שנה"ל תשע"ח

0671-1001-01
 הארכיאולוגיה מהי?
 What is Archaeology?
פרופ בונימוביץ שלמהשיעור גילמן281 א'1200-1000 סמ'  א'

הקורס עוסק במהותה של הארכיאולוגיה כדיסציפלינה מדעית, בטבעו של המידע הארכיאולוגי, בשיטות המחקר בשדה, בקשר שבין הארכיאולוגיה ומדעים אחרים, בשיחזור ארגונן החברתי, כלכלתן ועולמן הקוגניטיבי של חברות קדומות, במגוון הגישות לפירוש הממצא הארכיאולוגי ובמגמותיה של הארכיאולוגיה בת-זמננו.

The course presents an introduction to the disciplinary foundations of archaeology: the essence of archaeology as a scientific discipline, the nature of archaeological data, archaeological field methods, interconnections between archaeology and other sciences, how do archaeology reconstructs the social and economic organization of ancient societies as well as their cognitive world, approaches to archaeological interpretation, trends and aims of contemporary archaeology.

 
0671-1001-02
 הארכיאולוגיה מהי?
 What is Archaeology?
ד"ר גדות יובלשיעור גילמן281 ג'1400-1200 סמ'  ב'

הקורס עוסק במהותה של הארכיאולוגיה כדיסציפלינה מדעית, בטבעו של המידע הארכיאולוגי, בשיטות המחקר בשדה ובמגוון הגישות לפירוש הממצא הארכיאולוגי. הקורס יעסוק במגמותיה של הארכיאולוגיה בת-זמננו. במהלך הקורס נעמוד על הקשר שבין הארכיאולוגיה ומדעים אחרים: בשחזור ארגונן החברתי, כלכלתן ועולמן הקוגניטיבי של חברות קדומות, בשחזור אירועים פוליטיים וחלקם של מנהיגים כריזמטים בעיצוב ההיסטוריה האנושית ולבסוף חקר החומרים המיקרוסקופים. נעסוק גם בתפקידה הפעיל של הארכיאולגיה בעיצוב תודעת העבר בחברות בנות זמננו.

The course presents an introduction to the disciplinary foundations of archaeology: the essence of archaeology as a scientific discipline, the nature of archaeological data, archaeological field methods, interconnections between archaeology and other sciences, how do archaeology reconstructs the social and economic organization of ancient societies as well as their cognitive world, approaches to archaeological interpretation, trends and aims of contemporary archaeology.

 
0671-1010-01
 ראשית התרבות האנושית: מבוא לארכיאולוגיה פרהיסטורית
 Introduction to Prehistory
פרופ ברקאי רןשיעור גילמן220 ב'1200-1000 סמ'  א'
שיעור גילמן220 ד'1200-1000 סמ'  א'

הקורס עוסק בתולדות האדם הקדמון בארץ ישראל וסביבתה וסקירת עקרונות הארכיאולוגיה הפרהיסטורית החוקרת את התנהגות האדם הקדמון ותרבותו. הלימוד מתמקד באדם ותרבותו החל מראשית הופעת בני אדם יוצרי כלים, לפני כשניים וחצי מיליון שנים ועד למהפכה החקלאית והתקופה הנאוליתית, לפני כ 10,000 שנים. סקירת שלבים משמעותיים בקיום האנושי כגון ראשית יצור כלים מצור ואבן, חיי נוודות לקט וציד, מאפייני קבוצות לקטים-ציידים, התפתחות האדם הנאנדרתלי והאדם המודרני, אמנות מערות, מעבר לישיבת קבע, ביות בעלי חיים וצמחים, התפתחות מורכבות חברתית ועוד.
המשתתפים יכירו את רצף התרבויות הפרהיסטוריות באזורנו בדגש על שחזור אורחות החיים ואופני ההסתגלות של בני האדם הקדומים.

עולמנו המודרני נוסד על גבי תשתית ארוכה מאד של קיום אנושי שנמשך מיליוני שנים. הארכיאולוגיה הפרהיסטורית מאפשרת לבחון תהליכים ארוכי-טווח בהיסטוריה של המין האנושי ולהבין באופן טוב יותר לא רק את עברינו אלא גם את המציאות המודרנית.

אחד הנושאים המשמעותיים שיודגשו במהלך השעורים הוא מערך היחסים המורכב מאד בין האדם וסביבתו וסקירת תפיסות העולם האקולוגיות של האדם הפרהיסטורי, השונות מאד מהתפיסה המודרנית של עולם הטבע ו"משאביו". מוסכמות חברתיות, כלכליות ותרבותיות רבות, המהוות היום מרכיב קבוע ו"טבעי" בחיינו, התעצבו והתמסדו במהלך התקופות הפרהיסטוריות השונות. תפיסות עולם הקשורות ליחסים בין המינים, אלימות, ניצול משאבי הטבע, חיים בבית קבוע, ריבוד חברתי, קבורה ועוד התפתחו במהלך קיומו של המין האנושי והעיסוק בארכיאולוגיה פרהיסטורית מאפשר לדון בנסיבות היווצרותן של תפיסות עולם אלה. במהלך הקורס יעשה נסיון להבהיר את מקורן של מוסכמות אלה תוך הדגשת הרלוונטיות של המחקר הפרהיסטורי להבנת נסיבות התפתחותה של החברה האנושית.

Prehistoric archaeology deals with the earliest evidence of human presence in the Near East in general and within the modern boundaries of the state of Israel in particular. We will review the very long sequence of human culture at this area, starting at 1.5 million years before present and ending with the Neolithic revolution some 10,000 years ago. In the course of this long journey of human cultural and biological evolution we will have a chance to shed light on the establishment and crystallization of many of the concepts now considered primordial, "natural" or "human" such as religion, art, violence, cultural complexity, technological innovation, exploitation of nature and more.

 
0671-1011-01
 כלי צור בשימוש האדם הפרהיסטורי - שיטות ייצור וטיפוסי כלים
 Prehistoric Stone Tools
פרופ ברקאי רןתרגיל גילמן204 ב'1000-0800 סמ'  א'

כלים בשימוש האדם הקדמון החל מראשית הופעת כלי צור ואבן, לפני כשניים וחצי מליון שנים ועד לתקופת הברונזה. הקורס יתמקד בשיטות הייצור של כלי הציד והעבודה, בשינויים ובשכלולים שחלו בשיטות אלה במהלך הזמן. מגוון רחב של כלים אפיין את "ארגז הכלים" של האדם הפרהיסטורי. בעזרת כלים אלה התמודד האדם עם איתני הטבע, צד וביתר בעלי חיים, קצר ועיבד דגניים ובנה את ביתו.
שיעור זה יעסוק בכל צורות וטיפוסי כלי הצור הקדומים וילווה בהתבוננות ומגע בלתי אמצעי עם כלים אלה. לצד העיסוק בכלים עצמם, בשימוש בהם ובמקומם בעולמו של האדם הפרהיסטורי יידונו שאלות כגון האופן בו משקפים כלי הצור את השינויים בתפיסה וביכולת הקוגניטיבית של ההומינידים הקדומים וכיצד עשויים שינויים טכנולוגיים לשקף את המרקם החברתי-כלכלי של התרבויות הפרהיסטוריות.

שעור 1-3: סקירה תאורטית של שיטות העבודה הנהוגות בעיבוד, ניתוח והבנת מכלולי כלי צור.
מחומר הגלם לתוצר המוגמר – שיטות לטיפול בגוש הצור הראשוני ועד לעיצוב הכלים,
תיקונם ומחזורם.

שעור 4-5: כלים בשימוש ההומו ארקטוס – הכלים הקדומים ביותר, מאפייניהם ושימושיהם.

שעור 6: טכניקת לבלואה, האדם הנאנדרתאלי והאדם המודרני – תחכום, תכנון מוקדם
ומכלולי הצור של התקופה הפלאוליתית התיכונה.

שעור 7: מהגוש הטבעי לגרעין – שיטות שונות להפקת התוצר הרצוי. אופנים שונים של עיצוב
והכנת גושי צור מהם יופקו לאחר מכן פריטים שישמשו להכנת כלים.

שעור 8: כלי יום יום בשימוש האדם הקדמון – כלים ששמשו למגוון מלאכות.

שעור 9: מהפכת הלהבים: הכנת כלים ארוכים ומחודדים. טכנולוגיה חדשנית בעקבות צרכים
חדשים?.

שעור 10: תעשיית צור ממוזערת – כלים מיקרוליתיים והתקופה האפי פלאוליתית.

שעור 11-12: המהפכה הנאוליתית, ראשי חץ, להבי מגל וגרזנים – תעשיית הצור לאור המעבר
לחקלאות, ישיבת קבע וביות בעלי חיים.

שעור 13: תעשיות הצור של התקופה הכלקוליתית ותקופת הברונזה.

Prehistoric man started making stone tools in Africa some 2.6 million years ago. This major breakthrough, mostly considered as the first technological revolution, was the starting point of human culture and technology. We will study the characteristics of the Paleolithic and Neolithic tool production technologies of the prehistoric groups living in the Near East and beyond and focus on the correlation between biological and cultural evolution that led to our modern civilization.

 
0671-1031-01
 מבוא לתרבות אנטוליה: היסטוריה וארכיאולוגיה של אנטוליה
 An Introduction to the History and Archaeology of Hittite Anatolia
ד"ר גילן אמירשיעור גילמן220 א'1200-1000 סמ'  א'

הקורס מציע מבוא מקיף להיסטוריה, לתרבות ולארכיאולוגיה של אנטוליה באלף השני לפנה"ס. במרכז הקורס תעמוד הממלכה החיתית , שבסיסה בבירתה העתיקה חתושה, הממוקמת צפונית-מזרחית לאנקרה של היום. הממלכה החיתית הגיעה לשיאה הפוליטי במאה ה 14 לפנה"ס ואילך והשתרעה בין החוף האגאי והים השחור לתוככי סוריה ועד לנהר הפרת. בתקופה זו היא הפכה לאחת המעצמות הפוליטיות החזקות בתקופתה והייתה לשחקן גלובלי במאזן הפוליטי שבין המעצמות במזרח הקדום.

The course will provide a comprehensive introduction to the history, culture and archaeology of Anatolia in the second millennium BCE. Special attention will be given to the Hittite Kingdom. This Anatolian based Empire reached its political peak in the 13 Century BC and became a supreme player in the political balance of powers of the Ancient Near East in the Late Bronze Age.

 
0671-1035-01
 הארכיאולוגיה של א"י משחר ההיסטוריה ועד חורבן ירושלים
 The Archaeology of Eretz Israel in the Biblical Period
פרופ גרינברג רפאלשיעור גילמן220 א'1800-1600 סמ'  א'
שיעור גילמן220 ג'1800-1600 סמ'  א'

מבוא לארכיאולוגיה של ארץ ישראל מן התקופה הניאוליתית ועד סוף תקופת הברזל. הקורס עוסק בסקירה שיטתית של הממצא הארכיאולוגי בארץ-ישראל למן האלף התשיעי לפנה"ס ועד לסוף תקופת הברזל (המאה הו' לפנה"ס): הממצא החומרי, דגמי היישוב ושחזור המבנה החברתי, הכלכלי והפוליטי של החברות הקדומות. בחלקו הראשון של הקורס תידון בעיקר תקופת הברונזה (האלף השלישי והאלף השני לפנה"ס) ובחלקו השני נעסוק בתקופת הברזל, כלומר, בתקופת הופעתן של הממלכות המקראיות.

לצד סקירת העדות הארכיאולוגית עצמה, נדון במהלך השיעור בגישות שונות לפרשנות של עדות זו, תוך קריאת מאמרים וכתיבת חמישה בחנים, המהוות חלק מן הציון הסופי בקורס.

Introduction to the archaeology of ancient Israel from the Neolithic to the Iron Age: A systematic review of the archaeological record from the ninth to the first millennia BCE: material culture, settlement pattern, social, economic and political structures of ancient societies. The first part of the course will focus mainly on the Bronze Age (3rd-2nd millennia BCE) and the second part – on the Iron Age, i.e., the period during which Israel and neighboring nations emerged as polities.

0671-1035-02
 הארכיאולוגיה של א"י משחר ההיסטוריה ועד חורבן ירושלים
 The Archaeology of Eretz Israel in the Biblical Period
פרופ בונימוביץ שלמהשיעור גילמן281 א'1200-1000 סמ'  ב'
שיעור גילמן281 ג'1600-1400 סמ'  ב'

הקורס עוסק בסקירה שיטתית של הממצא הארכיאולוגי בארץ-ישראל למן המהפכה החקלאית של התקופה הניאוליתית (האלף השמיני לפנה"ס) ועד לסוף תקופת הברזל (המאה הו' לפנה"ס): הממצא החומרי, דגמי היישוב ושחזור המבנה החברתי, הכלכלי והפוליטי של החברות הקדומות. בחלקו הראשון של הקורס תידון בעיקר תקופת הברונזה (האלף השלישי והאלף השני לפנה"ס) ובחלקו השני נעסוק בתקופת הברזל, כלומר, בתקופת ההתנחלות והמלוכה בהיסטוריה הישראלית.

The course comprehensively synthesizes the archaeology of the Land of Israel from the Neolithic period (8th millennium BCE) to the end of the Iron Age (6th century BCE). In addition to presentation of material culture, settlement patterns, social, political and economic structure of the ancient societies living at the land in each period, broad cultural changes and processes will be analyzed and discussed.

0671-1043-01
 מבוא לתרבויות המזרח הקדום וראשית הכתב
 Introduction to the Civilizations of the Ancient Near East
פרופ כהן יורםשיעור גילמן220 א'1600-1400 סמ'  א'

מבוא כללי לתולדות המזרח התיכון הקדום מראשית ציביליזציות הכתב באלף השלישי לפני הספירה ועד הכיבוש ההלניסטי בסוף האלף הראשון לספירה. מבט על יינתן על ההתפתחויות התרבותיות וההיסטוריות של האזור כולו. הסקירה תתמקד במקורות הכתובים והארכיאולוגיים על החברה, המשטר, הספרות, הדת והמיתולוגיה של התרבויות העיקריות במסופוטמיה, אנטוליה, מצריים, סוריה וארץ-ישראל. דגש מיוחד יושם על המצאת כתב היתדות ותפוצתו, הכתב ההירוגליפי, ועל המצאת האלפבית בכנען ותפוצתו בעולם.

A general introduction to the ancient Near East from the beginning of the writing civilizations in the 4th millennium till the conquest of Alexander at the end of the first millennium BCE. An overview of the major historical and cultural developments will be given. A special emphasis will be given to the invention of Cuneiform and Hieroglyphic writings and the development and spread of the Alphabet.

0671-1045-01
 מבוא לתרבות מצרים הפרעונית
 Introduction to Ancient Egyptian Culture
ד"ר סויני דבורהשיעור גילמן220 ד'1800-1600 סמ'  א'

קורס הזה מציע מבוא להיבטים מרכזיים של התרבות והחברה במצרים העתיקה‫ - משאבי הטבע של מצרים, המלכות המצרית, המערכת החברתית, דת, מיתוסים ומגיה, מקדשים,  כתיבה, קבורה והעולם הבא. נקרא כמה טקסטי מפחת בתרגום ונבחן היבטים שונים של חיי היום-יום, כמו סיבות העדרות בוני הקברים המלכותיים מעבודתם, חניטת שוורים קדושים, והכנת בירה במצרים העתיקה.

 

This course provides an introduction to central aspects of ancient Egyptian culture and society: the country's natural resources, Egyptian kingship, social structure, religion, myths, and magic, temples, writing, burial, and the afterlife. We will read various key texts in translation and investigate different aspects of daily life, such as the reasons why royal tomb builders were allowed to take days off, the mummification of sacred bulls, and ancient Egyptian beer-making.

 

0671-1047-01
 מבוא לארכיאולוגיה אגאית קדם-קלאסית: מינואים ומיקנים
 Introduction to Pre-Classical Aegean Archaeology: Minoans and Mycenaeans
פרופ בונימוביץ שלמהשיעור גילמן281 ג'1400-1200 סמ'  א'

הקורס מציג את תרבויות יוון הקדם-קלאסיות - התרבות המינואית בכרתים והתרבות המיקנית ביוון. זכרן של התרבויות הללו נשתמר במיתולוגיה ובסיפורי האיליאדה והאודיסאה, אך הארכיאולוגיה חשפה את העושר התרבותי הרב שמאחורי האגדות: צמיחת הארמונות המינואיים דמויי הלבירינת בכרתים, החברה המינואית הייחודית וטקסי הדת המורכבים שלה, שליטתו בים של המלך מינוס האגדי, ההתפרצות הגעשית של האי תרה והשפעתה על התרבות המינואית, צמיחת התרבות המיקנית והשתלטותה על הים האגאי, המצודות המיקניות וקברי הפאר של שליטי המצודות, קריסת התרבות המיקנית והירושה התרבותית שהותירו המינואים והמיקנים ליוון הקלאסית.

 

The course introduces the pre-classical cultures of the Aegean - the Minoan and Mycenaean cultures. Memories about these cultures survived in Greek mythology and in Homeric Iliad and Odyssey, yet it is archaeology that discovered the reality behind the myths. In light of archaeological finds from Crete and Greece we shall discuss the emergence of Minoan 'palaces' and unique society, art and religion; the cultural influence of the Minoans on the Aegean region; the Thera volcanic eruption and its impact on Minoan Crete; the emergence of Mycenaean culture and its spread over the Aegean; Mycenaean citadels, chiefly tombs and administration; the collapse of Mycenaean culture.

