 שנה"ל תשע"ד | |||||||||||||||||||||||||
 |
 |
||||||||||||||||||||||||
|
אמנות, מדע וטכנולוגיה
Art, Science &Technology |
0810-5062-01 | ||||||||||||||||||||||||
|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
| אמנויות | תכנית הבינתחומית לתואר שני באמנויות | |||||||||||||||||||||||||
| |||||||||||||||||||||||||
סילבוס מקוצר
הקשר בין אמנות למדע ולטכנולוגיה היה קיים באופנים שונים לאורך ההיסטוריה. החידושים הטכנולוגיים והמדעיים של העשורים האחרונים, לצד חשיבה אינטרדיסציפלינרית שהתפתחה במקביל, הובילו בשנים האחרונות לעיסוק מוגבר בזיקה בין תחומים אלה. אמנים המשתמשים בעבודתם האמנותית באמצעי ביטוי חדשים המתאפשרים באמצעות התפתחויות אלה, בוחנים את המשמעויות האונטולוגיות והאפיסטמולוגיות, כמו גם הפוליטיות, חברתיות, כלכליות והתרבותיות של ההחלה של הטכנולוגיות החדשות ושל החידושים השונים בתחומי המדע על הקיום האנושי. שאלות העוסקות בטבע החיים ובמנגנונים המבנים אותם, בגבולות ההכרה האנושית, ביחסים שבין הטבעי והמלאכותי, בגבולות הייצוג, וכן בהגדרות חדשות של מרחב וזמן, נוכחות כיום בלב העשייה של אמנים אלה. מטרת הסמינר לבחון את האופן שבו אמנים מרחיבים את כלי הביטוי האמנותי באמצעות שימוש בטכנולוגיות חדשות, ואימוץ פרקטיקות מדעיות כחלק מהעשייה האמנותית שלהם (מתחומים כדוגמת קיברנטיקה, ביולוגיה, ננו-טכנולוגיה, טלקומוניקציה, מדעי המחשב, אינטליגנציה מלאכותית וחיים מלאכותיים). בהקשר זה יבחנו ההקשרים בין פרדיגמות חדשות הנגזרות מהפיתוחים המדעיים והטכנולוגיים, לבין מושגים בחשיבה הפילוסופית והביקורתית של סוף המאה העשרים.
Course description
The connection between art, science and technology is known for centuries. Yet, new technological and scientific developments of the last decades, alongside with interdisciplinary approach in research that emerged at the same time, led to enhanced inquiries over the possible interactions between these fields. Artists using new modes of expression enabled by those developments, analyze the ontological and epistemological meanings, as well as the political, social, economical and cultural implications of new technologies and scientific practices on human existence. Questions concerning the nature of life and the mechanisms that construct them, the limitations of the human cognition, the relations between the natural and the artificial, the inadequacy of representation, as well as new definitions of space and time, are at the heart of their inquiries. In this seminar we will analyze the ways in which artists expand their artistic tools by adopting technologies and scientific practices as part of their artistic creativity (from fields such as Cybernetics, Biology, Nanotechnology, Tele-Communication, Computer Science, Artificial Intelligence and Artificial Life). In this respect we will examine the linkage between new paradigms emerging from
scientific and technological developments and concepts originating in the philosophical and critical thought of the end of the 20th century.
