שנה"ל תשע"ט

0659-1994-01
 המטאפיזיקה של הזמן בפילוסופיה האנליטית
 . Metaphysics of Time in Analytic Philosophy
ד"ר בלקינד אוריסמינר גילמן458 א'1400-1000 סמ'  ב'

המטאפיזיקה של הזמן בפילוסופיה האנליטית התאפיינה בעיקר בדיון בין שתי תפיסות זמן מרכזיות: הראשונה (Presentism) נותנת מקום אונטולוגי מיוחד להווה המתפתח. בכל רגע ורגע, הרגע שהווה הופך לעבר שאינו קיים יותר, ואילו העתיד, שאינו קיים עדיין, הופך להווה קיים. התפיסה השנייה (Eternalism) רואה בכל נקודות הזמן, עבר, הווה ועתיד, כשקולות וקיימות באותה מידה. לפי תפיסה זו, המעבר מהווה אחד להווה אחר אינו אלא מעבר מפרספקטיבה אחת לפרספקטיבה אחרת אודות יקום שאינו משתנה. הסמינר יבחן טיעונים פילוסופים כלליים וגם טיעונים השאובים מתוך תחומי הפיזיקה — בעיקר טיעונים המושפעים מתורת היחסות הפרטית — המנסים להכריע בין תפיסות הזמן השונות.

The Metaphysics of Time in Analytic Philosophy is mostly characterized by the distinction between two central accounts of time. The first (Presentism) gives ontological priority to the evolving Present. According to Presentism, at every instant of time, the present instant turns into past and no longer exists, and a future instant, which is yet to exist turns into an existing present. According to the second account (Eternalism), all temporal instants exists in the same way, and sees past, present and future instants as all equally existing. According to this latter approach, the transition from one present instant to the next is nothing but the transition from one perspective to another on a universe that does not change. The seminar will examine various philosophical argument and also arguments informed by physics, especially the Special Theory of Relativity, that try to determine which account of time is correct

 
0659-2118-01
 הסטוריה של המדעים הפיזיקליים א
 History of the Physical Sciences a
ד"ר יעבץ עדושיעור גילמן281 ב'1200-1000 סמ'  א'

הקורס יסקור את נקודות המפנה של המהפיכה המדעית במאה ה־17 בפיסיקה ובאסטרונומיה.  חלקו הראשון יוקדש לשני הביטים מרכזיים של הפיסיקה הקדם־קלאסית: תורת התנועה של אריסטו שבגירסאות שונות הדריכה את המחשבה הפיסיקאלית עד למאה ה־17, והתורה האסטרונומית מיסודו של תלמי שחרגה חלקית מדרישות הפיסיקה האריסטוטלית מבלי שנוצרה סביבה תשתית תיאורטית עצמאית. בחלקו השני של הקורס יסקרו הביטים מעבודותיהם של קופרניקוס, גליליאו, קפלר, דקרט וניוטון במטרה להבהיר את התגבשות היסודות של פיסיקה הקלאסית אשר החליפה את המערכת האריסטוטלית־תלמאית.

The course will survey the critical turning points of the scientific revolution of the 17th century in physics and astronomy.  The first part will examine two main aspects of pre-classical physics:  Aristotle’s theory of motion that guided physical thought until the 17th century, and Ptolemy’s models of planetary motion that violated some basic requirements of Aristotle’s physics without suggesting an independent theoretical alternative.  The second part will examine aspects of the works of Copernicus, Galileo, Kepler, Descartes, and Newton, in order to expose the emergence of the foundations of the so-called “classical” physics that replaced the troubled Aristotelian-Ptolemaic system.

קבלת קרדיט:

עבודה מסכמת.

 
0659-2119-01
 הסטוריה של המדעים הפיזיקליים ב?
 History of the Physical Sciences II
פרופ קציר שאולשיעור גילמן280 ב'1400-1200 סמ'  ב'

הקורס בוחן סוגיות מרכזיות בהבנת התפתחות הבנת עולם הטבע ודרכי המחקר שלו, ומציג מספר מושגים בסיסיים בפיזיקה ובאסטרונומיה. במרכז חלק ב׳ של הקורס עומדת הפיזיקה של המאות ה-18 עד ה-20. ידונו נסיונות שונים לנסח תאוריה מקיפה של תופעות הטבע השונות,  והתפיסות והמתדולוגיות השונות שהוצעו בכדי להבין את התנהגות הטבע הדומם תחת השפעת הממצאים המדעיים ותפיסות פילוסופיות שונות על ידי מדענים כגון לפלאס, מקסוול, אינשטיין ובוהר. נעמוד על משקלם של גורמים פנים מדעיים מסוגים שונים וחיצוניים בתהליכי ההיווצרות והשינוי של מושגים ותפיסות מדעיות. הקורס סוקר התפתחויות של מספר תחומי עיסוק מרכזיים של הדיסציפלינה בתקופה, בהם התפתחות הניסוי והתאוריות של החשמל (במאה ה-19) והאלקטרו מגנטיות (במאה ה-20), התגבשות עקרון שימור האנרגיה והתרמודינמיקה, והמהפכה בפיזיקה עם החלפת הפרדיגמה ה״קלאסית״ בפיזיקה היחסותית ובפיזיקת הקוונטים, שיתוארו בקצרה. בין השאר יבחן הקורס את הקשרים המשתנים בין ניסוי לתאוריה, ובין הפיזיקה לטכנולוגיה, לפילוסופיה ולדסיציפלינות מדעיות אחרות.

קבלת קרדיט: מבחן בית

 
0659-2122-01
 אבולוציה תרבותית, קוגניציה ואפקט בולדווין
 Cultural Evolution, Cognition, and the Baldwin Effect
ד"ר לם אהודסמינר גילמן458 א'1600-1200 סמ'  א'

 סמינר מתקדם בפילוסופיה של הביולוגיה. בסמינר נדון בבסיס התיאורטי והמושגי של הגישות המרכזיות לאבולוציה של תרבות – תחום המפנה את הכלים של התיאוריה האבולוציונית לדיון בתרבות. בין הנושאים שנדון בהם: הטיות למידה, כגון קונפורמיזם; ממים לעומת גנים; קו-אבולוציה של גנים ותרבות; היסטוריה לעומת אבולוציה ועוד.

חלקו השני של הסמסטר יוקדש לדיון על שאלות מרכזיות ביחס לאבולוציה של קוגניציה, תוך דגש על ההקשר התרבותי/חברתי באבולוציה של קוגניציה, והתפקיד של למידה חברתית. נקדיש תשומת לב למיקום העמדות השונות בתחום בהקשרן האינטלטואלי הרחב יותר.

בחלקו האחרון של הסמסטר נדון באפקט בולדווין, המנסה להסביר כיצד למידה, ותכונות נרכשות בכלל, יכולים להפוך למולדים או גנטיים. נבחן באופן ביקורתי את הדיונים והמודלים שהוצעו, ונבחן מודלים חדשים.

דגש מרכזי לאורך כל הדיון יהיה ההתייחסות של החוקרים שנדון בהם לתפקיד של יחסי כוח, מוסדות חברתיים, ותרבות חומרית.

בין הספרים שנשתמש בהם:

Lewens, Tim. Cultural Evolution: Conceptual Challenges. Oxford, United Kingdom: Oxford University Press, 2015.

 

Barrett, H. Clark. The Shape of Thought: How Mental Adaptations Evolve. New York: Oxford University Press, 2015.

 

Tomasello, Michael. A Natural History of Human Thinking. Cambridge, Massachusetts ; London, England: Harvard University Press, 2014.

 

Sterelny, Kim. The Evolved Apprentice. The MIT Press, 2012.

 

היכרות בסיסית עם תורת האבולוציה הכרחית. היכרות עם מושגי יסוד של פילוסופיה של הביולוגיה ועם שימוש במודלים לצורך דיון פילוסופי תתרום להנאתכם מהסמינר. מי שמעוניין לקרוא ולרענן את ידיעותיו לקראת הסמינר מוזמן לפנות למרצה לקבלת רשימת קריאה.

 
0659-2129-01
 המשבר של המערב מאז 9/11
 The Crisis of the West Since 9/11
פרופ שטרנגר קרלוסמינר כיתות דן דוד102 ד'1400-1200 סמ'  ב'

 

After the fall of the Berlin Wall it seemed for a decade, that history had come to an end (Francis Fukuyama), and that Western values of individual liberty, representative democracy and free markets were about to conquer the world without firing a single shot. The fifteen years since 9/11 have led to a very different view shared by many political thinkers: as predicted by Huntington, we are bound to live in a multipolar world in which western liberalism competes with a variety of autocratic regime forms (Russia, China), theocratic regimes (Iran, Saudi Arabia) and a number of mixed models.

 

 

The course will focus on the ensuing discussion about if and how the West caThe course will focus on the ensuing discussion about if and how the West can defend its values and form of life: Conservatism (Scruton, Finkiekraut); liberal positions (Rorty, Habermas); aggressive defense of enlightenment values (Pascal Bruckner, Christopher Hitchens); capitalist views of the West (Niall Ferguson) and the indefensibility of Western Liberalism (John Gray).