0671-1058-01
 חברו הטוב של האדם: הארכיאולוגיה של ביות הכלב
 Man's Best Friend: Origin of the Domestic Dog
ד"ר ספיר-חן לידרפרוסמינרגילמן323 ב'1200-1000 סמ'  ב'

היכן התרחש ביות הכלב לראשונה, מתי, כיצד תהליך זה התרחש, ומהם הגורמים שהניעו תהליך זה? אלו השאלות המרכזיות שמעסיקות חוקרים רבים המתמקדים בארכיאולוגיה של ביות הכלב – הפיכתו מחית בר לחיה מבויתת.

 

במסגרת הפרוסמינר נתבונן ביקרותית על המחקר של ביות הכלב. נשאל כיצד ניתן להבחין בעדות לביות הכלב במכלול הארכיאולוגי, מיהו האב הקדמון ממנו בוית, מהן העדויות לתזמון והמקום, מדוע בוית הכלב, וכיצד שינוי זה השפיע על היחסים בין האדם לחיה.

 

במהלך הפרוסמינר נשלב בין הכרת נושאים אלו, ללימוד כללי קריאה וכתיבה אקדמיים באמצעות תרגילי הגשה, מצגות ועבודה מסכמת.

 

When, where, how and why – these are the main issues at the heart of the study of the origin of the domestic dog.

 

During the course we will focus on evidence for dog domestication, identifying its ancestor, examining the driving force and the influence of this process on human-animal interaction.

 

The discussion will enable us to develop and deepen academic skills such as developing research questions, academic reading, writing and presentation.

 

0671-1071-01
 מבוא לארכיאולוגיה קלאסית ושל ארץ-ישראל בתקופות הקלאסיות
 Introduction to Classical Archaeology & Archaeology of Eretz Israel
ד"ר שטיבל גיאשיעור גילמן220 ב'1400-1200 סמ'  א'
שיעור גילמן220 ד'1400-1200 סמ'  א'

שיעור זה מהווה שילוב בין הארכיאולוגיה הקלאסית של העולם היווני והרומי בכלל וזאת של ארץ-ישראל בפרט. מטרת השיעור היא להציג את ההיבטים השונים של הארכיאולוגיה בשילוב עם המטען התרבותי של העולם הקלאסי, היווני והרומי. השיעור מחולק לשלושה חלקים. החלק הראשון (הקצר יותר) יעסוק בהיבטים המקצועיים של הארכיאולוגיה הן כעבודת שדה והן כדיסציפלינה חברתית. תינתן סקירה של התפתחות הארכיאולוגיה בדורות האחרונים בהתייחס לרקע החברתי, המדיני והאידיאולוגי. החלק השני (המורחב יותר) יעסוק בתחומים השונים של הארכיאולוגיה הקלאסית, למשל: אדריכלות, כלי חרס ותחומים אמנותיים שונים (פיסול, ציור, אמנות זעירה). כמו כן, יוצגו תחומי העזר של הארכיאולוגיה הקלאסית, בעיקר הנומיסמאטיקה (חקר המטבעות) והאפיגרפיה (חקר הכתובות). בהיעזר בחומר המוגש בשיעור יוצגו חיי היומיום בעולם הקלאסי. החלק השלישי יוקדש לארץ-ישראל ויעסוק בנושאים דלעיל בהיבט המקומי בתקופות ההלניסטית, הרומית והביזאנטית (באופן כרונולוגי) ויחסן למקורות הכתובים (למשל התנ"ך, הברית החדשה, כתבי יוסף בן מתתיהו, ספרי המכבים, היסטוריה אוגוסטה, המשנה, התלמוד, והספרות של אבות הכנסייה). כך נעסוק בעיור, בביצורים, באמנות, בכלי חרס, במטבעות ובכתובות. למשל העיור של הורדוס המלך: קיסריה, סמריה-סבסטה, אפק-אנטיפטריס; בית המקדש והעיר ירושלים; מבצרים וארמונות במדבר יהודה; כלי חרס מתקופת הורדוס ובני-ביתו. ה"ארכיאולוגיה" של שתי המרידות של היהודים נגד הרומאים: שכבת החורבן של תקופת המרד הגדול וחשיבותה הארכיאולוגית. ארץ-ישראל כארץ הקודש לנצרות בתקופה הביזנטית.


This introduction is a presentation of archaeological aspects of the Greek and Roman world vis-a-vis their impact on the Land of Israel from the Persian period (5th century BCE) onwards. Its main aim is to present the archaeological reality in order to provide a better understanding of ancient civilizations. The course is divided into three parts. The first is devoted to the main aspects of archaeology in general and Classical archaeology in particular, referring to technical background of the archaeological work and its development from the middle ages up to-day, including cultural, ideological and political aspects. The second part deals with the main aspects of classical archaeology according to its main fields, namely architecture, art and pottery. Auxiliary aspects are presented as well, such as epigraphy and numismatics. The third part of the course is a presentation of the archaeological reality of the Land of Israel during the Classical periods (mainly the Hellenistic, Roman and Byzantine periods) against the background of the oriental culture in general and the Jewish culture in particular, with reference to the written sources (such as the Bible, the New Testament, Josephus Flavius' writings, Books of Maccabees, Mishna, Talmud, Christian Fathers etc). The course will deal with building techniques, urbanization, fortifications, public and private buildings, cultural material, art etc. Some of the main sites will be presented as case studies, e.g., Jerusalem, Caesarea, Beth Shean (Scythopolis) etc.

0671-1121-01
 עמק המלכים
 The Valley of the Kings
ד"ר סויני דבורהפרוסמינרגילמן317אד'1400-1200 סמ'  ב'

קורס הזה מיועד לעזור לסטודנטים להקנות ולתרגל את המיומנויות של קריאה ביקורתית, בחירת נושא מחקר ושיטות מחקר, והצגת תוצאות מחקריהם בהרצאות קצרות ובעבודות כתובות. הקורס יתמקד בעמק המלכים, מקום קבורתם של מלכי מצרים מהתחלת המאה ה-15 לפנה׳׳ס עד אמצע המאה ה-11 לפנה׳׳ס. תוך כדי תרגול  המיומנויות האקדמאיות הנ׳׳ל, משתתפי הקורס יחקרו את הקברים בעמק המלכים, בנייתם ועיטורם, משמעותם הדתית, ציוד הקבורה המלכותי, מומיות המלכים, שוד הקברים, והיסטורית החפירות במקום.

This course is intended to help students acquire and practice the skills of critical reading, choosing research topics and research methods, and presenting the results of their research in short lectures and written papers. It will focus on the Valley of the Kings, the burial place of Egypt’s kings from the early 15th to the mid 11th centuries BCE. Course participants will practice these academic skills whilst investigating the tombs in the Valley of the Kings, their construction and decoration, their religious significance, royal grave goods and mummies, tomb robberies, and the history of excavation at the site.

0671-1122-01
 מפגשים בין תרבויות בתקופת הברזל: ארכיאולוגיה של זהויות
 Cultural Interactions During the Iron Age Period: the Archaeology of Identity
ד"ר גדות יובלפרוסמינרגילמן323 ד'1800-1600 סמ'  ב'

תקופת הברזל מהווה מעבדה מרתקת לשאלת הקשר בין תרבות חומרית לזהות תרבותית ועל השפעתם של מפגשים בין תרבותיים . תקופה זו הינה תקופה של תמורות פוליטיות, כלכליות ותרבותיות שהתרחשו בעקבות התפוררות הסדר העירוני הישן שאפיין את ארץ-ישראל באלפי השנים שקודמו לתקופה זו, והובילו לצמיחת הממלכות שישלטו במרחב במאות השנים הבאות.

במסגרת הפרוסמינר נלמד על גישות פוסט קולוניאליות המפרשות את הדרך בה תרבויות נפגשות. לאור גישות אלו נשאל כיצד ניתן להעזר בתרבות החומרית בכדי לעמוד על זהות תושביה של הארץ? מה עלה בגורל התרבות העירונית-כנענית? מה מסתתר מאחורי המונח "הגירה פלשתית"? מי הם הישראלים הקדומים? ומה הוביל לצמיחת הממלכות?

במהלך הפרוסמינר נשלב בין לימוד כללי קריאה וכתיבה אקדמיים באמצעות תרגילי הגשה, מצגות ועבודה מסכמת לבין העמקה והכרת הפרשנויות השונות שהוצאו להבנת התהליכים התרבותיים שהתרחשו בארץ-ישראל בתקופת הברזל א'.

The Period of the Iron Age serves as fascinating "lab" for debating the possible relations between material culture and identity. The Iron Age was a period of political, economical and cultural transformation that took place following the dissolution of the old world system and brought about the growth of the new kingdoms of Israel and Judah.

During the course we will fist introduce post-colonial approaches to cultural interaction. In light of these theories we will discuss the nature of the Iron Period: How can we use material culture to disclose ethnic identity? What was the fate of the urban-Canaanite culture? What lays behind the term 'Philistine immigration'? who were the 'Early Israelites'? and what brought about the rise of local kingdoms?

The discussion over the Iron Age period will enable us to develop and deepen academic skills such as developing research questions, academic reading, writing and presentation.

0671-1123-01
 סדנא מתודולוגית ? קריאה וכתיבה מדעית לתלמידי שנה א'
 Methodological Workshop ? Scientific Reading and Writing
ד"ר ספיר-חן לידרסדנה גילמן319אד'1200-1000 סמ'  ב'

מטרת הקורס היא להקנות כלים ראשונים לקריאת מאמר ולכתיבה מדעית לתלמידי שנה א'. עיקרי הקורס יהיו קריאת מאמרים וניתוחם וכן כתיבת טקסטים מדעיים קצרים. השיעור נערך במתכונת תירגול בכיתה, דיון משותף והצגת תרגילים. המאמרים יבחרו במשותף עם הסטודנטים ויתאימו לקריאה הנדרשת בקורסי התואר הראשון.

Methodological workshop – scientific reading and writing

0671-1216-01
 חפירה לימודית
 Study Excavation
ד"ר פאנטאלקין אלכסנדרעבודה מע סמ'  ב'

החפירה הארכיאולוגית היא המעבדה של המחקר הארכיאולוגי וכלי העבודה המרכזי של חוקר השדה. משתתפי החפירה הלימודית מקבלים הכשרה בסיסית במתודה ובפרקטיקה של המחקר השדה: מיומנויות חפירה, זיהוי מרכיבים ארכיאולוגים ותיעודם, זיהוי ממצאים וטיפול ראשוני בהם. משתתפי החפירה חייבים במלוא מכסת ימי החפירה, בהתאם למסלול שבו הם לומדים, ובכתיבת דין וחשבון על עבודתם, על פי  הנחית צוות החפירה.

The  archaeological excavation is the archaeologist’s research lab and the main instrument of the field researcher. Participants in the field school receive basic training in the method and practice of archaeological excavation: fundamental digging skills, identification and recording of archaeological features, identification and prelimary processing of finds.

 

0671-1216-02
 חפירה לימודית
 Study Excavation
ד"ר שטיבל גיאעבודה מע סמ'  ב'

החפירה הארכיאולוגית היא המעבדה של המחקר הארכיאולוגי וכלי העבודה המרכזי של חוקר השדה. משתתפי החפירה הלימודית מקבלים הכשרה בסיסית במתודה ובפרקטיקה של המחקר השדה: מיומנויות חפירה, זיהוי מרכיבים ארכיאולוגים ותיעודם, זיהוי ממצאים וטיפול ראשוני בהם. משתתפי החפירה חייבים במלוא מכסת ימי החפירה, בהתאם למסלול שבו הם לומדים, ובכתיבת דין וחשבון על עבודתם, על פי  הנחית צוות החפירה.

 

The  archaeological excavation is the archaeologist’s research lab and the main instrument of the field researcher. Participants in the field school receive basic training in the method and practice of archaeological excavation: fundamental digging skills, identification and recording of archaeological features, identification and prelimary processing of finds.

 

0671-1216-03
 חפירה לימודית
 Study Excavation
עבודה מע סמ'  ב'

החפירה הארכיאולוגית היא המעבדה של המחקר הארכיאולוגי וכלי העבודה המרכזי של חוקר השדה. משתתפי החפירה הלימודית מקבלים הכשרה בסיסית במתודה ובפרקטיקה של המחקר השדה: מיומנויות חפירה, זיהוי מרכיבים ארכיאולוגים ותיעודם, זיהוי ממצאים וטיפול ראשוני בהם. משתתפי החפירה חייבים במלוא מכסת ימי החפירה, בהתאם למסלול שבו הם לומדים, ובכתיבת דין וחשבון על עבודתם, על פי  הנחית צוות החפירה.

The  archaeological excavation is the archaeologist’s research lab and the main instrument of the field researcher. Participants in the field school receive basic training in the method and practice of archaeological excavation: fundamental digging skills, identification and recording of archaeological features, identification and prelimary processing of finds.

 

0671-1218-01
 קרמיקה קדומה (טיפולוגיה של כלי-חרס א')
 Ceramic Typology A
פרופ גרינברג רפאלתרגיל גילמן204 ג'1600-1400 סמ'  א'

הקורס מיועד להקנות רקע והיכרות ראשונית עם רפרטואר כלי החרס של ארץ-ישראל וסביבתה מראשית הופעתם באלף השישי לפנה"ס ועד לאלף השני לפנה"ס, תוך דיון בהתפתחות הכלים והתעשייה הקדרית, תולדות מחקרם, העדויות שהם מספקים על קשרי החוץ והפנים בתקופות השונות והפרשנות החברתית והכלכלית שניתנה להופעתם על ידי החוקרים. השיעורים מתקיימים בחדר האוספים של המכון לארכיאולוגיה, ומשלבים לימוד עיוני בהיכרות מקרוב עם כלי החרס מאוספי המכון ומחפירות ומחקרים פעילים.

This course is intended to provide background and a preliminary familiarity with the ceramic repertoire of ancient Israel from its inception in the 6th millennium BCE until the end of the 3rd millennium. We will discuss the technical and stylistic evolution of the assemblage, its social and its economic significance. Classes take place in the Institute of Archaeology study collection, and are based on hands-on examination of the material in the collection, bolstered by relevant finds from ongoing excavation projects.

0671-1238-01
 טקסט ותמונה: מוסד המלוכה במזרח הקדום וייצוגיו הטקסטואליים והאיקונוגראפיים
 Text and image: Kingship in the Ancient Near East and its textual and iconograp
ד"ר גילן אמירשיעור גילמן220 ג'1600-1400 סמ'  א'

במהלך שיעור המבוא נעקוב אחר התפתחותו של מוסד המלוכה במזרח הקדום למן האלף השלישי ועד האלף הראשון לפנה"ס. נלמד להכיר מודלים שונים של מלוכה ואת ייצוגיה הטקסטואליים והאיקונוגרפיים בתקופות השונות. השיעור מציג את יחסי הגומלין בין תוכנן של כתובות עתיקות לבין הממצאים  האיקונוגרפיים והארכיאולוגיים. יוצגו עקרונות היסוד לפענוח ופרשנות טקסטים ודימויים מסוגים שונים  הקשורים למוסד המלוכה (היסטוריים, ספרותיים, דתיים, אמנותיים וכו') מתרבויות שונות במזרח הקדום, תוך בחינת תרומתם לשחזור העבר. דגש מיוחד יינתן לדיון ביצירות האמנות המאפיינות את מוסד המלוכה בתקופות השונות.

In the course, we will study the history of Kingship throughout Ancient Near Eastern history. We will get to know different models of kingship and study various textual and iconographic representations of ancient Near Eastern kings. The course serves as a methodological introduction to the study of Ancient Near Eastern texts and images. We will encounter a variety of ancient texts and objects, get to know different methods of interpretation, and learn how to utilize ancient textual and iconographic sources to reconstruct the past. Special emphasis will be given to the study of the images representing ancient Near Eastern kingship in its different stages.  

 

 

0671-2000-01
 תולדות המחשבה הארכיאולוגית
 A History of Archaeological Thought
ד"ר שטיבל גיאשיעור גילמן277 ג'1200-1000 סמ'  ב'
פרופ בונימוביץ שלמה

הקורס עוסק באסכולות חשיבה בארכיאולוגיה למן המאה ה-19 ועד ימינו. הנושאים המרכזיים בקורס הם התמסדות הארכיאולוגיה והחשיבה הארכיאולוגית כדיסציפלינה סדירה, אסכולת החשיבה המכונה "היסטוריה של תרבויות", הארכיאולוגיה החדשה והארכיאולוגיה הקונטקסטואלית או הפרשנית.

הקורס סוקר את הרקע להתפתחות אסכולות החשיבה השונות ואת עקרונות החשיבה של כל אסכולה ומשמעותם בעבודתו של הארכיאולוג בשדה ובמעבדה.

 

The course introduces major schools of thought in archaeology. It starts with the crystallization of archaeology as an academic discipline and continues with traditional archeological thought. Then the new (processual) archaeology is presented and later, post-processual, or contextual archaeology. For each school of though we survey the academic background, its major principles, the way it is expressed in archeological field work, in the analysis of archaeological finds and in writing and explaining past cultures. A special part is devoted to the archaeology of Israel and its development in light of the abovementioned general dynamics.

