שנה"ל תשע"ח

0621-1086-01
 המאה האמריקאית
 The American Century
פרופ נוה אילשיעור גילמן144 ג'2000-1800 סמ'  א'
הקורס עוסק בעלייתה של ארצות הברית לדרגת מעצמת-על עולמית. מנקודת מבט של תחילת האלף השלישי ברור כי במהלך המאה העשרים הפכה ארצות הברית למעצמה הגמונית. כבר בתחילת המאה הייתה זו המעצמה הגדולה בעולם מבחינת היקף הייצור הכלכלי, ולאחר מלחמת העולם השניה היא הפכה למעצמה הצבאית האדירה ביותר. המושג "אמריקה" חרג מעבר לגבולות ארצות הברית והקרין על תחומים רבים של הקיום המודרני. לעושר הכלכלי ולעוצמה הצבאית והמדינית נוספו היבטים חברתיים, טכנולוגיים, רעיוניים, תקשורתיים, בידוריים, ותרבותיים שהפכו את אמריקה לגורם מרכזי בעיצוב ובייצוג של מה שמכונה כיום "הכפר הגלובלי". השיעור פותח צוהר להבנת מספר סוגיות מרכזיות בהיסטוריה של ארצות הברית בדורות האחרונים ובוחן אותן תוך נסיון לעמוד על השפעתן, לטוב ולרע, על העולם בו אנו חיים. השיעור ידון בין היתר בנושאים כמו המלחמה הקרה, מקרתיזם, שנות החמישים, שנות הששים, החברה הגדולה, תרבות הנגד, וייטנם, השמרנות החדשה, גלובליזציה, ההגמוניה האמריקאית באי-הסדר העולמי החדש. הקורס בנוי על הרצאה ובסיומו תערך בחינה שתתבסס על ההרצאה והביבליוגרפיה הנילווית. ספר מלווה לאורך כל הקורס: אייל נווה, המאה האמריקאית (תל אביב: הוצאת האוניברסיטה המשודרת, משרד הבטחון, 2000)
This course will discuss the history of the US from World War II to the present. It will explore major topics such as the Cold War, McCarthyism, popular culture in the 1950s, the Civil Right Movement, Vietnam, Counter Culture in the Sixties and feminism. The second half of the course will deal with the rise of New0conservatism, the Reagan administration, the end of the Cold war and the status and of the US as a super power in the 21st century. We sill start with the last administration of FDR and will end with the current administration of Obama. Beside politics, we will look at economic development, social movements and cultural aspect that form and transform modern American identity
0621-1101-01
 מרומא לביזנטיון: העולם היווני מדיוקלטיאנוס ועד תום המחלוקת האיקונוקלאסטית
 From Rome to Byzantium: th Greek World From Diocletian to
פרופ לניאדו אבשלוםשיעור גילמן144 ד'1000-0800 סמ'  ב'

השיעור פותח בתקופת שלטונו של דיוקלטיאנוס (305-284) ומסתיים עם תום המחלקת האיקונוקלסטית. השיעור דן בנושאים הבאים: משבר העולם הרומי במאה השלישית לספירה; דיוקלטיאנוס וסיומו של משבר המאה השלישית; רומא במזרח - ייסודה של קונסטנטינופול; התנצרות האימפריה הרומית - מקונסטנטינוס הראשון לתיאודוסיוס הראשון; מדוע התפצלה האימפריה הרומית לשתי מדינות ומדוע היה גורלן שונה? ביזנטיון במאה השישית; משבר המאה השביעית - סופו של העולם העתיק? המאה השמינית - האיום המוסלמי והמחלוקת האיקונוקלסטית; הקיסר תיאופילוס וכישלונו הסופי של האיקונוקלזם; פולחן הצלמים כפולחן רשמי.

לקריאה מוקדמת:
רוברט לופז, לידתה של אירופה, תל-אביב תשנ"ז.
משה עמית, תולדות הקיסרות הרומית, ירושלים, תשס"ג.

זאב רובין, התנצרותה של אירופה, תל-אביב, תשנ"א.

ישראל שצמן, האימפריה הרומית ומורשתה, תל-אביב, תשס"ב.
פיליפ שרארד, ביזאנטיון, תל-אביב 1976.

Peter Brown, The World of Late Antiquity, London 1971.

Peter Sarris, Empires of Faith: The Fall of Rome to the Rise of Islam, Oxford 2011.

This course begins with the reign of Diocletian (284-305) and ends with the final settlement of the iconoclastic controversy (843). It will focus on the following subjects: the Roman world and the third-century crisis; Diocletian and the end of the crisis; Rome in the East – the foundation of Constantinople; the Christianization of the Roman Empire from Constantine I to Theodosius I; why did the Roman Empire split into two states and why was their fate so different; Byzantium in the sixth century; the seventh century crisis and the end of the ancient world; the eighth century and the iconoclastic controversy; Emperor Theopilus and the final failure of iconoclasm; icons as part of the official cult

0621-1110-01
 חברה, משטר ותרבות ביוון העתיקה
 Introduction to the History of Ancient Greece
פרופ הוניגמן סילבישיעור ותגילמן306 ה'2000-1600 סמ'  א'

כללי: מבוא היסטורי ומתודולוגי לתולדות יוון העתיקה בתקופות הארכאית (מאות 8-6 לפנה"ס) והקלאסית (מאות 5-4 לפנה"ס).

פרופ' סילבי הוניגמן (קבוצה 01,02) -
העולם היווני בתקופה הקלאסית (מאה חמישית ומאה רביעית לפנה''ס)

 

Pro. sylvie Honigman

The class is an introduction to the history of ancient Greece in Classical times

0621-1110-02
 חברה, משטר ותרבות ביוון העתיקה
 Introduction to the History of Ancient Greece
פרופ הוניגמן סילבישיעור ותגילמן306 ה'1800-1400 סמ'  ב'

כללי: מבוא היסטורי ומתודולוגי לתולדות הרפובליקה הרומית מסוף המאה ה-6 לפנה"ס ועד תחילת המאה ה-1 לפנה"ס.

קבוצה 1- פרופ' אבשלום לניאדו

המבוא עוקב אחר הפיכתה של רומא מעיר קטנה על גדות הטיבר לאימפריה רחבת ידיים השלטת על כל אגן הים התיכון והתגבשותו של המשטר הרפובליקני. נושאים מרכזיים: בעיית המקורות, מאבק בין פטריקים לפלבאים, כיבוש וארגון באיטליה, המשטר הרפובליקני, המלחמות הפוניות, השתלטות רומא על אגן הים התיכון, השפעת הכיבוש על הכובש במאה השנייה לפנה"ס, "המהפכה הרומית" מהגראקכים עד סולה, פומפיוס וקיסר, חורבנה של הרפובליקה.



 

 

 

 

Pro. sylvie Honigman

The class is an introduction to the history of ancient Greece in Archaic and Classical times

 

ms. Sarit stern

The course will focus on the history and historiography of ancient Greece during the Archaic and the Classical periods (8th-4th centuries BCE), focusing on topics such as: Homer and Greek religion, the rise of the polis, the Greek aristocracy and the tyrants, the development of the Athenian democracy, the Greek colonization over the Mediterranean, the Persian Wars, the Peloponnesian War. 

 

0621-1111-01
 חברה, משטר ותרבות ברומא העתיקה
 Introduction to the History of Ancient Rome
פרופ לניאדו אבשלוםשיעור ותגילמן306 ב'1200-0800 סמ'  א'

כללי: מבוא היסטורי ומתודולוגי לתולדות הרפובליקה הרומית מסוף המאה ה-6 לפנה"ס ועד תחילת המאה ה-1 לפנה"ס.

קבוצה 1- פרופ' אבשלום לניאדו

המבוא עוקב אחר הפיכתה של רומא מעיר קטנה על גדות הטיבר לאימפריה רחבת ידיים השלטת על כל אגן הים התיכון והתגבשותו של המשטר הרפובליקני. נושאים מרכזיים: בעיית המקורות, מאבק בין פטריקים לפלבאים, כיבוש וארגון באיטליה, המשטר הרפובליקני, המלחמות הפוניות, השתלטות רומא על אגן הים התיכון, השפעת הכיבוש על הכובש במאה השנייה לפנה"ס, "המהפכה הרומית" מהגראקכים עד סולה, פומפיוס וקיסר, חורבנה של הרפובליקה.




 

0621-1111-02
 חברה, משטר ותרבות ברומא העתיקה
 Introduction to the History of Ancient Rome
פרופ לניאדו אבשלוםשיעור ותגילמן306 ב'1200-0800 סמ'  ב'

כללי: מבוא היסטורי ומתודולוגי לתולדות הרפובליקה הרומית מסוף המאה ה-6 לפנה"ס ועד תחילת המאה ה-1 לפנה"ס.

קבוצות 1,3- פרופ' סילבי הוניגמן

השו''ת יעסוק באימפריה הקדומה

פרופ' יונתן פרייס

סקירה של תולדות רומא המבוססת על המקורות העתיקים – ספרותיים ואומנותיים – והמתמקדת בתקופה הנפתחת בשנת 133 לפנה"ס, עם פרוץ מלחמת אזרחים שתימשך 100 שנה, ומסתיימת בשנת 68 לספירה, עם מותו של הקיסר נירון. הנושאים שיילמדו כוללים: טבעם ומגבלותיהם של מקורות עתיקים, טבעה של מלחמת פנים, טבעם של אימפריה ואימפריאליזם; המבנה של החברה הרומית והמעמד והתפקיד של עבדות. המקורות שיילמדו כוללים: קיקרו, ליוויוס, אוגוסטוס, פלוטארכוס, סואיטוניוס, טקיטוס, אפיאנוס.

2. prof. price

Survey of Roman history based on ancient sources covering the period from the outbreak of civil war in 133 BCE to the demise of the emperor Nero in 68 CE. In addition to political-military developments, the survey will include the following subjects: the virtues and limitations of ancient sources; the nature of internal war, and the role of empire, Republican institutions and money to Rome’s prolonged internal conflict; the relation between ethics and politics; the dynamics of Roman society, based on strict class hierarchy and slavery; the nature of the autocracy called the Principate. Among the ancient authors to be read: Livy, Pliny, Cicero, Plutarch, Suetonius, Tacitus, Appianus
0621-1152-01
 היסטוריה והיסטוריונים בעת החדשה
 History and Historians in Modern Times
פרופ מאלי יוסףשיעור גילמן223 ב'1400-1200 סמ'  א'
בקורס זה נסקור את התפתחותה של ההיסטוריוגרפיה המודרנית מאז כינונה כדיסציפלינה אקדמית ייחודית בראשית המאה ה-19 ועד ימינו. בכל שיעור נתמקד ביצירתו של היסטוריון ייחודי ובתרומתו לכינונה של מגמה או אסכולה עיקרית בחקר ההיסטוריה ובכתיבתה. בדרך זו נבחן ונכיר את התחומים השונים בתולדות ההיסטוריוגרפיה המודרנית על רקע התנאים ההיסטוריים וההשקפות האידיאולוגיות והמתודולוגיות שכוננו אותם.

In this course we shall deal with the evolution of modern historiography since its establishment as an academic discipline in the early nineteenth century and up to our times. In each lecture we shall concentrate on the work of singular historians and their contributions to the creation of important ideological and methodological schools in the history of historiography.

 

0621-1167-01
 המאה ה-19 באירופה 1890-1789
 Europe in the 19th Century 1789-1890
פרופ רחמימוב איריסשיעור גילמן223 א'1800-1600 סמ'  א'

במהלך המאה התשע-עשרה  עברה אירופה שינויים דרמטיים: גידול דמוגרפי חסר תקדים; תיעוש ועיור בקנה מידה רחב (תחילה במערב אירופה ובמהלך המאה בשאר היבשת); פיתוחים תחבורתיים, תשתיתיים וטכנולוגיים שכיווצו באופן משמעותי את הזמן והמרחב; מהפכות פוליטיות מוצלחות יותר ופחות; התגבשותן של אידיאולוגיות חשובות כגון ליברליזם, שמרנות, לאומיות, סוציאליזם, ופרוטו-פשיזם. עם זאת, "העולם של אתמול" המשיך להתקיים במקומות רבים באופנים שונים: בחוזקן הפוליטי והחברתי של אליטות אגראריות; במרכזיותה של הדת על היבטיה המוסדיים והפולחניים; בהטרוגניות הפוליטית של אזורים נרחבים במרכז, מזרח ודרום אירופה ובכמיהה הנוסטאלגית לקהילות קטנות ואינטימיות. המתח בין חברה קפיטליסטית דינאמית לבין מסגרות מסורתיות בעלות שורשים חברתיים עמוקים מקנה למאה התשע עשרה את אופייה הדרמטי והסוער. בשיעור זה נעסוק באופן ספציפי במהפכה הצרפתית; בתמורות העצומות של העידן הנפוליאוני; בצמיחת הלאומיות; בהתגבשות הליברליזם ובביקורת עליו; בשינויים הדמוגראפיים והכלכליים רחבי ההיקף; בצמיחת הערים האירופיות והתרבות האורבאנית; במהפכות 1848-9; בתהליכי הדמוקרטיזציה והרפורמה הפוליטית; באיחוד גרמניה ובאימפריאליזם החדש של שלהי המאה ה-19.

During the nineteenth century Europe experienced dramatic changes: unprecedented demographic growth; industrialization and urbanization on a wide scale (first in Western Europe and the rest of the continent during the century); the creation of new modes of transportation, modern infrastructure and new technologies; political revolutions and challenges to the old order; the crystallization of important ideologies such as liberalism, conservatism, nationalism, socialism, and proto - fascism. Nevertheless, the "World of Yesterday" continued to exist and exert influence in many places: in the strength of the political and social agrarian elites; the centrality of religion and religious ritual; political and ethnic heterogeneity of large areas in central, eastern and southern Europe and the nostalgic longing for small intimate communities. The tension between a capitalist dynamic society and traditionally framed modes of life gives the nineteenth century a dramatic and turbulent character. In this course we will deal specifically with the French Revolution; the upheavals of the Napoleonic era; with the growth of nationalism; with the emergence and critique of liberalism; with demographic and economic changes; with the growth of European cities and urban culture; with revolutions of 1848-9; the political unification of Germany and Italy; and with the new imperialism of the latter part of the 19th century.

0621-1171-01
 אמריקה הלטינית במאה ה-19
 Latin America in the 19th Century
ד"ר פרויס אורישיעור גילמן144 ג'1200-1000 סמ'  א'
המאה ה-19 באמריקה הלטינית עומדת בסימן של לידה מחדש; לידה מחדש של מרחב שהוא בעת ובעונה אחת חלק מ"המערב" ומחוצה לו. הסדר הקולוניאלי שבנו ספרד ופורטוגל לאחר הכיבוש במאה ה-16, ושעמד על כנו במשך שלוש מאות שנה, קורס. מתוך ההריסות מתחילים לבצבץ ולהתפתח דפוסים שלטוניים, חברתיים, תרבותיים ורעיוניים שונים. השיעור עוקב אחר תהליכים אלו, כמו גם אחר הפרשנויות המחקריות הגדולות שהוענקו להם, זאת תוך התמקדות במקרים היסטוריים ספציפיים ובגיבורים בשר ודם. נעסוק בשורשיהם, מהלכם והשלכותיהם של מאבקי העצמאות בראשית המאה; ב"עידן הקאודיוס" השמרני-עממי שבא בעקבותיהם; בדרכה המיוחדת של ברזיל–עבדות ומלוכה; בהתמודדות בין ליברלים לשמרנים במחצית המאה; בהשתלבותה המחודשת של היבשת במערכת הכלכלית הטרנס-אטלנטית ובמודרניזציה החומרית בשליש האחרון של המאה; באקלים הרעיוני והשלטוני של "סדר וקדמה" נוסח-אירופה, שהשתרר לקראת סוף התקופה, בהתנגדות לו, ובסימנים הראשונים לדעיכתו.

The nineteenth century in Latin America is a period of rebirth. The colonial order which had been established by Spain and Portugal, and which had been in place for three hundred years, collapses. From the debris, some new political, social, cultural and ideational forms begin to emerge and develop. The course traces these processes as well as their major scholarly interpretations, examining concrete historical cases and real human beings of flesh and blood. Main topics: The independence struggles; “the age of caudillos”; Brazil’s special path—monarchy and slavery; the confrontation between liberals and conservatives at mid-century; the reintegration of the region into the Atlantic economy and the material modernization during the last third of the century; the dominant intellectual and political climate of “order and progress” at the end of the period, its opponents, and initial demise.


0621-1209-01
 התהוותה של אירופה: משלהי העולם העתיק אל ראשית העת החדשה
 The Making of Europe: From Antiquity to Early Modernity
פרופ אלגזי גד יעקבשיעור גילמן144 א'1200-1000 סמ'  א'

'אירופה' לא היתה קיימת מאז ומעולם. היא אינה עובדה של גיאוגרפיה. היא נוצרה בתהליך ארוך של מגעים בין חברות ותרבויות שונות זו מזו. באלו ערוצים עברה מורשת תרבויות הים התיכון העתיקות לחברות הנוודים והמתיישבים של הצפון? האם היו ימי הביניים תקופה של יציבות מעמדית, שבה "ידע כל אדם את מקומו"? האם היה זה "עידן האמונה", בשליטת הכנסייה הקתולית? האם האיכרים היו שמרנים שעולמם מוגבל בניגוד לתושבי העיר הדינמית? האם נשים היו משוללות זכויות ונאלצו להמתין לעת החדשה כדי להרחיב את אפשרויות הפעולה שלהן? האם אנשים חיו במשפחות מורחבות? האם באמת למדו סטודנטים באוניברסיטאות בלי ספרים ורשמו את ההרצאות מפי המורים? בשאלות כגון אלה תעסוק ההרצאה.

Europe is not eternal. It took shape in a long process of contact between diverse societies and cultures. How was the heritage of antiquity passed on to nomads and settlers of the north? Were the Middle Ages a time in which every person knew his/her place? Were they the Age of Faith? Were peasants truly conservative and city dwellers prone to adopt innovations? Were women powerless and had to wait patiently for modernity to gain agency? Were families extended, and individuals nearly non-existent? These are some of the questions to be dealt with in this introductory lecture

0621-1210-01
 דנטה וויראז: תפיסות שונות של החיים לאחר המוות
 Dante and Wiraz: Conceptions of Afterlife
ד"ר אגוסטיני דומניקושיעור גילמן282 ב'1600-1400 סמ'  א'

מאז העת העתיקה ניסו החיים לתאר את עולם המתים. יחד עם זאת, רק עם תחילת הספירה הנוצרית החלו החיים-לאחר-המוות להתאפיין בחיים אתיים ובארכיטקטורה מסודרת ומדויקת. מסורות יהודיות, נוצריות, זורואסטריות ואסלאמיות מכילות רבים מן המוטיבים הספרותיים ומן הרעיונות התיאולוגיים הללו. קורס זהיתחקות אחרי התפתחות המושג של "החיים לאחר המוות" מהמסורת הקלאסית בעת העתיקה ועד "הקומדיה האלוהית" של דנטה. נתמקד בשתי דוגמאות מרכזיות למסע אל העולם האחר: של הפרסי ויראז (המאה התשיעית) ושל דנטה (המאה הארבע עשרה), ננתח אותם ונשווה ביניהם.

הקורס  יועבר באנגלית.

Since antiquity the living have attempted to describe the world of the dead. However, only at the beginning of the Christian Era did the Afterlife become endowed with an accurate and organized architecture and ethical life. Jewish, Christian, Zoroastrian, and then Islamic traditions contain most of these new literary motives and theological ideas. The course aims to trace and describe the development of the concept of the Afterlife from the classical tradition in Antiquity till Dante’s Divine Comedy. In particular, it shall analyse and compare two of the best examples of otherworldly journeys: that of the Persian Wīrāz (9th century) and that of Dante (14th century).

This course will be given in English.

0621-1220-01
 היסטוריה עולמית קטנה, 1800-1300
 Small World History, 1300-1800
ד"ר רבינוביץ עודדשיעור גילמן144 ב'1600-1400 סמ'  ב'

ימי הביניים המאוחרים והעת החדשה המוקדמת היו תקופה של תהפוכות בהיסטוריה העולמית: מהתמוטטות האימפריה המונגולית באמצע המאה הארבע עשרה עד להקמתן של האימפריה הסינית, האימפריה הרוסית והאימפריות המערב אירופיות במאות השבע עשרה והשמונה עשרה. השיעור יבחן את השינויים ביחסי הכוחות הגלובליים, אולם ידגיש גם את האופן שבו התעצבו בתקופה זו חייהם של עבדים ושפחות שטולטלו בין יבשות, שכירי חרב שחיפשו את פרנסתם בארצות רחוקות, איכרים שהחלו לאמץ גידולים אקזוטיים ובלתי מוכרים כגון תפוח האדמה או העגבנייה, או אנשי דת נוצרים ומוסלמים שהפיצו את דבר האל בארבע כנפות תבל.

The late Medieval and Early Modern eras saw numerous upheavals in global history, from the collapse of the Mongol Empire in the fourteenth century to the rise of the Chinese, Russian, and West European Empires in the seventeenth and eighteenth centuries. This lecture course will examine the shifts in global power structures, but will also underscore the changes to the lives of slaves transported between continents, mercenaries who fought on distant battle fields, peasants who cultivated new and exotic crops, such as the potato or the tomato, or Christian and Muslim religious figures who spread the Gospel to the far reaches of the Earth.

 

 

 

0621-1301-01
 חברה, משטר ותרבות בימי הביניים
 Introduction to Medieval History
ד"ר כהן הנגבי נעמה רחלשיעור ותגילמן449 ג'1200-0800 סמ'  א'

כללי: תקופת ימי הביניים באירופה משתרעת על פני כאלף שנים, מן המאה ה-5 לספירה ועד למאה ה-15. בכמה מקבוצות התרגיל יידונו ימי הביניים המוקדמים, באחרות ימי הביניים התיכונים או המאוחרים. מורים מסוימים מתמקדים בזירה גיאוגרפית אחת (למשל, ספרד או אנגליה), מורים אחרים מדגישים היבט מסוים של החברה האירופית (למשל דת או משטר).

קבוצה 01  ד"ר נעמה כהן-הנגבי
התרגיל יתמקד בימי הביניים המאוחרים (בין המאות ה 12 וה- 15) בהתגבשות החברה העירונית ובתהליכים דתיים, חברתיים, כלכליים, תרבותיים ואינטלקטואליים מרכזיים בתקופה. כקורס יסוד הקורס יבקש להעניק גישה בסיסית להיסטוריה של ימי הביניים והכרות עם סוגיות מרכזיות בה, בד בבד עם הקניית מיומנות בסיסית בקריאת מקורות מהתקופה..

קבוצה 02- פרופ' אביעד קליינברג
התרגיל יתרכז בתקופה שבין המאה האחת-עשרה למאה החמש-עשרה, תקופה שבמהלכה השתנו פניה של אירופה. נראה איך תרמו מסדרי הקבצנים למהפכה בתקשורת, איך התפתחה במערב שכבה של אינטלקטואלים מקצועיים מסביב למוסדות הידע החדשים, האוניברסיטאות, ואיך דווקא ההשכלה ולא הבורות הפכה את אירופה לחברה סובלנית פחות משהייתה. נדבר מעט על פוליטיקה והרבה על נשים וגברים וילדים, על יאוש ועל תקווה ועל הדברים הגורמים לבני אדם לקרוע זה את זה לגזרים או לתת את נפשותיהם איש למען רעהו ולמען רעיונות שהם מבינים רק למחצה.

 

Pro.aviad kleinberg
 

We will deal mostly with the period between the 11th and 15 centuries, a period that saw a radical change in the west. We shall see how the Church became a dominant player in the political sphere, how the Mendicant orders changes basic concepts of social communication, how the new institutions of learning, the universities, created a new learned elite that served both secular and ecclesiastical powers, and we shall see how the new learning made the West less tolerant to than it was before the knowledge revolution. We shall talk about ideas and institutions that shape identities and cause people to build lasting cultural monuments and tear each other to pieces. 

 
Dr. naama cohen -Hanegbi

1-.The course will focus on the later Middle Ages (12th to 15th centuries): the formation of the towns and communes, and central religious, social, economic, cultural and intellectual developments in the period. As a foundation course, it will aim to introduce students with key issues of the history of the Middle Ages, while providing basic analytical skills essential to the period.

0621-1301-02
 חברה, משטר ותרבות בימי הביניים
 Introduction to Medieval History
פרופ קליינברג אביעדשיעור ותגילמן306 ה'1400-1000 סמ'  ב'

כללי: תקופת ימי הביניים באירופה משתרעת על פני כאלף שנים, מן המאה ה-5 לספירה ועד למאה ה-15. בכמה מקבוצות התרגיל יידונו ימי הביניים המוקדמים, באחרות ימי הביניים התיכונים או המאוחרים. מורים מסוימים מתמקדים בזירה גיאוגרפית אחת (למשל, ספרד או אנגליה), מורים אחרים מדגישים היבט מסוים של החברה האירופית (למשל דת או משטר).

קבוצה 01 ו-3 ד"ר נעמה כהן-הנגבי

התרגיל יתמקד בימי הביניים המאוחרים (בין המאות ה 12 וה- 15) בהתגבשות החברה העירונית ובתהליכים חברתיים, כלכליים, תרבותיים ואינטלקטואליים מרכזיים בתקופה. 
 

קבוצה 02- פרופ' אביעד קליינברג
התרגיל יתרכז בתקופה שבין המאה האחת-עשרה למאה החמש-עשרה, תקופה שבמהלכה השתנו פניה של אירופה. נראה איך תרמו מסדרי הקבצנים למהפכה בתקשורת, איך התפתחה במערב שכבה של אינטלקטואלים מקצועיים מסביב למוסדות הידע החדשים, האוניברסיטאות, ואיך דווקא ההשכלה ולא הבורות הפכה את אירופה לחברה סובלנית פחות משהייתה. נדבר מעט על פוליטיקה והרבה על נשים וגברים וילדים, על יאוש ועל תקווה ועל הדברים הגורמים לבני אדם לקרוע זה את זה לגזרים או לתת את נפשותיהם איש למען רעהו ולמען רעיונות שהם מבינים רק למחצה.

