שנה"ל תשע"ט

0618-1012-01
 מבוא ללוגיקה
 Introduction to Logic
ד"ר ריזנפלד תמיר דנהשיעור גילמן144 א'1400-1200 סמ'  א'

הלוגיקה היא מרכיב חשוב בתולדות הפילוסופיה ובהבנת טקסטים עדכניים. הקורס "מבוא ללוגיקה" נועד להקנות לתלמידים כלים בסיסיים להכרת הלוגיקה על ידי איתור והערכת טיעונים תקפים. מטרה זו נשענת על פיתוח יכולת הניתוח של השפה הטבעית על מנת לחשוף, בעזרת שפה פורמלית, את מבניה ה"לוגיים". הקורס הינו יחידה של 4 ש"ס: שיעור + תרגיל. התרגיל צמוד לשיעור וכפוף לו, וציון אחד ניתן לכל הקורס.

דרישות הקורס: השיעור מסתיים בבחינה המהווה 90% מהציון הכללי. 10% נוספים ניתנים על סמך עמידה בדרישות תרגיל הצמוד לשיעור.

Logic is an essential component both in the history of philosophy and in the understanding of modern philosophical texts. The course “Introduction to Logic” acquaints its students with basic logical tools by locating and assessing valid arguments. Development of the ability to analyze natural language enables exposing language’s logical structures. The first part of the course is devoted to sentential calculus, its semantics and syntax (via Gentzen – style derivation rules). The second part focuses on predicate calculus, ending with relations. The course enables the students to pursue their studies of logic as a field of research as well as providing with the essential tools for reading texts, philosophical and others, through the understanding of the arguments and formulae they present.

 
0618-1012-02
 מבוא ללוגיקה
 Introduction to Logic
גב' בלום ענבלתרגיל כיתות דן דוד102 ב'1200-1000 סמ'  א'

תרגיל זה הינו צמוד לשיעור מבוא ללוגיקה - ראה סילבוס השיעור 

 
0618-1012-03
 מבוא ללוגיקה
 Introduction to Logic
גב' זכאים דליתתרגיל גילמן320 ג'1000-0800 סמ'  א'

תרגיל זה הינו צמוד לשיעור מבוא ללוגיקה - ראה סילבוס השיעור 

 
0618-1012-04
 מבוא ללוגיקה
 Introduction to Logic
גב' רשף שחרתרגיל כיתות דן דוד102 ג'1600-1400 סמ'  א'

תרגיל זה הינו צמוד לשיעור מבוא ללוגיקה - ראה סילבוס השיעור 

 
0618-1012-05
 מבוא ללוגיקה
 Introduction to Logic
מר סנד ינאיתרגיל גילמן262 ג'2000-1800 סמ'  א'

תרגיל זה הינו צמוד לשיעור מבוא ללוגיקה - ראה סילבוס השיעור 

 
0618-1012-06
 מבוא ללוגיקה
 Introduction to Logic
מר גולדבוים מיכאלתרגיל כיתות דן דוד102 ד'1400-1200 סמ'  א'

תרגיל זה הינו צמוד לשיעור מבוא ללוגיקה - ראה סילבוס השיעור 

 
0618-1012-07
 מבוא ללוגיקה
 Introduction to Logic
גב' פדה תוםתרגיל גילמן320 ה'1200-1000 סמ'  א'

תרגיל זה הינו צמוד לשיעור מבוא ללוגיקה - ראה סילבוס השיעור 

 
0618-1012-08
 מבוא ללוגיקה
 Introduction to Logic
מר מלמד איתיתרגיל כיתות דן דוד212 ב'1600-1400 סמ'  א'

תרגיל זה הינו צמוד לשיעור מבוא ללוגיקה - ראה סילבוס השיעור 

 
0618-1012-09
 מבוא ללוגיקה
 Introduction to Logic
גב' פייטלסון יעלתרגיל כיתות דן דוד101 ג'1400-1200 סמ'  א'

תרגיל זה הינו צמוד לשיעור מבוא ללוגיקה - ראה סילבוס השיעור 

 
0618-1015-01
 מבוא לפילוסופיה של השפה
 Introduction to the Philosophy of Language I
פרופ דרזנר אלישיעור גילמן223 ה'1600-1400 סמ'  ב'

בשיעור זה נעסוק במספר סוגיות יסוד בפילוסופיה של השפה – בתוכן השאלות מהי משמעות לשונית, מהו הקשר בין שפה ועולם וכיצד קשורות שפה ומחשבה. נדון בשאלות אלה ואחרות תוך התייחסות לכתביהם של מספר פילוסופים מרכזיים שפעלו במהלך המחצית השנייה של המאה ה- 19 והחלק הראשון של המאה ה- 20. בפרט, נעסוק, בין השאר, בעמדותיהם של פרגה (שרבים רואים  כאבי העיסוק הפילוסופי המודרני בשפה), ראסל, קרנפ וויטגנשטיין.

דרישות קדם:  מבוא ללוגיקה.

ציון: על סמך מבחן.

In this course we consider several key topics in the philosophy of language—among them the questions what is linguistic meaning, how language and world are related, and how language and thought are connected to each other. We consider these questions and others by considering the writings of several major philosophers of the second half of the 19th century and the first part of the 20th century. In particular, we discuss the views of Frege (often thought of as the originator of modern day philosophy of language), Russell, Carnap and Wittgenstein.

 
0618-1016-01
 מבוא לפילוסופיה של הדת
 Introduction to the Philosophy of Religion I
ד"ר ורבין נחמהשיעור גילמן223 ה'1400-1200 סמ'  ב'

האם אלוהים קיים? האם ניתן להוכיח באמצעים פילוסופים שהוא קיים או שאינו קיים? בקורס זה נעסוק בתשובות שונות לשאלות אלה החל מימי הביניים ועד המאה ה-21. נתבונן בטיעונים שונים לקיום האל, כגון בטיעוניהם של אנסלמוס, של תומס אקווינס ושל פיילי. נתבונן בשלל טיעונים לאי-קיום האל, כגון טיעונים לחוסר הקוהרנטיות של השיח הדתי, וטיעוני צדיק ורע לו. כמו כן, נתבונן בפילוסופים ובתיאולוגים הדוחים מכל וכל את הניסיון להציג טיעונים פילוסופים התומכים באמיתותה של האמונה הדתית, כגון קירקגור, בארת וישעיהו ליבוביץ. הללו רואים באמונה הדתית מחויבות ראשונית לאל או לצורת חיים מסוימת, אשר אינה נשענת על היגדים עובדתיים הניתנים לבחינה רציונלית.

קבלת קרדיט על קורס זה מותנית בבחינה. ציון הקורס מורכב מציון הבחינה.

Does God exist? Can one prove by means of a philosophical argument that He exists? In this course, we will examine different responses to these questions, from the 11th century to the 21st century. We will examine different arguments for God’s existence, e.g., Anselm’s Aquinas’s, and Paley’s arguments. We will examine various arguments for God’s non-existence, e.g., arguments to the incoherence of religious discourse and arguments based on the reality of evil. We will also examine various philosophers and theologians who reject the very attempt to devise philosophical arguments for God’s existence, e.g., Kierkegaard, Barth and Yeshayahu Leibowitz.

Credit for this course requires taking an exam.

 
0618-1018-01
 מבוא לפילוסופיה של המוסר
 Introduction to Moral Philosophy
ד"ר לוי יאירשיעור גילמן144 ד'1600-1400 סמ'  א'

הקורס יציג את שאלות היסוד בפילוסופיה של המוסר ויסקור את התפיסות השיטתיות המרכזיות ביחס לשאלות אלה. נבחן סוגיות משלושת תתי-התחומים העיקריים של תורת המוסר: מטא-אתיקה (האם המוסר הוא אובייקטיבי או שהוא נתון לטעם אישי או למוסכמות חברתיות? האם שיפוט מוסרי מבטא את האמנתו של הדובר, או לחילופין את נטיות ליבו או את רגשותיו? וכ״ו); אתיקה נורמטיבית (האם פעולה כלשהי היא מוסרית מכיוון שתוצאותיה טובות, או מכיוון שהיא מקיימת חובה מוסרית, או מכיוון שאדם בעל מידות טובות נוהג לבצע אותה?); ואתיקה יישומית (למשל, האם זה מוסרי לאכול בעלי-חיים? מה, אם בכלל, מצדיק הענשת פושעים? האם קיימת חובה לעזור לנזקקים?)

תנאי קדם: אין.

דרישות: נוכחות, קריאה שבועית של החומר, השתתפות פעילה.

מטלה מסכמת: מבחן כיתה.

הרכב הציון: 100% מבחן כיתה.

The course will present the fundamental questions of moral philosophy and survey the central systematic approaches developed to address them. We shall explore themes from the three main sub-subdiscplines of ethics: metaethics (Is morality objective or is it a matter of personal taste or social convention? Does a moral judgment express one’s belief, preference, emotional response or what? And so on); normative ethics (Is some action morally right because its consequences are good, or because it discharges a moral duty, or again because a virtuous person tends to perform it?); and applied ethics (for instance, is it wrong to eat animals? What, if anything, justifies punishing criminals? Do we have a moral duty to give to the poor?)

 
0618-1018-02
 מבוא לפילוסופיה של המוסר
 Introduction to Moral Philosophy
ד"ר שניר איתישיעור גילמן326 ג'1600-1400 סמ'  ב'

הקורס יתנהל בשפה האנגלית

בקורס יוצגו בקצרה כמה מושגי-יסוד ותפיסות עקרוניות בתורת המוסר. הקורס יתחיל בדיון קצר בתפקידה ובמושאיה של הפילוסופיה של המוסר, ובהמשך יוצגו חמש תפיסות מוסריות שונות המייצגות גישות מרכזיות באתיקה: של סוקרטס, אריסטו, מיל, קאנט וניטשה.

הקורס יסתיים בבחינת כיתה.

This course presents some basic concepts and approaches in moral philosophy. In the beginning of the course there is a brief discussion of the roles and objects of moral philosophy, and then five major theories will be discussed in detail: those of Socrates, Aristotle, John Stuart Mill, Immanuel Kant and Friedrich Nietzsche.

 
0618-1019-01
 מבוא לפילוסופיה פוליטית
 Introduction to Political Philosophy
ד"ר שרון אסףשיעור גילמן144 ב'2000-1800 סמ'  א'

מטרת הקורס היא להציג את הסוגיות, המושגים והתיאוריות המרכזיות בפילוסופיה הפוליטית המערבית. נעסוק בסוגיית המשטר הראוי, יסודות הלגיטימציה הפוליטית, גבולות הסמכות הפוליטית והשאלה של צדק חלוקתי. בין ההוגים שידונו בקורס: אפלטון, אריסטו, הובס, לוק, רוסו, מיל, האייק, רולס, נוזיק ומרקס.

תנאי קדם: אין

דרישות הקורס: נוכחות ומבחן מסכם

מטלות: מבחן

מרכיבי ציון: 100% מבחן מסכם

The course will present the central concepts, issues, and theories of Western political philosophy. Issues discussed will include: the foundations of political legitimacy, the limits of political authority, and distributive justice.

 
0618-1030-01
 מבוא לפילוסופיה יוונית
 Introduction to Greek Philosophy
פרופ הררי אורנהשיעור גילמן144 ב'1800-1600 סמ'  א'

סקירה של התפתחות הפילוסופיה היוונית מהפילוסופים הקדם סוקרטיים דרך אפלטון  ועד אריסטו. הסקירה תתמקד בשלושת עקרונות ההסבר העומדים ביסוד כל אחת מהגישות הפילוסופיות הללו: היחסים בין חלק ושלם, דגם וההעתק, וכללי ופרטי. נחשוף את השאלות שעליהם עקרונות הסבר אלה משיבים ונעמוד על הקשיים שכל אחד מהם מעורר.

דרישות: נוכחות בכל השיעורים

מטלת סיום: בחינה

הציון הסופי זהה לציון הבחינה

 

The course offers a survey of the development of Greek philosophy from the Presocratics through Plato to Aristotle. The course focuses on three explanatory approaches: explanations in terms of (1) whole and parts, (2) paradigm and copy and (3) universal and particular.  

 
0618-1030-02
 מבוא לפילוסופיה יוונית
 Introduction to Greek Philosophy
ד"ר וייסר שרוןשיעור גילמן144 א'1600-1400 סמ'  ב'

קורס זה מהווה מבוא לפילוסופיה היוונית העתיקה. השיעור יעסוק בעיקרי הגותם של סוקרטס, אפלטון ואריסטו אך יתחיל בסקירה של הפילוסופים הקדם-סוקרטיים. מטרת הקורס היא להציג בפני התלמידים את מושגי היסוד ואת הטיעונים העיקריים שהוצגו על ידי פילוסופים אלו אודות סוגיות מרכזיות כגון העולם הטבעי, האדם, המידה הטובה או הידע.

דרישות הקורס: נוכחות ובחינה בסוף הקורס.

This course in an introduction to ancient Greek philosophy. It will mainly focus on the philosophy of Socrates, Plato and Aristotle but will start with an overview of pre-Socratic philosophy. The aim of the course is to present to the students the basic concepts and the methods of argument used by these philosophers on different issues such as the natural world, man, virtue or knowledge.

 
0618-1031-01
 קריאה מודרכת: פילוסופיה יוונית
 Guided Reading: Greek Philosophy
מר בירגר דרורתרגיל כיתות דן דוד101 א'1600-1400 סמ'  א'

בתרגיל זה נקרא בצורה מעמיקה שני חיבורים מרכזיים בפילוסופיה עתיקה: הפיידון של אפלטון ועל הנפש של אריסטו. דרך קריאה קפדנית של יצירות אלו, נלמד כיצד יש לקרוא טקסטים פילוסופיים עתיקים. נעמוד על מושגי היסוד וננתח את הטיעונים העיקריים שמוצגים ביצירות אלו. כמו כן, נעמוד על כללי הכתיבה האקדמית, ונלמד כיצד יש לעשות שימוש בספרות משנית.

חובת התלמידים: נוכחות מלאה, קריאה שוטפת של המקורות משיעור לשיעור

ציון: השתתפות פעילה (הכוללת הגשת סיכומים) 10%, ושלוש עבודות קצרות 90%.

This class is devoted to a close reading of two fundamental works in ancient philosophy: the Phaedo of Plato and On the Soul of Aristotle. The class aims at teaching the students how to read and interpret ancient philosophical texts. We will explore the main arguments presented in these works and study the basic concepts. Furthermore, this class is intended to acquaint students with the basic skills of academic writing and to teach them how to approach and use secondary literature

 
0618-1031-02
 קריאה מודרכת: פילוסופיה יוונית
 Guided Reading: Greek Philosophy
גב' יבין נועהתרגיל כיתות דן דוד101 ב'1200-1000 סמ'  א'

בתרגיל זה נקרא בצורה מעמיקה שני חיבורים מרכזיים בפילוסופיה עתיקה: הפיידון של אפלטון ועל הנפש של אריסטו. דרך קריאה קפדנית של יצירות אלו, נלמד כיצד יש לקרוא טקסטים פילוסופיים עתיקים. נעמוד על מושגי היסוד וננתח את הטיעונים העיקריים שמוצגים ביצירות אלו. כמו כן, נעמוד על כללי הכתיבה האקדמית, ונלמד כיצד יש לעשות שימוש בספרות משנית.

