שנה"ל תשע"ז

0659-2118-01
 ציוני דרך ורעיונות מרכזיים בהתפתחות המדעים הפיזיקליים א'
 Milestones and Central Ideas in the Development of the Physical Sciences I
ד"ר יעבץ עדושיעור גילמן279 ה'1400-1200 סמ'  א'

הקורס יבחן סוגיות מרכזיות בהבנת התפתחות רעיונות ופרקטיקות מדעיות, ויציג מספר מושגים מדעיים בסיסיים . חלק א׳ של הקורס יסקור את תולדות התגבשותן והשפעתן של תפיסות מרכזיות במדעים המדוייקים:  החידוש היווני הקדום בהנחה שתופעות הטבע נובעות מחוקים קבועים, והתובנה שגרמי השמים הם גופים חמריים שתנועתם מצייתת לכללים מתמטיים, ושהחומר הארצי מציית אף הוא לחוקים מתמטיים, אבל שונים מאלה ששולטים בתחום השמימי; פיתוחים שונים של רעיונות אלה בימי הביניים, במיוחד בארצות האיסלאם;  המעבר משילובי התנועה המעגליים שהדריכו את התיאוריה האסטרונומית עד וכולל קופרניקוס לחוקי התנועה הפלנטאריים של יוהאנס קפלר,  והתרומה של פילוסופי הטבע של המאה ה-17 לרעיון שחוקות שמים וארץ זהות, ושונות הן מהחוקים הארציים והן מהחוקים השמימיים ששלטו בכיפה בהשראת התפיסות היווניות.
 

 

 
0659-2119-01
 ציוני דרך ורעיונות מרכזיים בהתפתחות המדעים הפיזיקליים - ב
 Milestones and Central Ideas in the Development of the Physical Sciences - b
ד"ר קציר שאולשיעור גילמן279 ב'1400-1200 סמ'  ב'

הקורס יבחן סוגיות מרכזיות בהבנת התפתחות רעיונות ופרקטיקות מדעיות, ויציג מספר מושגים  מדעיים בסיסיים. במרכז חלק ב׳ של הקורס עומדת הפיסיקה של המאות ה-18 וה-19.  ייסקרו המהלך של ניוטון מחוקי התנועה של קפלר לחוק הגרביטציה האוניברסלית, הניסוחים החלופיים של המכניקה הקלאסית ממקורם של לגרנז' והמילטון, ההתגבשות של התורות החשמליות והמגנטיות הראשונות; מקסוול והדינמיקה של השדה האלקטרומגנטי; המעבר לניתוח הסטטיסטי של תוצאות ניסוי ותצפית; והתגבשות עקרונות תרמודינמיקה. בסוף הקורס נציג בקצרה את מקורות המהפכה בפיסיקה עם החלפת הפרדיגמה ה״קלאסית״ בפיסיקה היחסותית ובפיסיקת הקוונטים. בין השאר יבחן הקורס את הקשרים המשתנים בין ניסוי לתאוריה, ובין הפיסיקה לטכנולוגיה, לפילוסופיה ולדסיציפלינות מדעיות אחרות.

 

 

 
0659-2120-01
 התיאטרון של ידע,ספרות ומדע
 The Theatre of Knowledge. Literature and Science
פרופ קילכר אנדריאססמינר גילמן450 ה'1600-1200 סמ'  א'

The course attempts to understand literature - fiction - in terms of its epistemological functions and vice versa knowledge in its aesthetical forms. Literature not only imparts knowlege but much more actively participates in the constitution and formation of knowledge, be it scientific or cultural. The question is: in what ways? Literature may creatively elaborate current or canonical position in knowlege, but it even more exceeds them, takes critical positions, builds carnevalesque or utopian counter-models. At the same time, the course draws attention to the fundamental role of aesthetical formation in both humanities and sciences. Knowlege is - even though sometimes claimed - not representend in a purely ‚objective’ way but is always the product of complex processes of disposal, performance, story-telling, representation, and visualization. In one sentence: Knowledge is fundamentally theatrical. הסמינר הינו בן שישה  מפגשים של 4 ש"ס כל אחד  החל מה - 22/12

 

 

 
0659-2121-01
 הספר: היסטוריה ותרבות
 The Book: History and Culture
ד"ר משמר תמרסמינר גילמן319אה'1800-1600 סמ'  א'

בשנת 1982 פרסם ההיסטוריון רוברט דרנטון מאמר ושמו: “What is the History of Books?” מאמר זה היה נקודת ציון משמעותית בצמיחתו של תחום ידע אינטרדיסציפלינרי חדש - היסטוריה של הספר ותרבות הדפוס. המאמר טען שתחום הידע החדש הזה צריך להיקרא "ההיסטוריה החברתית והתרבותית של הקומוניקציה באמצעות הדפוס" משום ש"מטרתו היא להבין כיצד רעיונות הופצו באמצעות הדפוס ואיך החשיפה למילה המודפסת השפיעה על המחשבה וההתנהגות האנושית במשך 500 השנה האחרונות".

 

הביקורת והדיון העירני המתמשך שעורר מאמר זה של דרנטון בקרב היסטוריונים, חוקרי ספרות ותרבות וחוקרי תקשורת סימנו לא רק את צמיחתו של תחום ידע חדש, אלא גם העידו על ההבנה שתחום זה קשור למהפכת הגדולה של סוף המאה העשרים: המהפכה הדיגיטלית, ולו משום שהשינוי המשמעותי הזה בדרכי הפצת הידע האנושי הוא נקודת צומת תרבותית התובעת היסטוריזציה ודיון מחודש בדרכי הפצת הידע עד כה. 

 

הקורס יציג את המושגים והרעיונות המרכזיים של התחום, את התפיסות, הוויכוחים והמחלוקות העיקריות.

 

 
0659-2122-01
 אבולוציה תרבותית, קוגניציה ואפקט בולדווין
 Cultural Evolution, Cognition, and the Baldwin Effect
ד"ר לם אהודסמינר גילמן260 א'1600-1200 סמ'  ב'

סמינר מתקדם בפילוסופיה של הביולוגיה. בסמינר נדון בבסיס התיאורטי והמושגים של הגישות המרכזיות לאבולוציה של תרבות – תחום המפנה את הכלים של התיאוריה האבולוציונית לדיון בתרבות. בין הנושאים שנדון בהם: הטיות למידה, כגון קונפורמיזם; ממים לעומת גנים; קו-אבולוציה של גנים ותרבות; היסטוריה לעומת אבולוציה ועוד.

 

חלקו השני של הסמסטר יוקדש לדיון על שאלות מרכזיות ביחס לאבולוציה של קוגניציה, תוך דגש על ההקשר התרבותי/חברתי באבולוציה של קוגניציה, והתפקיד של למידה חברתית. נקדיש תשומת לב למיקום העמדות השונות בתחום בהקשרן האינטלטואלי הרחב יותר.

 

בחלקו האחרון של הסמסטר נדון באפקט בולדווין, המנסה להסביר כיצד למידה, ותכונות נרכשות בכלל, יכולים להפוך למולדים או גנטיים. נבחן באופן ביקורתי את הדיונים והמודלים שהוצעו, ונבחן מודלים חדשים.

 

דגש מרכזי לאורך כל הדיון יהיה ההתייחסות של החוקרים שנדון בהם לתפקיד של יחסי כוח, מוסדות חברתיים, ותרבות חומרית.

 

בין הספרים שנשתמש בהם:

 

Lewens, Tim. Cultural Evolution: Conceptual Challenges. Oxford, United Kingdom: Oxford University Press, 2015.

 

 

Barrett, H. Clark. The Shape of Thought: How Mental Adaptations Evolve. New York: Oxford University Press, 2015.

 

 

Tomasello, Michael. A Natural History of Human Thinking. Cambridge, Massachusetts ; London, England: Harvard University Press, 2014.

 

 

Sterelny, Kim. The Evolved Apprentice. The MIT Press, 2012.

 

 

היכרות בסיסית עם תורת האבולוציה הכרחית. היכרות עם מושגי יסוד של פילוסופיה של הביולוגיה ועם שימוש במודלים לצורך דיון פילוסופי תתרום להנאתכם מהסמינר. מי שמעוניין לקרוא ולרענן את ידיעותיו לקראת הסמינר מוזמן לפנות למרצה לקבלת רשימת קריאה.

 

 

 

 
0659-2123-01
 ארכיון ועדות בעידן העכשווי? שאלות על התיעוד
 Archive and Testimony in the Current Age: Inquiry On Documentation
ד"ר גינזבורג רותיסמינר גילמן261 ד'2000-1800 סמ'  ב'
סמינר ד'2000-1800 סמ'  ב'

סילבוס:

 

ארכיון ועדות בעידן העכשווי – שאלות על תיעוד

 

הסמינר מועבר על ידי הצלם מיקי קרצמן ורותי גינזבורג.

 

עם התפתחות הטכנולוגיה והשפעתה על אופני התיעוד וההפצה, השתנו באופן רדיקלי מושגים כמו ארכיון, עדות ומסמך. לאורך הסמסטר נעסוק בפרויקטים של יוצרים ואקטיביסטיים הפועלים בשדה זה של המדיה. דרך התבוננות ודיון בפרויקטים נבחן את התפיסה המחודשת של המושגים הללו ונדון בהיבטים החברתיים-פוליטיים בעקבות ההתפתחויות הטכנולוגיות. נשאל מה הקשרים הנוצרים בין פרט, פרטי, קהל, ציבור ופומביות. נחשוב יחד על היחסים במדיה החדשה בין אובייקט לתעודה, בין דאטה למטה-דאטה, בין סטאטוס, מיקום ומקום, ובין סינגולאריות לרשת.

 

ההיכרות עם הפרויקטים השונים תלווה בקריאה בטקסטים תיאורטיים המהווים מסד לחשיבה מחדש על העולם הדוקומנטרי. בנוסף, לאורך הסמינר יוזמנו אורחים שיציגו פרויקטים בעלי עניין דומה.

 

בסמינר הסטודנטים יוזמנו להציג ברפרטים פרויקטים שלהם שיעסקו בעדות, ארכיון ותיעוד. לחלופין הם יוכלו לכתוב סמינר העוסק בסוגיות תיאורטיות שיעלו בדיונים במפגשים השונים.

