שנה"ל תשע"ו

0669-1001-01
 מבוא למחקר התרבות
 Introduction to Culture Research
מר לשם רותםשיעור ותגילמן305 ג'1600-1200 סמ'  א'
זהו קורס יסוד מבואי במחקר התרבות. הוא סוקר את תפיסות התרבות בדיסציפלינות השונות, מביולוגיה ועד פסיכולוגיה וכלכלה, ומציע תפיסה סינתטית במסגרת הקונצנסוס שנוצר בין הדיסציפלינות האלה. הקורס מציג את תפיסת התרבות כרפרטואר של אפשרויות לארגון החיים בכל שטחי החיים, ודן בשאלות יסוד הנגזרות מתפיסה זו, כגון המבנה המרובד של הרפרטואר; מושג המודלים התרבותיים; יחסי הגומלין בין הרפרטואר לבין הכוחות החברתיים המתנים אותו ומותנים על ידו (ממסד וכוחות השוק); ואפשרויות המימוש של המודלים התרבותיים ברמת המיקרו של הסיטואציה הקונקרטית. נושאים אלה נדונים במסגרת של המשגה דינאמית, המתבססת על תיאוריות של מערכות הטרוגניות (תורת הרב-מערכת, תורת המורכבות). על בסיס מושגי היסוד, הקורס דן בשורה של היפותזות מרכזיות בנוגע למרחבי הייצור והצריכה של הרפרטואר, שאלת הייזום של רפרטוארים לעומת ההתהוות הסטיכית שלהם, הזיקה שבין חידוש הרפרטוארים לבין הישרדות של קבוצות, ובמעבר של רפרטואר תרבותי בין קבוצות חברתיות.
תלמידי היחידה למחקר התרבות חייבים לשמוע גם את התרגיל במחקר התרבות.
Introduction to Culture Research 

This course is a comprehensive introduction to culture theory and research methodology. It draws upon classic and recent developments in a variety of disciplines, discussing their suitability for a complex science of culture.
 
0669-4008-01
 מחקר התרבות: מסורות ובעיות-מבוא לתלמידי מ.א.
 Culture Research: Traditions & Problems Intro for MA Student
פרופ סלע-שפי רקפתסמינר גילמן317אד'2000-1600 סמ'  ב'

"מבוא למחקר התרבות – מסורות ובעיות; סמינריון מ.א.", 

הסמינריון נועד להציג בפני תלמידי מחקר התרבות כמה כיווני מחקר בסיסיים במחקר התרבות, ולדון בחלותם וביעילותם באופן משווה, בזיקה לשאלות כלליות על טיבן של תיאוריה ומחקר, וההבחנה בין גישות פרשניות לבין מחקר של התרבות כארגון פעולה. המחקרים שידונו בסמינר מקיפים שאלות סמיוטיות, חברתיות והיסטוריות, ומציעים דרכי עבודה מגוונות, בנושאים ובהקשרים התיאורטיים האלה: תהליכים תרבותיים ארוכי טווח; שדות תרבות וסוכנים ספציפיים; האדם בתרבות: האביטוס
ואסטרטגיות של ייצור זהות; היררכיה וגבולות תרבותיים; ייצור והפצה של רפרטוארים תרבותיים; חידוש ושמרנות, אימוץ או דחיה במעברים בין תרבויות; תרבות מקומית ותרבות גלובאלית

 

“Introduction to Culture Research – Central Approaches and Problems” (Seminar)

This introductory seminar reviews central approaches in Culture Research and basic methodological questions of theory and empirical research related to the semiotic, social and historical conceptualization of culture. It focuses on major themes such as repertoire, fields and agents, habitus and identity, culture diffusion and change, innovation and conservatism, cross-cultural transfer, local and global cultures.