חובת התלמידים: נוכחות מלאה, קריאה שוטפת של המקורות משיעור לשיעור

ציון: השתתפות פעילה (הכוללת הגשת סיכומים) 10%, ושלוש עבודות קצרות 90%.

This class is devoted to a close reading of two fundamental works in ancient philosophy: the Phaedo of Plato and On the Soul of Aristotle. The class aims at teaching the students how to read and interpret ancient philosophical texts. We will explore the main arguments presented in these works and study the basic concepts. Furthermore, this class is intended to acquaint students with the basic skills of academic writing and to teach them how to approach and use secondary literature

 
0618-1031-03
 קריאה מודרכת: פילוסופיה יוונית
 Guided Reading: Greek Philosophy
מר שפירא מתןתרגיל כיתות דן דוד101 א'1200-1000 סמ'  ב'

בתרגיל זה נקרא בצורה מעמיקה שני חיבורים מרכזיים בפילוסופיה עתיקה: הפיידון של אפלטון ועל הנפש של אריסטו. דרך קריאה קפדנית של יצירות אלו, נלמד כיצד יש לקרוא טקסטים פילוסופיים עתיקים. נעמוד על מושגי היסוד וננתח את הטיעונים העיקריים שמוצגים ביצירות אלו. כמו כן, נעמוד על כללי הכתיבה האקדמית, ונלמד כיצד יש לעשות שימוש בספרות משנית.

חובת התלמידים: נוכחות מלאה, קריאה שוטפת של המקורות משיעור לשיעור

ציון: השתתפות פעילה (הכוללת הגשת סיכומים) 10%, ושלוש עבודות קצרות 90%.

This class is devoted to a close reading of two fundamental works in ancient philosophy: the Phaedo of Plato and On the Soul of Aristotle. The class aims at teaching the students how to read and interpret ancient philosophical texts. We will explore the main arguments presented in these works and study the basic concepts. Furthermore, this class is intended to acquaint students with the basic skills of academic writing and to teach them how to approach and use secondary literature

 
0618-1031-04
 קריאה מודרכת: פילוסופיה יוונית
 Guided Reading: Greek Philosophy
מר רוזנטל ארנוןתרגיל כיתות דן דוד212 ב'1800-1600 סמ'  ב'

בתרגיל זה נקרא בצורה מעמיקה שני חיבורים מרכזיים בפילוסופיה עתיקה: הפיידון של אפלטון ועל הנפש של אריסטו. דרך קריאה קפדנית של יצירות אלו, נלמד כיצד יש לקרוא טקסטים פילוסופיים עתיקים. נעמוד על מושגי היסוד וננתח את הטיעונים העיקריים שמוצגים ביצירות אלו. כמו כן, נעמוד על כללי הכתיבה האקדמית, ונלמד כיצד יש לעשות שימוש בספרות משנית.

חובת התלמידים: נוכחות מלאה, קריאה שוטפת של המקורות משיעור לשיעור

ציון: השתתפות פעילה (הכוללת הגשת סיכומים) 10%, ושלוש עבודות קצרות 90%.

This class is devoted to a close reading of two fundamental works in ancient philosophy: the Phaedo of Plato and On the Soul of Aristotle. The class aims at teaching the students how to read and interpret ancient philosophical texts. We will explore the main arguments presented in these works and study the basic concepts. Furthermore, this class is intended to acquaint students with the basic skills of academic writing and to teach them how to approach and use secondary literature

 
0618-1031-05
 קריאה מודרכת: פילוסופיה יוונית
 Guided Reading: Greek Philosophy
גב' צתרי רוניתתרגיל גילמן320 א'1200-1000 סמ'  ב'

בתרגיל זה נקרא בצורה מעמיקה שני חיבורים מרכזיים בפילוסופיה עתיקה: הפיידון של אפלטון ועל הנפש של אריסטו. דרך קריאה קפדנית של יצירות אלו, נלמד כיצד יש לקרוא טקסטים פילוסופיים עתיקים. נעמוד על מושגי היסוד וננתח את הטיעונים העיקריים שמוצגים ביצירות אלו. כמו כן, נעמוד על כללי הכתיבה האקדמית, ונלמד כיצד יש לעשות שימוש בספרות משנית.

חובת התלמידים: נוכחות מלאה, קריאה שוטפת של המקורות משיעור לשיעור

ציון: השתתפות פעילה (הכוללת הגשת סיכומים) 10%, ושלוש עבודות קצרות 90%.

This class is devoted to a close reading of two fundamental works in ancient philosophy: the Phaedo of Plato and On the Soul of Aristotle. The class aims at teaching the students how to read and interpret ancient philosophical texts. We will explore the main arguments presented in these works and study the basic concepts. Furthermore, this class is intended to acquaint students with the basic skills of academic writing and to teach them how to approach and use secondary literature

 
0618-1032-01
 מבוא לפילוסופיה חדשה
 Introduction to Modern Philosophy
ד"ר נעמן נועהשיעור גילמן144 ד'1200-1000 סמ'  א'

בשיעור זה נכיר תפיסות מרכזיות ומושגי יסוד בפילוסופיה של העת החדשה (העת המודרנית המוקדמת – מאות שבע עשרה ושמונה עשרה), באמצעות עיון בהגותם של נציגיה הבולטים: רנה דקארט, ברוך שפינוזה, ג'והן לוק, גוטפריד וילהלם לייבניץ, ג'ורג׳ ברקלי, דויד יום, ועמנואל קאנט.

הקורס יתמקד בשאלות וסוגיות מתחומי המטאפיסיקה ותורת ההכרה כגון: טבעה של האמת; טבעה של התבונה; התנאים לידיעה; תפיסות שונות של העצמי; זהות עצמית; היחס בין אובייקט לסובייקט; ההבחנה בין גוף לנפש, ושאלות מרכזיות נוספות. נעקוב אחר דרך ההתפתחות של הרעיונות וגלגוליהם החל מן הפילוסופיה של רנה דקארט, אבי הפילוסופיה המודרנית, ועד למחשבה הביקורתית של עמנואל קאנט.

התלמידים יתבקשו לקרוא פרקים נבחרים מכתבי ההוגים הנ"ל. רשימה ביבליוגרפית מלאה תינתן בתחילת הקורס.

מטלת סיום: בחינת כתה.

This course is a survey of western European philosophy in the early modern period, with an emphasis placed on Metaphysical and Epistemological issues. It covers the major figures and themes in the Seventeenth and Eighteenth Century's philosophy, including René Descartes, Baruch (Benedictus) Spinoza, John Locke, Gottfried Wilhelm Leibniz, George Berkeley, David Hume, and Immanuel Kant.

The course introduces students to central themes in the early modern period, such as, for example, the nature of knowledge, truth, and reality; conceptions of the self, personal identity, the nature of ideas, mind-body problem, etc. 

Students are required to read selected writings of the above philosophers.

 
0618-1032-02
 מבוא לפילוסופיה חדשה
 Introduction to Modern Philosophy
פרופ טאובר צבישיעור גילמן144 ג'1800-1600 סמ'  ב'

"עם דקארט מגיעים אנו באמת אל פילוסופיה עצמאית, המודעת לכך שהיא נובעת באורח עצמאי מן התבונה ושהתודעה-העצמית היא מומנט מהותי של האמת [...]. עם דקארט מתחילה להופיע באמת תרבות העת החדשה, מחשבת הפילוסופיה החדשה [...]"  (היגל, תולדות הפילוסופיה).

מטרת הקורס: הכרת מושגי-יסוד ותפישות עקרוניות בפילוסופיה החדשה (המאות ה-18-17) עפ"י ההגות של נציגיה המרכזיים. הקורס יתמקד בעיקר בשיטות המטאפיסיות ובתפישות תורת-ההכרה של הוגי העת החדשה.

נושאי הקורס: 1) מבוא: מושג תולדות הפילוסופיה; תיחום אידיאי-היסטורי של "הפילוסופיה החדשה";  עמדות מדעיות "חדשות"; 4-2) רנה דקארט; 6-5) ברוך שפינוזה; 7) ג'והן לוק; 8) גוטפריד וו. לייבניץ; 9) ג'ורג' ברקלי; 10) דוד יום; 13-11) עמנואל קאנט; 14) סיכום: הישגיה של הפילוסופיה החדשה; הפילוסופיה המערבית שלאחר קאנט; הדיאלקטיקה של הנאורות.

ספרות: פרקים נבחרים מכתבי ההוגים הנ"ל. רשימת ספרות ראשונית ומשנית תחולק לתלמידים בתחילת הקורס.

מטלת סיום הקורס: בחינת כיתה (מלוא הציון).

Course Objectives: Introducing the basic and essential concepts of western Modern Philosophy (17-18-centuries) according to its main thinkers. The course focuses on the metaphysical systems and the epistemological methods of these thinkers.

Course Topics: 1) Introduction: the concept of History of Philosophy; the cultural-historical limits of Modern Philosophy. 2-4) Rene Descartes; 5-6) Baruch (Benedict) Spinoza; 7) John Locke; 8) Wilhelm Gottfried Leibniz; 9) George Berkeley; 10) David Hume; 11-13) Immanuel Kant; 14) Conclusion: the achievements of Modern Philosophy; the Dialectic of Enlightenment.

Literature: Selected chapters from the above philosophers' writings. The bibliography will be distributed at the beginning of the semester.

Student Assignment: A classroom-exam.

 
0618-1037-01
 מבוא לתורת ההכרה ומטאפיסיקה
 Introduction to Metaphysics and Epistemology
ד"ר סנדרוביץ ירוןשיעור גילמן144 ב'1400-1200 סמ'  א'

שאלת הקשר שבין מושג הידיעה ומושג ההוויה עמדה במרכז עיסוקה של הפילוסופיה בעת החדשה, והיא הייתה מקור פורה לחידוש וצמיחה אינטלקטואלים. מטרת המבוא הזה היא להציג בפני התלמידים את תמונת הידע העכשווית של תחומי דיון אלה בזמננו מתוך רגישות למקורותיה ההיסטוריים. בחלקו הראשון של השיעור נטפל במושג הידיעה ובתנאיו. דגש מיוחד יינתן לדיון במושג ההצדקה ובמגוון העמדות השונות המבקשות להבהירו. חלקו השני של השיעור יתמקד במבחר בעיות מטאפיזיות: שאלת הגוף והנפש, הוויה והתהוות (זמן), רצון חופשי ודטרמיניזם, זהות  פרסונאלית ואחרות.

השיעור יסתיים בבחינת כיתה. ציון הקורס הוא ציון הבחינה.

Since the early days of antiquity, epistemology, ontology, and metaphysics are fundamental fields of philosophical inquiry. The concept of knowledge is the main topic of epistemology, whereas that of ontology and metaphysics is the concept of being. This course aims to acquaint the students with some of the main ideas and theories in contemporary philosophical debates. In the first part, the concept of knowledge will be introduced. Particular attention will be given to the concept of justification and to the variety of standpoints from which it could be approached. In the second part we will examine some metaphysical problems: the-mind-body problem, personal identity, time and becoming, free will and determinism, etc.

 
0618-1041-01
 מבוא לפילוסופיה של המדע
 Introduction to the Philosophy of Science I
ד"ר בלקינד אורישיעור גילמן144 ב'1600-1400 סמ'  א'

מטרתו של הקורס לסקור גישות פילוסופיות מרכזיות למדע, בעיקר בזמן ולאחר המהפכה המדעית של המאה ה17. הקורס יכלול בין היתר את הניסיונות המוקדמים של פרנסיס בייקון ורנה דקארט לתאר את תפקידם של הניסיון והתבונה בבניית הידע המדעי, את העקרונות הפילוסופים של גישתו של אייזיק ניוטון למדע, הביקורת על היסקים מן הניסיון והספקנות של דיויד יום, המשבר הפילוסופי שליווה את קריסת הפיסיקה הקלאסית בתחילת המאה ה20, ועיקרי הגישות הפילוסופיות שפותחו בתגובה למשבר זה, כמו אלו של קארל פופר ותומאס קון.

אתר הקורס

הטקסטים של הקורס יהיו נגישים באתר הקורס במודל, בכתובת http://moodle.tau.ac.il. בכל שבוע תהיה מטלת קריאה. לא יהיה אפשרי להצליח בקורס ללא קריאה מסודרת של הטקסטים, גם אלו שכתובים באנגלית.

דרישות הקורס

בקורס יהיה מבחן מסכם.

 

The purpose of the course is to survey central philosophical approaches to science during and after the scientific revolution of the 17th century. The course will include the early attempts of Francis Bacon and Renee Descartes to describe the role of experience and reason in constructing scientific knowledge, Isaac Newton’s philosophical principles for studying nature, David Hume’s skepticism and his critique of inferences from phenomena, the philosophical crisis that followed the collapse of classical physics during the early 20th century, and some of the main philosophical approaches that were developed in response to this crisis, including that of Karl Popper and Thomas Kuhn.

 
0618-1042-01
 מבוא לפילוסופיה הודית
 Introduction to Indian Philosophy
פרופ רוה דניאלשיעור גילמן144 ד'1200-1000 סמ'  ב'

הקורס מספק מעין "תפריט טעימות" מהספקטרום הרחב של הפילוסופיה ההודית. התכנית היא "לטייל" יחד בין הוגים וטקסטים, החל בוודות, באופנישדות ובאפוסים הגדולים, דרך ספרות הסוטרות (ובכלל זה בודהיזם מוקדם) והיוגה וכלה בפילוסופיה הודית בת-זמננו. במסענו המשותף נציג את "השאלות הגדולות" של הפילוסופיה ההודית, בדגש על הקשר שפה-אדם-עולם. נדבר על אסתטיקה ואתיקה בהודו הקלאסית, על לוגיקה ופילוסופיה של השפה, כל זאת לנוכח אופק מטאפיזי מובהק ואוברטונים אקזיסטנציאליים. נתוודע ל- ונחשוב על ועם מושגי יסוד דוגמת אָטְמַן ואַנָאטְמַן, דְהָרְמָה ומוֹקְשָה (עצמיות, עצמי-לא-מהותני, יומיומיות וחופש בהתאמה). ולבסוף, ננסה לחשוב איך "כל זה" מתכתב, לפחות באופן כללי או בראשי-פרקים, עם "פילוסופיה מערבית". כלומר לקורס גם ממד השוואתי ברור.

קריאה ראשונית:

שלמה בידרמן, מסעות פילוסופיים: הודו והמערב (ידיעות אחרונות, 2004)

Daya Krishna, Indian Philosophy: A Counter Perspective (OUP 1991, 1996)

השיעור יסתיים בבחינת כיתה.

The aim of the course is to provide basic acquaintance with major trends of Indian philosophy. We will embark together on a “road-trip” between texts and thinkers, from the Vedas and the Upanishads to the great epics, the sūtras, Buddhism and yoga, classical and contemporary ethics and aesthetics, and even old philosophical questions in contemporary Hindi cinema ("Bollywood"). Furthermore, this course aims at opening a gate to "alternative" ways of thinking, based on different models of logic and rationality. In this respect, the course consists of a substantial comparative (India/West) dimension.