 

 

 

 
0659-2124-01
 המטפיזיקה של אבן סינא
 Ibn Sina On Metaphysics
ד"ר אגבאריה אחמדסמינר רוזנברג212 ב'1800-1400 סמ'  ב'

הסמינר יתמקד בגישתו המיוחדת של אבן סינא (נ. 1037) למטפיזיקה ובתגובות שהיו לגישה זו בכתביהם של אל-ע'זאלי (נ. 1111), אבן רושד (נ. 1198), והתיאולוגים המאוחרים. בין השאר נעמוד על ההבחנה המפורסמת שתבע אבן סינא בין הכרח המציאות ואפשרי המציאות, ועל ההשלכות של הבחנה זו על דמותו של אלוהים ועל ההוכחות לקיומו.

  קבלת קרדיט:

 השתתפות פעילה והגשת עבודה סמינריונית\ רפרט

 

 

 

 

 
0659-2126-01
 מושגים מדעיים ומושגים אחרים
 Scientific and Other Concepts
ד"ר חלוזין לינורשיעור רוזנברג103 ג'1600-1400 סמ'  ב'

מטרת הקורס היא להקנות לסטודנטים כלים תיאורטיים בסיסיים כדי להתמודד עם הפרובלמות הפילוסופיות המרכזיות שמעלים מושגים מדעיים, ולהכיר להם את עמודי התווך של הספרות על מושגים, היסטוריה של המושגים ותיאוריה של מושגים מדעיים. במהלך הקורס נדון בכמה מן השאלות המרכזיות הנוגעות למושגים מדעיים ולמושגים אחרים:

 

 

·         מהו מושג מדעי ובמה הוא נבדל ממושגים אחרים (מושגים פוליטיים למשל, או מושגים אחרים בשפה המדוברת)?

 

·         מה יכול ללמד אותנו חקר המושגים בקוגניציה על מושגים מדעיים?

 

·         מה מאפיין את הסמיוטיקה של המושג המדעי, והאם מושג מילולי שקול למושג מתמטי או ויזואלי?

 

·         כיצד יש לחשוב על היחס בין הנתונים האמפיריים והמושג המדעי?

 

·         מהם היחסים בין מושגים מדעיים לבין תיאוריות מדעיות?

 

·         כיצד נולדים מושגים מדעיים וכיצד הם נעלמים? מה ניתן ללמוד על מושגים מן התיאוריות של השינוי המדעי?

 

·         איזה מושג של "מושג מדעי" מציעים המחקרים על נדידת ידע?

 

 

קבלת קרדיט:

 

ההצלחה בקורס מותנית בנוכחות פעילה בשיעורים (10%), בביצוע מטלות הקריאה (20%) ובהצלחה במבחן הבית (70%). מומלץ לסטודנטים להכין רפרטים קצרים בעקבות מטלות הקריאה (20% מתוך הציון, על חשבון חלקו היחסי של מבחן הבית).

 

 

 

 

 
0659-2127-01
 אור וראיה באמנות ובמדע: לחשוב מחוץ לקופסא
 Thinking outside the box: light and vision in art and science
ד"ר דעואל לוסקי חייםסמינר רוזנברג107 ג'2000-1600 סמ'  ב'
ד"ר יעבץ עדו

 

מטרת הסמינר לבחון את ההיבטים השונים ביחס שבין תפיסות ידע ומציאות במדע ובאמנות כאשר הדגש הוא על פרקטיקות של יצירת ידע ובחינת ידע בשני התחומים. נבחן את היחסים ביניהם תוך לימוד השוואתי של תפיסות אור וראיה מאפלטון עד קפלר, במחקר המדעי ובאמנות שהתנהלו במקביל. נושאים מרכזיים יהיו יצירת דמות דרך נקב לפי תפיסתו של קפלר מול גילויים באמנות הרנסאנס, ותפיסות של אור, דימוי, וראיה במדע ובמהפיכת הצילום של המאה ה19.  חלק מהקורס יוקדש גם לעבודה מעשית לבחינת היבטים שונים שהדיון מעלה באמצעות אפקטים שניתן לייצר בעזרת מצלמות נקב, שהתלמידים בעצמם יבנו, יפעילו, ויבחנו במהלך הסמינר.  ברפראט או בעבודה סמינריונית שיוגשו לצורך קבלת קרדיט, ניתן גם לשלב תוצרי צילום שנעשו במסגרת הסמינר.

 

 
0659-2128-01
 עיון תיאורטי בסוציולוגיית האמנות
 Theoretical Discourses On the Sociology of Art
פרופ צוקרמן משהסמינר גילמן458 ד'1400-1000 סמ'  ב'

סילבוס: עיון במבחר טקסטים תיאורטיים בתחומי הפילוסופיה והסוציולוגיה של האמנות

 

 

קבלת קרדיט:

 

עבודה סמינריונית/רפראט

 

 
0659-2129-01
 המשבר של המערב מאז 9/11
 The Crisis of the West Since 9/11
פרופ שטרנגר קרלוסמינר גילמן323 ד'1400-1200 סמ'  ב'

After the fall of the Berlin Wall it seemed for a decade, that history had come to an end (Francis Fukuyama), and that Western values of individual liberty, representative democracy and free markets were about to conquer the world without firing a single shot. The fifteen years since 9/11 have led to a very different view shared by many political thinkers: as predicted by Huntington, we are bound to live in a multipolar world in which western liberalism competes with a variety of autocratic regime forms (Russia, China), theocratic regimes (Iran, Saudi Arabia) and a number of mixed models.

 

The course will focus on the ensuing discussion about if and how the West can defend its values and form of life: Conservatism (Scruton, Finkiekraut); liberal positions (Rorty, Habermas); aggressive defense of enlightenment values (Pascal Bruckner, Christopher Hitchens); capitalist views of the West (Niall Ferguson) and the indefensibility of Western Liberalism (John Gray).

 

After a few introductory lectures, the course will be based on weekly readings. Each participant is expected to present once during the semester, and all participants are to write one or two pages of reflections on the weekly readings as a basis for class discussion.

 

 
0659-2130-01
 Treating Trauma: Practices, Concepts and Contexts of Therapies for Post-Traumati
 Treating Trauma: Practices, Concepts and Contexts of Therapies for Post-Traumati
פרופ ברונר זהבי זוזהסמינר גילמן458 ד'1800-1400 סמ'  ב'
פרופ יונג אלן

This seminar will focus on therapeutic practices for post-traumatic disorders that have been developed from the late 19th century to today. It will analyze their scientific conceptualization and explore how the psychiatric science of traumatic memory and therapy is embedded in broader cultural and historical processes.

 

We will discuss psychoanalytic approaches to trauma, exposure and flooding, cognitive-behavioral therapies, Eye Movement Desensitization and Reprocessing (EMDR), biofeedback, narrative therapies as well as interventions designed to treat moral injury. We will explore how the various approaches conceive of post-traumatic disorders, especially how they conceptualize the pathogenic role of traumatic memory. We will examine how they explain the possibility of curing such disorders by interpersonal practices and how they conceive of the restoration of mental health. In addition, we will consider how the various therapeutic approaches relate to processes in the brain what happens in post-traumatic disorders and in therapeutic setting. Finally we will trace social and cultural settings from which the various therapeutic approaches originate and study their popular images and representations in the press, in cinema, TV, and the social media.

 

 

 
0659-2131-01
 מקס הורקהיימר - ליקוי המאורות של התבונה
 Max Horkheimer - Eclipse of Reason
פרופ צוקרמן משהסמינר גילמן458 ה'1400-1000 סמ'  ב'

 

סילבוס: קריאה ודיון הקשרי בספרו של מקס הורקהיימר Eclipse of Reason

 

 

קבלת קרדיט:

 

עבודה סמינריונית/רפראט

 

 

 
0659-2133-01
 הדקדוק הנורמטיבי: בין שיח, פרשנות, וביקורת
 The Grammar of Normativity: Discourse, Interpretation, Critique
ד"ר פרומר נוהשיעור גילמן304 ה'1600-1400 סמ'  ב'

הדקדוק הנורמטיבי: בין שיח, פרשנות, וביקורת

 

עבודתו של יורגן הברמאס זכתה לביקורות לא מעטות עקב הקישור בין נורמטיביות לקונצנזוס. אולם אחד ההישגים המשמעותיים שלה, שאולי לא הודגש מספיק, הוא העתקת המפנה הלשוני מן הפילוסופיה של השפה אל המחשבה הפוליטית והמוסרית. הקורס יציג סדרה של הוגים שביקשו לגשת לשאלות של צדק, מוסר, או ביקורת חברתית מנקודת מבט השמה דגש על היותן סוגות מובחנות של מעשי-דיבור או פעולות-שפה. נבחן תשובות שונות לשאלה מהם היגדים נורמטיביים במובן הרחב של המילה, בין אם אלה נתפסים כהיגדים מתקפי-נורמות, היגדים מערערי-נורמות, טענות אודות קיומו של אי-צדק או, בגישות מסויימות, כשיח אידאולוגי.

 

 

בין ההוגים בהם נדון: הברמס, ליוטר, וולצר, הונת, אילוז, בולטנסקי, רנסייר, ודרידה.

 

 
0659-2204-01
 מודלים וסימולציות בפילוסופיה
 Models and Simulations in Philosophy
ד"ר לם אהודסמינר גילמן262 ב'1600-1200 סמ'  ב'

הסמינר הוא סמינר מעשי ואינטנסיבי המיועד לתלמידים המועניינים להשתמש במודלים מתמטיים ובעיקר בסימולציות מבוססות סוכנים (models agent based), במסגרת מחקר פילוסופי. כמו כן נקדיש זמן מה לשימוש בכלים חישוביים בהקשרים אחרים של מדעי הרוח, בפרט שימוש בכלים של data science למחקר הסטורי.

 

 

בתחילת הסמסטר נדון במשבר הנוכחי בפילוספיה, ובמתודולוגיות במחקר פילוסופי. לאחר מכן נעבור לדיון במודלים וסימולציות במחקר עכשווי בפילוסופיה, בפרט בפילוספיה של המדע, אפיסטמולוגיה ומוסר.  התלמידים ילמדו לאיזה שאלות מתאימים הכלים הללו, במה הם שונים מגישות אחרות כגון המודלים הקלאסיים בכלכלה ובביולוגיה, ומה הקשיים בפרשנותם ואישושם. התלמידים ילמדו לזהות שאלות חדשות המתאימות למחקר כזה, וילמדו לבנות ולחקור מודלים מבוססי סוכנים בסביבת התכנות NetLogo.

 

 

בין המודלים שנדבר עליהם: אבולוציה של התנהגות חברתית ומוסר, המבנה החברתי וחלוקת העבודה במדע (מתי צריך לשנות עמדות, היכון וכמה לפרסם, חלוקת קרדיט על תגליות), האם יש תועלת לdiversity  מתודולוגי במדע, תקשורת ואבולוציה של תקשורת (היווצרות של אוצר מילים משותף לכמה סוכנים, היווצרות קטגוריות, והמצאה של סימנים חדשים), מקורן של נורמות ומוסדות חברתיים.