0669-4038-01
 אנשים מדברים על חיי-היומיום (פרויקט מחקר)
 People Talk About Daily Life
פרופ סלע-שפי רקפתסמינר גילמן260 ד'2000-1600 סמ'  א'
"אנשים מדברים על חיי היומיום", סמינריון, סמסטר א', 4 ש"ס

מחקר הדיבור "הטבעי" בהקשרים היומיומיים (spoken discourse; ולא הטקסט הכתוב) הוא תחום המתפתח מאד בעשורים האחרונים במסגרת שדה המחקר הרחב של ניתוח השיח בכלל. בהנחה שהדיבור הוא פעולה ככל פעולה אנושית אחרת, הסמינר יתמקד בשאלות של ביצועי הזהות (identity work), הצגת העצמי וסימון עמדות ויחסים חברתיים באמצעות הדיבור. נקרא ספרות מחקרית מתחומים מגוונים כמחקר האינטראקציה והשיחה, בלשנות חברתית, פסיכולוגיה דיסקורסיבית ומחקר הנרטיב, ונעסוק בניתוח הקלטות של דיבור, הן מההיבט התוכני של הבנית דגמי העולם על ידי הדיבור, והן מההיבט המבני של אסטרטגיות הדוברים בהקשר של האינטראקציה וניהול הרושם. נעסוק גם בבעיות בסיסיות של הכנת חומר המחקר, ונתרגל עריכת ראיונות, הקלטות ותמלול קפדני, כהכנה לניתוח.

“People Talk in Everyday Life” (Seminar)

The study of everyday natural talk (i.e., spoken rather than written discourse) is an emerging field of study as part of the broader field of discourse analysis. The seminar focuses on questions of identity work, presentation of self and signalizing social relations through Talk. It discusses central theories in conversation analysis, social linguistics, discursive psychology, and narrative research, and deals with basic methodological problems of interviewing, transcribing and analyzing spoken discourse.

0669-5057-01
 זהות ופעילות חברתית סביבתית
 Identity and Social Enviromental Action
סמינר סמ'  ב'
"זהות ופעילות סביבתית-חברתית" (במסגרת המעבדה לזהות ופעילות סביבתית, בשיתוף עם ביה"ס פורטר למדעי הסביבה), סמינריון מחקר

המעבדה לזהות ופעילות סביבתית-חברתית פועלת בשיתוף בין היחידה למחקר התרבות וביה"ס ללימודי הסביבה ע"ש פורטר באוניברסיטת תל-אביב, במטרה ליצור קבוצות לימוד ומחקר של תלמידים לתארים המתקדמים, המעוניינים במחקר הגורם האנושי ובשאלות של זהות כמכתיבות את הפעולה הסביבתית.
על רקע ההתפתחות הענפה של לימודי הסביבה בעשורים האחרונים, בעיקר באספקטים הפיזיים והמוסדיים שלה, גוברת בעולם ההכרה בחשיבות הממד החברתי ושאלת הכשירות התרבותית של הקהילות השונות כבסיס להבנת ההצלחה או הכישלון של התנועה הסביבתית כגורם לשינוי.
המעבדה לזהות ופעילות סביבתית נועדה לענות על הצורך בפיתוח המחקר האיכותני בלימודי הסביבה. היא יוצאת מהגישה התרבותית במחקר התנועות החברתיות, ומספקת לסטודנטים כלים תיאורטיים ומתודולוגיים למחקר תפוצת הסביבתיות כצורת חיים, בנושאים כגון אוריינות וזהות סביבתית, קבוצות אקטיביסטים כקהילות פרקטיקה, הזיקות בין מדיניות ותכנון לבין תהליכים בשטח (grassroots); תפיסת התפקיד ומסלולי הפעולה של מתווכי הידע – מחנכים, פעילים, מדריכים -- ויחסי קהילה-מקצוענים, והיסטוריה סביבתית של אזורים ספציפיים.