 
0618-1059-01
 מבוא לאסתטיקה
 Introduction to Aesthetics
פרופ כנען חגישיעור גילמן144 ב'2000-1800 סמ'  ב'

השיעור עוסק בשאלות מרכזיות שמעלה המחשבה הפילוסופית על אודות מקומה של האמנות ומעמדו של היפה בחיים אנושים,  וזאת תוך התמקדות בפרקים נבחרים מהעת העתיקה ועד ימינו. כך, דרך דיון בהוגים כגון אפלטון, אלברטי, קאנט, שילר, קירקגור, ניטשה ,פרויד, בנימין, היידגר,  מרלו-פונטי, ובודריאר, נבחן את האופן בו מאירה המחשבה האסתטית לא רק את התופעה האמנותית, אלא גם את מבנה הניסיון האנושי, את מבנה הסובייקט ואת  אפשרויות הפגישה עם האחר, את שאלת האמת. הדיון יערך תוך תשומת לב ליחסי הגומלין שבין המחשבה הפילוסופית והאמנות המערבית, ובפרט, תוך ניסיון להבין את מקורו וגלגוליו של "הריב העתיק" בין הפילוסופיה והאמנות, או לחילופין את טבעה של האינטימיות המסובכת שביניהן. 
בין הנושאים הנדונים: התשוקה אל היפה בפילוסופיה היוונית; אפלטון על המעמד האונטולוגי של האמנות; ייצוג, אשליה ופרספקטיבה בפילוסופיה המודרנית ובאמנות הרנסנס; השיפוט האסתטי אצל קאנט וגלגוליו ברומנטיקה; האדם האסתטי: על חיים אנושיים כיצירת אמנות; אמת וטרגדיה; אמנות ופסיכואנליזה; מודרניות ואואנגרד; אמנות והמצב הפוסט-פוסטמודרני.

השיעור יסתיים בבחינת כיתה.

A conceptual and historical introduction to contemporary thinking about the nature of aesthetic experience and about the ethical value that art has for our lives.

Readings include: Plato, Kant, Nietzsche, Heidegger, Benjamin, Merleau-Ponty, Baudrillard.

 
0618-1068-01
 קריאה מודרכת: דקארט
 Guided Reading: Descartes
גב' אליקים הדרתרגיל גילמן320 א'1600-1400 סמ'  א'

המטרה המרכזית של התרגיל הינה הקנייה ופיתוח של יכולות ההתמודדות עם טקסט פילוסופי, בכתב ובעל פה. בהנחיית מתרגלות ומתרגלי הקורס, עורכים הסטודנטים קריאה צמודה באחד הטקסטים הפילוסופיים המכוננים של העת המודרנית המוקדמת, "הגיונות על הפילוסופיה הראשונית" מאת רנה דקארט (René Descartes). 
הקריאה המודרכת בטקסט מתחקה אחר כמה ממהלכי המחשבה המרכזיים בהגות דקארט, לרבות שימושו בטיעונים ספקניים לשם ההגעה אל הוודאות הבלתי מעורערת בדבר קיום ה'אני' כ'דבר חושב'. תוך כדי כך, נחשפים הסטודנטים לכמה מן המאפיינים שמייחדים את הכתיבה והקריאה הפילוסופית, כמו גם לאסטרטגיה הטיעונית של הטקסט, להנחות היסוד המובלעות בו, למבנה הלוגי והרטורי שלו, ולמגוון ההקשרים - פילוסופיים, היסטוריים, ואחרים - שבתוכם הוא נטוע, ושעשויים להאירו מכיוונים שונים.
התרגיל שם דגש מיוחד על התנסות והשתתפות פעילה של הסטודנטים, בעל פה ובכתב. שיעורי התרגיל מתנהלים כדיון אקטיבי וביקורתי, במהלכו זוכים התלמידים להעמיד בביקורת עמדות פרשניות מקובלות, את עמדותיהם שלהם ואת אלה של חבריהם לכיתה. באופן זה מתנסה הסטודנט בדיון פילוסופי חי, ולומד לקחת בו חלק פעיל.
מטרה נוספת של השיעור היא הקניית מיומנויות בסיסיות בכתיבת עבודות אקדמיות. במהלך הקורס נדרשים התלמידים לכתוב מספר תרגילים קצרים, בעזרתם הם מתנסים בחילוץ הטיעונים והתובנות שעולים מן הקריאה בטקסט, כמו גם בניסוח מחשבות וביקורות עליהם. 
דרישות הקורס: נוכחות (חובה); קריאה משיעור לשיעור והשתתפות פעילה בכיתה; הגשת מטלות שבועיות בהתאם להנחיות המתרגל/ת.
התרגיל מסתיים בעבודה. הציון הסופי של התרגיל מורכב מציון העבודה המסכמת (40%) ומציוני התרגילים אותם הגיש התלמיד במהלך הסמסטר (60%).

The primary objective of the 'Guided reading' course is to provide the students with various reading and writings skills involved in analyzing and assessing philosophical texts. Under the supervision of the course instructors, the students engage in a careful reading of one of the most formative texts in the early modern era, Descartes’ “Meditations.” Through a close analysis of this canonical text, followed by a class discussion, the students are well acquainted with the foundations of Cartesian philosophy. The main goal of the course, however, is to advance the students’ abilities of reading and interpreting various forms of philosophical arguments, and of expressing themselves clearly in both writing and speaking. Besides its intrinsic merits, Descartes’ “Meditations” also serves to exemplify various strategies and lines of argument employed in other philosophical texts as well. The course focuses on exposing the logical and argumentative structures of the text, its implicit assumptions and commitments, as well as its rhetoric, its appeal to linguistic devices, and the various contexts wherein it can be posited. 
Course requirements: attendance (mandatory); weekly reading and participation in class; short writing assignments throughout the semester.
The course ends with a final writing assignment. The total grade is composed of the final assignment (40%), and the grades awarded for the short writing assignments (60%).

 
0618-1068-02
 קריאה מודרכת: דקארט
 Guided Reading: Descartes
מר פילוסוף אלון דוידתרגיל כיתות דן דוד101 ג'1600-1400 סמ'  א'

המטרה המרכזית של התרגיל הינה הקנייה ופיתוח של יכולות ההתמודדות עם טקסט פילוסופי, בכתב ובעל פה. בהנחיית מתרגלות ומתרגלי הקורס, עורכים הסטודנטים קריאה צמודה באחד הטקסטים הפילוסופיים המכוננים של העת המודרנית המוקדמת, "הגיונות על הפילוסופיה הראשונית" מאת רנה דקארט (René Descartes). 
הקריאה המודרכת בטקסט מתחקה אחר כמה ממהלכי המחשבה המרכזיים בהגות דקארט, לרבות שימושו בטיעונים ספקניים לשם ההגעה אל הוודאות הבלתי מעורערת בדבר קיום ה'אני' כ'דבר חושב'. תוך כדי כך, נחשפים הסטודנטים לכמה מן המאפיינים שמייחדים את הכתיבה והקריאה הפילוסופית, כמו גם לאסטרטגיה הטיעונית של הטקסט, להנחות היסוד המובלעות בו, למבנה הלוגי והרטורי שלו, ולמגוון ההקשרים - פילוסופיים, היסטוריים, ואחרים - שבתוכם הוא נטוע, ושעשויים להאירו מכיוונים שונים.
התרגיל שם דגש מיוחד על התנסות והשתתפות פעילה של הסטודנטים, בעל פה ובכתב. שיעורי התרגיל מתנהלים כדיון אקטיבי וביקורתי, במהלכו זוכים התלמידים להעמיד בביקורת עמדות פרשניות מקובלות, את עמדותיהם שלהם ואת אלה של חבריהם לכיתה. באופן זה מתנסה הסטודנט בדיון פילוסופי חי, ולומד לקחת בו חלק פעיל.
מטרה נוספת של השיעור היא הקניית מיומנויות בסיסיות בכתיבת עבודות אקדמיות. במהלך הקורס נדרשים התלמידים לכתוב מספר תרגילים קצרים, בעזרתם הם מתנסים בחילוץ הטיעונים והתובנות שעולים מן הקריאה בטקסט, כמו גם בניסוח מחשבות וביקורות עליהם. 
דרישות הקורס: נוכחות (חובה); קריאה משיעור לשיעור והשתתפות פעילה בכיתה; הגשת מטלות שבועיות בהתאם להנחיות המתרגל/ת.
התרגיל מסתיים בעבודה. הציון הסופי של התרגיל מורכב מציון העבודה המסכמת (40%) ומציוני התרגילים אותם הגיש התלמיד במהלך הסמסטר (60%).

The primary objective of the 'Guided reading' course is to provide the students with various reading and writings skills involved in analyzing and assessing philosophical texts. Under the supervision of the course instructors, the students engage in a careful reading of one of the most formative texts in the early modern era, Descartes’ “Meditations.” Through a close analysis of this canonical text, followed by a class discussion, the students are well acquainted with the foundations of Cartesian philosophy. The main goal of the course, however, is to advance the students’ abilities of reading and interpreting various forms of philosophical arguments, and of expressing themselves clearly in both writing and speaking. Besides its intrinsic merits, Descartes’ “Meditations” also serves to exemplify various strategies and lines of argument employed in other philosophical texts as well. The course focuses on exposing the logical and argumentative structures of the text, its implicit assumptions and commitments, as well as its rhetoric, its appeal to linguistic devices, and the various contexts wherein it can be posited. 
Course requirements: attendance (mandatory); weekly reading and participation in class; short writing assignments throughout the semester.
The course ends with a final writing assignment. The total grade is composed of the final assignment (40%), and the grades awarded for the short writing assignments (60%).

 
0618-1068-03
 קריאה מודרכת: דקארט
 Guided Reading: Descartes
גב' מרק דפנהתרגיל גילמן262 ד'1400-1200 סמ'  א'

המטרה המרכזית של התרגיל הינה הקנייה ופיתוח של יכולות ההתמודדות עם טקסט פילוסופי, בכתב ובעל פה. בהנחיית מתרגלות ומתרגלי הקורס, עורכים הסטודנטים קריאה צמודה באחד הטקסטים הפילוסופיים המכוננים של העת המודרנית המוקדמת, "הגיונות על הפילוסופיה הראשונית" מאת רנה דקארט (René Descartes). 
הקריאה המודרכת בטקסט מתחקה אחר כמה ממהלכי המחשבה המרכזיים בהגות דקארט, לרבות שימושו בטיעונים ספקניים לשם ההגעה אל הוודאות הבלתי מעורערת בדבר קיום ה'אני' כ'דבר חושב'. תוך כדי כך, נחשפים הסטודנטים לכמה מן המאפיינים שמייחדים את הכתיבה והקריאה הפילוסופית, כמו גם לאסטרטגיה הטיעונית של הטקסט, להנחות היסוד המובלעות בו, למבנה הלוגי והרטורי שלו, ולמגוון ההקשרים - פילוסופיים, היסטוריים, ואחרים - שבתוכם הוא נטוע, ושעשויים להאירו מכיוונים שונים.
התרגיל שם דגש מיוחד על התנסות והשתתפות פעילה של הסטודנטים, בעל פה ובכתב. שיעורי התרגיל מתנהלים כדיון אקטיבי וביקורתי, במהלכו זוכים התלמידים להעמיד בביקורת עמדות פרשניות מקובלות, את עמדותיהם שלהם ואת אלה של חבריהם לכיתה. באופן זה מתנסה הסטודנט בדיון פילוסופי חי, ולומד לקחת בו חלק פעיל.
מטרה נוספת של השיעור היא הקניית מיומנויות בסיסיות בכתיבת עבודות אקדמיות. במהלך הקורס נדרשים התלמידים לכתוב מספר תרגילים קצרים, בעזרתם הם מתנסים בחילוץ הטיעונים והתובנות שעולים מן הקריאה בטקסט, כמו גם בניסוח מחשבות וביקורות עליהם. 
דרישות הקורס: נוכחות (חובה); קריאה משיעור לשיעור והשתתפות פעילה בכיתה; הגשת מטלות שבועיות בהתאם להנחיות המתרגל/ת.
התרגיל מסתיים בעבודה. הציון הסופי של התרגיל מורכב מציון העבודה המסכמת (40%) ומציוני התרגילים אותם הגיש התלמיד במהלך הסמסטר (60%).

The primary objective of the 'Guided reading' course is to provide the students with various reading and writings skills involved in analyzing and assessing philosophical texts. Under the supervision of the course instructors, the students engage in a careful reading of one of the most formative texts in the early modern era, Descartes’ “Meditations.” Through a close analysis of this canonical text, followed by a class discussion, the students are well acquainted with the foundations of Cartesian philosophy. The main goal of the course, however, is to advance the students’ abilities of reading and interpreting various forms of philosophical arguments, and of expressing themselves clearly in both writing and speaking. Besides its intrinsic merits, Descartes’ “Meditations” also serves to exemplify various strategies and lines of argument employed in other philosophical texts as well. The course focuses on exposing the logical and argumentative structures of the text, its implicit assumptions and commitments, as well as its rhetoric, its appeal to linguistic devices, and the various contexts wherein it can be posited. 
Course requirements: attendance (mandatory); weekly reading and participation in class; short writing assignments throughout the semester.
The course ends with a final writing assignment. The total grade is composed of the final assignment (40%), and the grades awarded for the short writing assignments (60%).

 
0618-1068-05
 קריאה מודרכת: דקארט
 Guided Reading: Descartes
מר שמילוביץ יהונתןתרגיל כיתות דן דוד101 ב'1800-1600 סמ'  ב'

המטרה המרכזית של התרגיל הינה הקנייה ופיתוח של יכולות ההתמודדות עם טקסט פילוסופי, בכתב ובעל פה. בהנחיית מתרגלות ומתרגלי הקורס, עורכים הסטודנטים קריאה צמודה באחד הטקסטים הפילוסופיים המכוננים של העת המודרנית המוקדמת, "הגיונות על הפילוסופיה הראשונית" מאת רנה דקארט (René Descartes). 
הקריאה המודרכת בטקסט מתחקה אחר כמה ממהלכי המחשבה המרכזיים בהגות דקארט, לרבות שימושו בטיעונים ספקניים לשם ההגעה אל הוודאות הבלתי מעורערת בדבר קיום ה'אני' כ'דבר חושב'. תוך כדי כך, נחשפים הסטודנטים לכמה מן המאפיינים שמייחדים את הכתיבה והקריאה הפילוסופית, כמו גם לאסטרטגיה הטיעונית של הטקסט, להנחות היסוד המובלעות בו, למבנה הלוגי והרטורי שלו, ולמגוון ההקשרים - פילוסופיים, היסטוריים, ואחרים - שבתוכם הוא נטוע, ושעשויים להאירו מכיוונים שונים.
התרגיל שם דגש מיוחד על התנסות והשתתפות פעילה של הסטודנטים, בעל פה ובכתב. שיעורי התרגיל מתנהלים כדיון אקטיבי וביקורתי, במהלכו זוכים התלמידים להעמיד בביקורת עמדות פרשניות מקובלות, את עמדותיהם שלהם ואת אלה של חבריהם לכיתה. באופן זה מתנסה הסטודנט בדיון פילוסופי חי, ולומד לקחת בו חלק פעיל.
מטרה נוספת של השיעור היא הקניית מיומנויות בסיסיות בכתיבת עבודות אקדמיות. במהלך הקורס נדרשים התלמידים לכתוב מספר תרגילים קצרים, בעזרתם הם מתנסים בחילוץ הטיעונים והתובנות שעולים מן הקריאה בטקסט, כמו גם בניסוח מחשבות וביקורות עליהם. 
דרישות הקורס: נוכחות (חובה); קריאה משיעור לשיעור והשתתפות פעילה בכיתה; הגשת מטלות שבועיות בהתאם להנחיות המתרגל/ת.
התרגיל מסתיים בעבודה. הציון הסופי של התרגיל מורכב מציון העבודה המסכמת (40%) ומציוני התרגילים אותם הגיש התלמיד במהלך הסמסטר (60%).

