חיפוש חדש  חזור
מידע אישי לתלמיד

שנה"ל תשע"ה

  לצלם בחברת הרשת: הפילוסופיה והתיאוריה של הצילום בעידן הדיגיט
  Theories of photography in the digital age  
0662-1163-01
מדעי הרוח | התכנית הרב-תחומית במדעי הרוח
סמ'  ב'1200-1400326 גילמןשיעור ד"ר דעואל לוסקי חיים
ש"ס:  2.0

סילבוס מקוצר

בהמשך לטענה של ולטר בנימין, שהתנאים הטכנולוגיים של הייצור עימעמו בצורה יסודית את הגבול בין "אמנות" ואובייקטים תרבותיים, נעסוק בקורס הנוכחי בשינויים שחלו בתחום הצילום מהתקופה האנלוגית, המאופיינת בצילום "ברגע המכריע" (שנות ה-30 של המאה הקודמת), ועד לתקופה הדיגיטלית, בשלהי המאה ה20 ועד היום.  הוגים רבים ביקשו לעמוד על המהות האסתטית, הפוליטית והכלכלית-חברתית של שינויים אלו, על השאלה – האם הצילום "עבר מן העולם"? האם הצילום חדל להיות חלק ממדעי היפה, מהאמנות ומהאסתטיקה, ועד כמה מעמדו הנפרד והמיוחד יכול להישמר? כפי שההנדסה אתגרה את הסטטוס המיוחד של הארכיטקטורה, המדע את האמנות ואת הקולנוע, הכפוף להמצאות ולשיפורים בתחומי תיעוד הייצוג [כמו המצאתה של הטלויזיה והמצאתו של הפס המגנטי שהחליף את הפילם], כך גם השינויים שחלו במכשיר ובשימור תהליכי הצילום, מובילים אותנו לחקור ולהבין את הצילום, לא רק על הרקע של תולדות האמנות, מחד, ותולדות הצילום, מאידך, אלא על רקע התפתחות הפוטנציאל של הצילום כחלק מהבנת השינוי שחל במעמדה והשפעתה של התקשורת ותרבות ההמונים, ובעיקר – ביחס למעמדה החדש של חברת הרשת והתלות שלה בדימויים ובהפצתם.

היכולות החדשות של הצילום העכשווי, וההמצאות הנולדות חדשות לבקרים – החל מהפוטושופ, הקורא צבע דיגיטלי, מהמצלמה הדיגיטלית והמצלמת-טלפון, ועד לתוכנות השיתוף ושליחת הקבצים המיידיים, כמו הגוגל-אימאז', הפייסבוק וכמובן, האינסטאגראם, האפליקציות הרבות ההופכות כל צלם חובב ל"אמן", הפכו את עשית הצילום ואת השימוש בו, את כושר ההפצה שלו אותו בנימין – שהיה ראשון להבין שהצילום הוא חלק מתרבות ההמונים, לא יכול היה לשער - לדמוקרטיים לא רק ברמת התהליך, אלא כתוצר תרבותי ובעיקר – כמכשיר לשינוי ולמעורבות חברתית קהילתית. נושא זה, של כושר השיתוף וההפצה של הצילום כתרבות ההמון, הפך בשנים האחרונות לארוע מסעיר בתולדות הדמוקרטיות המודרניות, כשההמונים המונעים על ידי הצילום והיכולת שלו להיות מופץ ונצפה מיידית, מצליחים להתחבר בזמן וברגע נתון לארוע, לרעיון ולתגובה, ובעקבות כך, להפוך את השיתוף לכלי רדיקלי המזעזע ממשלות ומביא לשינויים פוליטיים.

בשיעור נעסוק אם כך, בבניית ההבנה הפילוסופית והסוציולוגית של השינויים שחלו בצילום בשנים האחרונות, דרך הכרות עם ההוגים ש"עזרו" לשינויים אלה להתרחש, החל מולטר בנימין, מרטין היידגר ונורברט אליאס, ועד לוילם פלוסר, ז'אק ראנסייר, ז'אן בודריאר, סלבוי ז'יז'ק, פרידריך קיסלר ואחרים. יחד עם זאת, נלמד להכיר את המסורות המקבילות מהן התפתח הצילום הדיגיטלי העכשווי, הכרות עם מסורת טכנולוגיות מחד, וסוציולוגית, מאידך, החל ממאקס ובר ועד לבורדייה וללוק בולטנסקי, שבלעדיהם בלתי ניתן להבין "מה קורה היום בחברה ביחס לייצוג ולצילום". בנוסף, נבקש לנתח ולהבין את השינויים מההבט הטכנולוגי-יישומי: מה ההבדל בין הצילום הישן, האנאלוגי מבוסס הכימיה והאמולסיה, לצילום החדש, הדיגיטלי מבוסס המחשבים והשפה הדיגיטלית? האם "החיה היא אותה החיה", והצילום הוא עדיין חלק מהאונטולוגיה, חלק מההוויה או שעלינו להתחיל במסורת שלישית, אחרי האמנות והצילום, מסורת שתבקש לחדור ליסוד הלוגי – רציונלי, מחד, והא-לוגי והאי-רציונלי, מאידך, של המדיום החדש הזה ששמו "צילום דיגיטלי", הנשען על תרבות הרשת. ננתח את הבטיו החיוביים – ההפצה, המיידיות, השיתוף וכן הלאה, ואת הבטיו השליליים – הפיכת האדם לשבוי בידיהן של חברות העל, של תאגידי המדיה והתקשורת, והתלות ואולי גם ההתמכרות שלנו לשינויים ול"שיפורים" המתרגשים עלינו מדי יום ביומו.

Course description
Following Walter Benjamin, we will present in this course the theoretical background of the changes in the field of photography, between the analogical age and the digital time, characterized around questions/themes as: What is the new meaning of the "real" and "reality-photography" now?  What is the new ontology of the "decisive moment" in the time of digi-multiple-images? What is the meaning of the "archive", and the user/photographer as the "new archivists", with relations to the history of photography? Which kind of "subject-object" relations are being created with the use of the new net? What are the new linguistics and concepts of the thought, which has to understand the new role of photography within the social network, and the new forms of users of the new Medias? What are the political meaning and the new obligations of the photographer/user, with its relations to the mass-media, the global capitalism, when the "artist" is not the creator but the new (role of the) "user", which became the real "producer" of photography, and so on.
 
In this course we will get to know some of the central new theoretical figures that are writing and thinking now on those  subject, about the problems of control/anarchy, capitalism/communism, that are very important for our time.
 
Such as Vilem Flusser and Walter Benjamin, Jack Ranciere, Ariella Azoulai and Fridrich Kisler, Slavoi Zizek and Boris Groyce, and many others that are creating now a days the new philosophical and theoretical language of this new realm. 

להצהרת הנגישות


אוניברסיטת ת