After a few introductory lectures, the course will be based on weekly readings. Each participant is expected to present once during the semester, and all participants are to write one or two pages of reflections on the weekly readings as a basis for class discussion.

 

After the fall of the Berlin Wall it seemed for a decade, that history had come to an end (Francis Fukuyama), and that Western values of individual liberty, representative democracy and free markets were about to conquer the world without firing a single shot. The fifteen years since 9/11 have led to a very different view shared by many political thinkers: as predicted by Huntington, we are bound to live in a multipolar world in which western liberalism competes with a variety of autocratic regime forms (Russia, China), theocratic regimes (Iran, Saudi Arabia) and a number of mixed models.

 

 

The course will focus on the ensuing discussion about if and how the West caThe course will focus on the ensuing discussion about if and how the West can defend its values and form of life: Conservatism (Scruton, Finkiekraut); liberal positions (Rorty, Habermas); aggressive defense of enlightenment values (Pascal Bruckner, Christopher Hitchens); capitalist views of the West (Niall Ferguson) and the indefensibility of Western Liberalism (John Gray).

After a few introductory lectures, the course will be based on weekly readings. Each participant is expected to present once during the semester, and all participants are to write one or two pages of reflections on the weekly readings as a basis for class discussion.

 
0659-2134-01
 מושג האינדוקציה ובעיית האינדוקציה ? דיון על מהות ההיסקים מהניסיון, מה
 The Concept of Induction and the Problem of Induction ? a Discussion On the Natu
ד"ר בלקינד אוריסמינר גילמן361אא'1400-1000 סמ'  א'

בסמינר זה נבחן את מושג האינדוקציה כפי שהוא מופיע בכתביהם של הוגים אמפיריציסטיים של המאה ה17, כגון בייקון, בויל, וניוטון. נתחקה אחר ההקשרים המדעיים בהם מושג זה הופיע, ואחר הדרך שבה התגבש מבנה ההיסק האינדוקטיבי כמודל לחשיבה מדעית. נבחן לעומק את הטיעון הספקני של דיויד יום לגבי ההיסק האינדוקטיבי, ואת סוג הספקנות שעולה מהדיון של יום. ההנחה של פילוסופים רבים לאחר קאנט היא שטיעונו של יום תקף, ועלינו לקבל את המסקנה של הטיעון לפיה ההיסק האינדוקטיבי אינו רציונלי. לפי הנחה זו עלינו להכיר בקדימותם של מושגים לניסיון ובמקום של חשיבה היפותטית ביצירת טענות בעלות תוקף מדעי. הסמינר יבחן ניסיונות שונים של פילוסופים במהלך המאה ה20 וה21 לאתגר הנחה זו, ונשאל האם אכן עלינו לקבל את מסקנתו הספקנית של יום.

 

 

In this seminar we shall examine the concept of induction as it appears in the writings of 17th century thinkers, such as Bacon, Boyle, and Newton. We will track the scientific contexts in which this concept appeared, and how the structure of inductive inference became a model for scientific thinking. We shall examine in detail Hume’s skeptical argument regarding the inductive inference, and the type of skepticism that arises from Hume’s discussion. The assumption of many philosophers after Kant is that Hume’s argument is valid, and that we have to accept the argument’s conclusion, according to which the inductive inference is not rational. According to this assumption, we have to accept the priority of concepts over experience and the role of hypothetical thinking in generating propositions with scientific validity. The seminar will examine various philosophical attempts during the 20th and 21st centuries to challenge this assumption, and we shall ask whether we ought to accept Hume’s skeptical conclusion.

 
0659-2135-01
 המדעים המודרנים והרפורמה באסלאם
 The Modern Sciences and Reform in Islam
ד"ר קונדס זהייהסמינר גילמן362אג'1200-1000 סמ'  ב'

התביעה לאימוץ של המדע המודרני כתנאי לתחייה - בין אם דתית, לאומית או סוציאלית - הייתה משותפת לכל זרמיה של המחשבה הערבית המודרנית. אינטלקטואלים ערבים מאמצע המאה ה-19 והלאה היו משוכנעים כי הסוד מאחורי עלייתה של אירופה והצלחתה התעשייתית והאימפריאלית נעוץ בהישגיה המדעיים. לצד הוקעת התפתחות היסטורית זו, שלא הייתה אוניברסלית ולא מוסרית כפי שניסתה להציג את עצמה וכפי שהראו הפרקטיקות הקולוניאליות שלה, המדע עצמו לא נשלל אלא להיפך – נתפס ככלי חשוב לאבולוציה חברתית, מדינית, מחשבתית וכלכלית. זרמי מחשבה ומדע מערביים נקראו, נלמדו ותורגמו בפרובינציות הערביות של האימפריה העות'מאנית. אולם נדגיש כי לא מדובר כאן בזרימה חד כיוונית של רעיונות מהמערב – מה שמכונה על פי רוב "השפעה" בתיאורי התקופה - אל המזרח אלא בתנועה דינמית וחיה יותר אשר כללה סינתזות של רעיונות מערביים ומזרחיים ושימוש בידע החדש במטרה ליצור צורות חדשות של אמונה, מוסדות חברתיים ומה שהוגדר כ'ציביליזציה'. בסמינר נעמוד על האופנים שבהם תפיסה חדשה אודות מדע ומדעיות בשלהי המאה אפשרו או לחילופין חסמו, מחשבה ופרשנות חדשות למסורת ולכתבי הקודש אצל הוגים כגון ג'מאל אל-דין אל-אפגאני ומחמד עבדה. אנו נבחן את הרעיונות שהיו "קלים לעיכול" ולאסימילציה ואת הרעיונות והגישות אשר אתגרו לעומק את המחשבה התיאולוגית המוסלמית. שאלות אלו יבחנו גם בהקשר של רפורמות ברחבי המדינה העות'מאנית ובצל הקולוניאליזם האירופי במזרח הערבי-מוסלמי. 

 

 
0659-2137-01
 כלאם ופילוסופיה באסלאם:ממריבה לאינטגרציה
 Kalam and Philosophy in Islamic Culture: From Dispute to Integration
ד"ר אגבאריה אחמדסמינר רוזנברג212 ב'1600-1200 סמ'  ב'

באסלאם הקלאסי, כּלאם ופילוסופיה נחשבו לשני מדעים יריבים שלכל אחד מהם הייתה נקודת מוצא שונה; בעוד שאיפתו של התיאולוג הייתה להגן על האמונה על ידי השימוש בכלים רציונליים, הפילוסוף, מצדו, ניסה להתבונן במציאות דרך השכל, ובדרך כלל, ללא הנחות מוקדמות. בתקופה יותר מאוחרת (post- classical period) חלה התקרבות בין שני המדעים עד כדי כך שניתן לדבר על סינתזה ששילבה בתוכה את שתי תפיסות העולם. בסמינר נקרא טקסטים על היחסים בין שני המדעים, ומשתי התקופות, ונשווה ביניהם.

 
0659-2138-01
 אינדיווידואלים וקולקטיבים בהיסטוריה של המדעים
 Individuals and Collectivities in the History of Science
ד"ר גיסיס סנאיתסמינר גילמן361אא'2000-1600 סמ'  ב'
פרופ פיש מנחם

האם הקולקטיבים המדעיים – האסכולות, הקהילות, המוסדות, הפרקטיקות והמסורות המדעיים  אינם  אלא סך אנשי המדע האינדיווידואלים המרכיבים ומייצגים אותם? נקודות מבט הממשיגות את ההיסטוריה של המדעים כפועלם של יחידים וכסיפורם של קולקטיבים מעל ומעבר לפועלם המפורט של היחידים נתפסות כדיכוטומיות ומוציאות זו את זו. פרובלמטיקה זאת, המובלעת בעבודותיהם של  מיטב היסטוריוני המדע בעשורים האחרונים, נעוצה במחלוקת עומק פילוסופית על אודות יחסי הכינון ההדדיים של היחיד והיחד, של אינדיווידואלים וקולקטיבים.

הסמינר יבקש להתחקות הן אחרי הדיכוטומיה בהמשגת ההיסטוריה של המדע, והן אחרי המחלוקת הפילוסופית העומדת ביסודה על ידי עיון בעבודות מן השנים האחרונות של מייקל בראטמן, מרגרט גילברט, ריימו טואומלה, ג’ון סרל, איין האקינג, ברונו לאטור, אנדרו פיקירינג, מייקל פרידמן, ורוברט ברנדום.

Are scientific collectivities – school of thought, communities, institutions, practices, techniques and traditions – merely the sum of the individuals that comprise, or represent them? Perspectives that present the sciences as the fruits of individual endeavor, and those who view them as the products of such collectivities, over and above individual contributions, are considered dichotomous and mutually exclusive. This problematic, implicit in the works of the best historians of science of the last several decades, pertains to a foundational philosophical disagreement regarding the bilateral constitutive relationship between subject and society, individual and collective.

