שנה"ל תשע"ח

0659-0008-01
 Convivencia and Religious Disputes in the Late Medieval and Early Modern Iberian
 Convivencia and Religious Disputes in the Late Medieval and Early Modern Iberian
פרופ קולומינס מוניקהסמינר גילמן497 ו'1300-0900 סמ'  ב'

The Medieval Iberian Peninsula is well-known as a place for Convivencia, which is commonly understood as the relatively peaceful coexistence between Christians, Jews and Muslims for several centuries within its boundaries. Since its birth in twentieth-century historiographical discourses about the “essence” of Spain, Convivencia has enjoyed a wide circulation among scholars and the general public. Yet its usefulness has also been lately challenged as a means to properly describe the complex relationships between groups, the outbursts of violence and the harsh religious persecution of religious minorities in the period, as well as the cooperation and the networking of members of the three religions across social strata. It also falls short to explain the various processes of knowledge transmission and change such as cultural hybridity, which were produced by particular power relations and by the domination of the religious other. This was the case of the protected minorities of Jews and Muslims who lived in the territories ruled by the Christians until their forced conversions and final expulsions in the Late Medieval and the Early Modern period. In this Seminar we will discuss some key perspectives regarding Convivencia, the articulation of religious difference and the various entanglements between Christian, Jewish and Muslim thought by focusing on two different areas: 1. Convivencia, Transmission of Knowledge and Persecution of Minorities, and 2. The Practice and Heritage of Iberian Religious Disputes. Each area will consist of three sessions, being the core of the second area the literature of polemics against Christianity and Judaism of the Muslim minorities living in the Christian territories. The Seminar aims to make students familiar with the most important scholarly debates and literature on these subjects and to enhance their independent thinking.

קורס מרוכז שישה שבועות מה 27/4/18-1/6/18

The Medieval Iberian Peninsula is well-known as a place for Convivencia, which is commonly understood as the relatively peaceful coexistence between Christians, Jews and Muslims for several centuries within its boundaries. Since its birth in twentieth-century historiographical discourses about the “essence” of Spain, Convivencia has enjoyed a wide circulation among scholars and the general public. Yet its usefulness has also been lately challenged as a means to properly describe the complex relationships between groups, the outbursts of violence and the harsh religious persecution of religious minorities in the period, as well as the cooperation and the networking of members of the three religions across social strata. It also falls short to explain the various processes of knowledge transmission and change such as cultural hybridity, which were produced by particular power relations and by the domination of the religious other. This was the case of the protected minorities of Jews and Muslims who lived in the territories ruled by the Christians until their forced conversions and final expulsions in the Late Medieval and the Early Modern period. In this Seminar we will discuss some key perspectives regarding Convivencia, the articulation of religious difference and the various entanglements between Christian, Jewish and Muslim thought by focusing on two different areas: 1. Convivencia, Transmission of Knowledge and Persecution of Minorities, and 2. The Practice and Heritage of Iberian Religious Disputes. Each area will consist of three sessions, being the core of the second area the literature of polemics against Christianity and Judaism of the Muslim minorities living in the Christian territories. The Seminar aims to make students familiar with the most important scholarly debates and literature on these subjects and to enhance their independent thinking.

קורס מרוכז שישה שבועות מה 27/4/18-1/6/18

 
0659-0009-01
 The Anthropocene Turn. Contexts and Narratives
 The Anthropocene Turn. Contexts and Narratives
פרופ ריספולי ג'וליהסמינר גילמן497 ו'1300-0900 סמ'  א'

The term Anthropocene was officially introduced in 2000 by atmospheric chemist  Paul  Crutzen  and  biologist  Eugene  Stoermer  in  a  newsletter  that  was  part  of  the  International Geosphere-­‐Biosphere Program (IGBP).  With  this  notion they suggested that humanity has steered the planet into a new geological epoch and  argued  that  the  awareness  of  human  impact  over  nature  was  not  new;  rather, it reached back into time.

This seminar is dedicated to exploring the notion of the Anthropocene from a perspective that interlaces sciences and humanities. It  aims  at  discussing  the  context  in  which  the  Anthropocene  emerged  as  a  scientific, social and cultural theory, and the main narratives that characterize the  scientific  debate  about  the  global  human  influence  on  Earth  in  a  period  ranging  from  the  end  of  the  19th  century  throughout  the  course  of  the  20th century. It  will  discuss  sources,  ideas  and  practices  that  since  the  19th  century  address imbalances  deriving  from  man–nature  interactions,  ranging  from  accounts  of  the  Earth  as  a  self-­‐regulating  system  whose  equilibrium  can  be  affected  by human’s agency to less deliberate and more local forms of reflection.

In  our  weekly  meetings,  we  will  read  and  comment  on  several  short  articles  that  exemplify  approaches  and discourses  related  to  the  Anthropocene,  its  contexts  and  narratives.  The  exploration  of  these  texts  should  suggest  the  types  of  topics  and  issues  that students might pursue in their own seminar papers.

קורס מרוכז של שישה שבועות 8/12/17-12/1/18  

The term Anthropocene was officially introduced in 2000 by atmospheric chemist  Paul  Crutzen  and  biologist  Eugene  Stoermer  in  a  newsletter  that  was  part  of  the  International Geosphere-­‐Biosphere Program (IGBP).  With  this  notion they suggested that humanity has steered the planet into a new geological epoch and  argued  that  the  awareness  of  human  impact  over  nature  was  not  new;  rather, it reached back into time.

This seminar is dedicated to exploring the notion of the Anthropocene from a perspective that interlaces sciences and humanities. It  aims  at  discussing  the  context  in  which  the  Anthropocene  emerged  as  a  scientific, social and cultural theory, and the main narratives that characterize the  scientific  debate  about  the  global  human  influence  on  Earth  in  a  period  ranging  from  the  end  of  the  19th  century  throughout  the  course  of  the  20th century. It  will  discuss  sources,  ideas  and  practices  that  since  the  19th  century  address imbalances  deriving  from  man–nature  interactions,  ranging  from  accounts  of  the  Earth  as  a  self-­‐regulating  system  whose  equilibrium  can  be  affected  by human’s agency to less deliberate and more local forms of reflection.

In  our  weekly  meetings,  we  will  read  and  comment  on  several  short  articles  that  exemplify  approaches  and discourses  related  to  the  Anthropocene,  its  contexts  and  narratives.  The  exploration  of  these  texts  should  suggest  the  types  of  topics  and  issues  that students might pursue in their own seminar papers.

קורס מרוכז של שישה שבועות 8/12/17-12/1/18  

 
0659-1310-01
 קריאה בטקסטים מכוננים של התרבות הדיגיטאלית
 : Reading Classic Texts: Philosophy of the Digital
ד"ר ווייסמן כרמלשיעור גילמן450 ד'1200-1000 סמ'  ב'

זהו שיעור קריאה מודרכת בכמה מהטקסטים המהווים בסיס להבנת התרבות הדיגיטלית כתחום חקר. לקראת כל מפגש הסטודנטים יקראו טקסט אחר ולעיתים טקסט הקשרי הסוקר את תרומתו של אותו טקסט לשדה הנחקר, כאשר במפגש ננהל דיון מובנה בפורמט פישבול  (לפרטים נוספים על הפורמט:  https://en.wikipedia.org/wiki/Fishbowl_(conversation)). הטקסטים ייבחרו מתוך רשימת הכותבים הבאה בהתאם לרקע של משתתפי השיעור: ויליאם גיבסון, שרי טרקל, הווארד ריינגולד, ג'ורג' לנדאו, ג'וליאן דיבל, אריק דיוויס, לב מאנוביץ', מנואל קסטלס, מייקל בנדיקט, חירט לוביק, לורנס לסיג, פיטר לודלו, רוזאן סטון ועוד.  שיעור זה מתקיים אחת לשבועיים ושוויו 1 נ"ז. השיעור פתוח בפני כל המתעניינים בנושא, אך הינו חובה לתלמידי מסלול התואר השני בתרבות דיגיטלית הכותבים תזה כתחליף להדרכה המסורתית בטקסטים קלאסיים, ויחד עם השיעור "קריאה בטקסטים קלאסיים: הפילוסופיה של הדיגיטלי" בסמסטר א' מהווה הדרכה שנתית בשווי 2 נ"ז.

This is a guided reading class engaging key texts, which embody the gist of digital culture as a research field. For each class students will read a classic text and sometimes a context text to be discussed in class in a fishbowl format (https://en.wikipedia.org/wiki/Fishbowl_(conversation). The texts will be selected from the list of authors below according to the students' background: William Gibson, Sherry Turkle, Howard Rheingold, Julian Dibble, George Landau, Eric Davies, Lev Manovich, Manuel Castells, Michael Benedict, Geert Lovink, Laurence Lessig, Peter Ludlow, Rosanne Stone etc. This class meets twice a month (every other week) and accumulates one credit. The class is open for anyone interested, however, it is mandatory for students in the digital culture track who write a thesis, and is replacing the standard guided reading in classic texts, coupled with the class " Reading Canonical Texts: The Philosophy of the Digital" in the fall semester (together they give 2 credits).

 
0659-2007-01
 קריאה עכשווית בדארווין
 Contemporary Readings of Charles Darwin
ד"ר לם אהודסמינר גילמן449 א'1600-1200 סמ'  א'

הסמינר יוקדש להיכרות עם כתביו המרכזיים של צ'ארלס דרווין ולקריאה צפופה ובקורתית בהם. נעסוק הן בהיבטים המדעיים של עבודותו של דרווין וכיצד רעיונותיו התגלגלו והשתנו עד ימינו, והן בסגנון הכתיבה שלו, השימוש במטפורות, השפעתו על הספרות של זמנו ועוד. הדגש יהיה התייחסויות מחקריות עכשוויות לסגנון הכתיבה והדיון הדרוויני, ולקשר של פריצות דרך עכשוויות לרעיונות והשערות דרוויניים.

The seminar is dedicated to a close and critical reading of the major texts by Charles Darwin, and focuses on recent work concerning his seminal publications. We  will deal both with the scientific aspects of the texts, and how the concepts Darwin introduced have changed and evolved since, and on Darwin the writer, his style, his choice of metaphor, his influence on literature and so on

 
0659-2118-01
 ציוני דרך ורעיונות מרכזיים בהתפתחות המדעים הפיזיקליים א'
 Milestones and Central Ideas in the Development of the Physical Sciences I
ד"ר יעבץ עדושיעור גילמן361 ה'1400-1200 סמ'  א'

הקורס יסקור את נקודות המפנה של המהפיכה המדעית במאה ה־17 בפיסיקה ובאסטרונומיה.  חלקו הראשון יוקדש לשני הביטים מרכזיים של הפיסיקה הקדם־קלאסית: תורת התנועה של אריסטו שבגירסאות שונות הדריכה את המחשבה הפיסיקאלית עד למאה ה־17, והתורה האסטרונומית מיסודו של תלמי שחרגה חלקית מדרישות הפיסיקה האריסטוטלית מבלי שנוצרה סביבה תשתית תיאורטית עצמאית. בחלקו השני של הקורס יסקרו הביטים מעבודותיהם של קופרניקוס, גליליאו, קפלר, דקרט וניוטון במטרה להבהיר את התגבשות היסודות של פיסיקה הקלאסית אשר החליפה את המערכת האריסטוטלית־תלמאית.