 

2 naama cohen-hanegbi

The course will focus on the later Middle Ages (12th to 15th centuries): the formation of the towns and communes, and central religious, social, economic, cultural and intellectual developments in the period. As a foundation course, it will aim to introduce students with key issues of the history of the Middle Ages, while providing basic analytical skills essential to the period.
0621-1400-01
 העשייה ההיסטורית לסוגיה
 The Varieties of History
פרופ פרייס יונתןשיעור גילמן223 ג'1800-1600 סמ'  א'

מבוא למקצוע האקדמי של היסטוריה על ידי ראש החוג וההיסטוריונים הפעילים בחוג, שיציגו את מחקרם, שיטתם וגישתם לכתיבת היסטוריה, וקשרם האישי למקצוע. הצגות אלה יחשפו את התלמידים למגוון הרחב והעשיר של נושאים, רעיונות, שיטות, ואתגרים בתחום "היסטוריה" באוניברסיטה הזאת ובעולם האקדמי בכלל. השיעור מיועד לתלמידי שנה א'.

An introduction to the academic profession of History by the Head of the History Department and some of the active historians in the Department, who will present their different topics of research, their methods and approaches to History, and their personal connection to the field. These presentations will expose the students to the wide and rich variety of subjects, ideas, methods and challenges in the profession “History” both in this university and the wider academic world. The course is intended for first-year students in the History Department

0621-1440-01
 סדנת חשיבה היסטורית
 Workshop of History Studies
ד"ר כהן הנגבי נעמה רחלשיעור ותגילמן361אא'1600-1200 סמ'  א'

במסגרת זו נכיר את דרכי העבודה של היסטוריונים: איתור מקורות ושימוש מושכל בהם, ניתוח ביקורתי של טקסטים, המשגה, תיקוף וכתיבה היסטורית אקדמית. נתנסה בחיפוש מתוחכם של חומרים בספרייה וברשת ובניתוח משותף ואינדיבידואלי של מקורות טקסטואליים מגוונים. נדון בהבחנות בין ממצאים לבין עובדות ופרשנויות, ובמושגי יסוד כגון "תהליך היסטורי" או "תקופה היסטורית". נשאל מהי שאלת מחקר בהיסטוריה וכיצד להשיב עליה. זהו קורס חיוני לרכישת כלים, מיומנויות הכרחיות ותובנות עקרוניות למקצוע ההיסטוריה.

קבוצות 1 ו-2 ילמדו עם דגש על נושאים וסוגיות הקשורות להיסטוריה של הנצרות וימי הביניים.
קבוצות 3 ו-4 למדו עם דגש על נושאים וסוגיות הקשורות להיסטוריה של המאה ה- 19.

 

This introductory course familiarizes students with the way historians work. We shall learn how to find sources and use them, how to analyze texts, how to conceptualize, document, and write like an academic historian. We shall encounter sophisticated ways to look for materials in the library and on the web, and analyze a wide range of sources, individually and as a group. We shall discuss the distinctions between evidence, facts, and interpretations, as well as basic concepts such as "historical process" or "historical period." We shall ask what a historical research question is, and how to answer it. This course serves as a crucial stepping stone for acquiring the skills and insights of the historical discipline.

Groups 1 and 2 will work on the basis of topics related to the history of Christianity and the Middle Ages. Groups 3 and 4 will work on the basis of topics and questions related to the history of the nineteenth century

 

0621-1440-02
 סדנת חשיבה היסטורית
 Workshop of History Studies
ד"ר רבינוביץ עודדשיעור ותגילמן361אג'1200-0800 סמ'  א'

במסגרת זו נכיר את דרכי העבודה של היסטוריונים: איתור מקורות ושימוש מושכל בהם, ניתוח ביקורתי של טקסטים, המשגה, תיקוף וכתיבה היסטורית אקדמית. נתנסה בחיפוש מתוחכם של חומרים בספרייה וברשת ובניתוח משותף ואינדיבידואלי של מקורות טקסטואליים מגוונים. נדון בהבחנות בין ממצאים לבין עובדות ופרשנויות, ובמושגי יסוד כגון "תהליך היסטורי" או "תקופה היסטורית". נשאל מהי שאלת מחקר בהיסטוריה וכיצד להשיב עליה. זהו קורס חיוני לרכישת כלים, מיומנויות הכרחיות ותובנות עקרוניות למקצוע ההיסטוריה.

קבוצות 1 ו-2 ילמדו עם דגש על נושאים וסוגיות הקשורות להיסטוריה של הנצרות וימי הביניים.
קבוצות 3 ו-4 למדו עם דגש על נושאים וסוגיות הקשורות להיסטוריה של המאה ה- 19.

 

 

This introductory course familiarizes students with the way historians work. We shall learn how to find sources and use them, how to analyze texts, how to conceptualize, document, and write like an academic historian. We shall encounter sophisticated ways to look for materials in the library and on the web, and analyze a wide range of sources, individually and as a group. We shall discuss the distinctions between evidence, facts, and interpretations, as well as basic concepts such as "historical process" or "historical period." We shall ask what a historical research question is, and how to answer it. This course serves as a crucial stepping stone for acquiring the skills and insights of the historical discipline.

Groups 1 and 2 will work on the basis of topics related to the history of Christianity and the Middle Ages. Groups 3 and 4 will work on the basis of topics and questions related to the history of the nineteenth century

 

0621-1440-03
 סדנת חשיבה היסטורית
 Workshop of History Studies
ד"ר שפר שגיאשיעור ותגילמן361אב'1800-1400 סמ'  א'

במסגרת זו נכיר את דרכי העבודה של היסטוריונים: איתור מקורות ושימוש מושכל בהם, ניתוח ביקורתי של טקסטים, המשגה, תיקוף וכתיבה היסטורית אקדמית. נתנסה בחיפוש מתוחכם של חומרים בספרייה וברשת ובניתוח משותף ואינדיבידואלי של מקורות טקסטואליים מגוונים. נדון בהבחנות בין ממצאים לבין עובדות ופרשנויות, ובמושגי יסוד כגון "תהליך היסטורי" או "תקופה היסטורית". נשאל מהי שאלת מחקר בהיסטוריה וכיצד להשיב עליה. זהו קורס חיוני לרכישת כלים, מיומנויות הכרחיות ותובנות עקרוניות למקצוע ההיסטוריה.

קבוצות 1 ו-2 ילמדו עם דגש על נושאים וסוגיות הקשורות להיסטוריה של הנצרות וימי הביניים.
קבוצות 3 ו-4 למדו עם דגש על נושאים וסוגיות הקשורות להיסטוריה של המאה ה- 19.

.

This introductory course familiarizes students with the way historians work. We shall learn how to find sources and use them, how to analyze texts, how to conceptualize, document, and write like an academic historian. We shall encounter sophisticated ways to look for materials in the library and on the web, and analyze a wide range of sources, individually and as a group. We shall discuss the distinctions between evidence, facts, and interpretations, as well as basic concepts such as "historical process" or "historical period." We shall ask what a historical research question is, and how to answer it. This course serves as a crucial stepping stone for acquiring the skills and insights of the historical discipline.

Groups 1 and 2 will work on the basis of topics related to the history of Christianity and the Middle Ages. Groups 3 and 4 will work on the basis of topics and questions related to the history of the nineteenth century.
0621-1440-04
 סדנת חשיבה היסטורית
 Workshop of History Studies
ד"ר טייכר אמירשיעור ותגילמן361אה'1200-0800 סמ'  א'

במסגרת זו נכיר את דרכי העבודה של היסטוריונים: איתור מקורות ושימוש מושכל בהם, ניתוח ביקורתי של טקסטים, המשגה, תיקוף וכתיבה היסטורית אקדמית. נתנסה בחיפוש מתוחכם של חומרים בספרייה וברשת ובניתוח משותף ואינדיבידואלי של מקורות טקסטואליים מגוונים. נדון בהבחנות בין ממצאים לבין עובדות ופרשנויות, ובמושגי יסוד כגון "תהליך היסטורי" או "תקופה היסטורית". נשאל מהי שאלת מחקר בהיסטוריה וכיצד להשיב עליה. זהו קורס חיוני לרכישת כלים, מיומנויות הכרחיות ותובנות עקרוניות למקצוע ההיסטוריה.

קבוצות 1 ו-2 ילמדו עם דגש על נושאים וסוגיות הקשורות להיסטוריה של הנצרות וימי הביניים.
קבוצות 3 ו-4 למדו עם דגש על נושאים וסוגיות הקשורות להיסטוריה של המאה ה- 19.

 

This introductory course familiarizes students with the way historians work. We shall learn how to find sources and use them, how to analyze texts, how to conceptualize, document, and write like an academic historian. We shall encounter sophisticated ways to look for materials in the library and on the web, and analyze a wide range of sources, individually and as a group. We shall discuss the distinctions between evidence, facts, and interpretations, as well as basic concepts such as "historical process" or "historical period." We shall ask what a historical research question is, and how to answer it. This course serves as a crucial stepping stone for acquiring the skills and insights of the historical discipline.

Groups 1 and 2 will work on the basis of topics related to the history of Christianity and the Middle Ages. Groups 3 and 4 will work on the basis of topics and questions related to the history of the nineteenth century.
0621-1501-01
 חברה משטר ותרבות בעת החדשה המוקדמת
 Introduction to the Early Modern Period
פרופ כץ דודשיעור ותגילמן307 ה'1400-1000 סמ'  א'

כללי: התמורות שהתחוללו במערב אירופה ובמרכזה בין שלהי ימי הביניים למהפכה הצרפתית (מאות 15-18) הן שעיצבו את העולם המודרני והניחו את היסודות להגמוניה המערבית. הקורס נועד להבהרת מושגי יסוד, ניתוח תעודות, היכרות עם אסכולות היסטוריוגרפיות שונות ואימון בקריאה ביקורתית ובכתיבה אקדמית.
חוברת תעודות: בני ארבל (עורך), מקורות לתולדות העת החדשה המוקדמת. חלק ראשון: תקופת הרנסאנס והרפורמציה. החוברת כוללת רשימה ביבליוגרפית שלמה של הספרות הקיימת בעברית ורשימה של ספרי יסוד מומלצים באנגלית.

קבוצה 1- פרופ' דוויד כ"ץ

דגש על היסטוריה דתית ותרבותית. בין הנושאים שיידונו: הרנסאנס באיטליה ומחוצה לה, הרפורמציה הפרוטסטנטית לפלגיה השונים, גילוי העולם החדש והשלכותיו על חיי הרוח והחומר באירופה

קבוצה  2 ד"ר עודד רבינוביץ-


התרגיל יעסוק בתהליכים המרכזיים שעיצבו את החברה והתרבות באירופה בין ימי הביניים לעת החדשה: החברה הכפרית והחברה העירונית באירופה שלאחר המגפה; המצאת הדפוס והופעת אמצעי תקשורת חדשים; תרבות הרנסנס וההומניזם; המשבר הדתי, הרפורמציה הפרוטסטנטית והרפורמציה הקתולית; ראשיתה של הגלובליזציה והשלכותיה על הכלכלה האירופית; עלייתה של המדינה הריכוזית ותרבות החצר; המהפכה המדעית וראשית ה"נאורות".

 

group 1- prof. david katz
This course explores the main developments typical of early modern Europe, focusing especially on the cultural and religious history of the fifteenth and sixteenth centuries.

 group 2- Dr. oded rabinovitz Tamar Hertzig

This introductory course will focus on the central processes that shaped European culture and society between the Middle Ages and the eighteenth century: urban and rural society in post-Plague Europe; the invention of the printing press and new forms of media; Humanism and the culture of the Renaissance; the late-medieval religious crisis, the Protestant and Catholic Reformations; early globalization and its impact on the European economy; the rise of centralized states and court culture; the Scientific Revolution and the early Enlightenment..

 

 

 

 

 

 

0621-1501-02
 חברה משטר ותרבות בעת החדשה המוקדמת
 Introduction to the Early Modern Period
ד"ר רבינוביץ עודדשיעור ותגילמן307 א'1200-1000 סמ'  ב'
שיעור ותגילמן307 ב'1200-1000 סמ'  ב'

כללי: התמורות שהתחוללו במערב אירופה ובמרכזה בין שלהי ימי הביניים למהפכה הצרפתית (מאות 15-18) הן שעיצבו את העולם המודרני והניחו את היסודות להגמוניה המערבית. הקורס נועד להבהרת מושגי יסוד, ניתוח תעודות, היכרות עם אסכולות היסטוריוגרפיות שונות ואימון בקריאה ביקורתית ובכתיבה אקדמית.
חוברת תעודות: בני ארבל (עורך), מקורות לתולדות העת החדשה המוקדמת. חלק ראשון: תקופת הרנסאנס והרפורמציה. החוברת כוללת רשימה ביבליוגרפית שלמה של הספרות הקיימת בעברית ורשימה של ספרי יסוד מומלצים באנגלית.

קבוצה 1- פרופ' דוויד כ"ץ

דגש על היסטוריה דתית ותרבותית. בין הנושאים שיידונו: הרנסאנס באיטליה ומחוצה לה, הרפורמציה הפרוטסטנטית לפלגיה השונים, גילוי העולם החדש והשלכותיו על חיי הרוח והחומר באירופה

 

קבוצה  2 ד"ר עודד רבינוביץ
התרגיל יעסוק בתהליכים המרכזיים שעיצבו את החברה והתרבות באירופה בין ימי הביניים לעת החדשה: החברה הכפרית והחברה העירונית באירופה שלאחר המגפה; המצאת הדפוס והופעת אמצעי תקשורת חדשים; תרבות הרנסנס וההומניזם; המשבר הדתי, הרפורמציה הפרוטסטנטית והרפורמציה הקתולית; ראשיתה של הגלובליזציה והשלכותיה על הכלכלה האירופית; עלייתה של המדינה הריכוזית ותרבות החצר; המהפכה המדעית וראשית ה"נאורות".

 

group 1- prof. david katz
This course explores the main developments typical of early modern Europe, focusing especially on the cultural and religious history of the fifteenth and sixteenth centuries.

 group 2- Dr. oded rabinovitz Tamar Hertzig

This introductory course will focus on the central processes that shaped European culture and society between the Middle Ages and the eighteenth century: urban and rural society in post-Plague Europe; the invention of the printing press and new forms of media; Humanism and the culture of the Renaissance; the late-medieval religious crisis, the Protestant and Catholic Reformations; early globalization and its impact on the European economy; the rise of centralized states and court culture; the Scientific Revolution and the early Enlightenment..

 

 

 

0621-1542-01
 תולדות הנצרות: 2018-1350
 History of Christianity: 1350-2018
פרופ כץ דודשיעור גילמן144 ה'1800-1600 סמ'  ב'
התהליכים והאירועים המרכזיים בחיי הדת הנוצרית למן ימי הביניים המאוחרים ועד ימינו: כיצד סיגלה עצמה הדת לשינויים החברתיים ובאיזה אופן שרתה את הצרכים המשתנים של החברה. מניסיונות התיקון שנעשו בין המאה ה-14 למאה ה-16, דרך הרפורמציה הפרוטסטנטית, הקונטרה-רפורמציה, השפעת תנועת 'ההשכלה' על תפישה רציונלית של הדת לעומת הנטיות האמוציונאליות בדת, ועד לתנועות הדתיות הקיצוניות בימינו.
 
 
The central events and themes in Christianity from the end of the Middle Ages until today: how did the religion adapt to social and intellectual changes while still serving the shifting needs of society. From the attempts at change between the 14th and 16th centuries, through the Protestant Reformation, the Roman Catholic Counter-Reformation, the influence of the Enlightenment on rational conceptions of religion as opposed to emotional responses, and concluding with modern religious extremism in our own time
0621-1685-01
 חברה משטר ותרבות במאה ה-19
 Introduction: 19th C European Society Government & Culture
ד"ר קפלן ורהשיעור ותגילמן262 א'1400-1200 סמ'  א'
שיעור ותגילמן307 ד'1400-1200 סמ'  א'

כללי: במאה ה-19 התעצבו באירופה דפוסי חיים, מסגרות פוליטיות ואידיאולוגיות חברתיות המהווים את הבסיס לחברה המודרנית המוכרת לנו. התרגיל בוחן את תהליכי המודרניזציה מהמהפכה הצרפתית ועד לפרוץ מלחמת העולם הראשונה.

קבוצה 1 ו-3- ד"ר ורה קפלן

בתרגיל זה נעקוב אחרי ההתפתחויות העיקריות באירופה במאה ה-19 הארוכה –בתקופה שהחלה עם המלחמות נגד נפוליאון והסתיימה עם פרוץ מלחמת העולם הראשונה. נתחקה אחרי הניסיון לבנות מערכת בין-לאומית חדשה שנועדה לבלום מלחמות עתידיות ונראה מתי וכיצד הופיעו בה הסדקים הראשונים. נבחן את העלייה של הלאומיות באזורים שונים של אירופה – מספרד במערב עד פולין ורוסיה במזרח וננסה להסביר למה הפכה המאה ה-19 ל"עידן המהפכות".  נדבר על השלכות המודרניזציה על החיים בעיר ובכפר, ועל הקשר בין תיעוש לבין המגמות החדשות בספרות ובאמנות.

קבוצה -2 פרופ' בלהה מלמן

התרגיל שנושאו ה"מאה התשע עשרה הארוכה", מן המהפכה הצרפתית ועד לפרוץ מלחמת העולם הראשונה, הוא היחידה הבסיסית המהווה יסוד ללימודי העת החדישה. התרגיל מתמקד בתקופה  שבין המהפכות הצרפתית והתעשייתית ועד לעשור האחרון של המאה התשע עשרה. הוא בורר ומתמקד בנושאים המרכזיים ובמושגי יסוד בהיסטוריה הפוליטית, החברתית, התרבותית והכלכלית של מערב אירופה שהם הכרחיים להבנת ההיסטוריה המודרניות—בתחומי השיח הפוליטי המודרני, ההתנסות של בני אדם וזהויות בעידן המודרני.  בין נושאים אלה: תפישות של חירות ושוויון, של האומה והעם במהפכה המודרנית הראשונה, המהפכה הצרפתית; השימוש באלימות ובטרור בידי המדינה המהפכנית;  אופי המלחמה המודרנית ; טכנולוגיות מודרניות וישומיהן, המהפכה התעשייתית והתפתחות אופן העבודה המודרנית ; עוני, עושר, מחסור ופנאי בעיר-הענק המודרנית;  משפחה, בית ועליית ה"פרטי".

 

התרגיל לא רק פותח צוהר לסוגיות מרכזיות אלו בעבר שלנו—וגם בהווה שלנו- ובמודרניות, הוא גם מציג בפניכם מגוון של הסברים וזוויות ראיה  המשקפות את הרב-גוניות והעושר של לימודי ההיסטוריה, גישות היסטוריות שונות וכן את "מכשירי העבודה" שלנו כהיסטוריונים.

התרגיל משתמש  במגוון שלחומרים היסטוריים כתובים וויזואליים: תעודות דיפלומטיות, נאומים, מכתבים ויומנים, עיתונות, סקרים ורשומות סטטיסטיות, ספרות יפה, ציור ואמנות בכלל, מוסיקה וקולנוע, וחפצים המצויים במוזאונים. מטרת המגוון הזה היא, בין היתר, גם לנסות "לקרוא" היסטוריה, מקורות היסטוריים והיסטוריונים, באופן בקורתי.    

 

 

 

1- Dr. 2-  vera kaplan- 

This course focuses on the main developments of the “long nineteenth century” which started with  Napoleonic wars and continued until the beginning of the First World War. We will study how the attempts were made to construct the first system of international relations which purpose was to prevent future wars, and when and how appeared the first flaws in this system. Another important issue of the course is appearance of ideas, feelings and practices of nationalism in various regions of Europe – from Spain in the West to Poland and Russia in the East; starting from this question, we will try to explain, why 19th century turned into the “age of revolutions.” Further, we will talk about the impact of modernization on urban and rural life, interconnections between industrialization and new trends in literature and art.

2- Prof. Bili Melman

The “Introduction to the Long Nineteenth Century”, covering the era between the Industrial and French Revolutions and the outbreak of WW1,  may serve as a useful basis for further studies in  modern history. The course focuses on key issues in modern European history, such as the rise of modern states and nations, the spread of modern technologies, industrialization, urbanization, the emergence of modern political world-views and politics, the rise of the modern empires, modern patterns of work and leisure, modern notions of gender and the modern family. The course introduces you to a variety of sources—written (diplomatic, journalistic, literary and persona) and visual—as well as to different approaches to the history of the modern century and its analyses.

0621-1685-02
 חברה משטר ותרבות במאה ה-19
 Introduction: 19th C European Society Government & Culture
פרופ מלמן בלההשיעור ותגילמן305 ב'1400-1000 סמ'  ב'

כללי: במאה ה-19 התעצבו באירופה דפוסי חיים, מסגרות פוליטיות ואידיאולוגיות חברתיות המהווים את הבסיס לחברה המודרנית המוכרת לנו. התרגיל בוחן את תהליכי המודרניזציה מהמהפכה הצרפתית ועד לפרוץ מלחמת העולם הראשונה.

קבוצה 1 ו-3- ד"ר ורה קפלן
בתרגיל זה נעקוב אחרי ההתפתחויות העיקריות באירופה במאה ה-19 הארוכה –בתקופה שהחלה עם המלחמות נגד נפוליאון והסתיימה עם פרוץ מלחמת העולם הראשונה. נתחקה אחרי הניסיון לבנות מערכת בין-לאומית חדשה שנועדה לבלום מלחמות עתידיות ונראה מתי וכיצד הופיעו בה הסדקים הראשונים. נבחן את העלייה של הלאומיות באזורים שונים של אירופה – מספרד במערב עד פולין ורוסיה במזרח וננסה להסביר למה הפכה המאה ה-19 ל"עידן המהפכות".  נדבר על השלכות המודרניזציה על החיים בעיר ובכפר, על הקשר בין תיעוש לבין המגמות החדשות בספרות ובאמנות ועל גלי ההגירה הראשונים .

 

קבוצה -2 פרופ' בלהה מלמן

התרגיל שנושאו ה"מאה התשע עשרה הארוכה", מן המהפכה הצרפתית ועד לפרוץ מלחמת העולם הראשונה, הוא היחידה הבסיסית המהווה יסוד ללימודי העת החדישה. התרגיל מתמקד בתקופה  שבין המהפכות הצרפתית והתעשייתית ועד לעשור האחרון של המאה התשע עשרה. הוא בורר ומתמקד בנושאים המרכזיים ובמושגי יסוד בהיסטוריה הפוליטית, החברתית, התרבותית והכלכלית של מערב אירופה שהם הכרחיים להבנת ההיסטוריה המודרניות—בתחומי השיח הפוליטי המודרני, ההתנסות של בני אדם וזהויות בעידן המודרני.  בין נושאים אלה: תפישות של חירות ושוויון, של האומה והעם במהפכה המודרנית הראשונה, המהפכה הצרפתית; השימוש באלימות ובטרור בידי המדינה המהפכנית;  אופי המלחמה המודרנית ; טכנולוגיות מודרניות וישומיהן, המהפכה התעשייתית והתפתחות אופן העבודה המודרנית ; עוני, עושר, מחסור ופנאי בעיר-הענק המודרנית;  משפחה, בית ועליית ה"פרטי".

התרגיל לא רק פותח צוהר לסוגיות מרכזיות אלו בעבר שלנו—וגם בהווה שלנו- ובמודרניות, הוא גם מציג בפניכם מגוון של הסברים וזוויות ראיה  המשקפות את הרב-גוניות והעושר של לימודי ההיסטוריה, גישות היסטוריות שונות וכן את "מכשירי העבודה" שלנו כהיסטוריונים.

התרגיל משתמש  במגוון שלחומרים היסטוריים כתובים וויזואליים: תעודות דיפלומטיות, נאומים, מכתבים ויומנים, עיתונות, סקרים ורשומות סטטיסטיות, ספרות יפה, ציור ואמנות בכלל, מוסיקה וקולנוע, וחפצים המצויים במוזאונים. מטרת המגוון הזה היא, בין היתר, גם לנסות "לקרוא" היסטוריה, מקורות היסטוריים והיסטוריונים, באופן בקורתי.    

 

1- 3-  vera kaplan- 

The course will be devoted to an examination of the historical process and events that took place in Russia in the “long” nineteenth century. Our initial aims are to explore the impact of the French revolution on Russia and what happened to the ideas of liberalism when they were appropriated by the Russian intellectual elite; to reveal what was the nature of Tsarism as an autocratic monarchy which constantly initiated reforms but rejected any changes in its own structure; to analyze the main characteristics of the Russian society; to look at Russia as an empire;  and to explain why the intense debate on Russian national identity and Russia’s place in Europe so deeply engaged Russia’s nineteenth-century intelligentsia.

The course sources will include literary of the nineteenth century  -  the “golden age” of the Russian culture

2- Prof. Bili Melman

The “Introduction to the Long Nineteenth Century”, covering the era between the Industrial and French Revolutions and the outbreak of WW1,  may serve as a useful basis for further studies in  modern history. The course focuses on key issues in modern European history, such as the rise of modern states and nations, the spread of modern technologies, industrialization, urbanization, the emergence of modern political world-views and politics, the rise of the modern empires, modern patterns of work and leisure, modern notions of gender and the modern family. The course introduces you to a variety of sources—written (diplomatic, journalistic, literary and persona) and visual—as well as to different approaches to the history of the modern century and its analyses.

0621-1685-03
 חברה משטר ותרבות במאה ה-19
 Introduction: 19th C European Society Government & Culture
ד"ר קפלן ורהשיעור ותגילמן262 א'1400-1200 סמ'  ב'
שיעור ותגילמן317 ד'1400-1200 סמ'  ב'

כללי: במאה ה-19 התעצבו באירופה דפוסי חיים, מסגרות פוליטיות ואידיאולוגיות חברתיות המהווים את הבסיס לחברה המודרנית המוכרת לנו. התרגיל בוחן את תהליכי המודרניזציה מהמהפכה הצרפתית ועד לפרוץ מלחמת העולם הראשונה.

קבוצה 1 ו-3- ד"ר ורה קפלן

בקורס זה נבחן את התהליכים והאירועים המרכזיים שהתרחשו ברוסיה במאה ה- 19, מהפיכת החצר האחרונה בתולדותיה ב-1801, דרך הניצחונות על נפוליאון ב-1812 ועד למהפכות 1917. ננסה להבין כיצד השפיעה על רוסיה המהפכה הצרפתית ומה קרה לרעיונות הליבראליים (ומאוחר יותר – הסוציאליסטיים) כאשר הם אומצו על ידי האליטה האינטלקטואלית הרוסית. נבחן מה הוא הצאריזם כמונרכיה אוטוקרטית היוזמת רפורמות אך מסרבת להשתנות, מה היה המבנה החברתי של רוסיה,  כיצד ניתן לאפיין את רוסיה כאימפריה ומדוע התפתח במהלך המאה ה-19 דיון חריף אודות הזהות הלאומית הרוסית ומקומה של רוסיה באירופה.