מסגרת המעבדה כוללת סמינר מחקרי בהיקף של 4 ש"ס, שבמהלכו מפתחים התלמידים פרויקטים אישיים, או בצוותים, ובהמשך לו יילוו במפגשים סדירים לדיון וגיבוש הפרויקטים, כולל פרויקטים לתזות לתואר השני או השלישי. עבודת המעבדה מוקדשת הן לדיון בשאלות תיאורטיות והן לתרגול של עבודה באמצעות ראיונות, איסוף והכנה של חומר למחקר, תמלול הקלטות והכנת המסמכים הנלווים, ודרכי ניתוח של העדויות
“Identity and Environmental Action” (Research Seminar)

The seminar is held in the framework of the Identity and Environmental Action Laboratory, in cooperation with the Porter School of Environmental Studies. It addresses the need of developing qualitative research into questions of identity and cultural competence as determinants of environmental action, drawing on theories of culture as action, and focusing on major themes such as environmental literacy, activist groups, grassroots processes vs. top down policies, and local environmental histories.
0669-5069-01
 טקסטים קלאסיים במחקר התרבות
 Classical Texts in Culture Research
ד"ר הירש דפנהסמינר גילמן320 ג'1800-1600 סמ'  א'
התרגיל יוקדש לרכישת מושגי יסוד תיאורטיים במחקר התרבות: סטרוקטורליזם וביקורת הסטרוקטורליזם, סמיוטיקה, רפרטואר ודגם, שדה והביטוס, אידיאולוגיה והגמוניה, ועוד.

The course will focus on basic theoretical concepts in culture research: structuralism and its critiques, semiotics, model and repertoire, field and habitus, and more. The aim of the course is to acquaint students with the conceptual and theoretical foundations of culture research in order to prepare them to the advanced courses in the program, and as a basis for future research.

0669-5076-01
 המעבדה למחקר התרבות א'
 Culture Research Lab i
פרופ אבן-זהר איתמרסמינר ד'1600-1400 סמ'  א'
המעבדה למחקר התרבות היא מסגרת לקידום המחקר והידע בתחומים חדשים ובתחומים שסטודנטים מתקדמים עובדים בהם לצורך המחקר המחייב לעבודת הגמר. (פרטים בדף המעבדה באתר היחידה למחקר התרבות)

The Culture Research Lab, I
The Culture Research Lab is a seminar for advanced students.


0669-5082-01
 כתיבת הצעת מחקר
 Writing a Thesis Proposal
פרופ סלע-שפי רקפתסמינר גילמן262 ג'2000-1800 סמ'  א'
הקורס מיועד לתלמידים מתקדמים של היחידה למחקר התרבות שכבר גיבשו פרוייקט מחקר (בסיכום עם המנחים שלהם), ונמצאים בשלבים שונים של מחקרם. הקורס מהווה הדרכה בכתיבת הצעות המחקר, ודן בבעיות מתודולוגיות (הכרת שדה המחקר, כתיבת הרציונל והרקע התיאורטי, מבנה ההצעה, שימוש במאגרי מידע, ביבליוגרפיה, וכו'). התלמידים מציגים במהלך הפורום טיוטה ראשונה של הצעת המחקר ומתקיים דיון בשאלות המתעוררות תוך גיבושו. סיום הקורס מותנה בהגשת הצעת מחקר.

The course is intended for advanced students of the Unit for Culture Research has already formulated a research project (in agreement with their supervisors), and are in various stages of research. The course is a tutorial in writing research proposals, and discusses methodological issues (knowledge of a field of research, writing the rationale and theoretical background, the structure of the proposal, use of databases, bibliography, etc.). Students present during the forum first draft of the proposed research and discussion questions that arise in formulation. Completion of the course subject to submission of a research proposal.

0669-5083-01
 המעבדה לתעביר ומגע בין תרבויות
 The Transmission and Intercultural Relations Lab
פרופ אבן-זהר איתמרסמינר ג'1600-1400 סמ'  א'
פרופ גרינברג רפאל
המעבדה למחקר התרבות תקיים בסמסטר א' דיון בעניינים הבאים: [1] פרויקטים של מחקר המבוצעים על ידי תלמידי היחידה; [2] גישות חדשות במחקר התרבות.
The Culture Research Lab, I
The Culture Research Lab will be dedicated in Semester I to [1] Research projects carried out by CR students; [2] New approaches in CR.