 

קבלת קרדיט:

עבודה מסכמת.

The course will survey the critical turning points of the scientific revolution of the 17th century in physics and astronomy.  The first part will examine two main aspects of pre-classical physics:  Aristotle’s theory of motion that guided physical thought until the 17th century, and Ptolemy’s models of planetary motion that violated some basic requirements of Aristotle’s physics without suggesting an independent theoretical alternative.  The second part will examine aspects of the works of Copernicus, Galileo, Kepler, Descartes, and Newton, in order to expose the emergence of the foundations of the so-called “classical” physics that replaced the troubled Aristotelian-Ptolemaic system.

 
0659-2119-01
 ציוני דרך ורעיונות מרכזיים בהתפתחות המדעים הפיזיקליים - ב
 Milestones and Central Ideas in the Development of the Physical Sciences - b
ד"ר קציר שאולשיעור גילמן361 ב'1400-1200 סמ'  ב'

הקורס יבחן סוגיות מרכזיות בהבנת התפתחות רעיונות ופרקטיקות מדעיות, ויציג מספר מושגים  מדעיים בסיסיים. במרכז חלק ב׳ של הקורס עומדת הפיסיקה של המאות ה-18 וה-19.  ייסקרו המהלך של ניוטון מחוקי התנועה של קפלר לחוק הגרביטציה האוניברסלית, הניסוחים החלופיים של המכניקה הקלאסית ממקורם של לגרנז' והמילטון, ההתגבשות של התורות החשמליות והמגנטיות הראשונות; מקסוול והדינמיקה של השדה האלקטרומגנטי; המעבר לניתוח הסטטיסטי של תוצאות ניסוי ותצפית; והתגבשות עקרונות תרמודינמיקה. בסוף הקורס נציג בקצרה את מקורות המהפכה בפיסיקה עם החלפת הפרדיגמה ה״קלאסית״ בפיסיקה היחסותית ובפיסיקת הקוונטים. בין השאר יבחן הקורס את הקשרים המשתנים בין ניסוי לתאוריה, ובין הפיסיקה לטכנולוגיה, לפילוסופיה ולדסיציפלינות מדעיות אחרות.

 
0659-2126-01
 מושגים מדעיים ומושגים אחרים
 Scientific and Other Concepts
ד"ר חלוזין לינורשיעור גילמן317 ה'1400-1200 סמ'  ב'

מטרת הקורס היא להקנות לסטודנטים כלים תיאורטיים בסיסיים כדי להתמודד עם הבעיות הפילוסופיות שמעלים מושגים מדעיים, ולהכיר להם את עמודי התווך של הספרות על מושגים, היסטוריה של המושגים ותיאוריה של מושגים מדעיים. במהלך הקורס נדון בכמה מן השאלות מרכזיות הנוגעות למושגים מדעיים ולמושגים אחרים:

 ·        מהו מושג מדעי ובמה הוא נבדל ממושגים אחרים (מושגים פוליטיים למשל, או מושגים אחרים בלקסיקון השגור)?

·        מה יכול ללמד אותנו חקר המושגים בקוגניציה על מושגים מדעיים?

·        מה מאפיין את הסמיוטיקה של המושג המדעי, והאם מושג מילולי שקול למושג מתמטי או ויזואלי?

·        מה היחס בין מושג ומילה?

·        כיצד יש לחשוב על היחס בין הנתונים האמפיריים והמושג המדעי?

·        מהם היחסים בין מושגים מדעיים לבין תיאוריות מדעיות?

·        כיצד נולדים מושגים מדעיים וכיצד הם נעלמים? מה ניתן ללמוד על מושגים מן התיאוריות של השינוי המדעי?

·        איזה מושג של "מושג מדעי" מציעים המחקרים על נדידת ידע?

 

ההצלחה בקורס מותנית בנוכחות בשיעורים (10%), בביצוע מטלות הקריאה (20%) ובהצלחה במבחן הבית (70%). מומלץ לסטודנטים להכין רפרטים קצרים בעקבות מטלות הקריאה (20% מתוך הציון, על חשבון חלקו היחסי של מבחן הבית).

 

 
0659-2203-01
 שעונים וזמן מימי הביניים המאוחרים למאה העשרים
 Clock and Time From the High Middle-Ages to the 20th Century
ד"ר קציר שאולסמינר גילמן497 ג'1400-1000 סמ'  א'

סילבוס:

התפתחויות בטכנולוגיות מדידת זמן וסכרון שינו את תפיסת הזמן ומרכזיותו של השעון בחייהם של בני העולם המערבי. בשיעור זה נבחן מצד אחד את הגורמים החברתיים, כלכליים, תרבותיים, טכנולוגיים, ומדעיים שהובילו לשיטות חדשות למדידת זמן מהמצאת השעון המכני במאה השלוש עשרה ועד לשעוני הקוורץ, השעונים האטומיים וסכרון זמן באמצעות מחשבים במאה העשרים. מצד אחר נעמוד על השפעת השעונים השונים והנגישות אליהם על תפיסות הזמן של בני התקופה ועל התפשטות המודעות ל"זמן המכני" אותו מודד השעון, למול תפיסות קודמות של התייחסות אל מהלך היום והזמן. נדון בתרומתן של התפתחויות טכנולוגיות וחברתיות נוספות כגון עלית המפעלים, התפשטות בתי הספר, מערכות הרכבות ושידורי הרדיו והטלביזיה לשינויים בתפיסת הזמן ומקומו בחברה. חלק מרכזי מהקורס יוקדש להסברים שונים לאימוץ "משטר השעון,” על ידי קבוצות חברתיות שונות והויכוח על מועדי אימוצו.

 

השתתפות תלמידי תואר ראשון מותנת באישור המרצה.

 

קבלת קרדיט: השתתפות פעילה ועבודת רפרט/סמינר

 
0659-2206-01
 קריאה בטקסטים קלאסיים: הפילוסופיה של הדיגיטלי
 Reading Classic Texts: Philosophy of the Digital
ד"ר ווייסמן כרמלשיעור גילמן497 ב'1800-1600 סמ'  א'

זהו שיעור קריאה מודרכת בטקסטים הפילוסופיים העיקריים עליה מתבססת התרבות הדיגיטלית – פילוסופיה של טכנולוגיות תקשורת, פילוסופיה של מידע ופילוסופיה של וירטואליות. לקראת כל מפגש הסטודנטים יקראו טקסט קלאסי של הוגה אחר/ת וטקסט הקשרי הסוקר את תרומת ההוגה לשדה הנחקר, כאשר במפגש ננהל דיון מובנה בפורמט פישבול  (לפרטים נוספים על הפורמט:  https://en.wikipedia.org/wiki/Fishbowl_(conversation)). ההוגים ייבחרו מתוך הרשימה הבאה בהתאם לרקע של משתתפי השיעור: מרשל מקלוהן, נורברט ויינר, פייר לוי, מייקל היים, אלברט בורגמן, דונה הרוואי, קתרין היילס, פרידריך קיטלר, פול ויריליו, אנדרו פיינברג. שיעור זה מתקיים אחת לשבועיים ושוויו 1 נ"ז. השיעור פתוח בפני כל המתעניינים בנושא, אך הינו חובה לתלמידי מסלול התואר השני בתרבות דיגיטלית הכותבים תזה כתחליף להדרכה המסורתית בטקסטים קלאסיים, ויחד עם השיעור " קריאה בטקסטים מכוננים של התרבות הדיגיטלית" בסמסטר ב' מהווה הדרכה שנתית בשווי 2 נ"ז.

This is a guided reading class engaging the main philosophical texts fueling digital culture: philosophy of communication technologies, philosophy of information and philosophy of the virtual. For each class students will read a classic text and a context text to be discussed in class in a fishbowl format (https://en.wikipedia.org/wiki/Fishbowl_(conversation). The texts will be selected from the list of authors below according to the students' background: Marshall McLuhan, Norbert Weiner, Pierre Levy, Michael Heim, Albert Borgmann, Donna Haraway, Katherine Hayles, Friedrich Kittler, Paul Virilio, Andrew Feenberg. This class meets twice a month (every other week) and accumulates one credit. The class is open for anyone interested, however, it is mandatory for students in the digital culture track who write a thesis, and is replacing the standard guided reading in classic texts, coupled with the class "Reading the Canon of Digital Culture" in the spring semester (together they give 2 credits).

 
0659-2307-01
 יצירתה של תרבות הסייבר: מדמיון טכנולוגי לגאולה חברתית
 The Making of Cyber-Culture: From Techno-Imaginaire to Social Salvation
ד"ר אלחנתי משהסמינר גילמן361 ד'1600-1200 סמ'  ב'

סילבוס:

הסמינר מבקש להתבונן בתהליך ייצורה ((making of של תרבות האינטרנט משלוש זוויות ראיה: ראשית, כתוצר של שיח מדעי-טכנולוגיסטי שנולד בתוככי העולם האקדמי. שנית, כגילום עקרונותיו של הקפיטליזם-החדש ושל רוח הרשת הכרוכה בו ואחרון, כתוצר של פעילות חובבים ובכללם בני נוער. לצורך זה, נבחן במהלך הסמינר את הכוח המדמה imaginaire)) אשר עיצב את החזון הטכנולוגיסטי שבמרכזו, הדיגיטיליזציה כבסיס וכמצע לקיום הרשתי שהוצע כסוג של אוטופיה חברתית.