The seminar with trace and analyze this dichotomy in the history of science and its philosophical roots in the recent works of Michael Bratman,, Margaret Gilbert, Raimo Tuomela, John Searle, Ian Hacking, Bruno Latour, Andrew Pickering, Michael Friedman and Robert Brandom

 
0659-2140-01
 בעיית השפה במחשבת ימי הביניים
 The Problem of Language in Medieval Thought
פרופ שורץ יוסףסמינר גילמן261 א'1400-1000 סמ'  ב'

מחשבת השפה תופסת מקום מרכזי במיוחד במחשבה הימי ביניימית בשורה ארוכה של הקשרים: הסוגייה הקלאסית בדבר היחס בין השפה לבין העולם מקבלת נפח מיוחד במערכת דתית שחוקרת גם אחרי שפת הבריאה ושפת ההתגלות. החקריה בדבר השפה המושלמת או השפה הטבעית מקבלת נופך מיוחד לאור ריבוי מפעלי התרגום והשאלות שהם מעוררים בדבר היחס האידאלי בין מחשבה, דיבור ושפה כתובה ובדבר הינתנותו לתרגום של המרחב המנטלי, שוב בזיקה לבעיית השפה הטבעית והשפה הפנימית. במהלך הסמינר נבחן את הדיון בשפה בימי הביניים באספקטים פילוסופיים ודתיים במרחבים לשוניים ותרבותיים משתנים.

 

 

 

קבלת קרדיט: השתתפות פעילה + רפראט

0659-2145-01
 המהפכה המדעית וההגות היהודית
 The Scientific Revolution and Jewish Thought
ד"ר יעבץ עדוסמינר גילמן261 ד'2000-1600 סמ'  א'

סילבוס:

בקורס נעסוק ברעיונות יסודיים של המפנה ההיסטורי והאינטלקטואלי המכונה 'המהפכה המדעית' ובתגובות של אינטלקטואלים יהודים אליו. נתחיל בהיכרות עם גישות יהודיות לרעיונות מדעים שונים ולעצם העיסוק במדע בימי הביניים, דרך הגותם של הרמב"ם הרלב"ג ונוספים, ונבחן כיצד התייחסו ל'חכמות החיצוניות'. משם מעבור ללימוד התיאוריה ההליוצנטרית של קופרניקוס ומשמעותה, וננסה לבחון את המיוחד בדפוסי התגובה היהודיים באיטליה גרמניה ואנגליה אליה ביחס לדפוסי תגובה נוצריים מקבילים. נשאל: האם ההגות היהודית גילתה את אותה רגישות שגילו חלק מהעמדות קתוליות כלפי פשוטו של הכתוב, ואם לא, מדוע? בנוסף ננסה לענות במהלך הקורס על שאלת המוטיבציה של הוגים יהודים לעיסוק במדעים, ונראה כיצד חיפושיהם אחר יוקרה בעיני הסביבה, עניינם בשאלות תיאולוגיות שונים וסקרנותם הטבעית ביססו והנחו את פעילותם המדעית.

This course will examine Jewish reactions to the scientific revolution of the 17th century, in relation to medieval Jewish responses to the “external wisdoms”, with special emphasis on the natural sciences.  At the center of attention will be response patterns among Jewish scholars in Italy, Germany, and England, in comparison to Christian responses at the same time period

0659-2146-01
 מהי הלשון? תשובות מן הפילוסופיה ומן הבלשנות
 What?s Language? Answers From Philosophy and Linguistics
ד"ר חלוזין לינורסמינר כיתות דן דוד101 ג'2000-1600 סמ'  ב'

השאלה "מהי הלשון?" עומדת במרכז העניין של מסורות שונות בפילוסופיה ובמדעי הלשון. מבחינתה של הפילוסופיה, הלשון מספקת הזדמנות להציץ לתווך שבין המחשבה והעולם. ככזו, היא צהר לתופעות אנושיות ייחודיות הנפרשות מן הלוגוס, עבור בהוראה (הרפרנס) והמעשה הלשוני (פעולת הדיבור), ועד לעיצוב הלשוני של יחסי הכוח הפוליטיים (האינטרפלציה למשל). מבחינתה של הבלשנות, החידה הגדולה שמציבה הלשון מתגלמת ביחס בין הריבוי הלשוני ואחדות הלשון, היינו, שאלת קיומה של מערכת לשונית אחת המבטאת את הכשירות הלשונית של האדם. הלכה למעשה, הלשון מופיעה בעולם כריבוי וכהבדל – ריבוי של שפות, מבעים, שימושים, מילים ומערכות תחביר – ואילו האינטואיציה שלנו, כמו גם העובדות הביולוגיות, מאפשרות לנו לדבר על אובייקט אחד ומאוחד – הלשון בה' הידיעה. אולם בעולם ובחיי היומיום אנו נפגשים לעתים קרובות יותר בשפה, זו המשמשת לתקשורת – ופחות בהפשטה התיאורטית המכונה לשון, על כלליה התחביריים והעדויות לממדיה האוניברסליים. היחסים בין השפה והלשון הם מקור למתח מתמיד בין הפילוסופיה, הבלשנות התיאורטית ומדעי החברה העוסקים בשפה (כמו מדעי התקשורת, חקר השיח הביקורתי או ענפים שונים בבלשנות השימושית ובמדעי החינוך). השאלה "מהי הלשון?" הולכת אם כן ומסתעפת ככל שאנו מביאים בחשבון את מסורות הידע השונות שחקרו את התופעות הלשוניות ותהו על קנקנן.

 

בסמינר נקרא טקסטים של פילוסופים, דקדקנים ובלשנים (בעיקר מן המאה ה-19 עד היום). נתמקד בכמה מן הסוגיות הקלאסיות שהעסיקו בלשנים, פילוסופים וסוציו-בלשנים ונחלץ מהן את התשובות השונות שניתנו לשאלה "מהי הלשון?". הנוכחות במפגשי הסמינר חובה.

 

0659-2147-01
 אקדמיה, חברה ופוליטיקה בישראל
 Academia, Society and Politics in Israel
ד"ר חלוזין לינורסמינר רוזנברג212 א'2000-1600 סמ'  א'

 

האקדמיה עומדת בשנים האחרונות במרכזן של מחלוקות ציבוריות סוערות המבטאות ציפיות סותרות. מחד גיסא, האקדמיה אמונה על קידום הידע האנושי, על רדיפת האמת ועל אצירת הידע. ככזו, היא בבחינת קהילה אוניברסלית המקדשת את המחקר הטהור. מאידך גיסא, מערכת החינוך הגבוה היא גם מוסד מקומי הנתמך בידי הקהילה העירונית, האזורית או הלאומית לצורך קידום מטרותיה. כך, יש המצפים מן האקדמיה להכשיר רופאים, מהנדסים ועורכי דין, לטפח את התרבות המקומית והלאומית ולחנך אזרחים על-פי ערכי המדינה. אלא שהאוניברסיטה היא מוסד עתיק שמקורו ב‑Universitas – תאגיד אוטונומי של תלמידים ומורים המוגן מפני שרירות השלטון ומציית לחוק משלו. אז מיהו הציבור של האקדמיה? תלמידיה ומוריה? תושבי העיר? אזרחי המדינה? או שמא קהילת המדע הבינלאומית והיא בלבד?

 

שאלות אלה עומדות ברקע כמה מן הפולמוסים הנוקבים שהתעוררו בישראל בשנים האחרונות והן נוגעות בשאלות יסוד בפילוסופיה של הידע ובתיאוריה פוליטית. בסמינר נחתור להכיר את היסודות הפילוסופיים וההיסטוריים של כמה מן הסוגיות הציבוריות הבוערות, ונדון בהן לאור ההגות על האקדמיה מן המאה ה-19 ועד היום. הנוכחות במפגשי הסמינר חובה.