אמנויות | תכנית הבינתחומית לתואר שני באמנויות
0810-5062-01 אמנות, מדע וטכנולוגיה
Art, Science &Technology
שנה"ל תשע"ד | סמ' ב' | ד"ר אילת ון-אסן יעל
666סילבוס מפורט/דף מידע
טופס סילבוס
שם הקורס בעברית
אמנות, מדע וטכנולוגיה
שם הקורס באנגלית
Art, Science & Technology
סמסטר ב'תשע"ד
4 ש"ס
סוג המסגרת: סמינר
|
שם המרצה: ד"ר יעל אילת ון אסן
|
|
|
טלפון: 054-7305400 – לא לפרסום
|
דואר אלקטרוני: yaeleylat@gmail.com
|
|
לפי תאום מראש
|
|
תאור הקורס
הקשר בין אמנות למדע ולטכנולוגיה היה קיים באופנים שונים לאורך ההיסטוריה. החידושים הטכנולוגיים והמדעיים של העשורים האחרונים, לצד חשיבה אינטרדיסציפלינרית שהתפתחה במקביל, הובילו בשנים האחרונות לעיסוק מוגבר בזיקה בין תחומים אלה. אמנים המשתמשים בעבודתם האמנותית באמצעי ביטוי חדשים המתאפשרים באמצעות התפתחויות אלה, בוחנים את המשמעויות האונטולוגיות והאפיסטמולוגיות, כמו גם הפוליטיות, חברתיות, כלכליות והתרבותיות של ההחלה של הטכנולוגיות החדשות ושל החידושים השונים בתחומי המדע על הקיום האנושי. שאלות העוסקות בטבע החיים ובמנגנונים המבנים אותם, בגבולות ההכרה האנושית, ביחסים שבין הטבעי והמלאכותי, בגבולות הייצוג, וכן בהגדרות חדשות של מרחב וזמן, נוכחות כיום בלב העשייה של אמנים אלה. מטרת הסמינר לבחון את האופן שבו אמנים מרחיבים את כלי הביטוי האמנותי באמצעות שימוש בטכנולוגיות חדשות, ואימוץ פרקטיקות מדעיות כחלק מהעשייה האמנותית שלהם (מתחומים כדוגמת קיברנטיקה, ביולוגיה, ננו-טכנולוגיה, טלקומוניקציה, מדעי המחשב, אינטליגנציה מלאכותית וחיים מלאכותיים). בהקשר זה יבחנו ההקשרים בין פרדיגמות חדשות הנגזרות מהפיתוחים המדעיים והטכנולוגיים, לבין מושגים בחשיבה הפילוסופית והביקורתית של סוף המאה העשרים.
The connection between art, science and technology is known for centuries. Yet, new technological and scientific developments of the last decades, alongside with interdisciplinary approach in research that emerged at the same time, led to enhanced inquiries over the possible interactions between these fields. Artists using new modes of expression enabled by those developments, analyze the ontological and epistemological meanings, as well as the political, social, economical and cultural implications of new technologies and scientific practices on human existence. Questions concerning the nature of life and the mechanisms that construct them, the limitations of the human cognition, the relations between the natural and the artificial, the inadequacy of representation, as well as new definitions of space and time, are at the heart of their inquiries. In this seminar we will analyze the ways in which artists expand their artistic tools by adopting technologies and scientific practices as part of their artistic creativity (from fields such as Cybernetics, Biology, Nanotechnology, Tele-Communication, Computer Science, Artificial Intelligence and Artificial Life). In this respect we will examine the linkage between new paradigms emerging from scientific and technological developments and concepts originating in the philosophical and critical thought of the end of the 20th century.
דרישות הקורס
הגשת סיכומי מאמרים לאורך הסמסטר, הגשת רפרט בכיתה, עבודה מסכמת
ציון מותנה בנוכחות מלאה בשיעורים ובהגשת רפרט בכיתה.
מרכיבי הציון הסופי
100% הגשת עבודה
נושאי הקורס
הקדמה כללית - אמנות מדע וטכנולוגיה- מיפוי ומאפיינים
חובה:
Snow, C. P. The Two Cultures and the Scientific Revolution. New-York. Cambridge UP. 1959.1-22.
בנימין, וולטר, מעשה האמנות העידן השעתוק המיכני, ספרית פועלים, 2001.
בן-דב, יואב, "דימוי הרשת: אורגני, מיכני, דיגיטלי."
בן-דב, יואב, תורת הקוונטים – מציאות ומיסתורין, הוצאת דביר, 1997.
ברבאשי, אלברט לסלי. קישורים, המדע החדש של הרשתות. תל-אביב: הוצאת ידיעות אחרונות. 2004.
גליק, ג'יימס, כאוס – מדע חדש נוצר, ספריית מעריב, ת"א, 1987.
