שנה"ל תשע"ו

0659-1310-01
 קריאה בטקסטים מכוננים של התרבות הדיגיטאלית
 : Reading Classic Texts: Philosophy of the Digital
ד"ר ווייסמן כרמלשיעור גילמן362 ג'1400-1200 סמ'  ב'
סילבוס:
קריאה מודרכת בטקסטים הפילוסופיים המכוננים של העידן הדיגיטלי, החל ממרשל מקלוהן (Marshall McLuhan) שהניח את הבסיס לפילוסופיה המודרנית של טכנולוגיות התקשורת ועד מייקל היים (Michael Heim) ופייר לוי (Pierre Levi) שעיצבו קווים ראשונים לפילוסופיה של הוירטואליות ושל הרשת. בהמשך להוגים אלו שעיצבו את החשיבה הבראשיתית של הדמיון הטכנולוגי הדיגיטלי, נתוודע לפילוסופיים עכשוויים כדון איידי (Don Ihde), אנדרו פיינברג (Andrew Fienberg), ברונו לאטור (Bruno Latour) ופרידריך קיטלר (Friedriech Kittler) המציעים מסגרות חשיבה פורצות דרך המערבות ניאו מרקסיזם, פוסט מודרניזם ותיאוריות מידע.  
 
קבלת קרדיט:
השיעור מתקיים אחת לשבועיים בלבד על מנת לפנות די זמן בין מפגש למפגש, כך שתתאפשר קריאה משמעותית בטקסט. יוצא מזה, שעל מנת לקבל קרדיט מלא צריך להירשם לקורס במתכונת שנתית מלאה, קרי גם לחלק השני בסמסטר ב'. השיעור הינו חובה לכלל תלמידי מסלול תרבות דיגיטלית כתחליף לשיעור קריאה בטקסטים קלאסיים ואין בסופו חובת הגשת עבודה – הציון ניתן על נוכחות השתתפות ורפרזנטציה אישית של טקסטים.
 
 
0659-1994-01
 המטאפיזיקה של הזמן בפילוסופיה האנליטית
 . Metaphysics of Time in Analytic Philosophy
ד"ר בלקינד אוריסמינר גילמן262 ב'1400-1000 סמ'  ב'
המטאפיזיקה של הזמן בפילוסופיה האנליטית התאפיינה בעיקר בדיון בין שתי תפיסות זמן מרכזיות:
נותנת מקום אונטולוגי מיוחד להווה המתפתח. בכל רגע ורגע, הרגע שהווה (Presentism) הראשונה
הופך לעבר שאינו קיים יותר, ואילו העתיד, שאינו קיים עדיין, הופך להווה קיים. התפיסה השנייה
רואה בכל נקודות הזמן, עבר, הווה ועתיד, כשקולות וקיימות באותה מידה. לפי תפיסה (Eternalism)
זו, המעבר מהווה אחד להווה אחר אינו אלא מעבר מפרספקטיבה אחת לפרספקטיבה אחרת אודות
יקום שאינו משתנה. הסמינר יבחן טיעונים פילוסופים כלליים וגם טיעונים השאובים מתוך תחומי
הפיזיקה בעיקר טיעונים המושפעים מתורת היחסות הפרטית המנסים להכריע בין תפיסות
הזמן השונות
 
0659-1995-01
 לוחות שנה ומחלוקות כתתיות
 Calendars and Sectarianism
ד"ר רצון אשבלשיעור כיתות דן דוד211 ב'1800-1600 סמ'  א'
סילבוס:
ללוח השנה השלכות על המערכת הכלכלית, על סדרי הפלחן הדתי, על קביעת המועדים, ועל סוגיות נוספות בחיי הפרט והחברה. לכאורה לוח השנה מושפע מחישובים אסטרונומיים אובייקטיביים, אך בפועל הוא נתון למגוון בחירות פרקטיות, פילוסופיות ודתיות, כגון: האם הלוח נקבע בתצפיות או בחישובים? מה המרכיב האנושי בקביעת הלוח ועד כמה הוא נתפס כנתון שמימי? כיצד לסנכרן גרמי שמים שונים? כיצד להתחשב בצרכים הכלכליים של האוכלוסיה? ואיזו אוכלוסיה להעדיף? כאשר חברה מסוימת בוחרת בלוח אחד, הקבוצה השלטת על הלוח מחזיקה בידה כח רב. לאורך ההיסטוריה חברות התפלגו, וכתות נוצרו סביב סוגיות הלוח. בקורס זה אנו נתמקד במחלוקות הלוח ביהדות לדורותיה החל מתקופת הבית השני, דרך המעבר מראיית המולד ועיבור השנים בסנהדרין, מחלוקות ארץ ישראל ובבל, ולוחות השנה של הקראים והשומרונים. להשלמת התמונה נציג בקצרה גם את התפתחות לוחות השנה של האימפריות השונות שהשפיעו על ארץ ישראל.
 
0659-1996-01
 ראשית המדע: אסטרונומיה בבלית עתיקה
 The Beginning of Science: Ancient Babyblonian Astronomy
ד"ר רצון אשבלשיעור גילמן450 ב'1800-1600 סמ'  ב'
מקורם של מרכיבים משמעותיים בתרבות המערבית הוא באסטרונומיה הבבלית, רעיונות כגון חלוקת השעות ל- 60 דקות, חלוקת המעגל ל- 360 מעלות וגלגל המזלות. הקורס יעסוק באסטרונומיה הבבלית העתיקה בדגש על התפתחות מושגים מדעיים בסיסיים. בין השאר נדון בתיאור תופעות טבע באמצעות מספרים, בייצוג מושג הזמן באמצעות יחידות מידה, ופיתוח אמצעי מדידת זמן - החל מהיחידות הקטנות ביותר של קביעת השעות והמצאת שעוני צל ומים, וכלה ביחידות הזמן הגדולות, הכוללות שבועות, חודשים, שנים, ואף לוחות שנה המורכבים ממחזורים ארוכים של שנים, ביצירת יחידות מדידה מרחביות, ואמצעים למפוי המרחב השמימי. נלמד על מושגים אסטרונומיים שהעסיקו את הבבלים. נבין את התופעות האסטרונומיות כפי שאנו מבינים אותן היום, וכיצד הן נראות למתבונן מכדור הארץ ללא עזרים מודרניים. נלמד על הקשר ההיסטורי בין אסטרונומיה לאסטרולוגיה, ולבסוף נעסוק בהתקבלות היחסית מאוחרת של האסטרונומיה הבבלית אל תוך הדיסציפלינה של ההיסטוריה של המדע. הקורס דורש מתמטיקה בסיסית.
 
0659-2008-01
 האם המערב שוקע? היבטים פילוסופיים
 Is the West Declining? Philosophical Perspectives
פרופ שטרנגר קרלוסמינר כיתות דן דוד209 ג'1400-1200 סמ'  א'
סמינר כיתות דן דוד209 ג'1400-1200 סמ'  ב'
Is the West Declining? Philosophical Perspectives
 
The spectacular rise of China and the clash between the West and the Islamic world, particularly since 9/11, have raised anxiety that the West is declining, and sharpened the question whether the West’s way of life can be defended intellectually, morally, economically and militarily. The course examines various recent attempts to define and defend Western values, their philosophical assumption and historiographical tools by focusing on four central questions.
A) What are the West’s core values?
B) Are they culture-specific or universal?
C) How has postmodern relativism undermined the West’s self-perception?
D) Can Classical Western Liberalism be defended philosophically, morally and culturally?
We will also examine the implications of these views on the place of Western values in Israel’s public discourse.