בקורס יושם דגש על מאפייני התרבות הרוסית כפי שהתהוו בתקופה שנחשבת ל"תור הזהב" של הספרות והאמנות שלה; יצירות ספרות רוסית של המאה ה-19 יהוו חלק ממקורות התרגיל.

קבוצה 2- פרופ' בלהה מלמן

התרגיל שנושאו ה"מאה התשע עשרה הארוכה", מן המהפכה הצרפתית ועד לפרוץ מלחמת העולם הראשונה, הוא היחידה הבסיסית המהווה יסוד ללימודי העת החדישה. התרגיל מתמקד בתקופה  שבין המהפכות הצרפתית והתעשייתית ועד לעשור האחרון של המאה התשע עשרה. הוא בורר ומתמקד בנושאים המרכזיים ובמושגי יסוד בהיסטוריה הפוליטית, החברתית, התרבותית והכלכלית של מערב אירופה שהם הכרחיים להבנת ההיסטוריה המודרניות—בתחומי השיח הפוליטי המודרני, ההתנסות של בני אדם וזהויות בעידן המודרני.  בין נושאים אלה: תפישות של חירות ושוויון, של האומה והעם במהפכה המודרנית הראשונה, המהפכה הצרפתית; השימוש באלימות ובטרור בידי המדינה המהפכנית;  אופי המלחמה המודרנית ; טכנולוגיות מודרניות וישומיהן, המהפכה התעשייתית והתפתחות אופן העבודה המודרנית ; עוני, עושר, מחסור ופנאי בעיר-הענק המודרנית;  משפחה, בית ועליית ה"פרטי".

התרגיל לא רק פותח צוהר לסוגיות מרכזיות אלו בעבר שלנו—וגם בהווה שלנו- ובמודרניות, הוא גם מציג בפניכם מגוון של הסברים וזוויות ראיה  המשקפות את הרב-גוניות והעושר של לימודי ההיסטוריה, גישות היסטוריות שונות וכן את "מכשירי העבודה" שלנו כהיסטוריונים.

 

התרגיל משתמש  במגוון שלחומרים היסטוריים כתובים וויזואליים: תעודות דיפלומטיות, נאומים, מכתבים ויומנים, עיתונות, סקרים ורשומות סטטיסטיות, ספרות יפה, ציור ואמנות בכלל, מוסיקה וקולנוע, וחפצים המצויים במוזאונים. מטרת המגוון הזה היא, בין היתר, גם לנסות "לקרוא" היסטוריה, מקורות היסטוריים והיסטוריונים, באופן בקורתי.    

 

 

1-3:Dr. 2-  vera kaplan- 

 

The course will be devoted to an examination of the historical process and events that took place in Russia in the “long” nineteenth century. Our initial aims are to explore the impact of the French revolution on Russia and what happened to the ideas of liberalism when they were appropriated by the Russian intellectual elite; to reveal what was the nature of Tsarism as an autocratic monarchy which constantly initiated reforms but rejected any changes in its own structure; to analyze the main characteristics of the Russian society; to look at Russia as an empire;  and to explain why the intense debate on Russian national identity and Russia’s place in Europe so deeply engaged Russia’s nineteenth-century intelligentsia.

The course sources will include literary of the nineteenth century  -  the “golden age” of the Russian culture.

.

2- Prof.Bili Melman

The “Introduction to the Long Nineteenth Century”, covering the era between the Industrial and French Revolutions and the outbreak of WW1,  may serve as a useful basis for further studies in  modern history. The course focuses on key issues in modern European history, such as the rise of modern states and nations, the spread of modern technologies, industrialization, urbanization, the emergence of modern political world-views and politics, the rise of the modern empires, modern patterns of work and leisure, modern notions of gender and the modern family. The course introduces you to a variety of sources—written (diplomatic, journalistic, literary and persona) and visual—as well as to different approaches to the history of the modern century and its analyses.

 

 

0621-1687-01
 חברה, משטר ותרבות בארצות הברית
 Survey of United States History
פרופ זכים מיכאלשיעור ותכיתות דן דוד209 ב'1400-1200 סמ'  א'
שיעור ותכיתות דן דוד209 ה'1400-1200 סמ'  א'

קבוצה 1, 3 ד"ר מיכאל זכים

התרגיל עוסק בהיסטוריה של ההתיישבות האירופאית בצפון אמריקה, החל מהניסיונות במאה ה-17 להעתיק את הסדר החברתי מהעולם הישן אל "החדש", ועד העימות הגורלי באמצע המאה ה-19 בין הצפון לדרום על אופי המדינה הלאומית האמריקאית. נתמקד במושגים המרכזיים המתבנתים את החוויה האמריקאית: קידמה, ספר, קפיטליזם, דמוקרטיה, בורגנות, שוויון, עבדות, גזענות, נשיות.

קבוצה 2- פרופ' אייל נווה

הקורס יעסוק במקורותיה של ארה"ב ובעיצוב החברה והמשטר האמריקני הייחודי. נבדוק את היווצרות החברה הקולוניאלית בצפון אמריקה ונתמקד בעיקר על תקופת העיצוב והכינון של ארצות הברית. נברר את מרכיבי הצהרת העצמאות האמריקאית ואת אפיונה ומעמדה של החוקה האמריקנית כמסמך בונה משטר ומעצב זהות. כמו כן נעסוק באירועים מרכזיים בהיסטוריה של ארה"ב משלב הקמתה ועד לפרוק הברית ולפרוץ מלחמת האזרחים במחצית המאה ה19.

קבוצה 4 ד"ר יעל שטרנהל
הקורס יציע סקירה ביקורתית של העבר האמריקני, מראשית הכיבוש הלבן ועד פרוץ מלחמת האזרחים ב1861. בין התהליכים המרכזיים בהם נעסוק יהיו התהוות מערכת העבדות, פרוץ המהפכה, כתיבת החוקה, עליית הסדר הקפיטליסטי, וההתפשטות מערבה. נבחן את אמריקה לא כארץ האפשרויות הבלתי מוגבלות, אלא כזירה של מאבקים בין קבוצות חברתיות, פוליטיות ואתניות מגוונות.


 


 

This course will introduce students to some of the main processes that shaped the history of the United States, from the colonial period to the American Civil War. In particular we will examine the process of separation from Britain and the formation of the democratic regime; the establishment of an enslaving society and the deepening abyss between north and south over the question of slavery and human bondage; and the process of industrialization and its impact on the American society

4-Dr yael sternhel

The course will offer a critical reading of American history, from the onset of the European conquest to the outbreak of the Civil War. Central topics will include the formation of the slave system, the outbreak of revolution, the framing of the Constitution, the birth of capitalism, and Western expansion. We will examine the United States not as a land of unlimited opportunity, but as a contested terrain of ethnic, political, and social struggle.

 

 

0621-1687-02
 חברה, משטר ותרבות בארצות הברית
 Survey of United States History
פרופ נוה אילשיעור ותגילמן307 א'1800-1600 סמ'  א'
שיעור ותגילמן307 ג'1800-1600 סמ'  א'

קבוצה 1, 3 ד"ר מיכאל זכים

התרגיל עוסק בהיסטוריה של ההתיישבות האירופאית בצפון אמריקה, החל מהניסיונות במאה ה-17 להעתיק את הסדר החברתי מהעולם הישן אל "החדש", ועד העימות הגורלי באמצע המאה ה-19 בין הצפון לדרום על אופי המדינה הלאומית האמריקאית. נתמקד במושגים המרכזיים המתבנתים את החוויה האמריקאית: קידמה, ספר, קפיטליזם, דמוקרטיה, בורגנות, שוויון, עבדות, גזענות, נשיות.

קבוצה 2- פרופ' אייל נווה

הקורס יעסוק במקורותיה של ארה"ב ובעיצוב החברה והמשטר האמריקני הייחודי. נבדוק את היווצרות החברה הקולוניאלית בצפון אמריקה ונתמקד בעיקר על תקופת העיצוב והכינון של ארצות הברית. נברר את מרכיבי הצהרת העצמאות האמריקאית ואת אפיונה ומעמדה של החוקה האמריקנית כמסמך בונה משטר ומעצב זהות. כמו כן נעסוק באירועים מרכזיים בהיסטוריה של ארה"ב משלב הקמתה ועד לפרוק הברית ולפרוץ מלחמת האזרחים במחצית המאה ה19.

קבוצה 4 ד"ר יעל שטרנהל
הקורס יציע סקירה ביקורתית של העבר האמריקני, מראשית הכיבוש הלבן ועד פרוץ מלחמת האזרחים ב1861. בין התהליכים המרכזיים בהם נעסוק יהיו התהוות מערכת העבדות, פרוץ המהפכה, כתיבת החוקה, עליית הסדר הקפיטליסטי, וההתפשטות מערבה. נבחן את אמריקה לא כארץ האפשרויות הבלתי מוגבלות, אלא כזירה של מאבקים בין קבוצות חברתיות, פוליטיות ואתניות מגוונות.


 

This course will introduce students to some of the main processes that shaped the history of the United States, from the colonial period to the American Civil War. In particular we will examine the process of separation from Britain and the formation of the democratic regime; the establishment of an enslaving society and the deepening abyss between north and south over the question of slavery and human bondage; and the process of industrialization and its impact on the American society

2- Prof. Eyal nave

The course will explore the origins of the US by looking at the formation of American society, politics and culture. We will start with the first English settlement in the New World; continue with the American Revolution and the process toward independent and the formation of the Federal Constitution at the end of the 18th century. Then we will deal with major historical events in the history of the US during the first half of the 19th century. The course will end with the Civil War, its origins, major characteristics and consequences

4-Dr yael sternhel

The course will offer a critical reading of American history, from the onset of the European conquest to the outbreak of the Civil War. Central topics will include the formation of the slave system, the outbreak of revolution, the framing of the Constitution, the birth of capitalism, and Western expansion. We will examine the United States not as a land of unlimited opportunity, but as a contested terrain of ethnic, political, and social struggle.

 

 

0621-1687-03
 חברה, משטר ותרבות בארצות הברית
 Survey of United States History
ד"ר שטרנהל יעלשיעור ותגילמן280 א'1200-1000 סמ'  א'
שיעור ותגילמן280 ד'1200-1000 סמ'  א'

קבוצה 1, 3 ד"ר מיכאל זכים

התרגיל עוסק בהיסטוריה של ההתיישבות האירופאית בצפון אמריקה, החל מהניסיונות במאה ה-17 להעתיק את הסדר החברתי מהעולם הישן אל "החדש", ועד העימות הגורלי באמצע המאה ה-19 בין הצפון לדרום על אופי המדינה הלאומית האמריקאית. נתמקד במושגים המרכזיים המתבנתים את החוויה האמריקאית: קידמה, ספר, קפיטליזם, דמוקרטיה, בורגנות, שוויון, עבדות, גזענות, נשיות.

קבוצה 2- פרופ' אייל נווה

הקורס יעסוק במקורותיה של ארה"ב ובעיצוב החברה והמשטר האמריקני הייחודי. נבדוק את היווצרות החברה הקולוניאלית בצפון אמריקה ונתמקד בעיקר על תקופת העיצוב והכינון של ארצות הברית. נברר את מרכיבי הצהרת העצמאות האמריקאית ואת אפיונה ומעמדה של החוקה האמריקנית כמסמך בונה משטר ומעצב זהות. כמו כן נעסוק באירועים מרכזיים בהיסטוריה של ארה"ב משלב הקמתה ועד לפרוק הברית ולפרוץ מלחמת האזרחים במחצית המאה ה19.

קבוצה 4 ד"ר יעל שטרנהל
הקורס יציע סקירה ביקורתית של העבר האמריקני, מראשית הכיבוש הלבן ועד פרוץ מלחמת האזרחים ב1861. בין התהליכים המרכזיים בהם נעסוק יהיו התהוות מערכת העבדות, פרוץ המהפכה, כתיבת החוקה, עליית הסדר הקפיטליסטי, וההתפשטות מערבה. נבחן את אמריקה לא כארץ האפשרויות הבלתי מוגבלות, אלא כזירה של מאבקים בין קבוצות חברתיות, פוליטיות ואתניות מגוונות.


 

 

This course will introduce students to some of the main processes that shaped the history of the United States, from the colonial period to the American Civil War. In particular we will examine the process of separation from Britain and the formation of the democratic regime; the establishment of an enslaving society and the deepening abyss between north and south over the question of slavery and human bondage; and the process of industrialization and its impact on the American society

2- Prof. Eyal nave

The course will explore the origins of the US by looking at the formation of American society, politics and culture. We will start with the first English settlement in the New World; continue with the American Revolution and the process toward independent and the formation of the Federal Constitution at the end of the 18th century. Then we will deal with major historical events in the history of the US during the first half of the 19th century. The course will end with the Civil War, its origins, major characteristics and consequences

4-Dr yael sternhel

The course will offer a critical reading of American history, from the onset of the European conquest to the outbreak of the Civil War. Central topics will include the formation of the slave system, the outbreak of revolution, the framing of the Constitution, the birth of capitalism, and Western expansion. We will examine the United States not as a land of unlimited opportunity, but as a contested terrain of ethnic, political, and social struggle.

 

 

 

0621-1687-04
 חברה, משטר ותרבות בארצות הברית
 Survey of United States History
פרופ זכים מיכאלשיעור ותגילמן306 ב'1400-1200 סמ'  ב'
שיעור ותגילמן306 ד'1400-1200 סמ'  ב'

קבוצה 1, 3 ד"ר מיכאל זכים

התרגיל עוסק בהיסטוריה של ההתיישבות האירופאית בצפון אמריקה, החל מהניסיונות במאה ה-17 להעתיק את הסדר החברתי מהעולם הישן אל "החדש", ועד העימות הגורלי באמצע המאה ה-19 בין הצפון לדרום על אופי המדינה הלאומית האמריקאית. נתמקד במושגים המרכזיים המתבנתים את החוויה האמריקאית: קידמה, ספר, קפיטליזם, דמוקרטיה, בורגנות, שוויון, עבדות, גזענות, נשיות.

קבוצה 2- פרופ' אייל נווה

הקורס יעסוק במקורותיה של ארה"ב ובעיצוב החברה והמשטר האמריקני הייחודי. נבדוק את היווצרות החברה הקולוניאלית בצפון אמריקה ונתמקד בעיקר על תקופת העיצוב והכינון של ארצות הברית. נברר את מרכיבי הצהרת העצמאות האמריקאית ואת אפיונה ומעמדה של החוקה האמריקנית כמסמך בונה משטר ומעצב זהות. כמו כן נעסוק באירועים מרכזיים בהיסטוריה של ארה"ב משלב הקמתה ועד לפרוק הברית ולפרוץ מלחמת האזרחים במחצית המאה ה19.

קבוצה 4 ד"ר יעל שטרנהל
הקורס יציע סקירה ביקורתית של העבר האמריקני, מראשית הכיבוש הלבן ועד פרוץ מלחמת האזרחים ב1861. בין התהליכים המרכזיים בהם נעסוק יהיו התהוות מערכת העבדות, פרוץ המהפכה, כתיבת החוקה, עליית הסדר הקפיטליסטי, וההתפשטות מערבה. נבחן את אמריקה לא כארץ האפשרויות הבלתי מוגבלות, אלא כזירה של מאבקים בין קבוצות חברתיות, פוליטיות ואתניות מגוונות.


 


 

This course will introduce students to some of the main processes that shaped the history of the United States, from the colonial period to the American Civil War. In particular we will examine the process of separation from Britain and the formation of the democratic regime; the establishment of an enslaving society and the deepening abyss between north and south over the question of slavery and human bondage; and the process of industrialization and its impact on the American society

2-Prof. Eyal nave

The course will explore the origins of the US by looking at the formation of American society, politics and culture. We will start with the first English settlement in the New World; continue with the American Revolution and the process toward independent and the formation of the Federal Constitution at the end of the 18th century. Then we will deal with major historical events in the history of the US during the first half of the 19th century. The course will end with the Civil War, its origins, major characteristics and consequences.

 

 

4-Dr yael sternhel

The course will offer a critical reading of American history, from the onset of the European conquest to the outbreak of the Civil War. Central topics will include the formation of the slave system, the outbreak of revolution, the framing of the Constitution, the birth of capitalism, and Western expansion. We will examine the United States not as a land of unlimited opportunity, but as a contested terrain of ethnic, political, and social struggle.

 

 

0621-1688-01
 חברה, משטר ותרבות באמריקה הלטינית
 Introduction to Latin American History
ד"ר לייבנר חררדושיעור ותגילמן307 ב'1200-1000 סמ'  א'
שיעור ותגילמן307 ד'1200-1000 סמ'  א'

במהלך התרגיל נתוודע אל השלבים והתהליכים המרכזיים בהתעצבותה של אמריקה הלטינית המודרנית, כמו גם אל הפרשנויות המחקריות הגדולות שהוענקו להם. את זאת נעשה תוך התמקדות במקרים היסטוריים מוגדרים ובגיבורים בשר ודם. הסוגיות המרכזיות שיידונו: מאבקי העצמאות של ראשית המאה ה-19, שורשיהם והשלכותיהם; משבר הלגיטימיות הפוליטית ומלחמות האזרחים שבעקבות העצמאות; דרכה המיוחדת של ברזיל – עבדות ומלוכה; האקלים המחשבתי החדש של "סדר וקדמה", מודרניזציה והתייצבות המדינה בשליש האחרון של המאה; קליטת הגירה, יחסים בין-אתניים ובין-גזעיים ותהליכי הגדרה עצמית; המהפכה המקסיקאית; הופעת האימפריאליזם של ארה"ב והיחסים עמה; דמוקרטיזציה ופופוליזם בין שתי מלחמות העולם ולאחריה.

 קבוצה 1 ד"ר חררדו לייבנר-

במהלך הקורס נבחן סוגיות מרכזיות בעיצובן של ארצות אמריקה הלטינית מההתמוטטות של האימפריה הספרדית בראשית המאה ה-19 ועד למחצית השניה של המאה ה-20: הרקע והגורמים למלחמות העצמאות; המאבקים לעיצובן של מסגרות מדינתיות; מערכת התלות הניאו-קולוניאלית והפרויקט המודרני של האוליגרכיה; שאלת הזהות הלאומית, היחסים הבין-אתניים והקולוניאליזם הפנימי; המהפכה המקסיקנית; המאבקים לדמוקרטיזציה, ההפיכות הצבאיות והתנועות הפופוליסטיות; המהפכה הקובנית וניסיונות ההיחלצות ממערכת התלות והתת-פיתוח בשנות ה-50 וה-60.

קבוצה 2- ד"ר אורי פרויס

במהלך התרגיל נתוודע אל השלבים והתהליכים המרכזיים בהתעצבותה של אמריקה הלטינית המודרנית, כמו גם אל הפרשנויות המחקריות הגדולות שהוענקו להם. את זאת נעשה תוך התמקדות במקרים היסטוריים מוגדרים ובגיבורים בשר ודם. הסוגיות המרכזיות שיידונו: מאבקי העצמאות של ראשית המאה ה-19, שורשיהם והשלכותיהם; משבר הלגיטימיות הפוליטית ומלחמות האזרחים שבעקבות העצמאות; דרכה המיוחדת של ברזיל – עבדות ומלוכה; האקלים המחשבתי החדש של "סדר וקדמה", מודרניזציה והתייצבות המדינה בשליש האחרון של המאה; קליטת הגירה, יחסים בין-אתניים ובין-גזעיים ותהליכי הגדרה עצמית; המהפכה המקסיקאית; הופעת האימפריאליזם של ארה"ב והיחסים עמה; דמוקרטיזציה ופופוליזם בין שתי מלחמות העולם ולאחריה

This course provides an introduction to the main historical phases and processes of modern Latin America, as well as to central scholarly interpretations concerning them. This we will do through focusing on concrete historical cases and on flesh-and-blood protagonists. The principle topics to be discussed are: The struggle for independence; The crisis of governability and civil wars following independence; Brazil’s unique path – slavery and monarchy; Modernization, economic growth, and the new ideational and political climate of “Order and Progress” during the last third of the nineteenth century; Immigration, ethnicity, race relations and collective identities; The Mexican revolution; US-Latin American relationships; Democratization and populism in the early twentieth century.
0621-1688-02
 חברה, משטר ותרבות באמריקה הלטינית
 Introduction to Latin American History
ד"ר פרויס אורישיעור ותגילמן317 ב'1400-1000 סמ'  ב'

במהלך התרגיל נתוודע אל השלבים והתהליכים המרכזיים בהתעצבותה של אמריקה הלטינית המודרנית, כמו גם אל הפרשנויות המחקריות הגדולות שהוענקו להם. את זאת נעשה תוך התמקדות במקרים היסטוריים מוגדרים ובגיבורים בשר ודם. הסוגיות המרכזיות שיידונו: מאבקי העצמאות של ראשית המאה ה-19, שורשיהם והשלכותיהם; משבר הלגיטימיות הפוליטית ומלחמות האזרחים שבעקבות העצמאות; דרכה המיוחדת של ברזיל – עבדות ומלוכה; האקלים המחשבתי החדש של "סדר וקדמה", מודרניזציה והתייצבות המדינה בשליש האחרון של המאה; קליטת הגירה, יחסים בין-אתניים ובין-גזעיים ותהליכי הגדרה עצמית; המהפכה המקסיקאית; הופעת האימפריאליזם של ארה"ב והיחסים עמה; דמוקרטיזציה ופופוליזם בין שתי מלחמות העולם ולאחריה

קבוצה 1  ד"ר חררדו לייבנר-

 

במהלך הקורס נבחן סוגיות מרכזיות בעיצובן של ארצות אמריקה הלטינית מההתמוטטות של האימפריה הספרדית בראשית המאה ה-19 ועד למחצית השניה של המאה ה-20: הרקע והגורמים למלחמות העצמאות; המאבקים לעיצובן של מסגרות מדינתיות; מערכת התלות הניאו-קולוניאלית והפרויקט המודרני של האוליגרכיה; שאלת הזהות הלאומית, היחסים הבין-אתניים והקולוניאליזם הפנימי; המהפכה המקסיקנית; המאבקים לדמוקרטיזציה, ההפיכות ק

קבוצה 2- ד"ר אורי פרויס

במהלך התרגיל נתוודע אל השלבים והתהליכים המרכזיים בהתעצבותה של אמריקה הלטינית המודרנית, כמו גם אל הפרשנויות המחקריות הגדולות שהוענקו להם. את זאת נעשה תוך התמקדות במקרים היסטוריים מוגדרים ובגיבורים בשר ודם. הסוגיות המרכזיות שיידונו: מאבקי העצמאות של ראשית המאה ה-19, שורשיהם והשלכותיהם; משבר הלגיטימיות הפוליטית ומלחמות האזרחים שבעקבות העצמאות; דרכה המיוחדת של ברזיל – עבדות ומלוכה; האקלים המחשבתי החדש של "סדר וקדמה", מודרניזציה והתייצבות המדינה בשליש האחרון של המאה; קליטת הגירה, יחסים בין-אתניים ובין-גזעיים ותהליכי הגדרה עצמית; המהפכה המקסיקאית; הופעת האימפריאליזם של ארה"ב והיחסים עמה; דמוקרטיזציה ופופוליזם בין שתי מלחמות העולם ולאחריה

dr. ori pruess

This course provides an introduction to the main historical phases and processes of modern Latin America, as well as to central scholarly interpretations concerning them. This we will do through focusing on concrete historical cases and on flesh-and-blood protagonists. The principle topics to be discussed are: The struggle for independence; The crisis of governability and civil wars following independence; Brazil’s unique path – slavery and monarchy; Modernization, economic growth, and the new ideational and political climate of “Order and Progress” during the last third of the nineteenth century; Immigration, ethnicity, race relations and collective identities; The Mexican revolution; US-Latin American relationships; Democratization and populism in the early twentieth century
.
.
0621-1690-01
 חברה, משטר ותרבות במאה ה-20
 Introduction to the Twentieth Century
ד"ר שפירא מיכלשיעור ותגילמן305 ג'1800-1400 סמ'  א'

כללי: משתרעת משנת 1870 ועד ימינו אלה. התמורות בתקופה זו התרחשו בקצב מהיר ביותר ואין דרך לכלול את כולן במסגרת קורס סמסטריאלי אחד. לפיכך, חלק מן המורים שמים את הדגש על זירה גיאוגרפית מסוימת (רוסיה ומזרח אירופה, מרכז אירופה או מערבה), חלקם מתרכזים רק בחלק מן התקופה; אחדים מתמקדים בהיסטוריה פוליטית,

קבוצה  1 ד"ר מיכל שפירא
בקורס זה נסקור סוגיות שונות בהיסטוריה החברתית, תרבותית, צבאית, מגדרית, כלכלית ואינטלקטואלית של אירופה למין 1890. נבחן נושאים שונים במאה זאת בה ארעו שינויים בקצב מסחרר וחסר תקדים ששינו סדרי עולם ואת חייהם של גברים, נשים וילדים באירופה ומחוצה לה. בין הסוגיות בהן נדון: מודרניות ומודרניזם, התפתחות מדעי האדם והפסיכואנליזה, אימפריאליזם והגירה, מלחמת העולם הראשונה, המאבקים לשיווין מגדרי ומעמדי, פציפיזם, פשיזם, קומוניזם ונאציזם והתפתחות הדמוקרטיה, מלחמת העולם השנייה, מוות המונים, המלחמה הקרה, התפתחות מדינת הרווחה, הדה-קולוניזציה, המהפכה המינית ותרבות שנות השישים, התפתחות הקולנוע, פוסטמודרניזם, נפילת חומת ברלין והאיחוד האירופי.

קבוצה  2 - פרופ' איריס רחמימוב
לדעת היסטוריונים רבים הייתה המאה העשרים "המאה הנוראה ביותר". היא ידעה שתי מלחמות עולם, רצח של עשרות מליוני אנשים וטיהורים רצחניים על רקע אידיאולוגי ואתני. במהלכה נוצרו מערכות דיכוי ושליטה בהיקף חסר תקדים. עם זאת, מעולם לא חיו על פני כדור הארץ יותר בני אדם למשך זמן ממושך יותר וברווחה כלכלית גבוהה יותר. ניגוד זה בא לידי ביטוי חריף באירופה של המאה העשרים. מדינות אירופיות רבות שמות את קידומן של זכויות האדם הבסיסיות בלב העשייה הפוליטית, ומקדמות אמנות בינלאומיות האירופה ומחוצה לה. שו"ת זה יעסוק בהיסטוריה המורכבת של המאה העשרים: האירועים ההיסטוריים המרכזיים ייבחנו על רקע המגמות החברתיות, התרבותיות והכלכליות ארוכות הטווח. הקורס יתמקד במיוחד בשנים בין 1890-1945. משתתפי התרגיל יתבקשו להתמודד באופן ביקורתי עם מגוון של מקורות היסטוריים (הן ראשוניים והן משניים) ולחוות דעה על פרשנויות היסטוריות שונות.
 