0671-2063-01
 מבוא לארכיאוזואולוגיה (עצמות בע"ח במחקר הארכיאולוגי)
 Introduction to Archaeozoology (Animal Bones in Archaeology)
ד"ר ספיר-חן לידרשיעור גילמן277 ב'1200-1000 סמ'  א'
שיעור כיתות דן דוד102 ד'1400-1200 סמ'  א'

שיעור המציג את מדע הארכיאוזואולוגיה, חקר ההתנהגות האנושית הקדומה בעזרת ממצא בעלי החיים. המחקר הארכיאוזואולוגי עוסק ביחסי האדם עם החיה ועם הסובב הקדום, ומאפשר בחינה של היבטים חברתיים וכלכליים. במהלך הקורס תערך היכרות עם הפאונה של ארץ ישראל, עם מושגים רלוונטים בביולוגיה ואקולוגיה, תסקר ההיסטוריה של המחקר, שיטות המחקר, ויוצגו נושאי מחקר ומקרי מבחן מרכזיים.

 

Animal remains are amongst the most common archaeological find in any excavation; the majority of them are the leftovers of food consumed thousands of years ago. This course offers an introduction to archaeozoology, the study of the relationships between human societies and animals in the past. We will explore how the study of animal remains allows us to reconstruct ancient human-animal-environmental interactions. The course will introduce the work frame of this field, and will cover a range of topics and analytical techniques

0671-2064-01
 סדנה מעשית בארכיאוזואולוגיה
 Archaeozoology Workshop
ד"ר ספיר-חן לידרשיעור ותכיתות דן דוד209 ד'1400-1200 סמ'  ב'

הקורס מספק התנסות מעשית המשלימה את הקורס עצמות בעלי חיים במחקר הארכיאולוגי. במהלכו תעשה היכרות עם חלקי השלד בכיתת המוזיאון הזואולוגי בעזרת אוספים משווים של שלדים מודרנים , וכן ילמדו שיטות תיעוד עיקריות בארכיאוזואולוגיה.  בנוסף תיערך התנסות מעשית עם חומר ארכיאוזואולוגי מאתרים בא"י. המבחן המעשי יבחן יכולת זיהוי ותיעוד.

 

The course will introduce the skeletal elements of various animals and the main methods employed by archaeozoologist. The class will take place in the Zoological Museum classroom, using comparative collections of modern specimens and faunal remains from archaeological sites in Israel
0671-2131-01
 מצרית למתקדמים
 Advanced Egyptian
ד"ר סויני דבורהשיעור ותגילמן204 ב'2000-1800 סמ'  א'
שיעור ותגילמן204 ב'2000-1800 סמ'  ב'

סטודנטים שלמדו מצרית קלסית יוכלו לשפר את ידיעתם של השפה תוך כדי קריאת מגוון טקסטי שונים, כגון טקסטים ספרותיים, כתובות מלכותיות או ביוגרפיות, מכתבים, טקסטים מנהליים או טקסטים משפטיים. אם משתתפי/ות הקורס ירצו, הם/ן יכלו גם לתרגל קריאת כתובות מצילומים, ללמוד היראטית, או ללמוד מצרית רעמססית.

Students who have already learnt basic Classical Egyptian will improve their knowledge of the language by reading a variety of different texts, such as literary texts,  royal or biographical inscriptions, letters, administrative or legal texts. If class participants are interested in doing so, they may also practice reading inscriptions from photographs, learn hieratic, or learn Ramesside Egyptian.

0671-2147-01
 יסודות הפרשנות הארכיאולוגית
 The Foundations of Archaeological Intrerpretation
פרופ גרינברג רפאלסמינר גילמן204 א'1800-1600 סמ'  ב'
סמינר גילמן204 ג'1800-1600 סמ'  ב'

בסמינר זה נעסוק בהבטים תיאורטיים ומעשיים של הפעולות הפרשניות שהן המצע לארכיאולוגיה כולה. טיפולוגיה: עוד לפני החפירות המדעיות הראשונות, החלו חוקרים למיין את החפצים העתיקים שנאספו במקומות שונים, וכך הניחו את היסוד למינוח האבולוציוני המשמש אותנו עד היום: עידני האבן, הברונזה והברזל. מהו היסוד הקוגניטיבי של הטיפולוגיה? מה כלליה? האם היא עדיין נחוצה בעידן האנליטי והדיגיטאלי? סטרטיגרפיה: כאשר עקרונות ההרבדה הגיאולוגית הועתקו להרבדה האנושית, נולדה החפירה המדעית. נשמע פשוט, אך כיצד מפרשים סטרטיגרפיה בפועל, בתנאי שדה? כיצד מייצגים סטריטגרפיה, שהיא תלת-ממדית, במדיה דו-מימדיים? מתי נוח להתעלם מסטרטיגרפיה, ומתי נותנים לסטרטיגרפיה דריסת רגל בתוך המדעים המדוייקים? אנלוגיה: לולא השווינו את ממצאי העבר לדברים המוכרים לנו בהווה, לא היינו מסוגלים להבין אותם כלל, אך האם אין כאן גם פתח לטעויות, הטיות אידיאולוגיות ושאר מרעין בישין? מה מותר ומה אסור בעת עריכת השוואות?
 

The Fundamentals of Archaeological Interpretation: Typology, Stratigraphy, and Analogy

0671-2160-01
 סדנה ארכיאולוגית לארכיאולוג חופר
 Training the Excavating Archaeologist
ד"ר פז יצחקשיעור ותגילמן204 א'2000-1800 סמ'  א'

קורס זה בא להקנות לתלמידי ארכיאולוגיה כלי-עבודה הכרחיים על-מנת שיוכלו להתמודד עם ניהול חפירה עצמאית בעתיד.

The aim of this course is to offer to the students of archaeology some essential tools for independent archaeological field-work in the future

0671-2163-01
 שיטות לשחזור אקלים וסביבת האתר
 The Reconstruction of Climate Conditions and Site's Environments
ד"ר לנגוט דפנהשיעור גילמן278 ב'1400-1200 סמ'  א'

הקורס יעסוק בכלים ובמתודות המסייעים בשחזור תנאי הסובב והאקלים הקדומים במרחב הכללי, באתר ובסביבת האתר: מחקרי איזוטופים (משקעי מערות, גלעיני הים העמוק, גלעיני קרח, איזוטופים של ממצא ארכיאוזאולוגי וארכיאובוטאני מחפירות), שחזור מפלסי ימים אגמים ותפרוסת הקרחונים, פלינולוגיה (חקר מאובנים של גרגרי אבקת צמחים), ד.נ.א. קדום ועוד. בנוסף לשיטות המדעיות יסקור הקורס אמצעים נוספים המסייעים בשחזור האקלים והסובב הקדום: א). אמצעים חזותיים (ציורי סלע ומערות, פסלים, תחריטים, ציורים וחפצי אומנות); ב). אמצעים טקסטואליים (כתבים ומכתבים עתיקים, ספרות מחקרית קדומה כדוגמת כתבי תאופרסטוס). ג). יחסי אתר-סביבה (למשל מתקנים ארכיאולוגים כעדות למיקומם של קוי חוף/שולי אגם קדומים). כמו-כן ינותחו אתרים מדרום הלבנט בהקשר של כושר נשיאה (site catchment analysis): כלכלת האתר במרחב (תוך בחינת המשמעות הסביבתית של המכלולים הבוטאניים והזאולוגיים), גישות אקולוגיות בתכנון האתר, ארכיאולוגיה של הנוף, פסולת ומחזור וכן יידונו האפשרויות לשימור הנוף הקדום באתר. הדוגמאות בקורס תינתנה הן מהזירה הגלובאלית והן מהזירה המקומית, אולם הדגש יושם על אתרי מפתח בדרום הלבנט לאורם של המחקרים הסביבתיים שבוצעו באתרים ובסביבתם הקרובה. הקורס יכווין את הסטודנטים אילו מבין המתודות אפשריות לשימוש באתר עצמו וכיצד יש לדגום את הממצאים במהלך החפירה, ואילו מבין השיטות יש לבצע במרחק מה מן האתרים.

The course will illuminate the different methods which can be used to reconstruct past climate and environmental conditions of an archaeological site within its near vicinity as well as in a regional perspective: isotopic analysis (conducted on faunal and botanical remains from the site, on cave formation and on material extracted from lakes, deep sea and ice cores); Sea and lake level reconstruction and past glacial distribution; Palynology (the reconstruction of past vegetation and climate based on the identification of fossil pollen grains); Ancient DNA etc. In addition to the scientific methods other approaches which can shed light on past environment will be discussed: 1). Visual evidence (rock and cave paintings, engravings, sculptures, wall paintings and other art objects); 2). Textual evidence (e.g. ancient letters, ancient scholar’s inquiries such as Theophrastus); 3). Site-environment relationships (e.g. archaeological facilities which mark ancient lake shore or sea shore environment).

Moreover, the carrying capacity of several Levantine key sites will be determined (Site Catchment Analysis): economical opportunities, ecological approaches in sites’ design, landscape archaeology, waste and recycling, as well as options of site conservation. During the course the student will study which type of the paleoclimate methods are possible to conduct within the site or in its vicinity (including relevant sampling techniques) and which methods can be used in a vast geographical area. The course will involve a visit to Steinhardt Museum for Natural History at Tel Aviv University.

0671-2186-01
 טיפולוגיה של קנקני אגירה וטביעות חותם בין תקופת הברזל לתקופה ההלניסטית
 Typology of Storage Jars and Stamp Impressions Between the Late Iron Age
פרופ ליפשיץ עודדשיעור גילמן204 ד'1400-1200 סמ'  א'

קנקני אגירה מטיפוסים שונים אפיינו את שפלת יהודה כבר מראשית תקופת הברזל, ואחד מהטיפוסים הללו הפך להיות חלק ממנהל הממלכה בשלהי המאה ה-ח' לפנה"ס, בעת שיהודה השתעבדה לאשור ובעת שניכרים בכלכלה ובמנהל של יהודה שינויים אחרים ובהם גם ההתחלה של הטבעת טביעות חותם על הידיות של הקנקנים. מערכת זו המשיכה להתקיים ביהודה במשך 600 שנה, ואפיינה את המנהל של יהודה בהמשך המאה ה-ז' לפנה"ס, עת היתה יהודה ממלכה וסאלית תחת שלטון אשור, מצרים ובבל, ולאחר מכן פחווה תחת שלטון בבל, פרס , בית תלמי ובית סלווקוס. 
בשיעור נלמד על מערכות הקנקנים ועל הטביעות השונות שאפיינו את פרקי הזמן השונים הללו, ונבין מה היתה הסיבה ומה המשמעות של השינויים השונים שהתרחשו במערכת זו לתולדותיה. נלמד גם על המשמעות ההיסטורית של שינויים אלה ומה אפשר לדעת מהם על ההיסטוריה של אזורים שונים ביהודה. 

Different types of Storage jars characterized the Shephelah already from the beginning of the Iron Age, and one of the types of these jars became part of the kingdom’s administration in the late 8th century BCE, when Judah became an Assyrian vassal kingdom,. During this period many other changes occurred in the economy and administration of Judah, one of them is the beginning of stamping stamp impressions on the jar handles. This system of stamped jars continued to exist in Judah for 600 years, when Judah was an Assyrian, Egyptian and Babylonian vassal kingdom, and later on when Judah was a province under the rule of Babylon, Persia, the Ptolemais and the Seleucids. 
In this class I will present the system of jars and stamp impressions that existed in these 600 years, and will learn about the development of this system and the meaning of the changes that occurred in it along this long period. 

0671-2200-01
 טיפולוגיה של כלי חרס ג' (התקופות הקלאסיות)
 Pottery Typology III (Classical Periods)
פרופ טל אורןתרגיל גילמן204 ד'1000-0800 סמ'  ב'
כלי החרס כממצא הארכיאולוגי השכיח ביותר מהווים אמצעי מרכזי בניתוח חפירות ארכיאולוגיות. התרגיל יעסוק בהכרת כלי חרס מייצור מקומי וכלי חרס מיובאים מהתקופה הפרסית, ההלניסטית, הרומית והביזנטית, אופן ניתוחם, עיבודם, והמידע הכרונולוגי והחברתי הטמון בהם. הלימוד יתבסס על סקירת הכלים והמכלולים האופייניים לכל תקופה ותקופה על שלביה השונים ותרבויותיה האזוריות והאתניות, לצד שרטוטם תחת מוסכמות ארכיאולוגיות.

Pottery vessels are the most common archaeological find and thus form a major tool in the analysis of archaeological excavations. The current exercise will introduce locally-made (Palestinian) pottery vessels and imported pottery vessels of the Persian, Hellenistic, Roman and Byzantine periods. It will deal with their methods of analysis and publication against their chronological and social implications. The study will be based on practical inspection of characteristic pottery vessel types and assemblages from different classical periods with an emphasis on aspects of regionalism and ethnicity. It will also include drawing of the inspected pottery finds under the accepted archaeological conventions.

 

0671-2220-01
 טיפולוגיה של כלי חרס בתקופת הברונזה המאוחרת ובתקופת הברזל
 Pottery Typology in the Late Bronze and Iron Ages
ד"ר גדות יובלתרגיל גילמן204 א'1600-1400 סמ'  ב'

הקורס מיועד להקנות רקע והיכרות ראשונית עם רפרטואר של כלי החרס אשר נפוצו בארץ-ישראל וסביבתה (לרבות כלי-יבוא) במהלך תקופות הברונזה המאוחרת והברזל. בנוסף ללימוד טיפוסי כלים ואימון ראשוני בשרטוטם, נעסוק בשאלות הקשורות לכרונולוגיה של המכלולים הקראמיים, למשמעות הממצא ביחס לזיהוי של קבוצות אתניות ומדיניות וכן באיתור קשרי מסחר בין האזורים השונים.

This course is intended to provide background and a preliminary familiarity with the ceramic repertoire popular in the ancient Israel and neighboring lands (including the imported pottery) during the Late Bronze and Iron Age periods. In addition to studying ceramic typology (including some preliminary techniques for drawing pottery vessels), we shall deal with the questions related to establishing chronology for ceramic assemblages; their possible significance for identifying a variety of ethnic groups, and their certain significance for identifying the trade networks.

0671-2330-01
 ארכיאולוגיה של סחר וחליפין
 Archaeology of Trade and Ancient Economy
ד"ר גדות יובלשיעור גילמן281 ד'1800-1600 סמ'  א'

מאובסידיאן בתקופה הניאולתית ועד לאנשים שנמכרו לעבדות בראשית התקופה המודרנית, הארכיאולוגיה מתמחה בתיעוד תפוצתם של חפצים במרחב ובזמן. מאחורי מפות תפוצה אלו מסתתרים מנגנונים פשוטים ומתוחכמים המעידים על שיטות שונות של סחר ועל מבנה הכלכלה הקדומה.

מטרת שיעור תהיה להכיר לתלמידים את עולם הכלכלה הקדומה, זו שלפני השימוש במטבעות. נעמוד על תאוריות כלכליות וגיאוגרפיות המציעות הסבר לדרכי הסחר הקדום ודגמי תפוצה במרחב של חפצים. נשאל האם התקיימה כלכלת שוק קודם לתקופה ההלניסטית ונכיר שיטות כלכליות אחרות כמו איסוף והפצה מחדש, כלכלת מתנות או סחר חליפין. נעמוד גם על הקשר שבין מורכבות חברתית, ריכוזיות וסחר מתמחה.

במהלך השיעור יוצגו מחקרים העוסקים בכלכלה וסחר קדומים בכל חלקי העולם בכלל ובארץ ישראל עת העתיקה בפרט.

