שנה"ל תשע"ו

0697-1002-01
 מבוא למדעי הדתות
 Introduction to Scholarship in Religions
ד"ר ורצברגר רחלשיעור גילמן323 ד'1200-1000 סמ'  ב'
ד"ר ורבין נחמהשיעור גילמן260 ד'1000-0800 סמ'  ב'
הקורס יעסוק בגישות שונות לחקר הדת, האמונה הדתית, והפרקטיקה הדתית. נבחן תופעות דתיות ושאלות דתיות שונות על ידי שימוש בגישות פילוסופיות, פסיכולוגיות, אנתרופולוגיות וסוציולוגיות. כמו כן ננסה להבין את היחס בין תיאולוגיה, פילוסופיה של הדת ומדע הדתות.
קבלת קרדיט על קורס זה מותנית בהשתתפות בלפחות שני שלישים מהשעורים והגשת מספר עבודות קצרות. הציון מורכב מציוני העבודות. השתתפות משמעותית עשויה לזכות את הסטודנט/ית בתוספת של עד 5 נקודות.

The course deals with various methods in the study of religion, of faith and of religious practice. We will examine various questions pertaining to faith and practice using philosophical, psychological, anthropological and sociological methods. We will also examine the relation between theology, philosophy of religion and religious studies.
Credit for this course requires participation in at least two thirds of the classes and submitting several short papers. The final mark is determined by the marks of the written papers. Significant contribution to class discussions may award a bonus of 5 extra points to the student.
 
0697-1005-01
 תרגיל למבוא למדעי הדתות
 Exercise in Comparative Religion
גב' אונגר קלרהתרגיל גילמן361 ד'1400-1200 סמ'  ב'
כיצד יש להבין את התופעה הדתית? כיצד ניתן להגדיר את היחס שבין דת ורציונליות? מהו מעמדה של החוויה האישית בחקר הדת? ומהו מקומה של החילוניות במשוואה? מטרת התרגיל היא עיון משותף בכתביהם של הוגים מרכזיים בתחום הדתות והקניית ארגז כלים טקסטואלי ומחשבתי להמשך מחקר בתחום. נתוודע לטקסטים מתחומי דעת שונים ולשאלות מרכזיות המלוות את מחקר הדתות לאורך זמן, לצד שאלות חדשות שמעורר העולם הפוסט-מודרני. חלקו הראשון של התרגיל יעסוק בפילוסופיה ופסיכולוגיה של הדת וחלקו השני בסוציולוגיה ואנתרופולוגיה ובהקשר התרבותי (לרבות המקומי) של תופעות דתיות.
דרישות התרגיל: נוכחות והשתתפות בשיעורים, על בסיס קריאה שוטפת של החומר משיעור לשיעור. במהלך הקורס תינתן מטלת בית אחת ובסופו תוגש עבודה מסכמת.
דרישות קדם: אין.
מרכיבי הציון הסופי: 10% מטלת בית, 90% עבודת סיום.
How can one understand the religious phenomenon? How can we define the relationship between religion and rationality? What is the place of personal experience in the study of religion? The purpose of the tutorial class is to jointly study the writings of major scholars and provide a toolbox for future studies. We will encounter age-old questions along with questions that arise with the modern and postmodern worlds. The first part of the class will be dedicated to the philosophy and psychology of religion, whereas in the second part we will focus mostly on sociology and anthropology, adding local context to the discussion.
 
0697-1006-01
 מבוא למחשבה נוצרית
 Introduction to Christian Thought
ד"ר מאייר ברברה אוטהשיעור רוזנברג106 ד'1200-1000 סמ'  א'
מיהו האלוהים של הכנסיה הנוצרית, לפי הבנתם של הנוצרים, בעבר ובהווה? במה מאמינים נוצרים מימי הכנסיה הקדומה ובמה התקשו להאמין אז והיום?
בקורס זה נלמד את עיקרי האמונה הנוצרית על בסיס קריאת מקורות, כמו גם פרשנויות עכשוויות. סדר הנושאים משקף את ה 'אני מאמין' הנוצרי והוויכוחים המרכזיים שליוו את השיח הנוצרי העיוני מימי התפתחותו ועד היום. לימוד היסודות המחשבתיים של הנצרות הקלאסית ביחד עם היבטים בהגות נוצרית מודרנית (ופוסט-מודרנית) מאפשר מפגש עם מסורת חיה, מתפתחת, מתווכחת ואף מבקרת את עצמה. שאלות היסוד של הכנסיה הקדומה דומות מאוד לבעיות הזהות הנוצרית בעידן הרב-תרבותי והבין-דתי: האם האל, שנוצרים מתפללים אליו, הוא האל של כולם? מהו ייחוד האמונה הנוצרית ומהי פרקטיקה נוצרית?
דרישות: נוכחות, השתתפות פעילה.
הרכב הציון: 100% - עבודה. בונוס (עד 5 נקודות) על השתתפות משמעותית.