 קבוצה 3  ד"ר שגיא שפר

בתרגיל נעקוב אחר כמה תהליכים מרכזיים באירופה של המאה העשרים. נדבר על צמיחת המדינה, על המאבק הממושך בין האידיאולוגיות הכוללניות, על השינויים בתפיסות המרחק והזמן ועל ההשפעות שלהם על תפיסות של שייכות. נעסוק בתפקיד האלימות בעיצוב היבשת במהלך מאה זו, בהגירה על סוגיה השונים, בתהליכי החלוקה והאיחוד של היבשת, בכיבושים בתוך ומחוץ ליבשת ובמאבקים כנגד כובשים. נשים דגש בתרגיל על המבט על אירופה מן הפריפריה ונתעכב גם על כמה זוויות מבט פחות מוכרות. בין הארועים והתהליכים שיוזכרו: מלחמות העולם, המלחמה הקרה, קולוניאליזם ודה-קולוניזציה, העברות אוכלוסיה, מאבקים לשוויון זכויות ועליית שיח הזכויות באופן כללי, ניאו ליברליזם וצרכנות, קריסת הגוש המזרחי.נקדיש זמן בתרגיל ללימוד ופיתוח כישורים בסיסיים לעבודת ההיסטוריון כגון ניתוח תעודות היסטוריות, חיפוש חומרים וכתיבת עבודות. הצטרפות לקורס לאחר הפסד של שניים או יותר שעורים בתחילת הסמסטר תתאפשר רק באישור המרצה

קבוצה -4 -ד"ר אמיר טייכר
התרגיל יתמקד במחצית הראשונה של המאה העשרים תוך מתן דגש למלחמת העולם הראשונה, למהפכה הקומוניסטית, לעליית הפאשיזם, לנאציזם, ולעיצוב המחודש של אירופה אחרי מלחמת העולם השניה. נלמד לנתח מגוון של מקורות, לקרוא מאמרים באופן מתוחכם, לחפש חומרים ולבחון באופן ביקורתי טענות היסטוריות. לתשומת לבכם, השתתפות בשיעור מחייבת נוכחות, קריאה מרובה והשתתפות פעילה בדיונים. 

פרופ' יגאל חלפין

הנחת העבודה של התרגיל היא שמשטרים אידיאולוגיים-מילנאריים, לשון אחרת משטרים טוטליטריים, הם תופעה ספציפית למאה העשרים. התרגיל יעמוד על מושג האידיאולוגיה המשיחית הסקולרית ויטען שהן הנאציזם והן הסטליניזם הינן תנועות שניסו להציע דרך מדעית (בין תורת הגזע או תורת המעמד) ואקטיבית (תורת המהפכה) להבאת הגאולה ובניית עולם נקי מטומאה (חופשי מיהודים או מבורגנים). התרגיל יתמקד בהשוואת גוף המחקר העוסק בהיטלריזם, עם המחקר החדיש של הסטליניזם, מתוך כוונה להחיות את ההשוואה בין שני המשטרים שנזנחה מאז שנות החמישים. נשאף להבין כיצד התשובות השונות אודות טבעם של המשטר הנאצי והמשטר הסטליניסטי, משקפות ויכוח מתודולוגי-תיאורטי. הצדדים בויכוח זה הם ההיסטוריה החברתית, הרואה במעמדות את מנוף ההיסטוריה וההיסטוריה האינטלקטואלית החדשה, המדגישה את תפקיד השפה המהפכנית כסוכן המרכזי של התהליך ההיסטורי.

"The long twentieth century" begins as early as 1870 and continues to this day. Changes came extra fast during this period and not all of them can be included in a single course. Teachers therefore choose different focuses for their courses and sometimes concentrate on a more limited geographic region (Russia and Eastern Europe, Central, or Western Europe), others opt to cover only parts of this period or deal exclusively with political/social-economic/cultural/intellectual history

Dr. michal Sapira

This course surveys different issues in the cultural, social, economic, military, gender and intellectual history of modern Europe. The 20th century saw swift and unprecedented changes that radically influenced the lives of European (and non-European) men, women and children. Among the issues we will discuss are: modernism and modernity; imperialism and migration; cinema and modern visual culture; ; the development of the human sciences and of psychoanalysis; World War One; feminism and socialism; pacifism, fascism, communism and Nazism and the development of democracy; World War Two; the Cold War; the development of the welfare state; decolonization, the sexual revolution and the 1960s, and the fall of the Berlin Wall and the European Union.

Dr. Sagi schaefer

"The long twentieth century" begins as early as 1870 and continues to this day. Changes came extra fast during this period and not all of them can be included in a single course. Teachers therefore choose different focuses for their courses and sometimes concentrate on a more limited geographic region (Russia and Eastern Europe, Central, or Western Europe), others opt to cover only parts of this period or deal exclusively with political/social-economic/cultural/intellectual history

 Prof. Iris Rachamimov

Many historians argue that the twentieth century was "the most brutal century".  Two world wars took place during the first half of the century, tens of millions of people were murdered in Europe and outside it, accompanied by murderous purges on ideological and ethnic grounds. During the twentieth century mass surveillance systems were established on an unprecedented scale. Nevertheless, during the same time, the population of the world grew at an explosive rate and more people live on earth for a longer period of time and in better material conditions than ever before. Europe exemplifies this contrast most vividly. European countries with a history of belligerence and colonialism place the promotion of basic human rights at the heart of their political activity. This course will deal with the complex history of the twentieth century: it will focus especially on the period of 1890-1945 and will analyze main historical events against the backdrop of long-term social, cultural and economic trends.

0621-1690-02
 חברה, משטר ותרבות במאה ה-20
 Introduction to the Twentieth Century
פרופ רחמימוב איריסשיעור ותגילמן305 ב'1400-1200 סמ'  א'
שיעור ותגילמן305 ה'1400-1200 סמ'  א'

כללי: משתרעת משנת 1870 ועד ימינו אלה. התמורות בתקופה זו התרחשו בקצב מהיר ביותר ואין דרך לכלול את כולן במסגרת קורס סמסטריאלי אחד. לפיכך, חלק מן המורים שמים את הדגש על זירה גיאוגרפית מסוימת (רוסיה ומזרח אירופה, מרכז אירופה או מערבה), חלקם מתרכזים רק בחלק מן התקופה; אחדים מתמקדים בהיסטוריה פוליטית,

קבוצה  1 ד"ר מיכל שפירא
בקורס זה נסקור סוגיות שונות בהיסטוריה החברתית, תרבותית, צבאית, מגדרית, כלכלית ואינטלקטואלית של אירופה למין 1890. נבחן נושאים שונים במאה זאת בה ארעו שינויים בקצב מסחרר וחסר תקדים ששינו סדרי עולם ואת חייהם של גברים, נשים וילדים באירופה ומחוצה לה. בין הסוגיות בהן נדון: מודרניות ומודרניזם, התפתחות מדעי האדם והפסיכואנליזה, אימפריאליזם והגירה, מלחמת העולם הראשונה, המאבקים לשיווין מגדרי ומעמדי, פציפיזם, פשיזם, קומוניזם ונאציזם והתפתחות הדמוקרטיה, מלחמת העולם השנייה, מוות המונים, המלחמה הקרה, התפתחות מדינת הרווחה, הדה-קולוניזציה, המהפכה המינית ותרבות שנות השישים, התפתחות הקולנוע, פוסטמודרניזם, נפילת חומת ברלין והאיחוד האירופי.

קבוצה  2 - פרופ' איריס רחמימוב
לדעת היסטוריונים רבים הייתה המאה העשרים "המאה הנוראה ביותר". היא ידעה שתי מלחמות עולם, רצח של עשרות מליוני אנשים וטיהורים רצחניים על רקע אידיאולוגי ואתני. במהלכה נוצרו מערכות דיכוי ושליטה בהיקף חסר תקדים. עם זאת, מעולם לא חיו על פני כדור הארץ יותר בני אדם למשך זמן ממושך יותר וברווחה כלכלית גבוהה יותר. ניגוד זה בא לידי ביטוי חריף באירופה של המאה העשרים. מדינות אירופיות רבות שמות את קידומן של זכויות האדם הבסיסיות בלב העשייה הפוליטית, ומקדמות אמנות בינלאומיות האירופה ומחוצה לה. שו"ת זה יעסוק בהיסטוריה המורכבת של המאה העשרים: האירועים ההיסטוריים המרכזיים ייבחנו על רקע המגמות החברתיות, התרבותיות והכלכליות ארוכות הטווח. הקורס יתמקד במיוחד בשנים בין 1890-1945. משתתפי התרגיל יתבקשו להתמודד באופן ביקורתי עם מגוון של מקורות היסטוריים (הן ראשוניים והן משניים) ולחוות דעה על פרשנויות היסטוריות שונות.
 

 קבוצה 3  ד"ר שגיא שפר

בתרגיל נעקוב אחר כמה תהליכים מרכזיים באירופה של המאה העשרים. נדבר על צמיחת המדינה, על המאבק הממושך בין האידיאולוגיות הכוללניות, על השינויים בתפיסות המרחק והזמן ועל ההשפעות שלהם על תפיסות של שייכות. נעסוק בתפקיד האלימות בעיצוב היבשת במהלך מאה זו, בהגירה על סוגיה השונים, בתהליכי החלוקה והאיחוד של היבשת, בכיבושים בתוך ומחוץ ליבשת ובמאבקים כנגד כובשים. נשים דגש בתרגיל על המבט על אירופה מן הפריפריה ונתעכב גם על כמה זוויות מבט פחות מוכרות. בין הארועים והתהליכים שיוזכרו: מלחמות העולם, המלחמה הקרה, קולוניאליזם ודה-קולוניזציה, העברות אוכלוסיה, מאבקים לשוויון זכויות ועליית שיח הזכויות באופן כללי, ניאו ליברליזם וצרכנות, קריסת הגוש המזרחי.נקדיש זמן בתרגיל ללימוד ופיתוח כישורים בסיסיים לעבודת ההיסטוריון כגון ניתוח תעודות היסטוריות, חיפוש חומרים וכתיבת עבודות. הצטרפות לקורס לאחר הפסד של שניים או יותר שעורים בתחילת הסמסטר תתאפשר רק באישור המרצה

קבוצה -4 -ד"ר אמיר טייכר
התרגיל יתמקד במחצית הראשונה של המאה העשרים תוך מתן דגש למלחמת העולם הראשונה, למהפכה הקומוניסטית, לעליית הפאשיזם, לנאציזם, ולעיצוב המחודש של אירופה אחרי מלחמת העולם השניה. נלמד לנתח מגוון של מקורות, לקרוא מאמרים באופן מתוחכם, לחפש חומרים ולבחון באופן ביקורתי טענות היסטוריות. לתשומת לבכם, השתתפות בשיעור מחייבת נוכחות, קריאה מרובה והשתתפות פעילה בדיונים. 

פרופ' יגאל חלפין

הנחת העבודה של התרגיל היא שמשטרים אידיאולוגיים-מילנאריים, לשון אחרת משטרים טוטליטריים, הם תופעה ספציפית למאה העשרים. התרגיל יעמוד על מושג האידיאולוגיה המשיחית הסקולרית ויטען שהן הנאציזם והן הסטליניזם הינן תנועות שניסו להציע דרך מדעית (בין תורת הגזע או תורת המעמד) ואקטיבית (תורת המהפכה) להבאת הגאולה ובניית עולם נקי מטומאה (חופשי מיהודים או מבורגנים). התרגיל יתמקד בהשוואת גוף המחקר העוסק בהיטלריזם, עם המחקר החדיש של הסטליניזם, מתוך כוונה להחיות את ההשוואה בין שני המשטרים שנזנחה מאז שנות החמישים. נשאף להבין כיצד התשובות השונות אודות טבעם של המשטר הנאצי והמשטר הסטליניסטי, משקפות ויכוח מתודולוגי-תיאורטי. הצדדים בויכוח זה הם ההיסטוריה החברתית, הרואה במעמדות את מנוף ההיסטוריה וההיסטוריה האינטלקטואלית החדשה, המדגישה את תפקיד השפה המהפכנית כסוכן המרכזי של התהליך ההיסטורי.

"The long twentieth century" begins as early as 1870 and continues to this day. Changes came extra fast during this period and not all of them can be included in a single course. Teachers therefore choose different focuses for their courses and sometimes concentrate on a more limited geographic region (Russia and Eastern Europe, Central, or Western Europe), others opt to cover only parts of this period or deal exclusively with political/social-economic/cultural/intellectual history. 

Dr. michal Sapira

This course surveys different issues in the cultural, social, economic, military, gender and intellectual history of modern Europe. The 20th century saw swift and unprecedented changes that radically influenced the lives of European (and non-European) men, women and children. Among the issues we will discuss are: modernism and modernity; imperialism and migration; cinema and modern visual culture; ; the development of the human sciences and of psychoanalysis; World War One; feminism and socialism; pacifism, fascism, communism and Nazism and the development of democracy; World War Two; the Cold War; the development of the welfare state; decolonization, the sexual revolution and the 1960s, and the fall of the Berlin Wall and the European Union

Dr. Sagi schaefer

"The long twentieth century" begins as early as 1870 and continues to this day. Changes came extra fast during this period and not all of them can be included in a single course. Teachers therefore choose different focuses for their courses and sometimes concentrate on a more limited geographic region (Russia and Eastern Europe, Central, or Western Europe), others opt to cover only parts of this period or deal exclusively with political/social-economic/cultural/intellectual history

 

Prof. Iris Rachamimov

Many historians argue that the twentieth century was "the most brutal century".  Two world wars took place during the first half of the century, tens of millions of people were murdered in Europe and outside it, accompanied by murderous purges on ideological and ethnic grounds. During the twentieth century mass surveillance systems were established on an unprecedented scale. Nevertheless, during the same time, the population of the world grew at an explosive rate and more people live on earth for a longer period of time and in better material conditions than ever before. Europe exemplifies this contrast most vividly. European countries with a history of belligerence and colonialism place the promotion of basic human rights at the heart of their political activity. This course will deal with the complex history of the twentieth century: it will focus especially on the period of 1890-1945 and will analyze main historical events against the backdrop of long-term social, cultural and economic trends.

 

0621-1690-03
 חברה, משטר ותרבות במאה ה-20
 Introduction to the Twentieth Century
ד"ר שפר שגיאשיעור ותגילמן305 ג'1200-1000 סמ'  ב'
שיעור ותגילמן305 ד'1200-1000 סמ'  ב'

כללי: משתרעת משנת 1870 ועד ימינו אלה. התמורות בתקופה זו התרחשו בקצב מהיר ביותר ואין דרך לכלול את כולן במסגרת קורס סמסטריאלי אחד. לפיכך, חלק מן המורים שמים את הדגש על זירה גיאוגרפית מסוימת (רוסיה ומזרח אירופה, מרכז אירופה או מערבה), חלקם מתרכזים רק בחלק מן התקופה; אחדים מתמקדים בהיסטוריה פוליטית,

קבוצה  1 ד"ר מיכל שפירא
בקורס זה נסקור סוגיות שונות בהיסטוריה החברתית, תרבותית, צבאית, מגדרית, כלכלית ואינטלקטואלית של אירופה למין 1890. נבחן נושאים שונים במאה זאת בה ארעו שינויים בקצב מסחרר וחסר תקדים ששינו סדרי עולם ואת חייהם של גברים, נשים וילדים באירופה ומחוצה לה. בין הסוגיות בהן נדון: מודרניות ומודרניזם, התפתחות מדעי האדם והפסיכואנליזה, אימפריאליזם והגירה, מלחמת העולם הראשונה, המאבקים לשיווין מגדרי ומעמדי, פציפיזם, פשיזם, קומוניזם ונאציזם והתפתחות הדמוקרטיה, מלחמת העולם השנייה, מוות המונים, המלחמה הקרה, התפתחות מדינת הרווחה, הדה-קולוניזציה, המהפכה המינית ותרבות שנות השישים, התפתחות הקולנוע, פוסטמודרניזם, נפילת חומת ברלין והאיחוד האירופי.

קבוצה  2 - פרופ' איריס רחמימוב
לדעת היסטוריונים רבים הייתה המאה העשרים "המאה הנוראה ביותר". היא ידעה שתי מלחמות עולם, רצח של עשרות מליוני אנשים וטיהורים רצחניים על רקע אידיאולוגי ואתני. במהלכה נוצרו מערכות דיכוי ושליטה בהיקף חסר תקדים. עם זאת, מעולם לא חיו על פני כדור הארץ יותר בני אדם למשך זמן ממושך יותר וברווחה כלכלית גבוהה יותר. ניגוד זה בא לידי ביטוי חריף באירופה של המאה העשרים. מדינות אירופיות רבות שמות את קידומן של זכויות האדם הבסיסיות בלב העשייה הפוליטית, ומקדמות אמנות בינלאומיות האירופה ומחוצה לה. שו"ת זה יעסוק בהיסטוריה המורכבת של המאה העשרים: האירועים ההיסטוריים המרכזיים ייבחנו על רקע המגמות החברתיות, התרבותיות והכלכליות ארוכות הטווח. הקורס יתמקד במיוחד בשנים בין 1890-1945. משתתפי התרגיל יתבקשו להתמודד באופן ביקורתי עם מגוון של מקורות היסטוריים (הן ראשוניים והן משניים) ולחוות דעה על פרשנויות היסטוריות שונות.
 

 קבוצה 3  ד"ר שגיא שפר

בתרגיל נעקוב אחר כמה תהליכים מרכזיים באירופה של המאה העשרים. נדבר על צמיחת המדינה, על המאבק הממושך בין האידיאולוגיות הכוללניות, על השינויים בתפיסות המרחק והזמן ועל ההשפעות שלהם על תפיסות של שייכות. נעסוק בתפקיד האלימות בעיצוב היבשת במהלך מאה זו, בהגירה על סוגיה השונים, בתהליכי החלוקה והאיחוד של היבשת, בכיבושים בתוך ומחוץ ליבשת ובמאבקים כנגד כובשים. נשים דגש בתרגיל על המבט על אירופה מן הפריפריה ונתעכב גם על כמה זוויות מבט פחות מוכרות. בין הארועים והתהליכים שיוזכרו: מלחמות העולם, המלחמה הקרה, קולוניאליזם ודה-קולוניזציה, העברות אוכלוסיה, מאבקים לשוויון זכויות ועליית שיח הזכויות באופן כללי, ניאו ליברליזם וצרכנות, קריסת הגוש המזרחי.נקדיש זמן בתרגיל ללימוד ופיתוח כישורים בסיסיים לעבודת ההיסטוריון כגון ניתוח תעודות היסטוריות, חיפוש חומרים וכתיבת עבודות. הצטרפות לקורס לאחר הפסד של שניים או יותר שעורים בתחילת הסמסטר תתאפשר רק באישור המרצה

קבוצה -4 -ד"ר אמיר טייכר
התרגיל יתמקד במחצית הראשונה של המאה העשרים תוך מתן דגש למלחמת העולם הראשונה, למהפכה הקומוניסטית, לעליית הפאשיזם, לנאציזם, ולעיצוב המחודש של אירופה אחרי מלחמת העולם השניה. נלמד לנתח מגוון של מקורות, לקרוא מאמרים באופן מתוחכם, לחפש חומרים ולבחון באופן ביקורתי טענות היסטוריות. לתשומת לבכם, השתתפות בשיעור מחייבת נוכחות, קריאה מרובה והשתתפות פעילה בדיונים. 

פרופ' יגאל חלפין

הנחת העבודה של התרגיל היא שמשטרים אידיאולוגיים-מילנאריים, לשון אחרת משטרים טוטליטריים, הם תופעה ספציפית למאה העשרים. התרגיל יעמוד על מושג האידיאולוגיה המשיחית הסקולרית ויטען שהן הנאציזם והן הסטליניזם הינן תנועות שניסו להציע דרך מדעית (בין תורת הגזע או תורת המעמד) ואקטיבית (תורת המהפכה) להבאת הגאולה ובניית עולם נקי מטומאה (חופשי מיהודים או מבורגנים). התרגיל יתמקד בהשוואת גוף המחקר העוסק בהיטלריזם, עם המחקר החדיש של הסטליניזם, מתוך כוונה להחיות את ההשוואה בין שני המשטרים שנזנחה מאז שנות החמישים. נשאף להבין כיצד התשובות השונות אודות טבעם של המשטר הנאצי והמשטר הסטליניסטי, משקפות ויכוח מתודולוגי-תיאורטי. הצדדים בויכוח זה הם ההיסטוריה החברתית, הרואה במעמדות את מנוף ההיסטוריה וההיסטוריה האינטלקטואלית החדשה, המדגישה את תפקיד השפה המהפכנית כסוכן המרכזי של התהליך ההיסטורי.

"The long twentieth century" begins as early as 1870 and continues to this day. Changes came extra fast during this period and not all of them can be included in a single course. Teachers therefore choose different focuses for their courses and sometimes concentrate on a more limited geographic region (Russia and Eastern Europe, Central, or Western Europe), others opt to cover only parts of this period or deal exclusively with political/social-economic/cultural/intellectual history.

Dr. michal Sapira

This course surveys different issues in the cultural, social, economic, military, gender and intellectual history of modern Europe. The 20th century saw swift and unprecedented changes that radically influenced the lives of European (and non-European) men, women and children. Among the issues we will discuss are: modernism and modernity; imperialism and migration; cinema and modern visual culture; ; the development of the human sciences and of psychoanalysis; World War One; feminism and socialism; pacifism, fascism, communism and Nazism and the development of democracy; World War Two; the Cold War; the development of the welfare state; decolonization, the sexual revolution and the 1960s, and the fall of the Berlin Wall and the European Union

 Dr. Sagi schaefer

"The long twentieth century" begins as early as 1870 and continues to this day. Changes came extra fast during this period and not all of them can be included in a single course. Teachers therefore choose different focuses for their courses and sometimes concentrate on a more limited geographic region (Russia and Eastern Europe, Central, or Western Europe), others opt to cover only parts of this period or deal exclusively with political/social-economic/cultural/intellectual history

Prof. Iris Rachamimov  

Many historians argue that the twentieth century was "the most brutal century".  Two world wars took place during the first half of the century, tens of millions of people were murdered in Europe and outside it, accompanied by murderous purges on ideological and ethnic grounds. During the twentieth century mass surveillance systems were established on an unprecedented scale. Nevertheless, during the same time, the population of the world grew at an explosive rate and more people live on earth for a longer period of time and in better material conditions than ever before. Europe exemplifies this contrast most vividly. European countries with a history of belligerence and colonialism place the promotion of basic human rights at the heart of their political activity. This course will deal with the complex history of the twentieth century: it will focus especially on the period of 1890-1945 and will analyze main historical events against the backdrop of long-term social, cultural and economic trends.

0621-1690-04
 חברה, משטר ותרבות במאה ה-20
 Introduction to the Twentieth Century
ד"ר טייכר אמירשיעור ותגילמן306 א'1200-1000 סמ'  ב'
שיעור ותגילמן306 ד'1200-1000 סמ'  ב'

כללי: משתרעת משנת 1870 ועד ימינו אלה. התמורות בתקופה זו התרחשו בקצב מהיר ביותר ואין דרך לכלול את כולן במסגרת קורס סמסטריאלי אחד. לפיכך, חלק מן המורים שמים את הדגש על זירה גיאוגרפית מסוימת (רוסיה ומזרח אירופה, מרכז אירופה או מערבה), חלקם מתרכזים רק בחלק מן התקופה; אחדים מתמקדים בהיסטוריה פוליטית,

קבוצה  1 ד"ר מיכל שפירא
בקורס זה נסקור סוגיות שונות בהיסטוריה החברתית, תרבותית, צבאית, מגדרית, כלכלית ואינטלקטואלית של אירופה למין 1890. נבחן נושאים שונים במאה זאת בה ארעו שינויים בקצב מסחרר וחסר תקדים ששינו סדרי עולם ואת חייהם של גברים, נשים וילדים באירופה ומחוצה לה. בין הסוגיות בהן נדון: מודרניות ומודרניזם, התפתחות מדעי האדם והפסיכואנליזה, אימפריאליזם והגירה, מלחמת העולם הראשונה, המאבקים לשיווין מגדרי ומעמדי, פציפיזם, פשיזם, קומוניזם ונאציזם והתפתחות הדמוקרטיה, מלחמת העולם השנייה, מוות המונים, המלחמה הקרה, התפתחות מדינת הרווחה, הדה-קולוניזציה, המהפכה המינית ותרבות שנות השישים, התפתחות הקולנוע, פוסטמודרניזם, נפילת חומת ברלין והאיחוד האירופי.

קבוצה  2 - פרופ' איריס רחמימוב
לדעת היסטוריונים רבים הייתה המאה העשרים "המאה הנוראה ביותר". היא ידעה שתי מלחמות עולם, רצח של עשרות מליוני אנשים וטיהורים רצחניים על רקע אידיאולוגי ואתני. במהלכה נוצרו מערכות דיכוי ושליטה בהיקף חסר תקדים. עם זאת, מעולם לא חיו על פני כדור הארץ יותר בני אדם למשך זמן ממושך יותר וברווחה כלכלית גבוהה יותר. ניגוד זה בא לידי ביטוי חריף באירופה של המאה העשרים. מדינות אירופיות רבות שמות את קידומן של זכויות האדם הבסיסיות בלב העשייה הפוליטית, ומקדמות אמנות בינלאומיות האירופה ומחוצה לה. שו"ת זה יעסוק בהיסטוריה המורכבת של המאה העשרים: האירועים ההיסטוריים המרכזיים ייבחנו על רקע המגמות החברתיות, התרבותיות והכלכליות ארוכות הטווח. הקורס יתמקד במיוחד בשנים בין 1890-1945. משתתפי התרגיל יתבקשו להתמודד באופן ביקורתי עם מגוון של מקורות היסטוריים (הן ראשוניים והן משניים) ולחוות דעה על פרשנויות היסטוריות שונות.
 