באמצעות הכרות עם כלים ופרקטיקות של חקר התרבות, נעמוד על תכני ואופני השיח קרי, שפה וסימנים אחרים אשר התגלמו בהמצאת שיח "החדש" המאפיין את התרבות הדיגיטלית בכל שלביה. נבחן בהקשר זה, טקטיקות רטוריות בהן נעשה שימוש כגון, בריקולאז' (תהליכי ניכוס המספקים פרשנות חדשה למושגים מוכרים מתוך התרבות השלטת), הטפה, שיח חתרני, הצגה אוטופית מחד וגילויי רציונליזציה מדעית/אקדמית מאידך. בירור זה ייעשה באמצעות קריאה פרשנית וניתוח ביקורתי של אוסף מקורות ראשוניים בין השאר: כתיבה אקדמית קונטמפורנית, כתיבה ז'ורנליסטית נורמטיבית לצד כתבי-עת ייעודיים וכן, כתיבתם של 'חובבים' בשורה של  'fanzins' (nonprofessional and nonofficial publication produced by fans  of a particular cultural phenomenon) . כמו כן, נקרא מניפסטים, קטעי מדע בדיוני, מובאות מטקסטים אוטופיים ועדויות של יצרנים ושל משתמשים. במסגרת זו, נכיר כמה מסוכני השינוי הבולטים, גיבורי-תרבות אך גם מוסדות, ארגונים וולונטריים וכלי תקשורת, שבלעדיהם, כך נדמה, הנחלתם המהירה של רפרטוארים תרבותיים חדשים היא משימה כמעט בלתי אפשרית.

 

קבלת קרדיט:

שני מרכיבים לקבלת הקרדיט לקורס:

במהלך המפגשים המשתתפים יידרשו לבצע מחקר עצמאי של איתור מקורות ראשוניים והצגתם תוך כדי פרשנות וביקורת. (30%)

כתיבת עבודה סמינריונית (70%)

 

 

The seminar seeks to examine the process of the making of the Internet culture from three main viewpoints.  Firstly, as the outcome of a scientific (technological) discourse which originated within the academic world. Secondly, as an embodiment of the Neo-capitalism principles and the web-ideology bounded with it. And finally, the Internet culture as the fruit of amateur's culture and hobbyists generally, and youth culture particularly. To achieve this goal, we shall examine the power of the 'imaginaire'  to shape the technological vision of the digitalization as the basis for network existence and social utopia.

With the aid of theory and tools offered by cultural studies, the seminar intends to explore the contents and the manners of the "discourse of the new" characterized so much the digital culture since the very beginning. In this context, we shall scrutinize the rhetorical and cultural tactics such as: preaching or talking subversively; presenting utopias on the one hand, and scientific rationalization on the other hand. We shall read therefore, interpretively and critically, collection of primary sources, amongst others: popular journals and 'fanzins', manifests, excerpts from science fiction literature, and also, next to each other, recollections of producers and users. By this we shall be familiar with some of the eminent protagonists of the digital culture.

 
0659-2462-01
 ביולוגיה וחברה :גזע ,לאום וגזענות במאה העשרים והעשרים ואחת
 Biology and Society: Race Nation & Racism in the 20th & 21st Centuries
ד"ר גיסיס סנאיתסמינר גילמן362אא'2000-1600 סמ'  ב'

סילבוס קצר:

בסמינר נדון באופני הכינון והשימוש  ב”גזע” וב’לאום’  במאות ה-20-21’, בעיקר ממלחמת העולם השנייה ואילך, באמצעות תורות אבולוציה, רפואה, גנטיקה, נגזרותיהן והמשגותיהן; בהשלכות העמוקות של דרכי כינון אלו על הסיפר ההיסטורי, על הזהות והקיום בפועל של קבוצות ועל הזהות הסובייקטיבית של היחידים.  נדון גם בהיסטוריה של כינון הלאום היהודי באמצעות ”השוני היהודי הביולוגי” מראשית המאה ה-20 ועד עכשיו; נבחן את פרקטיקות ההגזעה והגזענות בטווח הזמן של הסמינר, וגם את השלכותיהן על תנועות הגירה ופליטוּת.

קבלת קרדיט  - סיכומים קצרים לאורך הסמסטר+ רפראט (או עבודה סמינריונית)

 
0659-2463-01
 ידע ומוסדות ידע ? היסטוריה אינטלקטואלית וחברתית
 Knowledge and Its Institutions ? Intellectual and Social History
פרופ שורץ יוסףשיעור גילמן458 ב'1200-1000 סמ'  א'

סילבוס: תרבות הרשת כמציאות חברתית ואינטלקטואלית וכמטאפורה מובילה לתיאור מערכים מורכבים של תקשורת בין קבוצות של פרטים קדמה לטכנולוגיית המידע שהתפתחה בעשורים האחרונים של המאה העשרים. לא במקרה עשו סוציולוגים והיסטוריונים שימוש בדימוי הרשת עוד לפני עידן המחשב והאינטרנט, ומה שנכון לכל צורת תקשורת חברתית נכון עוד יותר בהקשר של קהילות ידע להגדרותיהם השונות (קהילות טקסטואליות, קהילות פרשניות וכו'). בשיעור נבחן את ההתפתחויות שחלו בחברה האירופית מאז שלהי ימי הביניים דרך מלחמות הדת ותהליכי החילון והמודרניזציה בעידן המהפכה המדעית, וזאת בנסיון לעקוב אחר תהליכי הגיבוש של פרוצדורות ידע ומוסדות מוכרים שרבים מהם עדיין בשימוש כיום.

 
0659-2467-01
 עולם סגור - יקום אינסופי
 Closed World ? Infinite Universe
ד"ר יעבץ עדוסמינר גילמן458 ד'2000-1600 סמ'  א'

בקוסמולוגיה של ימינו, שאלת הסופיות של היקום פתוחה – אין לה מענה חד משמעי.  בעבר שימשו תפיסות מנוגדות על סופיות היקום כמסגרות לתורות קוסמולוגיות מתחרות.  בסמינר יבחנו עמדותיהם המנוגדות של אריסטו ושל יריביו האטומיסטים ביחס לאפשרות שהיקום אינסופי, המעבר מתמונת עולם סגור לתמונת יקום אינסופי בין המאה ה-16 למאה ה-17, והמשך הדיונים אחרי ניוטון בשאלות חדשות שהתעוררו במסגרת הקוסמולוגיה הניוטונית החדשה.

The question of the finite or infinite nature of the universe is without decisive answer in modern cosmology.  In the past, conflicting notions with regard to this question served as guiding frameworks for competing cosmological theories.  Meetings in the first part of the seminar will begin by examining the contradictory stances of Aristotle and the atomists on this question.  The second part will focus on the transformation in the 16th and 17th centuries from the Aristotelian closed world to the open universe of Newton’s theory.

 
0659-2472-01
 סוגיות בתולדות הטכנולוגיה בתרבות המערב
 Selected Topics in the History of Technology
ד"ר יעבץ עדוסמינר גילמן458 ד'2000-1600 סמ'  ב'

השיעור יציג כמה משאלות היסוד המדריכות תחום יחסית צעיר זה בלימודי ההיסטוריה. סביב ספרו המרתק עדיין של Lynn White Jr. תועלה שאלת הדטרמיניזם הטכנולוגי – דהיינו, באיזו מידה כופות טכנולוגיות חדשות התפתחויות חברתיות באופן בלתי נמנע. שינויים בקשרי הגומלין המשתנים בין מדע וטכנולוגיה יבחנו לאור השוואת חוקי תנועת החומר היסודיים של אריסטו לחיבור על הבעיות המכניות של ראשוני תלמידיו ביוון הקדומה, לאור התפתחותו של שעון המטוטלת בתחילת העידן המודרני, המצאתה ושיכלולה של מכונת הקיטור, והופעתן של טכנולוגיות תקשורת חשמלית במאה ה-19 (טלגרף וטלפון). קשרים שונים בין מדע, מפעלים טכנולוגיים גדולים, ודימויים חברתיים יבחנו על רקע יבוש ביצות במאה ה-17, הקמתן של רשתות חשמל בתחילת המאה ה-20, והדיון הציבורי בימינו סביב "אפקט החממה."

 

 

קבלת קרדיט:

רפראט או עבודה סמינריונית.

 
0659-2480-01
 דמיון, בדיה וסיפור: הדיון העכשווי בפילוסופיה של הנפש
 Imagination, Fiction, Narrative: Contemporary Discussions
ד"ר לם אהודסמינר גילמן497 א'1600-1200 סמ'  ב'

מטרת הסמינר היא להבין טוב יותר כיצד השכל האנושי פועל כאשר הוא מגיב לסיפורים בכלל, ולסיפורים בדיונים בפרט. לשם כך נעסוק בשאלות מן הסוגים הבאים:

 מדוע בני אדם מספרים סיפורים, ומדוע אנחנו "מתחברים" רגשית לסיפורים? מה הופך רצף אירועים לסיפור או נרטיב? מדוע צר לנו על גורלן של דמויות בדיוניות, אף שאנו יודעים שהן אינן קיימות במציאות? האם הפחד שאנחנו מרגישים בעת צפייה בסרט אימה זהה לפחד שאנו מרגישים בעת סכנה אמיתית? האם הזדהות עם דמויות היא סוג של אמפתיה? מדוע אנחנו מדמיינים בקלות עולם בו חוקי הטבע שונים, אך לא מצליחים לדמיין עולם עם מוסר שונה?

 המשיך סילבוס מפורט:

במהלך הסמינר נכיר מגוון תשובות שפילוסופים הציעו בשנים האחרונות לכל אחת מהשאלות אלה, ואת הוויכוחים עליהן. הדיון הפילוסופי בו נעסוק מתבסס הן על ידע המגיע מפסיכולוגיה ומהמדעים הקוגניטיביים והן על ניתוח מושגי פילוסופי, ניסויי מחשבה וכד'.

 

פרט לעניין שיש בסוגיות בהן נדון, כחלק מהניסיון להבין את השכל האנושי, יש לדיון בסוגיות הללו חשיבות מתודולוגית לחוקרים במדעי הרוח, ולעוסקים בהיסטוריה של המדעים והרעיונות: ראשית, חומר הגלם בו אנו עוסקים הינו לעתים קרובות סיפורים, "היסטוריות" מסוגים שונים. שנית, ההסבר ההיסטורי שאנו מייצרים הוא נרטיבי, וניתן להשליך מהסוגיות בהן נעסוק אל הדיון במהותו של ההסבר ההיסטורי. ולבסוף, מדעים מסוימים בנויים לפחות לכאורה על הסבר היסטורי-נרטיבי. דוגמה מובהקת לכך הוא ההסבר האבולוציוני.

 

Imagination, Fiction, Narrative: Contemporary discussions in philosophy of mind and cognitive science

 

The goal of this seminar is to elucidate how the mind responds to narratives, and in particular fictional narratives. We will discuss various contemporary answers to several inter-related questions about narratives and our engagement with them. We will also reflect on the bearing of this discussion to methodological issues in history (e.g., the nature of historical explanations) and philosophy of science (e.g., the role of imagination in scientific modeling; historical explanations in evolutionary biology).