 

 

התחומים בהם נתמקד במיוחד תלויים בתחומי העניין של התלמידים.

 

 

רק בסיסי בתכנות מומלץ מאוד.

 

רוב התכנות יהיה ב Python בסביבת התכנות Jupyter Notebook, וב- NETLOGO.

 

 

קבלת קרדיט:

 

דרישות לקבלת נקודות זכות: לקבלת קרדיט של רפרט התלמידים יעבדו בזוגות, ויממשו (תכנותית) את אחד המודלים שנדון בהם ו/או יציגו שינויים או שיפורים בו. סטודנטים הסבורים שיתקשו לעמוד במטלה זו מוזמנים לשוחח עם המרצה לפני הסמסטר על מנת למצוא לכך פתרון.

 

 

 
0659-2439-01
 הפילוסופיה של הסייבר-האם מכונות יכולות לחשוב?
 Cyber Philosophy: Can Machines Think?
פרופ בן ישראל יצחקסמינר גילמן362 א'1600-1200 סמ'  ב'

 

הרעיון המרכזי

 

המחשב ועולם הסייבר הולכים ותופסים מקום מרכזי בחיינו. האם המחשב מוגבל לחישוב בלבד ואינו מסוגל להיות אינטליגנטי במובן האנושי? חישוב נתפס בדרך כלל כפעולה מכנית שאין בה אי-וודאות, בעוד שהחשיבה יכולה להיות "יצירתית". מה המשמעות של היכולת "לחשב"? מה הקשר בין החישוב ובין הלוגיקה? מה הקשר בין החישוב ובין תורת ההכרה? האם המוח האנושי הוא יותר ממכונת חישוב? ההיבט הפילוסופי של שאלות אלו יעמוד במרכז הקורס. נושאים שילמדו: מטפיזיקה של עולם הסייבר, שערים לוגיים במחשב, משפטי סקולם וגדל, חישוב ואנרגיה, אנטרופיה סדר ומשמעות, תורת האינפורמציה, מכונות טיורינג.

 

_________________________________________________________________

 

הערות

 

הקורס מתאימים הן לתלמידי מכון כהן להיסטוריה ופילוסופיה של המדעים, והן לתלמידי החוג לפילוסופיה המתעניינים בפילוסופיה של המדע, תורת ההכרה ולוגיקה.

 


 

השיעורים

 

1.  מטפיזיקה של עולם הביטים. עולם-3 של פופר ושלושת הגלים של טופלר.

 

2.  מהי חשיבה ומהו חישוב? האם חישוב הוא תמיד כמותי? היסטוריה קצרה (הילברט, ראסל, גדל, טיורינג, פנרוז). מהי פעולה "מכאנית"? אמת והוכחה.

 

3.  תחשיב הפסוקים, קשרים, ערך אמת, תקפות של טיעון. הוכחה באמצעות גזירה ובאמצעות טבלאות אמת. שלמות.

 

4.  תחשיב הפרדיקטים מסדר ראשון: תחום דיון (אינדיבידואלים, פרדיקטים, יחסים), כמתים (על האינדיבידואלים). הוכחה ע"י גזירה. דרישת הסופיות. הוכחה ע"י ערכי אמת: מודל. סיפוק ע"י מודל. חזרה להילברט, גדל ולשלמות. מה הקשר בין לוגיקה ובין מספרים? מהי השפה המינימאלית בה ניתן לתאר את האריתמטיקה? הוכחה אריתמטית מסורתית אינה אקסיומטית (אי הרציונליות של שורש 2).

 

5. מהי שפה? משפט לוונהיים סקולם ומודלים לא סטנדרטיים של האריתמטיקה. רובינסון והמספרים הלא סטנדרטיים. פיתרון לפרדוקסים של זנון.

 

6.  לוגיקה ושפה בינארית. הצגה בינארית. חיבור וכפל. לוגיקה בוליאינית: טבלאות אמת והצגה בינארית. מימוש: תולדות הטרנזיסטור. שערים לוגיים ומימושם עם טרנזיסטורים. מעגלי AND. NAND, OR, XOR וכו'.

 

7.  תרגום "שפה" למספרים (גימטרייה, הצגה בינארית). ביטים. מדידת כמות האינפורמציה במשפט. אינפורמציה וסדר. סדר ואקראיות. אנטרופיה.

 

8.   תרמודינאמיקה. כדורים בקופסא. מולקולות בבקבוק. מה הקשר בין תורת הגזים האידיאליים לתנועת המולקולות? השד של מקסוול. בולצמן והאנטרופיה של גז. סילארד: אנטרופיה ואינפורמציה. החוק השלישי של התרמודינאמיקה.

 

9.  חישוב בינארי בקופסא עם מולקולה אחת. הוכחה: חישוב אינו צורך אנרגיה. רק פעולת RESET צורכת אנרגיה. לנדוור, סילארד ובנט: המרת מידע לאנרגיה.

 

10. מכונת טיורינג. המחשב כמכונת טיורינג אוניברסאלית. דוגמאות.

 

11. משפט טיורינג. בעיית העצירה.

 

12. מספרים הניתנים לחישוב. רובינסון ומספרים לא סטנדרטיים.

 

13. אפליקציות של מושג האנטרופיה לתחום המערכות הכלליות. דוגמה: המלחמה נגד הטרור.

 

14. מה בין חשיבה לחישוב? פנרוז: גרביטציה קוונטית כמפתח להבנת מותר האדם על המכונה. מכונות לומדות כאיום. אתיקה של סייבר.

 


 

ספרות נבחרת

 

Richard Feynman, Feynman Lectuers on Computation,Penguin Books, 1996

 

Roger Penrose, The New Emperor’s Mind, Vintage, 1990

 

Martin Davis, The Universal Computer – The Road from Leibniz to Turing, W. W. Norton & Company, 2000

 

Leff and Rex (eds.), Maxwell’s Demon, Adam Hilger 1990

 

Claude E. Shannon, Warren Weaver, The Mathematical Theory of Communication, University of Illinois Press, 1949.

 

J. Bekenstein, “Black Holes and Entropy”, Phys. Rev. D7, pp. 2333-2346, 1972

 

Jean van Heijenoort, (ed.), From Frege to Gödel - A Source Book in Mathematical Logic, 1879-1931, Harvard University Press, 1967.

 

Kurt Gödel, “Die Vollständigkeit der Axiome des logischen Funktinenkalküls”, Monatshefte für Mathematik und Physik 37, 1930, 349-360; translated as “The Completeness of the Axioms of the Functional Calculus of Logic”, in van Heijenoort 1967, 582-591.

 

Jack Copeland (ed.), The Essential Turing, Oxford University Clarendon Press, 2004

 

Ray Kurzweil, The Singularity is Near, Viking Adult (September 22, 2005)

 

יובל נאמן, סדר מן האקראי, הקיבוץ המאוחד, 1999

 

 

 

 

 

 

ספרות להעמקה

 

 

תורת הקבוצות

 

1.    Benacerraf, Paul and Hilary Putnam (eds.)

 

Philosophy of Mathematics, Cambridge University Press, Second edition, 1983 (First edition Prentice Hall 1964).

 

2.    Cantor, Georg

 

a.     Ein Beitrag zur Mannigfaltigkeitslehre, Journal für die reine und angewandte Mathematik 84, 1878, 242-258; reprinted in Cantor 1932, 119-133.

 

b.     Ueber unendliche, lineare Punktmannichfaltigkeiten, Mathematische Annalen 21, 1883, 545-591; also printed as Grundlagen einer allgemeinen Mannichfaltigkeitslehre, ein mathematisch-philosophischer Versuch in der Lehre des Unendlichen (Leipzig); reprinted in Cantor 1932, 165-209.

 

c.     Gesammelte Abhandlungen mathematischen und philosophischen Inhalts, edited by Ernst Zermelo (Springer, Berlin), 1932.

 

3.     Cohen, Paul

 

a.     The independence of the axiom of choice (mimeographed, Stanford University), 1963.

 

b.     The independence of the continuum hypothesis, I, Proceedings of the National Academy of the U.S.A. 50, 1963, 1143-1148.

 

c.     The independence of the continuum hypothesis, II, ibid. 51, 1964, 105-110.

 

4.    Fraenkel, Abraham A.

 

a.     Über die Zermelosche Begründung der Mengenlehre, Jahresbericht der Deutschen Mathematiker-Vereinigung 30, 2nd section, 1921, 97-88.

 

b.     Axiomatische Begründung der transfiniten Kardinalzahlen I, Mathematische Zeitschrift 13, 1922, 153-188.

 

c.     Zu den Grundlagen der Cantor-Zermeloschen Mengenlehre, Mathematische Annalen 86, 1922, 230-237.

 

5.     Gödel, Kurt

 

a.     Consistency-proof for the generalized continuum-hypothesis, Proceedings of the National Academy of Sciences, 25, 1939, 220-224.

 

b.     The consistency of the continuum hypothesis (Princeton University Press, Princeton, New Jersey) 1940; 2nd printing 1951; 3rd printing 1953.

 

c.     What is Cantor’s Continuum Problem?, American Mathematical Monthly 54, 1947, 515-525; revised and expanded in Benacerraf and Putnam 1964, 470-485.          

 

6.     Peano, Giuseppe

 

Arithmetices principia, nova methodo exposita (Turin), 1889; translated as The Principles of Arithmetic, Presented by a New Method, in van Heijenoort 1967, 83-97.

 

7.     van Heijenoort, Jean (ed.)

 

From Frege to Gödel - A Source Book in Mathematical Logic, 1879-1931, Harvard University Press, 1967.

 

8.     Whitehead, Alfred Notrh and Bertrand Russell

 

Principia mathematica (Cambridge University press, Cambridge, England), vol.1, 1910.

 

9.    Zermelo, Ernst

 

a.     Beweis, dass jede Menge wohlgeordnet werden kann, Mathematische Annalen 59, 1904, 514-516; translated as Proof that Every Set Can Be Well-Ordered, in van Heijenoort 1967, 139-141.

 

b.     Neuer Beweis für die Möglichkeit einer Wohlordnung, ibid, 65 1908, 107-128; translated as A New Proof of the Possibility of a Well-Ordering, in van Heijenoort 1967, 183-198. 

 

c.     Untersuchungen über die Grundlagen der Mengenlehre I, ibid, 1908, 261-281; translated as Investigations in the Foundations of Set Theory I, in van Heijenoort 1967, 199-215.