0659-2152-01
 הביולוגיה של החוויה: נקודת המפגש בין נוירו-ביולוגיה, פסיכולוגיה, ופילוסופיה של ה
 The Biology of Experiencing: A Meeting Point between Neurobiology Psychology &
פרופ יבלונקה חוהסמינר כיתות דן דוד112 ג'1400-1000 סמ'  א'

בקורס נדון בגישות נטורליסטיות-אבולוציוניות לחקר התודעה (היכולת לחוות כאב ורעב, לראות צבעים וצורות, וכו') מאז המאה ה19 ועד היום. בחלק הראשון של הסמינר נעמיק בגישות של חוקרים שהשתמשו בנקודת מבט אבולוציוניות לחקר התודעה. –  למרק, ספנסר, דרווין, וויליאם ג'ימס. נבדוק כיצד הודרה התודעה  מחקר ההתנהגות בתחילת המאה העשרים, בעקר, אך לא רק, כתוצאה משליטת הביהביוריזם בפסיכולוגיה, וכיצד חזרה  התודעה להיות  מושא לגיטימי למחקר מדעי בשלהי המאה ה20. בחלק השני של הקורס נדון בגישות נוירו-ביולוגיות לחקר התודעה משנות ה70 של המאה העשרים ועד היום, נשווה ביניהן, וננסה למצות את המשותף להן. בחלק השלישי של הסמינר נדון בגישות של פילוסופים הבקיאים במחקרים נוירו-ביולוגיים, וננסה להבין כיצד הם מבינים את תופעת החוויה הסובייקטיבית. האם זוהי "בעיה קשה" שאין המדע כפי שאנו מכירים אותו מסוגל לתת לה פתרון, כפי שמציע הפילוסוף דוד צ'למרס? או שמא  המסתורין של יכולת החוויה אינו אלא חזיון שווא, כפי שמציע הפילוסוף דניאל דנט?  נדון בגישתם הנטורליסטית של פילוסופים של הנפש כמו ג'ון סרל ובתפישות המעגנות את החוויה בגוף ולא במוח בלבד. נסיים  את הקורס בניסיון ליישם את הגישה לחקר מוצא החיים, אשר הוכיחה את עצמה כפוריה ביותר, לחקר התודעה.

 

נושאי  13 שבועות הקורס:

  1. מסגרת מתודולוגית-תיאורטית המבוססת על חקר מפנים אבולוציוניים (evolutionary transitions). יתרונותיה של גישה זו לחקר מפנים טלאולוגיים כדוגמת המפנה לחיים, לחוויה ולרציונליות.
  2. רקע היסטורי I. גישות נטורליסטיות לחקר הנפש.  האסוציוניסטים ולמארק על חקר הנפש.
  3. רקע היסטורי II.  ספנסר ודרווין על עקרונות הפסיכולוגיה והאבולוציה של הנפש.
  4. מעקרונות הפסיכולוגיה של וילאם ג'ימס ועד המהפכה הקוגניטיבית.
  5. הנוירוביולוגיה של התודעה I.
  6. הנוירוביולוגיה של התודעה II.
  7. גישות פילוסופיות נטורליסטיות I:  האבחנה בין ידע גוף-ראשון וגוף-שלישי; סיבתיות מנטלית.
  8. גישות פילוסופיות נטורליסטיות II: העצמי (self)
  9. גישות פילוסופיות נטורליסטיות III: הפונקציה של הנפש?
  10. נפשם של בעלי החיים I:  בני אדם ויונקים
  11. נפשם של בעלי החיים II: כל בעלי החוליות וחלק מחסרי החוליות
  12. גישת המפנה האבולוציוני
  13. דיון

 

מקורות ביבליוגרפיים: פרקים 1-5  של הספר "האבולוציה של הנפש המרגישה: למידה ומקורות התודעה"  שנכתב על ידי שמעונה גינצבורג וחוה יבלונקה והעומד לצאת לאור בהוצאת MIT PRESS.  לכל אחד מהפרקים מצורפת רשימה ביבליוגרפית מפורטת.

דרישות הסמינר: אין דרישות מוקדמות. חובה להשתתף בשעורים ולהציג מאמר (30 דקות הרצאה).  ציון יינתן על סמך רפרט (דיון ב 5 מאמרים או ספר, עד 10,000 מילים) או סמינר מחקר (עד 30,000 מילים, דיון מעמיק באחד מהנושאים שנידונו בקורס).

0659-2153-01
 המקורות האבולוציוניים של החוויה
 The Evolutionary Origins of Experiencing
פרופ יבלונקה חוהסמינר גילמן317אג'1400-1000 סמ'  ב'

בקורס זה נדון בחוויה הסובייקטיבית  (המזוהה עם התודעה) מנקודת מבט אבולוציונית. לאחר סקירה היסטורית קצרה, נבחן גישות לאבולוציה של החוויה של חוקרים כמו אילו של ניקולס המפרי, אטוניו דמסיו,  ביורן מרקר, ודרק דנטון,  ולאחריה בגישות העכשוויות (פרסומים משנת 2016 והלאה של מלט ופיינברג, גופרי סמית, וברון וקליין).  נדון בקריטריונים בהם משתמשים החוקרים השונים על מנת להבחין בין יצורים בעלי יכולת חוויה וכאלה המשוללים יכולת כזאת,  בתנאים ההכרחיים והמספיקים לאבולוציה של חוויה ובתרחישים האבולוציוניים המוצעים על ידי החוקרים השונים. נבדוק האם אפשר להגדיר רמות של תודעה וננסה להבין כיצד עברה התודעה אבולוציה מאז הופעתה הראשונית. נציג את הגישה שפיתחנו (שמוענה גינצבורג ואנכי) שבמרכזה ההנחה כי יכולת החוויה היא פן של למידה אסוציאטיבית פתוחה אשר הייתה גם המנוע לאבולוציה של  החוויה. לאחר דיון ברציונל הצעתינו והשוואתו להצעות של אחרים, נערוך דיון מקיף באבולוציה של מערכות עצבים ושל יכולות למידה. נבחן את אבני הבניין של הלמידה ונבחין בין למידה אסוציאטיבית מוגבלת ובלתי מוגבלת (פתוחה). נסביר מדוע למידה אסוציאטיבית פתוחה היא סמן אבולוציוני טוב לחוויה סובייקטיבית ונציע מודל פונקציונלי של יכולת זו. נטען כי הלמידה האסוציאטיבית הפתוחה הופיעה לראשונה בעדין הקמבריון לפני כ 543 וכי  הייתה  אחד הגורמים למפץ הקמברי שבו הופיעו רוב מערכות בעלי החיים המוכרות לנו. לאחר דיון זה נדון במופעים מתקדמים של תודעה הכרוכה בדמיון וברגשות חדשים, ובאבולוציה שלהם. לבסוף, נעסוק באבולוציה של הנפש הרציונלית בסמן האבולוציוני של נפש זו: השפה הסמלית.  נשתמש בתאוריה של דניאל דור על פיה השפה הסמלית היא טכנולוגית תקשורת להדרכת הדמיון, ובחן כיצד הביאה יכולת זו לרגשות חדשים ולסוג חדש של "עצמי".

נושאי  13 שבועות הקורס:

  1. הגישה האבולוציונית: שיקולים מתודולוגיים.
  2. המפנה הנוירוני I: האבולוציה של הנוירון ושל רשת העצבים
  3. המפנה הנוירוני II:  האבולוציה של קוגניציה נוירונלית ולמידה לא-אסוציאטיבית
  4. סוגי למידה אסוציאטיבית, ותאוריות מוקדמות על האבולוציה של למידה אסוציאטיבית
  5. למידה אסוציאטיבית מוגבלת: מתאמים נוירונליים ומולקולריים.
  6. האבולוציה של למידה אסוציאטיבית בלתי מוגבלת (פתוחה): מודל פונקציונאלי
  7. האבולוציה של למידה אסוציאטיבית פתוחה: פיזור טקסונומי ונוירו-אנטומיה פונקציונלית
  8. ייצוג ביולוגי וייצוג מנטאלי במסגרת התיאורטית המוצעת
  9. ההקשר האקולוגי: המפץ הקמברי
  10. יצורים פופריאניים: האבולוציה של דמיון וזיכרון אפיזודי
  11. הנפש הרציונלית : השפה כסמן אבולוציוני של נפש זו
  12. תיזת ההמשכיות: חיים, חוויה, רציונליות
  13. דיון

מקורות ביבליוגרפיים: פרקים 6-10  של הספר "האבולוציה של הנפש המרגישה: למידה ומקורות התודעה"  שנכתב על ידי שמעונה גינצבורג וחוה יבלונקה והעומד לצאת לאור בהוצאת MIT PRESS.  לכל אחד מהפרקים מצורפת רשימה ביבליוגרפית מפורטת.

דרישות הסמינר:  דרישות מוקדמות: על מנת להשתתף בקורס יש לקחת את הקורס "הביולוגיה של החוויה: נקודת המפגש בין נוירו ביולוגיה, פסיכולוגיה, ופילוסופיה של הנפש" או כל קורס בסיסי  אחר בפילוסופיה של הנפש (במסגרת חוגים אחרים). חובה להשתתף בשעורים ולהציג מאמר (30 דקות הרצאה).  ציון יינתן על סמך רפרט (דיון ב 5 מאמרים או ספר, עד 10,000 מילים) או סמינר מחקר (עד 30,000 מילים, דיון מעמיק באחד מהנושאים שנידונו בקורס).

 

 

0659-2210-01
 קריאה ב"ספר האופטיקה" של אבן אל-הית'ם
 Reading in Ibn Al-Haytham's "book of Optics"
ד"ר אגבאריה אחמדסמינר ביה"ס לשפות103 ב'1600-1200 סמ'  א'

הסמינר יעסוק במחקריו המדעיים של אבן אל-הית'ם (נ. 1040) הנחשב בעיני רבים לאחד מאבות האופטיקה המודרנית. במהלך הסמינר נדון  בטקסטים שלו בשתי רמות שונות, מדעית ופילוסופית. בנוסף לכך, ננסה לענות על השאלה: האם תורת ההכרה שלו במקורה היא אריסטוטלית או האם היא פועל יוצא של מחקריו על האופטיקה?