0669-5086-01
 המעבדה לתעביר ומגע בין תרבויות ב'
 Culture Research Lab
פרופ אבן-זהר איתמרסמינר ב'1800-1600 סמ'  ב'
פרופ גרינברג רפאל
המעבדה למחקר התרבות תקיים בסמסטר א' דיון בעניינים הבאים: [1] פרויקטים של מחקר המבוצעים על ידי תלמידי היחידה; [2] גישות חדשות במחקר התרבות.
The Culture Research Lab, II
The Culture Research Lab will be dedicated in Semester II to [1] Research projects carried out by CR students; [2] New approaches in CR.
 
0669-6107-01
 הגירה, פזורה, גולה: נדידה והתפשטות של תרבויות
 Migration, Diaspora, Exile ? Movement and Expansion of Cultu
ד"ר פז שריתסמינר גילמן320 ג'2000-1800 סמ'  ב'
הגירה, פזורה, גולה – תנועה והתפשטות של תרבויות
ד"ר שרית פז
תנועות אוכלוסייה מגדירות ומעצבות את עולמנו ואת התרבות האנושית משחר ההיסטוריה ועד ימינו. הסמינר יעסוק בתנועות אוכלוסייה בראייה גיאוגרפית והיסטורית רחבה, החל ממקרי מבחן קדומים ועד "ההגירה החדשה" המונעת על-ידי גלובליזציה בעולם המודרני. במסגרת הסמינר נסקור את הרקע התיאורטי של מחקר הגירה ופזורה (דיאספורה) בתחומים שונים של מדעי הרוח והחברה; נדון בהיבטים שונים של תנועה במרחב והגורמים המשפיעים עליה, גבולות ואזורי ספר, מגעים בין-תרבויות, והשפעתם על עיצוב זהות חברתית ותרבותית; ונבחן מרכיבים שונים של תרבות חומרית המסייעים בזיהוי  ובחקר הגירה ופזורה. בנוסף לקריאת חומרים נלווים, יתבקשו התלמידים לבצע מטלות מחקר מעשי בקנה מידה קטן בסביבתם הקרובה, שיתרמו לדיונים בכתה.
 Migration, Diaspora, Exile – Movement and Expansion of Cultures
Dr. Sarit Paz
Population movements define and shape our world and human culture since the dawn of history to our days. The seminar will deal with population movements from a wide geographical and historical perspective, from ancient case-studies to the "new migration" powered by globalization in the modern world. We will explore the theoretical background of migration and diaspora studies in various disciplines of the humanities and social sciences; Discuss different aspects of movement in space and its affecting factors, borders and borderlands, intercultural contacts, and their influence on shaping social and cultural identity; And examine various components of material culture that assist in the identification and study of migration and diaspora. In addition to reading material, the students will be requested to conduct small scale studies in their immediate environment, that will contribute to the discussions in class.       
 
0669-6109-01
 בית ושייכות בעולם גלובלי
 Home and belonging in globalizing world
ד"ר בלוך צמח דליתסמינר ביה"ס לשפות301 ג'1800-1600 סמ'  ב'

בית ושייכות בעולם גלובלי

 נסיעות ומעברי-מקום הפכו זה לא מכבר למרכיב מרכזי בחייהם של אנשים רבים, בין היתר בשל  שיפור באמצעי התעבורה ובשל שינויים באורחות החיים. הגירה זמנית או קבועה, פליטות, מעבר לצורך לימודים, עבודה או נישואין - מביאים לעזיבה של מקום אחד ומעבר למקום חדש. מעברים אלו עשויים להיות פתח להתחלה חדשה ולאפשרויות שלא היו במקום הקודם, אך גם לתחושה של עקירה (displacement), זרות וכמיהה ל"בית" - אמיתי או מדומיין. תחושות שייכות או חוסר שייכות למקום עשויות להיות חלק מזהותו של הפרט ומהאופן שהוא תופס את עצמו ואת חייו, הן גם יכולות להיות דינמית ולהשתנות בעקבות ארועים חיצוניים ונסיבות חיים של הפרט. מחד, אלו תחושות מאוד אישיות שאף מתעלמות לעיתים מגבולות מדיניים ואחרים, אולם מאידך הן מושפעות מן העיתוי וההקשר התרבותי-חברתי בתוכו הן מתרחשות.