 
0697-1007-01
 מבוא לדתות העולם
 Untroduction to World's Religiouns
ד"ר מאייר ברברה אוטהשיעור ביה"ס לשפות401 ד'1400-1200 סמ'  א'
הקורס יעניק מבט כללי על דתות העולם המרכזיות: היהדות, הנצרות, האסלאם, ההינדואיזם והבודהיזם. בקורס יוצגו הנסיבות ההיסטוריות השונות בהן דתות העולם נולדו והתפתחו, עקרונות האמונה והפרקטיקה המאפיינים אותן, תוך הדגשת והמיוחד והשונה בכל אחת מהדתות. בקורס ירצו ממיטב חוקרי דתות העולם מאוניברסיטת תל אביב ומחוצה לה.
מטלות: נוכחות, השתתפות פעילה, קריאת החומר הביבליוגראפי משבוע לשבוע, כתיבת מטלות קצרות ועבודת סיום.
ציון: הציון יורכב מציוני המטלות ומעבודת הסיום.

 
0697-1008-01
 אסלאם: חברה, מחשבה והלכה
 Islam: Society, Ideology and Religious Law
פרופ שביט אוריהשיעור גילמן220 ה'1600-1200 סמ'  ב'
הקורס יבחן סוגיות הנוגעות לחברה, מחשבה והלכה בעולם האסלאם. לצד עיון בנקודות ציון בהיסטוריה המוסלמית, והכרה של מונחי יסוד תיאולוגיים והלכתיים, יעסוק הקורס במגוון נושאים בני-זמננו, החל במצב הדמוקרטיה בעולם האסלאם וכלה בגישות אסלאמיות שונות למוזיקה, ספורט ומדע.
אין דרישות סף.
הציון יתבסס על בחינת גמר אחת (100%). תלמידים שירצו בכך יוכלו להכין רפרט בע"פ או בכתב שיתווסף לציון.

The course examines issues relating to society, ideology and religious law in the Muslim world. Along with discussions of milestones in Muslim history, and of core theological and religio-juristic issues, the course will deal with a variety of contemporary issues, including the state of democracy in the Muslim world and different Islamic approaches to music, sports and science.

 
0697-1009-01
 מבוא למחשבה נוצרית- המשך
 Christian Thought, part II
ד"ר מאייר ברברה אוטהשיעור רוזנברג106 ג'1200-1000 סמ'  ב'
קורס זה ממשיך ומעמיק את המבוא למחשבה נוצרית בו נלמדים עיקרי האמונה הנוצרית על בסיס קריאת מקורות. בקורס המשך זה הדגש יהיה על מחקרים עכשווים ופרשנויות חדשות של דיונים בכנסיה הקדומה: על תפישת האל, תפישת ישו(ע), המתח בין ישו לכריסטוס ותורת השילוש.
דרישות: נוכחות, השתתפות פעילה
הרכב הציון: 100% - עבודה