0659-2463-01
 ידע ומוסדות ידע ? היסטוריה אינטלקטואלית וחברתית
 Knowledge and Its Institutions? Intellectual and Social History
פרופ שורץ יוסףשיעור גילמן277 ה'1200-1000 סמ'  ב'

נקודת המוצא לקורס הן מתודולוגיות עכשוויות של מחקר ששמות את הדגש על היסטוריה של ידע במובנה הרחב כמרחב הכולל את ההיסטוריה של המדעים ושל הפילוסופיה בתוך המסגרת התרבותית הרחבה ביותר. "מוסדות הידע" נתפסים כאן באופן רחב החל מהאספקט החומרי-מוסדי (אוניברסיטאות, ספריות, מעבדות וכו') ודרך סוגיות יותר מופשטות כמו חלוקות דיסציפלינריות של סוגי ידע, מפעלי בקרה וצנזורה, מרכזי תרגום והפצת ידע, וכו'. ברקע הדברים תעמוד גם תרבות הרשת כמציאות חברתית ואינטלקטואלית וכמטאפורה מובילה לתיאור מערכים מורכבים של תקשורת בין קבוצות של פרטים. לא במקרה עשו סוציולוגים והיסטוריונים שימוש בדימוי הרשת עוד לפני עידן המחשב והאינטרנט, ומה שנכון לכל צורת תקשורת חברתית נכון עוד יותר בהקשר של קהילות ידע להגדרותיהם השונות (קהילות טקסטואליות, קהילות פרשניות וכו'). מבחינה היסטורית השיעור יתמקד ברורבו על קו התפר שבין ימי הביניים המאוחרים לבין ראשית העת החדשה, וההתפתחויות שחלו בחברה האירופית מאז שלהי ימי הביניים דרך מלחמות הדת ותהליכי החילון והמודרניזציה בעידן המהפכה המדעית, וזאת בנסיון לעקוב אחר תהליכי הגיבוש של פרוצדורות ידע ומוסדות מוכרים שרבים מהם עדיין בשימוש כיום.

 

 

קבלת קרדיט: עבודת בית

 

0659-2465-01
 גישות חקר לתרבות הדיגיטלית
 Approaches to Digital Culture Research
ד"ר ווייסמן כרמלסמינר כיתות דן דוד211 ג'1800-1400 סמ'  א'

 

איך חוקרים תרבויות וירטואליות ואת יחסינו המורכבים עם טכנולוגיות עכשוויות, בראי מדעי הרוח? שדה חקר חדש זה מתפתח באופן רב תחומי שכן חוקרים שונים ניגשים לאותן התופעות בכלים דיסיפלינריים שונים, על בסיס תפיסה מטאפורית שונה של השדה כטקסט, מרחב חברתי, תת תרבות, ארטיפקט טכנולוגי וכדומה. הסמינר יסקור את הגישות המרכזיות לשדה התרבות הדיגיטלית  ויבהיר את תרומתה של כל דיסיפלינה לתחום המתהווה. נסקור את תרומתן של הפילוסופיה, ההיסטוריה, הפסיכואנליזה, לימודי התרבות, אנתרופולוגיה, סוציולוגיה, ספרות ואמנות להבנת שדה החקר הדיגיטלי, תוך התייחסות למגוון רבדים של תיאוריה ביקורתית (ניאו מרקסיזם, פוסטמודרניזם, פמיניזם וקוויריות, ופוסטהומניזם ביקורתי). הסמינר יקנה לסטודנטים יכולת התבוננות בתופעות ובז'אנרים העכשוויים שמעניינים אותם, דרך מספר נקודות מבט המספקות תובנות מחקריות שונות לגבי אותו הנושא, ובכך יקנה להם כלי לכתיבת עבודה מקורית בנושא לבחירתם.

 

This seminar explores the research of digital cultures and our intricate relationships with contemporary technologies from a humanities perspective. This is a relatively new multidisciplinary field in which different disciplines conceptualize the field through different cognitive metaphors (text, social space, subculture, technological artifact etc.). The seminar will introduce the key theoretical approached to the digital cultural field elucidating the contribution of each discipline such as history, philosophy, psychoanalysis, cultural studies, anthropology, sociology, literature, art, and various layers of critical theory (neo-marxism, postmodernism, feminism and queer studies, and posthumanism).  The seminar will afford students the ability to engage contemporary phenomena and genres from various perspectives in order to draw original insights for their individual research.

 

0659-2468-01
 לאחר מות האל, שאלת המשמעות במאה ה- 20
 After God?s Death: the Question of Meaning in the 20th Century
פרופ שטרנגר קרלוסמינר גילמן320 ה'2000-1800 סמ'  א'
סמינר גילמן458 ה'1200-1000 סמ'  ב'

 

 

Nietzsche’s Saying “God is Dead” is one of the most famous expressions of what Max Weber called “the Disenchantment of the World”. Modern Western culture is largely based on the idea that the universe does not tell us the meaning of human existence. The question how to live human life without relying on revelation or cosmic meaning has been a central theme in 20th century thought and writing.

The course will first present the historical framework and some basic positions in 5 introductory lectures to create a baseline for further reading and discussion.

We will then read and examine more closely texts of the following positions:

 I) Existentialism and the God-Shaped Hole

Heidegger, Sartre, Jaspers

II) Freud’s Psychoanalysis: Naturalism without Meaning

 IIa) Romantic Psychoanalysis: Jung’s Gnosticism and Winnicott on Authenticity

 III) Modern Conservatives: T.S. Eliot, Leszek Kolakowski, Charles Taylor

 VI) Postmodern Options:

Richard Rorty and Relational Psychoanalysis

 The course is run as a seminar: there will be weekly readings and each participant will post 1-2 pages of thoughts, major questions and two quotations on the Course-Moodle, and after brief historical introduction, discussion will focus on these quotations / questions

The final assignment can either be a shorter paper for those who want course credit or a full seminar paper for those who want seminar credit.

Nietzsche’s Saying “God is Dead” is one of the most famous expressions of what Max Weber called “the Disenchantment of the World”. Modern Western culture is largely based on the idea that the universe does not tell us the meaning of human existence. The question how to live human life without relying on revelation or cosmic meaning has been a central theme in 20th century thought and writing.

The course will first present the historical framework and some basic positions in 5 introductory lectures to create a baseline for further reading and discussion.

We will then read and examine more closely texts of the following positions:

 I) Existentialism and the God-Shaped Hole

Heidegger, Sartre, Jaspers

II) Freud’s Psychoanalysis: Naturalism without Meaning

 IIa) Romantic Psychoanalysis: Jung’s Gnosticism and Winnicott on Authenticity

 III) Modern Conservatives: T.S. Eliot, Leszek Kolakowski, Charles Taylor

 VI) Postmodern Options:

Richard Rorty and Relational Psychoanalysis

 The course is run as a seminar: there will be weekly readings and each participant will post 1-2 pages of thoughts, major questions and two quotations on the Course-Moodle, and after brief historical introduction, discussion will focus on these quotations / questions

The final assignment can either be a shorter paper for those who want course credit or a full seminar paper for those who want seminar credit.

0659-2472-01
 סוגיות בתולדות הטכנולוגיה בתרבות המערב
 Selected Topics in the History of Technology
ד"ר יעבץ עדוסמינר גילמן362אד'2000-1600 סמ'  ב'

השיעור יציג כמה משאלות היסוד המדריכות תחום יחסית צעיר זה בלימודי ההיסטוריה. סביב ספרו המרתק עדיין של Lynn White Jr. תועלה שאלת הדטרמיניזם הטכנולוגי – דהיינו, באיזו מידה כופות טכנולוגיות חדשות התפתחויות חברתיות באופן בלתי נמנע.  יבחנו לוחמת פרשים משוריינת בימי הביניים, חידושים חקלאיים ותעשייתיים בשלהי ימי הביניים ותחילת עת החדשה, ולוחמה משוריינת במלחמת העולם השניה.  אופי קשרי הגומלין בין מדע וטכנולוגיה יבחנו לאור עיצובם של שעוני שמש ביוון הקדומה, התפתחותו של שעון המטוטלת בתחילת העת החדשה, המצאתה ושיכלולה של מכונת הקיטור, ומחלוקות שנתגלעו בסוף המאה ה־19 סביב כשלים בהענקת מיגון נאות מפני פגיעות ברקים במבנים וברשתות חשמל, טלגרף וטלפון. קשרים שונים בין מדע, מפעלים טכנולוגיים גדולים, ודימויים חברתיים יבחנו על רקע יבוש ביצות במאה ה־17, הקמתן של רשתות חשמל בתחילת המאה ה-20, והדיון הציבורי בימינו סביב "אפקט החממה."