 קבוצה 3  ד"ר שגיא שפר

בתרגיל נעקוב אחר כמה תהליכים מרכזיים באירופה של המאה העשרים. נדבר על צמיחת המדינה, על המאבק הממושך בין האידיאולוגיות הכוללניות, על השינויים בתפיסות המרחק והזמן ועל ההשפעות שלהם על תפיסות של שייכות. נעסוק בתפקיד האלימות בעיצוב היבשת במהלך מאה זו, בהגירה על סוגיה השונים, בתהליכי החלוקה והאיחוד של היבשת, בכיבושים בתוך ומחוץ ליבשת ובמאבקים כנגד כובשים. נשים דגש בתרגיל על המבט על אירופה מן הפריפריה ונתעכב גם על כמה זוויות מבט פחות מוכרות. בין הארועים והתהליכים שיוזכרו: מלחמות העולם, המלחמה הקרה, קולוניאליזם ודה-קולוניזציה, העברות אוכלוסיה, מאבקים לשוויון זכויות ועליית שיח הזכויות באופן כללי, ניאו ליברליזם וצרכנות, קריסת הגוש המזרחי.נקדיש זמן בתרגיל ללימוד ופיתוח כישורים בסיסיים לעבודת ההיסטוריון כגון ניתוח תעודות היסטוריות, חיפוש חומרים וכתיבת עבודות. הצטרפות לקורס לאחר הפסד של שניים או יותר שעורים בתחילת הסמסטר תתאפשר רק באישור המרצה

קבוצה -4 -ד"ר אמיר טייכר
התרגיל יתמקד במחצית הראשונה של המאה העשרים תוך מתן דגש למלחמת העולם הראשונה, למהפכה הקומוניסטית, לעליית הפאשיזם, לנאציזם, ולעיצוב המחודש של אירופה אחרי מלחמת העולם השניה. נלמד לנתח מגוון של מקורות, לקרוא מאמרים באופן מתוחכם, לחפש חומרים ולבחון באופן ביקורתי טענות היסטוריות. לתשומת לבכם, השתתפות בשיעור מחייבת נוכחות, קריאה מרובה והשתתפות פעילה בדיונים. 

פרופ' יגאל חלפין

הנחת העבודה של התרגיל היא שמשטרים אידיאולוגיים-מילנאריים, לשון אחרת משטרים טוטליטריים, הם תופעה ספציפית למאה העשרים. התרגיל יעמוד על מושג האידיאולוגיה המשיחית הסקולרית ויטען שהן הנאציזם והן הסטליניזם הינן תנועות שניסו להציע דרך מדעית (בין תורת הגזע או תורת המעמד) ואקטיבית (תורת המהפכה) להבאת הגאולה ובניית עולם נקי מטומאה (חופשי מיהודים או מבורגנים). התרגיל יתמקד בהשוואת גוף המחקר העוסק בהיטלריזם, עם המחקר החדיש של הסטליניזם, מתוך כוונה להחיות את ההשוואה בין שני המשטרים שנזנחה מאז שנות החמישים. נשאף להבין כיצד התשובות השונות אודות טבעם של המשטר הנאצי והמשטר הסטליניסטי, משקפות ויכוח מתודולוגי-תיאורטי. הצדדים בויכוח זה הם ההיסטוריה החברתית, הרואה במעמדות את מנוף ההיסטוריה וההיסטוריה האינטלקטואלית החדשה, המדגישה את תפקיד השפה המהפכנית כסוכן המרכזי של התהליך ההיסטורי.

"The long twentieth century" begins as early as 1870 and continues to this day. Changes came extra fast during this period and not all of them can be included in a single course. Teachers therefore choose different focuses for their courses and sometimes concentrate on a more limited geographic region (Russia and Eastern Europe, Central, or Western Europe), others opt to cover only parts of this period or deal exclusively with political/social-economic/cultural/intellectual history.

Dr. michal Sapira

This course surveys different issues in the cultural, social, economic, military, gender and intellectual history of modern Europe. The 20th century saw swift and unprecedented changes that radically influenced the lives of European (and non-European) men, women and children. Among the issues we will discuss are: modernism and modernity; imperialism and migration; cinema and modern visual culture; ; the development of the human sciences and of psychoanalysis; World War One; feminism and socialism; pacifism, fascism, communism and Nazism and the development of democracy; World War Two; the Cold War; the development of the welfare state; decolonization, the sexual revolution and the 1960s, and the fall of the Berlin Wall and the European Union

 Dr. Sagi schaefer

"The long twentieth century" begins as early as 1870 and continues to this day. Changes came extra fast during this period and not all of them can be included in a single course. Teachers therefore choose different focuses for their courses and sometimes concentrate on a more limited geographic region (Russia and Eastern Europe, Central, or Western Europe), others opt to cover only parts of this period or deal exclusively with political/social-economic/cultural/intellectual history

 .

Prof. Iris Rachamimov

Many historians argue that the twentieth century was "the most brutal century".  Two world wars took place during the first half of the century, tens of millions of people were murdered in Europe and outside it, accompanied by murderous purges on ideological and ethnic grounds. During the twentieth century mass surveillance systems were established on an unprecedented scale. Nevertheless, during the same time, the population of the world grew at an explosive rate and more people live on earth for a longer period of time and in better material conditions than ever before. Europe exemplifies this contrast most vividly. European countries with a history of belligerence and colonialism place the promotion of basic human rights at the heart of their political activity. This course will deal with the complex history of the twentieth century: it will focus especially on the period of 1890-1945 and will analyze main historical events against the backdrop of long-term social, cultural and economic trends.

Dr amir teicher

Our focus will be on the first half of the twentieth century: we will examine especially WWI, the communist revolution, the rise of fascism, Nazism and the reconstruction of Europe after WWII. We will learn how to analyze a variety of historical sources, to read academic articles, to search for new evidence and to critically examine historical arguments. NB, participation requires presence, lots of reading and active engagement in class discussions. 

 

0621-1690-05
 חברה, משטר ותרבות במאה ה-20
 Introduction to the Twentieth Century
פרופ חלפין יגאלשיעור ותגילמן306 ג'2000-1600 סמ'  ב'

כללי: משתרעת משנת 1870 ועד ימינו אלה. התמורות בתקופה זו התרחשו בקצב מהיר ביותר ואין דרך לכלול את כולן במסגרת קורס סמסטריאלי אחד. לפיכך, חלק מן המורים שמים את הדגש על זירה גיאוגרפית מסוימת (רוסיה ומזרח אירופה, מרכז אירופה או מערבה), חלקם מתרכזים רק בחלק מן התקופה; אחדים מתמקדים בהיסטוריה פוליטית,

קבוצה  1 ד"ר מיכל שפירא
בקורס זה נסקור סוגיות שונות בהיסטוריה החברתית, תרבותית, צבאית, מגדרית, כלכלית ואינטלקטואלית של אירופה למין 1890. נבחן נושאים שונים במאה זאת בה ארעו שינויים בקצב מסחרר וחסר תקדים ששינו סדרי עולם ואת חייהם של גברים, נשים וילדים באירופה ומחוצה לה. בין הסוגיות בהן נדון: מודרניות ומודרניזם, התפתחות מדעי האדם והפסיכואנליזה, אימפריאליזם והגירה, מלחמת העולם הראשונה, המאבקים לשיווין מגדרי ומעמדי, פציפיזם, פשיזם, קומוניזם ונאציזם והתפתחות הדמוקרטיה, מלחמת העולם השנייה, מוות המונים, המלחמה הקרה, התפתחות מדינת הרווחה, הדה-קולוניזציה, המהפכה המינית ותרבות שנות השישים, התפתחות הקולנוע, פוסטמודרניזם, נפילת חומת ברלין והאיחוד האירופי.

קבוצה  2 - פרופ' איריס רחמימוב
לדעת היסטוריונים רבים הייתה המאה העשרים "המאה הנוראה ביותר". היא ידעה שתי מלחמות עולם, רצח של עשרות מליוני אנשים וטיהורים רצחניים על רקע אידיאולוגי ואתני. במהלכה נוצרו מערכות דיכוי ושליטה בהיקף חסר תקדים. עם זאת, מעולם לא חיו על פני כדור הארץ יותר בני אדם למשך זמן ממושך יותר וברווחה כלכלית גבוהה יותר. ניגוד זה בא לידי ביטוי חריף באירופה של המאה העשרים. מדינות אירופיות רבות שמות את קידומן של זכויות האדם הבסיסיות בלב העשייה הפוליטית, ומקדמות אמנות בינלאומיות האירופה ומחוצה לה. שו"ת זה יעסוק בהיסטוריה המורכבת של המאה העשרים: האירועים ההיסטוריים המרכזיים ייבחנו על רקע המגמות החברתיות, התרבותיות והכלכליות ארוכות הטווח. הקורס יתמקד במיוחד בשנים בין 1890-1945. משתתפי התרגיל יתבקשו להתמודד באופן ביקורתי עם מגוון של מקורות היסטוריים (הן ראשוניים והן משניים) ולחוות דעה על פרשנויות היסטוריות שונות.
 

 קבוצה 3  ד"ר שגיא שפר

בתרגיל נעקוב אחר כמה תהליכים מרכזיים באירופה של המאה העשרים. נדבר על צמיחת המדינה, על המאבק הממושך בין האידיאולוגיות הכוללניות, על השינויים בתפיסות המרחק והזמן ועל ההשפעות שלהם על תפיסות של שייכות. נעסוק בתפקיד האלימות בעיצוב היבשת במהלך מאה זו, בהגירה על סוגיה השונים, בתהליכי החלוקה והאיחוד של היבשת, בכיבושים בתוך ומחוץ ליבשת ובמאבקים כנגד כובשים. נשים דגש בתרגיל על המבט על אירופה מן הפריפריה ונתעכב גם על כמה זוויות מבט פחות מוכרות. בין הארועים והתהליכים שיוזכרו: מלחמות העולם, המלחמה הקרה, קולוניאליזם ודה-קולוניזציה, העברות אוכלוסיה, מאבקים לשוויון זכויות ועליית שיח הזכויות באופן כללי, ניאו ליברליזם וצרכנות, קריסת הגוש המזרחי.נקדיש זמן בתרגיל ללימוד ופיתוח כישורים בסיסיים לעבודת ההיסטוריון כגון ניתוח תעודות היסטוריות, חיפוש חומרים וכתיבת עבודות. הצטרפות לקורס לאחר הפסד של שניים או יותר שעורים בתחילת הסמסטר תתאפשר רק באישור המרצה

קבוצה -4 -ד"ר אמיר טייכר
התרגיל יתמקד במחצית הראשונה של המאה העשרים תוך מתן דגש למלחמת העולם הראשונה, למהפכה הקומוניסטית, לעליית הפאשיזם, לנאציזם, ולעיצוב המחודש של אירופה אחרי מלחמת העולם השניה. נלמד לנתח מגוון של מקורות, לקרוא מאמרים באופן מתוחכם, לחפש חומרים ולבחון באופן ביקורתי טענות היסטוריות. לתשומת לבכם, השתתפות בשיעור מחייבת נוכחות, קריאה מרובה והשתתפות פעילה בדיונים. 

פרופ' יגאל חלפין

הנחת העבודה של התרגיל היא שמשטרים אידיאולוגיים-מילנאריים, לשון אחרת משטרים טוטליטריים, הם תופעה ספציפית למאה העשרים. התרגיל יעמוד על מושג האידיאולוגיה המשיחית הסקולרית ויטען שהן הנאציזם והן הסטליניזם הינן תנועות שניסו להציע דרך מדעית (בין תורת הגזע או תורת המעמד) ואקטיבית (תורת המהפכה) להבאת הגאולה ובניית עולם נקי מטומאה (חופשי מיהודים או מבורגנים). התרגיל יתמקד בהשוואת גוף המחקר העוסק בהיטלריזם, עם המחקר החדיש של הסטליניזם, מתוך כוונה להחיות את ההשוואה בין שני המשטרים שנזנחה מאז שנות החמישים. נשאף להבין כיצד התשובות השונות אודות טבעם של המשטר הנאצי והמשטר הסטליניסטי, משקפות ויכוח מתודולוגי-תיאורטי. הצדדים בויכוח זה הם ההיסטוריה החברתית, הרואה במעמדות את מנוף ההיסטוריה וההיסטוריה האינטלקטואלית החדשה, המדגישה את תפקיד השפה המהפכנית כסוכן המרכזי של התהליך ההיסטורי.

 

"The long twentieth century" begins as early as 1870 and continues to this day. Changes came extra fast during this period and not all of them can be included in a single course. Teachers therefore choose different focuses for their courses and sometimes concentrate on a more limited geographic region (Russia and Eastern Europe, Central, or Western Europe), others opt to cover only parts of this period or deal exclusively with political/social-economic/cultural/intellectual history.

 Dr. michal Sapira

This course surveys different issues in the cultural, social, economic, military, gender and intellectual history of modern Europe. The 20th century saw swift and unprecedented changes that radically influenced the lives of European (and non-European) men, women and children. Among the issues we will discuss are: modernism and modernity; imperialism and migration; cinema and modern visual culture; ; the development of the human sciences and of psychoanalysis; World War One; feminism and socialism; pacifism, fascism, communism and Nazism and the development of democracy; World War Two; the Cold War; the development of the welfare state; decolonization, the sexual revolution and the 1960s, and the fall of the Berlin Wall and the European Union

Dr. Sagi schaefer

"The long twentieth century" begins as early as 1870 and continues to this day. Changes came extra fast during this period and not all of them can be included in a single course. Teachers therefore choose different focuses for their courses and sometimes concentrate on a more limited geographic region (Russia and Eastern Europe, Central, or Western Europe), others opt to cover only parts of this period or deal exclusively with political/social-economic/cultural/intellectual history

.

0621-1987-01
 מבוא לתולדות ארצות הברית
 Introduction to the History of the United States
פרופ נוה אילשיעור גילמן223 ד'1400-1200 סמ'  ב'

השיעור יעסוק במקורותיה של ארה"ב ובעיצוב החברה והמשטר האמריקני הייחודי. נבדוק את היווצרות החברה הקולוניאלית בצפון אמריקה ונתמקד בעיקר על תקופת העיצוב והכינון של ארצות הברית. נברר את מרכיבי הצהרת העצמאות האמריקאית ואת אפיונה ומעמדה של החוקה האמריקנית כמסמך בונה משטר ומעצב זהות. כמו כן נעסוק באירועים מרכזיים בהיסטוריה של ארה"ב משלב הקמתה ועד לפרוק הברית ולפרוץ מלחמת האזרחים במחצית המאה ה19.

The course will explore the origins of the US by looking at the formation of American society, politics and culture. We will start with the first English settlement in the New World; continue with the American Revolution and the process toward independent and the formation of the Federal Constitution at the end of the 18th century. Then we will deal with major historical events in the history of the US during the first half of the 19th century. The course will end with the Civil War, its origins, major characteristics and consequences.

0621-2032-01
 העיר הרומית והעיר הביזנטית - המשכיות, שינוי ושקיעה
 The Roman & Byzantine City: Continuity Change and Decline
פרופ לניאדו אבשלוםסמינר גילמן362אד'1200-0800 סמ'  א'

הסמינר עוסק בערי האימפריה הרומית והאימפריה הביזנטית מן המאה השלישית לספירה ועד המאה השמינית. בין הנושאים: העיר באימפריה הרומית המוקדמת; העיר ומשבר המאה השלישית; העיר והמדינה בעקבות הרפורמות של דיוקלטיאנוס וקונסטנטינוס; ייסוד ערים ושינויים במעמדן; הערים והנצרות; גורלן של הערים בתקופה הביזנטית האמצעית: שקיעה או העלמות?

לקריאה מוקדמת: משה עמית, תולדות הקיסרות הרומית, ירושלים תשס"ג.

ישראל שצמן, האימפריה הרומית ומורשתה, תל-אביב תשס"ב.

רוברט לופז, לידתה של אירופה, תל אביב 1990.

ירון דן, חיי העיר בארץ ישראל בשלהי העת העתיקה, ירושלים תשמ"ד.

.

This course deals with the cities of the Roman Empire and the Byzantine Empire from the third century C.E. to the eighth century. It will focus on the following subjects: the city in the early Roman Empire; the city and the third-century crisis; the reforms of Diocletian and Constantine and their impact on the cities; the foundation of new cities and their status; cities and Christianity; the fate of the cities in the middle Byzantine period

0621-2060-01
 אימפריה וזהויות מקומיות באגן המזרחי של הים התיכון ובמזרח הקדום
 Empire & Local Identities in the Eastern Mediterranean & the ancient Near Eat
פרופ הוניגמן סילביסמינר גילמן361אג'1800-1600 סמ'  א'
סמינר גילמן361אד'1800-1600 סמ'  א'

הסמינר יעסוק בהשפעת שילובן של קהילות וחברות מקומיות שונות אל תוך מבנה אימפריאלי על הדרך שבה אותן הקהילות עיצבו את זהותן הפרטיקולארית. מבחינה גיאוגרפית יושם הדגש על האזור הרב-תרבותי של אסיה קטנה (טורקיה של היום) מצד אחד, ובחברה הרב-תרבותית של מצרים מצד שני, אך גם נעסוק בפניקיה וביהודה באופן משני. מבחינה כרונולוגית, הדיון יתחיל בתקופה של האימפריה הפרסית, אך יתמקד בעולם ההלניסטית (323 – 31 לפנה''ס) ובאימפריה הקדומה (31 לפניה''ס – 212 לספירה). נתחקה אחר השינויים שעברו בים האימפריה הפרסית, העידן ההלניסטי, ועד לאימפריה הרומית הקדומה. נשווה בתגובות לאימפריה של ערי-מדינה יווניות בתקופה ההלניסטית (כשהמלכים היו יווניים) וגם באימפריה הרומית (כשהקיסרי ואליטות האימפריה היו רומאיות). כמו כן נעסוק ביחסים בין מקדשים מקומיים לבין המלכים והקיסרים הזרים, ובתגובתן של חברות לא יווניות (מההרכבים האתניים השונים של האזורים הגיאוגרפיים השונים שיסקרו) כלפי האימפריות השונות ששלטו עליהן. הסוגיות השונות הן של השתלבות אל תוך המסגרות האימפריאליות לעומת התנגדות לאימפריה, שינוי הדרגתי אך מהותי בתפיסת המרחב, דו לשוניות ורב לשוניות, ביטוי אדריכלי מונומנטאלי לזהויות המקומיות, ביטויים ספרותיים (כולל תרגומים ליוונית ואימוץ של ז'אנרים ספרותיים חדשים, כגון כתיבת תולדתיהם של עמים מקומיים על פי הז'אנר של ההיסטוריוגרפיה היוונית), ועוד. הסמינר גם יעסוק בסוגיות תיאורתיות של זהות, וחוץ אתנית, ועוד.

The seminar will investigate the influence of imperial settings on the construction of local identities. The main emphasis will be on local communities of Asia Minor and Egypt, although Phoenicia and Judea will also be included. Chronologically, the survey will start with the Persian Empire, but will dwell more particularly on Hellenistic and Early Imperial Times

0621-2061-01
 כלכלה ועיצוב זהויות קולקטיביות וזהות עצמית בעולם העתיק
 Economy as Shaping Communal and Personal Identities in the Ancient World
פרופ הוניגמן סילביסמינר גילמן262 ד'1800-1600 סמ'  ב'
סמינר גילמן449 ג'1800-1600 סמ'  ב'

באזור של הים התיכון והמזרח הקדום הומצא המטבע במאה השביעית לפני הספירה, באסיה קטנה (טורקיה של היום). אולם הפך המטבע לכלי המרכזי ביחסים הכלכליים רק בהדרגה, כשכלכלת שוק המשטתת על מטבע התקיימה זו לצד זו עם שיטות כלכליות אחרות. בנוסף, לא זו בלבד שהחשיבות ההולכת וגוברת של המטבע גרמה לשינויים בהתנהלות הכלכלית, אלא היא גרמה לשינויים תרבותיים מרחיקי לכת נוספים, הן עבור המדינות והקהילות שהשתמשו במטבע, והן עבור הסוכנים האינדיבידואלים. הסמינר יתחקה אחר שתי סוגיות מרכזיות. האחת, מהן הסיבות שבגללן מדינות וקהילות עתיקות טבעו מטבעות. בעיקר, באיזו מידה המניעים היו כלכליים בלבד, או שמא השתלבו במניעים פוליטיים פרקטים ואף במניעים פוליטיים סימבולים, כגון הרצון לבטא זהות קולקטיבית נפרדת. לצורך זה נתחקה אחר השימוש במטבע או בשיטות כלכליות אחרות ביוון בתקופה הארכאית והקלאסית, ובמזרח הקדום ובים התיכון מהאימפריה הפרסית, דרך אלכסנדר הגדול והעולם ההלניסטי, ועד לאימפריה הרומית. הסוגיה השניה נוגעת לחברת ערי המדינה היווניות. נבחן איך השינויים בפרקטיקות כלכליות שנבעו מההשפעה המשולבת של מטבע, דמוקרטיה ואוריינות הביאו לשינוי בסיסי בטיב היחסים בין האישיים, ובטיב העצמי, ואיך שינויים אלה גרמו הלאה לשינויים תרבותיים ודתיים.

 

In the area of the Mediterranean and the ancient Near East, coinage was invented in the seventh century BCE in Asia Minor, but it only slowly became the main instrument of economic exchanges, first co-existing and only gradually replacing other economic systems. The increased use of coined money in the ancient world entailed not only economic, but also thorough cultural changes, both for the states and communities that stroke and used coins, and for individual agents. The seminar will follow two correlated threads. First, it will address the question of why ancient states stroke coins, laying the stress on the question of whether motivations for striking coins were purely economic, or whether coinage also served political purposes and was a means to express state or collective identity. The chronological and geographical scope of the survey will include Archaic and Classical Greece, the Persian Empire, Alexander the Great, and the Hellenistic world, and (succinctly) the early Roman Empire. The second thread will focus on the world of the Greek cities, and explore how the shift in economic practices that resulted from the combined impact of coinage, democracy, and literacy entailed changes in the nature of inter-personal relations, and ultimately, in the self, with bearings on cultural and religious developments.

 

0621-2063-01
 ,אפוקליפסה עכשיו": סוף העולם במזרח הקרוב בעת העתיקה ובעת העתיקה המאוחרת
 "apocalypse Now": the End of Time in Ancient and Late Antique Near East
ד"ר אגוסטיני דומניקוסמינר גילמן260 ה'1600-1400 סמ'  ב'
סמינר גילמן458 ג'1600-1400 סמ'  ב'

הדמיון האפוקליפטי על דימוייו המתארים את ההיפוך הקוסמי של הגורל, נשמרים ברוב הדתות. בחלקו הראשון של הקורס נעסוק בגישות המתודולוגיות השונות (היסטוריות ועוד) שהן רלוונטיות לחקר האפוקליפטיקה. בחלקו השני נקרא ספרות אפוקליפטית באמצעות ניתוח משווה. לצורך זה הקורס יתמקד באפוקליפסה היהודית, הנוצרית והזורואסטרית. נקרא טקסטים אפוקליפטיים מהמקרא, מהספרות היהודית מתקופת בית שני (כולל מגילות ים-המלח), מהברית החדשה ומהספרות הפרסית האמצעית. דגש נוסף יינתן לאינטרקציות פוליטיות ודתיות כפי שמשתקפות מתוך זרמים נבואיים. 

הקורס  יועבר באנגלית. הוא אינו דורש ידע קודם בלשונות עתיקות או מזרחיות

The apocalyptic imagination, with its visions of a grand and cosmic reversal of fortune, appears in most religions. In the first part of the course we shall deal with apocalypse in general, and discuss which historical and methodological approaches are relevant to its study. In the second part we will read works belonging to the genre of apocalyptic literature in a comparative perspective, with particular focus on the Jewish, Christian and Zoroastrian apocalypses. We will read apocalyptic texts from the Hebrew Bible, Second Temple Jewish literature (including the Dead Sea Scrolls), the New Testament, and Middle Persian literature. Additional emphasis will be placed on the religious and political interactions which manifested themselves in the prophetic movements.

This course does not require any skill in Ancient and Oriental languages and will be given in English

0621-2416-01
 קולוניאליזם וחברות ספר
 Colonialism and Frontier Societies
פרופ אלגזי גד יעקבסמינר גילמן319אא'2000-1600 סמ'  א'

זהו סמינר ניסויי, המבקש לבחון סוגיות בהיסטוריה של תהליכים קולוניאליים. אין עניינו בגישות קולוניאליסטיות דווקא, אלא בחברות קולוניאליות, ובמיוחד בחברות ספר, כאלה המתעצבות לא נוכח גבול מוכר אלא בנוכחותם המתמידה של אזורי ספר. הסמינר יתמקד בחברות קדם מודרניות – ובמיוחד בימי-הביניים המרכזיים והמאוחרים, אך ננסה לבחון בו דוגמאות מתקופות אחרות כדי לבדוק את תוקפן של תיאורטיזציות של קולוניאליזם. זהו סמינר ניסויי בהגדרתו והמשתתפות והמשתתפים יידרשו לעבודה עצמית רבה, יציגו גישות מחקריות ויציגו מקרי-מבחן מתחום עיסוקם.
 

The seminar deals with the history of colonial processes. We shall not focus on colonialist attitudes and images but on colonial societies, in particular on frontier societies shaped to a significant extent by the dynamics of frontier spaces. We shall begin with pre-modern colonialism and then move on to examine some more modern examples to test different conceptualization of colonialism. This is, by definition, an experimental seminar; participants would be required to engage in independent work, to acquaint themselves with different approaches and present case studies

0621-2423-01
 משבר וצמיחה במאה ה-14
 Crisis and Growth in the 14th Century
ד"ר כהן הנגבי נעמה רחלסמינר גילמן362אג'1200-0800 סמ'  ב'

המאה ה -14 ידועה כאחת התקופות הקשות ביותר בהיסטוריה האירופית. בין רעב למגיפה ומלחמות לא פוסקות אוכלוסיית אירופה התדלדלה משמעותית. משבר מנהיגות בכנסייה ערער את ההגמוניה הרומית שהושגה סוף סוף במאה הקודמת ומרידות רבות בשלטון סמנו ערעור הולך וגובר של הסדר הקיים. לצד המשבר הגדול ניכרת גם פריחה תרבותית מגוונת והתארגנות חברתית מקצועית ועירונית חדשה. במסגרת הקורס נבחן את האירועים ההיסטוריים תוך התייחסות למאפיינים איזורים שונים במרחב האירופי. נקרא מקורות ראשונים מגוונים ונעמוד על התמורה במגמות ההיסטוריוגרפיות ביחס ל'משבר', 'צמיחה' ולמאה ה- 14 בפרט.

The 14th century is famous for being one of the most difficult centuries in European history. Hunger, plague and ongoing wars caused a major decline in European population of the time. The crisis of leadership in the Church unsettled Roman hegemony, fully achieved only in the previous century. The challenges to secular authority were no less vociferous. Alongside this great decline, diverse cultural prosperity is seen and new schemes of social and professional organization. The seminar will be devoted to reading the historical events as they appear in primary sources. We will look at different areas of Western Europe and study the changes in the historiography of ‘crisis’ and ‘prosperity,’ particularly in the 14th century.