Credits:
The course will be run as a seminar. After some introductory lectures, students will present the core theses of the various thinkers as starting points for class discussion. These presentations will be the basis for the papers to be handed in as final course requirements.
 



 
0659-2203-01
 שעונים וזמן מימי הביניים המאוחרים למאה העשרים_
 Clock and Time Form the High Middle-Ages to the 20th Century
ד"ר קציר שאולסמינר גילמן323 א'1400-1000 סמ'  א'
סילבוס:
התפתחויות בטכנולוגיות מדידת זמן וסכרון שינו את תפיסת הזמן ומרכזיותו של השעון בחייהם של בני העולם המערבי. בשיעור זה נבחן מצד אחד את הגורמים החברתיים, כלכליים, תרבותיים, טכנולוגיים, ומדעיים שהובילו לשיטות חדשות למדידת זמן מהמצאת השעון המכני במאה השלוש עשרה ועד לשעוני הקוורץ, השעונים האטומיים וסכרון זמן באמצעות מחשבים במאה העשרים. מצד אחר נעמוד על השפעת השעונים השונים והנגישות אליהם על תפיסות הזמן של בני התקופה ועל התפשטות המודעות ל"זמן המכני" אותו מודד השעון, למול תפיסות קודמות של התייחסות אל מהלך היום והזמן. נדון בתרומתן של התפתחויות טכנולוגיות וחברתיות נוספות כגון עלית המפעלים, התפשטות בתי הספר, מערכות הרכבות ושידורי הרדיו והטלביזיה לשינויים בתפיסת הזמן ומקומו בחברה. חלק מרכזי מהקורס יוקדש להסברים שונים לאימוץ "משטר השעון,” על ידי קבוצות חברתיות שונות והויכוח על מועדי אימוצו.
 
השתתפות תלמידי תואר ראשון מותנת באישור המרצה.
 
קבלת קרדיט: השתתפות פעילה ועבודת רפרט/סמינר
 
0659-2204-01
 מודלים וסימולציות בפילוסופיה
 Models and Simulations in Philosophy
ד"ר לם אהודסמינר גילמן457 א'1600-1200 סמ'  א'
סמינר גילמן458 א'1600-1200 סמ'  א'
סילבוס:
 
הסמינר הוא סמינר מעשי המיועד לתלמידים המועניינים להשתמש במודלים מתמטיים ובעיקר בסימולציות  agent based, במסגרת מחקר פילוסופי.
 
בתחילת הסמסטר נדון במשבר הנוכחי בפילוספיה, ובמתודולוגיות במחקר פילוסופי. לאחר מכן נעבור לדיון במודלים וסימולציות במחקר עכשווי בפילוסופיה, בפרט בפילוספיה של המדע, אפיסטמולוגיה ומוסר.  התלמידים ילמדו לאיזה שאלות מתאימים הכלים הללו, במה הם שונים מגישות אחרות כגון המודלים הקלאסיים בכלכלה ובביולוגיה, ומה הקשיים בפרשנותם ואישושם. התלמידים ילמדו לזהות שאלות חדשות המתאימות למחקר כזה, וילמדו לבנות ולחקור מודלים מבוססי סוכנים בסביבת התכנות NetLogo.
 
בין המודלים שנדבר עליהם: אבולוציה של התנהגות חברתית ומוסר, המבנה החברתי וחלוקת העבודה במדע (מתי צריך לשנות עמדות, היכון וכמה לפרסם, חלוקת קרדיט על תגליות), האם יש תועלת לdiversity  מתודולוגי במדע, תקשורת ואבולוציה של תקשורת (היווצרות של אוצר מילים משותף לכמה סוכנים, היווצרות קטגוריות, והמצאה של סימנים חדשים), מקורן של נורמות.
 
התחומים בהם נתמקד במיוחד תלויים בתחומי העניין של התלמידים.
 
רק בסיסי בתכנות מומלץ אך אינו הכרחי.
התכנות יהיה בסביבת התכנות IPython Notebook, וב- NETLOGO
 
קבלת קרדיט:
דרישות לקבלת נקודות זכות: לקבלת קרדיט של רפרט התלמידים יעבדו בזוגות, ויממשו את אחד המודלים שנדון בהם ו/או יציגו שינויים או שיפורים בו. סטודנטים הסבורים שיתקשו לעמוד במטלה זו מוזמנים לשוחח עם המרצה על מנת למצוא לכך פתרון.
 
 
0659-2205-01
 סלקציה בכמה רמות
 
ד"ר לם אהודסמינר גילמן317 ב'1600-1400 סמ'  א'
סילבוס:
 
התיאורים המקובלים לגבי ברירה טבעית רואים אותה כתהליך הבורר בין פרטים (אינדיבידואלים), או בין גנים (או "משכפלים" – זו תפיסת הגן האנוכי). וויכוח מכונן בביולוגיה האבולוציונית עוסק בשאלה האם ברירה טבעית בוררת גם בין קבוצות. אנו נכיר את הוויכוח הזה, על ידי דיון שיטתי בספר עכשווי המציג ניתוח פילוסופי סדור של שאלת הרמות בהן פועלת הברירה הטבעית והיחסים ביניהן וקריאה במאמרים עכשוויים.  בין הנושאים עליהם נדבר: אבולוציה של אלטרואיזם, אבולוציה של רב תאיות, Major Transitions in Evolution, והיווצרות מינים חדשים (ספציאציה).
 
הסמינר הוא סמינר מתקדם, לבעלי רקע בתיאוריה אבולציונית ו/או פילוסופיה של הביולוגיה. הדגש בסמינר יהיה על ניתוח פורמלי של יחסים בין רמות שונות של ברירה. תלמידים ללא רקע מתבקשים לפנות למרצה לפני ההרשמה.
 
לקראת סוף הסמסטר נדבר על המחלוקת שהתעוררה לאחרונה בין וילסון ונובק לגבי היחס בין ברירת שארים וברירת קבוצות.
הספר בו נדון הוא
 
Okasha, S. 2006. Evolution and the Levels of Selection. Oxford University Press, USA.
 
 
0659-2206-01
 קריאה בטקסטים קלאסיים: הפילוסופיה של הדיגיטלי
 Reading Classic Texts: Philosophy of the Digital
ד"ר ווייסמן כרמלשיעור גילמן362 ג'1400-1200 סמ'  א'
סילבוס:
 
קריאה מודרכת בטקסטים המכוננים של התרבות הדיגיטלית המלמדת על האופן בו תרבות זו שאבה ונשענה על מגוון מסורות כגון מדע בדיוני, ספרות, אמנות, דת, סוציולוגיה, אנתרופולוגיה ולימודי תרבות. על בסיס מכלול מקורות אלו נלמד כיצד התגלם מושג הדיגיטליות כטקסט, כמרחב וכגייסט (gist) תרבותי. באמצעות הקריאה בטקסטים הללו,  נתוודע לאופן בו השפיעו אידאולוגיות אלטרנטיביות של צורות התארגנות חברתית וכלכלית, על שינויים בתפיסת זמן ומרחב ועל תמורות באופן בו מתכוננת הזהות של האדם בעידן הדיגיטלי.
 