 

 

 

 

בסמינר זה נבחן מושגי שייכות, זרות, ושיבה-הביתה (homecoming) בעידן דינמי של שינויים ונסיעות. נדון בטענה כי גם נוכח המצב הפוסט מודרני, בית ומקום ממשיכים להיות רבי משמעות, לעומת טענות כי בהווה הפך הבית ל"מחוז חפץ" ומקור געגועים אך לא מקום לחיות בו הלכה למעשה. נבחן תיאוריות על זהות משתנה ואת ה"שייכות" כמורכבת ממוקדים שונים  שאינם חופפים בהכרח (למשל, השתייכות לאומית לעומת השתייכות  דתית או רגשית).  נבחן מה מעניק תחושת שייכות, ומהן המשמעויות המקושרות לה.

 

 

 

 

 

התלמידים נדרשים לנוכחות ולהשתתפות בשיעורים, ולהגשת עבודה מסכמת על פי הנחיות שימסרו בשיעור.

 

 

 

 

 

Home and belonging in globalizing world
Travel and journey have long become an integral part of many people’s lives. Long-term or short-term emigration, international studentship, cross-cultural marriage or job related relocation involve leaving one place and moving into another. These changes often mark a new beginning and fresh start full of opportunities one did not have in his previous place of dwelling, but at the same time they also bring about feelings of displacement, strangehood and longing for a “home” – whether real or imagined. The notion of “belonging” is private and personal and yet, it is shaped by the social and cultural context within which it takes place.
 
In the current seminar, we will examine concepts of belonging, not-belonging, homecoming and other related notions, in an era of instability, diversity and transformations.  We will also explore theories of the self as dynamic and multi-layered, and the idea of “belonging to” different and not necessarily parallel settings, such as national belonging versus emotional or religious belonging. We will seek the conditions of belonging and delve into their meanings and connotations.
 
Students are expected to read the assigned reading and participate in class discussion, and to submit a final paper (detailed instructions are provided along the seminar).
 
0669-6110-01
 קבוצות אתניות ומפגשים תרבותיים
 Ethnic Groups and Cultural Encounters
ד"ר יחיא-יונס תגרידסמינר גילמן450 ד'1600-1200 סמ'  ב'
שם הקורס: קבוצות אתניות ומפגשים תרבותיים
      המרצה: ד"ר תגריד יחיא-יונס

הקורס עוסק במפגשים בין קבוצות אתניות שונות, בוחן את המודלים השונים של היחסים האפשריים ביניהן מפרספקטיבה תרבותית, תוך שהוא נדרש להקשרים פוליטיים, כלכליים וחברתיים שמשפיעים על היחסים התרבותיים האלה, האתגרים וההזדמנויות הגלומים בהם.

 

Ethnic Groups and Cultural Encounters

 

Taghreed Yahia-Younis

 

The course observes encounters between ethnic groups; examines various models of relations amongst them mainly from a cultural perspective, while addressing different political, economic and social contexts that affect them; challenges and opportunities that are infused in these encounters.