 

 

פרדוקסים

 

1.     Cantor, Georg

 

a.     Cantor an Dedekind, in Cantor 1932, 443-447, 451; ; translated as Letter to Dedekind, in van Heijenoort 1967, 113-117.

 

b.     Gesammelte Abhandlungen mathematischen und philosophischen Inhalts, edited by Ernst Zermelo (Springer, Berlin), 1932.

 

2.     Grelling, Kurt

 

The Logical Paradoxes, Mind, n.s. vol. 45, 1936.

 

3.     Grelling, Kurt and Leonard Nelson

 

Bemerkungen zu den Paradoxieen von Russell und Burali-Forti, Abhandlungen der Fries’schen Schule, n.s. vol. 2, 1907-1908, 301-324.

 

4.     Löb, M.H.

 

Solution of a Paradox of Leon Henkin, Journal of Symbolic Logic 20, 1955, 115-118.

 

5.     Martin, Robert L. (ed.)

 

Recent Essays on Truth and the Liar Paradox, Oxford University Press, 1984.

 

6.     Mendelson, Elliott

 

Introduction to Mathematical Logic, Wadsworth & Brooks/Cole Advanced Books & Software, 1987.

 

7.     Richard, Jules

 

Les Principes des Mathématiques et le Probléme des Ensembles, Revue Générale des Siences Pures et Appliquées 16, 1905, 541; translated as The Principles of Mathematics and the Problem of Sets, in van Heijenoort 1967, 142-144.

 

8.     Russell, Bertrand

 

a.     Letter to Frege, 1902, in van Heijenoort 1967, 124-125.

 

b.     The Problem of Infinity Considered Historically, in Our Knowledge of the External World, W.W. Norton & Company, Inc. 1929, lecture 6, 182-198.

 

9.     Salmon, Wesley C. (ed.)

 

Zeno’s Paradoxes, The Bobbs-Merrill Company, Inc., 1970.

 

 

משפט סקולם

 

1.     Crossley, J.N and C.J Ash, C.J. Brickhill, J.C. Stillwell, N.H. Williams

 

What Is Mathematical Logic?, Oxford University Press, 1972

 

2.     Gödel,  Kurt

 

a.     Über die vollständingkeit des Logikkaiküls (thesis, University of vienna), 1930.

 

b.     Die Vollständigkeit der Axiome des logischen Funktinenkalküls, Monatshefte für Mathematik und Physik 37, 1930, 349-360; translated as The Completeness of the Axioms of the Functional Calculus of Logic, in van Heijenoort 1967, 582-591.

 

3.     Löwenheim, Leopold

 

Über Möglichkeiten im Relativkalkül, Mathematische Annalen, 76, 1915, 447-470; translated as On Possibilities in the Calculus of Relatives, in van Heijenoort 1967, 228-251.

 

4.     Schröder, Ernst

 

a.     Vorlesungen über die Algebra der Logik (exakte Logik), (Leipzig), vol.1, 1890.

 

b.     --- vol. 2, part 1, 1891.

 

c.     ---vol. 3, Algebra und Logik der Relative, part1, 1895.

 

5.     Skolem, Thoralf

 

a.     Logisch-Kombinatorische Untersuchungen über die Erfüllbarkeit oder Beweisbarkeit mathematischer Sätze nebst einem Theoreme über dichte Mengen, Videnskapsselskapets skrifter, I. Matematisk-naturvidenskabelig klasse, no.4, 1920; translated as Logico-Combinatorial Investigations in the Satisfiability Or Provability of Mathematical Propositions: A Simplified Proof of a Theorem by L. Löwenheim and Generalizations of the Theorm, in van Heijenoort 1967, 252-263.

 

b.     Einige Bemerkungen zur axiomatischen Begründung der Mengenlehre, Matematikerkongressen i Helsingfors den 4-7 Juli 1922, den femte skandinaviska Matematikerkongressen, Redogörelse (Akademiska Bokhandeln, Helsinki), 1923, 217-232; translated as Some Remarks on Axiomatized Set Theory, in van Heijenoort 1967, 290-301.

 

c.     Über die mathematische Logik, Norsk mathematisk tidsskrift 10, 1928, 125-142; translated as On Mathematical Logic, in van Heijenoort 1967, 508-524.

 

d.     Über einige Grundlagenfragen der Mathematik, Skrifter utgitt av Det Norske Videnskaps-Akademi i Oslo, I. Mathematisk-naturvidenskapeling klasse, no.4, 1929.

 

e.     Über die Unmöglichkeit einer vollständigen Charakterisierung der Zahlenreihe mittels eines endlichen Axiomensystems, Norsk matematisk forenings skrifter, series 2, no. 10, 1933 73-82.

 

f.     Über die Nicht-charakterisierbarkeit der Zahlenreihe mittels endlich oder abzählbar unendlich vieler Aussagen mit ausschliesslich Zahlenvariablen, Fundamenta mathematicae 23, 1934, 150-161.

 

g.     Sur la portée du théorème de Löwenheim-Skolem, in F. Gonseth(ed.), Les entretiens de Zurich sur les fondements et la méthode des sciences mathématiques, 6-9 decembre 1938, 25-47; Discussion, 47-52.

 

h.     Abstract set theory (University of Norte Dame, Norte Dame, Indiana), 1962.

 

I.     Selected works in logic, edited by J.E. Fenstad (Universitetsforlaget, Oslo), 1970.

 

 

מתמטיקה לא סטנדרטית

 

1.    Davis, Martin and Reuben Hersh, Nonstandard Analysis, Scientific American 226, No. 6, 78-86, June 1972.

 

2.    Gödel, Kurt

 

a.    Über die Vollständingkeit des Logikkalküls (thesis, University of Vienna), 1930.

 

b.    Die Vollständigkeit der Axiome des logischen Funktinenkalküls, Monatshefte fur Mathematik und Physik 37, 1930, 349-360; translated as The Completeness of the Axioms of the Functional Calculus of Logic, in van Heijenoort 1967, 582-591.

 

3.    Maltsev (Malcev), Anatolii Ivanovich, Untersuchungen aus dem Gebiete der mathematischen Logik, Mat. Sbornik 2, 1936, 323-336.

 

4.    Nelson, Edward, Internal Set Theory: A New Approach to Nonstandard Analysis, Bulletin of the American Mathematical Society 83, No.6, 1165-1198, November 1977.

 

5.    Robinson, Abraham, Non-Standard Analysis, 1966,(2nd ed., American Elsevier, New-York, 1974).

 

6.    van Heijenoort, Jean (ed.), From Frege to Gödel - A Source Book in Mathematical Logic, 1879-1931, Harvard University Press, 1967.

 

 


 
0659-2461-01
 אפלטוניסטים מקיימברידג? של המאה ה17
 17th Century Cambridge Platonism
ד"ר בלקינד אוריסמינר גילמן362אא'1400-1000 סמ'  א'

סילבוס:

 

האפלטוניסטים מקיימברידג׳ הם קבוצה קטנה של תיאולוגים אנגלים מהמאה ה17 שהושפעו  רבות מהמסורת הניאו-פלטוניסטית. חברים ידועים בקבוצה הם הנרי מור (Henry More), רלף קדוורף (Ralph Cudworth), ואן קונווי (Anne Conway). בגישתם שילבו האפלטוניסטים מקייבמרידג׳ תפיסות של האלוהות הנוצרית שנוסחו בתחילתה של הנצרות בהשפעתו של אפלטון, עם תפיסות הומניסטיות של הרנסנס ועניין בפילוסופיה של העת העתיקה. מה שייחודי לקבוצה הזו הוא הרצון לשלב בתפיסת העולם התיאולוגית שלהם את ההתפתחויות במדע החדש ואת החידושים של דקארט, גלילאו ובויל. הקורס יתחקה אחר המקורות הניאו-פלטוניסטים של הזרם הזה, אחר ההגות של דמויות מובילות בזרם, אחר השילוב היחודי של הזרם בין מדע ודת, ואחר ההשפעה של הזרם הזה על עיצובו של המדע החדש ובמיוחד על אייזק ניוטון.

 

 

 
0659-2462-01
 ביולוגיה וחברה :גזע ,לאום וגזענות במאה העשרים והעשרים ואחת
 Biology and Society: Race Nation & Racism in the 20th & 21st Centuries
ד"ר גיסיס סנאיתסמינר גילמן262 א'2000-1600 סמ'  א'

”גזע” לאום וגזענות- המאות 20-21

רשימת נושאי הסמינריון:

1.מבוא
סיכום הטיעונים ההסטוריים-מושגיים העיקריים שישמו כרקע להמשך הדיונים: 
-קלסיפיקציה, ”גזע” לאום וגזענות משלהי המאה ה18 עד שלהי המאה ה-19

2.אוגניקה, אבולוציה , תורשה--מעמד, לאום ”גזע”:
א. אירופה והקולוניות שלה, אמריקה הצפונית, אמריקה הלטינית
ב. הציונות והישוב בפלשתינה- א”י.

3. ”גזע” והמדעים הביולוגיים בין שתי מלחמות העולם

4. דיון מושגי והיסטוריוגרפי:
א. השמדת עם, טיהור אתני, כינון לאומי;  
ב.פליטוּת, חילופי אוכלוסין ותנועות הגירה המונית במערב בין שנות העשרים לראשית שנות החמשים של המאה ה-20

5. המאמצים לסילוק ה”גזע” אחרי מלחמת העולם השנייה
 ”משפחת האדם”?   הצהרות אונסק”ו, חקיקה מדינתית ופרקטיקות השוויה.

6. תהליכי דה-קולוניזציה
תהליכי דה-קולוניזציה ותוצאותיהם המתאחרות:
א. ”גזע”, לאום וגזענות בקולוניות לשעבר, 
ב. הגירה ופליטוּת משלהי מלחמת העולם השנייה עד כה.

7. שזירה ו-או קו-פרודוקציה: ביולוגיה וחברה
א. מחצית שנייה של המאה העשרים- גנטיקה של אוכלוסיות וטכנולוגיות גנטיות מתחדשות; פולמוס מדידת האינטליגנציה(IQ); פולמוס nature/nurture;  גנטיקה, רפואה, רבייה; המחלוקת- האם פרקטיקות אוגניות?
ב. ”גזע” בעידן הפוסט-גנומי

8.מדינת ישראל עד כה
”גזע”,לאום, אתניות, גזענות --  סיפר, פרקטיקות וחקיקה מדינתיים, רפואיים, גנטיים בהשתנותם. 