קבלת קרדיט:
השיעור מתקיים אחת לשבועיים בלבד על מנת לפנות די זמן בין מפגש למפגש, כך שתתאפשר קריאה משמעותית בטקסט. יוצא מזה, שעל מנת לקבל קרדיט מלא צריך להירשם לקורס במתכונת שנתית מלאה, קרי גם לחלק השני בסמסטר ב'. השיעור הינו חובה לכלל תלמידי מסלול תרבות דיגיטלית כתחליף לשיעור קריאה בטקסטים קלאסיים ואין בסופו חובת הגשת עבודה – הציון ניתן על נוכחות השתתפות ורפרזנטציה אישית של טקסטים.

 

 

 

 
0659-2207-01
 כתיבה אוטוביוגרפית וקונברסיו בימי הביניים
 Autobiography and Conversion in the Middle Ages
פרופ שורץ יוסףסמינר גילמן450 ד'1400-1000 סמ'  א'
סילבוס: הסמינר יתמקד בשורה של טקסטים שמתחברים לאורך ימי הביניים, מאוגוסטינוס במאה הרביעית ועד לרמון לול והרמן זויסה במאה ה – 14. נבחן כיצד הז'אנר האוטוביוגרפי נבנה כייצוג של הטרנספורמציה של האני ומהו האידאל שעל פיו הוא שואף לעצב את הקורא. בעיקר אשאף להתמקד באופן שבו הסיפר האוטוביוגרפי מתפענח שוב ושוב על רקע השינויים החברתיים המפליגים בזמנים ובמקומות השונים בהם נעשה שימוש בסוגה זו, ומהי הדרך הנכונה לחלץ תובנות היסטוריות ופילוסופיות מסוג כזה של תעודות.
 
 
קבלת קרדיט:
השתתפות פעילה בסמינר וכתיבת עבודת רפראט/סמינר
 
0659-2208-01
 ניטשה - "עיונים שלא בעתם"
 Nietzsche "untimely Meditations"
פרופ צוקרמן משהסמינר גילמן457 ד'1400-1000 סמ'  ב'
סמינר גילמן458 ד'1400-1000 סמ'  ב'
סילבוס: מתוך קובץ המסות של ניטשה נקרא בסמינר את השנייה ("כיצד מועילה ומזיקה ההיסטוריה לחיים") ואת השלישית ("שופנהאואר כמחנך")
 
 
קבלת קרדיט: עבודה סמינריונית
 
0659-2209-01
 עולמות חלופיים
 Alternate Worlds
ד"ר יעבץ עדוסמינר גילמן261 ד'2000-1600 סמ'  א'
קוסמוגוניה וקוסמוגרפיה, אסטרולוגיה ואסטרונומיה, אנימיזם ומכניזם, הם צמדי מילים שקשורים לתמונות עולם חלופיות, שמעורבבים בהן בתקופות שונות ואצל הוגים שונים יחסי ניגוד והשלמה הדדית. הביטים מהיחסים הללו יבחנו במהלך הסמינר לאור קריאה בקטעים מטימאיוס של אפלטון, פיסיקה ומטפיסיקה של אריסטו,  ארבעת הספרים על אסטרולוגיה (טטרביבלוס) והיפותיזות פלנטאריות של תלמי, מיסתורי הקוסמוגראפיה וסיכום האסטרונומיה הקופרניקאית של קפלר, והדוקטרינה הסודית של הלנה בלווצקי.
 
קבלת קרדיט:
הגשת רפראט או עבודה סמינריונית, והשתתפות במהלך הדיונים בסמינר.
 
0659-2210-01
 קריאה ב"ספר האופטיקה" של אבן אל-הית'ם
 Reading in Ibn Al-Haytham's "book of Optics"
ד"ר אגבאריה אחמדסמינר גילמן317אד'2000-1600 סמ'  א'
הסמינר יעסוק באבן אלהית'ם (נפטר ב 1040) הנחשב לאבי האופטיקה המודרנית וביצירת המופת שלו "ספר האופטיקה". במהלך הסמינר נקרא מתוך הפרקים השונים של החיבור, נתמקד במפנה המדעי החשוב שחולל אבן אל-הית'ם במדע האופטיקה, ובכלל זה, בתפקידו של הניסוי במודל המדעי שהוא פיתח.
 
 
קבלת קרדיט:
20% השתתפות פעילה בסמינר והגשת רפרט.
80% הגשת עבודה
 
0659-2211-01
 מדידות ותקנים במדע ובטכנולוגיה:הבטים היסטוריים ופילוסופיים
 Measurements and Standards in Science and Technology: Histor
ד"ר קציר שאולסמינר גילמן262 א'1400-1000 סמ'  ב'
סילבוס:
בסמינר נבחן אפיזודות נבחרות בהתפתחותם של שיטות מדידה ותקנים לקביעת גדלים שימושיים במדע, בטכנולוגיה ובחיי היום יום מהצעת השיטה המטרית במהפכה הצרפתית עד הרפורמה ביחידות המידה הבסיסיות המתוכננת להיכנס לתוקפה בשנת 2018. פיתוח שיטות למדידה מדויקת ומערכות יחידות מדידה בהן ניתן היה להביע את תוצאות המדידה תרמו ועיצבו חלקים חשובים בהתפתחות מדעי הטבע בתקופה זו. השימוש במערכת יחידות משותפת למעבדות רבות, ולתחומי טבע שונים ("מערכת אוניברסלית")  איפשר השוואה בין תחומים שונים והצבעה על קשרים, כגון זה שבין אלקטרומגנטיות לאור. מערכות מדידה והגדרות כאלו היו נחוצות גם עבור הטכנולוגיות החדשות (כגון אלו של הטלגרף, החשמל והרדיו) וגם הוותיקות (יצור מכונות) שנזקקו לדיוק הולך וגדל. הצרכים המשותפים למדע ולטכנולוגיה הועילו לשני הצדדים, אך הובילו גם למתחים. בקורס נעמוד על הגורמים במדע עצמו, באמצעים הטכנולוגיים, בצרכים החברתיים ובתפיסות המתודולוגיות והפילוסופיות של הפעילים ההסטוריים שהובילו להצעתם של שיטות מדידה חדשות ודרכי תקינה של יחידות עבור גדלים כגון זמן, מרחק, מסה, מתח חשמלי, התנגדות וטמפרטורה. בין השאר נבחן את המתח בין יחידות מדידה המבוססות על גדלים שרירותיים (כגון הדוגמא החומרית – פרוטוטייפ המשמשת להגדרת הקילוגרם) לבין אלו המבוססות על יחידות המבוססות על קבועים "בסיסיים של הטבע", מידת התלות של מערכות המדידה השונות בתאוריה הפיזיקלית, ושיטות שונות שהוצעו בכדי לאפשר מדידות ביחידות "אוניברסליות" שתשקפנה נכונה את הגדלים בטבע.
השתתפות תלמידי תואר ראשון מותנת באישור המרצה.
 