From obsidian in the Neolithic people to humans sold into slavery in the early modern times, archeology specializes in documenting distribution patterns of objects/artifacts in time and space. Behind these distribution maps lay sometimes simple in other cases sophisticated systems who indicative of a variety of trading methods and the structure of the ancient economy.
The purpose of the course is to expose the students to the world of ancient economy, that who existed prior to the invention of coins. Geographical and economical theories relating to ancient trade and distribution patterns of objects will be discussed.
We will Ask whether market economy existed prior to the Hellenistic period and try and recognize other exchange networks such as redistribution and gift economy. We shall also discuss the relationship between social integration, political centralization and specialized trade

0671-2331-01
 מטבע לתרבות - צמחים ותרבות האדם בפרספקטיבה ארכיאולוגית
 From Nature Into Culture - Plants and Human Culture From the Archaeological Pers
ד"ר לנגוט דפנהשיעור גילמן220 א'1200-1000 סמ'  ב'
שיעור גילמן220 ד'1200-1000 סמ'  ב'

מטרת הקורס היא להכיר את מגוון סוגי השרידים הבוטאניים באתרים ארכיאולוגיים, אופן דיגומם במהלך החפירה, שיטות לזיהויים במעבדה ותרומתם למחקר הארכיאולוגי. בחלקו הראשון של הקורס יילמדו העקרונות העיקריים, היתרונות והמגבלות של המתודות הבאות: זיהוי שרידי עצים וחומר מפוחם, חקר גרגרי אבקה של צמחים (פלינולוגיה), זיהוי זרעים, זיהוי פיטוליטים, זיהוי סיבים ושרידי טקסטיל ו-Residue Analysis. בחלקו השני של הקורס יידונו הנושאים הבאים: משמעות הממצא הבוטאני באתר - כלכלה ודיאטה, מסחר, בנייה, פולחן, קביעת השימושים של מתקנים וכלים שונים והערכת גבולות האתר;  משמעות הממצא הבוטאני במרחב - שחזור תנאי הסובב והאקלים באמצעות שחזור הצומח, שחזור אסטרטגיות קיום והיקפן (כגון חקלאות אינטנסיבית ואקסטנסיבית ורעייה), קיומם של גינות ירק וגני יוקרה. כן יעסוק הקורס בנושאים הבאים: שימור כלים ומתקנים העשויים מחומרים צמחיים שנמצאו בחפירות, תיארוך באמצעות חומר בוטאני (דנדרוכרונולוגיה, פחמן 14); ארכיאובוטאניקה בים (מסחר ימי: יבוא-יצוא צמחים בעולם העתיק, עצים המשמשים לבניית כלי השייט וטכנולוגיות ייצור). במהלך הקורס נכיר את סיפורם של אתרים מדרום הלבנט בעלי שימור יוצא דופן של ממצאים בוטאניים (למשל – האתר האשלי גשר בנות יעקב, מחנה דייגים-ציידים-לקטים אפי-פליאוליתי אוהל II, האתר הטבועים בחוף הכרמל, מערות מדבר יהודה והנגב ואחרים). דגש מיוחד יושם על על שימור ממצא ארכיאובוטאני בתלים, אופן הדיגום הרצוי, אופן ההשוואה בין תקופות שונות בתל, דרכי השוואה בין אזורי פעילות שונים מפאזה בו זמנית ושחזור סביבת התל לאור הממצא הבוטאני. הקורס יכלול סיור בגן הבוטאני ומוזאון הטבע ע"ש שטינהארדט באוניברסיטת תל-אביב.

The aim of the course is to be familiar with all the available botanical remains that can be recovered from archaeological sites in terms of sampling methods, identification and their contribution to the archaeological research. The first part of the course will be devoted to the main principles, benefits and limits of the following archaeobotanical methods: wood and charcoal remains, fossil pollen, seeds, phytolith, fibers and residue analysis. The second part of the course will focus on the following aspects: 1). The significance of the botanical remains within the different contexts of the site - utilization patterns for living spaces, agricultural practices, diet, plant usage (e.g. building material, fuel), ancient gardens, seasonality of site occupation and determination of the exact use of different facilities within the site;  2). The significance of the botanical remains within the vicinity of the site: determining the geographic limits of a site throughout the different periods of activity, reconstruction of past vegetation (wild versus cultivated) and climate conditions, evaluation of economical strategies (grazing and agriculture); 3). Preservation of wooden artifacts; 4). Dating methods which rely on plant material (carbon 14 and dendrochronology); 5). Nautical archaeology (plants maritime trade: plant importation and exportation, timbers used for ship building and ship technology production). During the course students will be acquainted with archaeological sites characterized by excellent preservation of botanical remains from our region (e.g. Acheulian site Gesher Benot Ya’aqov, the Epi-Paleolithic site Ohallo II, the submerged sites off the Carmel coast, Judean and Negev Deserts Caves). A special focus will be given to archaeobotany of tels: preservation of botanical remains in different contexts, sampling methods, a comparison of different periods/different activity areas within the tel, including a paleoenvironmental reconstruction within the vicinity of the tel. The course will involve a visit to the Botanical Gardens and the Steinhardt Museum for Natural History at Tel Aviv University.

0671-2383-01
 מבוא לתרבויות מסופוטמיה - האלף הראשון לפנה"ס
 Introduction to the Mesopotamian Cultures: 1st Millenium BCE
פרופ כהן יורםשיעור גילמן220 ג'1800-1600 סמ'  ב'

שעור המבוא יעסוק בהיסטוריה של האימפריה הנאו-אשורית, שלביה התפתחותה והתפשטותה עד לנפילתה הפתאומית. כמו כן, השעור יעסוק באימפריה הנאו-בבלית, היורשת של האימפריה האשורית במרחב. 
 

 

An introduction to the Neo-Assyrian Empire from its rise and expansion to sudden fall. Attention will also be given to the successor of the Neo-Assyrian Empire, the Neo-Babylonian Empire.

0671-2390-01
 חיתית למתחילים
 Hittite for Beginners
ד"ר גילן אמירשיעור ותגילמן323 א'1400-1200 סמ'  א'
שיעור ותגילמן323 א'1600-1400 סמ'  ב'
שיעור ותגילמן323 ג'1400-1200 סמ'  א'
שיעור ותגילמן323 ג'1600-1400 סמ'  ב'

החיתית היא שפה הודו-אירופאית שהייתה שגורה בפי תושבי מרכז אנטוליה (תורכיה) באלף השני לפני הספירה. היא נכתבה בכתב היתדות על גבי לוחות חימר, שנתגלו באלפיהם בחתושה, בירת האימפריה החיתית, ובאתרים אחרים. החיתית הינה אחת השפות המרכזיות של המזרח הקדום, בנוסף לאכדית ולשומרית. במבוא יילמדו יסודות הדקדוק והכתב החיתי עד ליכולת קריאה בסיסית. דוגמאות הקריאה לקוחות מתוך טקסטים מקוריים כגון החוק החיתי, טקסטים היסטוריים, דתיים ומיתולוגיים.

Hittite is the earliest attested Indo-European language and belongs to the Anatolian branch of these languages. It is one of the major languages of the ancient Near East, along with Akkadian and Sumerian. It was spoken in Anatolia of the second millennium BCE and served as the main literary language of the Hittite Kingdom. Ca. 30,000 Hittite fragments, written in cuneiform script, were excavated in Hattusa, the ancient Hittite capital, as well as in other Hittite sites. The course will offer a comprehensive introduction to the Hittite language and script.

0671-2420-01
 יסודות הגיאו-ארכיאולוגיה
 Principles of Geo-Archaeology
ד"ר בן יוסף ארזשיעור גילמן319אב'1200-0800 סמ'  א'

לימוד עומק של תרבות חומרית קדומה והבנת אופי העדות הארכיאולוגית מצריכים רקע בסיסי במדעי כדור הארץ והיכרות עם תהליכים ותופעות המרכיבים את העולם הטבעי. הקורס המוצע סוקר עקרונות יסוד מתחום זה, הן כרקע להבנת תהליכים חברתיים, פוליטיים ויישוביים והן כרקע לניתוח מעמיק של הממצא הארכיאולוגי כחלק ממדעי החומרים. הקורס עוסק במבנה כדור הארץ וההרכב הפיזי של הסביבה הטבעית (סלעים, מינרלים, מחצבים, אבני-חן, קרקעות); בתהליכים ותופעות טבע להן השפעה ישירה על האדם (טקטוניקה ורעידות אדמה, וולקניזם, שינויי אקלים); בעקרונות מדעיים הרלוונטים למחקר הארכיאולוגי (איזוטופים קוסמוגניים ורדיואקטיביות, תיארוך רדיומטרי, איזוטופים יציבים, מגנטיזם); ובהבנת תהליכים טבעיים הקשורים לאופי העדות הארכיאולוגית בשטח (גיאומורפולוגיה, ארוזיה, פטינה, השתכבות).
הקורס כולל שלושה ימי סיור חובה (ימי חמישי/שישי), כולל סיור עם הגעה עצמאית לירושלים. זהו קורס בסיס בתוכנית חומרים ארכיאולוגיים.

 

The study of archaeological records requires essential background in Earth Sciences and basic understanding of natural processes that are part of the physical environment of human societies. The course provides an overview of fundamental principles in geosciences both as a background for understanding human-nature interactions, and as an introduction for the application of analytical techniques to archaeological materials. 
The course includes three mandatory field trips (on Thursday or Friday); one of the trips requires independent arrival to Jerusalem. The course is a basic requirement of the MA program in Archaeomaterials.

 

0671-2437-01
 מיתולוגיה, מאגיה ופולחן בעולם החיתי ובמזרח הקדום
 Mythology, Magic and Cult Among the Hittites and in the Ancient Near East
ד"ר גילן אמירסמינר גילמן204 א'1200-1000 סמ'  ב'
סמינר גילמן204 ג'1400-1200 סמ'  ב'

מרבית הטקסטים החיתים שהתגלו עד כה קשורים לדת. הטקסטים מספקים שפע נדיר של מידע הנוגע במאות אלוהויות, פנתיאונים ממלכתיים ומקומיים, שיטות אמונה שונות, מיתולוגיות, פסטיבלים של פולחן ממלכתי כמו גם פסטיבלים מקומיים, כוהנים, מכשפים ומכשפות וכן מומחי דת אחרים, מקדשים ומקדשי טבע, ריטואליים, מאגיה, תפילות ומאנטיקה. הסמינר יבחן סוגיות שונות בנושאי דת ומיתולוגיה באנטוליה החיתית, תוך מתן דגש מיוחד על בחינה והערכה של המקורות הארכיאולוגיים והטקסטואליים הרלוונטיים.

The vast majority of the Hittite texts excavated so far relate to Religion. They provide a plethora of information concerning hundreds of deities, central and local pantheons, mythology, festivals of the state cult and numerous local festivities, priests, ritual practitioners and other religion experts, natural shrines and temples, traditions of ritual practice, magic, prayers and divination. In the seminar, we will examine religious traditions, practices and ideas prevalent in Hittite Anatolia, utilizing the rich textual and archaeological sources pertinent to the study of Hittite religion.

0671-2444-01
 הפניקים במולדתם ובאגן הים התיכון במהלך תקופת הברזל
 The Phoenicians in Their Homeland and in the Mediterranean During the Iron Age
ד"ר פאנטאלקין אלכסנדרסמינר גילמן204 ג'1200-0800 סמ'  א'

נעסוק בתהליכים גיאו-פוליטיים ארוכי טווח שחלו בפניקיה גופא החל מסוף תקופת הברונזה המאוחרת וכלה בשלהי תקופת הברזל, ונבהיר כיצד עיצבו תהליכים אלו את פניה של ההתיישבות הפניקית באגן הים התיכון. בין הנושאים שיידונו בסמינר נמנים צמיחתן של ערי-מדינה פניקיות והמבנה החברתי והמדיני שלהן על רקע יחסיהן עם שכניהן; שלבי התפשטותם של הפניקים ברחבי הים התיכון לרבות בעיות כרונולוגיות של תקופת הברזל בהקשרן הים תיכוני; היבטים של תרבות חומרית ורוחנית לרבות האלפבית הפניקי ומרכזיותו בהפצת הכתבים האלפביתיים סביב הים התיכון, כתובות, דת, מנהגי קבורה ואמנות; תפקידם של הפניקים ביצירת מערכות מסחריות חובקות אויקומנה; ומגעיהם של הפניקים עם אוכלוסיות ים-תיכוניות שונות. כמו כן, נעסוק בתולדות המחקר של הנושא הפניקי על רקע מגמות משתנות של החוקרים במהלך השנים.

We will address the long-term geopolitical processes in Phoenicia proper since the end of the Late Bronze Age to the end of the Iron Age and attempt to elucidate how they ultimately launched and shaped the Phoenician settlement overseas. Potential issues to be dealt with in the seminar are the development of the Phoenician city-states and their social and political makeup on the background of their relations with their neighbours; the progression of the Phoenician westward expansion, including questions of Mediterranean Iron Age chronology; aspects of material and intellectual culture, including the Phoenician alphabet and its central role in the spread of alphabetic script all around the Mediterranean, inscriptions, religion, burial customs and art; the role of the Phoenicians in creating oikouméne-wide commercial networks; and the Phoenician interaction with various Mediterranean peoples. We shall also touch upon the history of research of the Phoenicians and the changing tendencies among scholars over the years.

0671-2445-01
 נוודות ובתי מלוכה במזרח הקדום
 Nomadism and Kingship in the Ancient Near East
פרופ כהן יורםסמינר גילמן204 א'1800-1600 סמ'  א'
סמינר גילמן204 ג'1800-1600 סמ'  א'

הסמינר יחקור את עליית כוחם של האמורים בראשית האלף השני ברחבי המזרח הקדום והקמת בתי-מלוכה ברחבי המרחב המזרח-תיכוני הקדום. הדיון יתמקד במספוטמיה, סוריה, כנען ומצרים.

The seminar will study the rise and spread of the Amorites and their dynasties during the early second millennim BCE throughout the ancient Near East. The seminar will focus on Mesopotamia, Syria, Canaan and Egypt.  

0671-2446-01
 ארכיאולוגיה של בתים וביותים: תרבויות שלהי הקרחון האחרון וראשית תקופת ההולוקן בלב
 An Archaeology of Houses and Domestications: Cultures of the Late Ice Age and th
פרופ גופר אברהםסמינר גילמן204 ב'1200-1000 סמ'  ב'
סמינר גילמן204 ד'1200-1000 סמ'  ב'

חקר המהפכה החקלאית היה במשך שנים רבות ונותר גם היום נושא מרכזי במחקר הפרהיסטורי בעולם. המזרח הקרוב הוא אחד ממרכזי הביות הראשונים והחשובים בעולם ועל כן היה גם הוא למרכז מחקר משמעותי ביותר בתחום זה. הקורס הזה מתרכז בהכרת התרבויות שקדמו למהפכה החקלאית באזורינו ובתרבויות התקופה הניאוליתית המוקדמת. בלב הנסיון להכיר ולהבין תרבויות אלה נעסוק בבתים (ארכיטקטורה) ובביותים – הביות של המרחב (התיישבות הקבע), של משאבי הטבע (אנרגיה), של בעלי החיים, של הצמחים ושל האדם עצמו. נעסוק בחלקו הראשון של הקורס, לאחר הקדמות נרחבות, בתרבויות התקופה האפיפלאוליתית בישראל וסביבתה (בין 23000 לבין 15000 שנים לפני זמנינו). בחלק שני של הקורס נתרכז בתרבות הנאטופית (בין 15000 ל-12000 שנים לפני זמנינו) ובחלק שלישי נציג את תרבויות תחילת התקופה הניאוליתית. נבחן בכל אחד מחלקי הקורס נושאים כגון: הבית, היישוב ודגם היישוב במרחב, חידושים טכנולוגיים, כלכלת קיום וביותים, המרחב התפיסתי המשתנה ועוד. כל אלה יסוכמו בסידרת חתכי אורך (על ציר זמן) וחתכים רוחביים (נושאיים) בנסיון להבין טוב יותר את הולדתה ואת התרחשותה של המהפכה החקלאית.

Studying the agricultural revolution was for many years, and still is a major topic of world prehistoric research. The Near East is one of the earliest and important centers of domestication in the world and thus it became a major research center on the topic. This course concentrates on getting to know the cultures that preceded the agricultural revolution and early Neolithic cultures of the Near East. At the heart of the attempt to study, get acquainted and understand these cultures we will focus on the domus (home, architecture), on domestications – the domestication of space (sedentarism), the domestication of natural resources (energy), the domestication of animals and plants, and the domestication of man himself.  In the first part of the course, after extensive introductions, we will study the cultures of the Epipaleolithic period (23000-15000 years ago) in the Near East, in the second part we will concentrate on the Natufian culture (15000 to 12000 years ago) and in the third part we shall present early Neolithic cultures. In each part of the course, we will examine houses, settlements and settlement patterns, new technologies, subsistence economy and the changing perceptual arena. These will be summarized in a series of cross cutting discussions (by topic and along time) in an attempt to better understand and explain the incubation of the agricultural revolution and its consequences.

0671-2447-01
 אמנות הלחימה היוונית: מהומרוס ועד התק' הקלאסית
 Greek Warfare: From Homer to the Classical Period
ד"ר פאנטאלקין אלכסנדרשיעור גילמן277 א'1200-1000 סמ'  א'

בשיעור זה נסקור את המאפיינים העיקריים של הלחימה היוונית החל מ"התקופה ההומרית" וכלה בתקופה הקלאסית. בין הנושאים שיידונו בשיעור: הטקטיקה והאסטרטגיה של הלחימה היוונית; כלי-נשק; "המהפכה ההופליטית"; תופעת שכירי-חרב יווניים ועוד. הדיון יתבסס על ניתוח של הממצא הארכיאולוגי (לרבות איקונוגרפיה יוונית, דהיינו ניתוח סצנות לחימה על כדים יווניים) ועל המקורות הכתובים.

In this course we shall deal with the main characteristics of the Greek warfare, starting from the so-called “Homeric period” to the Classical period. Among the topics that will be discussed we shall mention tactics and strategy; weapons; the “hoplite revolution”; the emergence of the Greek mercenaries and more. The discussion will involve in-depth analysis of the archaeological evidence (including the Greek iconography, that is to say we shall review a variety of fighting scenes on the Greek vases) and historical sources.