 
0697-4060-01
 חומר ותודעה-משמעויות רוחניות של ידע ביולוגי
 Material & Spiritual: Spiritual Meanings of Biological Knowl
ד"ר רותם רוניתסמינר גילמן261 ג'1000-0800 סמ'  א'
בשנים האחרונות גובר העניין האישי והמחקרי בתהליכי צמיחה, התפתחות וחיפוש משמעות הנוגעים להבנה של מהם החיים הראויים לחיותם. ממחקרים נמצא שאנשים שחשים סיפוק ושמחה בחייהם בריאים יותר וחיים שנים רבות יותר. כמו כן נמצא שיש קשר הדוק בין מצבנו הרגשי, המנטלי והרוחני למצבי בריאות ומחלה. על מנת שנוכל לחוות את חיינו כמסע של גילוי ומיצוי הפוטנציאל הייחודי שלנו בצורה המספקת ביותר, עלינו להכיר טוב יותר את חוקי היקום והקיום ואת הכלים המצויים ברשותנו המאפשרים לנו להתפתח בדרך שתיטיב עמנו. מופלא הוא שאותם חוקים ועקרונות המתקיימים בתהליכים הביוכימיים שבתאי גופנו מתקיימים גם בעולם הרוח וההתנהגות האנושית. בקורס נתייחס אל החיים מההיבט הביולוגי דרך העולם של מדעי הטבע ומההיבט של עולם הרוח וההתנהגות המתייחסים אל חווית החיים של האדם, מהרמה התאית לרמת הגוף. דרך המפגשים נלמד לפתוח ולפתח את התודעה לאפשרויות חדשות ולהבנה עמוקה של הקיום הביולוגי שלנו, תוך הקניית כלים ותובנות ללימוד דרכי חשיבה אישית וחברתית.
נושאי הקורס:
זרימת אנרגיה וחומר במערכת ביולוגית - ארגון, סדר, שינוי ואי וודאות בתנועה מתמדת.
הבסיס המדעי למערכות יחסי הגומלין, נתינה וקבלה, חוסר ומלאות, קשר ותקשורת, גבולות...
העולם הפיזיקלי וביטויו גם במערכות ביולוגיות.
מערכת החיסון - המערכת של העצמי, כצומת מפגש בין גוף לנפש - מבט מדעי ואנושי.
בחירה - לחיות בעולם של צמתי החלטה. האם אני אחראי לחיי ולמימוש רצוני?
כיצד נחבר את הישות האנרגטית שבנו לעולם החומר שמסביב.
תהליך תפיסת המציאות - הסיפור שבני האדם מספרים לעצמם.
הקשר בין תהליך תפיסת המציאות ומצבי חולי ובריאות. המחלה כמראה משרתת וחלקנו ביצירתה.
הכרת כלים של תודעה והאפשרות להיעזר בהם לקידום תהליכי התפתחות, למידה וריפוי.
כוונה יוצרת מציאות?
הקשר בין ערבות הדדית לריפוי. הקשר בין תודעת הישרדות ותודעת חיים לריפוי עצמי וחברתי.
צירופי מקרים - מקריות או כוונה מסונכרנת?

נוכחות חובה
הציון יקבע ע"י הגשת רפרט/סמינריון הקשור לנושאי הקורס בתיאום עם ד"ר רונית רותם.
אין תנאים מקדימים
In recent years, there is a rise in interest concerning personal growth and development processes and in searching for the meaning of life and the best way to live our life. A strong correlation was found to exist between our emotional, mental, and spiritual health and disease. In order to experience life as a voyage of discovery and to fulfill our unique potential, we need to learn more about the laws of the universe and the tools we have within us. Interestingly, it is the same principles that rule in biochemical processes that also rule in the spiritual sphere and human behavior. This course examines life from a biological and natural sciences perspective, as well as from the spiritual world and human behavior. We will see how they relate to the person's life experience, from the cellular level to the entire body. Throughout the course, we will learn to open our minds to new possibilities and a deep understanding of our biological existence, and acquire insights and new ways of personal and social thinking.

 
0697-4078-01
 פונדמנטליזם איסלמי במבט השוואתי
 Islamic Fundementalism
פרופ שביט אוריהסמינר גילמן261 א'1800-1400 סמ'  א'
הקורס יבחן במבט השוואתי תפיסות של פונדמנטליזם דתי אסלאמי, נוצרי ויהודי, תוך התמקדות בזרם המודרניזם-אפולוגטי באסלאם ובתנועת האחים המוסלמים, וידון בין השאר בגישות שונות למדע, לדמוקרטיה, למגדר ולהגירה.
אין דרישות סף.
הציון יתבסס על עבודת סיום (רפרט או סמינר). תלמידים שירצו בכך יוכלו להכין רפרט בע"פ או בכתב שיתווסף לציון.

The course comparatively examines conceptions of Islamic, Christian and Jewish fundamentalisms, with particulate focus on the modernist-apologetic trend in Islam and the Muslim Brothers movement. Different attitudes to science, democracy, gender and migration are among the issues studied.
 