 
 
 
קבלת קרדיט: השתתפות פעילה ועבודת רפרט/סמינר
 

                    

 
0659-2212-01
 הפרינג' המדעי
 Scientific Fringe
ד"ר לם אהודסמינר גילמן260 א'1600-1200 סמ'  ב'
סילבוס:
 
מה ההבדל (אם בכלל) בין מדע, פסאודו-מדע, מחלוקת מדעית, תיאוריית קונספירציה, וזיוף תוצאות מדעיות? מה ההבדל בין שקר, הטעיה, ומניפולציה? מה ההבדל בין הבניה חברתית של ידע והבניה חברתית של בערות? מה ההיסטוריה של המנגוננים של הקהילה המדעית ליצירת אמון בעובדה מדעית חדשה, ומה הקשר של המבנים הללו למבנה החברתי/פוליטי של החברה שבתוכה המדע פועל?
הסמינר יעסוק במקרים מרכזיים של זיוף תוצאות, ניסויים שלא ניתן לחזור עליהם, הטיות חברתיות ופוליטיות, ותעלולים מדעיים. נבחין בין טעויות, זיופים מכוונים, והטיות המכוונות על ידי גורמים אינטרסנטיים ומן הצד השני "בלופים" ו hoaxes.  דרך המקרים "החריגים" נדבר על מתודולוגיה מדעית, על מנגנוני התיקון-העצמי שיש לקהילה המדעית, ועל הסטנדרטיים המתודלוגיים והאתיים במדע היום. נעשה היכרות עם כמה מהסקנדלים העכשווים, ונדון במוסדות קיימים ובמוסדות חדשים האמונים על scientific integrity בארץ ובעולם וכיצד מתנהלים הליכים משפטיים ושיפוטיים כאשר מתעורר  חשד להתנהלות מדעית לא תקינה.
 
 
בין הדוגמאות שנדבר עליהן: המאבק "המדעי" של חברות הטבק נגד הנזקים של עישון והתחממות גלובלית, המחלוקות לגבי הנזק האפשרי של חיסונים, מחקרי התאומים על תורשתיות של אינטליגנציה, מחלות "מומצאות" והמדיקליזציה של החברה,  ועוד.
 
נדון במתודולוגיה מדעית, בשיטות לבניית ניסויים ובמיוחד באסכולה במחקר הרפואי המכונה Evidence Based Medcine. וכן מחקר בתעשיית התרופות.
 
עד כמה שניתן נדבר על שערוריות מדעיות שיחשפו במהלך הסמסטר.
 
Scientific Fringe
The seminar is devoted to a philosophical, historical and sociological discussion of famous and not so famous cases of scientific blunders, fraud, bias and hoaxes. Through the discussion of these "exceptional cases" we will discuss scientific methodology, error-correcting social institutions, and experimental and ethical standards.
Examples case studies: Tabboco and cancer, twin studies in genetics, invented diseases etc.
Methodological issues: experimental desigm (blind experiments, randomized controlled trials), statistical tests and their meaning, model selection.
As far as possible we will discuss cases of scientific misconduct uncvered during the semester.
 
 
קבלת קרדיט:
דרישות לקבלת נקודות זכות: הצגת שני רפרטים בכיתה; מציאת דוגמה עכשווית והצגתה.
 
0659-2213-01
 רציונליות, מחוייבות, וגבולות הביקורת: קווים עכשויים למחלוקת
 Rationality, Commitment and the Limits of Criticism: a Conte
פרופ פיש מנחםסמינר גילמן450 ג'2000-1600 סמ'  ב'
סילבוס:
הסמינר יבקש הן לאפיין והן להסביר את המימד הדיאולוגי המובהק של ספרות חז"ל, ושל תפיסת הדתיות העולה ממנה. הרבה נכתב ונאמר על תרבות המחלוקת הבית-מדרשית, השקלא וטריא ותצורת הלימוד בחברותא. אך גבולות הדיאולוג הדתי בעולמם של חז"ל משתרע הרבה מעבר לכותלי בית המדרש. זוהי תרבות המקיימת דיאלוג ער וביקורתי לא רק על אודות, אלא עם הטקסט המקראי, ועם המסורת  ההלכתית. היא מקיימת ומקדמת התדיינות נמרצת בין בתי מדרש שונים. היא מתעדת דיאלוגים מגוונים ערים וביקורתיים מעבר לגבולות הקהילה, עם נכבדים ומלומדים רומיים, מטרונות וזונות. בצמתי מפתח, כמו בביקורת מוסרית של ההלכה, ובדיון על חילול ה', מיוחסת חשיבות עליונה לאופן בו אנו נדמים בעייני זרים. אפילו מלחמת היצר מעוצבת כעימות דיאלוגי נמרץ ונמשך. מאידך, למרות שספרות חז"ל מקיימת שיג ושיח נוקב עם הנצרות הקדומה, עם הצדוקים ובמידה מסויימת עם הכתות, היא מקפידה במקרים אלה שלא לתת קול של ממש לאופוזיציה.
תופעות אלה תבחנה בהקשרי הדיון העכשווי בטיבן של המחוייבות הנורמטיבית והפעולה המושכלת, בעיקר על רקע הבחנת היסוד הפילוסופית בין התדיינות פנים-מסגרתית לבין התדיינות על אודות המסגרת גופא.
 
קבלת קרדיט:
 
2 רפרטים ו/או עבודה סמנריונית
 
0659-2215-01
 אל-ע'זאלי: פילוסוף נגד הפילוסופים
 Al-Ghazali: a Philosopher Against the Philosophers
ד"ר אגבאריה אחמדסמינר גילמן450 ד'2000-1600 סמ'  ב'
סילבוס:
בסמינר נעסוק באל-ע'זאלי (נ. 1111) הנחשב לאחת הדמויות המרכזיות שתרמו לעיצובו של עולם הרוח באסלאם. נתמקד במתקפה המפורסמת שלו על הפילוסופים ונעמוד על המניעים שעמדו מאחורי מתקפה זו ועל תוצאותיה. כמו כן, במהלך הסמינר נדון בכמה סינתזות מעניינות שאל-ע'זאלי חולל בתחומי ידע שונים, כגון: תיאולוגיה, מיסטיקה והלכה.
 
 
קבלת קרדיט:
 
20% השתתפות פעילה בסמינר והגשת רפרט.
80% הגשת עבודה.
 
 
0659-2217-01
 מדע, מטפיזיקה וטכנולוגיה: צמיחת מושג האנרגיה ושימורה
 Science, Metaphysics and Technology, the Emergence of the Co
ד"ר קציר שאולסמינר גילמן260 ה'1800-1400 סמ'  ב'
סילבוס:
בראשית המאה התשע עשרה למושג אנרגיה לא היה מובן ברור, ואת שימורה איש לא הציע. כחצי מאה אחר כך "אנרגיה" הפכה למושג מרכזי באופן בו הובנו הטבע החי והדומם ומעשי ידי האדם. שימורה נהייה לעיקרון בסיסי, שנדמה שלא ניתן לפקפק בנכונותו. קורס זה יבחן את תהליך היווצרות המושג, כדוגמא להמשגה בהסטוריה של המדע ובהסטוריה אינטלקטואלית.
חוק שימור האנרגיה הוא דוגמא קלסית לגילוי מקביל. ניסוח בלתי תלוי, באופן מלא או חלקי, של החוק מיוחס ללמעלה מעשרה מדענים שונים. בקורס נדון בדומה ובשונה בין ניסוחים אלו, במידה בה אכן ניתן להתייחס אליהם כגילויים מקבילים, ובגורמים השונים לניסוח החוק על ידי ה"מגלים" השונים. העובדה שהחוק נוסח על ידי מדענים שונים שהוטרדו משאלות שונות והיו בעלי רקע מדעי, תרבותי ופילוסופי מגוון, ומגוון הגישות הסטוריוגרפיות באמצעותן נחקרה התקופה הובילו הסטוריונים לקשת רחבה של הסברים להיווצרות חוק שימור האנרגיה, קשת המשתרעת מהקוטב הפנים פיזיקלי לקוטב התרבותי. בין שאר הסיבות הסטוריונים הצביעו על הדיון בביולוגיה ורפואה על מקור החום של בעל חיים, והשאלה האם יש כח חיות מיוחד האחראי על קיום האורגניזם החי; על התרחבות ההכרות עם אינטראקציות בין כוחות טבע בתקופה (למשל בין חשמל ומגנטיות); על השפעת המהפכה התעשייתית וההכרות עם מנועי הקיטור; ועל תפיסות מטפיזיות של שימור כח, כח נפרד מהחומר שאותו קשרו חלק מההוגים לאל.
 הפרשנויות ההיסטוריות השונות שהוצעו לתהליך מדגימות היטב מגוון גישות בהסטוריה של המדע, ואת השינויים באופי חקר המדע וההיסטוריה שלו במהלך למעלה ממאה. באמצעות קריאה בטקסטים מקוריים של מגלי העיקרון ובכתבים מרכזיים מההיסטוריוגרפיה של שימור האנרגיה, נדון בקורס הן בגורמים שהובילו להופעת חוק שמור האנרגיה כעקרון מרכזי במדעים ובתפיסת העולם המודרנית, והן בפרשנויות השונות שהוצעו לתהליך הסטורי זה.
 