9. דיונים עכשווים על ”גזע”.
דיונים מושגיים, פילוסופיה של ”גזע”, מנגנוני הגזעה, גזענות בלי ”גזע”?, דרכי התנגדות לגזענות.

 

          

 
0659-2463-01
 ידע ומוסדות ידע ? היסטוריה אינטלקטואלית וחברתית
 Knowledge and Its Institutions ? Intellectual and Social History
פרופ שורץ יוסףשיעור גילמן458 ב'1200-1000 סמ'  א'

 

סילבוס: תרבות הרשת כמציאות חברתית ואינטלקטואלית וכמטאפורה מובילה לתיאור מערכים מורכבים של תקשורת בין קבוצות של פרטים קדמה לטכנולוגיית המידע שהתפתחה בעשורים האחרונים של המאה העשרים. לא במקרה עשו סוציולוגים והיסטוריונים שימוש בדימוי הרשת עוד לפני עידן המחשב והאינטרנט, ומה שנכון לכל צורת תקשורת חברתית נכון עוד יותר בהקשר של קהילות ידע להגדרותיהם השונות (קהילות טקסטואליות, קהילות פרשניות וכו'). בשיעור נבחן את ההתפתחויות שחלו בחברה האירופית מאז שלהי ימי הביניים דרך מלחמות הדת ותהליכי החילון והמודרניזציה בעידן המהפכה המדעית, וזאת בנסיון לעקוב אחר תהליכי הגיבוש של פרוצדורות ידע ומוסדות מוכרים שרבים מהם עדיין בשימוש כיום.

 

 

 

קבלת קרדיט:  עבודת בית

 


 
0659-2464-01
 כלכלה כפילוסופיה: מבט היסטורי
 Economics As Philosophy: Historical Outlook
ד"ר יורן אבינעםסמינר רוזנברג212 ג'1600-1400 סמ'  א'

 

תולדות המחשבה הכלכלית מגלות תשובות שונות לשאלות היסוד של הכלכלה: מהו רכוש? מהו כסף? מהי סחורה? מהם חליפין? מהי כלכלה? במשך רוב תולדותיה, המחשבה הכלכלית המודרנית הכירה בממד הפילוסופי הכרוך בהכרח בתיאוריה כלכלית. רק בעשורים האחרונים, עם גיבושה של אורתודוקסיה כלכלית, היטשטש ממד זה, בעיקר בשל הדומיננטיות של המחשבה הניאו-קלאסית והעמדה הפילוסופית הגלומה בה. במסגרת האורתודוקסיה, פולמוסים כלכליים מוצגים במונחים טכניים לכאורה, שאינם נוגעים שאלות יסוד. על מנת לפתוח את האופק ללימוד הפילוסופיה של הכלכלה הקורס יציג כמה פרדיגמות מרכזיות בתולדות הכלכלה, לרבות אלה שנדחקו אל מחוץ לכלכלה האורתודוקסית בת זמננו. נציג את הכלכלה הקלאסית, המרקסיסטית, המוסדית, הניאו-קלאסית והקיינסיאנית. נבחן כיצד כל פרדיגמה מגדירה את שדה הכלכלה, אילו שאלות היא מאפשרת לשאול, ואילו שאלות היא מעלימה. נלמד כיצד כל פרדיגמה כרוכה במחשבה על השאלות מהו אדם, מהי חברה, מהי היסטוריה, ומהם היחסים בין הכלכלי לפוליטי. חלקו האחרון של הקורס יעסוק בכלכלה העכשווית, ביחסים בינה לבין המשטר הניאו-ליברלי, ובניסיונות שונים להניח בסיסים חדשים לעמדה ביקורתית כלפי הכלכלה. נציג את הקשר בין המחשבה הכלכלית האורתודוקסית למשטר הניאו-ליברלי, ונסקור ניסיונות שונים לנסח עמדה ביקורתית כלפיו, בתוך ומחוץ למדע הכלכלה.

 

 
0659-2465-01
 גישות חקר לתרבות הדיגיטלית
 Approaches to Digital Culture Research
ד"ר ווייסמן כרמלסמינר כיתות דן דוד209 ג'1800-1400 סמ'  א'

איך חוקרים תרבויות וירטואליות ואת יחסינו המורכבים עם טכנולוגיות עכשוויות, בראי מדעי הרוח? בכל מפגש נתבונן על שדה החקר הדיגיטלי מזווית תיאורטית אחרת, המבוססת על תפיסה מטאפורית שונה של השדה כטקסט, מרחב חברתי, תת תרבות, ארטיפקט טכנולוגי וכדומה. הסמינר יקנה לסטודנטים יכולת התבוננות בתופעות ובז'אנרים העכשוויים שמעניינים אותם, דרך מספר נקודות מבט המספקות תובנות מחקריות שונות לגבי אותו הנושא, ובכך יקנה להם כלי לכתיבת עבודה מקורית בנושא לבחירתם. גישות החקר העיקריות שיסקרו הן פילוסופיה והיסטוריה של הטכנולוגיה ואמצעי התקשורת, נרטיב ושיח, אמנות ותקשורת חזותית, אנתרופולוגיה, תיאוריות ביקורתיות (ניאו מרקסיזם, פוסטמודרניזם, פמיניזם וקוויריות), מדעי הרוח הדיגיטליים, חקר רשתות ופוסטהומניזם.

 

 
0659-2467-01
 עולם סגור - יקום אינסופי
 Closed World ? Infinite Universe
ד"ר יעבץ עדוסמינר גילמן458 ד'2000-1600 סמ'  א'

בקוסמולוגיה של ימינו, שאלת הסופיות של היקום פתוחה – אין לה מענה חד משמעי.  בעבר שימשו תפיסות מנוגדות על סופיות היקום כמסגרות לתורות קוסמולוגיות מתחרות.  בסמינר יבחנו עמדותיהם המנוגדות של אריסטו ושל יריביו האטומיסטים ביחס לאפשרות שהיקום אינסופי, המעבר מתמונת עולם סגור לתמונת יקום אינסופי בין המאה ה-16 למאה ה-17, והמשך הדיונים אחרי ניוטון בשאלות חדשות שהתעוררו במסגרת הקוסמולוגיה הניוטונית החדשה.

 

 

 

 

קבלת קרדיט:

 

 

 רפראט או עבודה סמינריונית.

 

 
0659-2468-01
 לאחר מות האל, שאלת המשמעות במאה ה- 20
 After God?s Death: the Question of Meaning in the 20th Century
פרופ שטרנגר קרלוסמינר כיתות דן דוד211 ה'1200-1000 סמ'  א'
סמינר כיתות דן דוד211 ה'1200-1000 סמ'  ב'

Nietzsche’s Saying “God is Dead” is one of the most famous expressions of what Max Weber called “the Disenchantment of the World”. Modern Western culture is largely based on the idea that the universe does not tell us the meaning of human existence. The question how to live human life without relying on revelation or cosmic meaning has been a central theme in 20th century thought and writing.

The course will first present the historical framework and some basic positions in 5 introductory lectures to create a baseline for further reading and discussion.

We will then read and examine more closely texts of the following positions:

 I) Existentialism and the God-Shaped Hole

Heidegger, Sartre, Jaspers

II) Freud’s Psychoanalysis: Naturalism without Meaning

 IIa) Romantic Psychoanalysis: Jung’s Gnosticism and Winnicott on Authenticity

 III) Modern Conservatives: T.S. Eliot, Leszek Kolakowski, Charles Taylor

 VI) Postmodern Options:

Richard Rorty and Relational Psychoanalysis

 The course is run as a seminar: there will be weekly readings and each participant will post 1-2 pages of thoughts, major questions and two quotations on the Course-Moodle, and after brief historical introduction, discussion will focus on these quotations / questions

The final assignment can either be a shorter paper for those who want course credit or a full seminar paper for those who want seminar credit.


 

 

 

 

 

 
0659-2472-01
 סוגיות בתולדות הטכנולוגיה בתרבות המערב
 Selected Topics in the History of Technology
ד"ר יעבץ עדוסמינר גילמן260 ד'2000-1600 סמ'  ב'

תולדות הטכנולוגיה הן מוקד למחקר תוסס, רב גוני, ומעניין במיוחד, אשר הולך ומתפתח במהירות רבה בחמישים השנים האחרונות. השיעור יציג כמה משאלות היסוד המדריכות תחום יחסית צעיר זה בלימודי ההיסטוריה. סביב ספרו המרתק עדיין של Lynn White Jr. תועלה שאלת הדטרמיניזם הטכנולוגי – דהיינו, באיזו מידה כופות טכנולוגיות חדשות התפתחויות חברתיות באופן בלתי נמנע. שינויים בקשרי הגומלין המשתנים בין מדע וטכנולוגיה יבחנו לאור השוואת חוקי תנועת החומר היסודיים של אריסטו לחיבור על הבעיות המכניות של ראשוני תלמידיו ביוון הקדומה, לאור התפתחותו של שעון המטוטלת בתחילת העידן המודרני, המצאתה ושיכלולה של מכונת הקיטור, והופעתן של טכנולוגיות תקשורת חשמלית במאה ה-19 (טלגרף וטלפון). קשרים שונים בין מדע, מפעלים טכנולוגיים גדולים, ודימויים חברתיים יבחנו על רקע יבוש ביצות במאה ה-17, הקמתן של רשתות חשמל בתחילת המאה ה-20, והדיון הציבורי בימינו סביב "אפקט החממה."

 

 

 

 
0659-2473-01
 פילוסופיה של הביולוגיה: אינדיבידואליות, רדוקציה, מכניזם, ומודלים
 Philosophy of Biology: Individuality, Reduction, Mechanism, Models
ד"ר לם אהודסמינר כיתות דן דוד102 א'1600-1200 סמ'  א'

הסמינר יציג את המושגים הבסיסיים בפילוסופיה של הביולוגיה תוך דגש על הדיון הפילוספי באבולוציה, והינו רקע הכרחי למי שמעוניין לפגוש את התחום, ולמי שרוצה לעסוק בו.  

 

 

הסמינר יתמקד בניתוח הפילוסופי של המושגים והרעיונות העומדים בבסיס תיאורית הברירה הטבעית, ובהם: המבנה האבסטרקטי של תהליכי ברירה טבעית / "האלגוריתם הדרוויני" (התנאים של לבונטין, גישת הרפליקטורים,  משוואת פרייס), סחף האבלוציוני, שאלות הרמות של הברירה הטבעית ואבולציה של אלטרואיזם, מושג הכשירות, הפונקציה, אדפטציה ואדפטציוניזם, והסברי אופטימליות, הומולוגיה.