0697-4091-01
 סמינר מתודולוגי-מיתוס ומשמעות בחקר הדתות וביהדות
 Myth and Meaning in Comparative Religion and the Study of Ju
פרופ מרגולין רוןסמינר רוזנברג207 ד'1800-1600 סמ'  א'
סמינר רוזנברג207 ד'1800-1600 סמ'  ב'
במאה התשע עשרה זוהו מיתוסים דתיים עם סיפורי האלים האופייניים לדתות פגאניות. מובנו של המושג הורחב במאה העשרים בעקבות פריחתן של תיאוריות מגוונות בחקר המיתוסים הכוללות תיאוריות פסיכואנליטיות (פרויד וממשיכיו), אנתרופולוגיות-ריטואליסטיות (מג'יין הריסון ועד ולטר בורקרט), אנתרופולוגיות-סטרוקטורליסטיות (קלוד לוי שטראוס ותלמידיו) ותפיסות אידיאולוגיות ולשוניות (ממרקס וקסירר עד ויטגנשטיין וממשיכיו). המושג מיתוס הוטען מעתה במובנים חדשים ונתפס כשפה אופיינית לתופעות דתיות מגוונות כמו גם לתופעות פוסט דתיות הנתפסות בעיני האדם בן ימינו כמחולנות. בסמינר המתודולוגי נעמיק במשמעויות המגוונות שמייחסות התיאוריות השונות למיתוסים וננתח היבטים מיתיים רבים של הדת היהודית לדורותיה מתוך גישה התפתחותית ומשווה לדתות אחרות.
מטלת הקורס: עבודה

ביבליוגרפיה מחקרית חלקית:
Eric Csapo, Theories of Mythology, Oxford 2005; R.A. Segal, Theorizing About Myth, Amherest 1999; Walter Burkert, Homo Necans, Berkeley 1982
קסירר, מסה על האדם, תל אביבי 1956; אידל וגרינולד, המיתוס ביהדות, ירושלים תשס"ד; רון מרגולין, "פניו השונים של המיתוס", תעודה כ"ו, תל אביב תשע"ד.

In the nineteenth century, religious myths were identified with the tales of Gods characteristic of pagan religions. In the twentieth century, the meaning of the term was widened as a result of the development of various theories in the study of myths including psychoanalytical theory (Freud and his followers) the anthropological-ritualistic approach (From Jane Harrison to Walter Burkert), anthropological-structuralism (Claude Levi Strauss and his students) and ideological and linguistic approaches (from Marx and Cassirer to Wittgenstein and his followers). The notion of Myth was charged with new meanings and was perceived as a language characterizing a wide variety of religious phenomena as well as post-religious phenomena widely thought to be secular. In this methodological seminar, we will examine the numerous meanings the various theories ascribe to the notion of myth and analyze various mythical aspects of Jewish religion through the generations from a developmental and comparative perspective.
Final Task: Paper

Partial Bibliography:
Eric Csapo, Theories of Mythology, Oxford 2005; R.A. Segal, Theorizing About Myth, Amherest 1999; Walter Burkert, Homo Necans, Berkeley 1982; Cassirer, Essay on Man; Idel and Grunwald, The Myth in Judaism; Ron Magolin. "The Varoous faces of Myth".
 
0697-4092-01
 אלים ושדים ביהדות ובסין
 Gods and Demons in Judaism and in China
פרופ שחר מאירסמינר רוזנברג206 ג'1800-1600 סמ'  א'
סמינר רוזנברג206 ג'1800-1600 סמ'  ב'
פרופ בוהק גדעון
סמינר לתואר ראשון בחוג ללימודי מזרח אסיה, ולתואר שני בתוכנית הלימודים במדעי הדתות. סמינר בהנחיה משותפת של פרופ' גדעון בוהק מחוג לתרבות העברית ופרופ' מאיר שחר מהחוג ללימודי מזרח אסיה.