הקורס אינו דורש ידע מוקדם בפיזיקה וביולוגיה.
השתתפות תלמידי תואר ראשון מותנת באישור המרצה.

קבלת קרדיט:  השתתפות פעילה ועבודת רפרט/סמינר

 

 
0659-2219-01
 מבוא לתיאוריה ביקורתית Ii? הסטרוקטורליזם הצרפתי ומה שאחריו
 : Introduction to Critical Theory: Structuralism and Beyond
ד"ר וגנר רועישיעור גילמן361 ד'1600-1400 סמ'  ב'
סילבוס: הקורס יסקור את המחשבה שהתפתחה סביב הסטרוקטורליזם והפוסט-סטרוקטורליזם בצרפת, וההשפעות שלהם על תיאוריה קווירית ופוסט קולוניאלית.
 
 
קבלת קרדיט: תגובות שבועיות קצרות לחומר הקריאה (לפחות 8 במהלך הסמסטר); מבחן בית
 
0659-2307-01
 יצירתה של תרבות הסייבר: מדמיון טכנולוגי לגאולה חברתית
 The Making of Cyber-Culture: From Techno-Imaginaire to Socia
ד"ר אלחנתי משהסמינר ביה"ס לשפות501 ג'1800-1400 סמ'  ב'
סילבוס:
הסמינר מבקש להתבונן בתהליך ייצורה ((making of של תרבות האינטרנט, הן כתוצר של שיח טכנולוגיסטי מצדיק והן כגילום עקרונותיו של הקפיטליזם-החדש ושל רוח הרשת הכרוכה בו. במהלך הסמינר נבחן את הכוח המדמה imaginaire)) אשר עיצב את החזון הטכנולוגיסטי שבמרכזו, הדיגיטיליזציה כבסיס וכמצע לקיום הרשתי המעלה בתורו על נס את האדם הפוסט-הומני ואת האוטופיה החברתית. באמצעות כלים ופרקטיקות של חקר התרבות, נברר את תכני ואופני השיח קרי, שפה וסימנים אחרים אשר התגלמו בהמצאת שיח "החדש" המאפיין את התרבות הדיגיטלית בכל שלביה. נבחן בהקשר זה, טקטיקות רטוריות בהן נעשה שימוש כגון, בריקולאז' (תהליכי ניכוס המספקים פרשנות חדשה למושגים מוכרים מתוך התרבות השלטת), הטפה, שיח חתרני, הצגה אוטופית מחד וגילויי רציונליזציה מדעית/אקדמית מאידך. בירור זה ייעשה באמצעות קריאה פרשנית וניתוח ביקורתי של אוסף מקורות ראשוניים בין השאר: כתיבה אקדמית קונטמפורנית, כתיבה ז'ורנליסטית נורמטיבית לצד כתבי-עת ייעודיים וכן, כתיבתם של 'חובבים' בשורה של  'fanzins' (nonprofessional and nonofficial publication produced by fans  of a particular cultural phenomenon) . כמו כן, נקרא מניפסטים, קטעי מדע בדיוני, מובאות מטקסטים אוטופיים ועדויות של משתמשים ויצרנים, שהופקו, רובם ככולם, בתקופה המשתרעת החל מאמצע שנות ה-80 ועד לראשית שנות ה-2000. במסגרת זו, נכיר כמה מסוכני השינוי הבולטים, גיבורי-תרבות אך גם מוסדות, ארגונים וולונטריים וכלי תקשורת, שבלעדיהם, כך נדמה, הנחלתם המהירה של רפרטוארים תרבותיים חדשים היא משימה כמעט בלתי אפשרית.
 
קבלת קרדיט:
שני מרכיבים לקבלת הקרדיט לקורס:
במהלך המפגשים המשתתפים יידרשו לבצע מחקר עצמאי של איתור מקורות ראשוניים והצגתם תוך כדי פרשנות וביקורת. (30%)
כתיבת עבודה סמינריונית (70%)
 
0659-2411-01
 זהויות יהודיות מודרניות: מבט פסיכו היסטורי
 Modern Jewish Identities
פרופ שטרנגר קרלוסמינר כיתות דן דוד212 ד'1400-1200 סמ'  א'
סמינר כיתות דן דוד212 ד'1400-1200 סמ'  ב'
In the late 18th and early 19th century European Jewry encountered modernity and enlightenment values. There were four basic reactions to this encounter, which created four ideal-type Modern Jewish identities defined by their relation to religion, enlightenment and nationalism: Torah im derekh Eretz, Ultraorthodoxy, Jewish Secularism and Zionism. The course investigates these identities and their 20th century developments and their variations both in Israel and the Diaspora.
The course’s theoretical framework is contemporary existential thought in social psychology and anthropology, which assumes that human beings cannot live without cultural meaning systems that provide structure and the illusion of symbolic immortality, i.e. belonging to a larger whole that survives the individual. It also assumes that identities are formed and changed by challenges and problems that need to be solved, like Judaism’s encounter with modernity.

Credits
The course will be run as a seminar. After initial introductory lectures, students will present analyses of figures paradigmatic for a modern Jewish relating to the question: what cultural, intellectual, religious and personal problem situations did these figures encounter, and how did the identities they evolved present a solution for these problems?
These presentations will be the basis for papers to be handed in to meet the course’s requirements.




 
0659-2414-01
 גזע לאום וגזענות
 race, nationality and racism
ד"ר גיסיס סנאיתסמינר גילמן319אא'2000-1600 סמ'  ב'
”גזע”, ”לאום” וגזענות. 
 
סמינר זה הוא ראשון מבין שניים שידונו בהתגבשותה של קטגורית הגזע  ושל ”גזע” כמושא מדעי, ובכינונו המקביל של  ”לאום” כקטגוריה וכמושא ביולוגיים-חברתיים, משלהי המאה ה-18 ועד העשור השני של המאה ה-21.  בשני הסמינרים יובלט התפקיד שהיה למדעי החיים בכלל, לתורות אבולוציה, לרפואה ומאוחר יותר לגנטיקה במהלך כולל זה ב’מערב’.
 