The seminar is dedicated to some basic questions that guide the relatively new field of history of technology.  Of particular interest will be two main questions: (1)  The extent to which technology inevitably dictates specific human function and organization will be examined with case studies taken from armored medieval cavalry, medieval agricultural innovations; the accelerating use of new power sources in the late medieval and early modern period, and armored warfare in WWII. (2) The relationship between scientific discoveries and technological advances will be examined in the of context sundial design in Ancient Greece, the development of mechanical clocks, the invention of the steam engine, failures to provide adequate protection of buildings and electrical networks from lightning damage, and the public debate around the question of global warming.

 

0659-2502-01
 פילוסופיה של בינה מלאכותית
 Philosophy of Artificial Intelligence and Machine Learning
ד"ר לם אהודסמינר גילמן458 ב'1600-1200 סמ'  ב'

לאחר סקירה מהירה של הדיון הפילוסופי הקלאסי ביחס לבינה מלאכתית (GOFAI: good old fashioned AI), יעבור הסמינר לדיון ממוקד באוסף סוגיות מהדיון העכשווי על בינה מלאכותית והשלכותיה, שדיון וידע פילוסופי יכול לתרום להן.

הנושאים העיקרים שנדון בהם: הטיות חברתיות (bias) ובינה מלאכותית; יכולות מולדות לעומת נרכשות (nature vs. nurture); סיבתיות לעומת קורלציה (ולמידה של קשרים סיבתיים); הבנה לעומת הסבר לעומת פרדיקציה; למידה ויצירה של הפשטות ומושגים; רצון ונורמות חברתיות; מציאות מדומה (virtual reality) ו extended mind. ביקורת על המושג artificial general intelligence (AGI).

אם יוותר זמן נדבר גם על השלכות אפשרויות של ב"מ וטכנולוגיות נוספות ופתרונות שהוצעו להם, בפרט על universal basic income ועל ביטקוין.

במידת האפשר ננסה לקיים דיון שיהיה גם טכני וגם פילוסופי.רקע בבינה מלאכותית יהיה יתרון אך אינו דרישה כדי להשתתף בסמינר.

0659-2572-01
 נורמות חברתיות
 Social Norms
ד"ר לם אהודסמינר גילמן319אא'1600-1200 סמ'  ב'

 

נורמות חברתיות (בקיצור: נורמות) הן אופן ההתנהגות הראויה בו מצופה מיחידים להתנהג בחברה מסוימת. נורמות חברתיות מבנות את הרקמה החברתית. בה בעת, ליחידים ישנן תגובות רגשיות חזקות להפרה של נורמות חברתיות, הנעות בין בושה, לכעס, ועד למוטיבציה להענשה של מפירי נורמות, ולו במחיר אישי למעניש. הסמינר ינוע על הציר שבין הבנה של נורמות חברתיות כתופעה חברתית, ובין התייחסות למרכיבי הפסיכולוגיה של היחיד שמקנים לנורמות את כוחן האמוציונלי ומטוביציוני.

בחלקו הראשון של הסמינר נדון באפיונים שהציעו פילוסופים למושג נורמה חברתית, ונדון בתופעות מרכזיות בפסיכולוגיה חברתית, כגון קונפורמיזים והתייחסות למי שלא שייך לקבוצה (out group).  לאחר מכן נדבר על הפונקציה של מנגנונים אלה ומקורם האבולוציוני, על פסיכולוגיית נורמות, ועל הבדלים לנורמת ההוגנות (fairness), הקשורה לשיתוף פעולה חברתי, בין תרבויות שונות. בנוסף נדבר על רגשות חברתיים, על ההבדל בין תרבויות כבוד ובושה, ועל מודלים של אבולוציה של נורמטיביות.

בסוף הסמינר נדון בשאלה כיצד ניתן לשנות נורמות חברתיות, על מנת לשנות נורמות בעייתיות (כגון מילת נשים) או להנחיל נורמות חיוביות (כגון מיחזור).

מומלץ  (אך לא הכרחי) לקחת את הסמינר הזה לאחר לימוד הסמינר על אבולוציה תרבותית (שניתן בסמסטר א), או לאחר השתתפות בו כשומע חופשי.

0659-3040-01
 סמינר מתודולוגי
 Methodological Seminar
ד"ר בלקינד אוריסמינר גילמן458 ב'1200-1000 סמ'  ב'

 

הקורס יסקור מתודולוגיות שונות לכתיבה אקדמית בתחום ההיסטוריה והפילוסופיה של המדעים והרעיונות. התלמידים יתרגלו שיטות כתיבה במטלות שבועיות.

 

קבלת קרדיט: מטלות קצרות במהלך הקורס.

0659-3434-01
 Madwomen: Women and Mental Illness in Us History
 Madwomen: Women and Mental Illness in Us History
פרופ הורן מרגוסמינר גילמן323 ה'1800-1400 סמ'  א'

This seminar explores how both gender and historical context shaped what came to be defined as mental illness among women in US history.  We will explore a series of questions, including:  why have women been the witches and hysterics of the past?  Why have more women than men been counted and institutionalized as mentally ill? What is the relationship between historically constructed ideas of femininity and madness?  How has the emotional and psychological suffering of women differed from that of men, and how have both changed over time?  Finally, how did notions of gender historically influence the experience and treatment of women’s mental disorders? 

 

This seminar explores how both gender and historical context shaped what came to be defined as mental illness among women in US history.  We will explore a series of questions, including:  why have women been the witches and hysterics of the past?  Why have more women than men been counted and institutionalized as mentally ill? What is the relationship between historically constructed ideas of femininity and madness?  How has the emotional and psychological suffering of women differed from that of men, and how have both changed over time?  Finally, how did notions of gender historically influence the experience and treatment of women’s mental disorders? 

 

0659-4613-01
 פילוסופיה של המדע למתקדמים ב'
 Philosophy of Science for Advanced Students
ד"ר בלקינד אורישיעור גילמן326 ב'1600-1400 סמ'  ב'

הקורס יבקש להוודע מקרוב אל המסורת האנאליטית בפילוסופיה של המדע תוך עמידה על כוחה ומגבלותיה. זאת באמצעות עיון קרוב בשלושה אספקטים פילוסופיים בעייתיים של הפעילות המדעית באשר היא:

  1. הבעייתיות הכרוכה בניתוח מידת הביטחון המוענקת להשערה על ידי תוצאה חיובית של מבחן אמפירי,
  2. הבעייתיות הכרוכה בבירור וניתוח מושג ההסבר כפי שהוא נהוג במדע,
  3. הבעייתיות הכרוכה בהנחה כי התיאוריות המדעיות מתארות את הממשות באופן מלא או בקירוב.

 

קבלת קרדיט: עבודת אמצע ועבודה מסכמת.

 

0659-5155-01
 מבוא לתיאוריה חברתית מודרנית
 Introduction to Social Theories
ד"ר רוטלוי אורישיעור גילמן279 ב'1800-1600 סמ'  א'

נקודת המוצא של תיאוריה חברתית היא שהאופנים בהם בני־אדם מתנסים ופועלים בעולמם, חושבים עליו ומכירים אותו, מתעצבים מראש – במידה כזאת או אחרת – על ידי קטגוריות ומבנים בעלי אופי חברתי. הנחה זו מעוררת שאלות שונות כגון: מהו "החברתי"? מה הופך מושא למושא חברתי? באיזה מובן ידע מותנה במבנים שלא ניתן לצמצם לפרט המכיר? מהו היחס בין הבניית בני אדם באופן חברתי לקיומם כסוכנים המכוננים את חברתם וחווים את עצמם כאינדיבידואלים? בשיעור נבחן תשובות שונות לשאלות אלו ואחרות דרך עיון בכתביהם של כמה מאבות המחשבה החברתית במאה ה-19 ובתחילת המאה ה-20 – אמיל דורקהיים, קרל מרקס ומקס ובר. כמו כן, נראה כיצד חקירה של שדות חברתיים ספציפיים כמו השדה המדעי והאמנותי בכתבים של מספר הוגים בני המאה ה-20  - תומס קון, פייר בורדייה, ולטר בנימין – מאתגרים את התשובות הקלאסיות הללו.

 

Social theory tends to assume the following: human agency, experience and knowledge is structured by social structures and categories. This assumption evokes various questions: What is "social"? What turns an object to a social object? Is it impossible to account for the conditions of knowledge through a focus on the individual alone? What is the relation between the social structuring of human beings and their existence as agents who constitute their society and experience themselves as individuals? During the course we will examine several answers to these questions and others by some of the fathers of social thought in the 19th and beginning of the 20th century – Emile Durkheim, Karl Marx and Max Weber. Additionally, we will observe how the investigation of specific social fields, such as the scientific and artistic ones, in the writings of 20th century thinkers – Thomas Kuhn, Pierre Bourdieu and Walter Benjamin – challenge these classical answers.      