ביהדות, כמו גם במסורות הדתיות הסיניות השונות (הבודהיזם, הדאואיזם, והדת העממית) אנו מוצאים מגוון רחב של יצורים על-טבעיים: אלים ואלות, שדים ושדות, מלאכים, רוחות ומזיקים שונים ומשונים. בסמינר זה נבחן קווי דמיון ושוני בין יצורים על טבעיים אלה כמו גם בין השיטות הפולחניות והמאגיות השונות שנועדו לעשות שימוש בכוחותיהם, לזמנם לגופם של מדיומים בטראנס, לרצותם או לחילופין לגרשם. נשאל באיזו מידה קיימת הירארכייה פנימית בעולמות האלים והשדים ובאיזו מידה הם נבדלים זה מזה במסגרת מונותאיסטית (שבה המלאכים והשדים כפופים כולם לאל האחד) אל מול מסגרת פוליתאיסטית.
חובות הקורס: נוכחות בכל הפגישות, השתתפות פעילה, והגשת רפרט או עבודה סמינריונית.
A BA seminar in East Asian Studies and an MA seminar in Religious Studies. A joint seminar, co-taught by Prof. Gideon Bohak (Department of Jewish Culture) and Prof. Meir Shahar (Department of East Asian Studies).

In Judaism, as well as in the different Chinese religious traditions (Buddhism, Daoism, and popular Chinese religion) one finds a wide range of supernatural beings: gods and goddesses, male and female demons, angels, ghosts and various types of spirits. In our seminar, we shall examine the similarities and the differences between these supernatural beings, and between the ritual and magical techniques intended to make use of their powers, to summon them for mediumistic trance, to appease them or to drive them away. We shall ask whether there is an internal hierarchy in the worlds of gods and demons, and in what ways they differ in a monotheistic religion (in which all angels and demons are subject to the supreme God) and in a polytheistic religious system.

Course duties: Attendance in all meetings, active participation, and a written paper.

 
0697-4093-01
 הגות בין דתית במאה ה- 20
 Interreligious Thought
ד"ר מאייר ברברה אוטהסמינר ביה"ס לשפות501 ב'1400-1000 סמ'  א'
ההתנוונות בקשר בין היהדות לנצרות, הופכת לנושא פילוסופי במאה העשרים. הוגים יהודים ונוצרים מאפיינים את מהותן של שתי הדתות באופן מפתיע ומאתגר: כך למשל, מזהה פרנץ רוזנצוויג את היהדות עם אהבה וקורא דווקא לנצרות "דרך". במחצית השנייה של המאה העשרים מנסים תיאולוגים נוצרים לתקן את תפיסתם את היהדות. כתוצאה מכך משתנית ההבנה העצמית הנוצרית באופן משמעותי.
בסמינר נעקוב אחרי שינויי תפיסות אלה ונבחן גם הוגים עכשוויים: חוקר התלמוד בויארין מיחס ליהדות את עיקרון ההבדל, והפילוסוף פיטר אוקס מדגיש שמדובר באותו אל ביהדות ובנצרות. התיאולוג הקתולי פיל כונינגהם מבקש לאשר הן את תורת השילוש, הן את בריתו של עם ישראל.
נדון במימד הבין-דתי של הפילוסופיות והתיאולוגיות האלה. האם אפשר לדבר על "הגות בין-דתית"?
דרישות: נוכחות, השתתפות פעילה.
הרכב הציון: 100% - עבודה. בונוס (עד 5 נקודות) על השתתפות משמעותית.


In the twentieth century, the contemplation of the relationship between Judaism and Christianity was transformed into a philosophical topic. Both Jewish and Christian thinkers defined what they regarded as the “essence” of the two religions in surprising and challenging ways:

Franz Rosenzweig for example, identifies Judaism with love and calls Christianity “the Way”. During the second half of the twentieth century, Christian theologians tried to correct their conceptions of Judaism. As a result, Christian self-understanding changed completely.

In class we will trace these conceptual changes as well as examine more contemporary thinkers: for example, the Talmud scholar Daniel Boyarin attributes the principle of difference to Judaism, while the philosopher Peter Ochs emphasizes that Judaism and Christianity refer to the same God. The Catholic theologian Phil Cunningham reaffirms both the doctrine of Trinity and the covenant of the people Israel.

We will discuss the interreligious dimension of these philosophies and theologies and ask whether it is possible to refer to them as “interreligious thought”?