The primary objective of the 'Guided reading' course is to provide the students with various reading and writings skills involved in analyzing and assessing philosophical texts. Under the supervision of the course instructors, the students engage in a careful reading of one of the most formative texts in the early modern era, Descartes’ “Meditations.” Through a close analysis of this canonical text, followed by a class discussion, the students are well acquainted with the foundations of Cartesian philosophy. The main goal of the course, however, is to advance the students’ abilities of reading and interpreting various forms of philosophical arguments, and of expressing themselves clearly in both writing and speaking. Besides its intrinsic merits, Descartes’ “Meditations” also serves to exemplify various strategies and lines of argument employed in other philosophical texts as well. The course focuses on exposing the logical and argumentative structures of the text, its implicit assumptions and commitments, as well as its rhetoric, its appeal to linguistic devices, and the various contexts wherein it can be posited. 
Course requirements: attendance (mandatory); weekly reading and participation in class; short writing assignments throughout the semester.
The course ends with a final writing assignment. The total grade is composed of the final assignment (40%), and the grades awarded for the short writing assignments (60%).

 
0618-1068-06
 קריאה מודרכת: דקארט
 Guided Reading: Descartes
מר פילוסוף אלון דוידתרגיל כיתות דן דוד209 ג'1400-1200 סמ'  ב'

המטרה המרכזית של התרגיל הינה הקנייה ופיתוח של יכולות ההתמודדות עם טקסט פילוסופי, בכתב ובעל פה. בהנחיית מתרגלות ומתרגלי הקורס, עורכים הסטודנטים קריאה צמודה באחד הטקסטים הפילוסופיים המכוננים של העת המודרנית המוקדמת, "הגיונות על הפילוסופיה הראשונית" מאת רנה דקארט (René Descartes). 
הקריאה המודרכת בטקסט מתחקה אחר כמה ממהלכי המחשבה המרכזיים בהגות דקארט, לרבות שימושו בטיעונים ספקניים לשם ההגעה אל הוודאות הבלתי מעורערת בדבר קיום ה'אני' כ'דבר חושב'. תוך כדי כך, נחשפים הסטודנטים לכמה מן המאפיינים שמייחדים את הכתיבה והקריאה הפילוסופית, כמו גם לאסטרטגיה הטיעונית של הטקסט, להנחות היסוד המובלעות בו, למבנה הלוגי והרטורי שלו, ולמגוון ההקשרים - פילוסופיים, היסטוריים, ואחרים - שבתוכם הוא נטוע, ושעשויים להאירו מכיוונים שונים.
התרגיל שם דגש מיוחד על התנסות והשתתפות פעילה של הסטודנטים, בעל פה ובכתב. שיעורי התרגיל מתנהלים כדיון אקטיבי וביקורתי, במהלכו זוכים התלמידים להעמיד בביקורת עמדות פרשניות מקובלות, את עמדותיהם שלהם ואת אלה של חבריהם לכיתה. באופן זה מתנסה הסטודנט בדיון פילוסופי חי, ולומד לקחת בו חלק פעיל.
מטרה נוספת של השיעור היא הקניית מיומנויות בסיסיות בכתיבת עבודות אקדמיות. במהלך הקורס נדרשים התלמידים לכתוב מספר תרגילים קצרים, בעזרתם הם מתנסים בחילוץ הטיעונים והתובנות שעולים מן הקריאה בטקסט, כמו גם בניסוח מחשבות וביקורות עליהם. 
דרישות הקורס: נוכחות (חובה); קריאה משיעור לשיעור והשתתפות פעילה בכיתה; הגשת מטלות שבועיות בהתאם להנחיות המתרגל/ת.
התרגיל מסתיים בעבודה. הציון הסופי של התרגיל מורכב מציון העבודה המסכמת (40%) ומציוני התרגילים אותם הגיש התלמיד במהלך הסמסטר (60%).

The primary objective of the 'Guided reading' course is to provide the students with various reading and writings skills involved in analyzing and assessing philosophical texts. Under the supervision of the course instructors, the students engage in a careful reading of one of the most formative texts in the early modern era, Descartes’ “Meditations.” Through a close analysis of this canonical text, followed by a class discussion, the students are well acquainted with the foundations of Cartesian philosophy. The main goal of the course, however, is to advance the students’ abilities of reading and interpreting various forms of philosophical arguments, and of expressing themselves clearly in both writing and speaking. Besides its intrinsic merits, Descartes’ “Meditations” also serves to exemplify various strategies and lines of argument employed in other philosophical texts as well. The course focuses on exposing the logical and argumentative structures of the text, its implicit assumptions and commitments, as well as its rhetoric, its appeal to linguistic devices, and the various contexts wherein it can be posited. 
Course requirements: attendance (mandatory); weekly reading and participation in class; short writing assignments throughout the semester.
The course ends with a final writing assignment. The total grade is composed of the final assignment (40%), and the grades awarded for the short writing assignments (60%).

 
0618-1068-07
 קריאה מודרכת: דקארט
 Guided Reading: Descartes
מר פופליקר איתמרתרגיל כיתות דן דוד101 ה'1200-1000 סמ'  ב'

המטרה המרכזית של התרגיל הינה הקנייה ופיתוח של יכולות ההתמודדות עם טקסט פילוסופי, בכתב ובעל פה. בהנחיית מתרגלות ומתרגלי הקורס, עורכים הסטודנטים קריאה צמודה באחד הטקסטים הפילוסופיים המכוננים של העת המודרנית המוקדמת, "הגיונות על הפילוסופיה הראשונית" מאת רנה דקארט (René Descartes). 
הקריאה המודרכת בטקסט מתחקה אחר כמה ממהלכי המחשבה המרכזיים בהגות דקארט, לרבות שימושו בטיעונים ספקניים לשם ההגעה אל הוודאות הבלתי מעורערת בדבר קיום ה'אני' כ'דבר חושב'. תוך כדי כך, נחשפים הסטודנטים לכמה מן המאפיינים שמייחדים את הכתיבה והקריאה הפילוסופית, כמו גם לאסטרטגיה הטיעונית של הטקסט, להנחות היסוד המובלעות בו, למבנה הלוגי והרטורי שלו, ולמגוון ההקשרים - פילוסופיים, היסטוריים, ואחרים - שבתוכם הוא נטוע, ושעשויים להאירו מכיוונים שונים.
התרגיל שם דגש מיוחד על התנסות והשתתפות פעילה של הסטודנטים, בעל פה ובכתב. שיעורי התרגיל מתנהלים כדיון אקטיבי וביקורתי, במהלכו זוכים התלמידים להעמיד בביקורת עמדות פרשניות מקובלות, את עמדותיהם שלהם ואת אלה של חבריהם לכיתה. באופן זה מתנסה הסטודנט בדיון פילוסופי חי, ולומד לקחת בו חלק פעיל.
מטרה נוספת של השיעור היא הקניית מיומנויות בסיסיות בכתיבת עבודות אקדמיות. במהלך הקורס נדרשים התלמידים לכתוב מספר תרגילים קצרים, בעזרתם הם מתנסים בחילוץ הטיעונים והתובנות שעולים מן הקריאה בטקסט, כמו גם בניסוח מחשבות וביקורות עליהם. 
דרישות הקורס: נוכחות (חובה); קריאה משיעור לשיעור והשתתפות פעילה בכיתה; הגשת מטלות שבועיות בהתאם להנחיות המתרגל/ת.
התרגיל מסתיים בעבודה. הציון הסופי של התרגיל מורכב מציון העבודה המסכמת (40%) ומציוני התרגילים אותם הגיש התלמיד במהלך הסמסטר (60%).

The primary objective of the 'Guided reading' course is to provide the students with various reading and writings skills involved in analyzing and assessing philosophical texts. Under the supervision of the course instructors, the students engage in a careful reading of one of the most formative texts in the early modern era, Descartes’ “Meditations.” Through a close analysis of this canonical text, followed by a class discussion, the students are well acquainted with the foundations of Cartesian philosophy. The main goal of the course, however, is to advance the students’ abilities of reading and interpreting various forms of philosophical arguments, and of expressing themselves clearly in both writing and speaking. Besides its intrinsic merits, Descartes’ “Meditations” also serves to exemplify various strategies and lines of argument employed in other philosophical texts as well. The course focuses on exposing the logical and argumentative structures of the text, its implicit assumptions and commitments, as well as its rhetoric, its appeal to linguistic devices, and the various contexts wherein it can be posited. 
Course requirements: attendance (mandatory); weekly reading and participation in class; short writing assignments throughout the semester.
The course ends with a final writing assignment. The total grade is composed of the final assignment (40%), and the grades awarded for the short writing assignments (60%).

 
0618-1068-08
 קריאה מודרכת: דקארט
 Guided Reading: Descartes
גב' מרק דפנהתרגיל גילמן260 ג'1400-1200 סמ'  ב'

המטרה המרכזית של התרגיל הינה הקנייה ופיתוח של יכולות ההתמודדות עם טקסט פילוסופי, בכתב ובעל פה. בהנחיית מתרגלות ומתרגלי הקורס, עורכים הסטודנטים קריאה צמודה באחד הטקסטים הפילוסופיים המכוננים של העת המודרנית המוקדמת, "הגיונות על הפילוסופיה הראשונית" מאת רנה דקארט (René Descartes). 
הקריאה המודרכת בטקסט מתחקה אחר כמה ממהלכי המחשבה המרכזיים בהגות דקארט, לרבות שימושו בטיעונים ספקניים לשם ההגעה אל הוודאות הבלתי מעורערת בדבר קיום ה'אני' כ'דבר חושב'. תוך כדי כך, נחשפים הסטודנטים לכמה מן המאפיינים שמייחדים את הכתיבה והקריאה הפילוסופית, כמו גם לאסטרטגיה הטיעונית של הטקסט, להנחות היסוד המובלעות בו, למבנה הלוגי והרטורי שלו, ולמגוון ההקשרים - פילוסופיים, היסטוריים, ואחרים - שבתוכם הוא נטוע, ושעשויים להאירו מכיוונים שונים.
התרגיל שם דגש מיוחד על התנסות והשתתפות פעילה של הסטודנטים, בעל פה ובכתב. שיעורי התרגיל מתנהלים כדיון אקטיבי וביקורתי, במהלכו זוכים התלמידים להעמיד בביקורת עמדות פרשניות מקובלות, את עמדותיהם שלהם ואת אלה של חבריהם לכיתה. באופן זה מתנסה הסטודנט בדיון פילוסופי חי, ולומד לקחת בו חלק פעיל.
מטרה נוספת של השיעור היא הקניית מיומנויות בסיסיות בכתיבת עבודות אקדמיות. במהלך הקורס נדרשים התלמידים לכתוב מספר תרגילים קצרים, בעזרתם הם מתנסים בחילוץ הטיעונים והתובנות שעולים מן הקריאה בטקסט, כמו גם בניסוח מחשבות וביקורות עליהם. 
דרישות הקורס: נוכחות (חובה); קריאה משיעור לשיעור והשתתפות פעילה בכיתה; הגשת מטלות שבועיות בהתאם להנחיות המתרגל/ת.
התרגיל מסתיים בעבודה. הציון הסופי של התרגיל מורכב מציון העבודה המסכמת (40%) ומציוני התרגילים אותם הגיש התלמיד במהלך הסמסטר (60%).

The primary objective of the 'Guided reading' course is to provide the students with various reading and writings skills involved in analyzing and assessing philosophical texts. Under the supervision of the course instructors, the students engage in a careful reading of one of the most formative texts in the early modern era, Descartes’ “Meditations.” Through a close analysis of this canonical text, followed by a class discussion, the students are well acquainted with the foundations of Cartesian philosophy. The main goal of the course, however, is to advance the students’ abilities of reading and interpreting various forms of philosophical arguments, and of expressing themselves clearly in both writing and speaking. Besides its intrinsic merits, Descartes’ “Meditations” also serves to exemplify various strategies and lines of argument employed in other philosophical texts as well. The course focuses on exposing the logical and argumentative structures of the text, its implicit assumptions and commitments, as well as its rhetoric, its appeal to linguistic devices, and the various contexts wherein it can be posited. 
Course requirements: attendance (mandatory); weekly reading and participation in class; short writing assignments throughout the semester.
The course ends with a final writing assignment. The total grade is composed of the final assignment (40%), and the grades awarded for the short writing assignments (60%).

 
0618-2066-01
 שיעור יסוד - לייבניץ: בין מטאפיסיקה לאתיקה
 Leibniz: Between Metaphysics and Ethics
ד"ר נעמן נועהשיעור גילמן280 ד'1400-1200 סמ'  א'

הפילוסופיה של לייבניץ עוסקת במגוון רחב של תחומים, הנתפסים על ידו כפרספקטיבות שונות על ההוויה המשקפות זו את זו ביחס הרמוני. בשיעור זה נדון בתחומיה השונים של הגות לייבניץ עם דגש מיוחד על היחס המעניין בין כתביו המטאפיסיים למחשבתו האתית. יחס זה ייבחן אגב דיון בבעיית הטעות והרוע, רעיון הביטוי או השיקוף (expression), היחס לאחר, אלטרואיזם ואגואיזם, מוסר ואמפתיה, מקומן של רגשות בתחום המוסר, הקשר בין אהבה לצדק, אפשרותו של חופש אנושי, והיחסים בין הנפש לגוף.

התלמידים יתבקשו לקרוא חלקים נבחרים מכתבי לייבניץ ומספר טקסטים פרשניים.

תנאי להשתתפות בקורס: מבוא לפילוסופיה חדשה.

דרישות הקורס: נוכחות בשיעורים, קריאה שבועית של טקסטים, והגשת שתי תגובות כתובות במהלך הסמסטר.

מטלת סיום: בחינת בית.

This course will introduce students to central themes in the philosophy of Leibniz, with a special emphasis on the intimate relations between his metaphysics and his ethics. Students will become acquainted with a variety of themes in Leibniz’s thinking, with a focus on issues such as, for example, human freedom, the problem of error and evil, the principle of expression, self-other relations, altruism vs. egoism, empathy, the role of emotions in morality, and the relation of justice to love.