בסמינר הראשון תועלה הטענה כי קטגורית הגזע שכוּננה בתקופה המודרנית וראשיתה בדיונים הפוליטיים והמדעיים של שלהי המאה ה-71 שונה מן האופנים שבהם עוצבו והובנו ”אחרים” לפני-כן בתרבות המערבית. הדיונים יתפרשו על פני המרחב שבין החברתי לביולוגי, מדעיהם והמשגותיהם. לשם כך יהיו בסמינר גם דיון היסטורי-חברתי מובהק  על התקופה שבין שלהי המאה ה-18 וראשית המאה ה-20, גם דיון בפרטיקות ”גזע”, לאומיוּת וגזענות וגם התבוננות בהיסטוריוגרפיה של התחום על התקופה הרלבנטית.
נדון ב'גזע' כתוצר של קלסיפיקציה ביולוגית וחברתית גם יחד בתקופת הנאורות; באופנים ש'גזע' כוּנן כקטגוריה תרבותית הכרוכה בדיונים החדשים על חברתיות ותרבות, לאומיות וקולוניאליזם משלהי המאה ה-81 ובמחצית הראשונה של המאה ה-91; באופנים ש'גזע' הופך לקטגוריה סינתטית - של ביולוגיה, רפואה, תרבות ומעמד במהלך המאה-19. ידונו הקשרים המורכבים שבין מדינת הלאום האינטגרלית, הביולוגיה, הרפואה, מדעי החברה החדשים והקטגוריה הסינתטית של 'גזע'; ההבדלים שבין קולוניאליזם 'ישן' לאימפריאליזם חדש בכינון 'גזע'  ממודע כקטגוריה המייחדת את האדם האירופי הלבן, וכינונו של מושג לאום כשזור בתהליכים הללו; ידונו הדרכים, ההולכות ומצטמצמות, שבהן יכלו המסוּוגים בקטגורית הגזע המדעית החדשה להתמודד עם סיווּגם, וכן בנסיונות לסילוקה ההדרגתי של קטגורית הגזע מהביולוגיה, מהסוציולוגיה והאנתרופולוגיה ומהפסיכולוגיה בשלהי המאה ה-91 וראשית המאה ה-02.
 
קבלת קרדיט
השתתפות בדיונים בכיתה, סיכומים קצרים במהלך הסמסטר, רפראט.
 
Snait Gissis
 
2015-16 2nd semester
 
Sunday 16.00-20.00
 
“Race” “Nation” and Racism
 
Accreditation: class-participation, short summaries, term paper (referat).
 
 
0659-2472-01
 סוגיות בתולדות הטכנולוגיה בתרבות המערב
 Selected Topics in the History of Technology
ד"ר יעבץ עדוסמינר גילמן362אד'2000-1600 סמ'  ב'
סילבוס:

תולדות הטכנולוגיה הן מוקד למחקר תוסס, רב גוני, ומעניין במיוחד, אשר הולך ומתפתח במהירות רבה בחמישים השנים האחרונות. השיעור יציג כמה משאלות היסוד המדריכות תחום יחסית צעיר זה בלימודי ההיסטוריה. סביב ספרו המרתק עדיין של Lynn White Jr. תועלה שאלת הדטרמיניזם הטכנולוגי – דהיינו, באיזו מידה כופות טכנולוגיות חדשות התפתחויות חברתיות באופן בלתי נמנע. שינויים בקשרי הגומלין המשתנים בין מדע וטכנולוגיה יבחנו לאור השוואת חוקי תנועת החומר היסודיים של אריסטו לחיבור על הבעיות המכניות של ראשוני תלמידיו ביוון הקדומה, לאור התפתחותו של שעון המטוטלת בתחילת העידן המודרני, המצאתה ושיכלולה של מכונת הקיטור, והופעתן של טכנולוגיות תקשורת חשמלית במאה ה-19 (טלגרף וטלפון). קשרים שונים בין מדע, מפעלים טכנולוגיים גדולים, ודימויים חברתיים יבחנו על רקע יבוש ביצות במאה ה-17, הקמתן של רשתות חשמל בתחילת המאה ה-20, והדיון הציבורי בימינו סביב "אפקט החממה."

 
קבלת קרדיט:
הגשת רפראט או עבודה סמינריונית, והשתתפות במהלך הדיונים בסמינר.
 
0659-2480-01
 דמיון, בדיה וסיפור: הדיון העכשווי בפילוסופיה של הנפש
 Imagination, Fiction, Narrative: Contemporary Discussions In
ד"ר לם אהודסמינר גילמן449 ב'1600-1200 סמ'  ב'
סילבוס:
 
מטרת הסמינר היא להבין טוב יותר כיצד השכל האנושי פועל כאשר הוא מגיב לסיפורים בכלל, ולסיפורים בדיונים בפרט. לשם כך נעסוק בשאלות מן הסוגים הבאים:
 
מדוע בני אדם מספרים סיפורים, ומדוע אנחנו "מתחברים" רגשית לסיפורים? מה הופך רצף אירועים לסיפור או נרטיב? מדוע צר לנו על גורלן של דמויות בדיוניות, אף שאנו יודעים שהן אינן קיימות במציאות? האם הפחד שאנחנו מרגישים בעת צפייה בסרט אימה זהה לפחד שאנו מרגישים בעת סכנה אמיתית? האם הזדהות עם דמויות היא סוג של אמפתיה? מדוע אנחנו מדמיינים בקלות עולם בו חוקי הטבע שונים, אך לא מצליחים לדמיין עולם עם מוסר שונה?
 
במהלך הסמינר נכיר מגוון תשובות שפילוסופים הציעו בשנים האחרונות לכל אחת מהשאלות אלה, ואת הוויכוחים עליהן. הדיון הפילוסופי בו נעסוק מתבסס הן על ידע המגיע מפסיכולוגיה ומהמדעים הקוגניטיביים והן על ניתוח מושגי פילוסופי, ניסויי מחשבה וכד'.
 
פרט לעניין שיש בסוגיות בהן נדון, כחלק מהניסיון להבין את השכל האנושי, יש לדיון בסוגיות הללו חשיבות מתודולוגית לחוקרים במדעי הרוח, ולעוסקים בהיסטוריה של המדעים והרעיונות: ראשית, חומר הגלם בו אנו עוסקים הינו לעתים קרובות סיפורים, "היסטוריות" מסוגים שונים. שנית, ההסבר ההיסטורי שאנו מייצרים הוא נרטיבי, וניתן להשליך מהסוגיות בהן נעסוק אל הדיון במהותו של ההסבר ההיסטורי. ולבסוף, מדעים מסוימים בנויים לפחות לכאורה על הסבר היסטורי-נרטיבי. דוגמה מובהקת לכך הוא ההסבר האבולוציוני.
 
Imagination, Fiction, Narrative: Contemporary discussions in philosophy of mind and cognitive science
 
The goal of this seminar is to elucidate how the mind responds to narratives, and in particular fictional narratives. We will discuss various contemporary answers to several inter-related questions about narratives and our engagement with them. We will also reflect on the bearing of this discussion to methodological issues in history (e.g., the nature of historical explanations) and philosophy of science (e.g., historical explanations in evolutionary biology).  
 
