטיזם אוהבים אתך מולדת, הוצאת הקיבוץ המאוחד, תל אביב. עמ' 275-315

 

תמוז בינשטוק, "אמנות צריכה לעצב מציאות: ראיון עם דנה יהלומי", מעקף- כתב עת מקוון למחול, מייצג ותיאטרון חזותי, גיליון 11,

  •  

 

דרור פימנטל, 2010, "בן, מאכל אימהות: על עבודותיו של ארז ישראלי", המדרשה, גיליון 13, עמ' 170-187.

 

 

 

  1. זיכרון במרחב הציבורי – אנדרטאות, מונומנטים וקנטרה-מונומנט

 

קריאת חובה:

שמיר אילנה, 1996, הנצחה וזיכרון: דרכה של החברה הישראלית בעיצוב נופי הזיכרון, הוצאת עם עובד,      תל אביב. (פרקים נבחרים)

 

טורבן יוליה קרן (תרגום: עמי אשר), 2018, "אנדרטאות שמזיזות אותנו", מארב, מוסף 22,

 

  •  

 

נאו – אנדרטל , 2018, אוצר: אורי אדלמן, המרכז לאמנות דיגיטלית, חולון. http://maarav.org.il/2018/04/01

 

 

  1. על זיכרון מרחבי  - חורבות

קריאת חובה:

גרואג שמואל, 2011, "לוביה ביער לביא: על שימור המורשת הפלסטינית הבנויה בישראל", יעקובי חיים ופנסטר טובי (עורכים), 2011, זיכרון, השכחה ו [ה]בניית המרחב, ירושלים ותל אביב: מכון ון ליר והקיבוץ המאוחד.

 

לוין דפנה, 2014, "החירב'ה שלנו: ייצוגי חורבות ערביות בתרבות הישראלית", ישראלים, כרך 6, עמ' 53-67.

 

מוסי נורמה, 2010, "מודל לתיקון – חנא פרח כפר ברעם", זוכרות, https://zochrot.org/he/gallery/55858

 

אריאלה אזולאי, 2009 ,"הפוטנציאל המהפכני של החורבה: על סדרת תצלומי חורבות ליד של דור גז", (בתוך קטלוג דור גז גיאורגופוליס, מוזיאון פתח תקוה לאמנות), עמ' 80-89

 

 

 

  1. דוקומנטים וארכיונים – משפט אייכמן

צפייה בסרט: אייל סיון, 1999, "הספישליסט"

 

קריאת חובה:

ארנדט חנה (תרגום: אוריאל אריה), 2000(1963), אייכמן בירושלים: דו"ח על הבנאליות של הרוע, הוצאת בבל, תל אביב

 

זרטל עדית, 1999, "חנה ארנדט נגד מדינת ישראל", תיאוריה וביקורת, 12-13, עמ' 159-168.

 

בוג'יו אוואנג'ה-אפה פיליקס (תרגום: ברויר איה), 2013, "מונטאז' אסור – מחשבות על ארכיון אינסופי – ריאיון עם אייל סיון", בתוך: קולנוע דרום, עמ' 269-279.

 

 

  1. מוזיאון, ארכיון וארכיון נגדי  

קריאת חובה:

נועה רועי, 2015, "שיחה עם איליה רבינוביץ", מארב, מוסף 17, http://maarav.org.il/2015/12/30/

 

אזולאי אריאלה, 2014, "ארכיון", מפתח, גיליון 7, עמ' 17-37.

  •  

 

אפי ואמיר, "מוזיאון ג'סי כהן השלם" (המרכז לאמנות דיגיטלית חולון) http://maarav.org.il/2018/01/10

 

אוסף מוסררה (מוסררה ביה"ס הרב תחומי לאמנות וחברה ע"ש וגנר, ירושלים)http://osef.musrara.co.il /

 

 

 

  1. הנרטיב הלאומי וזיכרונות פרטיים – מזרחיות

קריאת חובה:

עלון קציעה ואחרות (עורכות), 2013, שוברות קירות: אמנויות מזרחיות בישראל, אחותי – למען נשים בישראל, תל אביב. (מאמרים נבחרים)

 

נזרי יגאל (עורך), 2004, חזות מזרחית: הווה הנע בסבך עברו הערבי, הוצאת בבל, תל אביב.