 

0659-5415-01
 חשיבה ביולוגית (השלמות+ תואר)
 Biological Thinking
ד"ר לם אהודשיעור גילמן277 ב'1400-1200 סמ'  א'

מה זה לחשוב כמו ביולוג? הקורס יציג תמונה פנורמית על דרכי חשיבה על שאלות ביולוגיות. השבועות הראשונים יוקדשו להצגה של תיאוריית האבולוציה בצורתה העכשוית והעובדות המרכזיות של הגנטיקה. לאחר מכן נדגים את החשיבה הביולוגית על ידי הסתכלות במקרי בוחן. נראה כיצד שאלות ביולוגיות נבחנות כשאלות אמפיריות/ניסויות (מכניסטיות), שאלות תיאורטיות/מודליסטיות או חישוביות, שאלות אבולוציוניות/השוואתיות ואוכולוסיתיות, ושאלות התפתחותיות. 

0659-6247-01
 מושגי יסוד במתמטיקה
 Basic Concepts in Mathematics
פרופ קורי ליאושיעור גילמן280 ב'1200-1000 סמ'  ב'

 

הקורס ניתן במסגרת ההשלמה והתשתית ללימודי הMA- במכון להיסטוריה ופילוסופיה של המדעים והרעיונות ע"ש כהן. הוא מיועד  לתלמידים אשר התואר הראשון  שלהם איננו בתחום המדעים המדוייקים או ההנדסה, ומטרתו היא לאפשר היכרות בסיסית ומכלי ראשון עם עולם המושגים, שיטות העבודה המרכזיות, ודרכי החשיבה וההסיק של המתמטיקה. אין כל כוונה שהסטונדט שילמד את הקורס יהפוך את המתמטיקה לעיקר עיסוקו בהמשך הדרך במכון, אלא להעניק לו רקע כללי ומנחי יסוד מינימליים להבנת עבודתם של אלה העסוקים בתחום הזה.

יושם דגש על נושאים שלהם השלכות על דיונים בעלי אופי פילוסופי בקהשר של המתמטיקה.

הקורס אינו מניח ידע מוקדם במתמטיקה, מעבר לנלמד בשלוש יחידות בתיכון, והוא אינו מיועד להקנות מיומנות וזרירות בפיתרון בעיות מתמטיות בתחמים שונים. יחד עם זאת, התלמידים יידרשו גפ לפתרון תרגילים בכל הנושאים שבהם נעסוק. תרגילים אלה נועדו להבהיר צדדים שונים של המושגים והשיטות שיילדמו בכיתה. תרגילים אלה ישמשו גם בסיס למבחן המסכם של הקורס.

דרישות הקורס:

הציון על הקורס יינתן בדרך של מבחן בית. המבחן מתבסס על קריאה בשני טקסטים העוסקים בנושאים הקשורים לחומר שנלמד בקורס, אך המעלים רעיונות נוספים שלא נלמדו ישירות בקורס. עוד שאלות במבחן ישאו אופן יותר טכני, והן ידרשו מהתלמיד להוכיח הבנה במושגים ותרגילים שנלמדו לאורך הקורס, ושיבואו לידי ביטוי בדפי תרגול שיחולקו לאורך הקורס ושבאופן חלקי יתורגלו בכיתה כחלק מהשיעורים.

 

 

The course is offered in the framework of “basic requirements” (hashlamot) for candidates to the MA degree in the Cohn Institute for History and Philosophy of Science. It can be taken by additional students as well. It is intended for students whose undergraduate degree is not in the exact sciences or engineering field. The purpose is to enable a basic, first-hand knowledge of the world of concepts, main methods of work, and ways of thinking in mathematics. There is no intention that student taking this course will make mathematics a main focus of his course of studies at the institute. Rather, it is aimed at providing her with a general background and a minimal basis for understanding the work of those engaged in mathematical fields.

Emphasis will be placed on topics with implications for discussions of a philosophical nature related with mathematics.

The course does not assume early knowledge of mathematics, beyond that taught in high school. There is no intention to provide technical skills and fluency in solving mathematical problems in different fields. At the same time, students will be required to solve exercises in all the subjects discussed in class. These exercises are designed to clarify different aspects of the concepts and methods discussed in the classroom. These exercises will also serve as a basis for the final test of the course.

 

 

Course Requirements

Students will receive their grade by way of a home test. The test is based on reading two texts dealing with subjects related to the material learned in the course, but which raise additional ideas that were not directly studied in the course. Additional questions will be more technical, and they will require the student to demonstrate understanding in the concepts and exercises learned throughout the course, and which will be reflected in the exercises distributed throughout the course and that will be partially solved in class, as part of the lessons.

 

 

 

 

 

0659-8280-01
 מהמכני לדיגיטלי : שינויים טכנולוגיים, מדעיים וחברתיים
 From the Mechanical to the Digital, Technological, Scientific and Social Changes
פרופ קציר שאולסמינר גילמן317אג'1400-1000 סמ'  א'

הסמינר ידון במספר התפתחויות מפתח בהסטוריה של הטכנולוגיה המודרנית מראשיתה של המהפכה התעשיתית ששינתה את אופן וקצב השינוי הטכנולוגי בבריטניה של סוף המאה השמונה עשרה עד לעידן האינטרנט. הקורס יעניק דגש מיוחד להתפתחות רשתות טכנולוגיות (רכבות, דרכים ומכוניות, טלגרפיה, חשמל, רדיו, ומחשבים) ולקשרי הגומלין בין טכנולוגיות שונות ובינן לבין החברה והכלכלה. תוך בחינת גישות הסטוריוגרפיות שונות נעמוד על האופן בו החברה והתרבות, המדע, האילוצים החומריים וטכנולוגיות קיימות הובילו אל ועיצבו את הטכנולוגיות של מנוע הקיטור והטקסטיל, של החשמל, האלקטרוניקה והעולם הדיגיטלי ונבחן את הדרכים בהן טכנולוגיות אלו עיצבו את החברות שאמצו אותן, על המבנה החברתי-כלכלי שלהן ותפיסות העולם שהתפתחו בהן. נבחן את היחס בין צרכים כלכליים וחברתיים מצד אחד לבין אפשרויות ושאיפות טכנולוגיות, מדעיות ותרבותיות מצד אחר בתהליכים שהובילו לפיתוח טכנולוגיות מסוימות ולהפצתן, ואת תפקידם של יחידים, קבוצות שונות וכוחות לא אישיים בתהליכים אלו.

 

 השתתפות תלמידי תואר ראשון מתקדמים באישור המרצה בלבד.

0659-8800-01
 חקר האדם והחברה ממסעות קולומבוס ועד לנאורות
 The Study of Peoples and Society From Columbus to the Enlightenment
ד"ר שגב רןסמינר גילמן319אה'1400-1200 סמ'  ב'

מקובל לראות בסוף המאה ה-19 ובמאה העשרים נקודת המוצא להתפתחותן של דיסציפלינות מחקריות במדעי החברה. עם זאת, לפריצת הדרך בחקר האדם והחברה ישנם שורשים עמוקים יותר שראשיתם בהתפשטות הטריטוריאלית האירופאית ובמסעות הגילוי בראשית המודרנה.  הקורס יסמן את נקודת המפנה בחקר האדם כחלק ממאמץ רחב להכיר את הטריטוריות החדשות ויושביהם בעידן התגליות ויבחן עקב כך את הזיקה בין ידע אנתרופולוגי לכוח פוליטי.  המפגשים הבין תרבותיים באסיה ובאמריקה תרמו לפיתוח כלים תיאורטיים ויישומיים להבנת חברות מקומיות והאנושות בכללה, בכלל זה שימוש במחקרי שדה אתנוגרפיים, אימוץ גישות ושיטות אמפיריות, יצירת תשתית מוסדית לצבירת ידע אנתרופולוגי ולניתוחו, וניסוח מסגרות הבנה מתקדמות להשוואה בין תרבויות. מטרת הקורס היא להציג את ההתפתחות בחקר האדם ומסגרתו החברתית מסוף המאה ה-16 לסוף המאה ה-18, תקופה המזוהה עם דומיננטיות אירופאית ברחבי עולם לצד פריצה מדעית וטכנולוגית.

בחלק הראשון של הקורס תינתן הקדמה סוציולוגית ופילוסופית לתצפית על האדם הילידי. בהמשך הקורס נבחן סוגיות מרכזיות שהתעצבו בתקופה כגון גישה השוואתית לתרבות, מודלים ״אבולוציוניים״ להתפתחות חברתית, תחילתו של מחקר הדתות, הקשר בין אתנוגרפיה למשטר הקולוניאלי,  מונוגניזם ופוליגניזם, דטרמיניזם סביבתי ואקלימי, גזענות ותיאוריות מוקדמות ל״השבחת״ המין אנושי (פרוטו-אאוגניקה). נשאל כיצד התפתחה הבנה של מושגים כמו תרבות ודת כתוצאה משכלולם של שיטות אתנוגרפיות. בנוסף נבחן כיצד התצפיות האתנוגרפיות השפיעו על הוגי הנאורות שביקשו להסביר את התפתחותו הטבעית של האדם.