 
0697-4094-01
 סבל ושחרור בפילוסופיה ובדת
 Suffering and Redemption in Philosophy, Religion and Philoso
ד"ר ורבין נחמהסמינר ביה"ס לשפות501 ג'1600-1200 סמ'  א'
הסמינר יעסוק בסבל כבעיה דתית קיומית, בהנחות הסובל ההופכות את הסבל לבעיה קיומית ואמונית, ובדרכים שונות, פילוסופיות ודתיות להביס את הסבל. נעסוק בביטול הסבל דרך הפיכתו לכאב או אובדן חסר חשיבות, בהתמסרות אוהבת לסבל, בהבסתו באמצעות האהבה, ללא צמצומו או ביטולו, ובטבען של העוינות והסליחה כתגובות לסבל מוסרי, הן בהקשר הדתי והן בהקשר החוץ-דתי.

קבלת קרדיט על סמינר זה מותנית בהשתתפות בלפחות שני שלישים מהמפגשים, הגשת 4 דוחות קריאה בהיקף של חצי עמוד (ללא ציון), והגשת רפרט (8-10 עמודים) או עבודה סמינריונית (15-20 עמודים). הציון מורכב מציון העבודה. השתתפות משמעותית תזכה את הסטודנטים בתוספת של עד 5 נקודות.

The seminar is concerned with suffering as a religious and existential problem, with the sufferer's presuppositions that render suffering a problem, and with some of the ways in which it is defeated. We will examine the transformation of suffering into pain, the defeat of suffering through love, which does not abolish it or diminish its extent; we will also discuss the nature of resentment and forgiveness as responses to moral suffering, both in the religious and in the extra-religious context.

Credit for the seminar requires: 1) Participating in, at least, two thirds of the meetings. 2) Submitting 4 reviews. The length of each will consist of a single paragraph and they will not be marked; and 3) the submission of a written paper in the end of the seminar. Students who significantly contribute to the discussion will be awarded up to 5 extra points for their participation.

 
0697-4095-01
 רוחניות פמניסטית
 Feministic Spiritualities
ד"ר רוח-מדבר מריאנהסמינר גילמן261 ד'1600-1400 סמ'  א'
בקורס נעסוק בניתוח מגדרי/פמיניסטי של דת ורוחניות, הן ביחס למסורות הממוסדות והן במסגרת הרוחניות האלטרנטיבית החדשה. הקורס יציג ביקורת פמיניסטית על הדת, צורות חדשות ופמיניסטיות של רוחניות, מושגי יסוד וסוגיות בולטות בהקשר לנושאים אלה.
בין נושאי הקורס: מדרשים ופירושים פמיניסטיים לכתבי הקודש, פמיניזם דתי ומהותנות, מטריארכליות, תיאָלוגיה, דמות השכינה, המיתוס של לילית, ניאו-פגאניזם ודתות כישוף וטבע, הפולמוס ההיסטוריוגרפי סביב האינקוויזיציה, היפותיזת גאיה. במידת האפשר ישולב מפגש חוויתי עם פעילה רוחנית פמיניסטית.
דרישות קדם: אין.
דרישות הקורס:
• חובת נוכחות מלאה והשתתפות פעילה על סמך קריאת הרקע.
• הציון הסופי יורכב מההערכה על עבודה סמינריונית או רפרט (80%) ועל השתתפות פעילה ומשמעותית בשיעור (20%).
The course will deal with a feministic analysis of religion and spiritualities, both in relation to institutionalized traditions and to new alternative spiritualities. We'll present feministic critique of religion, new feministic forms of spirituality, basic concepts and major issues regarding those subjects. Among the course's subjects: feministic midrash and interpretations of the scriptures, religious feminism and essencialism, matriarchy, Thealogy, the image of Shechina, Lilith's myth, Neo-paganism and witchcraft and nature religions, the historiographic polemic over the inquisition, Gaia hypothesis. An experiential meeting with a feminist spiritual practitioner may take place in the course.