 
0659-2501-01
 עלייתו ונפילתו של הפוזיטיביזם הלוגי
 The Rise and Fall of Logical Positivism
ד"ר בלקינד אוריסמינר גילמן450 א'1400-1000 סמ'  א'

הפוזיטיביזם הלוגי הוא זרם בפילוסופיה האנאליטית בחצי הראשון של המאה ה20. הפוזיטיביזם הלוגי ניסה לשלב שיטות מתקדמות בלוגיקה וחקירה של השפה על מנת להציב יסודות איתנים למדע וגבולות ברורים בין היגדים בעלי משמעות וכאלו שהם חסרי משמעות. הפוזיטיביסטים טענו כי ניתן לעשות רדוקציה של כל טענה בעלת תוכן להיגדים המתארים באופן ישיר ניסיון חושי, ולכן גם טענו כי היגדים מטאפיזיים הם חסרי משמעות. הקורס יתחקה אחר המקורות של החשיבה הפוזיטיביסטית, המטרות של הזרם, הקשר שבין הזרם הפוזיטיביסטי והתפתחויות במדע, הביקורות הנוקבות שהביאו לנפילתו, ואחר ההשפעה שלו על הפילוסופיה האנאליטית שבאה אחריו. בין ההוגים שנקרא יהיו וויטגנשטיין, שליק, רייכנבאך, קרנאפ, המפל, אייר, נוירת׳, וקווין. הקורס יניח ידע מוקדם בלוגיקה.

קבלת קרדיט: רפרט או סמינר

 
0659-2502-01
 פילוסופים כותבים על טכנולוגיה והעתיד
 Philosophers Writing On Technology and the Future
ד"ר לם אהודסמינר גילמן458 ב'1600-1200 סמ'  ב'

הספרות הפופולרית והאקדמית מלאה בהתייחסויות לשאלות הנובעות מהמדע והטכנולוגיה העכשוויים: מוסר של רובטים, האם חיים לנצח אפשריים ו/או רצויים, האם אנו חיים במטריצה, פרטיות באינטרנט, FAKE NEWS  ועוד. תלמידים רבים רוצים לעסוק בדיון פילוסופי בשאלות אלה במסגרת המחקר שלהם. אך כיצד מנסחים שאלות פילוסופיות מעניינות על סוגיות אלה?

רובו של הסמינר יוקדש לדיון בהתייחסויות של פילוסופים לסוגיות בהן עוסק הסמינר ויתקיים במתכונת של "משפט דמה" שבו צד אחד יציג את העמדה שהדיון הפילוסופי הוא מעניין ותורם להבנת הסוגיה, והצד השני יטען שהדיון מחמיץ את הסוגיות המעניינות מבחינה פילוסופית בהתפתחות הטכנולוגית שבה נעסוק.

What constitutes insightful philosophical engagement with new and upcoming technology? The seminar will be dedicated to reading work by philosophers who engage with concerns arising from new technologies, and debating whether their work manages to identify the truly philosophically interesting aspects of them. Among the topics we will discuss: robot ethics, anti-aging, the singularity, are we living in a computer simulation?, privacy, fake news etc.

 
0659-2503-01
 תחושת האנחנו, גישות אבולוציוניות, פנומנולוגיות, קוגניטיביות והתפתחותיות
 Thewe Mode - Evolutionary, Phenomenological, Cognitive, and Developmental Per
מר באדר אורןשיעור גילמן279 ב'1200-1000 סמ'  א'

מהי תחושת ה'אנחנו'? מתי נבררו והתקבעו יכולות שמשויכות ל'אנחנו' האנושי? וכיצד היכולת לפרספקטיבה קולקטיבית השפיעה על האבולוציה של האדם? נקודת המוצא המקובלת להבנת הקיום המשותף בחברות אנושיות מתמקדת בפרט המשתמש ביכולותיו או כובש את יצרו וכך מעלה את כשירותו. אבל האם ניתן לחשוב על חיים חברתיים רק כמפגש בין אינדיבידואלים? בקורס נציע עיון בין-דיסיפלינרי עכשווי במושג האנחנו ('we')  ובתפקיד ה'אנחנו' בהתפתחות חברות אדם וקוגניציה חברתית ממספר נקודות מבט: אבולוציונית, פנומנולוגית, קוגניטיבית והתפתחותית.

המטרה של הקורס היא להציג עמדה עדכנית במחקר לגבי מושג ה'אנחנו' האנושי, לא רק כעמדה חברתית, אלא גם כיכולת שאפשרה התקיימות והתפתחות של קיום אנושי משותף. על מנת להגדיר את המושג 'אנחנו', ואת תפקידו בהתפתחות יחסים אינטר-סובייקטיבים, נציע מספר כיווני מחשבה אפשריים: נדון בטענתו של מייקל ת'ומסלו, לפיה היכולת של האדם לתפוס את עצמו ולפעול מפרספקטיבת אנחנו היא תכונה ייחודית לאדם אשר הניעה את התפתחות האדם המודרני. נציג עדויות להתקיימות של יסוד משותף שניתן להגדיר כ'אנחנו' בחברות של הומינינים, נדון בקוגניציה חברתית ובשימוש שעושה המחשבה הפנומנולוגית העכשווית במושג ה'אנחנו' כדי להסביר התקיימות והתפתחות של קוגניציה משותפת בקרב בני אדם, ונציג היפותזות מחקריות עכשוויות בנוירוביולוגיה המציעות מסד ביולוגי ל'אנחנו'. בנוסף, נברר, מתי בתהליך ההתפתחות של פעוטות מתחילות להבשיל יכולות פרספטואליות שניתן לשייך לקיום אנושי משותף.

קבלת קרדיט:

השתתפות פעילה בשיעורים והגשת עבודה בסיום הקורס

 

What does the ‘we’ mode or the sense of being in a group means for humans? Do humans have specific 'we' abilities and how they influenced our evolution and shape our everyday experiences? We often describe ourselves as being 'part of' a community, but the emphasis is commonly on the 'I': an individual within a group uses its abilities to act or to refrain from acting, and thus increases its own inclusive fitness. Is this the only available explanation?  During the course we will present some of the recent interdisciplinary discussions on the human collective perspective, focusing on phenomenological, evolutionary, cognitive, and developmental research. We will discuss Michael Tomasello's argument that the capacity for collective intentionality is a unique human trait, examine findings that point to possibility that early hominin preformed collective activities before they evolved refined socio-individual traits, explore recent studies on social cognition as well as neurobiological studies that suggest a neural foundation for understanding others, and look at developmental accounts showing the emergence of 'we' abilities early on in infancy.

 

 
0659-2504-01
 אבן ח'לדון כהיסטוריון של המדע האסלאמי
 Ibn Khaldun As a Historian of Islamic Science
ד"ר אגבאריה אחמדסמינר כיתות דן דוד212 ב'1600-1200 סמ'  א'

סילבוס: בסמינר נקרא את הפרקים האחרונים מתוך "ההקדמה" של אבן ח'לדון (נ. 1406) אשר עוסקים בהיסטוריה של המדעים המסורתיים והשכליים בתרבות האסלאם. תוך כדי כך, ננסה לבדוק אם קיימת זיקה בין אבן ח'לדון ההיסטוריון של המדע ואבן ח'לדון הסוציולוג, במיוחד, בכל מה שקשור להיווצרותה של "העיר" ולתפקידה בהתפתחותם והפצת של המדעים.

 

קבלת קרדיט: השתתפות פעילה, הגשת רפרט ועבודה סמינריונית.

 In the seminar we will read the last chapters of Ibn Khaldun’s (d. 1406) Introduction (Muqaddima), which deal with the history of traditional and rational sciences in Islamic culture. During the seminar, we will try to examine whether there is a connection between Ibn Khaldun the historian of science, and Ibn Khaldun the sociologist, especially with regard to the establishment of the “city” and its role in the development and distribution of sciences.

 

 
0659-2505-01
 גילויים מקבילים והמצאות מקבילות
 Simultaneous Discoveries and Inventions
ד"ר קציר שאולסמינר גילמן455 ה'1800-1400 סמ'  ב'

תופעות טבע ותאוריות רבות התגלו במקביל על ידי מספר מדענים מבלי שידעו האחד על ממצאיו של האחר (עקרונות החשבון הדיפרנציאלי, חוק שימור האנרגיה, תיאורית היחסות הפרטית, הפוזיטרון, התאבכות אלקטרונים הן רק מספר דוגמאות מפורסמות). בדומה לכך מכשירים ושיטות רבות הומצאו על ידי מספר ממציאים מבלי שהכירו זה את עבודת זה (למשל הטלפון, הנורה החשמלית, הרדאר). בסמינר נבחן תופעה זו של גילויים והמצאות מקבילים באמצעות דיון כלליים מזווית סוציולוגית, פילוסופית והסטוריוגרפית ומספר דוגמאות של המצאות וגילויים מפורסמים יותר, ופחות (למשל המצבר הנטען). נראה שכמעט אין מקרה בו שתי קבוצות שונות טענו בדיוק אותו דבר, או המציאו בדיוק אותה מערכת. מכך תעלה השאלה באילו תנאים (אם בכלל) נוכל לומר ששני גילויים או המצאות הם שקולים מספיק בכדי להתייחס אליהם כמקבילים, וכיצד התייחסות זו מסייעת לנו בהבנת תהליכי יצירת והתפתחות ידע ומכשירים? מה ניתן ללמוד על הגורמים שהובילו לכל גילוי או המצאה בנפרד מקיומם של גילויים מקבילים? מה ההשלכות הדבר על הבנת המדע והטכנולוגיה כתופעות חברתית המתפתחות בקהילות של חוקרים ומפתחים, ועל תפיסת הטכנולוגיה כמענה לצרכים חברתיים? מה ההבדלים , אם בכלל, בין מדע לטכנולוגיה במקרים אלו של יצירה מקבילה?

 

Numerous natural phenomena and theories were simultaneity discovered by a number of scientists that were oblivious to the finding of each other (differential calculus, energy conservation, positron, electron diffraction). In a similar manner, many devices and methods were invented by a few inventors without knowing each other’s work (e.g. telephone, electric light bulb, radar). In the seminar, we will examine the phenomenon of simultaneous discoveries and inventions by general sociological, historiographical and philosophical analysis and by examining a few examples of more and less famous discoveries and inventions. Virtually never, we will seem, two different groups claimed exactly the same thing or invented identical systems. Thus, we will examine in which cases, if at all, we can view two inventions or discoveries as equivalent enough to regard them as simultaneous, and how such a view helps understanding creation and development of knowledge and devices. What can be learnt about the causes that led to individual inventions and discoveries from the existence of such “multiples” (to use the term used by Robert Merton)? What are their implication for understanding science and technology as a social phenomenon? What are the differences, if at all, in these cases of simultaneous creativity.