קורצווייל, ריי. הסינגולריות מתקרבת: כאשר האנושות מתעלה על הביולוגיה. תרג': עמנואל לוטם. תל-אביב: הוצאת מאגנס וכנרת זמורה-ביתן. 2012.
Ascott, Roy, (ed.). Art, Technology, Consciousness: Mind@Large, London: Intellect Books, 2000. 2-32.
Ascott, Roy, (ed.). Engineering Nature: Art & Consciousness in the Post-Biological Era. London:Intellect Books, 2006.
Gardiner Hazel, Gere, Charlie. Art Practice in a Digital Culture. Surrey: Ashgate. 2010.
Kluszczynski, Ryszard. (ed.) Towards the Third Culture. Gdansk: Laznia Center for Contemporary Art. 2011.
Mitchell, W. J. T. C., Hansen Mark. (eds.). "Introduction". Critical Terms for Media Studies. Chicago: University of Chicago Press. 2010. vii-xxii.
Manovich, Lev, The Language of New Media, MIT Press, Cambridge, Mass., 2001, 43-65.
Giannetti, Claudia, Aesthetic Paradigms of Media Art.
Shanken, Eduard, (ed.). Telematic Embrace: Visionary Theories of Art, Technology, and Consciousness. Los Angles: University of California Press. 2007. 1-96.
Stephen Wilson. Art & Science. London: Thames & Hudson. 2010.
החלל- החלל הוירטואלי, הממשי וההיברידי- מרחב חדש לעשייה אמנותית
הטכנולוגיות הדיגיטליות שינו באופן ניכר את תפישת המרחב על הקשריו השונים. שינוי זה מקורו בראש ובראשונה בקיומו של המרחב הקיברנטי שמופעיו רבים ומגוונים: החל מרשת האינטרנט העולמית, כמו גם בקיומם של מרחבים של מציאות מדומה, מציאות מורחבת ומרחבים של חיים מלאכותיים ועולמות ווירטואליים. מרחבים אלה מתנתקים בהקשרים רבים שלהם מההגדרות של המרחב האוקלידי והפיזיקה הניוטונית המושתתת עליה, והם מבוססים על חוסר ליניאריות, ריזומטיות, וחסר היררכיה. קיומם של המרחבים הווירטואליים על ייצוגיהם השונים השפיעו בשנים האחרונות רבות גם על תפיסת המרחב בעולם הפיזי תוך האצה של תהליכים גלובליים ושינוי היחסים המקובלים בין מרחב לזמן, ושל האופנים בהם הם מיוצגים. במסגרת שיעורים שיעסקו בנושא זה תודגם ההשפעה של השינוי בתפיסת החלל על התפיסה האדריכלית, והם יודגמו באמצעות עבודות אמנות החוקרות את ההיבטים של השינוי בתפישת המרחב.
בתפישת המרחב יבחנו בין היתר על בסיס טקסטים של: קרל פופר, סלבוי ז'יזק, מרקוס נובק, מייקל בנדיקט, ויריליו, בורדריאר (מושג הסימולציה), פוקו (הטרוטופיה), דלז וגאוטרי (ריזום). בהקשר לכינונם של מרחבים וירטואליים, ולהשפעתם עם עיצוב החללים הממשיים.
חובה:
Benedikt, Michael. "Introduction." in Cyberspace: First Steps, (ed) Benedikt, Michael, Cambridge, Mass.: MIT Press, 1991. 2-23.
בחירה:
ויריליו פול. "ארכיטקטורה בלתי סבירה". המרחב הביקורתי, תל-אביב: רסלינג, 2006. 81-110.
ז'יז'ק, סלבוי, "ממציאות וירטואלית לוירטואליזציה של המציאות", תרבות דיגיטלית -וירטואליות, חברה ומידע, עורכת: יעל אילת ון-אסן, תרגום מאנגלית: בשמת אלון, הוצאת הקיבוץ המאוחד,2002, עמ' 95-110.
פוקו, מישל, הטרוטופיה, מצרפתית:אריאלה אזולאי, רסלינג, 2003.