0621-2689-01
 מינות וקדושה בעת החדשה המוקדמת
 Heresy and Sanctity in Early Modern Europe
פרופ הרציג תמרסמינר גילמן362אב'1600-1200 סמ'  ב'

בסמינר זה, נעסוק בתנועות דתיות שהוקעו כתנועות מינות מהמאה הארבע-עשרה ועד למאה השש-עשרה, במנהיגים שעמדו בראשן, וביחסו של הממסד הכנסייתי כלפיהן. כמו-כן, יבחן הסמינר את הקשר האפשרי בין העלייה במעמדן הציבורי של נשים מיסטיקניות שנחשבו לקדושות—במקביל לרדיפתן של כתות המינים בשלהי ימי הביניים—להמצאה של כת המכשפות השטנית במאה החמש-עשרה. המקורות שאותם ננתח בסמינר כוללים תעודות ממשפטי מינות; חיבורים פרי עטם של גברים ונשים שנחשבו לקדושים או למינים; חיבורים הגיוגרפיים (חיי קדושים/ות), וספרי הדרכה לשופטים במשפטי מינות..

 

This seminar focuses on religious movements that were condemned as heretical from the fourteenth to the sixteenth century, on their spiritual leaders, and on the attitude of the ecclesiastical establishment towards them. In this context, we shall also examine the possible connection among the rise in the public standing of saintly women mystics and the persecution of dissenting religious groups in the last centuries of the Middle Ages, and the invention of the diabolic sect of witches in the fifteenth century. We will read and discuss primary sources including records form inquisitorial proceedings against heretics, the writings of men and women who were reputed for sanctity or heresy, hagiographic texts and inquisitorial manuals

0621-2737-01
 חברה וספרות ברנסנס הצרפתי
 Society and Literature in the French Renaissance
פרופ קופרטי-צור נדיןסמינר גילמן262 ה'1200-0800 סמ'  ב'

נתמקד בשתי יצירות מופת של הרנסנס הצרפתי, ההפטמרון למרגריט דה נאווארה וארבעת ספריו של פרנסואה רבלה (כולם מתורגמים לעברית). הסמינר יעסוק בסוגיות חברתיות המופיעות ביצירות הנ"ל ובייצוגיהן. בין הנושאים המרכזים נדון בהופעת ההומניזם בצרפת, בתפקידה של הכנסייה ובבגידת הנזירים, במיצובה של האישה (חינוך, מיניות, נישואין וזכויות), בציד המכשפות, במשבר הסמכות וניצני המשבר הדתי. הסטודנטים מתבקשים לקרוא את היצירות הספרותיות ושורה של מחקרים בהיסטוריוגרפיה של הרנסנס הצרפתי

Focusing on two master pieces of the French Renaissance, Marguerite de Navarre’s Heptameron and François Rabelais ‘s four books, (both authors are translated into Hebrew), the seminar will deal with the social problems raised by those works and their representations. Among the main topics : Humanism, the role of the Church and the treason of the monks, the situation of Women (education, sexuality, marriage and rights), witchcraft, the crisis of authority and the premises of the religious crisis. Students are required to read literary works as well as a range of studies in the historiography of the French Renaissance.   

0621-3243-01
 האינדיאנים באמריקה הלטינית לאחר העצמאות
 The Indians in Latin America After Independece
ד"ר לייבנר חררדוסמינר גילמן320 ב'2000-1600 סמ'  ב'

בסמינר נבחן את ההיסטוריה של קבוצות האוכלוסייה המוגדרות כ"אינדיאנים" במקומות שונים באמריקה הלטינית במהלך המאות ה- 19 וה- 20. המורשת הקולוניאלית יצרה מציאות חברתית ותרבותית של שוליות-מוגנת עבור אוכלוסיות משמעותיות. למרות הגדרת  אינדיאנים כאזרחים שווי זכויות בהכרזות העצמאות ובחוקות של הרפובליקות החדשות הם נשארו בשוליים או אף מחוץ לרוב תהליכי בניית האזרחות ובניית האומה. ברוב הנרטיבים ההיסטוריים אודות האינדיאנים באמריקה הלטינית הם אכן מיוצגים כשוליים. מחקרים חדשים מראים כי לאורך המאה ה- 19 אירעו תהליכים מורכבים יותר. בשלבים מסוימים היו אוכלוסיות אינדיאניות שצברו כוח פוליטי וכלכלי, שאוכלוסיות אחרות התקיימו במערכות חברתיות ופוליטיות בעלות רמה גבוהה של אוטונומיה ושרק לקראת השליש האחרון של המאה ה- 19 אירעו, לאורכה ולרוחבה של היבשת, תהליכים אשר הכריעו את האוכלוסיות האינדיאניות לעמדת שוליות וכפיפות במקרה הטוב, או להתפרקות קהילתית, עקירה המונית ואף היו מקרי השמדה.

במחצית השנייה של הסמינר נדון במה שמכונה הבעיה האינדיאנית כפי שהיא עולה לאורך המאה ה- 20 בקרב האליטות הלא-אינדיאניות ובהופעה המחודשת של אינדיאנים התובעים את זכויותיהם. לצד מחקרים היסטוריים נקרא, בחלק זה, גם עבודות אנתרופולוגיות בנות התקופות בהן אנו דנים. לכל אורך הסמינר נשלב קריאת ספרות מחקר עם ניתוח של מקורות ראשוניים.

During the seminar we will look at different populations considered as “Indians” in different places of Spanish-America during the 19th and 20th centuries until the last wave of radical changes in their status in the last decades. The colonial heritage pushed indigenous populations toward social and cultural marginality. Despite their constitutional definition as citizens of the new independent republics they generally were at the margins of state-making processes. Most historical narratives represent them as eternally marginal to the nation-building process. However, new researches show that during part of the 19th century more complex processes took place. At certain periods indigenous populations acquired enough power toward the states and toward other populations in order to maintain both autonomy and even to interfere as subjects in politics and state-building. Only during the last third of the 19th century in most countries of the American continent power relations became so unbalanced that indigenous populations lost their autonomy, were dispossessed, evicted, uprooted and in certain cases mass-murdered. In places they were needed as work force they subjugated to a new class of landowners or mine-companies. During the second half of our seminar we will discuss what was called by the creole elites “the Indian problem” during the 20th century and the awakening of new indigenous protests and movements. We will read different kind of sources as well as historical and anthropological studies.
 

0621-3244-01
 עבדות באמריקה
 Salvation in America
פרופ זכים מיכאלסמינר גילמן361אב'1800-1600 סמ'  ב'
סמינר גילמן361אה'1800-1600 סמ'  ב'

אי-אפשר להפריד בין יישוב ה"עולם החדש" לבין העבדות. עשרה מיליון אפריקאים "יובאו" לאמריקה - בלעדיהם החברה והכלכלה שקמו שם לא היו מן האפשר. כיצד ההגירה הענקית הזו התבצעה? האם היה לה תקדים? איזו מין חברה אמריקאית התהוותה כתוצאה מכך? מדוע הגזענות מלאה תפקיד כל כך מרכזי במפעל שנראה על פניו כלכלי-תועלתני גרידא? כיצד השפיעה העבדות על ההתפתחות האזרחית של מדינות אמריקה, ומדוע היא לא הכתה שורש בכל שטחי העולם החדש? למה דווקא אפריקה הייתה למקור כוח העבודה של אמריקה? מה הניע את ההתנגדות המדינית והמוסרית לקיום העבדות, שהלכה והתעצמה מהמאה ה-18? וכיצד ניתן להסביר את ההבדלים בין האופן בו בוטלה העבדות בצפון אמריקה (באמצעות מלחמת חורמה) ובדרום אמריקה (בשחרור הדרגתי)? הסמינר יתמקד בתולדות העבדות באמריקה הבריטית ובארצות הברית, לצד השוואות לדרום אמריקה, ולברזיל ולקובה בפרט.

 It is impossible to separate out the settlement of the New World from the history of modern slavery.  Ten million Africans were “imported” to America since the sixteenth century.   How was this giant migration carried out?  Did it have precedent in world history?  What kind of American societies developed as a result?  Why did racism fill such a central role in what would appear to be an entirely economic project?  Why was Africa the source of New World slave labor?  What eventually motivated the emergence of political and moral opposition to slavery, which can be first dated to the eighteenth century?   How can we explain the differences in the process of slavery’s abolition between the United States (by means of total war) and the West Indies and South America (by means of graduated emancipation)?  The seminar will focus on the history of slavery in British America and the United States, with relevant comparisons to the experience “south of the border.”

0621-3272-01
 המלחמה הגדולה 101 שנים אחרי: מלחמת העולם הראשונה, מודרניות וזיכרון
 The Great War 101 Years Later: Ww i Modernity and Memory
פרופ מלמן בלההסמינר גילמן449 ה'1400-1000 סמ'  א'

מלחמת העולם הראשונה, 'המלחמה הגדולה', היא האירוע הגלובלי המכונן. כמלחמה הטוטאלית הראשונה היא הטביעה את חותמה על מיליונים באירופה ובטריטוריות הקולוניאליות שלה. המלחמה היוותה מודל של מלחמות המאה ה-20 וצומת מרכזי בהיסטוריה העולמית, עיצבה התנסויות מודרניות, והשפיעה על אופני הייצוג, הזיכרון וההנצחה שאנו מכנים 'מודרניים'. מפגשם של מיליונים עם מוות בממדים חסרי תקדים וטכנולוגיות חדשות של הרס, הביא ל/או האץ שינויים במדינה, בחברה ובכלכלה, ברקמת היחסים בין מעמדות חברתיים שונים ובין נשים וגברים. המלחמה עוררה בחינה עצמית בקרב יחידים ובקרב קבוצות, והביאה להגדרה מחדש של זהויות קולקטיביות ביחס למושג, לתופעות ולהתנסויות שאנו מכנים 'מודרניים'.

 

הסמינר מציג בפניכם מגוון של מגמות –ובהן מגמות עכשוויות ומאתגרות--בהיסטוריה של המלחמה ושל מלחמות טוטאליות וגלובליות, ואת האפשרויות שעומדות בפניכם כשאתם לומדים את המלחמות הללו, דנים בהן וכותבים עליהן. בסמינר נבחן את ההתנסות במוות מסוג חדש בחזית, שבה התפתחו צורות חדשות של לוחמה והרס, ובעורף, על יחידים ועל קבוצות ואת ייצוגי ההתנסות הללו בתרבות. נתוודע לאוטוביוגרפיות ומכתבים של קצינים, חיילים ואחיות צבאיות; נבדוק את השפעות המלחמה על חיי היומיום – החל בדיאטה היומית בבירות המערביות וכלה בתחום יחסי העבודה והפנאי. נבחן את מערכות הקשרים בין מדינות לפרטים ואת הקשרים הנרקמים בין אומות ליחידים. חלק מהסמינר יוקדש לזיכרון המלחמה ועיצוביו עד לימינו: לפולחני המוות ובמיוחד החייל האלמוני, לצורות ופרקטיקות של אבל והנצחה, לעיצוב הזיכרון על-ידי תעמולה, במוזיאונים ובבתי קברות, ובאומנויות (ובהן הקולנוע).

בסמינר נעשה שימוש בקשת רחבה במיוחד של מקורות: אוטוביוגרפיות ועדויות שבעל-פה; מקורות 'רשמיים' של המדינה; סטטיסטיקה; עיתונות; פמפלטים וכרזות תעמולה; ספרות יפה; מוסיקה פופולארית וגבוהה; האמנויות הפלסטיות והקולנוע וגם ממצאים ארכיאולוגיים מהמלחמה (בשדות הקרב עצמם).

 

 

The First World War was the first global event. A total war, it changed the lives of millions in Europe and its colonial territories. It was the paradigm of the wars of the 20th century and a crossroad in world-history, shaped modern experiences and the forms of representation and memory which we call "modern". The massive encounter with death and new technologies of destruction engendered, or speeded up, changes in states, society and the economy, in class and in gender relations, and brought on new forms of reflexivity and identity.

The seminar will examine the experience of the front and home-front and their representations in autobiographies and memoires (by officers, common soldiers and military nurses), the war's impact on daily life (from diet and eating to work and leisure), the relationship between individuals and the state as well as between individuals and the nation. We shall consider forms of commemoration and mourning shaped up by the war, and modern memory.  We shall make extensive use of a variety of sources: private, public and official, literary, visual (films and photography) and material remains of the war in museums and war excavations.

0621-3287-01
 החיים שאחרי: ההגליה וההגירה ברוסיה הצארית
 Exile and Emegration in Tsarist Russia
ד"ר קפלן ורהסמינר גילמן497 א'1800-1600 סמ'  ב'
סמינר גילמן497 ד'1800-1600 סמ'  ב'

ההגליה וההגירה הינן תופעות שמקבלות משמעות מיוחדת בתקופה המודרנית, עם המצאת כלי תחבורה ותקשורת חדשים. השלטון הצארי ניצל את המרחבים במזרח המדינה, בעיקר בסיביר, לצורך הגליה כצורת ענישה, כולל ענישה של פושעים פוליטיים. מתנגדי השלטון הרוסים ומשתתפי המרידות הפולנים נשלחו להגליה בסיביר – והפכו לסוכני התרבות האירופאית באזור זה. איזה אורח חיים נוצר שם, הרחק ממרכז המדינה, וכיצד, באופן פרדוקסלי, נהפכה סיביר לאזור בו התאפשר לפעמים יותר חופש מאשר במחזות האחרות של האימפריה?

אך לצד ההגליה כעזיבה מאולצת של הבית מתוקף החלטות השלטון,  התפתחה במאה ה-19 ברוסיה תופעת העזיבה מרצון, או לפחות מכורח הנסיבות ולא לפי פקודת המשטר – ההגירה. מי היו המהגרים – כאינדיבידואלים וכקבוצות? לאן ולמען מה הם נסעו? איזה חוויות עברו עליהם? כיצד השפיעה תופעה זאת על  החברה הרוסית ? במהלך הקורס נחפש תשובות לשאלות הקשורות לתופעות ההגליה וההגירה בתעודות, בזיכרונות וביצירות הספרות של המאה ה-19 ותחילת המאה ה-20.

 

Exile and emigration are historical and social phenomena, which became especially significant in the modern time, with appearance of the new means of transportation and communication. Tsarist regime exploited vast space in the East of the country, especially in Siberia, for exile as a punishment, including that of political opposition. Russian revolutionaries and Polish insurgents were exiled to Siberia as political criminals, but turned into agents of European culture there. What kind of everyday life did they conduct in Siberia and how, paradoxically, they sometimes succeeded to enjoy here more freedom than in other regions of Russia?

However, alongside exile as enforced leaving of home place in the wake of the regime’s coercive decision, appeared phenomenon of emigration as exodus on the personal will or at least due to unfavorable circumstances, and not under the order of the government. Who were the emigrants as individuals and groups? Where and for what purpose did they migrate? What experiences they get through? How did influence emigration on the Russian society and the Tsarist regime?

In the course of the seminar we will search for answers to these questions in the documents, memoirs and nineteenth century Russian literature.

 

0621-3289-01
 מדעי הגזע
 Racial Sciences
ד"ר טייכר אמירסמינר גילמן320 ג'1200-0800 סמ'  א'
כיצד חשבו מדעני הגזע? מאמצע המאה התשע-עשרה ועד אמצע המאה העשרים, מושג הגזע היה מרכזי בדיספלינות מדעיות שונות, ובהן אנתרופולוגיה, פסיכיאטריה, גנטיקה, ספרות ומחקר התרבות. איזה תפקיד היה למושג זה בארגון צורת החשיבה של המדענים? באילו כלים השתמשו מדענים כדי למיין, להגדיר ולאבחן גזעים, ומה קרה למושג הגזע כאשר תוצאות המחקר לא תאמו את ההנחות המוקדמות של החוקרים? האמנם נכון לראות בענפי ידע אלו ״פסאודו-מדע״? אם כן, מה הפך אותם לפחות מדעיים מענפי ידע אחרים? ואם לא, מה משמעות הדבר לגבי הבנתנו את אופן הפעולה של מדעים אחרים? בסמינר נשחזר את צורת המחשבה של מדעני גזע תוך עיון בעבודותיהם המדעיות, הכרת השאלות אותן הם שאלו ובחינה של הכלים שעמדו לרשותם כדי לענות על השאלות הללו. ננסה להבין את הקשר שבין דינמיקות פנים-דיספלינריות לבין השפעות חיצוניות (חברתיות, תרבותיות ואחרות) על תוכנה של העבודה המדעית. נבחן גם את המשמעות החברתית והתרבותית של מיונים גזעיים ואת שילובם של מדענים בניהול מדיניות גזעית בגרמניה, ארצות הברית, בריטניה ואיטליה. נדרשת השתתפות פעילה מכל המשתתפים, ובכלל זה ניתוח כתוב של מקור אחד והצגה של מאמר מחקרי אחד בפני הכיתה
 
How did racial scientists think? The concept of ‘race’ has been pivotal in various scientific disciplines including anthropology, psychiatry, genetics, literature and cultural studies from 1850 to 1945. What role did this concept have in structuring scientists’ thought? What tools did scholars use to sort, define and diagnose races, and what happened to racial concepts when the results of studies cut against researcher’s preliminary assumptions? Should we regard these disciplinary fields ‘pseudo-sciences’? If so, what turned them into less-scientific than other branches of knowledge? And if not, what does that imply regarding our understanding of how science works? In the seminar we will reconstruct the thought processes of racial scientists by scrutinizing their scientific works, getting acquainted with the questions they posed and analyzing the tools they used to answer these questions. We will try to decipher the relations between inner-disciplinary dynamics and external influences (social, cultural etc.) on the content of scientific work. We will also examine the socio-cultural implications of racial sorting and the involvement of scientists in designing and implementing racial policies in Germany, the United States, England and Italy. Active participance is required of all students, including the submission of a written analysis of one source and the presentation of a scholarly article to the class
 
0621-3292-01
 פסימיזם: משבר וגאולה בגרמניה של המאה ה-19
 Pessimism: Crisis and redemption in nineteenth-century Germany
ד"ר אילני עפריסמינר ביה"ס לשפות301 ה'1800-1400 סמ'  א'

כל אסון נראה אמנם כמו אירוע חריג, אך למעשה ביש המזל הוא הכלל", כתב הפילוסוף ארתור שופנהאואר. מראשית המאה ה-19, צמחה בגרמניה תרבות מפותחת של פסימיזם. ראיית שחורות הפכה ליסוד מרכזי בהגותם של אינטלקטואלים גרמנים בני המעמד הבורגני, והניעה תנועות תרבותיות רחבות, בימין ובשמאל כאחד. לא פחות מאידיאולוגיה סדורה, הפסימיזם, צער העולם (Weltschmertz) וההשתוקקות לאסון היוו אופנה וסגנון חיים גרמני. העמדה הפסימיסטית כוונה כנגד אפשרותה של מהפכה פוליטית, משטר דמוקרטי, התקדמות מדעית-טכנולוגית, ואף אפשרות הקיום בכלל. אף שהיא מזוהה לעתים כתוצאה של כשלון המהפכה ב-1848, שורשיה של המגמה הפסימיסטית הם מוקדמים יותר. בסמינר נצלול אל מצולות הייאוש הגרמני מהמהפכה הצרפתית עד "המהפכה השמרנית" לפני מלחמת העולם הראשונה, ונקשור אותו לחרדות פוליטיות, חברתיות ומגדריות. זאת באמצעות קריאה בכתביהם של כותבים וכותבות מרכזיים ומרכזיים-פחות: מדאם דה סטאל, קרולינה מיכאליס-בהמר-שלגל-שלינג, ארתור שופנהאואר, ריכרד וגנר, קרל מרקס, יוהאן יקוב בכהופן, מקס נורדאו, אוסוולד שפנגלר, ארנסט יונגר ועוד.

Every disaster seems like an extraordinary event, but in fact misfortune is the rule", wrote the philosopher Arthur Schopenhauer. Since the beginning of the 19th century, a widespread culture of pessimism emerged in Germany. Bleak vision became a distinctive element in the thought of German bourgeois intellectuals, and motivated large-scale cultural movements, both on the right and the left. No less than systematic ideology, pessimism, Weltschmertz, and craving for disaster became a lifestyle and self-fashioning. The pessimistic stance was directed against the possibility of a political revolution, the democratic regime, the scientific-technological progress, and even of existence in general. Although it is sometimes identified as an outcome of the failed 1848 revolution, the pessimistic trend had earlier roots. In the seminar we will plunge into the depths of German despair, from the French Revolution to the "conservative revolution" preceding World War I, and link it to political, social and gender anxieties. We will read texts by central and less-central writers: Madame de Staël, Caroline Michaelis-Böhmer-Schlegel-Schelling, Arthur Schopenhauer, Richard Wagner, Karl Marx, Johan Jakob Bachofen, Oswald Spengler, Ernst Jünger and others.

0621-3369-01
 נוסעים-כותבים לטינו-אמריקאים: מבוליבר ועד צ'ה גווארה
 Latin American Writers-Travelers: From Bolivar to Che Guevara
ד"ר פרויס אוריסמינר גילמן497 ב'1400-1000 סמ'  א'

רשמי מסע הם חומר גלם מקובל מאוד בקרב היסטוריונים, אלא שרובם נכתבו בידי נוסעים אירופאים או צפון אמריקאים ומתעדים תנועה ממה שמקובל לכנות "המערב" אל אסיה, אוקיאניה, אפריקה ואמריקה הלטינית, או, בשם קוד אחר, מן "הצפון" אל "הדרום". סמינר זה מוקדש לעיון בטקסטים שנכתבו על ידי מנהיגים פוליטיים ואנשי עט לטינו-אמריקאים, אשר מתעדים תנועה אחרת בכיוונה ובאופייה: מן "הדרום" אל "הצפון", או בתוך "הדרום" פנימה. כתבים אלו, שנוצרו כחלק מחוויית התזוזה והמפגש פנים-אל-פנים עם נופים פיזיים ואנושיים שונים ישמשו אותנו לא רק כחלון לתרבות ולפוליטיקה של אמריקה הלטינית במאות התשע-עשרה והעשרים, אלא אף כנקודת מבט לא מערבית על תהליכים כלל עולמיים.

Travel writings have been a very popular source material among historians. Yet most of these texts were written by European and North American travelers and describe a movement from what is commonly called the West to Asia, Oceania, Africa, and Latin America, or, in other terms, from North to South. This seminar is dedicated to the reading of texts written by Latin American political leaders and writers, texts that describe a movement in a different direction and of a different nature: from South to North, or within the South. These documents, created as an integral part of the experience of dislocation and face-to-face encounter with distinct physical and human landscapes, will serve us not only as a window to the culture and history of nineteenth and twentieth century Latin America, but also as a non-Western point of view on global processes of the period

0621-3373-01
 ארצות הברית בין המלחמות, 1914-1865
 The United States Beween the Wars
ד"ר שטרנהל יעלסמינר גילמן362אד'2000-1600 סמ'  ב'

העשורים בין מלחמת האזרחים למלחמת העולם הראשונה היו תקופה סוערת, מסוכסכת, ורבת ניגודים שבמהלכה התעצבה ארצות הברית המודרנית. נעסוק בשורה של תהליכים היסטוריים מרכזיים, כגון שיקום הדרום ועליית משטר האפרטהייד, התהוות הקפיטליזם החדש, האימפריאליזם האמריקאי, וראשיתה של תרבות המונים פופולרית. ננסה לפענח כיצד מתוך סבך השינויים הפוליטיים, הכלכליים, החברתיים והתרבותיים של התקופה הגיחה אמריקה כפי שאנו מכירים אותה כיום, כמו גם אילו אלטרנטיבות נזנחו בדרך.

The period between 1865 and World War I was a time of tremendous change and conflict in America. The seminar will delve into a range of formative historical processes, among them Reconstruction and the evolution of Jim Crow, the new capitalism, the onset of American imperialism, and the creation of mass popular culture. We will aim to understand how America as we know it emerged from this ferment but at the same time consider some forgotten alternatives

0621-6032-01
 הכרונוגרפיה של יוחנן מלאלאס: היסטוריוגרפיה ונצרות באימפריה הביזנטית המוקדמת
 The Chronographia of John Malalas: Christian Historiography in Early Byzantium
פרופ לניאדו אבשלוםסמינר גילמן320 ד'1200-1000 סמ'  ב'

במאה הששית חי באנטיוכיה אדם בשם יוחנן מלאלאס, אשר חיבר חיבור היסטורי רחב היקף הידוע בשם כרונוגרפיה. חיבור זה פותח באדם הראשון ומסתיים בימי שלטונו של הקיסר יוסטיניאנוס הראשון (565-527). היקף החיבור, תכניו המגוונים וסגנונו הפשוט הביאו מחברים רבים, מן המאה הששית ואילך, להשתמש בו כמקור. על אף הצלחתו הרבה של החיבור, כמעט דבר אינו ידוע על המחבר עצמו, ועל כן אין הסבר מוסכם לעצם העובדה כי החיבור נכתב בשפה פשוטה, החורגת מן המקובל בהיסטוריוגרפיה של התקופה. אפשר כי מדובר במחבר בעל השכלה אשר החליט לפנות לקהל קוראים רחב או לחילופין, במחבר חסר השכלה. שתי האפשרויות יוצאות דופן ועל כן ראויות לעניין.

לקריאה מוקדמת:

-The Chronicle of John Malalas, a translation by Elizabeth Jeffreys (et alii), Melbourne 1986.

-Ioannis Malalae Chronographia, ed. I. Thurn, Berlin 2000.

-Elizabeth Jeffreys (ed.), Studies in John Malalas, Melbourne 1990.

-Joëlle Beaucamp (et alii), Recherches sur la Chronique de Jean Malalas, I-II, Paris 2004-2006.

-Mischa Meier (ed.), Die Weltchronik des Johannes Malalas, Stuttgart 2016

John Malalas, who lived in Antioch in the sixth century, is the author of a large-scale historical work known as the Chronography. It opens with Adam and end with the reign of Justinian I (527-565). Due to its large scale, the variety of the material included, and its simple style, many authors, from the sixth century onward, used it as a source. Despite its success, next to nothing is known about this author, and there is no widely accepted explanation for his decision  - unique in sixth-century historiography - to write in a simple language. John Malalas was either a well-educated person who decided to write for a wide readership or a person of average

0621-6033-01
 רומא ואיראן הססאנית: יחסים פוליטיים, תרבותיים ודתיים
 Rome and Sasanian Iran: Political, Cultural and Religious Interactions
ד"ר אגוסטיני דומניקוסמינר גילמן320 ג'1200-0800 סמ'  ב'

החל מאמצע המאה השלישית לספירה ולאורך ארבע מאות השנה לאחר מכן, איראן הססאנית היתה שכנתן העוצמתית והמאיימת ביותר של רומא, ולאחר מכן של ביזנטיון. למרות מלחמות רבות ומתמשכות, החצר הרומית והחצר הססאנית ניהלו קשרים הדדיים חזקים וחלקו זו עם זו רעיונות ומחשבות פוליטיות, דיפלומטיות, תרבותיות ודתיות. בסמינר ננסה לרדת לעומקם של האופנים בהם התקיימו קשרים אלו. נקרא ונבחן את המחקר הקיים בנושא זה, כמו גם מקורות פרסיים ורומיים ראשוניים.  בנוסף, נתמקד בפרשנות על אמנות ויזואליות בפרס וברומא.