0671-2448-01
 היבטים נבחרים אודות מכלולי כלי-חרס מתקופות הברונזה והברזל בראייה פאן-ים-תיכונית
 Selected aspects of Bronze and Iron Ages ceramic assemblages in pan-Mediterranea
ד"ר פאנטאלקין אלכסנדרשיעור גילמן204 ג'1200-1000 סמ'  ב'

במסגרת הקורס נדון במגוון בעיות בכרונולוגיה של מכלולי כלי-חרס נבחרים מתקופות הברונזה והברזל הן בלבנט והן באזורים אחרים סביב הים התיכון. הדיון יתבצע באמצעות לימוד קבוצות נבחרות של כלי-חרס ומקורות היסטוריים רלוונטיים. כמו כן, נדון בתרומתם של שיטות תיארוך נוספות, כגון פחמן 14 ואחרות.

Within the framework of this course, we shall discuss a number of problems in the chronology of selected pottery groups from the Bronze and Iron Ages in the Levant and other Mediterranean regions. The discussions will concentrate on selected pottery groups as well as on the relevant historical sources. Likewise, we shall discuss the contribution of additional dating techniques, such as radiocarbon dating and others.   

0671-2449-01
 מצרים באלף הראשון לפנה"ס
 Egypt in the First Millennium Bce
ד"ר סויני דבורהשיעור גילמן220 ג'1600-1400 סמ'  ב'

הקורס הזה הוא קורס המשך לקורס ״מבוא למצרים העתיקה.״ הוא יסקור את התקופה מהתחלת תקופת הביניים השלישית עד וכולל השלטון הרומי במצרים. במהלך האלף הראשון לפנה׳׳ס, מצרים נכבשה על ידי הנובים, ולאחר מכן גם על ידי האשורים, הפרסים, היוונים והרומים. בקורס הזה, נבחן את ההשלכות של הכיבושים האלה על מנהגי קבורה, מלכות, דת וספרות במצרים העתיקה, וגם נבחן את הפקיד המשתנה של מצרים בפוליטיקה הבין-לאומית באותן התקופות

This course is a continuation of the course “Introduction to Ancient Egypt,” covering the period from the start of the Third Intermediate Period up to and including Roman rule in Egypt. During the first millennium BCE, Egypt was conquered in turn by the Nubians, the Assyrians, the Persians, the Greeks, and the Romans. In this course, we will examine the impact of these conquests on Egyptian burial practices, kingship, religion and literature. We will also survey Egypt’s changing role in the international politics of the period.

0671-2450-01
 "והכנעני אז בארץ" : התרבות העירונית של תקופת הברונזה התיכונה
 "and the Canaanite Was in the Land": Urbanism in Canaan During the Middle Bronze
ד"ר גדות יובלשיעור גילמן278 א'1800-1600 סמ'  א'

במהלך האלף השני לפני הספירה התקיימה בדרום הלבנט תרבות מקומית אותה נהוג להגדיר תחת השם "כנעניים".  פוליטית נחלק האזור בין ערי ממלכה ששלטו כל אחת על המרחב הכפרי סביבן. בפרוסמינר נלמד להכיר את מאפיינה של התרבות הכנענית ונעמוד על תולדותיה. בעזרת הממצא הארכיאולוגי העשיר ומעט המקורות הכתובים שמוצאם במצרים ננסה להבין כיצד היתה מאורגנת החברה הכנענית? על מה היו מבוססים מקדי הכוח הפוליטיים? האם ראו עצמם תושבי המרחב כבני תרבות אחת וכיצד הגיבו והתייחסו ללחץ התרבותי המצרי? 

The 'Canaanite' culture flourished in the Southern Levant all through the second millennium BCE.  Politically the region was divided between small urban centers that had control over an agrarian periphery. During the course we will be familiarized with the nature of the Canaanite culture and learn about its history. By interpreting the vast archaeological knowledge and the few available written evidence we shell discuss how the Canaanite society was organized? What were the sources of political power? How did the Canaanites view themselves did they share a unified cultural identity? 

0671-2451-01
 ארכיאולוגיה ישראלית: היסטוריה, חברה ופוליטיקה
 Archaeology in Israel: History, Society and Politics
פרופ גרינברג רפאלשיעור גילמן220 ג'1400-1200 סמ'  ב'

סקירה היסטורית של העשייה הארכיאולוגית בארץ, החל במאה הי"ט ועד ימינו, תוך התייחסות ביקורתית למניעיה, להקשריה הפוליטיים והחברתיים, ולפרקטיקה שלה. נקודת המוצא של השיעור היא שהארכיאולוגיה היא פרקטיקה מדעית המתקיימת ברשות הרבים, ופרקטיקה של היזכרות קולקטיבית המעצבת תפיסות של זהות לאומית וקהילתית.

Archaeology in Israel: History, Society and Politics

0671-2453-01
 יהודה בתקופה הפרסית וספר עזרא-נחמיה כמקור היסטורי
 Judah in the Persian Period and the Book of Ezra-Nehemiah As a Historical Source
פרופ ליפשיץ עודדסמינר גילמן319אב'1400-1200 סמ'  ב'
סמינר גילמן319אד'1400-1200 סמ'  ב'

הסמינר יתמקד במקור מקראי-היסטוריוגרפי אחד – ספר עזרא-נחמיה, שנחשב כמקור החשוב ביותר לימי שיבת ציון. נלמד את מבנה הספר, את הרכבו ואת תולדות היווצרותו, נסקור את הדעות השונות שיש כלפיו במחקר ונגבש עמדה כלפי מידת מהימנותו כמקור היסטורי. בהמשך, נשווה את המציאות המשתקפת מספר זה למציאות שמשתקפת במקורות אחרים (היסטוריים וארכיאולוגיים), וננסה לשחזר, על בסיס המכלול כולו, את מטרות חיבורו של הספר, את זהותם של המחברים והעורכים ואת מגמותיהם.

The seminar will focus on one biblical-historiographical source – the Book of Ezra and Nehemiah, which usually considered by scholars as the most important source for reconstructing the history of the days of the Return. The discussion in the seminar will be focused on the structure of the book, its composition and the history of its creation, and in the different views in the research regarding its credibility as a historical source. Further on, we will consider the ideological, political and religious intentions of its composition and the tendencies of the different composers and editors.

0671-2454-01
 טיפולוגיה של ממצא זעיר בתקופות הקלאסיות ? זכוכית, אבן, עצם, מתכת ועץ
 Small Finds Typology - the Classical Periods: Glass, Stone, Metal, Bone and Wood
פרופ טל אורןשיעור ותגילמן204 ד'1000-0800 סמ'  א'

כלים וחפצים מזכוכית, אבן, עצם, מתכת ועץ הינם ממצאים חשובים בניתוח מכלולים ארכיאולוגיים מהתקופות הקלאסיות (לצד כלי החרס). התרגיל יעסוק בהכרת ממצא זה בפן הטכנולוגי (שיטות הייצור) ובפן הטיפולוגי והפרקטי (טיפוסיו ושימושיו), לצד אופן ניתוחו והמידע הכרונולוגי והחברתי הטמון בו. הלימוד יתבסס על סקירת מכלולים האופייניים לפרקי זמן מסויימים בתקופות הקלאסיות (במהלך התקופה הפרסית, ההלניסטית, הרומית והביזנטית).

Vessels and objects made of glass, stone, metal, bone and wood are important finds in the analysis of classical-periods archaeological assemblages. This course will deal with acquainting these finds from technological (production methods) and typological and practical aspects (types and uses), as well as their methods of analysis and the chronological and social information they yield. The study will be based upon surveying assemblages typical to certain periods of time within the classical periods (Persian, Hellenistic, Roman and Byzantine periods).

0671-2455-01
 הארכיאולוגיה של התקופות הפרסית וההלניסטית בדרום הלבנט
 The Archaeology of the Persian and Hellenistic Periods in the Southern Levant
פרופ טל אורןשיעור גילמן220 ד'1400-1200 סמ'  ב'

השיעור יעסוק בתרבות החומרית של התקופות הפרסית וההלניסטית בדרום הלבנט. בין הנושאים שיידונו אדריכלות עירונית על מרכיביה השונים (ביצורים, מבני ציבור, מבני פולחן, מבני מידות ומבני פרט), אדריכלות כפרית (כפרים ואחוזות חקלאיות), אדריכלות צבאית (מבצרים, מצודות ומצדים), עיטור אדריכלי, דגם היישוב ומערכיו, קבורה, ממצא אפיגרפי, ממצא זעיר, מטבעות ועוד. נושאים אלה ייבחנו באופן ביקורתי תוך ניסיון לעמוד על תהליכי המשכיות או שבר; קרי מסורתיות מתקופות קדומות כנגד תפיסות חדשות אותן ניתן לייחס לביסוסו של השלטון הפרסי-האכמני או להתפשטותה של התרבות הגרקו-מקדונית בדרום הלבנט.

This monograph will deal with the material culture of the Persian and Hellenistic periods in the southern Levant. Among the topics to be discussed are urban architecture (i.e., fortifications, public buildings, cult buildings, residencies and private dwellings), rural architecture (villages and agricultural estates), military architecture (forts, fortresses and towers), architectural decoration, settlement patterns and models, burial practices, epigraphic finds, small finds, coins, etc. These topics will be critically analyzed in an attempt to evaluate processes of continuity and break, that is trends of traditionalism from earlier periods as opposed to innovative concepts that can be related to the impact of the Persian-Achaemenid empire or the Greco-Macedonian cultural and territorial expansion in the southern Levant.

0671-2456-01
 דת ומיתולוגיה של המזרח הקדום
 Religion and Mythology of the Ancient Near East
פרופ כהן יורםשיעור גילמן220 א'1400-1200 סמ'  ב'

סקירת מבני היסוד של הדתות הפוליתאיסטיות במזרח הקדום: היווצרות העולם (קוסמוגוניה), עולם האלים (פנתיאון) והיווצרותו (תיאוגוניה), בריאת האדם, פריון צמיחה ומוות, והאפוס של גילגמש. הסקירה תקיף את התרבויות העיקריות של המזרח הקדום - מסופוטמיה, אנטוליה, הלבנט ומצריים.

This course will survey the building blocks of ANE religions: the creation,  the pantheon and the world of the gods, the creation of man, fertility and death, and the Epic of Gilgamesh. The survey will include the major civilizations of the ancient near East: Mesopotamia, Anatolia, Levant and Egypt.

0671-2457-01
 הארכיאולוגיה של עבר הירדן המזרחי בתקופת הברונזה והברזל
 The Archaeology of Transjordan in the Bronze and Iron Ages
ד"ר בן יוסף ארזשיעור גילמן307 ג'1600-1400 סמ'  א'

למחקר הארכיאולוגי של עבר הירדן חשיבות רבה להבנת תהליכים חברתיים והיסטוריים בלבנט כולו. השיעור יסקור את תמונת המצב הארכיאולוגית לאזור זה בתקופת הברונזה והברזל, תוך הדגשת תוצאות מחקרים חדשים.  בין השאר יסקרו מפעלי הפקת הנחושת בואדי פינאן, ההתיישבות בתקופת הברונזה המאוחרת, צמיחתן וקריסתן של הממלכות הטריטוריאליות (מואב, עמון ואדום) ומאבקי דמשק וישראל בצפון עבר-הירדן. הדיונים יתבססו על הרקע הגיאוגראפי, הממצא הארכיאולוגי והמקורות ההיסטוריים – מקראיים וחיצוניים.

Results of archaeological research in Transjordan shed important light on social and historical processes in the entire Levant. The monograph provides an overview of the current state of research, with emphasis on selected current issues in the archaeology and history of the Bronze and Iron Ages in Jordan, such as: early stages in copper production in Wadi Feynan; settlement and demographic processes in the Late Bronze Age; the rise and collapse of the territorial kingdoms of Ammon, Moab and Edom; and Damascus-Israel conflicts in northern Transjordan. Discussions will be based on the geographical conditions, archaeological finds and historical sources – biblical and extra-biblical.

0671-2458-01
 ארכיאולוגיה של סביבה ונוף
 The Archaeology of Environment and Landscape
ד"ר לנגוט דפנהשיעור גילמן278 א'1200-1000 סמ'  א'

מטרת הקורס היא לבחון את יחסי האדם והסביבה בעבר; למה מוביל ניצול יתר של משאבי הסביבה? כיצד משפיעים שינויי אקלים על החברה האנושית? האם בעבר נוצרו דרכי קיום שיצרו איזון בין צרכי ורצונות החברה לבין הסביבה הטבעית?; הקורס יציג את העקרונות המנחים את חקר הסביבה הטבעית בעת העתיקה כמחקר רב תחומי ואת חקר יחסי הגומלין בין האדם כפרט וכקבוצה לבין הסביבה. בהמשך יוצגו מקרי מבחן מהארץ ומהעולם מהן נלמד על ההתמודדות של האדם אם אתגרי הסביבה: נעקוב אחר השפעת הסביבה הטבעית על כלכלת הקיום, הארגון החברתי, האידיאולוגיה והדת. נלמד גם על מקרים קודמים בהם ניצלו בני האדם ניצול יתר של הסביבה או התמודדו עם שינויי אקלים. לסיכום נכיר מקרי מבחן מן השנים האחרונות הקושרים בין תנאי אקלים טובים לשגשוג ופריחה של תרבויות באזורינו (כדוגמת "האופטימום הרומי") לבין החמרה בתנאי האקלים המובילה לקריסה חברתית-פוליטית-כלכלית (למשל קריסת האימפריות במזרח התיכון בסופה של תקופת הברונזה המאוחרת).

The aim of the course is to evaluate past relationships between human and the environment such as: carrying capacity and over-exploitation and the influence of climate change on the natural environment and human societies. We will discuss the multidisciplinary approach which characterized mainly the "human and the changing environment" studies of the last two decades, including the presentation of case studies from the southern Levant, as well as from far off regions. We will evaluate possible links between the changing environment and the economical subsistence, demography, settlement pattern, cultural transformations, ideology and religion. We will be encountered with recent investigations which argue to a direct influence of improvement in climate conditions and the flourishing of empires (e.g. the Roman Optimum) versus the deterioration of climate and its possible link to collapse process (e.g. the Late Bronze Age crises years).

0671-2459-01
 The Roman Army Wants You!
 The Roman Army Wants You!
ד"ר שטיבל גיאשיעור גילמן277 ג'1400-1200 סמ'  ב'

בקורס יושם דגש על דמותו של הצבא הרומי האימפריאלי ובמיוחד במזרח הרומי כפי שהדבר עולה מנתוני החפירות כמו גם מן המקורות ההיסטוריים. נבחן את הכוחות השונים שהרכיבו את הצבא, הליך הגיוס, המדרג ההיררכי והתרבות החומרית המאפיינת את הצבא – ובמיוחד כלי הנשק והציוד הצבאי. 
נסקור את חיי היומיום במחנות הקבע, החל במזון הצבאי, עבור במנגנוני האספקה והאחסון. כמו כן יוצגו היבטי האדריכלות הצבאית ובמיוחד דמות מחנה הקבע כמו גם המחנה הארעי שבשטח. תבחן השפעת הצבא הרומי על דמותה של הארץ בכל הכרוך בדרכים הצבאיות ובתחזוקת אמות ומובילי המים. 
יושם דגש בקורס על התנהלות הצבא הרומי בשדה הקרב – בשדה הפתוח ובקרב המצור והעדות החומרית לטכנולוגיה הצבאית שבאה שם לידי ביטוי. יוצגו מספר מקרי מבחן לקרבות בארץ ישראל במהלך המרד הראשון והמרד השני ברומאים. נציג את האוייבים של הרומאים – בין היתר הקלטים, הגרמנים והפרתים על התרבות החומרית הצבאית שלהם. לבסוף תתואר מערכת היחסים בין שולט ונשלט שהתפתחה בארץ-ישראל ותבחן שאלת מקומו של הצבא בירושלים הרומית. 

The course will be devoted to the study of the Roman army, most notably in the Roman East as it emerges from the archaeological and historical sources. We will examine the various forces that comprise the Roman army and their equipment. Themes, such as the daily routine and the conduct in battle, will be discussed as well the enemies of Rome and relations between the oppressor the native population in Roman Judaea will be further explored. 
 

0671-2462-01
 ראשית ישראל במקרא, בארכיאולוגיה ובזיכרון ההיסטורי
 Ancient Israel in the Bible Archaeology and Historic Memory
ד"ר סרגי עומר זאבשיעור רוזנברג001 ג'1200-1000 סמ'  א'

בשלהי האלף השני ובראשית האלף הראשון לפני הספירה התחוללו תמורות פוליטיות וחברתיות עמוקות בכל רחבי הלבנט (סוריה וארץ ישראל), והעלו על במת ההיסטוריה מגוון חדש של זהויות חברתיות-תרבויות וכן של יחידות פוליטיות. המפורסמת מביניהן, וזו שמרתקת את הדמיון של חוקרים, אמנים ופוליטיקאים לאורך דורות רבים היא "ישראל". אלא, שלא כל כך ברור מה זה בדיוק "ישראל" של העת העתיקה  (האם מדובר בעם? באוסף של שבטים? בקבוצה דתית? בשם של ממלכה או אולי אפילו של שתי ממלכות? ) ולכן גם קשה לעמוד על תולדות התהוותה. במוקד העניין נמצא הפער שבין הסיפור המקראי, המתאר התפתחות אורגנית וקבועה של משפחה (משפחת האבות), ההופכת לעם (ביציאת מצריים) שמקים ממלכה (ממלכת ישראל); לבין המציאות ההיסטורית המלמדת שזהות חברתית-פוליטית היא תוצאה של מגע ומשא מורכב בין קבוצות שונות, שאין יחס ישיר בין זהות חברתית לבין ישות פוליטית, ושבכל מקרה המאפיינים המייחדים את ישראל הקדום (כגון האמונה המונותיאיסטית), ושלאורם מסופר התיאור המקראי, התפתחו בשלב מאוחר מאוד ולאחר חורבנן של ישראל ויהודה. מהי אם כן "ישראל הקדום"? כיצד התפתחה הזהות הישראלית ומי החזיק בה? האם זהות זו הייתה הבסיס שעליו הוקמה הממלכה הישראלית הקדומה? או שמא, מדובר בתהליך הפוך שבו הקמת מסגרת פוליטית (ממלכת ישראל) מובילה לעיצוב זהות (עם ישראל)?