(מאמרים נבחרים)

 

 

 

  1. על אמת היסטורית ובדיה

קריאת חובה:

אזולאי אריאלה, 1999, "מי היה מאמין, אתה קורא גרמנית!", תיאוריה וביקורת, גיליון 15, עמ' 49-62.

 

רוזן רועי, 1999, "זימה סוריאליסטית חשרה למהדרין: על זיעה מתוקה, הרומן הפורנוגרפי של ז'אסטין פראנק", תיאוריה וביקורת, גיליון 15. עמ' 63-96.

 

 

  1. מצגות הסטודנטים
  2. מצגות הסטודנטים

 

 

 

 

 

 

ביבליוגרפיה נבחרת:

 

ספרי מבוא:

 

צלמונה יגאל, 2010, 100 שנות אמנות ישראלית, מוזיאון ישראל, ירושלים.

 

תמוז בנימין (עורך), 1980, סיפורה של אמנות ישראל, הוצאת מסדה, תל אביב.

 

 

 

 

ספרות כללית וקטלוגים:

 

אוחנה דוד ורוברט ס' ויסטריך (עורכים), 1996, מיתוס וזיכרון: גלגוליה של התודעה הישראלית, מכון לן ליד והוצאת הקיבוץ המאוחד, ירושלים ותל אביב.

 

אזולאי אריאלה, 1999, אימון לאמנות: ביקורת הכלכלה המוזיאלית, הוצאת הקיבוץ המאוחד, תל אביב.

 

אופיר עדי (עורך), 1999, חמישים לארבעים ושמונה: מומנטים ביקורתיים בתולדות מדינת ישראל, ון ליר, ירושלים.

 

איכילוב דפנה, גואטה יהודית וגליה גור זאב, 2006, לימבוס. מקום. צילום, הוצאת הקיבוץ המאוחד, תל אביב.

 

אנדרסון בנדיקט (תרגום: דאור דן), 1999 (1983), קהילות מדומיינות: הגיגים על מקורות הלאומיות ועל התפשטותה, הוצאת האוניברסיטה הפתוחה, תל אביב.   

 

אריאלי-הורוביץ דנה, 2005, יוצרים בעומס יתר: רצח רבין, אמנות ופוליטיקה, בצלאל האקדמיה לאמנות ולעיצוב והוצאת מאגנס האוניברסיטה העברית, ירושלים.

 

בן עמוס אבנר (עורך), 2002, היסטוריה, זהות וזיכרון: דימויי עבר בחינוך הישראלי, הוצאת רמות, תל אביב.

 

בן עמוס אבנר ובר טל דניאל (עורכים), 2004, פטריוטיזם אוהבים אתך מולדת, הוצאת הקיבוץ המאוחד, תל אביב.

 

בלס גילה, 1980, אפקים חדשים, הוצאת פפירוס, תל אביב.

 

בלס גילה וטננבאום אילנה (עורכות), 1998, ריאליזם חברתי בשנות ה-50 אמנות פוליטית בשנות ה-90, מוזיאון חיפה החדש, חיפה.

 

בן צבי טל, 2014, סברה: ייצוגי הנכבה באמנות העכשווית, הוצאת רסלינג, תל אביב.

 

בר אור גליה, 2010, חיינו מחייבים אמנות: בניין תרבות כבניין חברה: מוזאונים לאמנות בקיבוצים 1930-1960, מכון בן גוריון לחקר ישראל והציונות, אוניברסיטת בן גוריון, באר שבע.

 

ברזל נעימה (עורכת), 2007, מיתוס, שפה וזיכרון בעיצוב התודעה בישראל,  אורנים המכללה האקדמית לחינוך, טבעון.

 

בריטברג-סמל שרה, 1986, "כי קרוב אליך הדבר מאוד": דלות החומר כאיכות באמנות הישראלית, מוזיאון תל אביב לאמנות, תל אביב.

 

גינתון אלן, 1998, "העיניים של המדינה": אמנות חזותית במדינה ללא גבולות, מוזיאון תל אביב לאמנות, תל אביב.

 

היילהרונר עודד ולוין מיכאל (עורכים), 2010, איך אומרים  Modernism בעברית?, שנקר והוצאת רסלינג, תל אביב.