קבלת קרדיט:
הצגת שני רפרטים בכיתה
 
 
0659-3044-01
 המיתוס בפילוסופיה
 Myth in Philosophy
פרופ צוקרמן משהסמינר גילמן457 ה'1400-1000 סמ'  א'
סמינר גילמן458 ה'1400-1000 סמ'  א'
סילבוס: הסמינר יעסוק במיתוסים ששימשו כפרדיגמה לגופי ידע הגותיים. למשל המיתוס של אדיפוס בהגותו של פרויד, המיתוס של אודיסאוס באסכולת פרנקפורט, המיתוס של סיזיפוס בפילוסופיה של קאמי וכו'
 
 
קבלת קרדיט: עבודה סמינריונית/רפראט
 
0659-3056-01
 מבוא לתיאוריה בקורתית i
 Introduction to Critical Theory I
ד"ר וגנר רועישיעור גילמן220 ב'1800-1600 סמ'  א'
סילבוס: הקורס יסקור את הקאנון של המחשבה הביקורתית הגרמנית מאמצע המאה ה 19 עד אמצע המאה ה 20, בעיקר סביב מרקס, ניטשה, פרויד, אסכולת פרנקפורט והיידגר.
 
 
קבלת קרדיט: תגובות שבועיות קצרות לחומר הקריאה (לפחות 8 במהלך הסמסטר); מבחן בית
 
0659-3209-01
 חילון האינסוף: מתמטיקה וקוסמולוגיה מימי הביניים לראשית העת ה
 Secularizing the Infinite: From Late Middle Ages to the Earl
פרופ שורץ יוסףסמינר כיתות דן דוד209 ד'1400-1000 סמ'  ב'
סילבוס: הניסיון להבחין ישן מחדש בכל הנוגע למעבר מהמחשבה התיאולוגית של ימי הביניים למחשבה הפילוסופית המחולנת בראשית העת החדשה נתקל שוב ושוב בקשיים מהותיים. המחשבה המודרנית רווייה ביסודות שבאים לה מהמסורת העתיקה והימי ביניימית ובו בזמן מחשבת ימי הביניים חושפת שורה של מנגנונים שניתן בקלות לתאר אותם באופן אנכרוניסטי כמנגנונים של חשיבה מחולנת. הסמינר יציע דיון הסטורי – פילוסופי בשורה של מושגים שבהם חלו שינויים מרחיקי לכת למן המאה השתים עשרה ועד ל"מהפכה המדעית" בעת החדשה המוקדמת. הכוונה היא להתמקד בטקסטים שמנהלים דיון פילוסופי ומדעי מתוך דיאלוג מתמיד עם המימד התיאולוגי הקשור במושג האל, והחותר לבירור היחס שבין האינסוף האלוהי לבין דרגות היש וזאת הן בתחום הפיזיקלי והקוסמולוגי והן בתחום האפיסטמולוגי. הטקסטים שבהם נעסוק מייצגים נקודות מפתח על הציר של הדיון האירופי החל מאנסלמוס מקנטרברי והראיה האונטולוגית למציאות האל, דרך הסכולסטיקה הנוצרית והיהודית ועד לזרמים המיסטיים, ההרמטיים והפילוסופיים ב"סתיו ימי הביניים", ברנסנס ובעת החדשה המוקדמת.
 
קבלת קרדיט:
השתתפות פעילה וכתיבת עבודת רפראט/סמינר
 
0659-4613-01
 פילוסופיה של המדע למתקדמים ב'
 Philosophy of Science for Advanced Students
פרופ פיש מנחםשיעור גילמן282 ב'1600-1400 סמ'  ב'
סילבוס:
הקורס יבקש להוודע מקרוב אל המסורת האנליטית בפילוסופיה של המדע תוך עמידה על כוחה ועל מגבלותיה. וזאת באמצעות עיון קרוב בשלושה אספקטים פילוסופיים בעייתיים של הפעילות המדעית באשר היא: (א) הבעייתיות הכרוכה בניתוח מה שמוענק להשערה על ידי תוצאה חיובית של מבחן אמפירי, (ב) הבעייתיות כרוכה בבירור וניתוח מושג ההסבר כפי שהוא נוהג במדע, (ג) הבעייתיות הכרוכה בהצבעה על אמות מידה מתקבלות על הדעת של קידמה מדעית ופעילות מדעית רציונלית.
 
0659-5155-01
 מבוא לתיאוריה חברתית מודרנית
 Introduction to Social Theories
פרופ צוקרמן משהשיעור גילמן277 ה'1200-1000 סמ'  ב'
סילבוס: השיעור יציג באורח פנורמי את הגותם של דמויות מפתח בתיאוריה החברתית של המאה ה-19 – אוגוסט קונט, קרל מרקס, הרברט ספנסר, אמיל דירקהיים, מקס ובר, וילפרדו פארטו

קבלתקרדיט:
מבחן בית

 
0659-5415-01
 חשיבה ביולוגית (השלמות+ תואר)
 Biological Thinking
פרופ יבלונקה חוהשיעור גילמן305 ב'1400-1200 סמ'  ב'
סילבוס: מטרת הקורס להציג דרכי חשיבה בביולוגיה, ולא להוות קורס מבוא למדעי החיים לביולוגים מתחילים.  אף שאין דרישה לידע מוקדם בביולוגיה, יתכן כי  חלק מהסטודנטים ירצו להיעזר בקריאת חומר רקע, שינתן על ידי המרצה.  הקורס יתחיל בנסיון להגדיר חיים, ועבור לדיון במחקר על מוצא החיים כנקודת מוצא תאורטית ואמפירית.  גישות שונות למחקר בביולוגיה – הגישה הניסויית, הגישה ההשוואתית והגשה האבולוציונית ידונו מנקודת ראות היסטורית ומושגית. הקורס יתן בסיס להבנת מבנים ותהליכים ביולוגיים  כמו המבנה התאי, תהליכי תורשה והתפתחות, תהליכי אבולוציה, ותהליכי בקרה ברמות ארגון שונות.  ההיבטים החברתיים והפוליטיים של מחקרים ביולוגיים יידונו אף הם בהקשרים הרלונטיים.
 
קבלת קרדיט:  בחינה ( 2 נקודות)
 
0659-6001-01
 פילוסופיה של המתמטיקה
 Introduction to the Philosophy of Mathematics A
פרופ קורי ליאושיעור גילמן455 ב'1600-1400 סמ'  א'
שיעור רוזנברג209 ג'1600-1400 סמ'  א'
שיעור ב'1600-1400 סמ'  א'
שיעור ג'1600-1400 סמ'  א'
הקורס עוסק בשאלות פילוסופיות יסודיות שעניינן הידע המתמטי: מה טיבו של הידע הזה? איך הוא מן האפשר? מה שונה ומה משותף לידע המתמטי ולידע המדעי בכלל? מה בינו לבין סוגי ידע אחרים? האם הידע המתמטי הוא ידע וודאי, ואם כן, מה המקור לוודאות זו? מהו נושא המחקר המתמטי ומהו מושא הידע הזה?
במהלך הקורס נסקור מספר גישות מסורתיות המנסות להתמודד עם בעיות אלו, וננתח את היתרונות והחסרונות של כל אחת מן הגישות הללו.
הקורס סוקר שאלות המתמקדות בעיקר בשני תחומי ידע מתמטי מרכזיים: הגיאומטריה והאריתמטקיה.
 
תלמידים בעלי רקע במתמטיקה או בפילוספיה יצליחו לחבר בצורה משמעותית את הנלמד בקורס לשאלות הקשורות בידע הקודם שלהם, אך הקורס אינו מניח ידע מוקדם במתמטיקה או בפילוסופיה, והמושגים הנדרשים ילמדו לפי הצורך במהלך הקורס עצמו.
 