 
0659-2506-01
 פילוסופיה של הביולוגיה
 Philosophy of Biology
פרופ יבלונקה חוהסמינר גילמן450 ג'1400-1000 סמ'  א'

הסמינר יעסוק בנשואים מרכזיים בפילוסופיה של הביולוגיה ויתמקד במושגי האירגון, האורגניזם, והאבולוציה.  מושגי התכלית, האדפטציה, התפקיד ((function והאינפורמציה (במובן הסמנטי) יהיו מרכזיים לדיון ויהוו את המסד עליו מבוסס הקורס. בחמשת השבועות הראשונים תינתן הקדמה היסטורית-פילוסופית שבמסגרתה נקרא טקסטים קלאסיים (אריסטו, קאנט,  למרק, דרווין) ודיון היסטורי פילוסופי (על פי ספרה של ריסקין, " The restless clock "  העוסק בהיסטוריה של מושג  האורגניזם והמכונה. בהמשך הקורס נתמקד בדיון על מושגי הפונקציה והמטרה  (נקרא מאמרים קלסיים מהמאה ה 20 ומאמרים מהשנים האחרונות בנושא) אינפורמציה ביולוגית,  מהות הגן, אוטופויזיס (נתעמק בכתבי מטורנה וורלה, תומסון ומורנו). כמו כן נעסוק בסיום הקורס בגישות מאתגרות חדשות לאבולוציה ולחזרה לתפישת האורגניזם כמושג מארגן.

חובת השתתפות בשיעורים. הגשת רפראט בכיתה ( 30 דקות). כתיבת עבודה (סמינר או  רפראט) על אחד מנושאי הקורס

The course will focuses on the concepts of organism, organization and evolution. A historical-philosophical introduction will be given in the first 5  weeks, based on the reading of classical texts including Aristotle (chapters from De anima), Kant (chapter from the third critique), Lamarck (chapters from Philosophical zoology) and Darwin (chapters form The Origin), and of secondary literature analyzing the concept of  organism and machine (based on Riskin’s book “The restless clock”, and recent paper). The next 8 weeks are focused on the analysis on the notion of function and telos (reading and discussing classical 20th century papers and some more recent ones), biological information (several papers written since 2000), autopoiesis and autonomy (we shall read Varela and Maturana, Thompson, Moreno).  The course will end with an introduction to the new and challenging approaches to evolutionary theory that re-position the organism as a central organizing concept. . 

 

 
0659-2508-01
 היסטוריה ופילוספיה של מדעי המוח
 The History and Philosophy of Neuroscience
מר ברונפמן זוהרשיעור גילמן305 ה'1200-1000 סמ'  א'

בקורס זה נלמד את תולדות מדעי המוח מהעת העתיקה ועד ימינו ונסקור התפתחויות אמפיריות, טכנולוגיות ותיאורטיות בתחום. לאחר מכן נדון במספר סוגיות פילוסופיות עכשיוויות במדעי המוח. חלקו האחרון של הקורס יוקדש לנוירואתיקה – תחום חדש בפילוסופיה שנסוב סביב ההשלכות האתיות הנובעות ממדעי המוח, כגון המשמעות של קריאת מחשבות ושאלת הרצון החופשי.

We will learn about the history of brain sciences from antiquity to modern days and highlight the major empirical, technological and theoretical discoveries that advanced our understanding of the brain, at various levels of organization (structural-anatomical, functional, cellular, etc.). Next, we will focus on some of the major philosophical issues in present-day neuroscience, such as the reduction-integration problem and the question of what constitutes a genuine scientific explanation in neuroscience. The final part of the course will be dedicated to Neuroethics. Neuroethics addresses the ethical implications of what neuroscience can do (for example, “reading minds” or altering one’s brain-activity), and the ethical problems raised by our increasing understanding of the neural basis of behavior – an understanding that challenges concepts such as free-will and responsibility.

 

The course is based on the following text-books:

  • Bickle, J. (Ed.). (2009). The Oxford handbook of philosophy and neuroscience. Oxford University Press.
  • Farah, M. (2010). Neuroethics: An Introduction with Readings. MIT Press.
  • Wickens, A. P. (2014). A history of the brain: from stone age surgery to modern neuroscience. Psychology Press.

 

The requirements are mandatory reading (usually one book chapter prior to each class), and attendance.

 
0659-2509-01
 בראשית היה הסיפור: יצירתיות ועצמיות מימה?ב למודרנה
 In the Begging Was the Story: Participatory Narratives From the Middle Ages to M
ד"ר קלפטר עינתסמינר גילמן449 ג'1800-1600 סמ'  א'

לאורך ההיסטוריה זכו טקסטים השתתפותיים (participatory) לשלל צורות ושימושים: החל מיצירות ימי ביניימיות אשר הציגו פרספקטיבה אישית של הפסיון של ישו ועד לסיפורת פאנפיקשן (fanfiction) עכשווית בהשראת מסע בין כוכבים, הארי פוטר ועולמות תוכן נוספים.

הסמינר יתמקד בטקסטים האידיוסינקרטים, וכן בצורות נוספות של אינטראקציות אישיות עם חומרים קנונניים, כגון איסוף מזכרות כגון שרידים קדושים, תגי עליה לרגל למקומות קדושים, פסלונים ופוסטרים חתומים.

בסמינר נתחקה אחר תופעות אלה, ננתח את המשותף והשונה ביניהן, וכן נעסוק בשאלות של קנון - על הטבע החתרני של קנונים אלטרנטיביים ועל הפרדוקס הטמון בביטויים אישיים הנשענים על הקשרים משותפים.

קבלת קרדיט:

השתתפות והגשת עבודה

Throughout history, participatory literature has manifested in a variety of forms, from idiosyncratic medieval accounts of the Passion to modern-day fanfiction inspired by Star Trek, Harry Potter, and other universes.         

The seminar will focus on these idiosyncratic texts, as well as other forms by which individuals interact with canonical material, such as collecting holy relics, pilgrimage badges, statuettes, souvenirs, and signed posters.

In the course of the seminar, we will examine these phenomena, analyze their commonalities and differences, raise questions concerning canon, canonicity, and the subversive nature of alternative canons, as well as discuss the paradox inherent in individual expression that relies on common texts and contexts.

 
0659-2510-01
 אין כמראה עיניים
 Seeing is Believing
ד"ר יעבץ עדוסמינר גילמן317אג'2000-1600 סמ'  ב'

יוהאנס קפלר נחשב לראשון שהעניק לעדשת העין את התפקיד שהיא ממלאת לפי הבנתינו היום, כאלמנט אופטי שמטיל תמונה מהופכת של עצמים על גבי הרשתית.  כיצד תפסו קודמיו את הראייה, בלי עדשה, וללא "מסך" שעליו מוטלת דמות?  במהלך הסמינר נקרא מובאות על אור וראייה מכתבי אפלטון ואריסטו, נסקור בהרחבה את החיבור האופטי של תלמי, את תגובותיהם של איבן אל היית'ם (אלהזן) ואיבן סאהל לעבודה של תלמי, ואת התגבשות התיאוריה של יצירת דמות על מסך דרך נקב קטן ללא עדשה.  ביחד עם אלה יבחנו ניסיונות היסטוריים להסביר "עיוותי ראייה" כמו היפוך שמאל־ימין במראה, מראיתם ומקומם של גופים שקועים במים, הבדלים בין ראיה בעין אחת ובשתים, והתופעה המוזרה של הירח והשמש, שנראים גדולים פי 1.5 עד פי 2 כשהם סמוכים לאופק מאשר ברום השמים, שעה שמכשירי מדידה פשוטים סותרים את הרושם הזה ומראים בעליל שלמעשה אין כל שינוי בגדלם.

 

קרדיט:

רפראט או עבודה סמינריונית.

 

 

 

 

 

Johannes Kepler is credited as being the first to confer upon a lens the role of projecting an inverted image of the outside world upon the retina.  How did his predecessors conceive of vision without a lens and without a screen upon which it projects an image?  The seminar will examine excerpts on light and vision from the works of Plato, Aristotle, Euclid and Ptolemy, followed by the reactions of Ibn Sahl and Ibn al Haytham.  Of particular interest will be the theory of image formation on a screen via a small pinhole, reflection, refraction, and apparent visual distortions of reality such as perspective, the inversion of left and right in a mirror, and the persistent appearance of the sun and moon as 1.5 to 2 times larger on the horizon than high in the sky, despite the clear evidence of measuring instruments that this is in fact not the case.

 
0659-2519-01
 ידע ומוסדות ידע בראשית העת החדשה
 Early Modern Institutions of Knowledge
פרופ שורץ יוסףשיעור גילמן277 ד'1200-1000 סמ'  ב'

: הקורס יתמקד בשינויים שחלו בסוציולוגיה של הידע במעבר מימי הביניים לראשית העת החדשה. נבחן קטגוריות תקופתיות (רנסנס, רפורמציה, עת חדשה), שינויים טכנולוגיים (דפוס, צנזורה) ושינויים אינטלקטואליים (הומניזם, מהפכה מדעית), כמו גם צמיחה של מוסדות חדשים (אקדמיות, ספריות, חברות ועוד). ננסה לבדוק עד כמה ניתן להצביע על שינויים רעיוניים שמצויים בקורלציה עם מוסדות הידע החדשים.

 

 

קבלת קרדיט: עבודת בית

 
0659-2521-01
 מגדר ומדע
 Gender and Science
פרופ רניצי מריהסמינר גילמן304 ה'1600-1200 סמ'  א'

What has gender to do with knowledge production and its application? How has the complex entanglement of gender and knowledge been evolved through time? Has gender influenced our scientific theories or, simply and merely, our scientific practices? This seminar explores answers to these questions through a series of thematic readings grouped into two large categories: gender in the history of science and feminist epistemology.

The course is designed to assist students to comprehend a) the historical role of gender in the construction of scientific knowledge and b) the current importance of gender to the science and technology as sources of sustainable development expressed recently through the 17 Sustainable Development Goals, part of the United States 2030 Agenda for a Global Sustainable Development.

 קורס מרוכז של שישה שבועות 23/11-28/12/17

What has gender to do with knowledge production and its application? How has the complex entanglement of gender and knowledge been evolved through time? Has gender influenced our scientific theories or, simply and merely, our scientific practices? This seminar explores answers to these questions through a series of thematic readings grouped into two large categories: gender in the history of science and feminist epistemology.

The course is designed to assist students to comprehend a) the historical role of gender in the construction of scientific knowledge and b) the current importance of gender to the science and technology as sources of sustainable development expressed recently through the 17 Sustainable Development Goals, part of the United States 2030 Agenda for a Global Sustainable Development.

