שנה"ל תשע"ח

0688-4011-02
 שיטות מחקר בלימודים קוגניטיביים של השפה ושימושיה
 Research Methods for Cognitive Studies of Language
ד"ר עמישב רמהסמינר כיתות דן דוד209 ב'1200-1000 סמ'  א'
סמינר כיתות דן דוד209 ב'1200-1000 סמ'  ב'

בקורס יוצגו העקרונות המרכזיים בתכנון והערכה של מחקרים בתחום המדעים הקוגניטיביים. בנוסף, ילמד אופן השימוש בכלים הסטטיסטיים הרלבנטיים לתיאור הממצאים ולהסקה סטטיסטית במחקרים הנערכים בתחום.

Students of this course will be introduced with the major methods of designing and evaluating research in the

  field of cognitive sciences. In addition, the statistical tools relevant for describing data and making statistical

 inference in this field will be reviewed.

0688-4014-01
 היבטים קוגניטיביים של שיח
 Cognitive Discourse Analysis
פרופ פלג אורנהסמינר כיתות דן דוד211 ד'1800-1600 סמ'  א'
סמינר כיתות דן דוד211 ד'1800-1600 סמ'  ב'
היבטים קוגניטיביים של שיח
הקורס עוסק בהיבטים התיאורטיים, הפסיכולוגיים והביולוגיים הקשורים בתהליך הבנת השיח וייצוגו בזיכרון. כדי להבין שיח (יחידה לשונית גדולה יותר ממשפט כמו לדוגמא, סיפור או הרצאה), לא מספיק להבין את המשפטים המרכיבים אותו, אלא צריך גם להבין את הקשר ביניהם. לפיכך, מעבר לתהליכים לשוניים, תהליך הבנת השיח נשען גם על תהליכים קוגניטיביים כלליים יותר הקשורים בזיכרון, וביכולת שלנו להבין מעבר למה שנאמר במפורש. כלומר היכולת שלנו לייצר היקשים. בקורס נציג תיאוריות מרכזיות ומחקרים אמפריים הבוחנים את הייצוגים והתהליכים המנטאליים הקשורים בעיבוד שיח.

Cognitive aspects of discourse analysis
The aim of this course is to introduce students to the theoretical, psychological, and biological aspects of discourse processing. The course focuses on major theories in the field, and provides an overview of research on the cognitive and the biological mechanisms underlying comprehension of written and spoken discourse.
0688-4016-01
 שפה ומוח
 Language and the Brain
פרופ פלג אורנהסמינר רוזנברג211 ב'1800-1400 סמ'  ב'
שפה ומוח
הקורס יתמקד בעיקר בתהליך הבנת השפה ובתרומה הייחודית של כל אחת מהמיספרות המוח לתהליך זה. הבנת שפה מצריכה אינטגרציה של סוגי ידע שונים (לשוניים וכלליים) ותהליכים שונים – החל מתהליכי זיהוי המילה, דרך שליפת המשמעות ועד לאינטגרציה שלה עם ההקשר. במהלך הקורס נדון במנגנונים המוחיים התומכים בכל אחד מהשלבים הנ"ל.
Language and the brain
This course is an introduction to the brain bases of language. We will primarily focus on brain processes involved in language comprehension and the differential contributions of the two hemispheres to these processes.

0688-4520-01
 אה בה ציגלה מה: על הפרעות בשטף הדיבור מנקודת מבט פסיכובלשנית
 On 'um': Disfluencies From a Psycholinguistic Perspective
גב' שובל נועהסמינר כיתות דן דוד209 ד'1200-1000 סמ'  ב'
אה בה ציגלה מה: על הפרעות בשטף הדיבור מנקודת מבט פסיכובלשנית
המחקר הפסיכובלשני מניח שדיבור ספונטני הוא ברור ושוטף. למעשה, לעתים קרובות קוטעת הדוברת את שטף הדיבור בהפסקות, היסוסים, חזרות, החלפות מילים, תיקונים וביטויי עריכה ("אֶה", "מממ" וכד'). בעוד שקטיעות מסוג זה נתפשות לרוב כסטייה מדיבור אידיאלי, שעלולה להקשות על העיבוד, ייתכן שההפך הוא הנכון, ושאותן הפרעות בשטף הדיבור דווקא עוזרות להבנה . בקורס נדון בסוגים השונים של הפרעות בשטף הדיבור, ועל האפקטים המיוחסים להם, דרך מחקרים העוסקים הן בהפקה והן
On, um, disfluencies from a psycholinguistic perspective
In the field of psycholinguistics spontaneous speech is considered to be clear and fluent. Actually, it is quite often disturbed by editing terms (“um”, “uh”), repeated words, false starts and stops, as well as on-line modifications replacements and revisions. These disfluencies made by the speaker are generally viewed as deviations from spontaneous speech that might harm comprehension. Yet, it is possible that the opposite is true, and that disfluencies are used as helpful guidelines by the processor. In this course we will discuss the different types of disfluencies and the effects associated with them, through studies investigating disfluency comprehension and production.   
0688-4522-01
 סמינר מחלקתי לתלמידי תזה
 Departmental Seminar
פרופ פלג אורנהסמינר רוזנברג107 ד'1400-1200 סמ'  ב'