 
0618-2068-01
 קריאה מודרכת: יום וקאנט
 Guided Reading: Hume and Kant
מר פולד רועיתרגיל גילמן319אב'1000-0800 סמ'  א'
תרגיל גילמן319אד'1000-0800 סמ'  א'

הקורס הוא המשך והעמקה לתרגיל "קריאה מודרכת - דקארט" ומטרותיו דומות: פיתוח מיומנות בקריאת טקסטים פילוסופיים ותרגול כתיבת עבודות אקדמיות. חלקים מתוך מסכת טבע האדם לדוד יום ומתוך הקדמות לעמנואל קאנט ינותחו בכיתה. במהלך הקורס יידרשו התלמידים לכתוב כמה עבודות קצרות הנוגעות לסוגיות ספציפיות בטקסטים אלו. הציון הסופי בקורס מורכב משקלול ציוני העבודות שהוגשו במהלך הסמסטר.

דרישות קדם: קריאה מודרכת - דקארט.

This course is a continuation of the tutorial “Guided Reading - Descartes” and has similar objectives: developing skills necessary for reading philosophical texts and for writing academic papers. Certain parts of David Hume’s Treatise of Human Nature and Immanuel Kant’s Prolegomena will be explored in class. During the course the students will submit short assignments concerning specific issues of these texts. The final grade is based on the marks of these assignments.

Requirements: Guided Reading - Descartes.

 
0618-2068-02
 קריאה מודרכת: יום וקאנט
 Guided Reading: Hume and Kant
מר בירך ברק יואבתרגיל גילמן319אב'2000-1800 סמ'  א'
תרגיל גילמן319אה'2000-1800 סמ'  א'

הקורס הוא המשך והעמקה לתרגיל "קריאה מודרכת - דקארט" ומטרותיו דומות: פיתוח מיומנות בקריאת טקסטים פילוסופיים ותרגול כתיבת עבודות אקדמיות. חלקים מתוך מסכת טבע האדם לדוד יום ומתוך הקדמות לעמנואל קאנט ינותחו בכיתה. במהלך הקורס יידרשו התלמידים לכתוב כמה עבודות קצרות הנוגעות לסוגיות ספציפיות בטקסטים אלו. הציון הסופי בקורס מורכב משקלול ציוני העבודות שהוגשו במהלך הסמסטר.

דרישות קדם: קריאה מודרכת - דקארט.

This course is a continuation of the tutorial “Guided Reading - Descartes” and has similar objectives: developing skills necessary for reading philosophical texts and for writing academic papers. Certain parts of David Hume’s Treatise of Human Nature and Immanuel Kant’s Prolegomena will be explored in class. During the course the students will submit short assignments concerning specific issues of these texts. The final grade is based on the marks of these assignments.

Requirements: Guided Reading - Descartes

 
0618-2068-03
 קריאה מודרכת: יום וקאנט
 Guided Reading: Hume and Kant
גב' יונגרמן אנהתרגיל כיתות דן דוד101 א'1400-1200 סמ'  ב'
תרגיל כיתות דן דוד101 ג'1400-1200 סמ'  ב'

הקורס הוא המשך והעמקה לתרגיל "קריאה מודרכת - דקארט" ומטרותיו דומות: פיתוח מיומנות בקריאת טקסטים פילוסופיים ותרגול כתיבת עבודות אקדמיות. חלקים מתוך מסכת טבע האדם לדוד יום ומתוך הקדמות לעמנואל קאנט ינותחו בכיתה. במהלך הקורס יידרשו התלמידים לכתוב כמה עבודות קצרות הנוגעות לסוגיות ספציפיות בטקסטים אלו. הציון הסופי בקורס מורכב משקלול ציוני העבודות שהוגשו במהלך הסמסטר.

דרישות קדם: קריאה מודרכת - דקארט.

This course is a continuation of the tutorial “Guided Reading - Descartes” and has similar objectives: developing skills necessary for reading philosophical texts and for writing academic papers. Certain parts of David Hume’s Treatise of Human Nature and Immanuel Kant’s Prolegomena will be explored in class. During the course the students will submit short assignments concerning specific issues of these texts. The final grade is based on the marks of these assignments.

Requirements: Guided Reading - Descartes

 
0618-2068-04
 קריאה מודרכת: יום וקאנט
 Guided Reading: Hume and Kant
מר קורצויל מאירתרגיל גילמן319אה'2000-1800 סמ'  ב'
תרגיל כיתות דן דוד101 א'2000-1800 סמ'  ב'

הקורס הוא המשך והעמקה לתרגיל "קריאה מודרכת - דקארט" ומטרותיו דומות: פיתוח מיומנות בקריאת טקסטים פילוסופיים ותרגול כתיבת עבודות אקדמיות. חלקים מתוך מסכת טבע האדם לדוד יום ומתוך הקדמות לעמנואל קאנט ינותחו בכיתה. במהלך הקורס יידרשו התלמידים לכתוב כמה עבודות קצרות הנוגעות לסוגיות ספציפיות בטקסטים אלו. הציון הסופי בקורס מורכב משקלול ציוני העבודות שהוגשו במהלך הסמסטר.

דרישות קדם: קריאה מודרכת - דקארט.

This course is a continuation of the tutorial “Guided Reading - Descartes” and has similar objectives: developing skills necessary for reading philosophical texts and for writing academic papers. Certain parts of David Hume’s Treatise of Human Nature and Immanuel Kant’s Prolegomena will be explored in class. During the course the students will submit short assignments concerning specific issues of these texts. The final grade is based on the marks of these assignments.

Requirements: Guided Reading - Descartes

 
0618-2068-05
 קריאה מודרכת: יום וקאנט
 Guided Reading: Hume and Kant
מר קורבסקי אריקתרגיל כיתות דן דוד211 ב'1800-1600 סמ'  ב'
תרגיל כיתות דן דוד211 ה'1800-1600 סמ'  ב'

הקורס הוא המשך והעמקה לתרגיל "קריאה מודרכת - דקארט" ומטרותיו דומות: פיתוח מיומנות בקריאת טקסטים פילוסופיים ותרגול כתיבת עבודות אקדמיות. חלקים מתוך מסכת טבע האדם לדוד יום ומתוך הקדמות לעמנואל קאנט ינותחו בכיתה. במהלך הקורס יידרשו התלמידים לכתוב כמה עבודות קצרות הנוגעות לסוגיות ספציפיות בטקסטים אלו. הציון הסופי בקורס מורכב משקלול ציוני העבודות שהוגשו במהלך הסמסטר.

דרישות קדם: קריאה מודרכת - דקארט.

This course is a continuation of the tutorial “Guided Reading - Descartes” and has similar objectives: developing skills necessary for reading philosophical texts and for writing academic papers. Certain parts of David Hume’s Treatise of Human Nature and Immanuel Kant’s Prolegomena will be explored in class. During the course the students will submit short assignments concerning specific issues of these texts. The final grade is based on the marks of these assignments.

Requirements: Guided Reading - Descartes

 
0618-2085-01
 שיעור יסוד: פרקים באסתטיקה הודית
 Indian Aesthetics and the Philosophy of Art
פרופ רוה דניאלשיעור גילמן279 ג'1600-1400 סמ'  ב'

מטרת השיעור היא להתוודע לעולמה של האסתטיקה ההודית הקלאסית והעכשווית. נעשה זאת בעיקר דרך האנתולוגיה של ארינדם צ'קרברטי "אסתטיקה הודית והפילוסופיה של האמנות" (Indian Aesthetics and the Philosophy of Art). כאן נמצא, ונקרא, ונחשוב על מאמרים מאת הוגים דוגמת צ'קרברטי עצמו, דוד שולמן, מוקונד לאט, סודיפטה קוויראג', ואחרים, שכל אחד מהם מניח זכוכית מגדלת על פן אחר של האסתטיקה ההודית, דרך מדיומים שונים של אמנות, משירה קלאסית ועד קולנוע. אחת השאלות המרכזיות העולות לדיון באנתולוגיה ותעלה לדיון גם בשיחותינו בכיתה היא שאלת הקשר (או היעדרו) בין אסתטיקה ואתיקה. מאמרים מסעירים, לא פחות, דוגמת "האסתטיקה של הגניבה" ו"אסתטיקה של עור ומגע: תרגיל בפנומנולוגיה פוליטית הודית עכשווית", מאת שיבג'י בנדופדהיי וגופל גורו בהתאמה, יחדדו שאלה זו.

השיעור יסתיים בעבודת סיום קורס.

The purpose of this class is to facilitate initial acquaintance with Indian aesthetics, classical and contemporary. We will focus on Arindam Chakrabarti’s anthology Indian Aesthetics and the Philosophy of Art (Bloomsbury, 2016), consisting of papers by thinkers such as Chakrabarti himself, David Shulman, Mukund Lath, Sudipta Kaviraj and others. One of the questions that the anthology raises, and that we will discuss in our meetings, is the question about the (dis)connection of aesthetics and ethics. This question is highlighted in thought-provoking papers such as “Aesthetics of Theft” and “Aesthetics of Touch and Skin: An Essay in Contemporary Indian Political Phenomenology”, by Sibaji Bandopadhyay and Gopal Guru respectively.

 
0618-2090-01
 שיעור יסוד: סוגיות עכשוויות בתודעה וקוגניציה
 Contemporary Debates in Consciousness and Cognition
ד"ר לוי יאירשיעור גילמן304 ב'1200-1000 סמ'  ב'
ד"ר מודריק-דנן ליעד

בקורס יידונו סוגיות נבחרות מחזית המחקר בפסיכולוגיה ובפילוסופיה (מתוך זווית בין תחומית עמוקה) בתחומי חקר התודעה והקוגניציה. במוקד כל מפגש יעמוד טקסט מרכזי אחד מתוך רשימה שהרכיבו מורי הקורס. במפגש הראשון יוצגו הנושאים והמאמרים, ולאחר מכן יוקדש כל מפגש להצגת המאמר על ידי תלמידי הקורס ולדיון פתוח. הקורס מתאים לתלמידי המסלול בחקר התודעה והקוגניציה, אך פתוח גם לסטודנטים בחוג לפילוסופיה ובחוג לפסיכולוגיה אשר עומדים בתנאי הקדם.

תנאי קדם:

לתלמידי פילוסופיה: ׳מבוא ללוגיקה׳; ואחד לפחות מתוך: ׳מבוא לתורת ההכרה ומטאפיסיקה׳; או ׳פילוסופיה של הנפש׳; או ׳בעיית התודעה: היבטים פילוסופים ומדעיים׳; או ׳חידת התודעה: היבטים אפיסטמיים ואונטולוגיים׳; או ׳מושג הנפש בתקופתנו׳.

לתלמידי פסיכולוגיה: ׳מבוא לפסיכולוגיה׳ ו-׳פסיכולוגיה פיזיולוגית׳.

דרישות הקורס: נוכחות, קריאה שבועית של החומר, השתתפות פעילה, הצגת מאמר בכיתה.

הרכב הציון: 100% הצגת המאמר.

We will discuss a range of cutting edge debates in the interdisciplinary study of consciousness and cognition within Philosophy and Psychology. Each session will be devoted to a central recent article from a list compiled by the course instructors. The first session will provide an overview of the topics and the literature, after which students will choose an article to present and discuss in class. The course is aimed for students in the programme for the study of consciousness and cognition, but students from Philosophy and Psychology who meet the entry requirements are equally welcome to attend.

 

 
0618-2101-01
 שיעור יסוד - הדיאלוגים הסוקרטיים של אפלטון
 Introduction to Plato?s Socratic Dialogues
ד"ר וייסר שרוןשיעור גילמן280 ד'1600-1400 סמ'  א'

בשיעור זה, נקרא בדיאלוגים המוקדמים של אפלטון, המכונים "הדיאלוגים הסוקרטיים" על מנת לעמוד על שיטתו והגותו של סוקרטס. נתמודד עם המאפיינים העיקרים של דיאלוגים אלו, נדון ב"אלנכוס" הסוקרטי, באירוניה ונתמודד עם מושגי יסוד של הגותו של סוקרטס כגון האושר והמצוינות (הסגולה הטובה). עיקר עבודתנו יתמקד בקריאה מעמיקה של הטקסטים ובניתוח הטיעונים אך נפנה גם לעמדות פרשניות שונות שהוצגו במחקר.

ציון: מבחן סוף שנה. נוכחות הינה תנאי חובה כדי לגשת לבחינה.

This class provides an introduction to Plato’s early dialogues. We will study the  Socratic elenchus and the Socratic irony as well as the basic concepts of Socratic thought such as virtue and happiness. Most of our attention will be devoted to a close reading of the texts and to an analysis of the arguments, but we will also discuss different scholarly approaches to the philosophy of Socrates.

 
0618-2111-01
 שיעור יסוד - הפילוסופיה בימי הביניים: זרמים מרכזיים וסוגיות נבחרות
 Medieval Philosophy: Main Trends and Problems
פרופ שורץ יוסףשיעור גילמן305 ה'1200-1000 סמ'  א'

הקורס יעקוב אחר האופן שבו הפכה המחשבה הפילוסופית היוונית כבר בשלהי העת העתיקה, ועוד יותר במעבר לימי הביניים, למחשבה רב לשונית ורב תרבותית. נראה כיצד לא ניתן להפריד בתקופה זו בין מבנים מופשטים של מחשבה (פילוסופית, תיאולוגית, מדעית) לבין נורמות של עשייה (פוליטית, דתית, חברתית). נעקוב אחר המבנים הדינמיים של הידע בתוך מעברים בין תרבותיים, בסיטואציה מתמדת של מחלוקת, ומתוך פיתוח שיטתי של מגוון כלים פרשניים ביחס לטקסטים מכוננים. הקורס יתמקד בעיקר בהתפתחות המחשבה האירופית שהניחה את היסודות למחשבת הרנסנס, ההומניזם, הרפורמציה והמהפכה המדעית, אבל לא נתעלם מנקודות הממשק עם התרבויות המקבילות (יוונית-ביזנטית, ערבית ועברית). לצד המבנים ההיסטוריים נתוודע לביוגרפיות אינטלקטואליות של דמויות נבחרות ולחלק מהסוגיות שנדונו שוב ושוב בספרות התקופה.

דרישות הקורס:
נוכחות חובה (לא יותר משלושה חיסורים). במהלך הסמסטר יחולקו שלוש מטלות קצרות שחובה לענות על שתיים מתוכן. כמו כן תתקיים עבודת סיום.

מרכיבי ציון הקורס:
2 מטלות = 40%
עבודת סיום = 60%

 
0618-2137-01
 שיעור יסוד - חיי המעש: פילוסופית הפעולה של חנה ארנדט
 Vita Activa: Hannah Arendt's Philosophy of Action
ד"ר יצחקי עלמהשיעור גילמן305 ד'1200-1000 סמ'  ב'

בספרה המצב האנושי טוענת חנה ארנדט באופן נועז כי ״את חלק הארי של הפילוסופיה הפוליטית מאז אפלטון ניתן לפרש בנקלה כניסיונות שונים [...] להימלט מהפוליטי בכללותו״. מנקודת המבט של הפילוסוף, הפוליטיקה נתפסה על פי רוב כאמצעי להשליט סדר בענייני העולם על מנת לפנות מקום לחיים של הגות. בהתאם, הפילוסופיה הפוליטית התמקדה במושגי השלטון והריבונות תחת שתעסוק ״בשיתוף במילים ומעשים״ בין רבים שהוא, עבור ארנדט, לב ליבו של הפוליטי. ארנדט מבקשת להחיות את ההשקפה ה״קדם-פילוסופית״, כלשונה, המוצאת בפעולה הפוליטית את הטעם והמשמעות לחיי אדם. לשם כך היא לוקחת על עצמה חקירה שיטתית, פנומנולוגית והיסטורית, של תחום חיי המעש והקטגוריות המגדירות אותו, מתוך ניסיון לאפיין את הפעולה הפוליטית בייחודיותה, ולהבדילה מצורות אחרות של עשיה.