 

 

כלל שיתיר הזמן, נדון גם במושג המין בביולוגיה ועץ החיים, גזע, ובאבולוציה תרבותית. 

 

 

חלקו השני של הסמינר יוקדש לדיון בסוגיות עכשוויות שנמצאות במוקד העבודה של קבוצת הפילוסופיה של הביולוגיה במכון. 

 

 

 

 
0659-2810-01
 פיזיקה, תעשיה וצבא במחצית הראשונה של המאה ה-20
 Physics Industry & Military in the First Half of the 20th C
ד"ר קציר שאולסמינר גילמן319אה'1800-1400 סמ'  ב'

סילבוס:במפנה המאה העשרים החלו תעשיות מובילות, כגון תעשיית החשמל והטלקומוניקציה, להכיר בתרומה האפשרית  של מחקר מדעי בפיזיקה לפתרון מספר בעיות מפתח בטכנולוגיות בהן השתמשו. מלחמת העולם הראשונה הובילה להכרה דומה של הצבאות בחשיבות מחקר מדעי לפיתוחים רלוונטיים עבור שדה הקרב כמו רדיו, מטוסים וגילוי צוללות. הרלוונטיות הגדלה של הפיזיקה לטכנולוגיה הובילה במקביל לשינויים באופי מחקר התחום בהתאמה, לפחות חלקית, לצרכים חברתיים, הן במוסדות המחקר האקדמיים הקיימים, והן בהקמת מוסדות מחקר מסוג חדש בהם מעבדות מחקר ממשלתיות ותעשיתיות.

 

הסמינר יבחן את יחסי הגומלין בין הפיזיקה, התעשיה, הצבא ומוסדות מדינתיים נוספים מסוף המאה ה-19 ועד ערב מלחמת העולם השניה. נעמוד על האופן בו עוצב המחקר המדעי על ידי צרכים טכנולוגים - כפי שהוגדרו ע"י גופים בעלי אינטרסים שונים מחברות מסחריות בודדות, דרך קרנות מחקר ועד למוסדות ממשלתיים, ועל האופן בו ממצאים מתוך המחקר הפיזיקלי הצביעו על אפשרויות טכנולוגיות חדשות. תקשורות רדיו מעבר לאוקינוס, טלפוניה מחוף לחוף בארה"ב, ומכשירים לטפול בסרטן הן מספר דוגמאות בהן נשתמש לבחינת יחסי גומלין אלו. מחקרים על מוסדות מחקר ועל גופי מימון שונים יספקו לנו זווית נוספת על הסוגיה.

 

 

 

קבלת קרדיט: השתתפות פעילה וכתיבת עבודה

 

 
0659-3056-01
 מבוא לתיאוריה בקורתית i
 Introduction to Critical Theory I
ד"ר יורן אבינעםשיעור גילמן456 ב'1800-1600 סמ'  ב'

הקורס יציג פרספקטיבות מרכזיות במסורת המחשבה הביקורתית, בדגש על האופן שבו הן ניגשות לשאלות על ידע ומדע. בעיון בהגותם של מרקס, פוקו, היידגר, ארנדט ואחרים נסקור פרספקטיבות שונות להבנת הקשרים בין ידע לבין מציאות פוליטית וחברתית. כיצד ידע שלוב במציאות פוליטית, וכיצד מציאות פוליטית משוקעת בידע? כיצד ידע ומדע מכוננים יחסי כוח? מהו המבנה המוסדי של ידע? כיצד הידע המדעי קשור בתמונת עולם ומבטא אופן היות בעולם? כיצד ידע מדעי מכונן אובייקטים מדעיים? כיצד ידע מדעי כולל תשובה לשאלה מהו אדם? במקביל נעסוק בשאלה מהו ידע ביקורתי. בעיון בעבודתם של ניטשה, פרויד, בנימין ואחרים נבחן כיצד תיאוריות ביקורתיות מעמידות צורות חדשות של ידע על האדם. נבחן כיצד מושגים כמו גנאולוגיה, סימפטום ופתולוגיה מציעים צורות אלטרנטיביות של הסתכלות על מציאות אנושית.

 

 
0659-4613-01
 פילוסופיה של המדע למתקדמים ב'
 Philosophy of Science for Advanced Students
ד"ר בלקינד אורישיעור גילמן279 ב'1600-1400 סמ'  ב'

הקורס יבקש להוודע מקרוב אל המסורת האנליטית בפילוסופיה של המדע תוך עמידה על כוחה ועל מגבלותיה. וזאת באמצעות עיון קרוב בשלושה אספקטים פילוסופיים בעייתיים של הפעילות המדעית באשר היא: (א) הבעייתיות הכרוכה בניתוח מה שמוענק להשערה על ידי תוצאה חיובית של מבחן אמפירי, (ב) הבעייתיות כרוכה בבירור וניתוח מושג ההסבר כפי שהוא נוהג במדע, (ג) הבעייתיות הכרוכה בהצבעה על אמות מידה מתקבלות על הדעת של קידמה מדעית ופעילות מדעית רציונלית.

 

 

 
0659-5155-01
 מבוא לתיאוריה חברתית מודרנית
 Introduction to Social Theories
פרופ צוקרמן משהשיעור גילמן279 ה'1200-1000 סמ'  א'

המחשבה החברתית, במובנה כתיאוריה חברתית מוצקה וכדיסציפלינה אקדמית אוטונומית, החלה להתגבש רק במאות האחרונות. ה"סוציולוגיה" היא תוצר מובהק של העידן המודרני, עידן שחולל הפרדה מושגית בין המדינה והחברה. המבוא למחשבה חברתית מודרנית יעסוק בתאורטיקנים הדומיננטיים של התחום במאה ה-19 ותחילת המאה ה-20: אוגוסט קונט, קרל מרקס, הרברט ספנסר, אמיל דירקהיים, מקס ובר, וילפרדו פארטו.

 

ביבליוגרפיה: רמון ארון, ציוני דרך בהגות הסוציולוגית, כרך א' + ב'  

 

בסיום הקורס תתקיים בחינת בית
 
0659-5414-01
 מרקסיזם: קריאה בהגות המרקסיסטית ממרקס ועד ימינו
 Marxism: Selected Texts in Marxist Thought
פרופ צוקרמן משהסמינר גילמן458 ד'1400-1000 סמ'  א'

סילבוס: עיון במבחר טקסטים של ההגות המרקסיסטית ממרקס/אנגלס ועד לנאו-מרקסיזם

 

 

קבלת קרדיט:

 

עבודה סמינריונית/רפראט

 

 
0659-5415-01
 חשיבה ביולוגית (השלמות+ תואר)
 Biological Thinking
ד"ר לם אהודשיעור גילמן361 ב'1400-1200 סמ'  א'

מה זה לחשוב כמו ביולוג? הקורס יציג תמונה פנורמית על דרכי חשיבה על שאלות ביולוגיות. השבועות הראשונים יוקדשו להצגה של תיאוריית האבולוציה בצורתה העכשוית והעובדות המרכזיות של הגנטיקה. לאחר מכן נדגים את החשיבה הביולוגית על ידי הסתכלות במקרי בוחן. נראה כיצד שאלות ביולוגיות נבחנות כשאלות אמפיריות/ניסויות (מכניסטיות), שאלות תיאורטיות/מודליסטיות או חישוביות, שאלות אבולוציוניות/השוואתיות ואוכולוסיתיות, ושאלות התפתחותיות.  הקורס מיועד לתלמידי מכון כהן בלבד

 

 

פרט לשיעורים התלמידים ידרשו לקרוא שני ספרי מדע פופלריים הרלוונטיים לנושאים שילמדו בקורס.

 

 

הקורס אינו מהווה מבוא למדעי החיים או סקירה שלהם.

 

 

 

 

 

דרישות לקבלת נ"ז: בחינת בית.

 

 

 

 

 

 
0659-6208-01
 הוכחות מדעיות לקיום עולם חיצון - קאנט וקוונטים
 Scientific Proof of the Existence of the Outer World
פרופ בן ישראל יצחקסמינר גילמן450 א'1600-1200 סמ'  א'

הרעיון המרכזי

 

                            (א) אפשר להוכיח בניסויים פיסיקליים כי קיים עולם חיצון בלתי תלוי.     

 

(ב) גם ההתפתחויות המתמטיות במאה העשרים מצביעות על קיומו של עולם חיצון בלתי תלוי בנו

 

מקובל לראות בפיסיקה המודרנית, ובמיוחד בתורת היחסות, מעבר מתפיסה אבסולוטית של הטבע לתפיסה יחסותית בה אין נקודת השקפה אחת המוצדקת יותר מן השניה ו"הכל יחסי". גם תורת הקוונטים, עם הדגש המקובל (אסכולת קופנהגן) על מקומו של הצופה המשפיע (ומשנה) את תוצאות המדידה, נתפסת כתורמת לכיוון זה. ברצוני להראות כי תפיסה מקובלת זו מבוססת על השקפה מוטעית, וכי ניתן להראות את ההיפך בדיוק: הפיסיקה המודרנית מאששת את קיומו של עולם חיצון שאינו תלוי בנו.

 

המצב דומה גם במתמטיקה המודרנית. המתמטיקה במאה העשרים בנויה על רעיונותיו של קנטור בדבר האינסוף, אשר זכו לפורמליזציה בתורת הקבוצות (בעיקר ע"י פרנקל - צרמלו). התפתחויות אלו הובילו להוכחת משפט סקולם - לוונהיים בתחילת המאה, ולמשפט השלמות של גדל בעקבותיו. משפטים אלו מוכיחים כי לא ניתן לגזור מטענות עובדתיות מודל אחד ויחיד, דהיינו כי יש יותר מאונטולוגיה אחת להסבר התופעות הנצפות. ההשלכות הפילוסופיות של משפטים אלו הן נרחבות ומעלות סימן שאלה על סוגיות יסוד בפילוסופית הלשון. בסופו של דבר הם גרמו לחיזוק העמדה הרלטיביסטית בפילוסופיה של המתמטיקה ובמיוחד בפילוסופיה של הלשון: סקולם עצמו, בעקבות המשפט נגרר לעמדה רלטיביסטית באשר לקיומם של האובייקטים המתמטיים (דהיינו המספרים), והילברט ניסה לרוקן את המתמטיקה מכל תוכן שאינו צורני ולהעמידה על מערכות פורמליות של סמלים. ברצוני לטעון כי למאמצים אלו ניתנה מכת מוות עם הוכחת משפט אי-השלמות של גדל, אשר המסקנה הפילוסופית הנגזרת ממנו (וכך חשב גם גדל) היא כי קיומם של המספרים והקבוצות הוא בלתי תלוי בסובייקט האנושי.