הסמינר מיועד לסטודנטים הכותבים עבודת תזה. מטרתו לסייע בשלבים השונים של כתיבת העבודה, החל מניסוח שאלת המחקר ועד לכתיבת הצעת תזה מפורטת. במסגרת הסמינר, כל סטודנט יציג את מחקרו ויקבל משוב משאר הסטודנטים ומהמרצה.

 

The seminar is designed for students who are writing their master thesis. The students will receive counseling in how to formulate a research question and develop a project description for their thesis. In the framework of the seminar, each student will present his research and will receive feedback from the other students and from the lecturer.

 

 

 

 

 

 

 

0688-4524-01
 יסודות הפסיכובלשנות
 Introduction to Psycholinguistics
פרופ פלג אורנהסמינר גילמן262 ב'1800-1400 סמ'  א'

מטרת הקורס לחשוף את הסטודנטים לתיאוריה ומחקר בתחום הפסיכולוגיה של השפה. הקורס מתמקד בתהליכים ובמנגנונים הקוגניטיביים הקשורים בהבנת שפה ובהפקתה. במהלך הקורס נציג תיאוריות מרכזיות ונסקור מחקרים אמפיריים הבודקים תיאוריות אלה.

 

 

This course is a general introduction to psycholinguistics.  It covers areas such as speech perception, word recognition, sentence comprehension, and speech production. The course introduces major theories in the area of psycholinguistics and explores how these might be tested experimentally

 

 

 

 

 

 

0688-5000-01
 הפקת שפה
 Language Production
גב' שובל נועהסמינר ביה"ס לשפות401 ד'1200-1000 סמ'  א'
הפקת שפה
בקורס נדון בתיאוריות העיקריות העוסקות בהפקת שפה, והויכוחים המרכזיים בתחום. אנחנו נתמקד בשלבים השונים של ההפקה: השלב הפונולוגי, השלב הסמנטי, והשלב התחבירי; תוך סקירת מחקרים אמפיריים.
 
 
Language production
In this course we will discuss the major theories in the field. We will focus on the different stages of language production, by reviewing experimental studies.
0688-5004-01
 תהליכים קוגניטיביים גבוהים בעיבוד שפה: זמן, זיכרון ומודעות
 Higher order cognitive processes in language processing: Time, Memory & Consci
ד"ר קרינר חמוטלסמינר גילמן361אב'1000-0800 סמ'  א'

הקורס יעסוק בתהליכים קוגניטיביים גבוהים המעורבים בעיבוד שפה. תחילה נעסוק בתהליכים הקשורים לתפיסה וייצוג של הזמן וחשיבותם בעיבוד מידע בכלל ובעיבוד שפה באופן ספציפי. בחלקו השני של הקורס נעסוק בזיכרון, נתמקד בזיכרון ארוך הטווח נכיר מנגנוני זיכרון שונים, ואת המודלים התיאורטיים המסבירים אותם, ונבחן כיצד הם משפיעים ומושפעים מתהליכים של עיבוד שפה. בחלקו השלישי של הקורס נדון במודעות, נכיר פרדיגמות מחקריות שונות המאפשרות לחקור את המודעות באופן אמפירי, נבחן מצבי מודעות שונים, ותיאוריות לגבי המודעות. בכל אחד מהתחומים הנ"ל לאור ההיכרות עם התופעות והתיאוריות נבחן את מעורבותם של התהליכים בתפקודי שפה שונים כגון רכישת שפה, הבנת שפה והפקת שפה וכן מנגנוני שליטה ובקרה לשונית בקרב דו-לשוניים. מטרת הקורס היא שבכל אחד מהתחומים הללו יכירו התלמידים את הגישות התיאורטיות המרכזיות וכן מגוון של מתודולוגיות המשמשות את המחקרים האמפיריים בתחומים אלה, על מנת שיוכלו בהמשך דרכם לקרוא חומר מקצועי בתחום ואף לפתח מחקר משלהם.