היילס, קטרין, "המצב של הוירטואליות", בתוך: אילת, ון-אסן, יעל, עורכת, תרבות דיגיטלית- וירטואליות, חברה ומידע, תרגום מאנגלית: בשמת אלון, הוצאת הקיבוץ המאוחד, 2002, עמ, 127-168.
Baurdrillard, Jean,. Simulations, New York:Semiotext(e), 1983, תרגום מצרפתית: אריאלה אזולאי
Benedikt, Michael, Cyberspace: First Steps, (ed) Benedikt, Michael, MIT Press, Cambridge, Mass., 1991.
Deleuze, G. & Guattari, F., A Thousand Plateaus, University of Minnesota Press,. Minneapolis, 1987.
Grau, Oliver. Introduction to Virtual Art: From Illusion to Immersion, trans., Custance, Gloria, MIT Press, Cambridge, Mass., London, England, 2003.
Heim, Michael, The Metaphysics of Virtual Reality, New York, Oxford University Press, 1993.
Lynn, G., Animate Form, New York: Princeton Architectural Press, 1999.
Novak, Marcos, "Liquid Architecture in Cyberspace", Cyberspace: First Steps, (ed.) Benedikt, Michael, MIT Press, Cambridge, Mass.,1991. 225-254.
Klanten, Robert (Author, Editor), Feireiss L. (Editor), Ehmann Sven (Editor), Staging Space: Scenic Interiors and Spatial Experiences, Die Gestalten Verlag, 2010.
הזמן- זמן אמת ומודלים לא ליניאריים
אחת ההשלכות המרכזיות של קיום רשת האינטרנט הינה שינוי ביחסים בין המרחב והזמן תוך קריסתו של המרחב לתוך הזמן. מושגים של "זמן אמת" ומודלים של זמן לא ליניארי, מייצרים גישות חדשות למציאות שהשלכותיהם התרבותיות משמעותיות ביותר והן נבחנו בשנים האחרונות ע"י אמנים בהקשרים שונים באמצעות פרקטיקות חדשות של ייצוג.
חובה:
דרור ק' לוי. "ההיעלמות הגדולה: מזמן למרחב ולהיפך."בלוק 02, קונטרול, 2006." 164-174.
ויריליו, פול, "בהלת החלל הקיברנטי", קמרה 7- מדיה דיגיטלית- השלכות תרבותיות, עורכות: יעל אילת, מורן שוב, תרגום: בשמת אלון, 1998, ע' 54-57.
בחירה:
אליצור, אבשום, דולב, שחר, "מה ילד יום? הרהורים בטבע הזמן הפיזיקה של המאה ה-"21, בתוך: פרוני, אמיליה, (עורכת), הזמן, מבט מהפסיכואנליזה וממקום אחר, מכון ון-ליר בירושלים, הוצאת הקיבוץ המאוחד, 2004. עמ' 77-106.
הדימוי הדיגיטלי - ייצוגים של מציאות בעידן הדיגיטלי. טכנולוגיות לא אופטיות ליצוגים של מציאות ובניית מנגנונים לאוטומטיזציה של הראייה.
העידן הנוכחי מחייב חשיבה מחודשת לגבי המשמעות של הדימוי ושל האופנים באמצעותם אנו "רואים" דימויים. זאת לאור השינויים הגדולים באופני הייצור של דימויים המושתתים על מנגנונים העוקפים את המנגנונים האופטיים של הראייה, כמו גם אופני הקליטה שלהם באמצעות רשתות המיחשוב. זהו עידן בו נופים נוצרים יש מאין באמצעות אפליקציות מחשב, והמציאות מורחבת על גבי מסכים בגדלים שונים. הדימויים "המשייטים" בענן של האינטרנט, סופחים לעצמם משמעויות חדשות הנובעות מההקשרים השונים בהם הם מופיעים. בהקשר זה יבחן תקפותו של מושג הייצוג במציאות בו מתקיימים יחסים חדשים בין דימוי לטקסט באמצעות מנגנונים של תיוג ו-meta-data. במהלך הדיון תבחנה המשמעויות של דימויים סינטטיים, המשמעויות האתיות והפוליטיות הנובעות מהשימוש בטכנולוגיות עיבוד תמונה דיגיטליות, הקשר בין צילום למנועי חיפוש וכריית נתונים, דימויים וירליים ומשמעותם, הקשרים בין דימוי לממשק, והחיים הציבוריים של הדימוי במרחבי האינטרנט.