במסגרת הקורס נבחן באופן ביקורתי פרקים מרכזיים מתוך המצב האנושי, תוך הצגת ההקשר הרחב של הגותה של ארנדט ויחסה למסורת הפילוסופית. נחקור את ההבחנות המושגיות המרכזיות המדריכות את מחשבתה: החלוקה בין הפרטי לציבורי, בין החברתי לפוליטי, ובין סדרים שונים של עשיה (עבודה, מלאכה ופעולה). נכיר את ההתנגדויות והמחלוקות שתזות אלו מעוררות, ונעמוד על הרלוונטיות שלהן למחשבה פוליטית עכשווית.

דרישות קדם: אין

דרישות הקורס: נוכחות פעילה בשיעור, קריאה משבוע לשבוע והגשת שתי מטלות קריאה לאורך הסמסטר, מבחן בית בסוף הקורס. 

In The Human Condition, Hannah Arendt boldly claims that “the greater part of political philosophy since Plato could easily be interpreted as various attempts to find […] ways for an escape from politics altogether.” Politics was perceived for the most parts as a means for bringing order into the uncertain realm of human affairs so as to make room for a life of contemplation. Accordingly, philosophy has construed political action in terms of rule and sovereignty, rather than the “sharing of words and deeds” among plural actors. Arendt seeks to revive the “pre-philosophical” understanding, as she puts it, which finds in political action the meaning and worthiness of human lives. To this end, she undertakes a phenomenological and historical investigation of the life of activity (vita activa) and its underlying categories, while attempting to discern political action in its singularity.

The course will be dedicated to a critical examination of central theses from The Human Condition, while placing them in the broader context of Arendt’s thought and her relation to the philosophical tradition. We shall study the major conceptual distinctions informing her writing: the division between the social and the political, the private and the public, and between different realms of activity (labor, work and action). We will review the objections and controversies surrounding these theses, and appreciate their relevance to contemporary political thought.

There are no prerequisites for the course.                                                                                 

Course requirements: active participation, two short response papers, final take-home exam.

 
0618-2200-01
 מבוא לפילוסופיה במאה התשע-עשרה
 Introduction to the Philosophy of the 19th Century
ד"ר מטר ענתשיעור גילמן282 ג'1400-1200 סמ'  א'

השיעור ממשיך את הסקירה ההיסטורית שניתנה ב"מבוא לפילוסופיה חדשה". נפתח את דיוננו בהצגת הגותו של קאנט כמסיימת תקופה ופותחת תקופה. אחר-כך יידונו בני-דורו של קאנט, האמאן והרדר, האידיאליזם הגרמני (פיכטה, היגל), התגובות הרומנטיות והמטריאליסטיות להיגל (בפרט זו של מרקס), מיל וניטשה. לאורך כל הסמסטר נתמקד בעיקר בשאלת אפשרותה, גבולותיה ואופייה של הפילוסופיה.

רשימת ספרות ראשונית ומשנית תועלה על אתר הקורס.

דרישת קדם: מבוא לפילוסופיה חדשה. 

השיעור יסתיים במבחן.

This course continues the historical overview given in the Introductory Course to Modern Philosophy. We start by presenting Kant's philosophy as closing one philosophical époque and opening another. We then discuss Kant's contemporaries Hamann and Herder, German Idealism (Fichte, Hegel), romantic and materialist reactions to Hegel (Schlegel, Marx), Mill and Nietzsche. We focus mainly on the question of the new possibilities open to philosophy, its essence, presuppositions and limits.

0618-2200-02
 מבוא לפילוסופיה במאה התשע-עשרה
 Introduction to the Philosophy of the 19th Century
ד"ר פרבר עיליתשיעור כיתות דן דוד003 ג'1800-1600 סמ'  ב'

השיעור ממשיך את הסקירה ההיסטורית שניתנה ב"מבוא לפילוסופיה חדשה". נפתח את דיוננו בהצגת הגותו של קאנט כמסיימת תקופה ופותחת תקופה חדשה. במהלך הסמסטר נדון בבני-דורו של קאנט ומבקריו (הרדר), האידיאליזם הגרמני (היגל), התגובות הרומנטיות והמטריאליסטיות להיגל (בפרט, זו של מרקס), ולבסוף, התפיסה האסתטית וביקורת הדת של ניטשה. לאורך כל הסמסטר נדון בשאלת אפשרותה, גבולותיה ואופייה של הפילוסופיה במאה התשע-עשרה, ונתמקד בקשר שבין פילוסופיה והיסטוריה.

 

This class continues the historical overview presented in the “Introduction to Modern Philosophy”. We will open our discussion with a presentation of Kant, as a crucial point ending the eighteenth century and opening up the philosophical problems at stake in the nineteenth century. We will then discuss Kant’s contemporaries and critics (Herder), German Idealism (Hegel), Romantic and Materialistic responses to Kant (especially Marx), and finally, Nietzsche’s aesthetics and critique of religion. We will focus, throughout the semester, on the possibility, borders and nature of philosophy, while concentrating on the relationship between philosophy and history..

0618-2201-01
 קריאה מודרכת: המאה התשע-עשרה
 Guided Reading: Nineteenth Century Philosophy (Kant, Hegel, Nietzsche)
מר יאירי רגבתרגיל כיתות דן דוד101 א'1200-1000 סמ'  א'

בתרגיל, הצמוד לשיעור המבוא לפילוסופיה במאה התשע-עשרה, תיערך קריאה דקדקנית בטקסטים משל קאנט, הגל, מארקס וניטשה. הטקסטים הנלמדים בשיעור זה מלווים את שיעור המבוא לפילוסופיה של המאה התשע-עשרה אבל אינם חופפים לטקסטים הנלמדים בשיעור. הסטודנטים יתבקשו להגיש מספר מטלות כתיבה לאורך הסמסטר ועליהן יתבסס הציון הסופי.

דרישות הקורס: נוכחות חובה  (יותרו עד שני חיסורים). כתיבת מספר עבודות קצרות לאורך הסמסטר.

 מרכיבי הציון: 33% מטלת כתיבה ראשונה; 33% מטלת כתיבה שניה; 34% מטלת כתיבה שלישית.

The tutorial to the "introduction to nineteenth century philosophy” course, will be devoted to close readings in Kant, Hegel, Marx and Nietzsche. Students taking this class are require to sign up the course "Introduction to nineteenth-century philosophy." Students will be required to participate in classes and write several short papers during the semester.

0618-2201-02
 קריאה מודרכת: המאה התשע-עשרה
 Guided Reading: Nineteenth Century Philosophy (Kant, Hegel, Nietzsche)
מר לבנה אורןתרגיל כיתות דן דוד101 ה'1400-1200 סמ'  א'

בתרגיל, הצמוד לשיעור המבוא לפילוסופיה במאה התשע-עשרה, תיערך קריאה דקדקנית בטקסטים משל קאנט, הגל, מארקס וניטשה. הטקסטים הנלמדים בשיעור זה מלווים את שיעור המבוא לפילוסופיה של המאה התשע-עשרה אבל אינם חופפים לטקסטים הנלמדים בשיעור. הסטודנטים יתבקשו להגיש מספר מטלות כתיבה לאורך הסמסטר ועליהן יתבסס הציון הסופי.

דרישות הקורס: נוכחות חובה  (יותרו עד שני חיסורים). כתיבת מספר עבודות קצרות לאורך הסמסטר.

 מרכיבי הציון: 33% מטלת כתיבה ראשונה; 33% מטלת כתיבה שניה; 34% מטלת כתיבה שלישית.

The tutorial to the "introduction to nineteenth century philosophy” course, will be devoted to close readings in Kant, Hegel, Marx and Nietzsche. Students taking this class are require to sign up the course "Introduction to nineteenth-century philosophy." Students will be required to participate in classes and write several short papers during the semester.

0618-2201-03
 קריאה מודרכת: המאה התשע-עשרה
 Guided Reading: Nineteenth Century Philosophy (Kant, Hegel, Nietzsche)
מר יאירי רגבתרגיל גילמן362אג'2000-1800 סמ'  ב'

בתרגיל, הצמוד לשיעור המבוא לפילוסופיה במאה התשע-עשרה, תיערך קריאה דקדקנית בטקסטים משל קאנט, הגל, מארקס וניטשה. הטקסטים הנלמדים בשיעור זה מלווים את שיעור המבוא לפילוסופיה של המאה התשע-עשרה אבל אינם חופפים לטקסטים הנלמדים בשיעור. הסטודנטים יתבקשו להגיש מספר מטלות כתיבה לאורך הסמסטר ועליהן יתבסס הציון הסופי.

דרישות הקורס: נוכחות חובה  (יותרו עד שני חיסורים). כתיבת מספר עבודות קצרות לאורך הסמסטר.

 מרכיבי הציון: 33% מטלת כתיבה ראשונה; 33% מטלת כתיבה שניה; 34% מטלת כתיבה שלישית.

The tutorial to the "introduction to nineteenth century philosophy” course, will be devoted to close readings in Kant, Hegel, Marx and Nietzsche. Students taking this class are require to sign up the course "Introduction to nineteenth-century philosophy." Students will be required to participate in classes and write several short papers during the semester.

0618-2209-01
 פילוסופיה של הדת - שיעור המשך
 Philosophy of Religion Ii
ד"ר ורבין נחמהשיעור גילמן361 ה'1600-1400 סמ'  ב'

הקורס יעסוק בשאלה האם ניתן לדבר עם ואודות האל. נתחיל בניסיון להבין את טיבעו של האל אשר על אודותיו אנו מדברים, ושעימו מבקש האדם הדתי לקיים מערכת יחסים. נעסוק ב"אלוהי הפילוסופים", ב"אלוהי אברהם יצחק ויעקב" ובקשיים שונים אשר מושגי אלוהות אלה מעוררים. נתמקד בקושי לדבר אודות זה אשר "מושלם ממנו לא ניתן להעלות על הדעת" כפי שמבינים אותו ומתמודדים עימו הרמב"ם, תומס אקווינס וויטגנשטיין המוקדם. כמו כן, נתמקד בקושי לדבר אל "האל הגדול הגיבור והנורא" כפי שהלה מתגלה לאיוב.

דרישות קדם: מבוא לפילוסופיה של הדת.

קבלת קרדיט על קורס זה מותנית בהשתתפות בלפחות שני שלישים מהשעורים, הגשת 3 דוחות קריאה בהיקף של פיסקה עד עמוד, לכל היותר, ללא ציון, והגשת עבודה קצרה בסוף הקורס. הציון על הקורס יורכב מציון העבודה. השתתפות משמעותית תזכה את הסטודנטים בבונוס של עד 5 נקודות.

The course deals with the question whether we can speak to and about God. We shall begin with an exploration of the nature of the God whom one may wish to address and about whom one may wish to speak. We shall discuss the “God of the philosophers”, the “God of Abraham, Isaac and Jacob” and some of the difficulties that emerge from each of these conceptions. We shall focus on the difficulty to speak about “that than which nothing greater can be conceived”, as Maimonides, Aquinas and the early Wittgenstein comprehend it. We shall also discuss some of the difficulties that are involved in addressing and maintaining a relationship with “the great, the mighty, and the awesome God” as He reveals Himself to Job.

Prerequisites: Introduction to philosophy of religion

Credit for this course requires: 1) Participating in, at least, two thirds of the classes;

2) Submitting 3 book-reports (one paragraph to one page long); the book-reports will not be marked; 3) Submitting a short paper at the end of the course. The final mark will consist of the final paper's mark. Students who significantly contribute to the discussion will be awarded up to 5 extra bonus points for their participation.

0618-2223-01
 פילוסופיה הודית - שיעור המשך
 Introduction to Indian Philosophy Ii
ד"ר צהר רועישיעור גילמן278 ג'1200-1000 סמ'  א'

השיעור מציג את מבני העומק של המחשבה הפילוסופית בהודו, וזאת דרך סקירת עמדותיהן של האסכולות הפילוסופיות המרכזיות בהודו ביחס לפולמוסים בתורת ההכרה, המטאפיזיקה, הפילוסופיה של הנפש ושל הלשון.

בין השאר נעסוק באפשרותה ותיקופה של ידיעה למול ספקנות טוטאלית,  בשאלות אודות אפשרות קיומו של "אני " מתמשך ובעל זהות מובחנת, במעמדו וקיומו של עולם חיצון, ובשאלת משמעותו של הסבל האנושי, כפי שנדונו במשנתן של אסכולות פילוסופיות כגון הניאיא, המיממסה, הסאנקהיה והאדוַיטה-ודאנטה, ובאסכולות המדהמיקה והיוגצ'ארה הבודהיסטיות.

דרישות קדם: מבוא לפילוסופיה ודתות בהודו (במקרים מיוחדים תתכן השתתפות בקורס ללא המבוא, באישור המרצה)

דרישות הקורס: קריאה משיעור לשיעור, השתתפות פעילה וחובת נוכחות, בחינת בית מסכמת.

0618-2334-01
 שיעור יסוד - פילוסופיה הביקורתית של עמנואל קאנט
 Kant's Critical Philosophy
ד"ר סנדרוביץ ירוןשיעור גילמן278 ג'2000-1800 סמ'  א'

השפעתה של משנתו של עמנואל קאנט (1784-1804),  גדול הפילוסופים של העת החדשה, ניכרת גם בימינו בכל תחומיה של הפילוסופיה: תורת ההכרה, מטפיזיקה, תורת המוסר ואסתטיקה. את יצירתו הפילוסופית נהוג לחלק לשתי תקופות עיקריות של פעילות: התקופה הקדם-הביקורתית והתקופה הביקורתית. כתביו העיקריים מהתקופה הביקורתית כוללים את ביקורת התבונה הטהורה, ביקורת התבונה המעשית, וביקורת כוח השיפוט. בשיעור זה נציע מבוא מקיף למשנתו של קאנט. במסגרתו נתחקה אחר התפתחותו האינטלקטואלית, ונסקור את עיקרי רעיונותיו כפי שאלו הוצגו בכתביו הביקורתיים. אחת ממטרותינו העיקריות תהיה לבחון את האופי השיטתי של הקשר שבין תחומיה השונים של הפילוסופיה שאותו מבקש קאנט להדגיש במכלול כתביו.

השיעור יסתיים בבחינת בית. ציון הקורס יהיה ציון הבחינה.

Immanuel Kant (1784-1804) is probably the greatest philosopher of modern times. His contribution to philosophy is notable in all areas of philosophy: epistemology, metaphysics, ethics and aesthetics. Kant's philosophical activity is usually divided into two periods: the pre-critical period and the critical period. His main writings from the critical period include the Critique of Pure Reason, the Critique of practical Reason, and the Critique of Judgment. This course provides an introduction to his philosophy. In it we will examine Kant's intellectual development and the main ideas related to the critical theory that was presented in his critical writings. Particular attention will be given to the systematic connections between the philosophical topics Kant discusses.  