0659-6123-01
 הורקהיימר ואדורנו: הדיאלקטיקה של הנאורות
 Horkheimer and Adorno: the Dialectic of Enlightenment
פרופ צוקרמן משהסמינר גילמן457 ד'1400-1000 סמ'  א'

סילבוס: הסמינר יוקדש כולו לקריאת ספרם של הורקהיימר ואדורנו "דיאלקטיקה של הנאורות"

 

 

 

קבלת קרדיט: עבודה סמינריונית/רפראט

 
0659-6126-01
 היסטוריה אינטלקטואלית א'
 Intellectual History I
ד"ר יעבץ עדושיעור גילמן279 ב'1200-1000 סמ'  א'
פרופ שורץ יוסף
סילבוס: חלקו הראשון של השיעור, שאותו ילמד עידו יעבץ, יעסוק בתמונת העולם של העת העתיקה תוך שימת דגש על עקרונות היסוד של המדע האריסטוטלי ושל תמונת הקוסמוס: מבנה השיח המדעי; היחס בין פיסיקה, מתמטיקה ומטפיסיקה; מדע האסטרונומיה ותרומתו לעיצוב תמונת הקוסמוס ההלניסטי. חלקו השני, שאותו ילמד יוסי שורץ, יעסוק במעבר מהאימפריה הפגאנית לעולם התרבותי של הממלכות הנוצריות ובגיבושם של מוסדות הידע באירופה הנוצרית עד להתבססות האוניברסיטאות במאה ה- 13. במסגרת זו יבחנו מפעלי התרגום, האנציקלופדיות, תהליכי גיבושה של קוסמולוגיה נוצרית ועוד.
 
קבלת קרדיט:  עבודת בית
 
0659-6141-01
 היסטוריה אינטלקטואלית ב'
 Intellectual History 2
ד"ר יעבץ עדושיעור גילמן278 ב'1200-1000 סמ'  ב'
פרופ שורץ יוסף

סילבוס: חלקו הראשון של הקורס, שיועבר על ידי יוסי שורץ, יעסוק בהתפתחויות שחלו בסכולסטיקה המאוחרת באירופה של המאות ה- 13 – 15 ובאופן שבו הובילו לגיבושן של תפיסות פילוסופיות, מדעיות ופוליטיות חדשות, לקראת המהפכה המדעית. דגש מיוחד יושם על התורות האופטיות החדשות, על הנומינליזם של המאה ה- 14 ועל התפתחותן של תורות האימפטוס. חלקו השני של הקורס שאותו ילמד עידו יעבץ יבחן פרקים מרכזיים באסטרונומיה ומכניקה של העת החדשה המוקדמת, מקופרניקוס ועד ניוטון. 

 

דרישה מקדימה לקורס: היסטוריה אינטלקטואלית א.

 

קבלת קרדיט: עבודת בית

 

 
0659-6247-01
 מושגי יסוד במתמטיקה
 Basic Concepts in Mathematics
פרופ קורי ליאושיעור גילמן457 ב'1400-1200 סמ'  א'
שיעור גילמן458 ב'1400-1200 סמ'  א'
 הקורס ניתן במסגרת ההשלמה והתשתית ללימודי הMA במכון כהן להיסטוריה ופילוסופיה של המדעים והרעיונות. הוא מיועד  לתלמידים אשר התואר הראשון  שלהם איננו בתחום המדעים המדוייקים או ההנדסה, ומטרתו היא לאפשר היכרות בסיסית ומכלי ראשון עם עולם המושגים, שיטות העבודה המרכזיות, ודרכי החשיבה וההסיק של המתמטיקה. אין כל כוונה שהסטונדט שילמד את הקרוס יהפוך את המתמטיקה לעיקר עיסוקו בהמשך הדרך במכון, אלא להעניק לו רקע כללי ומנחי יסוד מינימליים להבנת עבודתם של אלה העסוקים בתחום הזה.
יושם דגש על נושאים שלהם השלכות על דיונים בעלי אופי פילוסופי בקהשר של המתמטיקה.
הקורס אינו מניח ידע מוקדם במתמטיקה, מעבר לנלמד בשלוש יחידות בתיכון, והוא אינו מיועד להקנות מיומנות וזרירות בפיתרון בעיות מתמטיות בתחמים שונים. יחד עם זאת, התלמידים יידרשו גפ לפתרון תרגילים בכל הנושאים שבהם נעסוק. תרגילים אלה נועדו להבהיר צדדים שונים של המושגים והשיטות שיילדמו בכיתה. תרגילים אלה ישמשו גם בסיס למבחן המסכם של הקורס.
 
 
 
 
0659-7777-01
 פחד: מאפיסטמולוגיה לאתיקה במדע החדש
 Fear: From Epistemology to Ethics in the New Science
פרופ גל עופרסמינר גילמן497 ו'1300-0900 סמ'  ב'
סמינר ו'1300-0900 סמ'  ב'

 

סמינר מרוכז בשישה מפגשים בני 4 ש"ס בימי שישי
March 4, 11, 18, 25, April 1 and April 15.  
The New Science of the 17th century forced a new epistemology: the eye, so optics said, was a screen, not a window; mathematics, it turned out, did not discover order but enforced it. A new understanding of Reason was necessary, and with it – an overhaul of the ethics and politics which were always founded on it. Descartes attempted such epistemological-ethical reform in his Passions of the Soul, and Spinoza, in his Ethics, developed these ideas to their uncomfortable conclusion: ethics based on the passions and politics based on fear.
 המדע החדש שהתפתח במאה ה-17 חיֵב אפיסטמולוגיה חדשה: העין, כך לימדה האופטיקה, היא מסך, לא חלון; מתמטיקה, כך הסתבר, אינה מגלה סדר בדברים אלא אונסת אותו עליהם. נדרשה הבנה חדשה של התבונה, ויחד אִתה - יסודות חדשים לאתיקה והפוליטיקה המיוסדות עליה.  דיקארט ניסה רפורמה אפיסטמולוגית-אתית שכזו בספרו האחרון - הפעלויות הנפש – ושפינוזה, באתיקה, פיתח את רעיונותיו למסקנתם הבלתי-נעימה: אתיקה שביסודה התשוקות ופוליטיקה המבוססת על פחד.
 
0659-9995-01
 תכונות ראשוניות ותכונות משניות בעת המודרנית המוקדמת
 Primary and Secondary Qualities in the Early Modern Period
ד"ר בלקינד אוריסמינר רוזנברג107 ב'1400-1000 סמ'  א'
סמינר זה יבחן את ההבחנה בין תכונות ראשוניות ומשניות, כפי שהבחנה זו עברה תהפוכות
בעת הקדם מודרנית. התכונות הראשוניות הן אלו שנוכחות בעצמים עצמם, ואילו התכונות
המשניות נגזרות מהתכונות הראשוניות, הסידור של העצמים או עירוב של התכונות
הראשוניות, ואיברי החישה או מצב החישה של האדם הצופה בהם. בתחילה נבחן את
מקורותיה של הבחנה זו אצל אריסטו והתיאוריות האטומיסטיות העתיקות. לאחר מכן נבחן
כיצד עברה הבחנה זו הגדרה מחדש אצל גלילאו, דקארט, בויל וניוטון. לבסוף נבחן כיצד
התבססה הבחנה זו אצל לוק וכיצד השפיעה על התפתחות הפילוסופיה החדשה.