 

0688-5005-01
 תהליכי התפתחות שפה- בין אקראיות לשיטתיות בשינוי הלשוני
 From random to systematic in language change
פרופ בת זאב שילדקרוט חוהסמינר רוזנברג211 ב'1400-1200 סמ'  א'
סמינר רוזנברג211 ב'1400-1200 סמ'  ב'

כבר בעת העתיקה ולכל אורך ההיסטוריה התענינו החוקרים בגורמים המשפיעים על השינוי הלשוני. ידוע שאירועים כגון מלחמות, פלישות, כיבושים, תנועות הגירה וקולוניזציה; קביעת מדיניות לשונית, התפתחויות תרבותיות, תהליכים גאוגרפיים, חידושים ושינויים טכנולוגיים, התפתחויות כלכליות מהירות, השפעות משפות אחרות, עשויים לגרום לשינויים מרחיקי לכת בשפה.  שינויים מסוג זה, הנקראים שינויים חיצוניים, מהווים רק חלק מהתהליכים הגורמים לכך שלעתים השפה מאבדת חלק נכבד ממאפיניה והופכת בסופו של דבר לשפה שונה לחלוטין.   תהליכים מסוג שונה כגון גרמטיקליזציה, לקסיקליזציה, שינויים סמנטיים מתחוללים אף הם בכל תחומי השפה, לכאורה ללא קשר לשינויים החיצוניים,  הם מכונים שינויים פנימיים. מחקרים מראים שהשינויים מהסוג השני הם בחלקם הגדול שיטתיים.  מדובר בתהליכים פונטיים, מורפולוגיים, תחביריים, סמנטיים ולקסיקליים. המחקרים העוסקים בשינויים החיצוניים נמנעים, בדרך כלל מעיסוק בשינויים הפנימיים ולהפך. מטרת הקורס לבדוק את הקשר שבין שני סוגי השינויים ולבחון האם הגבול בינהם תמיד ברור.  בקורס ננסה לברר מה גורם להתפשטות שינויים דומים במקומות שונים והאם השינויים הללו הם אוניברסליים.

 

 

0688-5007-01
 קריאה והבנה בעידן הדיגיטלי: בין הטקסט לקורא
 reading in the digital age: between the reader and the text
ד"ר פורמן אורליסמינר כיתות דן דוד212 ד'1400-1200 סמ'  א'

בסמינר נתאר ונדון בתיאוריות וממצאים אמפיריים של קריאה והבנת הנקרא, בגישה

׳קלאסית׳ ו׳מודרנית׳ כאחד. נצא מהמודל הקלאסי של ראנד, המתייחס למאפייני הטקסט,

הקורא והמטלה כמימדים תלויים זה בזה של הבנת הנקרא. נתייחס לכל אחד מהמרכיבים

האלו כהזדמנות להעמיק ולבדוק היבטים שונים של קריאה, באופן כללי ובעידן הדיגיטלי

בפרט. נשאל: איך משתנים מאפייני כל אחד מהמימדים הנ״ל בעידן הדיגיטלי? אילו אתגרים

שינויים אלו מציבים ואלו הזדמנויות?

בנוסף למודל הקלאסי של עבודה אל מול טקסטים מן הספרות המחקרית, יתבקשו

התלמידים בקורס לבצע מטלות קריאה שבועיות שבמהלכן יתנסו בכלים ופתרונות דיגיטליים

שונים. את שיעורי הדיון הרגילים נגוון בשיעורי סדנא, בהן נשתף את חוויותינו מההתנסויות

האישיות וננסה להגיע לכדי תוצרים כיתתיים (למשל, פתרון דיגיטלי המתייחס לאחד

הנושאים שנלמדו בשיעור או שילוב שלהם.