 קורס מרוכז של שישה שבועות 23/11-28/12/17

 
0659-2612-01
 הידע היווני בעולם האסלאמי
 Greek Knowledge in Islamic Culture
ד"ר אגבאריה אחמדסמינר רוזנברג212 סמ'  ב'
סמינר ביה"ס לשפות401 ב'1600-1200 סמ'  ב'

בסמינר נעסוק באחת מתנועות התרגום החשובות בהיסטוריה האינטלקטואלית, דהיינו, בגורלה של המורשת היוונית בתוך תרבות האסלאם. ננסה למפות את מרכזי התרבות שלקחו חלק בתהליך זה, נעמוד על טכניקות התרגום והפירוש, ונסקור את המלומדים הבולטים שהיו מעורבים בתהליך ההעברה. כמו כן, במהלך הסמינר נעקוב אחרי הביוגרפיות של חיבורים יווניים והלניסטיים מסוימים (של אריסטו, אוקלידס, תלמי ופלוטינוס) אשר תורגמו לערבית ונדבר על קליטתם בתוך תרבות האסלאם ועל ההשפעה שהייתה להם.

קבלת קרדיט: השתתפות פעילה, הגשת רפרט ועבודה סמינריונית

 

In the seminar we will discuss one of the most decisive translation movements in intellectual history, i.e. Greek heritage within Islamic culture. We will try to map the cultural centers that played a major role in this process, discuss the techniques of translation and interpretation, and survey the important scholars who were involved in the process of translation and migration of knowledge. Moreover, we will trace the biographies of certain Greek and Hellenistic works (of Aristotle, Euclid, Ptolemy and Plotinus) which were translated into Arabic, and will talk about their assimilation into Islamic culture and the influence they had.

 

 
0659-2800-01
 בעיית הרציונליות
 Reason and Its Discontents
פרופ פיש מנחםסמינר גילמן458 ב'1200-1000 סמ'  ב'

: הקורס ידון דיון שיטתי באיפיונים הפילוסופיים השונים שהוצעו למושג הרציונליות – מקישורה למהימנות מוכחת, ועד זיהויה עם ביקורתיות נמרצת; מקישורה למהלכים מרבי-תועלת, ועד זיהוייה עם יכולת המשגה; מקישורה להצלחה או התכוונות אינסטרומנטלית ועד זיהויה עם ראוּיוּת ערכית. תשומת לב מיוחדת תיוחד לשאלת הגבולות הנורמטיביים של הרציונליות ומשמעויותיה השיחתיות

קבלת קרדיט:

בחינת בית

The course will offer a systematic discussion of the main ways in which rationality has been conceived in the philosophical literature: from identifying the rational with the provenly certainty, to identifying rationality with uncompromising criticism; from associating the rational conduct with maximizing utility, to identifying it with the capacity to conceptualize; from measuring the rational by means of instrumental success, to gauging it by normative commitment. Special attention will be given to rationality’s normative limits and their discursive significance

 

 

קבלת קרדיט:

בחינת בית

 

 
0659-3040-01
 סמינר מתודולוגי
 Methodological Seminar
ד"ר בלקינד אוריסמינר גילמן449 ב'1200-1000 סמ'  ב'

סילבוס: הקורס יסקור מתודולוגיות שונות לכתיבה אקדמית בתחום ההיסטוריה והפילוסופיה של המדעים והרעיונות. התלמידים יתרגלו שיטות כתיבה במטלות שבועיות.

0659-3056-01
 מבוא לתיאוריה בקורתית i
 Introduction to Critical Theory I
ד"ר פרומר נוהשיעור גילמן220 ב'1800-1600 סמ'  א'

המונח תיאוריה ביקורתית נטבע בשנות ה-30 של המאה הקודמת על ידי חברי אסכולת פרנקפורט. כיום מקובל לכלול תחת כותרת זו גם הוגים המזוהים עם הפוסט־סטרוקטורליזם הצרפתי, פמיניזם של הדור השני והשלישי, תיאוריה מגדרית, הגות פוסט־קולוניאלית ועוד. לצד סקירה של הוגים מרכזיים, הקורס ידגיש מספר מאפייני מפתח המייחדים את סוגת המחשבה הזו הן מבחינה אפיסטמית והן מבחינת אופי הפרקסיס האינטלקטואלי שלה. בין היתר: הפער בין התודעה העצמית של בני אדם והמנגנונים החברתיים המעצבים אותה; האופן בו הצדקות ערכיות מטשטשות מבנים דכאניים וכוחניים; ההיסטוריוּת של זהויות ושל קטגוריות אפיסטמיות; החיבור בין מחשבה היסטורית, סוציולוגית, פסיכולוגית, ופילוסופית; והדרישה לרפלקטיביות על תנאי האפשרות של המחשבה הביקורתית עצמה. בקורס נערוך היכרות עם הוגים כגון מרקס, ניטשה, פרוייד, הורקהיימר ואדורנו, דה-בובואר, אלתוסר, פוקו, ופאנון.

בחינת בית

The term Critical Theory was coined in the 1930s by members of what became known as the Frankfurt School. Nowadays the title also covers various strands of post-structuralism, second- and third-wave feminism, gender studies, postcolonial theory, and more. In addition to introducing major thinkers, the course will also emphasize several key features that characterize this tradition both in terms of its shared epistemological commitments and of it being a committed form of intellectual praxis. These include the tension between human self-consciousness and the social mechanisms that shape it; how normative justifications often veil oppressive power structures; the inherent historicity of both identity categories and conceptual patterns; the intimate relations between social research, psychology and philosophy; and more. We will be discussing the works of such authors as Marx, Nietzsche, Freud, Horkheimer and Adorno, de Beauvoir, Althusser, Foucault, and Fanon.

0659-4613-01
 פילוסופיה של המדע למתקדמים ב'
 Philosophy of Science for Advanced Students
ד"ר בלקינד אורישיעור גילמן277 ב'1600-1400 סמ'  ב'

סילבוס:

הקורס יבקש להיוודע מקרוב אל המסורת האנליטית בפילוסופיה של המדע תוך עמידה על כוחה ועל מגבלותיה. וזאת באמצעות עיון מקרוב בשלושה היבטים פילוסופיים בעייתיים של הפעילות המדעית באשר היא:

 

  1. הבעייתיות הכרוכה בניתוח מה שמוענק להשערה על ידי תוצאה חיובית של מבחן אמפירי.
  2. הבעייתיות הכרוכה בבירור וניתוח מושג ההסבר כפי שהוא נוהג במדע,
  3. הבעייתיות הכרוכה בהנחה כי התיאוריות המדעיות מתארות את הממשות באופן מלא או בקירוב.

 

קבלת קרדיט:  מבחן בית

 

0659-5155-01
 מבוא לתיאוריה חברתית מודרנית
 Introduction to Social Theories
ד"ר פרומר נוהשיעור גילמן305 ב'1800-1600 סמ'  ב'

נקודת המוצא של תיאוריה חברתית היא שהאופנים בהם בני־אדם פועלים, תופסים, מצדיקים ואפילו מבקרים את העולם בו הם חיים מתעצבים תמיד מראש – במידה כזאת או אחרת – על ידי קטגוריות ומבנים בעלי אופי חברתי. בקורס נבחן תשובות שונות לשאלה מהו בדיוק אותו ״חברתי״, מהו אופן הקיום ההיסטורי שלו, באיזה מובן הוא ראשוני יותר מן ה״פרטי״ ועד כמה הוא מעצב אותו. נשאל מהו היחס בין העובדה שבני־אדם מצד אחד מכוננים את מציאותם החברתית ומצד שני מתכוננים על ידה: כלומר על ידי דפוסים, תפישות וערכים שנתקבעו־מכבר, אינם בשליטתם המלאה, ואינם שקופים להם באופן מלא. בקורס נערוך היכרות עם עבודותיהם של מרקס, וובר, דורקהיים, לוי־שטראוס, בורדייה, ובאומן.

 

קבלת קרדיט:

בחינת בית

0659-5415-01
 חשיבה ביולוגית (השלמות+ תואר)
 Biological Thinking
ד"ר לם אהודשיעור גילמן306 ב'1400-1200 סמ'  א'

מה זה לחשוב כמו ביולוג? הקורס יציג תמונה פנורמית על דרכי חשיבה על שאלות ביולוגיות. השבועות הראשונים יוקדשו להצגה של תיאוריית האבולוציה בצורתה העכשוית והעובדות המרכזיות של הגנטיקה. לאחר מכן נדגים את החשיבה הביולוגית על ידי הסתכלות במקרי בוחן. נראה כיצד שאלות ביולוגיות נבחנות כשאלות אמפיריות/ניסויות (מכניסטיות), שאלות תיאורטיות/מודליסטיות או חישוביות, שאלות אבולוציוניות/השוואתיות ואוכולוסיתיות, ושאלות התפתחותיות. 

0659-6001-01
 פילוסופיה של המתמטיקה
 Introduction to the Philosophy of Mathematics a
פרופ קורי ליאושיעור גילמן280 ב'1200-1000 סמ'  א'

הקורס עוסק בשאלות פילוסופיות יסודיות שעניינן הידע המתמטי: מה טיבו של הידע הזה? איך הוא מן האפשר? מה שונה ומה משותף לידע המתמטי ולידע המדעי בכלל? מה בינו לבין סוגי ידע אחרים? האם הידע המתמטי הוא ידע וודאי, ואם כן, מה המקור לוודאות זו? מהו נושא המחקר המתמטי ומהו מושא הידע הזה? מה תפקידה של ההוכחה המתמטית כדרך של צידוק וכדרך של הסבר.

הקורס סוקר שאלות המתמקדות בעיקר בשני תחומי ידע מתמטי מרכזיים: הגיאומטריה והאריתמטיקה. במהלך הקורס נסקור מספר גישות מסורתיות המנסות להתמודד עם בעיות אלו, וננתח את הנקודות החולשה והחוזק של כל אחת מן הגישות הללו.

הקורס אינו מניח ידע מוקדם  במתמטיקה או בפילוסופיה, והמושגים הנדרשים ילמדו לפי הצורך במהלך הקורס  עצמו. יחד עם זאת, תלמידים בעלי רקע במתמטיקה או בפילוספיה יצליחו לחבר בצורה משמעותית את הנלמד בקורס לשאלות הקשורות בידע הקודם שלהם. עם זאת, הקורס אינו מתאים למי שנרתע מלמצוא  פה ושם, בתוך טקסט  פילוסופי ,או כחלק מן השיעור, תבנית לוגית (עם הסברים)  מהסוג הבא:

xy {(Px & Py) → ∃ f [f(q(x), q(y), d(x,y), k) = F]} where F =

דרישות הקורס:

הציון על הקורס יינתן בדרך של מבחן בית. המבחן מתבסס על שני טקסטים העוסקים בנושאים הקשורים לחומר שנלמד בקורס, אך המעלים רעיונות נוספים שלא נלמדו ישירות בקורס. התלמידים יישאלו שאלות של "הבנת הנקרא הפילוסופי" בנוגע לטקסטים האלה, תוך כדי שימוש בתובנות ומושגים שלנמדו לאורך הקורס, ובעוד שלושה מאמרים שעל התלמידים לקרוא לאורך הקורס.