 

הקורס יתמקד בהוכחות לקיומו של עולם חיצון, בהתבסס על תורת הכרה קאנטיאנית "מתוקנת" לפי ממצאי הפיסיקה והמתימטיקה המודרנית.

 

בתחילת הקורס יוסברו ממצאי תורת היחסות ותורת הקוונטים (בצורה המיועדת לתלמידים שאינם פיסיקאים) ויובאו ממצאים אמפיריים מהשנים האחרונות, של ניסויים שנעשו בפיסיקה (במיוחד לבדיקת אי-שוויון בל), ואשר "מוכיחים" את נכונות טענותיו של קאנט. אח"כ נתמקד בהסבר המושגים והמשפטים של יסודות המתמטיקה המודרנית מקנטור ועד המתמטיקה הלא סטנדרטית מבית מדרשו של רובינסון.

 

מטרתי להראות כי תורת ההכרה של קאנט והמטפיסיקה שלו הן היחידות המתיישבות עם גילויי הפיסיקה והמתמטיקה החדשות.

 

תורת היחסות, מכניקת הקוונטים והמתמטיקה המודרנית הם תוצר הרבע הראשון של המאה ה20-. תורת ההכרה של קאנט סוכמה במאה ה18- ומשום כך ברור כי קאנט עצמו לא יכול היה לפרש את הפיסיקה והמתמטיקה החדשה. עם זאת, אם נתייחס לתורת ההכרה של קאנט כאל תיאוריה מדעית (אמפירית) של מבנה ההכרה האנושית, נוכל לראות את תורת היחסות ומכניקת הקוונטים ואת המתמטיקה מאז גדל, כמבטאות אישוש אמפירי של תורת ההכרה הקאנטיאנית. הקורס יעסוק אפוא בפרשנות כפולה: של קאנט ושל הפיסיקה והמתמטיקה המודרנית.

 

במהלך הקורס יובא פירוש מקורי (מנוגד לרוב המפרשים המודרניים) לתורת קאנט. התיזה הפרשנית המרכזית היא כי קאנט היה ריאליסט אבסולוטי וכי מפעלו הוא ניסיון להציב תיאוריה מטפיסית מדעית (הניתנת לבחינה אמפירית) על העולם והאדם המכיר בתוכו.

 


 

נושאי השיעורים (שני נושאים לשיעור בן ארבע שעות)

 

1. תורת ההכרה של קאנט.

 

2. חוש ושכל: סנסור ופרוססור.

 

3. מאיפה בא הסדר בעולם? סדר ופילטרים.

 

4. אידאליזם וראליזם.

 

5. היסודות המטפיסיים של מדעי הטבע

 

6. הוכחות טראנסצנדנטליות

 

7. תורת היחסות הפרטית – יסודות

 

8. פרדוקסים ביחסות

 

9. תורת היחסות הכללית

 

10. הוכחות טראנסצנדנטליות ביחסות: מהירות האור , E=mc­­­2

 

11. יחסות וראליזם

 

12. אינשטיין וקאנט

 

13. סיכום ביניים: קאנט ויחסות

 

14. תורת הקוונטים – היסטוריה קצרה.

 

15. אסכולת קופנהגן.

 

16. עיקרון אי הוודאות של הייזנברג.

 

17. עיקרון הקומפלמנטריות.

 

18. ניסוי הסדק.

 

19. הפצצה של ווידמן-אליצור.

 

20. בחירה מושהית.

 

21. EPR

 

22. אי שיוויון בל.

 

23. פירושים: התמוטטות, גל מנחה, עולמות מרובים, קומפלמנטריות

 

24. ניסויים בהתאבכות: אנגלרט, סקאלי, מנדל

 

25. טלפורטציה

 

26. הוכחה לקיומו של עולם חיצון.

 

 

 


ביבליוגרפיה

 

I. Kant

 

עמנואל קאנט, ביקורת התבונה הטהורה, תרגום ברגמן ורוטנשטרייך, הוצאת מוסד ביאליק

 

עמנואל קאנט, הקדמות לכל מטפסיקה שתוכל להופיע בעתיד כמדע, תרגום אברהם יערי, הוצאת מגנס

 

יצחק בן ישראל, הסינתטי אפריורי ביישומו – פיתרון לבעיית נתוני החוש, חיבור לשם קבלת התואר דוקטור לפילוסופיה, ספרית אוניברסיטת ת"א, ספט' 1987

 

שמואל הוגו ברגמן, הפילוסופיה של עמנואל קאנט, הוצאת מאגנס, 1980 (נדפס לראשונה ב-1927).

 

 

L. W. Beck, “Can Kant’s Synthetic Judgment Be made Analytic?”, in Wollf(ed.), Kant – A collection of Critical Essays, pp. 3-22 (First published in Kant-Studien, band 47, 1956).

 

L. W. Beck, “Kant’s Theory of Definitions”, in Wollf(ed.), Kant – A collection of Critical Essays, pp.23-36 (First published in Philosophical Review, pp.179-191, 1956).

 

J. Bennett, “Analytic-Synthetic”, Proceedings of the Aristotelian Society, 1958-9

 

J. Bennett, Kant’s Analytic, Cambridge Uni. Pres, 1966

 

J. Bennett, Kant’s Dialectic, Cambridge Uni. Pres, 1979

 

A. C. Ewing, “The Linguistic Theory of A Priori Propositions”, Proceedings of the Aristotelian Society, 1939-40.

 

J. Hintikka, “Kant’s ‘New Method of Thought’ and his Theory of Mathematics”, in Knowledge and the Known, D. Reidel 1974, pp. 126-134.

 

J. Hintikka, “Kant Vindicated”, in Logic, Language Games and Information, Oxford Uni. Press, 1973, pp. 174-198.

 

J. Hintikka, “Kant and the Tradition of Analysis”, in Logic, Language Games and Information, Oxford Uni. Press, 1973, pp. 199-221.

 

J. Hintikka, “Kant on the Mathematical Method”, The Monist, 51 No. 3, July 1967, pp. 352-375 (reprinted in Knowledge and the Known, D. Reidel 1974, pp. 160-183).

 

J. Hintikka, “Are Mathematical Truths Synthetic A Priori?”, Journal of Philosophy, LXV, 1968, pp. 640-651.

 

I. Kant, Metaphysical Foundations of Natural Sciences (1786), Trans. By J. Ellington, Liberal Arts, 1970.

 

N. Kemp-Smith, A Commentary to Kant’s “Critique of Pure Reason”, Second edition, Humanities Press, 1962 (First published 1923).

 

C. Kielkopf, “Wittgenstein, A posteriori Necessity and Logic for Entailment”, Philosophia, Vol. 9, No. 1, 1979, pp. 45-74

 

S. Korner, Kant, Penguin Books, 1979 (First published 1955).

 

K. Lorenz, “Kant’s Doctrine of the a priori in the Light of Contemporary Biology, General Systems, 7, 1962, pp. 23-35.

 

H. J. Paton, Kant’s Metaphysics of Experience, George Allen & Unwin, 1970 (First published 1936).

 

S. Schrader, “Kant’s Theory of Concepts”, in Wollf(ed.), Kant – A collection of Critical Essays, pp. 134-155 (First published in Kant-Studien, band 49, 1958).

 

P. F. Strawson, The Bounds of Sense, Methuen, 1966.

 

R. C. S. Walker, Kant – The Arguments of Philosophers, Routledge & Kegan Paul, 1978.

 

R. C. S. Walker(ed.), Kant on Pure Reason, Oxford Uni. Press, 1982.

 

W. H. Walsh, Reason and Experience, Oxford, 1947

 

W. H. Walsh, “Categories”, in Wollf(ed.), Kant – A collection of Critical Essays, pp. 54-70 (First published in Kant-Studien, band 45, 1954).

 

W. H. Walsh, Kant’s Criticism of Metaphysics, Edinburgh Uni. Press, 1975.

 

R. P. Wollf, Kant’s Theory of Mental Activity, Harvard Uni. Press, 1963.

 

R. P. Wollf(ed.), Kant – A collection of Critical Essays, Uni. Of Notre-Dame Press, 1968.

 

 

II. Physics

 

J. Bekenstein, “Black Holes and Entropy”, Phys. Rev. D7, pp. 2333-2346, 1972

 

J. S. Bell, Speakable and Unspeakable in Quantum Mechanics, Cambridhe, 1987

 

D. Bohm, “The Paradox of Einstein, Rosen and Podolsky”, in J. A. Wheeler and W.   H. Zurek (eds.), Quantum Mechanics Theory and Measurement, Princeton, 1983

 

A. Einstein, B. Podolsky and N. Rosen, “Can Quantum Mechanical Description of Physical Reality be Considered Complete”, in J. A. Wheeler and W. H. Zurek (eds.), Quantum Mechanics Theory and Measurement, Princeton, 1983

 

A. Einstein, Relativity, Fifteens edition, Methuen, 1954 (first published in German, 1916).

 

A. Einstein, “Geometry and Experience” in H. Feigl & M. Brodbeck (eds.), Readings in the Philosophy of Science, Appleton-Century-Croft, 1953, pp. 189-194

 

A. Einstein, The Meaning of Relativity, Sixth edition, Chapman and Hall, 1922

 

A. Einstein, H.A. Lorentz, H. Weil, H. Minkowski, The Principle of Relativity, Dover, 1952

 

R. P. Feynman, QED: The Strange Theory of Light and Matter, Princeton, 1985

 

N. Herbert, Quantum Reality, Doubleday, 1985

 

D. Mermin, “Is the Moon There When Nobody Looks?”, Physics Today, 38 (No. 4)’ pp.38-47, 1985

 

R. Penrose, The Emperor’s New Mind, Vintage, 1990

 

J. A. Wheeler and W. H. Zurek (eds.), Quantum Mechanics Theory and Measurement, Princeton, 1983

 

C. Bruce, Schrodinger Rabbits – The Many Worlds of Quantum, Joseph Henry Press, 2004.

 

 

 

 
0659-6247-01
 מושגי יסוד במתמטיקה
 Basic Concepts in Mathematics
פרופ קורי ליאושיעור גילמן280 ב'1200-1000 סמ'  ב'

הקורס ניתן במסגרת ההשלמה והתשתית ללימודי הMA במכון כהן להיסטוריה ופילוסופיה של המדעים והרעיונות. הוא מיועד  לתלמידים אשר התואר הראשון  שלהם איננו בתחום המדעים המדוייקים או ההנדסה, ומטרתו היא לאפשר היכרות בסיסית ומכלי ראשון עם עולם המושגים, שיטות העבודה המרכזיות, ודרכי החשיבה וההסיק של המתמטיקה. אין כל כוונה שהסטונדט שילמד את הקרוס יהפוך את המתמטיקה לעיקר עיסוקו בהמשך הדרך במכון, אלא להעניק לו רקע כללי ומנחי יסוד מינימליים להבנת עבודתם של אלה העסוקים בתחום הזה.