חובה:
Weibel, Peter, "The Intelligent Image: Neurocinema or Quantum Cinema?", Shaw, Jeffery, Weibel Peter, (eds), Future Cinema: The Cinematic Imaginary After Film, The MIT Press , 2003, pp. 594-601.
Manovich, Lev, "Automation of Sight: From Photography to Computer Vision", 1998.
בחירה:
אילת ון-אסן, יעל. "צילום ומנגנוני הנראות החדשים". בתוך: אשת לוט: מבטו של צילום. עורכת: נעמה חייקין. תל-חי: המוזיאון הפתוח לצילום, 2013. 103-115.
יעקובי, וולך, כרמלה, "סי.טי. והגוף השקוף", בלוק 01 – C.T., עיר/תיאוריה/מדיה/ארכיטקטורה, כרמלה יעקבי-וולק יפתח אלוני(עורכים), תל-אביב, 2005, עמ' 32-45.
Crary, Jonathan, Techniques of the Observer- On Vision and Modernity in the 19th Century, MIT Press, Cambridge, Mass., 1990. 97-136.
Manovich, Lev, "The Mapping of Space: Perspective, Radar, and 3D Computer Graphics", 1999.
Virilio Paul, The Vision Machine, Indiana University Press, Bloomington and Indianapolis, 1994.
גוף, מכונה וזהות
פיתוחים בתחומי הביוטכנולוגיה וחקר ה-DNA מעמידים באור חדש את התפיסות המסורתיות לגבי האופן בו נתפס הגוף האנושי. במציאות בה התכונות האורגניות של הגוף יכולות לעבור מניפולציות באמצעות טכנולוגיות דיגיטליות, מתבטל הזיהוי הטבעי בין מושג ה"גוף" למושג "הטבע". תפיסת הגוף בעידן הדיגיטלי כהכלאה בין מכונה ואדם ("סייבורג") אינו תוצר רק של אפשרויות של ההתערבות הפיזית בגוף האנושי באמצעות טכנולוגיות דיגיטליות, כי אם בשל ההכרה כי אנו חווים, דרך השתלבות תפיסותינו ותנועותינו הגופניות עם הארכיטקטורות והטופולוגיות של המחשב, תחושה שונה של הסובייקטיביות. תתקיים הצגת עבודותיהם התיאורטיות של :Donna Haraway, “Cyborg Manifesto”, Pierre Lévy, "Toward Superlanguage, ו-Katherine Hayles, ., How We Became Posthuman (Chicago 1999),
חובה:
Haraway, D., "A Cyborg Manifesto: Science, Technology, and Socialist-Feminism in the Late Twentieth Century," in Simians, Cyborgs and Women: The Reinvention of Nature. New York: Routledge, 1991. 149-181.
בחירה:
טרקל, שרי, "וירטואליות ואי שביעות רצון ממנה: חיפוש אחר קהילה בחלל הקיברנטי". בתוך: אינטרנט: תקשורת, חברה ותרבות, עורך דב שנער. תל אביב: האוניברסיטה הפתוחה, 2001. עמ'.183-198.
Dyens Ollivier. Metal and Flesh, The Evolution of Man: Technology Takes Over. Mass: MIT Press. 2001. 4-39.
Hansen, Mark. Bodies in Code: Interfaces with digital Media. London, NY: Routledge. 2006. 1-22.
Hayles, N. Katherine, "Flesh and Metal: Reconfiguring the Mindbody in Virtual Environments"
Stone, Allucquere, Rossane, The war of Desire and Technology at the close of the Mechanical Age,. MIT Press. Cambridge, Mass., 1996.
Hayles, N. Katherine, How We Became Posthuman: Virtual Bodies in Cybernetics, Literature, and Informatics, University Press Books ,1999. 1-24.