 

It is commonly understood that the end the nineteenth century and early twentieth century marked the beginning of the social sciences as disciplines. Yet, the study of peoples and societies has deeper roots, starting with early modern global expeditions and European territorial expansion.  Emphasizing the links between anthropological knowledge and political power, this seminar contextualizes the early beginnings of social studies in the attempt to comprehend new territories and peoples during the Age of Discovery. The cultural encounters in Asia and the Americas encouraged the development of critical theoretical and practical tools that were necessary to understand indigenous societies and humanity more broadly. These included reliance on ethnographical fieldworks, the use of empirical approaches and methods, and the creation of institutions for accumulating and analyzing anthropological data. The seminar aims to present the development of the study of humanity from the end of the sixteenth century to the end of the eighteenth century, a period which is identified both with European dominance in the world, and scientific and technological breakthroughs. 

The first part of the seminar provides a philosophical and sociological introduction to the study of the native peoples through the works of modern thinkers (including Michel de Certeau, Michel Foucault and Clifford Geertz). Later, we will examine key themes and approaches that evolved during the period under study, such as the comparative approach to culture, “evolutionary” models for social development, the origin of religious studies, the connection between ethnography and colonial regimes, monogenism and polygenism, climatic and environmental determinism, racism and proto-eugenics. We will ask how concepts such as culture and religion evolved as a consequence of the development of ethnographic methods. Additionally, we will consider how ethnographic knowledge shaped the ideas of enlightenment thinkers who sought to explain the natural development of humanity.  

 

0659-8889-01
 פרה פרה : חיה, חברה וטכנומדע
 At a Snail?s Pace: Animals, Society, and Technosciecne
ד"ר נוביק תמרסמינר גילמן323 ה'1800-1400 סמ'  ב'

פָּרָה פָּרָה: חיה, חברה וטכנומדע

מה בין חיות וידע? קטגוריית ה״לא-אנושי״ (non-human) הפכה מרכזית בהיסטוריה הגלובלית של המדע. מתוך שלל המשמעויות של הלא-אנושי, הקורס מתמקד בחיות ובוחן את תפקידם המיוחד של חיים וגוף לא-אנושיים בהבנייתו של ידע ובנסיונות ההיסטוריים להבין את הטבע. נבדוק את מקומן של חיות בקוסמולוגיות שונות, בארגון הסביבה, ביצירתן של מערכות טכנולוגיות, כמו גם בהגדרתו של האנושי. נעשה שימוש במחקרים מהיסטוריה של המדע, לימודי מדע וטכנולוגיה (STS), היסטוריה סביבתית ואנתרופולוגיה כדי לברר את מקומן של חיות בהבנה של זמן ומרחב. במהלך המפגשים נדון בדוגמאות מעולמות שונים של משמעות ופרקטיקה כדוגמת המעבדה, מוזיאון הטבע ואוספיו הזאולוגיים, השדה החקלאי והאתר הארכיאולוגי. נביט דרך עדשות תקופתיות וגיאוגרפיות מגוונות כדי לחשוב יחד על הקשר שבין חייתיות ומדע, ועל האופנים השונים בהם שימשו חיות ככלי, כאובייקט למחקר, כבסיס למהפכות גלובליות וכמשאב לשם עשיית דברים אחרים. - שבעה מפגשים של 4 ש"ס כל אחד - ייחשב 2 ש"ס נקודות זיכוי לשקלול לתלמיד

At a Snail’s Pace: Animals, Society, and Technosciecne

 What is the relation between animals and knowledge? The “non-human” emerged as a central category in the global history of science and technology. Out of the the multiplicity of meanings of the non-human, this course focuses on animals, and explores the role of non-human lives and bodies in the historical attempts to understand nature and the world. It will examine the place of animals in different cosmologies, in the construction of technological systems and environments, as well as their role and the challenges they posed in defining the contours of human. We will utilize studies in the history of science, science and technology studies (STS), environmental history, and anthropology to define the role of animals in the understanding of time and space. During course period, we will review examples from different worlds of meaning and practice such as the laboratory, the natural history museum and zoological collections, the agricultural field, and the archeological site. We will use a variety of temporal and geographical lenses to think about the animals as tools, as object of learning, as basis for global revolutions, and as resources for doing other things - 4 hours X 7 meetings - will be calculated as 2 points for transcript

0659-8890-01
 The Structures of Practical Knowledge in the Early Modern Period
 The Structures of Practical Knowledge in the Early Modern Period
פרופ ולריאני מתאוסמינר גילמן497 ו'1300-0900 סמ'  ב'

Knowledge is structured on the basis of its degree of abstraction. The structure of practical knowledge itself can be investigated through the analysis of its form of codification. Such an analysis can disclose the role of practical knowledge in the process of the emergence of a new system of theoretical scientific knowledge during the early modern period.

In the context of the seminar, a series of case studies will be discussed which aid the investigation into the nature of practical knowledge: Why, how, when and by whom is it codified? Once codified, how is this knowledge structured? Which theoretical developments emerged from it?

The case studies will consider the following typical practical activities of the early modern period: architecture, mining, astrology, shipbuilding, and book printing.

6-7 מפגשים של 4 ש"ס כל אחד בימי שיסי בין 2/5-14/6 2019

 

 

Knowledge is structured on the basis of its degree of abstraction. The structure of practical knowledge itself can be investigated through the analysis of its form of codification. Such an analysis can disclose the role of practical knowledge in the process of the emergence of a new system of theoretical scientific knowledge during the early modern period.

In the context of the seminar, a series of case studies will be discussed which aid the investigation into the nature of practical knowledge: Why, how, when and by whom is it codified? Once codified, how is this knowledge structured? Which theoretical developments emerged from it?

The case studies will consider the following typical practical activities of the early modern period: architecture, mining, astrology, shipbuilding, and book printing.

6 meetings on Fridays 4 hours each between May 2-June 14 2019

0659-8891-01
 מהגוף הקרימינלי לנפש המסוכנת: על מדע ופשע
 From Criminal Bodies to Dangerous Minds: On Science and Crime
ד"ר הרץ גלסמינר גילמן458 ד'1400-1200 סמ'  א'

במהלך המאה התשע עשרה נעשו ניסיונות שונים להתמודד עם פשיעה על בסיס מדעי. מה שאפיין ניסיונות אלה היה המעבר מהתמקדות בדרכי משפט וענישה אל השאלה מהו פשע, ובעיקר מהו ומיהו הפושע – גוף מנוון? נפש סוטה? בסמינר נבקש לבחון את הקרימינולוגיה של המאה ה-19 – ואת הרלוונטיות שלה עד ימינו – ממספר זוויות. נראה כיצד הוויכוחים בין האסכולות השונות התכתבו עם תיאוריות ועם שיחים חברתיים משדות שונים בני הזמן: דארוויניזם חברתי, דגנרציה, דקאדנס. כיצד שאלות של מיניות והבחנות מגדריות בהקשר של משפט ופשיעה קיבלו ביטוי גם באמנות ובספרות של התקופה באופן שיצר פופולריזציה של שיח הפשיעה מצד אחד, ומצד שני עודד שינויים בפרקטיקות חקירה ורפורמות בענישה ובמשפט.

During the nineteenth century various attempts were made to deal with crime on a scientific basis. These attempts were chatachterized by a transition from legal focus and  punishment to the question of what is a crime, and especially what and who is the criminal - a degenerate body? A deviant soul? In the seminar we will examine the criminality of the 19th century - and its relevance to this day - from a number of perspectives. We will see how the arguments between the different criminlogical schools corresponded to social theories and discourses: social Darwinism, degeneration and decadence. We will examine how questions of sexuality and gender distinctions in the context of law and crime were expressed in the art and literature of the period in a way that popularized crimonology on the one hand, and on the other, encouraged changes in investigative practices and penal and judicial reforms.

0659-8893-01
 מחלוקות בסביבה
 Environmental Controversies
ד"ר משורי דניאלסמינר ביה"ס לשפות101 ד'1200-0800 סמ'  א'

הסביבה היא מושא לוויכוחים רבים בשני תחומים עיקריים: יחסי אדם טבע, ויחסי חברה משאבים. מקור חלק מהקונפליקטים הסביבתיים הוא בחוסר הסכמה "פשוט", שמבוסס על אינטרסים שונים של צדדים שונים, לגבי מיקום שימוש קרקע או לגבי אופן ניצולו של משאב סביבתי. קונפליקטים אחרים מעמתים תפיסות עולם/פרדיגמות שונות, שעליהן קשה מאוד לגשר. מטרת הסמינר לדון קונפליקטים סביבתיים מגוונים, כולל עכשוויים (מתקני הגז, הפלרת מים, ועוד), עם דגש על ומחלוקות בישראל, כדי לזהות עימותים בין תפיסות עולם, ערכים, טיעונים ועוד.