 

יושם דגש על נושאים שלהם השלכות על דיונים בעלי אופי פילוסופי בקהשר של המתמטיקה.

 

הקורס אינו מניח ידע מוקדם במתמטיקה, מעבר לנלמד בשלוש יחידות בתיכון, והוא אינו מיועד להקנות מיומנות וזרירות בפיתרון בעיות מתמטיות בתחמים שונים. יחד עם זאת, התלמידים יידרשו גפ לפתרון תרגילים בכל הנושאים שבהם נעסוק. תרגילים אלה נועדו להבהיר צדדים שונים של המושגים והשיטות שיילדמו בכיתה. תרגילים אלה ישמשו גם בסיס למבחן המסכם של הקורס

 

 
0659-7878-01
 הסברים במדע, במתמטיקה ואתיקה
 Explanation in Science, Mathematics, and Ethics
ד"ר ליבוביץ אורי דודסמינר ביה"ס לשפות401 ג'1800-1600 סמ'  א'

מדענים ופילוסופים מפתחים תיאוריות על מנת להסביר תופעות שונות. אבל מה בעצם דרוש על מנת להסביר משהו? בסמינר זה נחקור את טבעם של הסברים. מהו הסבר? האם ישנם תנאים שכל הסבר טוב מקיים? או שמא ישנן דרכים שונות להסביר תופעות בהקשרים שונים? האם, למשל, ישנם סוגים שונים של הסברים (למשל הסברים פיסיקליים, מתמטיים, היסטוריים, פסיכולוגים, נורמטיביים) שנדרשים לעמוד בסטנדרטים שונים? האם הסברים מסוג אחד (למשל הסברים פיסיקלים או מדעיים) מייתרים הסברים מסוגים אחרים (למשל הסברים ביולוגים או נורמטיביים)? במהלך הסמסטר נקרא לעומק כמה מהאמרים החשובים על הסברים מהחצי השני של המאה ה-20 לצד מאמרים שיצאו לאחרונה (או כאלו שיצאו לאור בקרוב). לאורך הדרך נדון גם בשאלות מתודולוגיות יסודיות כגון: האם (או מדוע) אנחנו צריכים תאוריה של הסבר? מהם הקריטריונים לשיפוט איכות/הצלחה של תיאוריות שונות בנושא? האם/כיצד עמדות שונות ביחס לטבעו של הסבר משפיעות על המעמד של היסקים להסבר הטוב ביותר (inference to the best explanation)? וכד'

 
0659-7879-01
 אנרכיזם אפיסטמולוגי: אנטי-תיאוריה במדע ובאתיקה
 Epistemological Anarchism: Anti-Theory in Science and in Ethics
ד"ר ליבוביץ אורי דודסמינר כיתות דן דוד212 ב'1600-1400 סמ'  ב'

הניסיון לאפיין את ה"מתודה המדעית" היה פרויקט מחקר מרכזי בפילוסופיה של המדע לפחות מאז פרנסיס בייקון (1561-1626). בשנות ה- 70 של המאה ה-20 – לאחר המהפכה הקוניאנית והתעצמות הנטורליזם וההיסטוריציזם בפילוסופיה של המדע (ובכלל) – פאול פייראבנד (1924-1994), בסגנונו הפרובוקטיבי והלעומתי, תקף את עצם ההנחה שישנה מתודה כזו. באותה תקופה פייראבנד תאר את עמדתו כ"אנרכיזם אפיסטמולוגי" ויצא כנגד כל ניסיון לבנות תיאוריות של מדע/ידיעה. בקורס זה ננסה להבין מהי אנטי-תיאוריה במדע, האם/כיצד אנטי-תיאוריה שונה מפלורליזם (עמדה נוספת שמיוחסת לפייראבנד), והאם/מדוע גישות אנטי-תיאורטיות עשויות להיות אטרקטיביות. גישתנו לשאלות אלו תהיה השוואתית: במקביל לדיוננו במדע נבחן עבודות בנושאי אנטי-תיאוריה/פלורליזם/פרטיקולריזם באתיקה וננסה לראות אם הדיונים בפילוסופיה של המוסר עשויים לשפוך אור על דיונים בעלי אופי דומה בפילוסופיה של המדע/אפיסטמולוגיה (ולהפך).

 
0659-8280-01
 מהמכני לדיגיטלי : שינויים טכנולוגיים, מדעיים וחברתיים
 From the Mechanical to the Digital, Technological, Scientific and Social Changes
ד"ר קציר שאולסמינר כיתות דן דוד209 ג'1400-1000 סמ'  א'

הסמינר ידון במספר התפתחויות מפתח בהסטוריה של הטכנולוגיה המודרנית מראשיתה של המהפכה התעשיתית ששינתה את אופן וקצב השינוי הטכנולוגי עד לעידן האינטרנט. הקורס יעניק דגש מיוחד על התפתחות רשתות טכנולוגיות (רכבות,דרכים ומכוניות, טלגרפיה, חשמל, רדיו, מחשבים) ועל קשרי הגומלין בין טכנולוגיות שונות ובינן לבין החברה והכלכלה.  נעמוד על האופן בו המדע, טכנולוגיות קשורות, והחברה עיצבו את הטכנולוגיות החשמליות, האלקטרוניות והדיגטליות החדשות ונבחן את הדרכים בהן טכנולוגיות אלו עיצבו את החברה שאמצה אותן, על המבנה החברתי-כלכלי שלה ותפיסות העולם שהתפתחו בה.

 

 

 

 

קבלת קרדיט: השתתפות פעילה וכתיבת עבודה

 

 
0659-9096-01
 מחלוקות: פילוסופיה, תאולוגיה, וזהות
 Controversies: Philsophy, Theology and Identity
פרופ שורץ יוסףסמינר גילמן317אג'1400-1000 סמ'  ב'

סילבוס: החל משלהי העת העתיקה, ובמידה רבה עד לרגעים אלו ממש, כרוכים השיח הפילוסופי, המדעי והדתי זה בזה באופן שמקשה מאוד על הקורא בן ימינו ולעיתים גם על המחברים בעצמם, להבחין בין המרכיבים השונים. בתוך כך מעשה המסירה של טקסטים ורעיונות מתרכז תמיד להקשרים לשוניים, קהילתיים וגאוגרפיים קונקרטיים ומייצר שורה של זהויות מורכבות, לרוב מסוכסכות, הן כלפי פנים והן ביחס לאחרות. בסמינר נבחן את ההסטוריה המורכבת הזו כפי שהיא באה לידי ביטוי בפרקטיקה של המחלוקת. נעשה זאת גם בהבט ההיסטורי מול מספר טקסטים נבחרים וגם בהבט ההיסטוריוגרפי והפילוסופי המודרני, תוך בחינה של מספר גישות עקרוניות ומחלוקות חוקרים עכשוויות.

 

 

 

 

קבלת קרדיט:

 

השתתפות פעילה וכתיבת עבודת רפראט/סמינר

 

 

 
0659-9191-01
 Images of Early Modern Science
 Images of Early Modern Science
פרופ ולריאני מתאוסמינר גילמן449 ו'1300-0900 סמ'  א'
Practical knowledge is the knowledge needed to produce a certain item; it can take the form of an artistic or mechanical object, or of a specific result of, for instance, a medical treatment or mathematical procedure. The production process of this item is always represented by a workflow, such as the construction process of a machine, the formulation of a recipe, or the creation of an algorithm. The early modern period is characterized by the incremental codification of practical knowledge into texts, diagrams, and images. Being codified, this knowledge is no longer practical but assumes more abstract forms: it becomes the new foundation of a new knowledge structure and a new knowledge system.
The seminar will provide an introduction to this “renovation” process of the sciences during the early modern period by analyzing, discussing, and contextualizing images. Mirroring the process of formation of disciplines and professions, the following knowledge areas will be taken into consideration: cartography, geography, cosmology, anatomy, astrology, alchemy, and mechanics.
One of the aims of the seminar is the creation of a small exhibition.
 
Because of the strong focus on pictorial material and of the wish to end the seminar with an exhibition, the seminar is open not only to students interested in the history of early modern science and technology but also to students of art history and communication.
 
 
General Reading
 
(In case of need) For a general introduction to the European early modern period, also oriented to the framework of history of science, please see
 
Andres Pettegree, Europe in the Sixteenth Century, Blackwell, 2002
 

 
 
Meeting number
Date
Field of research: History of …
Case Study
Aim: Epistemic Aspect
 
1
November 4, 2016
Medicine
The emergence of the iatro-mechanical school
Expansion of the Knowledge System
 
2
November 11, 2016
Alchemy
Production of goods and the economic relevance of alchemy
Systematization of Knowledge
 
3
November 18, 2016
Anatomy
From forensic activity to Vesalius’s scientific investigations
Externalization of Knowledge
Attention: No seminar takes place on November 25, 2016
 
4
December 2, 2016
Machines and shipbuilding
The science of machines and its production management
Reduction of Knowledge
 
5
December 9, 2016
Cartography
The age of discoveries and the development of metric geography
Selection of Knowledge
 
 
6
December 16, 2016
Calendric computistic
The normative- practical character of time-reckoning systems
Regulation of Knowledge
Syllabus
 
 
 

 
 
0659-9192-01
 Science and Religion. the Historiography of an Institutional Conflict
 Science and Religion. the Historiography of an Institutional Conflict
פרופ נאברו חאומהסמינר גילמן497 ו'1300-0900 סמ'  ב'

"Science and Religion have always been in conflict". This dictum, common in popular culture, was first explicitly defended towards the end of the nineteenth century by the American polymath John W. Draper in his book A History of the Conflict between Science and Religion. In this course we shall deal with the cultural, political and institutional contexts in which the so-called "conflict thesis" emerged. Rather than focusing on whether there was (or is) such a conflict, we shall focus on the reasons why the thesis of an overall conflict became important. At stake were the evolving notions of "science", of "religion", but also power struggles of new ideologies and institutions to gain legitimacy in the public sphere. We shall closely read and discuss some of the most significant texts that contributed to the construction of the conflict thesis in the nineteenth and twentieth centuries, so as to also understand the current status quo of the battle in contemporary Western societies.