 

The course deals with fundamental philosophical questions concerning mathematical knowledge: what is the nature of this knowledge? How is it possible? What is different and what is common to mathematical knowledge and scientific knowledge in general? Is mathematical knowledge certain and, if so, what is the source of this certainty? What is the subject of mathematical research and what are its objects? What is the role of mathematical proof as a way of justification and of explanation.

The course examines questions that focus primarily on two main areas of mathematical knowledge: geometry and arithmetic. During the course we will review a number of traditional approaches that attempt to address these problems, and analyze the weaknesses and strengths of each of these approaches.

The course does not assume any specific, previous knowledge in mathematics or philosophy. The required concepts will be introduced as necessary during the course itself. However, students with a background in mathematics or philosophy will be able to significantly connect the ideas learned in classed to questions related to their previous knowledge. At the same time, the course is not suitable for those who are set aback if they come across—within a philosophical text, or in class—a logical or mathematical formula (properly explained in class) such as the following:

xy {(Px & Py) → ∃ f [f(q(x), q(y), d(x,y), k) = F]} where F =

Course Requirements

Students will receive their grade by way of a home test. The test is based on two texts dealing with subjects related to the material studied in the course, but which raise additional ideas that were not directly studied in class. Students will be asked questions of "philosophical reading comprehension" about these texts, based on insights and concepts learned throughout the course, as well as on three articles that the students should read throughout the course.

 

 

 

0659-6208-01
 הוכחות מדעיות לקיום עולם חיצון - קאנט וקוונטים
 Scientific Proof of the Existence of the Outer World
פרופ בן ישראל יצחקסמינר גילמן304 א'1600-1200 סמ'  ב'

הרעיון המרכזי

                             (א) אפשר להוכיח בניסויים פיסיקליים כי קיים עולם חיצון בלתי תלוי.     
(ב) גם ההתפתחויות המתמטיות במאה העשרים מצביעות על קיומו של עולם חיצון בלתי תלוי בנו

מקובל לראות בפיסיקה המודרנית, ובמיוחד בתורת היחסות, מעבר מתפיסה אבסולוטית של הטבע לתפיסה יחסותית בה אין נקודת השקפה אחת המוצדקת יותר מן השניה ו"הכל יחסי". גם תורת הקוונטים, עם הדגש המקובל (אסכולת קופנהגן) על מקומו של הצופה המשפיע (ומשנה) את תוצאות המדידה, נתפסת כתורמת לכיוון זה. ברצוני להראות כי תפיסה מקובלת זו מבוססת על השקפה מוטעית, וכי ניתן להראות את ההיפך בדיוק: הפיסיקה המודרנית מאששת את קיומו של עולם חיצון שאינו תלוי בנו.

המצב דומה גם במתמטיקה המודרנית. המתמטיקה במאה העשרים בנויה על רעיונותיו של קנטור בדבר האינסוף, אשר זכו לפורמליזציה בתורת הקבוצות (בעיקר ע"י פרנקל - צרמלו). התפתחויות אלו הובילו להוכחת משפט סקולם - לוונהיים בתחילת המאה, ולמשפט השלמות של גדל בעקבותיו. משפטים אלו מוכיחים כי לא ניתן לגזור מטענות עובדתיות מודל אחד ויחיד, דהיינו כי יש יותר מאונטולוגיה אחת להסבר התופעות הנצפות. ההשלכות הפילוסופיות של משפטים אלו הן נרחבות ומעלות סימן שאלה על סוגיות יסוד בפילוסופית הלשון. בסופו של דבר הם גרמו לחיזוק העמדה הרלטיביסטית בפילוסופיה של המתמטיקה ובמיוחד בפילוסופיה של הלשון: סקולם עצמו, בעקבות המשפט נגרר לעמדה רלטיביסטית באשר לקיומם של האובייקטים המתמטיים (דהיינו המספרים), והילברט ניסה לרוקן את המתמטיקה מכל תוכן שאינו צורני ולהעמידה על מערכות פורמליות של סמלים. ברצוני לטעון כי למאמצים אלו ניתנה מכת מוות עם הוכחת משפט אי-השלמות של גדל, אשר המסקנה הפילוסופית הנגזרת ממנו (וכך חשב גם גדל) היא כי קיומם של המספרים והקבוצות הוא בלתי תלוי בסובייקט האנושי.

הקורס יתמקד בהוכחות לקיומו של עולם חיצון, בהתבסס על תורת הכרה קאנטיאנית "מתוקנת" לפי ממצאי הפיסיקה והמתימטיקה המודרנית.

בתחילת הקורס יוסברו ממצאי תורת היחסות ותורת הקוונטים (בצורה המיועדת לתלמידים שאינם פיסיקאים) ויובאו ממצאים אמפיריים מהשנים האחרונות, של ניסויים שנעשו בפיסיקה (במיוחד לבדיקת אי-שוויון בל), ואשר "מוכיחים" את נכונות טענותיו של קאנט. אח"כ נתמקד בהסבר המושגים והמשפטים של יסודות המתמטיקה המודרנית מקנטור ועד המתמטיקה הלא סטנדרטית מבית מדרשו של רובינסון.

מטרתי להראות כי תורת ההכרה של קאנט והמטפיסיקה שלו הן היחידות המתיישבות עם גילויי הפיסיקה והמתמטיקה החדשות.

תורת היחסות, מכניקת הקוונטים והמתמטיקה המודרנית הם תוצר הרבע הראשון של המאה ה20-. תורת ההכרה של קאנט סוכמה במאה ה18- ומשום כך ברור כי קאנט עצמו לא יכול היה לפרש את הפיסיקה והמתמטיקה החדשה. עם זאת, אם נתייחס לתורת ההכרה של קאנט כאל תיאוריה מדעית (אמפירית) של מבנה ההכרה האנושית, נוכל לראות את תורת היחסות ומכניקת הקוונטים ואת המתמטיקה מאז גדל, כמבטאות אישוש אמפירי של תורת ההכרה הקאנטיאנית. הקורס יעסוק אפוא בפרשנות כפולה: של קאנט ושל הפיסיקה והמתמטיקה המודרנית.

במהלך הקורס יובא פירוש מקורי (מנוגד לרוב המפרשים המודרניים) לתורת קאנט. התיזה הפרשנית המרכזית היא כי קאנט היה ריאליסט אבסולוטי וכי מפעלו הוא ניסיון להציב תיאוריה מטפיסית מדעית (הניתנת לבחינה אמפירית) על העולם והאדם המכיר בתוכו.

נושאי השיעורים (שני נושאים לשיעור בן ארבע שעות)

1. תורת ההכרה של קאנט.

2. חוש ושכל: סנסור ופרוססור.

3. מאיפה בא הסדר בעולם? סדר ופילטרים.  

4. אידאליזם וראליזם.

5. היסודות המטפיסיים של מדעי הטבע

6. הוכחות טראנסצנדנטליות

7. תורת היחסות הפרטית – יסודות

8. פרדוקסים ביחסות

9. תורת היחסות הכללית

10. הוכחות טראנסצנדנטליות ביחסות: מהירות האור , E=mc­­­2

11. יחסות וראליזם

12. אינשטיין וקאנט

13. סיכום ביניים: קאנט ויחסות

14. תורת הקוונטים – היסטוריה קצרה.

15. אסכולת קופנהגן.

16. עיקרון אי הוודאות של הייזנברג.

17. עיקרון הקומפלמנטריות.

18. ניסוי הסדק.

19. הפצצה של ווידמן-אליצור.

20. בחירה מושהית.

21. EPR

22. אי שיוויון בל.

23. פירושים: התמוטטות, גל מנחה, עולמות מרובים, קומפלמנטריות

24. ניסויים בהתאבכות: אנגלרט, סקאלי, מנדל

25. טלפורטציה

26. הוכחה לקיומו של עולם חיצון.

ביבליוגרפיה  

I. Kant

 

עמנואל קאנט, ביקורת התבונה הטהורה, תרגום ברגמן ורוטנשטרייך, הוצאת מוסד ביאליק

עמנואל קאנט, הקדמות לכל מטפסיקה שתוכל להופיע בעתיד כמדע, תרגום אברהם יערי, הוצאת מגנס

יצחק בן ישראל, הסינתטי אפריורי ביישומו – פיתרון לבעיית נתוני החוש, חיבור לשם קבלת התואר דוקטור לפילוסופיה, ספרית אוניברסיטת ת"א, ספט' 1987  

שמואל הוגו ברגמן, הפילוסופיה של עמנואל קאנט, הוצאת מאגנס, 1980 (נדפס לראשונה ב-1927).

 

L. W. Beck, “Can Kant’s Synthetic Judgment Be made Analytic?”, in Wollf(ed.), Kant – A collection of Critical Essays, pp. 3-22 (First published in Kant-Studien, band 47, 1956).

 

L. W. Beck, “Kant’s Theory of Definitions”, in Wollf(ed.), Kant – A collection of Critical Essays, pp.23-36 (First published in Philosophical Review, pp.179-191, 1956).

J. Bennett, “Analytic-Synthetic”, Proceedings of the Aristotelian Society, 1958-9

J. Bennett, Kant’s Analytic, Cambridge Uni. Pres, 1966

J. Bennett, Kant’s Dialectic, Cambridge Uni. Pres, 1979

A. C. Ewing, “The Linguistic Theory of A Priori Propositions”, Proceedings of the Aristotelian Society, 1939-40.

J. Hintikka, “Kant’s ‘New Method of Thought’ and his Theory of Mathematics”, in Knowledge and the Known, D. Reidel 1974, pp. 126-134.

J. Hintikka, “Kant Vindicated”, in Logic, Language Games and Information, Oxford Uni. Press, 1973, pp. 174-198.

J. Hintikka, “Kant and the Tradition of Analysis”, in Logic, Language Games and Information, Oxford Uni. Press, 1973, pp. 199-221.

J. Hintikka, “Kant on the Mathematical Method”, The Monist, 51 No. 3, July 1967, pp. 352-375 (reprinted in Knowledge and the Known, D. Reidel 1974, pp. 160-183).

J. Hintikka, “Are Mathematical Truths Synthetic A Priori?”, Journal of Philosophy, LXV, 1968, pp. 640-651.

I. Kant, Metaphysical Foundations of Natural Sciences (1786), Trans. By J. Ellington, Liberal Arts, 1970.

N. Kemp-Smith, A Commentary to Kant’sCritique of Pure Reason, Second edition, Humanities Press, 1962 (First published 1923).