 

0669-6111-01
 תרבות ומדע כגורמים מרכזיים בייצור מזון וחקלאות
 Culture and Science as Major Factors in Food Production and
פרופ אלטמן אריהסמינר ד'1800-1600 סמ'  ב'
קשרי הגומלין שבין האדם לבין החקלאות בכלל וצמחים בפרט מהווים מוביל תרבותי מרכזי בשתי תקופות: האחת לפני כ 12,000 שנה, והשנייה בעצם ימינו אלה. שתי התקופות מלוות במהפכות במפגש שבין תרבות האדם ההיסטורי לבין החקלאות ועולם הצמחים. מחד המעבר מחיי נדודים, לקט וציד לתרבות חקלאית במאות התשיעית–עשירית לפנה"ס – אורחות חיים אשר השפיעו על כל תחומי תרבות האדם, ומחד מהפכת הביולוגיה המולקולרית וההנדסה הגנטית ושימוש במזון "מהונדס" בימינו – התפתחויות מדעיות אשר הפכו סדרי חשיבה ושיבשו תרבויות מסורתיות. בדומה לחברות אנושיות "מסורתיות" העוברות למצב של חברות "תרבותיות", גם צמחים עוברים ממצב "טבעי" (צמחי בר) לתרבות (צמחי חקלאות). במהלך המעברים הללו נוצרים יחסי גומלין, חלקם חדשים לחלוטין, בין הצמחים והחקלאות לבין האדם נשוא התרבות.
 
במהלך הדיון נבחן את משמעות המושג "ביולוגיה תרבותית" (Cultural Biology), בדגש על  הקשר בין "תירבות הצמחים" ((DOMESTICATION לבין המאפיינים השונים של "תרבות האדם". כן נדון בסוגיות הוויכוח בין חסידי החקלאות המסורתית לבין המדענים העוסקים בהנדסה גנטית לשימוש האדם. הנושאים העיקריים לדיון: מקומם של הצמחים ושל מזון בתרבות האנושית, המהפכות החקלאיות בראי התרבות, ההיסטוריה והאנתרופולוגיה, מהי תרבות (בהקשר החקלאי)? אתיקה של שימוש בסוגי מזונות, מהו סיכון מחושב שתועלתו בצדו ("תועלתיות" לשיטתו של ג'.ס. מיל)?, על מאלתוס, חסידיו ומתנגדיו, מהי "קידמה" במדע ומהי קידמה בתרבות?
 
The interrelationships between human beings and agriculture in general, and plants in particular, constitute a central cultural cornerstone in two outstanding eras: the first one around 12,000 years ago, the other in our time. The two periods form major revolutions at the intercept between the cultures of the historical man on one side, and agriculture and plants on the other. The transition from food gathering and hunting, as opposed to the current molecular biology revolution, genetic engineering and consuming "engineered" food, affected considerably traditional and endemic cultures and societies. "Traditional" human societies are gradually transformed to become "cultural" societies. Many wild plants, likewise, are gradually domesticated and become, by man-made breeding, cultivated agricultural plants. Thus, throughout history, intimate relationships existed between plants and human beings. A "new" culture of man-plant co-existence was thus established.
 
The significance of the concept of "Cultural Biology" will be examined in view of the interrelationships between plant domestication and human culture. Reasons for the current debate between followers of traditional agriculture, which advocate the use of classical breeding, and the major increase in the application of genetic engineering to produce more and better food will be discussed. The major topics will include: general biological background; historical and anthropological reasons underlying the spread and use of cultivated plants; traditional vs. "novel" agriculture; the reasons for opposing the "new genetics" in different cultural and endemic societies; the utilitarian approach; Malthus and his followers; what is cultural and scientific "progress"?
 