0618-2350-01
 תורת ההכרה ומטאפיסיקה - שיעור המשך
 Metaphysics and Epistemology Ii
פרופ וינטראוב רותשיעור גילמן280 א'1600-1400 סמ'  א'

השיעור יעסוק בהבהרת שני תחומים מרכזיים אלה בפילוסופיה, יחסי הגומלין וההבדלים ביניהם. נתמקד לצורך זה במספר סוגיות חשובות, שיבחנו משתי נקודות הראות הללו, המטפיזית והאפיסטמולוגית: אמת, רציונליות, סיבתיות, אידיאליזם, אלוהים, הנפש, דטרמיניזם וחופש רצון, פטליזם.

מטלת הקורס: בחינה בחומר פתוח והגשת לפחות שני תרגילים בזמן (עד תחילת השיעור הרלוונטי) במהלך הסמסטר.

The course will explore these two central areas in philosophy, illustrate the differences between them and the ways they are related. It will be structured around some central philosophical issues - truth, rationality, causality, Idealism, God, the mind, determinism and free will, fatalism - which will be examined from these two perspectives - the metaphysical and the epistemological.

There will be an end of term exam.

0618-2400-01
 אסתטיקה - שיעור המשך
 Advanced Aesthetics
פרופ פרידלנדר אלחנןשיעור גילמן278 א'1800-1600 סמ'  א'

שיעור ההמשך באסתטיקה יוקדש לבחינת היחסים שבין יופי אמת ומוסר במספר טקסטים יסודיים לפתיחת השדה של הדיונים העכשוויים בתחום האסתטיקה: ביקורת כוח השיפוט של קאנט, הרצאות על האסתטיקה של הגל, ׳מקור מעשה האמנות׳ של היידגר ו'יצירת האמנות בעידן השעתוק' של בנימין.

מטלות השיעור: השתתפות בשיעור, קריאה שבועית ומבחן סיום

The course will be devoted to investigating the relation between beauty, truth and morality in several central texts that open the field of contemporary debates in aesthetics: Kant's Critique of Judgment, Hegel's Lectures on Aesthetics,  Heidegger's "Origin of the Work of Art" and Benjamin's "The Work of Art in the Age of its Technological Reproducibility".

0618-2401-01
 פילוסופיה של השפה - שעור המשך
 Advanced Course in the Philosophy of Language
ד"ר מטר ענתשיעור גילמן278 ג'1800-1600 סמ'  א'

השיעור ממשיך את הסקירה ההיסטורית של תפישות שפה במאה העשרים ומעלה דיון, מזוויות שונות, ביחסים בין מושגי המשמעות והאמת כפי שהם עולים במספר שיטות פילוסופיות וכן בקשר בין אלה לבין עמדות יסוד באשר למהות הפילוסופיה, תנאי האפשרות שלה וגבולותיה. נפתח את הסמסטר בפילוסופים החשובים של מחצית המאה: לודוויג ויטגנשטיין, ו. ו.א. קווין וג'ון אוסטין; נמשיך דרך הצגת קווי הדמיון והשוני בין שני פילוסופים שהיו פעילים בעיקר בשנות השבעים והשמונים – מייקל דאמט ודונלד דווידסון; נקפוץ לאחור, לסטרוקטורליזם של פרדיננד דה-סוסיר, כדי לסיים את הסמסטר בהצגת הגותו הפוסט-סטרוקטורליסטית של ז'אק דרידה.

סילבוס מפורט לפי שבועות, רשימות ביבליוגרפיות וחומר סרוק יועלו על אתר הקורס לקראת תחילת שנה"ל ובמהלך הסמסטר.

השיעור יסתיים במבחן בית.

דרישת קדם: מבוא לפילוסופיה של השפה.

Continuing the historical overview of conceptions of language in the 20th century, this course revolves around the relations between philosophical attitudes towards truth and meaning and fundamental ideas of the essence of philosophy, its conditions of possibility and its limits. The term opens with three philosophers whose main body of work was written around the 1940s and 1950s – the Later Wittgenstein, W.V.O. Quine and John Austin; it continues by presenting a comparison between two philosophers whose main contributions were written in the 1970s and 1980s – Donald Davidson and M.A.E. Dummett; we shall then divert for a brief encounter with Ferdinand de Saussure’s structuralism, in order to finish the term with Jacques Derrida’ post-structuralist conception of language.

0618-2550-01
 שיעור יסוד - ביקורת הדת בהגות של פרויד
 Freud's Critique of Religion
פרופ טאובר צבישיעור גילמן279 ה'1200-1000 סמ'  ב'

            "עוד מימי קדם יצר האדם לעצמו תפישת-אידאל של כוח כל-יכול ויודע-כל, אידאל שגילמו באליו. ואלים אלה, האדם יִחס להם כל מה שנראה לו כשרוי מעבר לגדר-ההישג למשאלותיו – או כל מה שהיה לו בגדר אסור. משום כך רשאים אנו לומר, כי אלים אלה היו אידאלים-של-תרבות. עתה התקרב האדם מאוד להשגת האידאל – כמעט נעשה אל הוא בעצמו! [...] יכול אתה לומר, כי נעשה האדם מין אל-של-תותבות..." (ז.פרויד, האי-נחת שבתרבות).

מטרת הקורס: הכרת תפישת הדת וביקורת הדת בהגות של פרויד, על רקע יסודות תורת-היצרים והעקרונות המטא-פסיכולוגיים שלו.

נושאי הקורס: הציוויליזאציה לפי פרויד; הדת כתרבות; הלהקה הקמאית, הרג האב הקדמון וקונפליקט אידיפוס; מאגיה-דת-מדע; הדת כנוירוזה; הדת כאשליה של התרבות; פרדוקס המצפון; יחסי ארוס-מוות; המונותאיזם (יהודי ונוצרי); משה וישוע; ביקורת הדת; תחליפי-דת.

אופן הלימוד: הרצאות מבוא, קריאה מודרכת, דיון בכיתה.

ספרות ראשונית: החיבור "טוטם וטאבו", ב- כתבי זיגמונד פרויד; הוצ' דביר, כרך 3 (במהדורות החדשות מכונה הכרך כולו "טוטם וטאבו"). המאמרים: "עתידה של אשליה" ו"תרבות בלא נחת", ב- כתבי זיגמונד פרויד, כרך 5 (במהדורות החדשות מכונה הכרך כולו "תרבות בלא נחת"). "משה האיש ואמונת היחוד" [משה והמונותאיזם], הוצ' דביר, 1978. כמה מהחיבורים האלה יצאו לאור בתרגומים חדשים ע"י הוצ' רסלינג. רשימה של ספרות משנית תחולק לתלמידים בתחילת הקורס.

מטלת סיום הקורס: בחינת-כיתה (מלוא הציון).

Course Objectives: Introducing Freud’s concept and critique of religion on the background of his Theory of Instincts and meta-psychological principles.

Course Topics: Freud’s concept of civilization; religion as culture; the Primal-Horde, the killing of the Primal-Father and Oedipus-Complex; magic-religion-science; religion as neurosis; religion as an illusion of culture; the paradox of the conscience; the relations between Eros and the Death-Instinct; Jewish and Christian Monotheism, Moses and Jesus; the critique of religion; religion substitute.

Method of Teaching: Lectures, guided reading and classroom discussion.

Literature: Freud’s Totem and Taboo, The Future of an Illusion, Civilization and its Discontents, Moses and Monotheism. Secondary bibliography will be distributed at the beginning of the semester.

Student Assignment: A classroom-exam.

0618-2582-01
 שיעור יסוד - פילוסופיה דרך פרדוקסים
 Philosophy Through Paradoxes
פרופ וינטראוב רותשיעור גילמן305 א'1600-1400 סמ'  ב'

נבחן מספר סוגיות מרכזיות בפילוסופיה דרך פרדוקסים. נדגים בכך את הטענה שפרדוקסים אינם רק שעשוע או קוריוז אינטלקטואלי; כל פרדוקס רציני מצביע על בעיה פילוסופית עמוקה ומאפשר דיון בה באופן חי. הסוגיות שנבחן הן: ספקנות, דילמת האסיר, הרציונליות של הצבעה בבחירות, החידה החדשה של האינדוקציה, המטפיזיקה והראציונליות של רגשות, דטרמיניזם וחופש רצון, אפשרות ההונאה העצמית, עמימות.

דרישות מקדימות: רצוי מאוד קורס מבוא בלוגיקה.

מטלת הקורס: בחינת כיתה (משקל בציון 70%) והגשת שני תרגילים (משקל בציון 30%).

We will examine some central philosophical questions by studying paradoxes. This will demonstrate that paradoxes aren’t just an intellectual curiosity; that every serious paradox points to a deep philosophical problem, and provides an opportunity for a stimulating engagement with it. We will consider the following issues: scepticism, the prisoner’s dilemma, the rationality of voting, the new riddle of induction, the metaphysics and rationality of emotions, determinism and free will, the possibility of self-deception, vagueness.

0618-2601-01
 פילוסופיה של המוסר - שיעור המשך
 Advanced Ethics
ד"ר עמית עמיחישיעור גילמן282 ג'1600-1400 סמ'  א'

שיעור זה יוקדש להבנתם של ארבעה מושגי יסוד באתיקה וליחסי הגומלין בניהם: אושר, חופש, תבונה מעשית ופעולה מוסרית. נשאל אם מוסר ואושר הולכים יד ביד או שמא הם מטבעם מצויים במתח זה עם זה; וכן אם כפי שאנו נוטים לזהות את החתירה לאושר כביטוי של החופש שלנו, כך יש גם לזהות את הפעילות והחיים המוסריים כחופשיים. נקדיש תשומת לב מיוחדת לטענה שעבור בני אדם, חיים מוסריים הם המימוש הגבוה ביותר של התבונה המעשית והחופש. נבחן את הסוגיות הללו דרך קריאה בכתבים האתיים המרכזיים של אריסטו, יום, קאנט והיגל. 

דרישות קדם: מבוא לתורת המוסר.

דרישות הקורס: קריאת חומרי הקריאה של הקורס ונוכחות.

השיעור יסתיים במבחן כיתה.

In this course we will investigate the following four fundamental ethical concepts: Happiness, freedom, practical rationality, and moral conduct. We will study these concepts in their interconnectedness. Thus, we will ask whether moral conduct and happiness go hand in hand or, whether by their very nature, they stand in tension with one another. Furthermore, we will ask whether, just as we tend to consider the pursuit of happiness an exercise of our freedom, we should also understand moral conduct as free. Special attention will be given to the claim that moral life is the highest actualization of human freedom and practical rationality. To explore these themes, we will concentrate on ethical works by Aristotle, Hume, Kant, Hegel.

0618-2618-01
 חופש כמושג פוליטי
 Liberty as a Political Concept
ד"ר שרון אסףשיעור גילמן280 ב'1400-1200 סמ'  א'

תיאור קורס: הקורס יעסוק ברעיון החירות ובאופנים השונים בהם הוא נתפס בפילוסופיה הפוליטית וכן בהגנות הפילוסופיות על ערך החירות ויחסה לערכים פוליטיים אחרים. 

דרישות קדם: מבוא לפילוסופיה פוליטית

דרישות הקורס: נוכחות והגשת דוחות קריאה

מטלות: דוחות קריאה ועבודה מסכמת

מרכיבי ציון: 20% הצגה בכיתה 80% עבודה מסכמת

The course will examine the different conceptions of liberty and the philosophical arguments defending the value of liberty and its relations to other political values

0618-2673-01
 Introduction to the Philosophy of Mind
 Introduction to the Philosophy of Mind
ד"ר קובץ' דודשיעור גילמן305 ב'1400-1200 סמ'  ב'

מבוא לפילוסופיה של הנפש – שיעור יסוד

קורס זה מציע סקר ברמה מבואית בפילוסופיה של הנפש. מהם היחסים בין נפש לגוף? האם וכיצד גורמות תופעות נפשיות לשינוי בעולם הפיזי? האם רובוטים יכולים לחשוב? האם המחשבה שלנו מתרחשת כולה בתוך ראשנו או שאובייקטים בעולם החיצון לוקחים בה חלק? בקורס נבחן שאלות שלה, ונשאל האם חלק מהשאלות הללו מגבילות למעשה את יכולנו לתת מענה לשאלות אחרות. בקורס נדון בבעיות הבאות: דואליזם ומאטריאליזם בפילוסופיה של הנפש, מעודה, סיבתיות מנטלית, בינה מלאכותית, אינטנציונליות והדיון האינטרנליסטי-אקסטרנליסטי לגבי תוכן מנטלי.

This class provides an introductory survey in the philosophy of mind. What is the relation between the mind and the body? How can mental phenomena bring about changes in the physical world? Could a robot think? What makes a thought a thought about something? Does our thinking take place entirely in the head, or do objects in the external world directly participate in it? We will survey these and similar questions, mostly relying on important contemporary works in the area. We will also consider how, if at all, some of these questions constrain the range of answers that could be given to the others. Possible topics to be covered may include: dualism and materialism in the philosophy of mind, consciousness, mental causation, artificial intelligence, intentionality, and the internalism-externalism debate about mental content.

Pre-requisites: None (having taken any other class in analytic philosophy, e.g. Introduction to the Philosophy of Language, Introduction to Metaphysics and Epistemology, or Introduction to Philosophy of Science, would help; consult me if you have no background in analytic philosophy).

Assessment: a take-home final exam.

Grade components: 75% exam, 25% attendance and participation

0618-2687-01
 שיעור יסוד - האלים בפילוסופיה עתיקה
 The Gods in Ancient Greek Philosophy
ד"ר וייסר שרוןשיעור גילמן305 א'1200-1000 סמ'  ב'

עבור הפילוסופים היוונים, התיאולוגיה, קרי חקר האל, הינה מפעל רציונלי הקשור לחקר העולם והטבע. הפילוסופים הקדם-סוקרטיים לעיתים מאפיינים את הראשית כ"אלוהית" ואפלטון סבור כי העולם הינו פרי מפעלו של אל-בורא. הדיונים של הפילוסופים היוונים והרומיים אודות האל\ים נסובו סביב שאלות מגוונות כגון בריאת העולם, מאפייני האל, מקורו של מושג האל, ההוכחות לקיום האל ואף שאלת קיומו של האל. בקורס זה, נסקור את תפיסת האל כפי שהיא מציירת בכתביהם של הפילוסופים היוונים בסדר הכרונולוגי. נתחיל בפילוסופים הקדם- סוקרטיים, נעבור לאפלטון ואריסטו ונעבור לדיונים מהתקופה ההלניסטית בסוגיית האל.

דרישות הקורס: נוכחות הינה תנאי חובה כדי לגשת לבחינה.

ציון: מבחן סוף שנה.

For the ancient Greek philosophers, theology was a philosophical discipline, closely related to the study of physics. The Pre-Socratic philosophers usually label their archē as “divine” and according to Plato’s Timaeus, the universe owns its existence to the work of a divine craftsman. The Greek and Roman philosophical discussions on the god(s) touched upon many issues such as that of the creation of the world, the origin of our concept of god, the proofs for the existence of the gods as well as the denial of god’s existence. In this class, we will approach these questions by closely reading the texts from various philosophers in a chronological sequence form the pre-Socratic philosophers, through Plato and Aristotle and up to the Hellenistic and Roman period.