שאלות אלה יעמדו במוקד הקורס, שינסה להתחקות אחר "ישראל הקדום" ומוצאו באמצעות בחינה של המקורות ההיסטוריים, התיאורים המקראיים והנתונים הארכיאולוגיים לאורם של התהליכים החברתיים והפוליטיים שאפיינו את המזרח הקדום במפנה האלף השני לפסה"נ.

Social and political upheaval that occurred throughout the Levant in the late second and early first Millennium BCE culminated in the formation of new socio-cultural identities and new political entities. The most known of these is “Ancient Israel”, which stimulated the imaginations of scholars, artists and politicians throughout history. The problem is, that it is never clear enough what exactly are we talking about when we talk about “Ancient Israel”: was it an ancient people? Maybe just some tribal alliance, or a social group identified by its unique religious perception (monotheism)? What is the exact relationship between “Ancient Israel” as a group of people or as a religious group to the ancient kingdom that bare the same name “Israel”?  These questions will stand at the focus the course in an attempt to reconstruct the origin, formation and development of “Ancient Israel”. Such reconstruction depends, first and foremost, on the gap between the biblical narrative, which depicts an organic process in which a family (the ancestors) grew to be a people (in the Exodus story) and eventually formed a political entity (the kingdom of Israel), to historical reality in which the link between social and political identity is not straight forward and was constantly changing. The examination of historical and biblical sources in light of the archaeological data and in light of social theories will be utilized in order to “fill” that gap and to reconstruct ancient Israel.  

0671-2463-01
 מבוא לאמנות חזותית בדרום הלבנט: 5,000 - 300 לפני הספירה בקירוב
 Introduction to the Visual Art of the Southern Levant: 4500?300 BCE
ד"ר קוך עידושיעור גילמן277 א'1400-1200 סמ'  ב'

מבוא לאמנות חזותית בדרום הלבנט: 4500 – 300 לפנה"ס

חברות אנושיות יצרו משחר האנושות אמנות חזותית ממגוון רחב של חומרי גלם ובמגוון דרכים, מחפצים קטנים כמו קמעות ותכשיטים עד מפעלי בנייה מונומנטליים. בכל אזור ובכל תקופה התפתחו סגנונות ולהם מאפיינים בעלי זיקה למכלול חברתי ותרבותי רחב שהושפע באופן תמידי מהמגע עם סגנונות מאזורים שכנים. במהלך הקורס נתמקד באמנות מדרום הלבנט מהתקופה הכלקוליתית (האלף החמישי לפנה"ס) עד כיבוש המרחב בידי אלכסנדר מוקדון (המאה הרביעית לפנה"ס) בהקשרה הרחב לאור האמנות של אזורים שכנים כמו עמק הנילוס, מסופוטמיה ואנטוליה. מקרי המבחן הנושאיים מהתקופות השונות בלבנט יאירו את מאפייני האמנות המקומית, ביטוייה הטכניים והחומריים (למשל צלמיות, עיטורים על כלי-חרס, פיתוחי עצם ושנהב, חותמות וקמעות, ציורי קיר וסגנונות בנייה), והחידושים האומנותיים שמקורם בדיאלוג המתמשך עם אזורים שכנים.

 

רשימת נושאים הנלמדים בקורס

  1. מונחי יסוד באמנות חזותית
  2. פריון ושגשוג: מוטיבים חזותיים מתקופת הברונזה הקדומה
  3. האלות בדרום הלבנט: על חיות מקורננות, אריות ואלות בתקופת הברונזה התיכונה
  4. אל הסער: תקופת הברונזה התיכונה ותקופת הברונזה המאוחרת
  5. מצרים בכנען: על אימפריה ואמנות חזותית בתקופת הברונזה המאוחרת ועל המורשת האימפריאלית בתקופת הברזל המוקדמת
  6. איקונוגרפיה של דרום הלבנט בתקופת הברזל: על סגנונות מקומיים וממלכות הטריטוריאליות
  7. האימפריות מכות שנית: על אימפריה ואמנות חזותית מהתקופה האשורית עד התקופה הפרסית

Since time immemorial, human societies have been using a variety of materials in a variety of ways to create art objects—whether in the form of minuscule items such as amulets and jewelry or as massive works of monumental architecture. Every region in every period had its own styles embedded in the local social context that was constantly shaped through contacts with neighboring regions.

In this course, we will focus on the visual art of the southern Levant from the Chalcolithic period through to the conquest of the region by Alexander the Great in its broadest context as it relates to the arts of neighboring regions (the Nile Valley, Mesopotamia, and Anatolia). Case studies from various periods will be used to trace the characteristics of south Levantine visual art in its technical and material manifestations (e.g., figurines, pottery decoration, ivory and bone works, seals and amulets, wall painting, and architectural styles), and the on-going dialogues between neighboring regions.

0671-2464-01
 ארכיאולוגיה ניסוית
 Experimental archaeology and Lower Palaeolithic world
גב' סולודנקו נטליהשיעור ותכיתות דן דוד209 ב'1400-1200 סמ'  ב'

אחת השיטות הטובות ביותר להבנת דגמי התנהגות אנושית בתקופות הקדומות היא לעקוב אחרי התהליכים המעורבים בייצור, שימוש, תיקון והשלכה של המרכיבים השונים של התרבות החומרית. ארכיאולוגיה ניסויית מאפשרת לעשות זאת באמצעות שחזור, או "חיקוי", של חומרים, תהליכים והתנהגויות של בני אדם קדומים. שיטה זו מציעה רמה גבוהה של שליטה במשתנים ובוחנת שאלות מחקר ספציפיות. כמו כן, ארכיאולוגיה ניסויית משחקת תפקיד חשוב בחקר סימני שימוש, אשר נועד לזהות את הפונקציה של כלים קדומים. זאת באמצעות ניתוח השוואתי של סימני שימוש שזוהו על פריטים ארכיאולוגים ועל פריטים ניסויים.  

במסגרת הקורס אנחנו נדון בחשיבותה של ארכיאולוגיה ניסוית במחקר ארכיאולוגי ובפרט במחקר סימני שימוש. נלמד איך לתכנן ניסוי תוך הצבת מטרות ברורות ובניית פרוטוקול ובסוף נבצע ניסוי בהתאם לשאלות המחקר הספציפיות. אנחנו נתרכז בתקופת הפלאולית התחתון בה אורח החיים של בני האדם היווה את הבסיס להתנהגות האנושית של כל בני האדם, וזו הייתה תקופה של שינויים משמעותיים והתפתחויות טכנולוגיות שנראה שהקדימו את זמנן, כמו ראשית השימוש הסיסטמטי באש, צייד של בעלי חיים גדולים, איכלוס טריטוריות חדשות ועוד. שחזור התזונה בפלאולית תחתון מתבסס על ממצאים ארכיאולוגים שברובם מיוצגים ע"י עצמות של בעלי חיים, אך ישנם גם עדויות שמגיעות מניתוח שרידי אבנית, סימני שחיקה ופתולוגיות של שיניים, שרידי צמחים וסימני שימוש על כלי צור. כאשר העדויות לחומר הצמחי נדירות ברקורד. במערת קסם זוהו סימני שימוש על כלי צור אשר קשורים לעיבוד פקעות ( Underground storage organs) ששימשו את בני אדם הקדומים לצרכי מאכל, יתכן גם לצרכי ייצור כלים ואביזרים כגון חוטים וחבלים ואולי גם לצרכי מרפא. נראה כי בסביבה המיידית של האתר מתחת לפני הקרקע היה עולם שלם שהיווה חלק חשוב בתזונה ובפעילות של בני האדם הקדומים במערה. אנחנו נחקור ונגלה את העולם הזה בעזרת ארכיאולוגיה ניסויית.

 

נוכחות חובה

שעור תרגיל

עבודת בית

קורס מוגבל ל-10 משתתפים

הקורס יכלול מספר ימי שדה שככל הנראה יתרחשו בימי חמישי או שישי

 

 

 

 

 

 

 

תוכנית נושאים:

  1. מבוא: נדון בהגדרתה של ארכיאולוגיה ניסויית. נכיר פעילויות שונות אשר קשורות בעקיפין לארכיאולוגיה ניסויית: רקונסטרוקציה, מלאכות קדומות, שחזור היסטורי, ועוד. נדון בהבדלים בין פעילויות אלה ובין ארכיאולוגיה ניסויית, בחשיבותם וביעילותם למחקר. כמו כן, ניגע בהיבטים חינוכיים.
  2. היסטוריית המחקר: נצלול לתוך ההיסטוריה של המחקר הארכיאולוגי ונגיע לתקופה בה התחיל השימוש בארכיאולוגיה ניסויית. נדבר גם על אתנוארכיאולוגיה שגם היא, בדומה לארכיאולוגיה ניסויית, מהווה חלק מהמחקר ההתנהגותי של בני האדם הקדומים. נבדוק מה הבדל בין "ארכיאולוגיה ניסויית" לבין "ניסויים בארכיאולוגיה". נסקור מספר דוגמאות לניסויים לאורך הזמן וניראה מהי ארכיאולוגיה ניסוית כיום (ניראה מספר דוגמאות: מאמרים ווידאו)
  3. ארכיאולוגיה ניסוית בשירות סימני שימוש. ניתוח סימני שימוש הינו תחום המאפשר לבדוק את הפונקציה של כלים קדומים בעזרת בדיקה מיקרוסקופית. נדבר על פיתוח השיטה בשנות ה-30 של מאה ה-XX ופרסומים ראשונים, על הופעתם של שתי שיטות עבודה HPA ו-LPA ושימוש בהם כיום. נדון בביקורות על השיטה ועל פתרונות. נלמד על שילוב של מחקר שיירים אורגנים עם ניתוח סימני שימוש. כל אלה תוך התייחסות לארכיאולוגיה ניסוית ככלי במחקר סימני שימוש. (ביקור במעבדה)
  4. מקרה מבחן – מערת קסם, פלאולית תחתון. נדבר על שלבים מאוחרים של פלאולית תחתון ובפרט על הקומלקס התרבותי האשלו-יברודי. נגע בקצרה גם באשלית מאוחרת ונתייחס לשינויים בין התרבויות. נדון בנושא התזונה הפלאוליתית והשפעותיה על אורח החיים של בני אדם הקדומים.
  5. מערת קסם. נרחיב את הדיבור בנוגע למערת קסם. ניגע בגילוי המערה, מחקרים, בדיקות וניסויים שנערכו עד כה. נדבר על הפאונה של המערה, ניגע בנושא האקלים, שימוש באש ועוד. נסרוק את המחקרים של סימני שימוש שנעשו עד כה במערה ונדבר על ניסויים שבוצעו.
  6. הכנה לניסוי. נלמד את הנושא לעומקו ונתרכז בפרטים שזקוקים עבור הניסוי. נדבר על חומרי גלם וטכנולוגיות של כלי צור שנשתמש בהם בניסוי, נדבר על עולם הצומח של ארץ ישראל. נדון בעינייני האקלים של היום ובתקופת הפלאולית התחתון. נסרוק ספרות רלוואנטית ונבין לאיזה סוגים של צמחים אנחנו זקוקים במהלך הניסוי. נציב את שאלות המחקר ונבנה פרוטוקול.
  7. עקרונות הסיתות וכללי בטיחות. נדבר על עקרונות הסיתות, נלמד מושגים בסיסיים  וטכניקות שונות. נדסקס על כללי הבטיחות בזמן הסיתות. 

     

    ימי שדה בימי חמישי או שישי:

    • סיתות ניסוי (מקום יקבע בהמשך)
    • איסוף פקעות (בסביבה של מערת קסם)
    • עיבוד פקעות וסיכום (אוניברסיטה)

       

One of the best methods for understanding patterns of human behavior in ancient times is to follow the processes involved in the production, use, repair and projection of the various components of the material culture. Experimental archeology makes it possible by reconstructing, or "imitating," the materials, processes, and behaviors of ancient humans. This method offers a high level of control over variables and examines specific research questions. Also, experimental archeology plays an important role in use-wear analyses, which is designed to identify the function of ancient tools. This is done by means of a comparative analysis of usage marks identified on archaeological items and experimental items.


In this course, we will discuss the importance of experimental archeology in research, especially in the study of use traces. We will learn how to design an experiment by setting clear goals and building a protocol, and in the end, we will conduct an experiment according to the specific research question.

We will concentrate on the Lower Paleolithic period that was the basis for the human behavior of all human beings; it was a period of significant changes and technological developments that seemed premature, such as the systematic use of fire, hunting of large animals, populating new territories and more.

0671-2465-01
 מבוא לאנתרופולוגיה תרבותית, עם דגש על חברות לקטים-ציידים
 Introduction to cultural anthropology with focus on hunting-gathering societies.
ד"ר נוה דניאלשיעור גילמן323 ד'1600-1400 סמ'  ב'

קורס זה נועד לפתוח צוהר לעולם המרתק של המחקר האנתרופולוגי, תוך התמקדות
באנתרופולוגיה תרבותית ובחברות לקטים-ציידים. בקורס יינתן דגש לכמה נקודות השקה מסקרנות בין האנתרופולוגיה התרבותית והארכיאולוגיה. במהלך השיעורים נתוודע למושגי יסוד, לתולדות החשיבה האנתרופולוגית, ללבטים מתודולוגים ולשיטות העבודה בדיסציפלינה. נסקור דפוסי מחיה וארגון חברתי בתרבויות שונות (בהן חברות לקטים-ציידים, חברות שבטיות וחברות מורכבות יותר). נעמוד על ביטוייה השונים של הדת ועל מגוון הדרכים בהן בני אדם בתרבויות שונות נותנים משמעות לחייהם. כמו כן נבחן את האופן שבו אנתרופולוגים פירשו תופעות תרבותיות שונות כגון טקסים, מיתוסים, כישוף ומערכות קוסמולוגיה. תוכנית השיעורים בנויה כך שתינתן לנו אפשרות לסגל נקודת מבט שונה ורחבה יותר על העולם בו אנו חיים.

This course serves as an introduction to the field of cultural anthropology (methodology, key research subjects, history of thought etc.). Special focus will be given to hunting-gathering societies and to various interfacing topics and issues between the fields of archaeology and cultural anthropology.

0671-2509-01
 ארכיאומטלורגיה של המזרח הקדום
 Archaemetallurgy of the Ancient Near East
ד"ר בן יוסף ארזשיעור גילמן319אב'1200-1000 סמ'  ב'
שיעור גילמן319אג'1000-0800 סמ'  ב'

גילוי המטלורגיה – היכולת לייצר מתכת מסלעי בצר תוך שימוש באש - היווה מפתח לתהליכים מורכבים שהשפיעו בצורה דרמטית על התפתחות החברה האנושית. לפני כ- 7000 שנה הופיעה המטלורגיה במזרח הקדום שבמהלך התקופות שימש מוקד להתפתחויות טכנולוגיות מורכבות וכר לאינטראקציה מתמשכת בין האדם ומשאבי הטבע הסובבים אותו. רבים מאתרי המפתח להבנת תעשיית המתכת הקדומה נמצאים במרחב זה, כולל תמנע בדרום ישראל, היכן שתחום המחקר הארכיאומטלורגי נולד לראשונה לפני יותר מחמישים שנה. 

מאז ביסוס הארכיאומטלורגיה כשדה מחקר מוגדר בתוך המדע הארכיאולוגי חלה התפתחות כבירה וכיום התחום ענף ביותר עם מרכזי מחקר ההולכים ומתרבים באוניברסיטאות ומוזיאונים ברחבי העולם. המחקר הארכיאומטלורגי – לימוד מתכות קדומות וטכנולוגיות הפקה נלוות - מתמקד באחד המרכיבים הייחודיים של התרבות החומרית והעדות הארכיאולוגית. תחום המחקר הוא שילוב הדוק של גישות וכלים ממדעי הטבע, הרוח והחברה ושדה המחקר הוא האתר הארכיאולוגי, המעבדה, וחקר חברות מסורתיות (אתנוארכיאולוגיה). 

הקורס המוצע סוקר את תולדות המטלורגיה, התפתחות טכנולוגיות ההפקה השונות ותפקיד התעשייה בחברות של המזרח הקדום (ניאולית – תקופת הברזל) . בנוסף, הקורס עוסק בשיטות מחקר של מתכות קדומות ופסולת תעשייתית נלווית בשדה ובמעבדה, ובהשלכות מחקר זה על פתרון בעיות ארכיאולוגיות/אנתרופולוגיות רחבות. הקורס כולל ניתוח מגוון רחב של דוגמאות ארכיאולוגיות ומציג כיוונים עכשווים במחקר הארכיאומטלורגי בארץ ובעולם. זהו קורס בסיס בתוכנית חומרים ארכיאולוגים.