C. Kielkopf, “Wittgenstein, A posteriori Necessity and Logic for Entailment”, Philosophia, Vol. 9, No. 1, 1979, pp. 45-74

S. Korner, Kant, Penguin Books, 1979 (First published 1955).

K. Lorenz, “Kant’s Doctrine of the a priori in the Light of Contemporary Biology, General Systems, 7, 1962, pp. 23-35.

H. J. Paton, Kant’s Metaphysics of Experience, George Allen & Unwin, 1970 (First published 1936).

S. Schrader, “Kant’s Theory of Concepts”, in Wollf(ed.), Kant – A collection of Critical Essays, pp. 134-155 (First published in Kant-Studien, band 49, 1958).

P. F. Strawson, The Bounds of Sense, Methuen, 1966.

R. C. S. Walker, Kant – The Arguments of Philosophers, Routledge & Kegan Paul, 1978.

R. C. S. Walker(ed.), Kant on Pure Reason, Oxford Uni. Press, 1982.

W. H. Walsh, Reason and Experience, Oxford, 1947

W. H. Walsh, “Categories”, in Wollf(ed.), Kant – A collection of Critical Essays, pp. 54-70 (First published in Kant-Studien, band 45, 1954).

 

 

W. H. Walsh, Kant’s Criticism of Metaphysics, Edinburgh Uni. Press, 1975.

 

 

R. P. Wollf, Kant’s Theory of Mental Activity, Harvard Uni. Press, 1963.

 

 

R. P. Wollf(ed.), Kant – A collection of Critical Essays, Uni. Of Notre-Dame Press, 1968.

II. Physics

 

J. Bekenstein, “Black Holes and Entropy”, Phys. Rev. D7, pp. 2333-2346, 1972

 

J. S. Bell, Speakable and Unspeakable in Quantum Mechanics, Cambridhe, 1987

 

D. Bohm, “The Paradox of Einstein, Rosen and Podolsky”, in J. A. Wheeler and W.   H. Zurek (eds.), Quantum Mechanics Theory and Measurement, Princeton, 1983

 

 

A. Einstein, B. Podolsky and N. Rosen, “Can Quantum Mechanical Description of Physical Reality be Considered Complete”, in J. A. Wheeler and W. H. Zurek (eds.), Quantum Mechanics Theory and Measurement, Princeton, 1983

 

A. Einstein, Relativity, Fifteens edition, Methuen, 1954 (first published in German, 1916).

 

A. Einstein, “Geometry and Experience” in H. Feigl & M. Brodbeck (eds.), Readings in the Philosophy of Science, Appleton-Century-Croft, 1953, pp. 189-194

 

 

A. Einstein, The Meaning of Relativity, Sixth edition, Chapman and Hall, 1922

 

 

A. Einstein, H.A. Lorentz, H. Weil, H. Minkowski, The Principle of Relativity, Dover, 1952

 

 

R. P. Feynman, QED: The Strange Theory of Light and Matter, Princeton, 1985

 

 

N. Herbert, Quantum Reality, Doubleday, 1985

 

 

D. Mermin, “Is the Moon There When Nobody Looks?”, Physics Today, 38 (No. 4)’ pp.38-47, 1985

 

 

R. Penrose, The Emperor’s New Mind, Vintage, 1990

 

 

J. A. Wheeler and W. H. Zurek (eds.), Quantum Mechanics Theory and Measurement, Princeton, 1983

 

 

C. Bruce, Schrodinger Rabbits – The Many Worlds of Quantum, Joseph Henry Press, 2004.

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

0659-6247-01
 מושגי יסוד במתמטיקה
 Basic Concepts in Mathematics
פרופ קורי ליאושיעור גילמן279 ב'1200-1000 סמ'  ב'

הקורס ניתן במסגרת ההשלמה והתשתית ללימודי הMA- במכון להיסטוריה ופילוסופיה של המדעים והרעיונות ע"ש כהן. הוא מיועד  לתלמידים אשר התואר הראשון  שלהם איננו בתחום המדעים המדוייקים או ההנדסה, ומטרתו היא לאפשר היכרות בסיסית ומכלי ראשון עם עולם המושגים, שיטות העבודה המרכזיות, ודרכי החשיבה וההסיק של המתמטיקה. אין כל כוונה שהסטונדט שילמד את הקורס יהפוך את המתמטיקה לעיקר עיסוקו בהמשך הדרך במכון, אלא להעניק לו רקע כללי ומנחי יסוד מינימליים להבנת עבודתם של אלה העסוקים בתחום הזה.

יושם דגש על נושאים שלהם השלכות על דיונים בעלי אופי פילוסופי בקהשר של המתמטיקה.

הקורס אינו מניח ידע מוקדם במתמטיקה, מעבר לנלמד בשלוש יחידות בתיכון, והוא אינו מיועד להקנות מיומנות וזרירות בפיתרון בעיות מתמטיות בתחמים שונים. יחד עם זאת, התלמידים יידרשו גפ לפתרון תרגילים בכל הנושאים שבהם נעסוק. תרגילים אלה נועדו להבהיר צדדים שונים של המושגים והשיטות שיילדמו בכיתה. תרגילים אלה ישמשו גם בסיס למבחן המסכם של הקורס.

דרישות הקורס:

הציון על הקורס יינתן בדרך של מבחן בית. המבחן מתבסס על קריאה בשני טקסטים העוסקים בנושאים הקשורים לחומר שנלמד בקורס, אך המעלים רעיונות נוספים שלא נלמדו ישירות בקורס. עוד שאלות במבחן ישאו אופן יותר טכני, והן ידרשו מהתלמיד להוכיח הבנה במושגים ותרגילים שנלמדו לאורך הקורס, ושיבואו לידי ביטוי בדפי תרגול שיחולקו לאורך הקורס ושבאופן חלקי יתורגלו בכיתה כחלק מהשיעורים.

 

The course is offered in the framework of “basic requirements” (hashlamot) for candidates to the MA degree in the Cohn Institute for History and Philosophy of Science. It can be taken by additional students as well. It is intended for students whose undergraduate degree is not in the exact sciences or engineering field. The purpose is to enable a basic, first-hand knowledge of the world of concepts, main methods of work, and ways of thinking in mathematics. There is no intention that student taking this course will make mathematics a main focus of his course of studies at the institute. Rather, it is aimed at providing her with a general background and a minimal basis for understanding the work of those engaged in mathematical fields.

Emphasis will be placed on topics with implications for discussions of a philosophical nature related with mathematics.

The course does not assume early knowledge of mathematics, beyond that taught in high school. There is no intention to provide technical skills and fluency in solving mathematical problems in different fields. At the same time, students will be required to solve exercises in all the subjects discussed in class. These exercises are designed to clarify different aspects of the concepts and methods discussed in the classroom. These exercises will also serve as a basis for the final test of the course.

 

 

Course Requirements

Students will receive their grade by way of a home test. The test is based on reading two texts dealing with subjects related to the material learned in the course, but which raise additional ideas that were not directly studied in the course. Additional questions will be more technical, and they will require the student to demonstrate understanding in the concepts and exercises learned throughout the course, and which will be reflected in the exercises distributed throughout the course and that will be partially solved in class, as part of the lessons.

 

0659-8001-01
 האם צריך להרחיב את הסינתזה האבולוציונית המודרנית ?
 Do We Need to Extendign the Modern Evolutionary Sytnehsis?
פרופ יבלונקה חוהסמינר גילמן323 ג'1400-1000 סמ'  ב'

על בסיס ממצאים ורעיונות חדשים מתחומים שונים של המחקר הביולוגי, יעסוק הקורס בחקירת הגישה כי יש צורך בהרחבת היריעה של הסינתזה האבולוציונית המודרנית, החורגת מהמודל הניאו דרוויני שהתגבש במאה ה 20.  נתחיל בסקירה היסטורית של היסודות של הגישה המקובלת לאבולוציה,  ונמשיך בדיון על רעיונות חדשים על תורשת מכלילה (גנטית, אפיגנטית, התנהגותית וסימבולית), גמישות פנוטיפית,  הבניית גומחה,  ונסקור גישות שונות מתחום האבולוציה התפתחותית וחקר הדגמים הפילוגנטיים (עץ החיים).   על בסיס מחקרים אלה נבחן את הצורך לשנות ולעדכן את התאוריה האבולוציונית ונבדוק את מהותו של השינוי המתבקש. האם אנו עומדים בפני שינוי פרדיגמטי? מה המשמעות של הגילויים החדשים בהקשר של הפילוסופיה והסוציולוגיה של הביולוגיה?

חובת השתתפות בשיעורים. הגשת רפראט בכיתה ( 30 דקות). כתיבת עבודה (סמינר או  רפראט) על אחד מנושאי הקורס

 

On the basis of new findings and new ideas from several branches of biology, the course explores the view that there is a need to construct an Extended Evolutionary Synthesis (EES) that goes beyond the current neo-Darwinian model of evolution, which is based on the Evolutionary Synthesis (ES) forged during the first half of the 20th century. Starting with a historical review of the current, generally accepted view of evolutionary theory, we will survey recent ideas and studies on developmental plasticity, inclusive inheritance (i.e., genetic, epigenetic, behavioral, and symbol-based inheritance), niche construction, Evo-Devo and the Tree of Life. On the basis of these studies we will follow the ways in which they extend and modify our assumptions about the nature of heredity, development, and individuality. We will then examine the effects of these discoveries and ideas on the present version of evolutionary theory, and discuss their implications: Is the change in evolutionary theory a within-paradigm change or does it require a paradigm shift? What can the nature of current debates about this question tell us about the sociology and philosophy of biology?

0659-9993-01
 הפילוסופיה של ניוטון
 Newton's Philosophy
ד"ר בלקינד אוריסמינר גילמן458 א'1400-1000 סמ'  ב'

סילבוס: מטרת קורס זה לתת סקירה ממצה של הפילוסופיה של ניוטון. הקורס ישים דגש על הדרך שבה הפילוסופיה של ניוטון עיצבה את עבודתו כמדען וההקשר ההיסטורי של הפילוסופיה שלו. נושאים מרכזיים של הקורס יכללו את הפילוסופיה של המרחב והזמן, מהות החומר וחוקי הטבע, הקשר בין האל ובין הבריאה, המתודה המדעית של ניוטון, והגילוי של חוק הכבידה האוניברסלי. כמו כן הקורס יבחן את ההקשר ההיסטורי של הפילוסופיה של ניוטון וכיצד היא מתכתבת ומתעמתת עם אריסטו, דקארט, בויל, לייבניץ, הויגנס והוק.

  קבלת קרדיט: רפרט או סמינריון