 

זרטל עידית, 2002, האומה והמוות: היסטוריה זיכרון פוליטיקה, הוצאת דביר, תל אביב.

 

חייקין נעמה (עורכת), 2006, בין גבולות המקום לגבולות המרחב: שיח צילומי נוף הארץ, המוזיאון הפתוח לצילום, תל-חי.

 

חינסקי שרה, 2015, מלכות ענווי הארץ: הדקדוק החברתי של שדה האמנות הישראלי, הוצאת הקיבוץ המאוחד, תל אביב.

 

טננבאום אילנה, 2008, צ'ק פוסט שנות השמונים באמנות ישראל, מוזיאון חיפה לאמנות, חיפה.

 

טרכטנברג גרסיאלה, 2005, בין לאומיות לאמנות: כינון שדה האמנות בתקופת היישוב ובראשית שנות המדינה, הוצאת מאגנס האוניברסיטה העברית, ירושלים.

 

 

יונה יוסי ושנהב יהודה (ערכים), 2008, גזענות בישראל, מכון ון ליר והוצאת הקיבוץ המאוחד, ירושלים ותל אביב.

 

-----------------------------, 2005, רב תרבותיות מהי? על הפוליטיקה ש השונות בישראל, הוצאת בבל, תל אביב.

 

יעקובי חיים ופנסטר טובי (עורכים), 2011, זיכרון, השכחה ו [ה]בניית המרחב, מכון ון ליר והקיבוץ המאוחד, ירושלים ותל אביב.

 

לה קפרה דומיניק (תרגום: פרקש יניב), 2006 (2001), לכתוב היסטוריה, לכתוב טראומה, הוצאת רסלינג, תל אביב.

 

לוין דליה, 2008, ובסוף נמות: אמנות צעירה בשנות התשעים בישראל, מוזיאון הרצליה לאמנות עכשווית, הרצליה.

 

מיטשל וו.גי.טי. (תרגום: רונה כהן), 2009, נוף קדוש, תל אביב: רסלינג.

 

מישורי אליק, 2013, סביב למדורה בסלון: שדה האמנות היהודי בישראל, 1948-1949, הוצאת מכון בן גוריון לחקר ישראל והציונות, אוניברסיטת בו גוריון בנגב, באר שבע.

 

--------, 2000, שורו הביטו וראו, איקונות וסמלים חזותיים ציוניים בתרבות הישראלית, הוצאת עם עובד, תל אביב.

 

מנדלסון אמיתי, 2008, זמן אמת: 60 שנות אמנות בישראל, העשור השישי: 1998-2008, מוזיאון ישראל, ירושלים.

 

מרקוס רות (עורכת), 2008, נשים יוצרות בישראל 1920-1970, הוצאת הקיבוץ המאוחד, תל אביב.

 

נווה אייל, 2017, עבר בסערה: מחלוקות על סוגיות היסטריות בישראל, קו אדום, הוצאת הקיבוץ המאוחד, תל אביב.

 

נזרי יגאל (עורך), 2004, חזות מזרחית: הווה הנע בסבך עברו הערבי, הוצאת בבל, תל אביב.

 

סלע רונה, 2000, צילום בפלסטין/ארץ ישראל בשנות השלושים והארבעים, הוצאת הקיבוץ המאוחד, תל אביב.

 

עומר מרדכי (עורך), 2008, גופי-עצמי : אמנות ישראלית 1968-1978, מוזיאון תל אביב לאמנות, תל אביב.

 

-----------,1998, גבולות השפה: היבטים באמנות הישראלית של שנות השבעים, מוזיאון תל אביב לאמנות, תל אביב.

 

---------------1998א, תיקון: היבטים באמנות הישראלית של שנות השיבעים, מוזיאון תל אביב לאמנות, תל אביב.

 

עומר מרדכי, 2006, אמנות ישראלית בת-זמננו, הוצאת עם עובד, תל אביב.

 

------------, 1991, מאמרים על אמנות, בצלאל האקדמיה לאמנות ועיצוב, ירושלים.

 

עלון קציעה ואחרות (עורכות), 2013, שוברות קירות: אמנויות מזרחיות בישראל, אחותי – למען נשים בישראל, תל אביב.

 

עפרת גדעון (עורך), 2009, עמוס קינן: אמנות עברית, בית אבי חי, ירושלים.