The discovery of metallurgy – the production of metal from ore with the use of fire – opened the way for complicated social processes that dramatically influenced the development of human societies. Metallurgy first appeared about 7000 years ago in the Ancient Near East. Throughout the millennia this region was a background for pyrotechnological developments and sophisticated human interactions with natural resources. Many of the key sites for understanding ancient metal production are located in this part of the world, including Timna in southern Israel, where the archaeometallurgical research field was first conceived more than 50 years ago. 

Since its establishment as a distinct research field within archaeology, archaeometallurgy has become a widely practiced discipline with flourishing research centers currently located in various universities and museums. The archaeometallurgical research is engaged in the study of one of the unique components of ancient material culture and the archaeological record, ancient metals and related production debris. This research field is based on a tight collaboration between approaches and tools from natural, human and social sciences with research being conducted in the field, laboratory and current traditional societies (ethnorarchaeology). 

The course surveys evidence and theory regarding the inception of metallurgy, major technological developments, and the role the industry played in Ancient Near East societies (Neolithic – Iron Age). In addition, the course reviews research methodologies and tools, both in the laboratory and in the field, and the implications of the archaeometallurgical research on broad archaeological and anthropological questions. The course analyzes a wide variety of archaeological examples and presents current research trends. It is a basic course in the program of archaeological materials. 

 

 

0671-2563-01
 הממלכה הנשכחת: הארכיאולוגיה וההיסטוריה של ממלכת הצפון
 The Forgotten Kingdom: the History and Archaeology of the Northern Kingdom
מר קליימן אסףשיעור גילמן220 ד'1600-1400 סמ'  ב'

במשך שנים רבות קיבלו ארכיאולוגים וחוקרי מקרא את התיאורים המקראיים על ראשיתה של ממלכת ישראל כפשוטם, ובהתאם לכך הסבירו את צמיחת הממלכה על רקע התרחשותה של "תאונה היסטורית"—התפלגותה של הממלכה המאוחדת בשלהי המאה ה-י' לפסה"נ. בעקבות הנסיגה מקבלת תיאורי הממלכה המאוחדת במקרא כמשקפים מציאות היסטורית, החלו חוקרים לחפש הסברים חלופיים לתהליכי התהוותה של ממלכת הצפון. כך למשל, הדגישו חוקרים את המחזוריות היישובית באזור ההר המרכזי, וראו בקבוצות רועים-נוודים שהתיישבו בחלקו הצפוני במהלך תקופת הברזל א' את הגרעין החברתי שממנו צמחה הממלכה הישראלית. את תולדות עלייתה של שושלת בית עמרי, מהחשובות שבשושלות המלוכה המקומיות, הסבירו רבים על רקע תחרות בין הקבוצות החברתיות השונות שהתגבשו באותו חבל ארץ בתקופה העוקבת. מחקרים אחרונים אלו מראים שהתהליכים שהובילו להתהוותה של ממלכת ישראל היו מורכבים בהרבה מהמתואר במקורות המקראיים, ולמעשה, מציגים תמונה שונה.

 

במסגרת הקורס נדון בתנאים הסביבתיים, החברתיים והפוליטיים שהובילו להתגבשותה של ממלכת הצפון, ולבסוף גם לחורבנה. הסקירה תכסה את פרק הזמן שבין התמוטטות מערכות הקשרים האזוריות של תקופת הברונזה המאוחרת לחורבן שומרון בידי האשורים במחצית השנייה של המאה השמינית לפסה"נ (1150–700 לפסה"נ לערך). בשלבים מתקדמים של הקורס ננסה ללבן סוגיות שונות הקשורות לתרבותה החומרית של ממלכת ישראל וליחסיה עם ישויות פוליטיות שכנות.

 

 

 

 

 

במסגרת הקורס נדון בתנאים הסביבתיים, החברתיים והפוליטיים שהובילו להתגבשותה של ממלכת הצפון, ולבסוף גם לחורבנה. הסקירה תכסה את פרק הזמן שבין התמוטטות מערכות הקשרים האזוריות של תקופת הברונזה המאוחרת לחורבן שומרון בידי האשורים במחצית השנייה של המאה השמינית לפסה"נ (1150–700 לפסה"נ לערך). בשלבים מתקדמים של הקורס ננסה ללבן סוגיות שונות הקשורות לתרבותה החומרית של ממלכת ישראל וליחסיה עם ישויות פוליטיות שכנות.

 

 

For many years, archaeologists and theologians accepted the biblical descriptions on the emergence of the Kingdom of Israel at face value, and therefore explained the formation of this territorial polity against the background of an “historical incident”—i.e., the division of the United Monarchy in the late 10th century BCE. Following many studies, which demonstrated the highly ideological nature of the biblical descriptions of the United Monarchy, scholars began to search for other explanations for the formation of the Northern Kingdom. Some, for instance, emphasized the settlement oscillations in the central hill country, and correlated the settling of semi-nomadic groups in the northern highlands during the Iron I with the social components from which the Northern Kingdom emerged. Other scholars linked the emergence of the House of Omri, one of the most important local dynasties, to internal competition between different social groups in the northern highlands. Such studies exemplify that the processes which led to the establishment of the Northern Kingdom were much more complicated than what is described in the biblical sources, and, in fact, present a very different picture.

 

In this course we will discuss the environmental, social and political conditions which led to the formation of the Northern Kingdom, and finally, also to its destruction. The review will cover the timeframe between the collapse of the Late Bronze Age regional systems, and the destruction of Samaria in the second half of the 8th century BCE (ca. 1150–700 BCE). In advance stages of the course we will try to clarify various issues, which concern to the material culture of the Kingdom of Israel and its relations with neighboring polities.

 

 

 

 

 

In this course we will discuss the environmental, social and political conditions which led to the formation of the Northern Kingdom, and finally, also to its destruction. The review will cover the timeframe between the collapse of the Late Bronze Age regional systems, and the destruction of Samaria in the second half of the 8th century BCE (ca. 1150–700 BCE). In advance stages of the course we will try to clarify various issues, which concern to the material culture of the Kingdom of Israel and its relations with neighboring polities.

 

 

 

0671-2564-01
 שוברים את הכלים: כיווני מחקר חדשים בתרבות החומרית של התקופה הקלאסית
 Breaking the Pots: New Approaches in the Material Culture Research From the Clas
גב' ראם דבורהשיעור גילמן220 ב'1800-1600 סמ'  ב'

מטרת הקורס הינה להציג בפני הסטודנטים את חזית המחקר הארכיאולוגי בחקר כלי החרס של התקופה הקלאסית.

 

במחקר של כלי החרס של התקופות הקלאסיות כמעט ולא נעשה שימוש בגישות, תיאוריות ובשיטות מחקריות שהפכו רווחות בחקר התקופות הקדומות יותר. ייחודו של הקורס הזה הוא להציג לראשונה את מחקר מכלולי כלי החרס בשילוב עם גישות ושיטות מחקר פורצי דרך.

 

במהלך הקורס נרצה לבחון את תרומת חקר כלי החרס לנושאים כמו נוהגי תזונה, אכילה, תהליכי ייצור ושיחוזר אזורי פעילות בבית.

 

בנוסף נדון בשאלות מורכבות יותר בהקשר של כלי החרס כגון קשרים בין תרבויות, המנגנונים המופעלים בתהליכים יצירת רבדי ממצא ועזיבת בתים ותהליכי אימוץ טכנולוגיות שונות. לבסוף נעסוק בשאלת זהות, אתנית, תרבותית וחברתית.

 

מערך השיעורים בנוי על נושאים ושיטות מחקר שייבחנו על רקע הצגת תיאוריות שונות והדגמתם על מקרה מבחן מחפירות בארץ ובחול.

 

The analysis and interpretation of ceramic remains allow archaeologists to answer questions about the past. The focus of the course is to expose the students to the forefront research on pottery from the classical periods. The course offers the student an opportunity to deepen his knowledge in material culture research from the Persian to the Roman periods beyond the basic knowledge. It aims to get a taste of the new perspectives and studies on pottery research applied in several test cases from sites in the Mediterranean basin.

 

Some of these new researches examine different aspects of production, others focused on human behavior, abandonment and destruction processes. A number of studies investigate the possibility of interpret through material culture the different social identities of the human being. Other social aspects, such as class hierarchy and ethnicity are being explored and will be discussed during the course.

 

 The course is organized by topics of research. Each lesson will include the presentation of a different field of study, the techniques and theories used to interpret pottery within archaeological contexts and selected representative test cases.

 

0671-2565-01
 סביב המדורה: על מקומה של האש בקרב חברות פרהיסטוריות
 Around the Camp Fire: the Role of Fire Among Prehistoric Societies
מר אגם אביעדשיעור גילמן220 ד'1600-1400 סמ'  א'

השימוש באש בקרב חברות פרהיסטוריות גילם בחובו יתרונות רבים ומגוונים. האש סיפקה לבני האדם הקדומים חום, אור, הגנה מפני טורפים, ואף איפשרה להם לעבד מוצרי מזון שונים, ובכך להגדיל את הפוטנציאל הגלום בהם. יתרה מכך, היא סיפקה את התנאים לשכלול יכולותיהם הטכנולוגיות, הקוגנטיביות והחברתיות. אך מתי החלו בני אדם קדומים להשתמש באש? מתי הפכה האש לחלק אינטגרלי מ"ארגז הכלים" של חברות פרהיסטוריות? מה היה תהליך השגתה בשלבים התרבותיים השונים, ובאילו אופנים השתמשו בה?

 

במסגרת קורס זה נדון באופן בו ניתן לזהות נוכחות אש באתרים קדומים, ונציג את העדויות הארכיאולוגיות המרכזיות לנוכחותה של אש קדומה. נדבר על מקומה של האש בקרב חברות לקטים-ציידים מודרניות, נדון במודלים המרכזיים במחקר הבוחנים את מועד ראשית השימוש הנשלט באש, ונציג את המשמעויות התזונתיות, הקוגנטיביות, החברתיות והסביבתיות של השימוש באש בקרב חברות פרהיסטוריות.

 

The use of fire by prehistoric societies embodied many diverse advantages. Fire provided early humans with warmth, light and defence against predators, and allowed the processing of various foods, thus increasing the nutritional potential within them. Furthermore, fire provided the conditions required for the improvement of technological, cognitive and social abilities. But when did early humans start using fire? What was the process applied in order to obtain that fire during the different cultural stages? And in what ways was fire used in these different stages?

 

During this course, we will discuss the methods for the identification of fire presence in prehistoric archaeological sites, and present the main archaeological evidence for the presence of early fire. We will talk about the role of fire in the lives of modern hunter-gatherers, discuss the main models examining the timing of the beginning of fire use, and present the nutritional, cognitive, social and environmental implications of the use of fire by prehistoric societies.      

 

0671-3203-01
 ארכיאולוגיה מרחבית: מבוא עיוני ומעשי לסקר ארכיאולוגי
 Spatial Survey
פרופ בונימוביץ שלמהשיעור ותגילמן277 א'1600-1400 סמ'  א'

הקורס עוסק במהות והכרת הסקר הארכיאולוגי, שהוא כלי מחקר בעל חשיבות רבה לצד החפירה הארכיאולוגית ומאפשר יצירת מפות יישוביות ולימודן. לקורס צד עיוני שבו נתוודע לאופיו של הסקר הארכיאולוגי, תכונותיו ושיטותיו, וצד מעשי שבו נבצע תרגיל סקר בשדה. הצד העיוני יילמד בכיתה. הצד המעשי יילמד בימי שדה שייערכו במהלך הסמסטר באזור שפלת יהודה.

The course introduces archaeological field survey as an essential and powerful tool for the discovery and study of ancient settlement patterns. It comprises both of theory of archaeological survey and its practice - outdoor field survey exercises conducted in the region of the Shephelah

0671-4098-01
 קריאה ביקורתית במדעי הארכיאולוגיה
 Critical Reading in Archaeological Science
ד"ר בן יוסף ארזהדרכה איגילמן319אב'1600-1400 סמ'  ב'

סילבוס מקוצר

מדעי הארכיאולוגיה (Archaeological Science) הוא תחום מחקר הצובר תאוצה בשנים האחרונות עם כמות פרסומים מדעיים מרשימה ההולכת וגדלה. ביחד עם מגמה זו מתחדד הדיון לגבי מיקום וחשיבות מדעי הארכיאולוגיה במסגרת המחקר הארכיאולוגי הכללי, והביקורת כלפי נחיצות התחום ואופן שילובו עם המחקר הכללי הולכת ומחריפה. 

במסגרת הקורס נקרא מאמרי מפתח בתחום מדעי הארכיאולוגיה, נעסוק בדיונים חריפים שהעסיקו את קהילת הארכיאולוגים והמדענים במהלך המאה העשרים (כמו למשל הדיון על השלכות חקר איזוטופים של עופרת על הבנת תהליכים חברתיים ומידול הקשר בין חברה ואקלים) ונעיין בביקורתיות בפרסומים חדשים בתחום המסמנים מגמות שולטות במחקר העכשווי. חומר הקריאה מגוון וסוקר היבטים שונים של המחקר, משיטות תיארוך שונות דרך קשרי אדם-סביבה ועד שיטות מעבדה מורכבות לאנליזה של חומרים. דרך הקריאה ננסה לענות על שאלות הבסיס – מה בעצם הם 'מדעי הארכיאולוגיה' ומה התחום תורם לפתרון שאלות ארכיאולוגיות/אנתרופולוגיות רחבות. 

עמידה בדרישות הקורס כוללת קריאה מוקדמת של חומר הלימוד והשתתפות פעילה בדיונים.

Archaeological Science has become a highly productive research field in recent years, with ever-growing scientific publications. Together with this trend the discussion on the role and importance of archaeological science within the broader scope of archaeological research has become more acute, with scholars questioning its necessity and the way it is integrated within the general research paradigms of archaeology. 

In this course we will read key papers in archaeological science and review harsh debates that emerged in the 20th century (such as the implication of lead isotope research on our understanding of ancient social processes and the quality of interrelations between climate and human societies). We will engage in critical reading of new publications in the field that outline dominant trends in current research. The reading material is varied and includes topics such as dating techniques, human-environment interactions and sophisticated laboratory techniques for analysis of archaeological materials. Through reading we will try to answer the basic questions of what ‘archaeological science’ is, and what does the field contribute to solving the more broad archaeological/anthropological questions. 

Students should prepare for each class by reading required materials and be ready to actively participate in discussions.

0671-4154-01
 קשרים בין העולם היווני והלבנט בתקופת הברזל
 Contacts Between the Greek World and the Levant During the Iron Age
ד"ר פאנטאלקין אלכסנדרשיעור גילמן204 א'1400-1200 סמ'  א'

במסגרת הקורס נסקור את הקשרים בין העולם היווני והלבנט במחצית הראשונה של האלף הראשון לפנה"ס. מבחינה גיאוגרפית, נדון בממצא יווני אשר נחשף על-פני שטח נרחב, המשתרע מצפון סוריה, דרך אתרים ארץ-ישראלים ועד מצרים. בהתבסס הן על הממצא הארכיאולוגי והן על המקורות ההיסטוריים הקיימים, ננסה להבחין בדגמים האפשריים שאפיינו את הנוכחות היוונית באגן המזרחי של הים התיכון ובמצרים בפרקי זמן שונים במהלך התקופה הנדונה.

 

 

Within the framework of this course we shall discuss the evidence for Greek contact with the Levant in the first half of the first millennium BCE. From geographical point of view, the area under discussion runs from the northern Syria, through the sites of the Land of Israel and down to Egypt. Based on the archaeological evidence and the existing historical sources, we shall try to distinguish between different patterns of Greek presence on the eastern shores of the Mediterranean and Egypt during the Iron Age.

 

 

0671-4155-01
 סמינר מחלקתי: היחסים בין האדם לחיה בעולם הקדום: בין בר לבית
 Departmental Seminar:Human-animal interactions in the ancient world: wild and ta
ד"ר ספיר-חן לידרשיעור גילמן281 ב'1700-1600 סמ'  א'
שיעור גילמן281 ב'1700-1600 סמ'  ב'

הסמינר המחלקתי של החוג לארכיאולוגיה ותרבויות המזרח הקדום יוקדש השנה ליחסים בין האדם לחיה בעולם קדום. בעלי חיים תפסו מקום נכבד בהתפתחות ההיסטוריה האנושית ותפקידם מרכזי בעולם האנושי גם כיום. תפקיד זה מתבטא הן בהיותם מקור למזון ולומצרים שונים, והן בייצוגם בעולם האידיאולוגי, כסמל להתנהגות, פולחן, מעמד, תרבות ועוד. ממצא מחפירות ארכיאולוגיות הכולל עצמות, טקסטים וייצוגים אומנותיים מהווים בסיס למחקר נרחב המתמקד ביחסי האדם והחיה. הרצאות הסמינר יתמקדו ביחסים אלו לחיה באשר היא בר ובאשר היא מבויתת, ויכללו נושאים כציד, ניצול לבשר, חלב ומשא, הייצוג של בעלי חיים באמנות וטקסט קדומים, ואופן ניצולם ומשמעותם במנהגי כישוף ופולחן.