0669-6112-01
 היסטוריה, מורשת וזיכרון בחיי היום יום
 History, Heritage and Memory in Everyday Life
ד"ר גוטמן יפעתסמינר גילמן497 ב'2000-1600 סמ'  א'
היסטוריה, מורשת וזיכרון בחיי היומיום
תיאור הסמינר: הפצתן הרחבה של טכנולוגיות תיעוד, אחסון וזיכרון חדשות הפכה את כתיבת ההיסטוריה, הבנית הזיכרון, התיעוד וארכיבאות לנחלתם של אנשים בחיי היומיום. מלבד ההשפעה שיש לפרקטיקות של שימור, הנצחה, וכתיבת היסטוריה בחיי היומיום ומחוץ לאקדמיה או למוסדות המדינה על ייצור והפצת הידע ההיסטוריוגרפי והמדינתי על העבר, פרקטיקות אלה גם חושפות את האופן שבו קושרים אנשים את חוויותיהם האישיות ואת הביוגרפיה שלהם עם רקורד האירועים ההיסטורי הדומיננטי או הרשמי. נבדוק כיצד הם עושים שימוש בייצוגיו התרבותיים השגורים של העבר ובמסגרות התייחסות ושייכות רחבות יותר כדי ליצור משמעות, לגיטימציה, הכרה וסטטוס. הקורס יציג מושגים וגישות תיאורטיות לחקר הזיכרון והמורשת תוך בחינת מקרים של כתיבת היסטוריה והבנית זיכרון בחיי היומיום, ובמיוחד כאלה הנוגעים לאירועים בעלי חשיבות לאומית. בין השאלות שיעלו בקורס: השימוש בטכנולוגיות תיעוד ומדיה חדשה יחד עם קונוונציות מקומיות וגלובליות של ייצוג, סיפור, ייצור והפצת ידע על העבר; כיצד זיכרון נע בין שדות מדיה שונים; הכחשה, השתקה והעברת זיכרונות למי שלא חוו את האירועים בעצמם; וההשפעה של התיעוד וייצור הידע היומיומי על העבר הלאומי על ייצור הידע האקדמי והמדינתי-רשמי. בנוסף לקריאה שוטפת, נוכחות קבועה והשתתפות פעילה, הסטודנטים יידרשו להגיש שלוש תגובות קצרות (2 פיסקאות כל אחת) לקריאה במהלך הסמסטר ויעבדו על פרויקט מחקר אישי שבו ינתחו מקרה של כתיבת היסטוריה, שימור מורשת והבנית זיכרון בחיי היומיום לאור התיאוריות שנלמדו והמקרים שנסקרו.
 
 
History, Heritage, and Memory in Everyday Life
With the proliferation of new media technologies, history-writing, memory construction, documentation, and archiving became part of everyday life. In addition to the effect that such practices in everyday life have on academic/historiographic and state/official knowledge, they also reveal the manner in which people link their personal experience and biography to the dominant or official historical record. We will study how people use common representations of the past and wider frames of reference and affiliation to produce meaning, legitimacy, recognition, and status. The course introduces general concepts and theoretical approaches to the study of memory and heritage while examining instances of history-writing and collective memory construction in everyday life, particularly in relation to events of national significance. Among the questions that will be discussed: the use of new documentation technologies along with local and global conventions of representation, history writing, and storytelling; how memory travels among different media fields; denial, silencing, and memory transmission to those who did not experience the events themselves; and the impact of the production and distribution of knowledge on the past outside of state channels and the academy on historiographic and official knowledge. In addition to regular reading and attendance, as well as active participation, the students are required to submit three short reading responses (2 paragraphs each) during the semester and a final research project in which they analyze a case of history writing and memory construction in everyday life in light of the theories and cases studies reviewed throughout the semester.     
 