 

עפרת גדעון, 2011, השיבה אל השטעטל, היהדות כדימוי באמנות הישראלית, הוצאת מוסד ביאליק, ירושלים.

 

עפרת גדעון וגליה בר אור, 2008, העשור הראשון: הגמוניה וריבוי, משכן לאמנות, עין חרוד.

 

------------, 2005, ביקורי אמנות: פרקים על אמנים ישראלים, ההוצאה לאור של ההסתדרות הציונית, ירושלים.

 

פינקלשטיין חיים, 1985, ציורי ארץ ישראל: שנות העשרים עד סוף שנות הארבעים, אוניברסית בן גוריון בנגב, באר שבע.

 

פישר יונה ומנור פרידמן תמר, 2008, לידת העכשיו, שנות השישים באמנות ישראל, מוזיאון אשדוד לאמנות, אשדוד

 

צלמונה יגאל ותמר מנור-פרידמן, 1998, קדמה: המזרח באמנות ישראל, מוזיאון ישראל, ירושלים.

 

רז גיא, 2003, צלמי הארץ: מראשית ימי הצילום ועד היום, מפה- מיפוי הוצאה לאור והוצאת הקיבוץ המאוחד, תל אביב.

 

רם אורי, 2006, הזמן של ה'פוסט': לאומיות ופוליטיקה של הידע בישראל, הוצאת רסלינג, תל אביב.

 

שמיר אילנה, 1996, הנצחה וזיכרון: דרכה של החברה הישראלית בעיצוב נופי הזיכרון, הוצאת עם עובד, תל אביב.

 

שנהב יהודה, 2010, במלכודת הקו הירוק: מסה פוליטית יהודית, הוצאת עם עובד, תל אביב.

 

-----------, 2003, היהודים הערבים: לאומיות, דת ואתניות, הוצאת עם עובד, תל אביב.

 

שנהב יהודה (עורך) 2015, הציונות והאימפריות, מכון ון ליר והוצאת הקיבוץ המאוחד, ירושלים ותל אביב.

 

---------- (עורך) 2004, קולוניאליות והמצב הפוסטקולוניאלי אנתולוגיה של תרגום ומקור, מכון ון ליר והוצאת הקיבוץ המאוחד, ירושלים ותל אביב.

 

שנהב יהודה (עורך), 2003, מרחב, אדמה, בית, מכון ון ליר והקיבוץ המאוחד, ירושלים ותל אביב

 

שפירא שרית, 1992, מסלולי נדודים: הגירה, מסעות ומעברים באמנות הישראלית, מוזיאון ישראל, ירושלים.

 

 

Al-Razzaq Sami Abd, Bar-On Dan & Naveh Eyal (eds.), 2012, Side by Side: Parallel Histories of Israel-Palestine, New York: New Press.

 

Bennett Jill, 2012, Practical Aesthetics: Events, Affect and Art after 9/11, London: I.B. Taubis.

 

---------------, 2005, Empathic Vision: Affect, Trauma, and Contemporary Art, Palo Aito, CA: Stanford University Press.

 

Elias Chad, 2018, Posthumous Images: Contemporary Art and Memory Politics in Post-Civil War Lebanon, Durham, NC: Duke University Press,

 

Farr Ian, 2012, Memory, Cambridge MA. And London: The MIT Press.

 

Gibbons Joan, 2007, Contemporary Art and Memory: Images of Recollection and Remembrance, London: I.B. Tauris.

 

Manor Dalia, 2005, Art in Zion: The Genesis of Modern National Art in Jewish Palestine, London; Routledge.

 

Rosenberg Eric and Lisa Saltzman, 2006, Trauma and Visuality in Modernity, Dartmouth NH: Dartmouth College Press.

 

Saltzman Lisa, 2006, Making Memory Matter: Strategies of Remembrance in Contemporary Art, Chicago: University of Chicago Press.

 

Schmidt Gilya Gerda, 2003, The Art and Artists of the Fifth Zionist Congress 1901, Syracuse, NY; Syracuse University Press.

 

Young E. James, 2017, The Stages of Memory: Reflections on Memorial Art, Loss, and the Spaces Between, Amherst, MA.: University of Massachusetts Press.

 

 

 

 

להצהרת הנגישות


אוניברסיטת ת