The seminar of the Department of Archaeology and Ancient Near Eastern Cultures will focus on the interaction of human and animals in the ancient world. Animals had a significant role in the history of humankind, and their part remains central today. This is reflected in their exploitation for meat and other products, and also their ideological representation as symbols for behavior, ritual, status, culture and more. Finds from archaeological excavations and surveys include bones, texts and artistic representations, and these are the basis for wide-ranging research focusing on human-animal interactions. The seminar lectures will focus on interaction with both wild and domestic animals, and will include topics such as hunting, keeping animals for meat, milk and other products, the representation of animals in ancient art and script, and their use and significance in magical practice.

0671-4159-01
 קשרי מצרים - ארץ-ישראל בימי שושלות 26-25
 Contacts between Egypt and the Land of Israel during the Dynasties 25-26
ד"ר פאנטאלקין אלכסנדרסמינר גילמן319אג'2000-1600 סמ'  ב'

במסגרת הסמינר נעמוד על קשריהן של ישראל, יהודה וערי החוף עם מצרים בימי שושלות 26-25 לאור הממצא הארכיאולוגי והתעודות.

Within the framework of the seminar, we will study the contacts between Israel, Judah, and Philistia with Egypt during the Dynasties 25-26 in light of the archaeological and textual evidence.

0671-4160-01
 סדנה לתלמידי מחקר
 Research Student Workshop
פרופ גרינברג רפאלסדנה גילמן204 א'2000-1800 סמ'  ב'

קורס זה מיועד לתלמידי תואר שני הכותבים הצעת מחקר או כאלה שכבר הגישו הצעת מחקר. מטרתו לסייע בתהליך התכנון, הכתיבה, והדיאלוג עם המנחה. נוסף על סקירה של היבטים שונים של המחקר העצמאי, נתרגל נושאים כגון כתיבת קורות חיים אקדמיים, כתיבת תקצירים וכתיבת תוכניות מחקר (מענקים).

Graduate Students Workshop

0671-4161-01
 התהליך הארכיאולוגי
 The Archaeological Process
פרופ גרינברג רפאלשיעור גילמן204 א'1600-1400 סמ'  א'

שם הקורס הוא כשמו של אחד מחיבוריו המכוננים של הארכיאולוג איאן הודר, ומהלכו יידונו שאלות כגון: מהי התכלית של הארכיאולוגיה? מה הם חומריה? כיצד ארכיאולוגים מייצרים עדויות ובונים מהן תרחישים? מה היחס בין הארכיאולוגיה לדיסיפלינות שכנות, כגון אנתרופולוגיה והיסטוריה, ומה טיב קשריה עם "המדעים הקשיחים"? נושאים אלה, ואחרים, ישמשו כציר, והם ייבחנו באמצעות טקסטים מרכזיים של ארכיאולוגים ושל הוגי דעות אשר השפיעו על המחשבה הארכיאולוגית.

The Archaeological Process

0671-4162-01
 חוק ומשפט במזרח הקדום
 Law and Order in the Ancient Near East
פרופ כהן יורםסמינר גילמן319אא'1600-1400 סמ'  ב'
סמינר גילמן319אג'1400-1200 סמ'  א'

דיון בסוגיות שונות הנוגעות לחוק ומשפט במזרח הקדום. ננסה לאפיין את החוק והחברה במזה״ק. נתחקה אחר מאפיינים ארוכי טווח, אך לא נזניח את המימד ההיסטורי שמכתיב אף הוא התנהגות אנושית. נתחקה אחר מטרות פוליטיות והנחות דתיות או אידאולוגיות הנותנות רישומן על ההתנהגות החברתית-משפטית. טווח הזמן בו אנו נעסוק יכלול את התקופה השושלתית הקדומה, התקופה הסרגונית, ממלכת אור השלישית, התקופה הבבלית הקדומה, והתקופות הכשיית והאשורית התיכונה (עד לסוף תקופת הברונזה). מבחינה גיאוגרפית נתמקד במסופוטמיה, סוריה ואנטוליה.

The seminar is devoted to the discussion of Lawcodes and Law in the ancient Near East. We will try to identify trends of law and law-making in the ANE. We will pay particular attention to histroy which defines human behaviour across the centuries. We will also discuss the role of ideology, politics and religion upon the formation of laws and morals.

0671-4163-01
 'וחרב הבית בראשונה ובשניה' ?היבטים משווים בין חורבן הבית הראשון והשני
 Comparing the Destruction of the First and Second Temples
ד"ר שחר יובלסמינר גילמן204 ד'2000-1600 סמ'  א'
פרופ ליפשיץ עודד

"חמישה דברים ארעו את אבותינו בשבעה-עשר בתמוז וחמישה בתשעה באב. בשבעה עשר בתמוז נשתברו הלוחות, ובטל התמיד, והובקעה העיר, ושרף אפסטמוס את התורה, והעמיד צלם בהיכל. בתשעה באב נגזר על אבותינו שלא יכנסו לארץ, וחרב הבית בראשונה ובשניה, ונלכדה בתר, ונחרשה העיר. משנכנס אב ממעטים בשמחה"

משנה תענית, פרק ד' משנה ו'

 

בעיני הדורות שלאחר חורבן הבית השני עמד בית המקדש במרכזה של תקופה אחת ארוכה ורצופה. בתקופה זו הוא חרב פעמיים ואין החורבן השני אלא התדמות לזה הראשון.

אפשר כמובן לפתור את ההנחה הזו כדרשנות שאין לה דבר עם הניתוח ההיסטורי. אפשר גם לראות בכך ביטוי תיאולוגי ותקווה, שכפי שתכפה הגאולה לחורבן הראשון כך יבנה ויכון הבית בשלישית. לדעתנו - יש לבחון גם אפשרות אחרת: אכן, ישנם קווי דמיון היסטוריים-אימננטיים בין שני החורבנות. קווי דמיון אלה אינם מקריים. הם מבטאים רציפות תודעתית שהשפיעה על המהלכים ההיסטוריים והובילה לדרכי התנהגות דומות של דורות המרוחקים זה מזה כ 650 שנה. יש הרבה מאוד היבטים משווים בין שתי התקופות, ובעיקר - מרכזיותם של ירושלים ובית המקדש בחיי היהודים. מאז מסע סנחריב לירושלים (701 לפנה"ס) הלכה והתקבעה התפיסה שלפיה יגן האל לעד על ביתו, על עירו ועל עמו. נסיונו של ירמיהו להאבק בתפיסה זו- וכשלונו מדגישים עד כמה השתרשה תפיסה זו והיתה למניע מרכזי שהוביל למרד בבבל. ירושלים ובית המקדש, כמו גם האמונה בחסות האל ודמותו של ירמיהו, עמדו במרכז המרדנות האנטי-רומית, שהגיעה לשיאה הטראגי במלחמת החורבן (73-66 לספירה).

 

בסמינר זה, לאחר דיון מקדים, שיעסוק ברקע ההיסטורי והגיאו-פוליטי לכל אחת מהמרידות ובפולמוסים הרעיוניים בעם בשלהי שתי התקופות, נבקש למקד את ההשוואה בין שני החורבנות במקומם של ירושלים ובית המקדש בשלבים השונים של כל אחד משני פרקי הזמן הללו: מקומם של ירושלים ובית המקדש במניעים וברקע למלחמה; מקומם במהלכי המלחמה עצמה; תוצאות המלחמה בירושלים ובאיזור הקרוב אליה, בהשוואה לתוצאות המלחמה באזורים אחרים של הארץ; יחס האימפריה לירושלים וההסדרים שנערכו לאחר דיכוי המרד; תומכי המלחמה ומתנגדיה ויחסם אל מרכזיותם של ירושלים והמקדש; גיבוש הזיכרון בהיסטוריוגרפיה המקראית ובספרות התלמודית.

 

המקורות לחורבן הבית הראשון: הספרות ההיסטוריוגרפית המקראית (בעיקר מלכים ב'), ספרות הנבואה (בעיקר ירמיה, יחזקאל), השירה (בעיקר תהילים) והקינות על החורבן (בעיקר איכה); הכרוניקות הבבליות, ממצאי החפירות והסקרים בתחומי יהודה.

המקורות לחורבן הבית השני: יוספוס, פילון (גזירת צלם קאליגולה); מקורות רומיים: טאקיטוס, פליניוס הזקן, דיו קאסיוס; מקורות תלמודיים: בעיקר ירוש' תעניות, איכה רבה, בבלי גיטין; ממצאי חפירות וסקרים ביהודה (כולל מימצא אפיגראפי).

Five things happened to our fathers on the Seventeenth of Tammuz, and five on the Ninth of Av. … On the Ninth of Av, it was decreed against our fathers that they should not enter the Land, and the Temple was destroyed for the first time and the second time; Beitter was captured and the City [of Jerusalem] was ploughed up.

M Ta'anit 4.6

 

After the destruction of the Second Temple, Jews looked back on the Temple as a single central institution, which had functioned continuously over a long period. During this time it had been destroyed twice: the second destruction was seen as simply a repetition of the first. It is possible to argue against this perception as an ahistorical homiletic interpretation; alternatively, it can be analyzed as an expression of a theological hope for future redemption and the rebuilding of the Third Temple, on the same model as the rebuilding of the Second Temple after the destruction of the First. This seminar suggests yet another option: there are in fact a number of actual and historical similarities between both destructions. The similarities are not accidental: they reflect a continuous, long-term consciousness which influenced historical processes and led to similar behaviour by people who were separated from each other by 650 years. There are many common aspects, especially the central position and role of Jerusalem and the Temple in Jewish eyes. Sennacherib's campaign (701 BCE) introduced the idea that God will save his Temple, City and People forever. The failed efforts of the prophet Jeremiah to struggle against this belief demonstrate how deeply this idea was rooted, and point to its importance for the rebellion against Babylon. Jerusalem and the Temple, as well as the belief in God's eternal protection and the figure of Jeremiah, were at the very heart of the anti-Roman activity which reached its tragic end in the War of the Destruction of the Second Temple in 66-73 CE.

 

After a preliminary discussion of the historical and geo-political background for both periods, and the main ideological debates of the times, we shall focus on the role of Jerusalem and the Temple during the different phases of each of these periods: Jerusalem and the Temple as casus belli; the course of the wars themselves; the consequences of the wars in Jerusalem and its vicinity in comparison with the consequences in other parts of the country; imperial attitudes towards Jerusalem and post-war policies; the perceptions of pro-war and anti-war Jews regarding the centrality of Jerusalem and the Temple; the crystallization of long-term memories in Biblical historiography and Talmudic literature.

 

Sources for the destruction of the First Temple:

1 Hebrew Bible: historiography (esp. Kings II), prophetic literature (esp. Jeremiah, Ezekiel), poetry (esp. Psalms), and Lamentations;

2 Babylonian Chronicles;

3 archaeological excavations and surveys in Judah.

 

Sources for the destruction of the Second Temple:

1 Josephus, Philo (Caligula's statue);

2 Roman sources: Tacitus, Pliny the Elder, Dio Cassius;

3 Talmudic sources: esp. Jerusalem Talmud: Ta'aniot, Lamentations Rabbah, Babylonian Talmud: Gittin;

4 archaeological excavations and surveys in Judaea (including epigraphical findings).

 

The seminar is for MA students from the Departments of Jewish History, Archaeology and Bible, who have already taken introductory courses in ancient history including the reading of texts from the First and Second Temple periods (or at least one of these periods)

0671-4164-01
 קריאה ביקורתית - ממשק בין ארכיאולגיה קלאסית לעדות טקסטואלית
 Critical Reading - Classical Archaeology and Textual Evidence Interface
פרופ טל אורןשיעור גילמן319אד'1400-1200 סמ'  א'

בשעור יבחנו מחקרים נבחרים שעוסקים ביחס בין טקסט וממצא ארכיאולוגי בתקופות הקלאסיות. עדויות היסטוריות ינותחו בראי הביקורת הספרותית-מחקרית מחד והארכיאולוגית-עובדתית מאידך. דגש יושם על אירועים היסטוריים משמעותיים לשחזור תולדותיה של ארץ-ישראל בתקופות הנדונות.

In the course we will analyze selected publications engaged in the relation between text and archaeological finds in the classical periods. Historical accounts will be examined in view of critical reading and current archaeological methods. Emphasis will be placed upon events crucial to the reconstruction of the history of Palestine in the periods under consideration.

0671-4165-01
 ארכיאולוגיה של קבורה בתקופות הקלאסיות
 Archaeology of Burial in the Classical Periods
פרופ טל אורןסמינר גילמן204 ד'2000-1600 סמ'  ב'

הסמינר יחל בסקירה טיפולוגית של קברים ומערכות קבורה לצד נוהגי הקבורה בארץ-ישראל ובאגן הים התיכון בתקופות הפרסית, ההלניסטית, הרומית והביזנטית. דגש יושם על ההשלכות החברתיות והכלכליות הנלמדות מטיפוסי הקברים, סוג הקבורה והממצאים שמתגלים בהם. הסמינר יתמקד במספר מקרי מבחן של אתרי קבורה מהתקופות קלאסיות ותרומתם להבנתו אמונות בחיי העולם הבא בקרב חברות עבר.

The seminar will commence by typological surveying of tombs and burial complexes in addition to the variety of burial customs in Palestine and the eastern Mediterranean of the Persian, Hellenistic, Roman and Byzantine periods. Emphasis will be placed upon the social and economic implications studied from the types, methods, and finds discovered within the burials. The seminar will focus on selected test-cases of classical-periods burial sites and their contribution to our understanding of afterlife beliefs among past societies.

0671-4166-01
 מדעי הארכיאולוגיה: נושאים בחזית המחקר
 Advanced Topics in Archaeological Science
ד"ר ספיר-חן לידרסמינר גילמן204 ב'1400-1200 סמ'  א'
סמינר גילמן204 ב'1400-1200 סמ'  ב'
ד"ר בן יוסף ארז

הסמינר יתמקד בנושאים מרכזיים במחקר הארכיאולוגי העכשווי באזורינו המתבססים על שילוב שיטות ממדעי הטבע והמדעים המדויקים. השילוב הבין תחומי הניב תובנות חדשות ומפתיעות על סוגיות מפתח בארכיאולוגיה של ארץ ישראל. הסמינר יכלול עבודת מחקר מעשית, בשיתוף עם מעבדות המכון לארכיאולוגיה או מעבדות האוניברסיטה השונות

The seminar will focus on understanding the place of “Archaeological Science” in current archaeological research, with various case studies from the Archaeology of the Levant and beyond.

0671-4167-01
 סוגיות בתאוריה-חשיבה ארכיאולוגית
 Issues in Archaeological Theory-Thought
פרופ גופר אברהםשיעור גילמן204 ד'1400-1200 סמ'  ב'

הקורס יעסוק במספר נושאים. בכל נושא יידונו מאמרים מרכזיים ויהיה סיכום של מצב המחקר והתפיסות בנושא נכון לזמן בו מתקיים הקורס. הנושאים הם:

תרבות, דרוויניזם ותאורית בניית הגומחה (NICH CONSTRUCTION THEORYׂׂ)

ביותים בהיסטוריה האנושית – איך ולמה

מגדר והולדת המבנה הפטריארכלי במזרח הקרוב

(הרבדה ובתר הרבדה – לשאלת הפלימפססט)

ארכיאולוגיה קהילתית בעולם ובארץ

מדיניות ארכיאולוגית בעולם ובארץ

The course will discuss a series of issues with theoretical bearing in present day archaeology. For each topic, a series of papers will be selected and after discussing them in class we shall summarize the issue. The issues are:

Culture, Darwinism and Niche Construction Theory

Domestications in human history – how and why

Gender relations and the birth of Near Eastern Patriarchal societies

?(deposition and post deposition – discussing palimpsests)

Archaeology and community in Israel and the world

Archeological policy in Israel and the world

0671-4287-01
 אהבה ושנאה במצריים העתיקה
 Love and Hatred in Ancient Egypt
ד"ר סויני דבורהסמינר גילמן319אג'1600-1400 סמ'  א'
סמינר גילמן319אד'1800-1600 סמ'  ב'

הרגשות הבסיסיים של אהבה ושנאה נתפשים ובאים לידי ביטוי בדרכים מאוד שונות בתקופות שונות ובמסגרות חברתיות שונות. בקורס הזה, נבחן איך המצרים הקדמונים הבינו את האהבה והשנאה, כיצד הם תיארו את התחושות הללו במגוון רחב של מסמכים, שנקרא בתרגום, וכיצד הם אהבו ושנאו במצבים שונים. נקרא, ננתח ונדון בשירי אהבה ובקללות ממצרים העתיקה, במסמכים על ריבים ועל התחייבויות בתוך המשפחה, בטקסטים פוליטיים על ההתחייבויות בין מלכים ונתינים, ובמיתוסים על האהבות של האלים והאלות המצריים ועל הסכסוכים ביניהם.

The basic emotions of love and hatred are understood and expressed very differently at different periods and in different social contexts. In this course, we will be examining how the ancient Egyptians understood love and hatred, how they described them in a wide variety of documents (which we will read in translation), and how they loved and hated in different situations.

We will read, analyse and discuss ancient Egyptian love poems and curses, documents about family quarrels and family obligations, political treatises about the obligations between kings and subjects, and myths about the loves and feuds of the Egyptian gods and goddesses.