 
0697-4096-01
 לידה והולדה בהגות יהודית ונוצרית
 Birth and Reproduction in Jewish and Christian Thought
ד"ר מאייר ברברה אוטהסמינר כיתות דן דוד101 ב'1400-1000 סמ'  ב'
נושא הלידה זוכה לתשומת לב חדשה אצל הפילוסופייות הגדולות של המאה העשרים. האנה ארנדט, ובעיקבותיה יוליה קריסטבה, תופסות את תופעת הלידה (natality) כמאפיין מכונן של ההוויה האנושית.
בהשראתו של הפילוסוף לווינס מפרשת ליזה גונטר את הלידה כ"מתנת האחר" ומפתחת הגות חדשה על אימהות ואבהות.
נדמה שבמאה העשרים ואחת התיאוריה לא מספיקה להמשיג את הפרקטיקה: האפשרויות החדשות לפריון ולרבייה זוכות להד שונה מאד בשיח היהודי והנוצרי. בסמינר נלמד את הדיונים המוסריים השונים על הורות, על העובר ועל טיפולי הריון (ART) ונעקוב אחרי שורשיהם בהגות הדתית.
מהן הסיבות לפער העמוק בין הגישות הנוצריות ליהודיות לנושא? נדון בתפיסות פילוסופיות עכשוויות הבונות הבנות חדשות של משפחה, הורות וילדות.
דרישות: נוכחות, השתתפות פעילה.
הרכב הציון: 100% - עבודה. בונוס (עד 5 נקודות) על השתתפות משמעותית.
In the twentieth century the topic of birth finds renewed attention among great women philosophers. Hannah Arendt, followed by Julia Kristeva, understands natality as constitutive for the Human experience. Inspired by Levinas, Lisa Guenther interprets birth as “a gift of the Other” and develops a new approach to motherhood and paternity. It seems that in the 21st century theory has not caught up with practice: the new options available for reproduction find a very different echo in the Jewish and the Christian discourse.
In class, we will study ethical discussions on parenthood, on the embryo and assisted reproductive technologies, and trace their roots in religious thought. What are the reasons for the deep gap between Christian and Jewish approaches to the issue? We will discuss contemporary philosophical approaches to the family, parenthood and childhood.

 
0697-4098-01
 מהי תיאולוגיה
 What is Theology?
ד"ר מאייר ברברה אוטהסמינר גילמן261 ג'1400-1200 סמ'  ב'
למושג תיאולוגיה היסטוריה ארוכה והווה מגוון מאוד. משמעותה של המילה היוונית היא: "תורת האל" ולכן נכון להשתמש במושג זה במסגרת מחשבתית המתייחסת לאל אחד. במובן הרחב של המושג מכנים את כל התחום הרעיוני של הדתות כתיאולוגיה.
במאה העשרים הדגישו הוגים נוצרים את המימד הביקורתי של התיאולוגיה כבוחנת את שפת האמונה. לקראת סוף המאה העשרים התחילו הוגות יהודיות להתעניין בתיאולוגיה כביקורת הדת ובהתחלת המאה העשרים ואחת מתפתחת "תיאולוגיה יהודית של הדתות", בהשראתה של התיאולוגיה הנוצרית.
בסמינר נכיר הגדרות שונות של המושג תיאולוגיה ונקרא טקסטים עכשווים בנושא. נבחן את הדקדוק הפנימי של התיאולוגיה הנוצרית ונשווה לתיאולוגיות יהודיות חדשות.
מהו ההבדל בין שיח תיאולוגי לשיח פילוסופי? כיצד מתכתבת המשׂגה תיאולוגית חילונית עם הפילוסופיה של הדת?
נדון הן בבעיתיות של המושג תיאולוגיה, הן בעתידו.
דרישות: נוכחות, השתתפות פעילה.
הרכב הציון: 100% - עבודה. בונוס (עד 5 נקודות) על השתתפות משמעותית
The concept of theology has a long history as well as a complex presence. The Greek word means the “teaching of God”, and accordingly it is correct to use the concept within monotheistic frameworks of thought.

During the twentieth century Christian academics emphasized the critical dimension of theology as examining the language of faith. Towards the end of the twentieth century Jewish feminist intellectuals became interested in theology as a tool for the criticism of religion, and at the beginning of the twenty-first century, inspired by Christian theology, we see the development of a “Jewish theology of the religions”.

In class we will study various definitions of the concept of theology and read recent texts on the topic. We will examine the inner grammar of Christian theology and compare it to recent Jewish theologies. We will ask, what is the difference between theological and philosophical discourse? How do secular theological conceptualizations correspond with the philosophy of religion?

We will discuss both the problems of the concept theology and its future.