הקורס  יועבר באנגלית, אינו דורש ידע קודם בלשונות עתיקות או מזרחיות.

Beginning in the middle of the third century CE, and continuing through four centuries thereafter, Sasanian Iran was the most formidable neighbour and enemy of Rome and then Byzantium.  Despite many and far lasting wars, Roman and Sasanian courts fashioned very strong and mutual relations and shared political, diplomatic, cultural and religious ideas.

The seminar aims to explore these interactions through the discussion of the most relevant scholarly literature and the reading of Roman and Sasanian primary sources. It will also examine the related visual art in Rome and Iran.

This course does not require any skill in Classical and Oriental languages and will be given in English.

0621-6034-01
 פולחן האל האירני מיתרה ברחבי האימפריה הרומית הקדומה
 The Irano-Roman Cult of Mithras in the Early Roman Empire
ד"ר אגוסטיני דומניקוסמינר גילמן320 ד'1200-1000 סמ'  א'

פולחן האל מיתרה או "מיתראיזם", היה אחד מפולחני המיסתורין הבולטים ביותר בעולם הרומי. חסידיו סגדו לאל אירני מיתרה, אל החברות, הקשר והסדר, וכלל טקס "מיסטורין", דהיינו טקס חניכה סודי. הפולחן הופיע לראשונה בסוף המאה הראשונה לספירה והתפשט בקצב מסחרר מחצי האי האיטלקי ואזורי הגבול של האימפריה לאורך נהרות הדנובה והריין  לרחבי האימפריה הרומית. הסמינר יבחן מספר היבטים היסטוריים, חברתיים ותרבותיים של פולחן זה, באמצעות קריאה ודיון במקורות ראשוניים, בספרות מחקרית, ופרשנויות למקורות ארכיאולוגיים ואיקונוגרפיים. נדון במספר סוגיות היסטוריוגרפיות, כגון הבעיות המתודולוגיות הנובעות ממיעוט המקורות הספרותיים המיתריים; המשכיות אפשרית בין המסורת הדתית הפרסית הלבין המיתראיזם הרומי; וסבירותן (או אי-סבירותם) של טעונים אודות השפעתו של פולחן מיתרה על התפתחותה של הנצרות. 

Mithraism was one of the most prominent mystery cults that flourished in the Roman world. Its followers worshipped the Iranian deity Mithras as the god of friendship, contract, and order. The cult, which included secrete rites of initiation (“mysteries) first appeared in the late first century CE and, at an extraordinary pace, spread from the Italian Peninsula and the border regions of the limes across the whole Roman empire.

The seminar aims to explore historical, social, and cultural aspects of Mithraism through the interpretation of the primary sources (first and foremost the iconographic and archaeological evidence) and the reading of the most relevant scholarly literature. The historiographical issues that will be discussed include the methodological problems raising from the paucity of the extant Mithraic literary corpus; the questionability of the supposed continuity between Persian religious tradition and Roman Mithraism; and the (im)plausibility of the Mithraic influence on the development of Christianity.

0621-6501-01
 סמינר מחלקתי ימי הביניים א'
 Departmental Seminar On the Middle Ages a
ד"ר כהן הנגבי נעמה רחלסמינר גילמן497 ג'1800-1600 סמ'  א'

הסמינר המחלקתי מהווה פורום ללימודי ימי הביניים באוניברסיטה. השתתפות חובה לתלמידי הפרק ופתוחה לעוסקים בלימודי ימי הביניים ברמה מתקדמת בחוגים אחרים באוניברסיטה. במסגרת הסמינר שיחולק לחטיבות נקרא מקורות ראשוניים, מחקרים מרכזיים בתחום, ותלמידים וחוקרים מהאוניברסיטה ומחוצה לה יציגו את עבודותיהם בתחום ימי הביניים.

The departmental seminar provides a forum for medieval studies in the university. Attendance is mandatory for medieval history students but the seminar is also open to advanced students conducting research on medieval topics in other departments. The seminar will include reading primary and secondary sources central to the discipline. Throughout the year students, faculty and invited guests will present their medieval focused research in the seminar

0621-6502-01
 סמינר מחלקתי ימי הביניים ב'
 Departmental Seminar On the Middle Ages b
ד"ר כהן הנגבי נעמה רחלסמינר גילמן497 ג'1800-1600 סמ'  ב'

הסמינר המחלקתי מהווה פורום ללימודי ימי הביניים באוניברסיטה. השתתפות חובה לתלמידי הפרק ופתוחה לעוסקים בלימודי ימי הביניים ברמה מתקדמת בחוגים אחרים באוניברסיטה. במסגרת הסמינר שיחולק לחטיבות נקרא מקורות ראשוניים, מחקרים מרכזיים בתחום, ותלמידים וחוקרים מהאוניברסיטה ומחוצה לה יציגו את עבודותיהם בתחום ימי הביניים.

The departmental seminar provides a forum for medieval studies in the university. Attendance is mandatory for medieval history students but the seminar is also open to advanced students conducting research on medieval topics in other departments. The seminar will include reading primary and secondary sources central to the discipline. Throughout the year students, faculty and invited guests will present their medieval focused research in the seminar

0621-6516-01
 אנתרופולוגיה היסטורית: גישות ומושגים
 Historical Anthropology: Approaches and Issues
פרופ אלגזי גד יעקבסמינר גילמן319אג'1200-1000 סמ'  ב'

בקורס נדון במחקרים קלסיים ומעוררי מחשבה שבין היסטוריה לאנתרופולוגיה וכן מחקרים שצמחו מן המפגש הפורה ביניהן במהלך 30 השנים האחרונות. הקורס מתבסס על קריאה אינטנסיבית ומיועד לתלמידי תואר שני בלבד.

This is an intensive reading course discussing traditions of historical anthropology. We shall be reading classical, but also more recent pieces of research which emerged out of the fruitful encounter of history and anthropology in the past thirty years.

 

0621-6535-01
 "הגדת הזהב": בסט סלר מן המאה ה-13
 "the Golden Legend": a 13th-Century Best Seller
פרופ קליינברג אביעדסמינר גילמן361אד'1200-1000 סמ'  א'

הסמינר יעסוק ב"הגדת הזהב" הלגנדה אאוראה של יקובוס מוורג'ינה (ואראזה כיום), אחד מקובצי אגדות הקדושים הפופולאריים בימה"ב

The seninar will focus on the Golden Legend of Jacobus of Voragine, one of the most popular and influential collections of Saints' Lives


 

0621-7003-01
 סמינר מחלקתי מגמת העת החדשה המוקדמת א'
 Early Modern History Departmental Seminar a
ד"ר רבינוביץ עודדסמינר גילמן497 ג'1800-1600 סמ'  א'

סמינר זה יהווה במה לדיון פתוח בנושאים הקשורים לחקר העת החדשה המוקדמת. מסגרת זו מיועדת בראש ובראשונה להצגת נושאי המחקר של המשתתפים, נקרא חומרים קלאסיים ואקטואליים המהווים מסד למחקר בהיסטוריה של התקופה.

This seminar will serve as an open forum for discussion of Early Modern European history. Planned first and foremost as a seminar for discussing the participants' research work, we shall also read classical and current works that serve as a foundation for studying the period.

0621-7004-01
 סמינר מחלקתי מגמת העת החדשה המוקדמת ב'
 Early Modern History Departmental Seminar b
ד"ר רבינוביץ עודדסמינר גילמן497 ג'1800-1600 סמ'  ב'

סמינר זה יהווה במה לדיון פתוח בנושאים הקשורים לחקר העת החדשה המוקדמת. מסגרת זו מיועדת בראש ובראשונה להצגת נושאי המחקר של המשתתפים, נקרא חומרים קלאסיים ואקטואליים המהווים מסד למחקר בהיסטוריה של התקופה.

This seminar will serve as an open forum for discussion of Early Modern European history. Planned first and foremost as a seminar for discussing the participants' research work, we shall also read classical and current works that serve as a foundation for studying the period.

0621-7026-01
 סוגיות בהיסטוריה הדתית של העת החדשה המוקדמת
 Topics in the Religious History of Early Modern Europe
פרופ הרציג תמרסמינר גילמן317אג'1200-0800 סמ'  ב'

בסמינר זה נבחן כמה מן המגמות המרכזיות שאיפיינו בעשורים האחרונים את חקר ההיסטוריה הדתית של אירופה הנוצרית בעת החדשה המוקדמת. במסגרת זו, נדון בהתפתחויות שחלו בתחומי מחקר מסורתיים, כמו ההיסטוריה של מוסדות דתיים (Institutional history) ותולדות המחשבה הדתית בעידן הרפורמציה. בנוסף, יתמקד הסמינר במחקרים על האופן שבו השפיעו המחלוקות התיאולוגיות, אשר פילגו את אירופה במאה השש-עשרה, על חיי היום-יום של בני השכבות הרחבות בחברה. בהקשר זה, נדון בהבטים שונים של התרבות הדתית במובנה הרחב: דפוסי פולחן ייחודיים שהתפתחו באזורים כפריים, תפקידם הציבורי של נביאים ושל נשים בעלות חזיונות, חיי היום-יום במנזרים, השפעת הדפוס על אמונותיהם של פועלים עירוניים, השלכותיה התרבותיות של הצנזורה הכנסייתית, וסוגיות נוספות.

  *דרישת קדם: שו"ת חברה, משטר ותרבות בעת החדשה המוקדמת

 

 

 

 This graduate seminar will explore the main trends in the study of early modern European religious history. We will focus on recent advances in long established fields, such as institutional history and the history of religious thought in the age of the Reformation. In addition, we shall discuss recent studies dealing with the influence of the theological controversies that divided the Christian West on the lives of members of various sections of European society. In this context, we shall explore diverse aspects of early modern religious culture, including popular beliefs and traditional rites, the public roles of visionary and prophetic women and men, monastic life, the impact of the printing revolution on urban laborers, and the cultural implications of ecclesiastical censure.

 

 

0621-7032-01
 החוויה הדתית לסוגיה 1900-1500
 The Varieties of Religious Experience, 1500-1900
פרופ כץ דודסמינר גילמן319אב'1600-1200 סמ'  א'
בקורס זה נקרא ספר אחד בלבד: ויליאם ג'יימס, החוויה הדתית לסוגיה (1902). במקום להדגיש תאולוגיה או צורות פולחן, ג'יימס בחן את האופן שבו הדת השפיעה על האנשים באופן אישי – לא במה הם האמינו, אלא מה הם חוו. אנחנו נקרא את הספר פרק אחר פרק, נבדוק מה היו מקורותיו ונתמודד עם רעיונותיו.
 
 
 
 

 

 

 

 

 

 

 

 

  

In this course we will be reading one book, The Varieties of Religious Experience (1902) by William James. Instead of emphasizing theology or rituals, James looked at how religion affected people personally, not what they believed but what they experienced. We will read his book chapter by chapter, studying his sources and coming to terms with his ideas.

 

 

0621-7043-01
 מעבר לתבונה: בארוק, השכלה-שכנגד ורומנטיקה
 Beyond Reason: Baroque. Counter-Enlightenment and Romanticism
פרופ מאלי יוסףסמינר גילמן317אד'1400-1000 סמ'  א'

מטרתו של הסמינר היא לבחון בצורה ביקורתית שלוש תקופות או תנועות חשובות בהיסטוריה התרבותית של אירופה, שבכולן ניכרה מגמה שמרנית, אפילו ראקציונית, ביחס לתהליך ההיסטורי הכולל של קדמה מכוח התבונה המדעית והשכלולים הטכנולוגיים. ננסה להבין את התופעה ההיסטורית הכללית יותר של "מהפכה ריאקציונית" בהיסטוריה על דרך ההשוואה בין שלוש התרבויות.

The main aim of the seminar is to examine critically three major periods or movements in early modern European history. Common to them all are the conservative, even reactionary, opposition to the general historical process of progress by means of scientific rationality and technological innovations. By comparing the three cultures we shall thus try to understand the very notion and historical manifestations of "reactionary revolution" in history.

0621-7044-01
 קריאה בכתיבת ההיסטוריה לסוגיה, 2018-1776
 Reading the Writing of History, 1776-2018
פרופ כץ דודסמינר גילמן361אד'1200-1000 סמ'  ב'

אנחנו נקרא קטעים מספרי ההיסטוריונים הבולטים ביותר שכתבו ב-250 השנים האחרונות (מאז אדוארד גיבון), בניסיון לקבל תמונה כללית של תחום שהתפתח ועבר שינויים מהותיים בתקופה זו.

הסמינר יתקיים בימי רביעי בשעות 10-12

 

We will be reading selections from the most influential historians who wrote during the past 250 years (from Edward Gibbon until today), in an attempt to get a Big Picture of how the field has changed and developed.

 

Semester Beth

Wednesdays

10.00-12.00

0621-7045-01
 מלחמות הדת בצרפת של המאה ה-16
 The War of Religion France 16th-Century
פרופ קופרטי-צור נדיןסמינר גילמן260 ד'2000-1600 סמ'  א'

למרות האלימות ללא תקדים שליוותה אותן, מלחמות הדת (1561-1598) הובילו לתמורות חברתיות ופוליטיות משמעותיות אשר תרמו למודרניות של צרפת. הפרלמנט הצרפתי נדרש לאשרר את הצו מננט, הסכם ראשון מסוגו לסובלנות דתית – אם כי חלקית אבל תקפה- באירופה. הסמינר יעסוק בממד הפן- אירופאי של הסכסוך המערב את ספרד, גרמניה ואנגליה. הסמינר יעסוק במשבר המונרכיה וקץ בית ולואה, הפילוג הדתי ותופעת המרת הדת. הסטודנטים מתבקשים לקרוא יצירות ספרותיות ותעודות היסטוריות הכוללות עדויות מן התקופה יחד עם מחקר של היסטוריונים בני זמננו, כגון פ. בנדיקט, ד. קרוזה, א. קריסטין, מ. הולט, א. ז'ואנה, ז'. גריסון, נ. זמון-דוויס ואחריםלמרות האלימות ללא תקדים שליוותה אותן, מלחמות הדת (1561-1598) הובילו לתמורות חברתיות ופוליטיות משמעותיות אשר תרמו למודרניות של צרפת. הפרלמנט הצרפתי נדרש לאשרר את הצו מננט, הסכם ראשון מסוגו לסובלנות דתית – אם כי חלקית אבל תקפה- באירופה. הסמינר יעסוק בממד הפן- אירופאי של הסכסוך המערב את ספרד, גרמניה ואנגליה. הסמינר יעסוק במשבר המונרכיה וקץ בית ולואה, הפילוג הדתי ותופעת המרת הדת. הסטודנטים מתבקשים לקרוא יצירות ספרותיות ותעודות היסטוריות הכוללות עדויות מן התקופה יחד עם מחקר של היסטוריונים בני זמננו, כגון פ. בנדיקט, ד. קרוזה, א. קריסטין, מ. הולט, א. ז'ואנה, ז'. גריסון, נ. זמון-דוויס ואחרים

Along with un-precedent violence, the Wars of Religion (1561-1598) led to significant social and political changes that eventually contributed to the modernization of France. The French Parliament was asked to authorize the conciliation agreement signed in Nantes, an agreement that represented the first pact of religious tolerance—albeit partial, but none the less valid—in Europe. The seminar will deal with the trans-european dimension of the conflict involving Spain, Germany and England. It will deal with the crises of the monarchy and the end of the Valois House, the religious Schism and the phenomenon of conversion. It  requires students to read literary texts and historical documents including eyewitness testimonies, as well as research by contemporary historians of the period such as P. Benedict,  D. Crouzet, O. Christin, M. Holt, A. Jouanna, J. Garrisson, N. Zemon-Davis and others.

0621-8024-01
 סמינר מחלקתי בהיסטוריה אמריקנית
 American History and Historiography
פרופ זכים מיכאלסמינר גילמן320 א'1400-1200 סמ'  א'
סמינר גילמן320 ד'1400-1200 סמ'  א'

הסמינר יוקדש לסוגיות הליבה של ההיסטוריה האמריקאית, על כל חמש מאות שנותיה, וביניהן ההגות הפוליטית של הפוריטנים, הויכוח על אישור החוקה, התפתחות הקפיטליזם, אידיאולוגיית הביתיות והמחאה הפמיניסטית, מלחמת האזרחים וביטול העבדות, עליית התאגיד ומרד הפופוליסטים, לידת האימפריאליזם האמריקאי, הניו דיל ומדינת הרווחה ואחרון ובהחלט לא חביב, הרייגניזם. השיעורים יתבססו על קריאה אינטנסיבית בספרות המחקר כשהתלמידים יתבקשו ליטול חלק פעיל בדיונים.

The Seminar will explore a series of core issues over the course of five hundred years of American history.  These include the political philosophy of Puritanism, the debate over ratification of the federal constitution, the creation of a capitalist economy, development of an ideology of female domesticity and the feminist response, the Civil War and abolition of slavery, the rise of the corporation and the populist revolt, the birth of American imperialism, the New Deal and the American welfare state, and, last and certainly least, Reaganism and neo-liberal rule.  Lessons will be based on an intensive reading of the scholarly literature and students will be required to take active part in the ensuing discussions, both in class and in the course’s electronic forum

0621-8027-01
 מחלוקות על חינוך היסטורי בארץ ובעולם
 Debates Over History Education in Israel and in the World
פרופ נוה אילסמינר גילמן361אג'2000-1600 סמ'  ב'

הסמינר יעסוק במחלוקות על החינוך ההיסטורי, נושא המעורר לאחרונה ויכוחים סוערים הן בקרב אנשי מקצוע והן בקרב פוליטיקאים, עיתונאים ומנהיגים חברתיים.  שינויים באופי הדיסציפלינה, במטרת הלמידה והחינוך ובמעמדה של מדינת הלאום, מעוררים כמובן ויכוחים ציבוריים כלפי הוראת ההיסטוריה בחברה נתונה. הסמינר יפתח במחלוקות המתעוררות בישראל    בדור האחרון, וישווה אותן למחלוקות דומות המתרחשות בארצות שונות בעולם. נעסוק בנושאים כמו זיכרון היסטורי, תודעה היסטורית, ונרטיבים היסטוריים כסוג של ידע ממויין ומוסכם, העוברים תמורות ומייצרים ויכוחים ומחלוקות.

The seminar will focus on public debates over history education in Israel and all over the world. Changes in the discipline, conflicting attitudes toward learning and education, and transformation in the nature of the nation state, generate public debates over history education in many given societies. Starting with public debates in Israel, we will compare them to various historical debates in other countries. We will discuss issues such as historical memory, historical consciousness, and historical narratives as selected approved knowledge that undergoing many transformations, thus creating debates and controversies.

0621-8531-01
 סמינר תלמידי מחקר בהיסטוריה שבעל פה
 Doctoral Seminar in Oral History
ד"ר לייבנר חררדוסמינר ביה"ס לשפות105 ד'2000-1600 סמ'  ב'

הסמינר יוקדש לדיון בגישות לניתוח ושיטות עבודה עם עדויות שבעל פה להיסטוריה של המאה ה- 20. בחלק מהמפגשים נבחן באופן ביקורתי פרשנויות ושימושים שונים שהיסטוריונים עשו ועושים בסיפורי חיים, בראיונות, בהקלטות ובטקסטים שנרשמו בעקבותיהם; במפגשים אחרים ננתח יחד ראיונות שפורסמו לאחר עריכה, חלקם כסיפורי חיים, וגם קטעי ראיונות מתומללים ולא-ערוכים. כמו כן, נעסוק גם בדרכים לביצוע של ראיונות למטרות של איסוף של מקורות היסטוריים. החומרים והדוגמאות בהם נדון עוסקים בסוגיות ונושאים שונים: זיכרון מלחמות ואירועים טראומטיים, חקר ההיסטוריה החברתית, חיי היומיום של מי שאינם משאירים אחריהם חומרים כתובים, והיחס בין זיכרון אישי לבין נראטיבים ציבוריים, מה אפשר ללמוד מסיפורים לא נכונים ועוד. ייעשה שימוש בחומרים שמקורם באמריקה הלטינית, באירופה, בארה"ב ובישראל. הסמינר מומלץ לכל מי שמעוניינים ומעוניינות לפתח כלי עבודה וגישות רפלקסיביות לשימוש במקורות שבעל פה.

הסמינר מיועד לתלמידי מ.א. בהיסטוריה כללית, בחוגים ההיסטוריים האחרים, וכן גם בפני התכנית למחקר התרבות.

 

The objective of this seminar is to support research students that are using interviews and/or oral history materials for their MA or doctoral research. We will meet once a month during the entire academic year to discuss questions of oral history methodology: how to interview, what we can get from interviews we had, how to use materials gathered by others, tools for the analysis of oral narratives, practical problems during research, ethical considerations, etc.
 
0621-8532-01
 ספרדית להיסטוריונים
 Spanish for Historians
ד"ר סיטמן רוזליסמינר ביה"ס לשפות101 ד'1000-0800 סמ'  א'
סמינר ביה"ס לשפות101 ד'1000-0800 סמ'  ב'

הקורס יתמקד בקריאת טקסטים היסטוריים מקוריים בשפה הספרדית, ויקנה כלים חיוניים לסטודנטים להתמודדות עם מקורות ראשיים ומשניים. סטודנטים יתמודדו עם טקסטים מתקופות שונות, מאזורים שונים, ומסוגות מגוונות. מטרת הקורס לפתח אצל סטודנטים רגישות בלשנית והיסטורית לשפה ולתרבויות הדוברות ספרדית.

 

Dr. Rosalie Sitman
 
 
This course will focus on original historical texts in Spanish, and will grant students the tools needed to fully understand primary and secondary sources. Students will read texts from a variety of periods, regions, and genres. The course aims to enhance students’ linguistic and historical sensitivity to Spanish language and cultures.
 
0621-8536-01
 מאבק פוליטי וציפיות משיחיות באמריקה הלטינית 1976-1959
 Political Struggle and Mesianic Expectations in Latin America, 1959-1976
ד"ר לייבנר חררדוסמינר ביה"ס לשפות105 ד'2000-1600 סמ'  א'

סמינר זה יבקש לבחון מקרוב את המאבקים הפוליטיים החריפים שאפיינו את כל ארצות אמריקה הלטינית בעקבות ניצחון המהפכה הקובנית ועד להתייצבות של משטרים צבאיים באמצע שנות ה- 70. התקופה מתוחמת על ידי הטענה שמדובר בתקופה של ציפיות מהפכניות משיחיות משמאל וניסיון נואש לחסל אותן מימין. במהלך הסמינר נבחן את הטענה הזאת תוך קריאה של מחקרים טריים על מאבקי התקופה ומשתתפיהם וכן תוך ניתוח של מקורות ראשוניים מגוונים: ספרות פוליטית בת התקופה, דיווחי עיתונות, שירים, כרזות, וחומר אודיו-ויזאולי. הסמינר יהיה כרוך בקריאה רבה באנגלית וספרדית, וייתכן גם פורטוגלית והוא נועד לאפשר למי שירצו בכך לפתח התחלה של מחקר משמעותי בסוגיות שיעלו בו.סמינר זה יבקש לבחון מקרוב את המאבקים הפוליטיים החריפים שאפיינו את כל ארצות אמריקה הלטינית בעקבות ניצחון המהפכה הקובנית ועד להתייצבות של משטרים צבאיים באמצע שנות ה- 70. התקופה מתוחמת על ידי הטענה שמדובר בתקופה של ציפיות מהפכניות משיחיות משמאל וניסיון נואש לחסל אותן מימין. במהלך הסמינר נבחן את הטענה הזאת תוך קריאה של מחקרים טריים על מאבקי התקופה ומשתתפיהם וכן תוך ניתוח של מקורות ראשוניים מגוונים: ספרות פוליטית בת התקופה, דיווחי עיתונות, שירים, כרזות, וחומר אודיו-ויזאולי. הסמינר יהיה כרוך בקריאה רבה באנגלית וספרדית, וייתכן גם פורטוגלית והוא נועד לאפשר למי שירצו בכך לפתח התחלה של מחקר משמעותי בסוגיות שיעלו בו.

0621-8537-01
 היסטוריה ביד הלשון: שפה, זהויות קולקטיביות וחילופים בין-תרבותיים בעולם האטלנטי ב
 Language, collective identities and inter-cultural exchanges in the modern Atlan
ד"ר פרויס אוריסמינר גילמן497 ד'1400-1000 סמ'  ב'

לשפות היה תפקיד מפתח בהתגבשותן של זהויות קולקטיביות ובחילופים בין תרבותיים בעולם האטלנטי במאה התשע-עשרה ובראשית המאה העשרים, אגב הופעתה של מדינת-הלאום המודרנית והתפשטותו של המערב אל אזורים שמחוצה לו. בסמינר זה נעמוד על תפקידה של השפה בתהליכים מרכזיים אלה של העת החדשה, הן כאמצעי תקשורת, והן כמסמן זהותי ופוליטי. נתוודע אל מושגים וגישות מחקריות רלבנטיים מדיסציפלינות שונות כגון סוציולוגיה, אנתרופולוגיה, ספרות ולימודי תרגום, ונתעמק במקרי בוחן היסטוריים ממערב אירופה ומאמריקה הלטינית.