Code Art-אמנות הקוד
אמנות הקוד (code art)- צורה חדשה של אומנות העוסקת בפעולה ובפוטנציאל המניפולציה ובאופן ייחודי של יצירת מודלים קונספטואליים המביאה לידי ביטוי את השינוי התרבותי של חברת האינפורמציה הגלובלית בתוכה אנו חיים. זוהי אמנות המבוססת על עיצוב מנגנון פעולה ולא על תפישה של דימויים או אלמנטים דיסקרטיים, ובכך היא מחייבת פיתוח כלים חדשים של התייחסות.
חובה:
Ihmels, Tjark, Riedel, Julia, "The Methodology of Generative Art"
רשות:
Stocker, Gerfried, Schöpf Christine (eds.) Ars Electronica Catalogue, Code - The Language of our Time, Hatje Cantz Verlag, Germany, 2003
Archiving as Art
ארכיטקטורת המידע הינה מרכיב רב משמעות בעיצובה של התרבות בעידן האינפורמציה. המשמעות באה לידי ביטוי הן באמצעות מבנים חדשים של ידע, שחושפים בהקשרים מסוימים אופני חשיבה חדשים בשל הצבתם בתוך מערכת הקשרים שונה מהרגיל, והן באמצעות הממשקים באמצעותם הם מונגשים.בסיס לדיון בשעור זה מאמרו של חוקר המדיה לב מנוביץ , "Database as a symbolic form" הטוען כי מאגר הנתונים החליף את הפרספקטיבה הקארטזיאנית כצורה הסימבולית החדשה של העידן הדיגיטלי. הפרקטיקות הנילוות למאגר הנתונים הממוחשב מהווה בסיס לעבודות אמנות רבות המנסות לבחון באמצעות כך תופעות ותהליכים תרבותיים.
חובה:
Manovich, Lev, "Database as a symbolic form", 2000.
בחירה:
פוקו, מישל, הארכיאולוגיה של הידע, רסלינג, תל-אביב, 2005.
Schröter Jens, Holschbach Susanne, "Archive - Photo/Byte, Continuities and differences between photographic and post-photographic mediality". 2003.
Rudolf Frieling. "The Archive, the Media, the Map and the Text." 2003.
Telepresence and Robotics
רובוטיקה ומציאות מרחוק הינן טכנולוגיות המציבות שאלות אפיסטמולוגיות ואונטולוגיות. טלה-רובוטיקה כמו צילום וקולנוע הינו מדיום של ייצוג (רפרזנטציה), וככזה יש לו את האפיונים האסתטיים משלו אשר יבחנו במהלך שיעור זה. הדיון יתבסס על סיפרו של Ken Goldberg- "The Robot in the Garden".
חובה:
Goldberg, Ken, ed. The Robot in the Garden: Telerobotic and Telepistemology in the Age of the Internet, MIT Press, Cambridge, 2000. מס' עמודים יינתן בהמשך
בחירה:
Sheridan, T. B., "Musing on Telepresence and Virtual Presence", Presence: Teleoperators and Virtual Environments, 1, (nr. 1), MIT Press, Cambridge, Mass, 1992, pp. 120-126.
חיים מלאכותיים
השימוש במודלים פונקציונלים ביצירת דימויים מלאכותיים ובאמנות אינטראקטיבית, מייצר מערכות דטרמיניסטיות עם מסלולים מוגדרים ברגע שהתנאים הראשוניים ידועים מלכתחילה. אולם, מודלים התנהגותיים מאפשרים התפתחות של אינטראקציות בתוך רשת מורכבת בה ההתנהגויות העתידיות אינן מתוכנתות מראש. עבודות אמנות בתחומי המדיה החדשים פועלות בחלקן על בסיס של מודלים המושפעים מפיתוחים בתחומי הנוירו-ביולוגיה, שבהם האינטראקטיביות נוצרת כתוצאה ממצבים המתהווים בתהליך האינטראקציה עצמה ומהווים במקרים רבים, סימולציה לדפוסי התנהגות שונים.
במסגרת הסמינר יבחנו סוגיות חברתיות, פוליטיות ואתיות הקשורות לעבודות אלו.