=======

סדר

0688-5008-01
 מובן ומשמעות: גישות, תהליכים ותיפקודים
 Meaning and significance: Approaches, processes and functions
פרופ קרייטלר שולמיתסמינר גילמן497 ד'1600-1400 סמ'  א'
סמינר גילמן497 ד'1600-1400 סמ'  ב'

סמסטר א

הנושאים שיידונו בקורס:

  1. מונחים\ הגדרות והמשגות שונות למובן ומשמעות במסגרת דיסציפלינות שונות (פסיכולוגיה, בלשנות, ספרות, פילוסופיה, אמנות, חינוך, תקשורת, אתנוגרפיה, אתנולוגיה)
  2. מובן ומשמעות במסגרת תרבויות שונות
  3. מתודולוגיות ושיטות מדידה שונות למובן ומשמעות
  4. גישות והמשגות שונות למובן במסגרת הפסיכולוגיה;
  5. צורות וערוצי ביטוי שונים למובן ומשמעות (מילולי, לא-מילולי –גראפי, תנועתי, מוסיקלי וכו');
  6. סוגי מובן ומשמעות שונים (סימן, מטפורה, סמל וכו');
  7. מובן אישי-סוביקטיבי ומובן בין אישי;
  8. רמות של מובן; התפתחות המובן;
  9. מובן ולמידה; התפקיד של המובן במסגרת תפקודים קוגניטיביים (תהליכי חשיבה, יצירתיות, מודעות, מודלים לפתרון בעיות, נקיטת החלטות);
  10. המובן במסגרת שיח בין שניים או יותר;
  11. התפקיד של המובן במסגרת רגשות (למשל, חרדה, דכאון); התפקיד של המובן במסגרת תכונות אישיות; התפקיד של המובן במסגרת הפסיכופתולוגיה (מובן אצל קבוצות דיאגנוסטיות שונות כגון סכיזופרניה);
  12. מובן במסגרת הפסיכותרפיה; מה בין משמעות למשמעותיות החיים; מובן של אנשים מאותגרים קוגניטיבית ושל אוטיסטים;
  13. שינוי מובנים.

השעור יתנהל בצורה של הרצאות, דיונים עם המשתתפים והצגת נושאים מסויימים על ידי הסטודנטים. במהלך הסמסטר הסטודנטים יתבקשו לקרוא מאמרים או פרקים מסויימים. הציונים יינתנו על בסיס עבודות שהמשתתפים יגישו על נושאים שיסוכמו מראש עם המרצה.

סמסטר ב

הנושאים בקורס:

הדגש העיקרי בסמסטר ב' יהיה על שיטות מדידה, יישומים והדגמות של שימושים במובן ומשמעות במסגרות שונות.

1.  השעורים הראשונים יוקדשו ללמידת שיטות קידוד מובנים במחשב. המובנים יהיו בעיקר מילוליים והעיבודים יותאמו למטרות ניסוייות, מחקריות והתערבותיות שונות. המשתתפים יתבקשו להפעיל שיטות שונות לליקוט מובנים, למשל, להעביר שאלונים, לערוך תצפיות, לאתר טקסטים על נושאים מסויימים ולייצר מובנים מסוגים שונים. ליקוט ועיבוד המובנים מיועדים להקנות למשתתפים התנסות מעשית בזיהוי ועיבוד מובנים במסגרות שונות. יושם דגש על עיבוד מובנים של מילים, משפטים, קטעים, נרטיבים מסוגים שונים.

2.  יישום ויצירת כלי מדידה של מובנים המיועדים למיקוד על תכנים או מושגים מסויימים, למשל, משמעותיות החיים, הגוף, האני, בריאות, מושגים מופשטים שונים (למשל, צדק) ורגשות שונים.

3. עיבוד וקידוד מובנים בלתי מילוליים, למשל, ציורים, צילומים, מצבים דינמיים, צלילים (מוסיקה, מלודיות, מקצבים), תנועות, מחול, סרטים.

4. מובנים בשלבים שונים של ביטוי וקליטה.

5. זיהוי תפקיד המובנים לגבי ביצוע מטלות קוגניטיביות, יצירתיות, תכונות אישיות, ונטיות אישיות שונות.

6. התנסות בשיטות שונות לשינוי מובנים במסגרות כגון התערבות עם נבדקים, או בכלי תקשורת.

במהלך הסמסטר המשתתפים יתבקשו להגיש סיכומים שונים על עבודתם שיהיו מבוססים על שאלונים ועיבודי מובן שונים שהם הודרכו בביצועם.