Language had crucial importance in the formation of collective identities and inter-cultural exchanges in the nineteenth and early twentieth century Atlantic world, in connection with the emergence of the modern nation-state and the expansion of the West to non-Western parts of the world. The seminar addresses the role of language in these central processes of the modern era, both as a means of communication, and as an identity or political marker. We will acquaint ourselves with relevant concepts and  approaches form several disciplines such sociology, anthropology, literature, and translation studies, and explore in depth historical case studies from Western Europe and Latin America

0621-9036-01
 מגדר ומלחמה 1945-1870
 Gender and War in Europe 1870-1945
פרופ רחמימוב איריססמינר גילמן320 ב'1200-1000 סמ'  ב'
סמינר גילמן320 ה'1200-1000 סמ'  ב'

מרכיב בולט בבניית המדינה המודרנית היה החיבור שהתפתח בין זכויות אזרחיות מלאות לתרומה צבאית מלאה. ראשיתו של חיבור זה בעידן המלחמות המהפכניות בשלהי המאה השמונה עשרה, אך לשיאו הוא הגיע באירופה בתקופה בין איחוד גרמניה וסיום מלחמת העולם השנייה. רטוריקת המאבק הצבאי של השנים 1945-1870 הניחה חלוקת עבודה בין נשים וגברים, ויצרה קישור עקרוני בין זכויות פוליטיות וחברתיות ותרומה למאמץ המלחמתי. אולם רטוריקה זו, שקידשה "גבריות לוחמת" ו"נשיות מאחה", התקיימה במתח רב עם אופייה ודרישותיה של המלחמה הטוטאלית. נסיבות המלחמה הביאו גברים ונשים רבים לתפקידים, להתנסויות ולפעולות שהיו רחוקים מאוד מהאידיאל המגדרי הדיכוטומי. בסמינר זה נדון בהיבטים השונים של החיבור בין מגדר וצבאיות, ונקרא חיבורים תיאורטיים ואמפיריים שעסקו בנושא. נבדוק במיוחד את ההשפעות השונות שהיו לשתי מלחמות העולם על סדרים מגדריים ומיניים, ונעסוק בהרחבה בחלק מהסוגיות הבאות: תעסוקת נשים במלחמת העולם הראשונה; ייצוגים מגדריים בקולנוע, ספרות ואמנות; חקיקה נאטאליסטית (ולדנית) בתקופה בין המלחמות; מיניות אלטרנטיבית בעידן מלחמות העולם; גבריות ושבי; אונס המוני על ידי חיילי הצבא האדום ועוד.

The emergence of the nation state in modern times was predicated in part on the widespread mobilization of citizenry during wartime. This process began in the era of revolutionary wars in the late eighteenth century and reached its peak in Europe in the period between the unification of Germany and the end of World War II. A connection thus emerged between full civil rights and full contribution to the nation's military effort. The rhetoric of the military struggle imagined a wartime division of labor between women and men, based on the ostensible natural differences between the genders: young men fighting at the front and the rest holding the rear. However, the actual circumstances of wars--especially total wars--brought  many men and women to roles, experiences, and activities that were very far from the dichotomous gender ideal. In the seminar we will explore these tensions and their social, political and cultural consequences. We will examine the impact of two world wars on gender and sexual orders; we will discuss in detail women employment in World War I; we will look at representations of wartime masculinities and femininities in cinema, literature and art; we will investigate the attempts to remasculinize society in the interwar period; we will investigate the issue of masculinity and captivity and dicuss wartime sexual violence including the mass rape of German women by soldiers of the Red Army

0621-9054-01
 תפנית ויזואלית בחקר ההיסטוריה
 Visual Turn in the Historical Research
פרופ חלפין יגאלסמינר גילמן320 ה'2000-1600 סמ'  ב'

בשנים האחרונות רווחת ההנחה, שהעולם  עובר ממילים ליצוגים. במקום לקרוא אנחנו צופים בתמונות, במקום לכתוב ,שולחים אייקונים. בסמינר זה ננסה להפוך התבוננות ביקורתית זו למנוף ונתחקה אחרי  היסטוריונים השואבים את מקורותיהם מציורים ותמונות. נשאל את עצמנו מה פשר ה"תפנית הויזואלית" , בחקר ההיסטוריה. נבחר שורה של מקרי מבחן . נעסוק ביצוגים של העצמי --  בעיקר דרך הפורטרט, של הנוף כמרחב פוליטי, של מין ונשיות ועוד נושאים שיאפשר הזמן.

 

 

A recent trend argues that the world shifted from words to images. 

Instead of reading, we look at pictures, instead of writing, we exchange icons. In this seminar, we shall try to turn this critical observation into a leverage and read up on historians who dedicate their lives to the study of paintings and other images. What is the meaning of the “visual turn” – this will be our point of entry into the inquiry. The seminar will be structured around a set of case studies, among them, representations of the self (portrait), of landscape (as a political space), of women and sexuality, and other related subjects.

 

 

0621-9055-01
 רוסיה וסין: היסטוריה תרבותית השוואתית
 Russia and China: Comparative Cultural History
פרופ גמזה מרקסמינר גילמן320 ג'2000-1600 סמ'  א'
פרופ חלפין יגאל

אילו כלים עומדים לרשותם של היסטוריונים המבקשים לנתח מקורות שאינם טקסטואלים? בסמינר נכיר מחקרים היסטוריים שהעמידו במרכזם מקורות לא-מילוליים ונתוודע לגישות המתודולוגיות למחקר של מקורות אלה. בחלקו הראשון של הסמינר, נעסוק במקורות ויזואלים - טבלאות, גרפים, דיאגרמות, שרטוטים, צילומים וציורים, ונבחן את האתגרים וההזדמנויות שהם מספקים להיסטוריונים. בחלקו השני נתוודע ל״מפנה החושי״ בהיסטוריה, שמעמיד במרכז את ההיסטוריה של קולות, ריחות, טעמים ותחושות. נסתייע גם בגישות ופיתוחים בתחומי ידע אחרים, כמו מדעי הקוגניציה ופילוסופיה של המדע.

 

How do historians analyze non-textual sources? The seminar will introduce to the students historical studies centering on non-verbal sources and existing methodological approaches to the study of such sources. In the first part we will deal with visual sources - tables, graphs, diagrams, charts, photos and drawings, and examine the challenges, and opportunities, these provide to the historian. In the second part we will get to know the sensory turn which brings into the foreground the history of sounds, smells, tastes and feelings. we will make use of further developments from adjacent fields such as cognitive studies and the philosophy of science. It will be fun.

 

0621-9059-01
 רופאים, חיידקים ופלדה: פרקים בהיסטוריה של הרפואה המערבית
 Doctors, Germs and Steel: Chapters in the History of Western Medicine
ד"ר טייכר אמירסמינר גילמן262 ג'1200-0800 סמ'  ב'

איך מוגדרת מחלה, והיכן היא ממוקמת? מה גורם לה להתפתח או להתפשט? ואיך ניתן לוודא שהגוף הפרטי וגופה של הקהילה או של האומה ישארו בריאים, חזקים, נקיים או טהורים? הסמינר יוקדש לבחינת התשובות המשתנות שניתנו לשאלות אלה ברפואה המערבית במאות התשע-עשרה והעשרים, בתחומים כמו בקטריולוגיה, אפידמיולוגיה, אימונולוגיה, גנטיקה ואאוגניקה. נדון באופן שבו ידע רפואי נוצר, בשימוש במדיות שונות (פוסטרים, מוזיאונים, סרטים) כדי להפיץ תפיסות רפואיות חדשות, ובעיקר בהקשרים חברתיים ותרבותיים של גילויים מדעיים-רפואיים. נבחן את ההתפתחות ההיסטורית של מושגים כמו ״נשא״, את הזיהוי של אוכלוסיות מהגרים עם מחלות, את השינוי בתפקידם החברתי והמוסרי של רופאים וגם את הפוטנציאל ההרסני של השאיפה לחסל חולי. השתתפות בסמינר מחייבת קריאה נרחבת, נוכחות והשתתפות פעילה בדיונים.

 

What is the definition of disease, and where is it located? What makes it develop or spread? and how can one make sure that one’s personal, communal or national body remain healthy, strong, clean or pure? The seminar will be devoted to examining the changing answers given to these questions in Western medicine during the nineteenth and twentieth centuries, in disciplines such as bacteriology, epidemiology, immunology, genetics and eugenics. We will discuss the ways in which medical knowledge was created, the use of various media (posters, museums, movies) to spread new medical perceptions, and mostly the social and cultural contexts of scientific-medical discoveries. We will examine the historical developments of concepts such as ‘carrier’, the identification of immigrants with diseases, the change in the social and moral role of doctors as well as the destructive potential of the aspiration to eradicate illness. Seminar participants will be required to read extensively and actively take part in class discussions.

0621-9060-01
 מתי וכיצד נוצרה "אירופה המזרחית"?
 When and How Was "eastern Europe" Ivented?
ד"ר קפלן ורהסמינר גילמן362אד'2000-1600 סמ'  א'

התפיסות הגיאופוליטיות המודרניות מתאפיינות בדרך כלל בראיית אירופה כיבשת המחולקת ל"אירופה המזרחית" ו"אירופה המערבית". במחצית השנייה של המאה ה-20 התגבשה הסכמה מסוימת לגבי הגדרתה של אירופה המערבית, אך  טרם פסקו הוויכוחים על אודות הגבולות הגיאוגרפיים והמאפיינים התרבותיים של אירופה המזרחית.

בסמינר זה נחפש תשובות לשאלות המרכזיות עבור הדיון סביב סוגיה זו. נברר כיצד התגבש המושג "אירופה המזרחית" בשיח המלומדים של סוף המאה ה-18, ובאיזה אופן השתקפו בו תפיסות של ציוויליזציה וברבריות. נבדוק מה היה טיב היחסים בין סנט-פטרסבורג, ורשה וקייב במאה ה-19; ננסה להסביר איזה מין  ישות מדינית הייתה פולין הקונגרסאית, ומדוע התרחשו בה שתי מרידות גדולות  בתקופה זו. כמו כן, נשאל כיצד תרמה המדיניות האנטי-פולנית של הצארים הרוסים במחצית השנייה של המאה ה-19 לעלייתה של הלאומיות האוקראינית דווקא, ואיך כל זה השפיע על התפתחות תפיסות הגזע בתרבות הרוסית האימפריאלית. לבסוף, נעקוב אחרי הופעתן של מדינות לאום במרחב המזרח-אירופאי לאחר מלחמת העולם הראשונה ונבחן כיצד התמודדו מדינות אלו עם בעיות פוליטיות ודמוגרפיות אשר נוצרו בעקבות המלחמה והמהפכה הרוסית של 1917.

Modern geopolitical perspectives are characterized, inter alia, by the vision of Europe as a continent divided into “Western” and “Eastern” parts. While a certain consensus was achieved in the second half of the 20th century regarding perceptions of Western Europe, there are still ongoing debates about the geographical borders and cultural characteristics of Eastern Europe.

In the framework of this seminar we will search for answers to questions that are pivotal for discussion on the phenomenon of Eastern Europe. In particular, we will examine in what way the concept of Eastern Europe appeared in the educated discourse of the late eighteenth century, and how it was connected to the notions of civilization and barbarism.

Relations between St. Petersburg, Warsaw and Kiev in the 19th century will be another aspect of the study. We will try to explain the distinctive status of Congress Poland in the Russian empire, why two major uprisings took place there, how the anti-Polish policy of the Russian Tsars contributed to the rise of Ukrainian nationalism and what impact these developments had on the emergence of the concept of race.

Last, but not least, the seminar will consider the emergence of nation-states in the East European region after the First World War. In this concluding part of the course we will analyze the attempts of these states to resolve the political and demographic problems created by the war and the revolutions of 1917 in Russia.

0621-9061-01
 מחנות שבויים, מחנות ריכוז, מחנות עבודה -עולם המחנות במחצית הראשונה של המאה ה-20
 Internment Camps in the First Half of the 20th Century: POW Camps, Concentration
פרופ רחמימוב איריססמינר גילמן320 ג'2000-1600 סמ'  ב'

כליאת אנשים במחנות—מתחמים מפוקחים המתנהלים מחוץ למערכת העונשין הסדירה—החלה לפני המאה העשרים. ואולם, מסוף המאה התשע-עשרה ובמהלך המאה העשרים רווח מאוד השימוש במתחמי מעצר שכאלה.  שבויים, קבוצות מיעוט נרדפות, נתיני אויב, אסירים פוליטיים, פליטים, מהגרים מצאו את עצמן כעת ב"מחנות מעצר" מסוגים שונים כשמועד שחרורם אינו ברור.  עשרות מיליוני בני אדם נכלאו לתקופות ארוכות במחנות בתקופות מלחמה ובתקופות שלום. הפילוסוף האיטלקי ג'ורג'יו אגמבן ((Agamben ראה במחנה את אחד האתרים החשובים להבנת המצב האנושי המודרני, והמקום המובהק ביותר לנורמליזציה של מצבי חירום. בסמינר נבחן את התהוותם של דגמי מחנות באירופה ומחוצה לה, ונעמוד על משטרי הכליאה השונים שהתפתחו במקומות שונים ובתקופות שונות. אנו נתמקד במיוחד במחנות שבויים, בגולאגים, במחנות כליאה לנתיני אויב ובמחנות ריכוז, אך לא נעסוק במחנות ההשמדה

The internment of people in camps—controlled environments outside the jurisdiction of the regular penal system—began before the twentieth century. However, from the end of the nineteenth century and during the first half of the twentieth century, the use of such detention centers was greatly extended. Prisoners of war, persecuted minority groups, enemy aliens, political prisoners, refugees, and work migrants increasingly found themselves in such internment facilities and without knowing the date of their release. Tens of millions of people found themselves in the camps for long periods of time. The Italian philosopher Giorgio Agamben regarded camps as a primary site for understanding the modern human condition and a prominent place for normalizing "states of exception".  In this seminar, we will examine the emergence of different types of camps within Europe and outside it. We will focus especially on POW camps, gulags, detention camps for enemy aliens and concentration camps, but we will not deal with extermination camps.  

0621-9062-01
 מלחמת העולם השניה ומגדר
 A Global History of the Second World War From Historical and Gender Perspectives
ד"ר שפירא מיכלסמינר גילמן449 ד'1400-1000 סמ'  ב'

סמינר מתקדם זה ממקם את מלחמת העולם השנייה בהקשר הרחב של ההיסטוריה העולמית במאה העשרים, תוך דיון בסוגיות במסגרת חקר ההיסטוריה והמגדר. הסמינר לא יעסוק במלחמה עצמה בלבד, אלא יחולק ל-3 חטיבות מחקר עיקריות (שמכסות את השנים 1920—1950): החל בתקופה שהובילה למלחמה, עבור במלחמה עצמה, וכלה בתקופת השיקום שמיד לאחריה.

מלחמת העולם השנייה התרחשה ברחבי שש יבשות והייתה לעימות הקטלני ביותר בהיסטוריה האנושית הגלובלית, אירוע אשר עיצב את המאה העשרים ומעבר לה. מלחמה מודרנית וטוטאלית זו הביאה להרג המונים ולהרס חסר תקדים של חברות, תרבויות, כלכלות וערכי אנוש ברחבי העולם. במהלך המלחמה, הפכו אזרחים למטרה מרכזית לאלימות, וחייהם היומיומיים של נשים וגברים הפכו מושא להתערבות ממשלתית באופנים חדשים וחסרי תקדים. לאחר 1945, נאלצו חברות שונות להתמודד עם המורשת הטרגית של המלחמה בשלל דרכים, תהליך הנמשך במידה רבה עד היום. תוך שימוש בכלי ההיסטוריה החברתית, תרבותית, מגדרית וצבאית, סמינר זה יעסוק בסוגיות שונות הקשורות במלחמה, ובהן: המלחמה באירופה, באסיה ובארה"ב; הפצצות נגד אזרחים; מומחים וטראומה; גבריות ולוחמה; גיוס נשים; חברה וכלכלה במלחמה; התנסויות של גברים, נשים וילדים בחזית ובעורף; חיי משפחה בצל המלחמה; לאומיות, תעמולה, מגדר ואזרחות; הנצחה וזיכרון; מגדר ושיקום לאחר המלחמה; הטיפול בפליטים וענישה, והמלחמה בספרות, קולנוע, צילום ועוד. הסמינר יעשה שימוש במקורות היסטוריים שונים כגון דו"חות ממשלתיים, יומנים פרטיים, דיווחים משדות הקרב, יומני חדשות, ספרות, צילום, וקולנוע.

 The Second World War, encompassing six continents, was the most fatal conflict in world history. Its global impact lasted throughout the twentieth century and beyond. This seminar looks at the global history of the Second World War from historical and gender perspectives and places the history of the war within the broader history of the twentieth century. 
As a total and modern war, the Second World War brought unprecedented death and mass killing and it destroyed societies, cultures, economies, and human values. Both soldiers and civilians became targets for violence, and different governments directed everyday life, economy, and social life in innovative ways. After 1945, different societies dealt with the war's tragic legacy in a variety of ways, a process that still continues today. Topics will include: the bombing of civilians; trauma and expertise; society and economy during wartime; the experience of men, women and children on the home front and battle front; nationalism, propaganda, and citizenship; collaboration and resistance; commemoration and the memory of the war; gender and reconstruction; and the war in literature, film and photography

0621-9063-01
 לונדון - 1990-1850: מודרניות וגלובליזציה - סוגיות בהיסטוריה של ערים
 London - Modernity and Globalization: Themes in Urban History and Historiography
פרופ מלמן בלההסמינר גילמן449 ה'1400-1000 סמ'  ב'

ההיסטוריה של ערי ענק בעידן המודרני היא תחום מחקר וכתיבה חדש ודינמי. ערי ענק היו הביטוי המובהק ביותר של החוויה והחיים המודרניים. יושמו בהן טכנולוגיות מודרניות, שיטות עבודה מודרניות, דפוסי מסחר-מכירה וקנייה, תרבות ופנאי מודרניים ויחסי מגדר. הסמינר מתמקד בלונדון, העיר הגדולה בעולם ובירת האימפריה הגדולה בעולם במעברה מאימפריה לעיר גלובלית. הסמינר בוחן את האופן שבו גברים ונשים, מקבוצות שונות ומעמדות שונים, חיו בה, חוו אותה, ועצבו אותה, ו"תחנות" והיבטים בתהליכי המודרניזציה והגלובליזציה שלה: מחאה פוליטית וחברתית עירונית בעשור החמישי של המאה ה19; המשבר האקולוגי העירוני הראשון והטיפול בו; עוני ;פשע ומשטורו; הולדת הצרכנות; אימפריאליזם (בדמות תערוכות וירידים עולמיים);  מיניות ומין בעיר הענק, העיר בזמן מלחמות טוטאלית, ההגירה מהאימפריה, תרבות הנגד ועלייתה בשנות השישים של המאה העשרים ועליית העיר הגלובלית המודרנית.

הסמינר  נועד להעניק ידע ומיומנויות בחקר ההיסטוריה של לונדון, כולל שימוש בארכיונים לחקר תולדותיה וחקר ערים בכלל וכן כלים למחקר וכתיבה היסטוריים על ערים. הוא מועד ליידע אתכם למפנה בהיסטוריה (ובמדעי הרוח והחברה בכלל) המכונה "המפנה המרחבי": העניין במרחב כ"שחקן" בהתפתחויות היסטוריות.  כלים למחקר ושיטות מחקר ירכשו תוך כדי שימוש במגוון של מקורות על העיר הכולל: מנשרים וכתבים פוליטיים, מפות, אוטוביוגרפיות, זיכרונות וספרות יפה, עיתונות, אתנוגפריות וסקרים, קריקטורות ואיורים, אוספי צילומים, מוסיקה וקולנוע דוקומנטרי. הקורס יספק הדרכה בעבודה עם רשת מאגרי ומוסדות מחקר—כולל ספריות, ארכיונים ומוזיאונים בלונדון.  

The history of modern mega-cities is a dynamic and challenging field of research and writing. And mega cities have embodied modern life and experiences. Between the mid nineteenth century and the late twentieth century they were sites of modern technologies, modern forms of work, commerce and consumption, leisure and gender relations. London, the world's biggest city and capital of the biggest modern empire, manifests a special kind of modernity. The seminar covers its transformation from an imperial to a global city and examines the ways in which men and women, of different classes and localities in London, experienced and shaped the city and were shaped by it. The seminar shall consider major topics in the city's modernization: political and urban movements, London's environmental crises and their solution, crime and punishment, sexualities and sexual identities in the mega-city, consumption, imperial connections, London during the 20th century total wars, immigration and the culture revolution of the late 1960s.

The seminar shall provide tools for examining London's history and for making use of the “spatial turn” in history and the humanities, as well as methodologies for researching and writing the history of cities.

 

0621-9064-01
 המלחמה הקרה והמאה ה-20
 The Cold War and the 20st Century
ד"ר שפר שגיאסמינר גילמן320 ד'1800-1400 סמ'  ב'

טרם עברה רבע מאה מאז סיום המלחמה הקרה ובימינו רבים מדברים על שובה לפוליטיקה האירופית והבין-לאומית. הסכסוך הגלובלי שחילק את העולם לגושים נחקר עוד בעת קיומו באופן נרחב, בעיקר על ידי דיפלומטים, עיתונאים ואנשי מדעי החברה. לאחר סיום המלחמה הקרה, משנפתחה הגישה לארכיונים רלוונטיים רבים החלו גם היסטוריונים לעסוק בנושא באופן שיטתי, אך במשך עשורים הוא נשאר נחלתם של היסטוריונים של הדיפלומטיה, הצבא והמלחמה בלבד. בעשור האחרון החלו היסטוריונים חברתיים, תרבותיים וכלכליים להכנס לחקר התקופה הזאת ומחקרים חדשים מדגישים בין השאר את היותה גלובלית במלוא מובן המילה: כל סנטימטר על הגלובוס מופה אסטרטגית וכל אדם בכל מקום בעולם היה חלק מן הסכסוך. המלחמה הקרה השפיעה על מה ואיך אנשים אכלו, קראו וראו בקולנוע, עיצבה את המרחב שבו חיו, השפיעה על חינוך הילדים ואפשרויות העבודה של המבוגרים, יצרה וגם קטעה דפוסי הגירה ורשתות חברתיות, תרמה לייצור של טכנולוגיות ואופני חשיבה, כיוונה פעילות של שווקים והשקעות ועוד ועוד. בשנים האחרונות מופיעים עוד ועוד מחקרים שמדגישים את ההמשכיות במלחמה הקרה מתקופת "בין המלחמות" ומצביעים על כך שהיא החלה כבר בשנות העשרים. בסמינר נקרא חלק מן הספרות על המלחמה הקרה, בעיקר מן החדשה יותר, וננסה להבין את האופנים שבו הסכסוך הזה עיצב את חיי אנשים רבים בעולם, עם דגש מסוים על יבשת אירופה. הסמינר הוא סמינר מחקר, והדגש בו יהיה על מחקר וכתיבה של עבודות על ידי הסטודנטים.

Not a quarter century has passed since the end of the Cold War and in the recent years many have proclaimed its return. The global conflict, which split the world into blocs, has been extensively studied, even as it developed, primarily by diplomats, journalists and social scientists. After the end of the Cold War, when access to relevant archives gradually eased, historians have also begun to treat it more systematically. But for decades, historical study of the Cold War remained the territory of diplomatic history and military history. In recent years, social, cultural, economic and environmental historians joined the field. Among other influences, new studies from these perspectives emphasize the true global nature of the conflict: every centimeter on the globe was strategically mapped, every person counted. The Cold War impacted what and how people, ate, read or watched in cinemas, shaped the space they shared, effected curricula and work opportunities, created and cut short migration patterns and social networks, contributed to new technologies and manners of thinking, and much more. Lately, scholars have demonstrated increasing areas of continuity between the interwar and postwar years in key components of what we identify with the Cold War. Hence the claim that it cannot be framed into the second half of the 20th century only. In this seminar we will read part of the vast literature on the Cold War, especially newer stuff, and will try to understand how this conflict shaped the lives of so many around the globe, with a certain emphasis on Europe. This is a research seminar with an emphasis on developing students' individual papers.

0621-9500-01
 סדנת כתיבה
 Writing Workshop
פרופ אלגזי גד יעקבסדנה גילמן458 ג'2000-1800 סמ'  א'
סדנה גילמן458 ג'2000-1800 סמ'  ב'

1. פרופ' גדי אלגזי

הסדנה נועדה לסייע לתלמידי התואר השני לרכוש ארגז כלים מעשי ומושגי לקראת כתיבת התזה ומסגרת תומכת להצגת רעיונות במהלך גיבוש נושא התזה. תלמידים בשלבים מתקדמים יותר של הכנת התזה יכולים להציע פרקים מתוכה לדיון.

 

 

1. prop. Gadi Algazi

The workshop is intended to acquaint graduate students with a set of tools, both practical and conceptual, in preparation of writing their thesis and to provide them with a supportive framework for formulating their ideas toward submitting their research proposal. Advanced students can present chapters for class discussion.

 

0621-9701-01
 סמינר מ"א שנתי בינאוניברסיטאי בהיסטוריה של מזרח אירופה
 Inter-University Ma Seminar in the History of Eastern Europe
ד"ר מויאל דינהסמינר גילמן458 א'2000-1600 סמ'  א'
סמינר גילמן458 א'2000-1600 סמ'  ב'
המסגרת: ארבעה מפגשים חדשיים בני שלוש וחצי שעות בכל סמסטר.
 
מטרת הסמינר היא לקיים מסגרת בין-אוניברסיטאית לדיון בנושאים הנוגעים למזרח אירופה באופן שסטודנטים מתקדמים יוכלו להחשף למגוון חוקרים ומחקרים הקיימים בתחום זה בארץ ובעולם. סדרת המפגשים תזמן לכל מפגש חוקר/מרצה אורח אשר ינחה דיון בנושא נבחר. הקורס יחייב את הסטודנטים להגיש תגובה כתובה באורך של עד שני עמודים לחומר הקריאה בכל שיעור. הסמינר יתקיים באוניברסיטת תל אביב אך יעודד רישום של סטודנטים גם מאוניברסיטאות אחרות בארץ. מעבר להיות המסגרת בין-אוניברסיטאית, הקורס יעודד מבט בין-תחומי על מזרח אירופה אשר ישלב מבט היסטורי עם גישות ודיסציפלינות שונות לחקר איזור גאוגרפי זה.
 
הנוכחות במפגשים הינה חובה בסמינר זה - נוכחות בכל המפגשים והשתתפות פעילה בהם תהווה 30% מן הציון הסופי.
הגשת 6 תגובות כתובות בנות שני עמודים כל אחת (עמוד לכל מאמר שנשלח באותו חודש) הינה חובה ותהווה 70% מן הציון הסופי.
 

 Inter-University MA Seminar in the History of Eastern Europe [1 unit in each semester]

Coordinator: Dr. Dina Moyal
Dates/Time: Four monthly meetings, 4 hours each, in every semester: Sundays, 14:00-18:00.
Course Description: The objective of the seminar is the creation of an inter-university forum, where advanced students in the field of Eastern Europe are offered the opportunity to get acquainted with leading researchers and projects in the field in Israel and abroad. In the course of the seminar different guest lecturers from the partner universities and foreign institutions will present topics of their choice leading a discussion based on pre-circulated reading material. The course will facilitate inter-disciplinary approach to the study of the area combining historical methodology with other studies of the field. Students will be required to hand in two-page reading responses for every meeting (70% of the grade). Attendance and active participation in the sessions are 30% of the grade.
The seminar will take place at Tel Aviv University, but students of all partner universities are encouraged to participate