0669-6114-01
 חומרים ופרקטיקות בתרבות
 Materials and Cultural Practices
ד"ר פז שריתסמינר גילמן497 ב'1600-1400 סמ'  א'
חומרים ופרקטיקות בתרבות
ד"ר שרית פז
עם האצת קצב הפיתוחים הטכנולוגיים והשינויים החלים כתוצאה מהם, חומרים וחפצים ממלאים תפקיד הולך וגדל בכינון חברה ותרבות ובעיצוב פרקטיקות תרבותיות. העיסוק המחקרי בתרבות חומרית כמקור מידע כולל מגוון תיאוריות וגישות להבנת תרבות חומרית, משמעותה כתופעה חברתית-תרבותית, והאופנים השונים בהם היא מעצבת פרקטיקות תרבותיות ומעוצבת על-ידן. מטרת הסמינר לחשוף את התלמידים לאפשרויות מחקר דרך התרבות החומרית, ולספק להם כלים בסיסיים לביצוע מחקר של תופעות חומריות-תרבותיות. במסגרת הסמינר נדון במחקרים שונים בנושא תרבות חומרית, ונסקור גישות תיאורטיות ומתודולוגיות מרכזיות לניתוח ולפרשנות תופעות חומריות. כמו כן, יתבקשו התלמידים לערוך מחקרים בקנה מידה קטן בסביבתם הקרובה, שיספקו התנסות בלתי אמצעית בניתוח תרבות חומרית, וישמשו בסיס לדיונים ול"קריאה" בחפצים.
 
 
Materials and Cultural Practices
Dr. Sarit Paz
As the rate of technological innovations and the following transformations increases, materials and objects play a growing role in the constitution of society and culture, and in shaping cultural practices. The study of material culture as a source of information includes various theories and approaches toward the understanding of material culture, its significance as a socio-cultural phenomenon, and the ways in which it shapes cultural practices and being shaped by them. The aim of the seminar is to expose students to the opportunities of research through material culture, and supply them with basic tools for conducting such studies. During the seminar we will discuss various studies on material culture, and explore central theoretical and methodological approaches for analysis and interpretation of material culture. The students will also be asked to conduct small scale studies in their immediate environment, which will offer a hands-on experience of analyzing material culture, and serve as basis for discussions and "reading" objects.
 
0669-6115-01
 המעבדה למחקר תרבות: הקהילה
 Laboratory on Research on Culture of Community
פרופ בר-חיים גבריאלסמינר גילמן317אג'2000-1800 סמ'  א'
 

מעבדה למחקר תרבות:הקהילה

 

סמינר מחקר
 
הסמינר בוחן את התכונות החברתיות של העידן העכשווי ואת חלקן בהתפרקות המוסדות המסורתיים.
בין מוסדות מסורתיים אלו השתנתה הקהילה באופן בולט.
בסמינר נידון בצורות חדשות של קהילתיות, נבחן קהילות אלטרנטיביות של חיים משותפים ואת השינוי שחל בפרספקטיבה של הפרדיגמה התרבותית המסורתית.
הסטודנטים ידרשו לבצע עבודת שדה על קהילה אורבנית בהדרכתו של המרצה
Laboratory  on Research on Culture of Community
Research Seminar
The seminar examines the social conditions of the age of late modernity that have compelled the disintegration of the traditional  institutions  among which the geographical western community  stands out.
The discussions of the seminar will bring to the forestage different forms and different alternatives of communal living which change the reflective perspective of the traditional cultural  paradigm.
Students are required to engage in a field research under supervision.
 
0669-6116-01
 הקהילה במאה ה- 21: עבודת שדה
 Community in the 21 Century: Field Research
פרופ בר-חיים גבריאלסמינר ד'1800-1600 סמ'  ב'
 עבודת שדה: קהילה במאה ה-21
סמינר מחקר
הקהילה במאה ה-21 מתאפיינת בתכונות ובעקרונות הנובעים מן הקונטקסט של העידן העכשווי המודרני : חסר יציבות מבנית,סולידריות חברתית חלשה,משמעויות משתנות ורשות ציבור דומיננטית.
בחוויה של חיי הקהילה העכשווית בולטת מגמה של אינדוידואליות נטולת כישורי תמיכה.
הסטודנטים יתבקשו לבחור קהילה עירונית אשר תשמש כבסיס לעבודת שדה
Community in the 21 Century: Field Research
Research Seminar
The community of the 21 century is characterized by qualities that have been generated  by the context of the late modernity: lack of stability,weak ties of social solidarity,confusing sets of meanings.
The experience of living in a contemporary community assumes a context of individualism that lacks the capacity of  the necessary support.
Students will be required to carry out a field research of urban community.