חובה:
Gerfried Stocker and Christine Schöpf, (eds.), LifeScience, Ars Electronica 99, Vienna and New York: Springer, 1999.
Gessert, George. Green Light, Towards an art of Evolution. Mass: MIT Press. 2012.
Kac, Eduardo. Signs of Life, Bio-Art and Beyond. Mass: MIT Press. 2007.
אינטליגנציה מלאכותית
עבודות אמנות רבות משתמשות בפיתוחים בתחומי האינטליגנציה המלאכותית בכדי לבדוק מושגים כגון: שפה, יצירה, מקוריות, ראיה, אותנטיות וכו'. שעור זה יבדוק מושגים אלה באמצעות עבודות המשתמשות ביישומים של אינטליגנציה מלאכותית בשדות שונים של יישום.
חובה:
Brown, Poal, Husbands, Phil. "Not intelligent by Desugn" in Gardiner Hazel, Gere, Charlie. (eds.) Art Practice in a Digital Culture. Surrey: Ashgate. 2010. 61-92.
רשות:
דקסל, מרסלו, תקשורת עם מחשבים – בין מבחן טיורינג לבין "החדר הסיני"
טקסטים נוספים - בהמשך
מודלים נראטיבים חדשים
טכנולוגיות המחשב מגדירות באופן חדש את האופן שבו אנו מייצרים נרטיבים, ואת האופן שבו אנו צורכים/קולטים נרטיבים אלו. פלטפורמות חדשות שוברות מבנים ליניאריים מוכרים של העברת סיפור ומאפשרות שילוב של ערוצי תקשורת שונים בבנייתם. אמנים רבים מנסים לחקור ולגלות מבנים וחללים נרטיביים חדשים בהם ניתן לספר סיפור ולהעמיד מודלים קולנועיים וטלוויזיוניים אלטרנטיביים לאלה שהיו מוכרים לפני הפיתוחים הטכנולוגיים החדשים (מודלים פנורמיים של הקרנה, פלטפורמות אינטראקטיביות, מציאות וירטואלית, מציאות מורחבת וכו'). במהלך השיעורים תהיה התייחסות גם לניסיונות ליצירה של מערכות ממוחשבות המייצרות סיפורים באופן אוטומטי על בסיס עקרונות של תיאוריות ספרותיות, דרמטיות או קולנועיות, תוך בדיקת ההשלכות של פיתוחים אלה על האופנים בהם נחווים נראטיבים. במקביל יבחנו גם מודלים שיתופיים של יצירת נראטיבים.
חובה:
Stemmrich, Gregor, "Art and Cinematography"
בחירה:
Laurel, Bernda, Computers as Theater, Addison-Wesley Publishing Company, 1991.
Janet Murray,Hamlet on the Holodeck; The Future of Narrative inCyberspace Cambridge, Mass., MIT Press, 1997.
Landow, George, Hypertext 2.0; Being a Revised, Expanded Edition of Hypertext: The Convergence of Contemporary Critical Theory and Technology, Baltimore: The Johns Hopkins University Press, September 1997.
אמנות רשת ואקטיביזם חברתי
אמנות רשת הינה צורת ביטוי אמנותית חדשה המתאפשרת במרחבים של רשת האינטרנט. חלק גדול מעבודות השייכות לקטגוריה זו עוסקות בסוגיות של הקוד הפתוח, גלובליזציה וזהות, ורבות בניהן בעלות אוריינטציה פוליטית וחברתית מובהקת. חלקן עוסקות באופן ביקורתי בעולם האמנות עצמו ומייצרות שיח סביב סוגיות הקשורות למוקדי הכוח הקיימים בו, תוך ניסיון לערער עליהם ולייצר להם אלטרנטיבות.
בחירה:
Druckery, Thimothy, Weibel, Peter, (eds.), Net Condition: Art and Global Media, ZKM, Karlsruhe, Germany, MIT Press, Mass., England, 1999.
Chandler, Annmarie, Neumark, Norie. At a Distance, Precursors to Art and Activism on the Internet. Mass: MIT Press. 2005.