0618-2745-01
 שיעור יסוד: נושאים במטא-אתיקה
 Topics in Metaethics
ד"ר לוי יאירשיעור גילמן277 ב'1800-1600 סמ'  א'

מטא-אתיקה עוסקת בשאלות אודות השדה האתי, ולא בנסיונות לנסח תיאוריה אתית כללית (תוצאתנות, דאונטולוגיה וכ״ו) או להתמודד עם דילמות מעשיות (הפלות, המתת חסד וכ״ו). האם יש אמת אובייקטיבית בשאלות של טוב ורע, מותר ואסור, או שזה נתון לטעם אישי? האם קיים ידע מוסרי ואם כן, מה מייחד אותו? האם השיפוטים המוסריים שלנו (״אסור לגנוב״) מביעים האמנות או לחילופין נטיות לב, העדפות וכדומה? מה, אם בכלל, הקשר בין עמדותינו המוסריות לבין המניעים שלנו לפעולה? הקורס יעסוק במספר סוגיות ליבה במטא-אתיקה העולות מתוך סקירת העמדות המרכזיות בתחום.

תנאי קדם: אין

דרישות: נוכחות, קריאה שבועית של החומר, השתתפות פעילה, הגשת מטלות קריאה קצרות בציון ׳עובר׳.

מטלה מסכמת: מבחן בית.

הרכב הציון: 100% מבחן בית.

Metaethics studies the nature of moral thought and discourse, in abstraction from any particular ethical theory (consequentialism, deontology, etc.) or practical dilemmas (abortion, euthanasia, etc.) Are there facts about right and wrong, good and evil, or is it all rather a matter of personal taste? Is there such a thing as moral knowledge, and if so, what makes it special? Do moral judgments express beliefs or rather some conative attitude? What, if any, is the connection between moral judgment and moral motivation? We shall examine several key debates in metaethics that arise when we survey the main positions in the field.

0618-2773-01
 שיעור יסוד: מטפיזיקה - מושגי יסוד
 Metaphysics: Basic Concepts
ד"ר סנדרוביץ ירוןשיעור גילמן280 ד'1400-1200 סמ'  ב'

מאז ימי קדם הייתה המטאפיזיקה אחד מתחומי הדיון הפילוסופים העיקריים אם לא המרכזי שבהם. בראשיתה של המאה ה20 סברו פילוסופים מרכזיים מאסכולות שונות שהמטאפיזיקה היא תחום דיון עקר שעתיד לחלוף מן העולם. והנה, בסופה המאה ה20 ובראשיתה של המאה ה21, חלה התחדשות רחבת היקף ורבת פנים של המטאפיזיקה כתחום פילוסופי יצירתי ומתפתח. מחדשיה של המטאפיזיקה מקפידים לשמור על הזיקה לתורות העבר. עם זאת, הם מדגישים את הקשר שבין סוגיות פילוסופיות קלאסיות ולבין המדעיים הרלוונטיים ובמיוחד את הקשר שבין סוגיות מתחומה של הלוגיקה ומטאפיזיקה.

שיעור ותרגיל זה הם מבוא מתקדם מטאפיזיקה בת זמננו ולכמה מהשאלות העיקריות שנידונות בה. נדון בין השאר במחלוקת שבין הנומינאליסטים והריאליסטים לגבי קיומם של כוללים, במושג העצם, במושגי הזהות והשינוי, מגוון הגישות לטיפול במושג הזמן ושאלות דומות. במהלכו  תודגש הרלוונטיות של הקושיות המטאפיזיות שידונו בו לכמה מהסוגיות העיקריות שנידונות בפילוסופיה של הנפש ובתחומי דיון פילוסופים אחרים.

השיעור יסתיים בבחינת בית. ציון הקורס הוא ציון הבחינה.

Since early antiquity metaphysics was one of the main areas of philosophical inquiry. In the early days of the 20th century many philosophers considered it to be a useless field of investigation that should be overcome and replaced by other philosophical disciplines. Yet in the last part of the 20th century metaphysics was revived and regained its vital place in the philosophical filed of inquiry. The revival of metaphysics is connected to the past theories, and yet the philosophers that practice it underline the links between the metaphysical issues to questions related to the exact and the empirical sciences. 

This course is an advanced introduction to current metaphysics, to its methodology and to some of the main issues dealt in it. We will examine the controversy regarding the existence of universals, the concept of substance, identity and change, time and becoming and related issues. Throughout this course attention will be given to the relevance of the topics discussed in it to a variety of questions related to philosophy of mind and other branches of philosophy.

0618-2820-01
 שיעור יסוד - פילוסופיה הודית בת זמננו
 Contemporary Indian Philosophy
פרופ רוה דניאלשיעור גילמן280 ד'1200-1000 סמ'  א'

פילוסופיה הודית בת זמננו היא ז'אנר פילוסופי מרתק. הוגיו מתכתבים בו-זמנית עם חומרים הודיים קלאסיים ועם חומרים מערביים קלאסיים וחדשים. כלומר הספקטרום של חומרי הגלם במטבח הפילוסופי ההודי העכשווי הוא רחב ביותר. נקרא ונדון בחומרים מאת ראם-צ'נדרה גנדהי, רגהו ראם ראג'ו ואחרים. מוקד הדיון שלנו יהיה הקשר, אם יש כזה, בין מטאפיזיקה ופוליטיקה, והשאלות (הרגילות, החשובות) של זהות עצמית וחופש.

השיעור יסתיים בעבודת סיום קורס.

Contemporary Indian philosophy is an intriguing genre of philosophy. Its thinkers correspond both with classical Indian materials and with classical and contemporary Western materials. This is to say the spectrum of raw materials in the contemporary Indian kitchen is broad, with a promising fusion philosophical dishes. We will read and discuss a selection of writings by Ramchandra Gandhi, Raghuramaraju and others. The heart of our discussion will be the (dis)connection of metaphysics and politics, and the (usual, but significant) questions of self-identity and freedom.

0618-2853-01
 שיעור יסוד: סימבולים: שפה, חישוב, מחשבה
 Symbols - Language, Computation, Thought
פרופ דרזנר אלישיעור גילמן277 ב'1800-1600 סמ'  ב'

בשיעור זה ננתח סדרה של הקשרים שבהם נעשה שימוש במושגים 'סימבול' ו-'תהליך סימבולי' – החל מאלה הקשורים לשפה, דרך דיונים בפילוסופיה של המתמטיקה ותורת החישוביות, וכלה בתיאוריות שעל פיהן חשיבה אנושית היא חישוב סימבולי. התמונה המתקבלת היא של מהלך אינטלקטואלי רב תחומי הנוגע לאנתרופולוגיה, בלשנות, מדעי המחשב, מדע קוגניטיבי וכמובן – פילוסופיה.

תנאי קדם: אין.

ציון: על סמך עבודה.

In this course we will examine a series of contexts in which there is appeal to the notions of symbol and symbolic process – from those that have to do with language, through discussions in the philosophy of mathematics and the theory of computation, to theories according to which human thought consists in symbolic computation. The emerging picture is of a multi-disciplinary conceptual development that spans such diverse domains of inquiry as anthropology, linguistics, computer science, cognitive science and, of course, philosophy.

0618-2882-01
 פילוסופיה יוונית אחרי אריסטו - שיעור יסוד
 Greek Philosophy After Aristotle
פרופ הררי אורנהשיעור גילמן306 ה'1800-1600 סמ'  א'

הקורס מציע סקירה של הפילוסופיה היוונית בתקופה ההלניסטית. נבחן את אונטולוגיה,  לוגיקה, אפיסטמולוגיה, הפיסיקה והאתיקה של האסכולות ההלניסטיות השונות: סטואה, אפיקוראים, וספקנות. נבחן את השינויים המושגיים שהובילו לניסוח שאלות שעומדות עד היום במרכז הדיון הפילוסופי, למשל אפשרות הידיעה, טיבם של הנפש והשכל, רגשות, אושר, ודרך חיים מוסרית.

דרישות: נוכחות וקריאה שוטפת של המקורות.

מטלת סיום: בחינת בית

הציון הסופי זהה לציון הבחינה. 

The course offers a survey of the views developed by the Hellenistic philosophical schools: the skeptics, the Stoics and the Epicureans. We examine the conceptual changes that ultimately lead to the formulation of the philosophical questions that occupy a central place in contemporary discussions, for example, the possibility of secure knowledge, the status of the soul and mind, emotions, happiness and a moral way of life.

0618-2954-01
 פרקים בפילוסופיה של החינוך
 Selected Topics in Philosophy of Education
פרופ טאובר צבישיעור גילמן280 ג'1200-1000 סמ'  א'

"[...] והחינוך יהא, אפוא, בקיאות בעצם הדבר הזה: בְּהַפְנָיָה; דהיינו – הידיעה כיצד יוסב אותו כוח-נשמה בדרך קלה ויעילה ביותר, ואינו בא ליצור בכוח זה את הרְאִיָה, כי אם מניח שזו כבר מצויה בו, אלא [שכוח-נשמה זה] אינו מכוּוָן לצד הנכון, ואינו מביט אל אשר צריך היה; ולכך יביאנו החינוך" (אפלטון, פוליטיאה).

"האדם הוא הבריה היחידה הזקוקה לחינוך. כלומר, בחינוך אנו מבינים טיפול (הזנה, השגחה), משמעת (עיבוד-טיפוח) והשכלה, לרבות תרבות. מכאן נובע שהאדם הוא עולל, חניך ותלמיד" (קאנט, על החינוך).

מטרת הקורס: הכרה של כמה רעיונות פדגוגיים מתולדות ההגות וניתוח מושגי-ביקורתי שלהם.

נושאי הקורס: פילוסופיה של החינוך; לימוד הסגולה הטובה לפי אפלטון – קריאה בקטעים נבחרים מן הדיאלוג מנון; דמוקרטיה וחינוך: פרקים נבחרים מכתבי ז'אן-ז'אק רוסו, ג'והן דיואי, אלכסנדר ס. ניל, הרברט מרקוזה ואחרים; חינוך אסתטי: פרקים נבחרים מכתבי עמנואל קאנט ופרידריך שילר; הביקורת של ניטשה על החינוך הבורגני – קריאה בקטעים נבחרים מ-על עתיד מוסדות החינוך שלנו ומ-שופנהאואר כמחנך. הערה: נושאי הדיון עשויים להשתנות קמעא, בהתאם לדרישה ולעניין מצד התלמידים.

דרכי הוראה: הרצאות, קריאת טקסטים ודיון בכיתה.

ספרות: אפלטון, מנון ב-כתבי אפלטון, כרך א' (הוצ' שוקן); ניטשה, מסות על חינוך לתרבות (הוצ' מאגנס); פרקים נבחרים מכתבי רוסו, קאנט, שילר, דיואי, ניל, מרקוזה, אדורנו ואחרים יחולקו לתלמידים כתדפיסים במהלך הקורס. רשימת ספרות ראשונית ומשנית נמצאת ב"מודל" ותחולק לתלמידים בתחילת הקורס.

מטלת סיום הקורס: בחינת כיתה (מלוא הציון).

Course Objectives: Introducing pedagogical ideas from the history of western philosophy and the conceptual-critical analysis of them.

Course Topics: Philosophy of education; Learning-teaching the moral virtue – reading in Plato's Meno; Democracy and education: selected chapters from the writings of J-J.Rousseau, J.Dewey; A.S.Neill, H.Marcuse, Th.W.Adorno and others; Aesthetic education: selected chapters from the writings of I.Kant and F.Schiller; Nietzsche's critique of the bourgeois education – reading in On the Future of Our Educational Institutions and Schopenhauer as an Educator.  

Method of Teaching: Lectures, guided reading and classroom-discussion.

Literature: Selected chapters from the above philosophers' writings. The bibliography will be distributed at the beginning of the semester.

Student Assignment: A classroom-exam.

0618-3020-01
 אריסטו על התהוות החיים
 Aristotle On the Generation of Life
פרופ הררי אורנהסמינר גילמן362אב'1200-1000 סמ'  ב'
סמינר גילמן362אה'1200-1000 סמ'  ב'
פרופ יבלונקה חוה

הסמינר יעסוק בסוגיות פילוסופיות שנוגעות להתהוות החיים הנידונות בחיבור של אריסטו "על התהוות בעלי החיים" ובגישות ניאו-אריסטוטליות בנות זמנינו לסוגיות אלה. נתמקד בתפיסת הסיבתיות שעומדת בבסיס התאוריה של אריסטו על התהוות העובר, נעמוד על ההיבטים התכליתניים והמכניסטיים שלה ונבחן האם וכיצד המודל הסיבתי שמציע אריסטו מצליח להבטיח את רציפותו והצלחתו של תהליך ביולוגי מורכב זה. שאלות רחבות אלה יהוו בסיס לדיון בשאלות נוספות שהגישה האריסטוטלית מעוררת, כמו הורשת תכונות של שני ההורים לעובר, באיזה שלב בתהליך מתפתח כושר החישה והתרומה של המודל התכליתני להסבר תהליכים אלה.

דרישות:

נוכחות מלאה וקריאה שוטפת של המקורות.

הגשת עבודה סמינריונית או עבודת רפרט לפי בחירת התלמיד

ציון הקורס יקבע על-פי ציון העבודה.

עבודות סמינריוניות ורפראטים שנתיים ומסמסטר ב' יש להגיש למזכירות החוג עד 22.09.2019.

This seminar is devoted to an examination of philosophical questions regarding the generation of life that arise from Aristotle’s Generation of Animals and to an exploration of contemporary neo-Aristotelian approaches to these issues. Our focus will be the conception of causality that underlies Aristotle’s theory of the formation of the embryo, particularly whether and how its teleological and mechanistic facets satisfactorily explain the continuity of this complex biological process. On the basis of these broad questions, we examine issues discussed in neo-Aristotelian literature – ancient and contemporary – such as heredity, the development of a conscious organism, and the role of the teleological model for the explanation of these processes.

0618-3021-01
 Puzzles About Persons
 Puzzles About Persons
ד"ר קובץ' דודסמינר גילמן362אב'1600-1200 סמ'  א'

חידות לגבי אנשים

כאשר אתם קוראים את תאור הקורס הזה, אתם חושבים. כדי לעשות זאת, אתם פשוט צריכים להשתמש במוחותיכם. אך אז מה מונע מחלק הגוף העליון שלכם גם לחשוב על הקורס? אחרי הכל, גם חלק הגוף העליון כולל את המוח וכל מה שצריך כדי לחשוב. יתר על כן, אם זה נכון אז איך אתם יודעים שאתם לא חלקי גוף עליון, כלומר, עצמים שעטופים בתוך בני אדם אבל שלא בני אדם בעצמם? זו אחת מ“בעיות הצפיפות“ שנידנות בספרות על המטפיזיקה של אנשים. בקורס זה, נחשוב על כמה בעיות צפיפות דומות: בתוקף מה אתם בני אדם שלמים ולא רק ראשים או חלקי גוף עליון? בתוקף מה אתם סטודנטים באוניברסיטה ולא רק קטעים זמניים קצרים בהיסטוריות של סטודנטים, שהתחילו רק אתמול? החידות האלה קשורות באופן צמוד לבעיה של זהות אישית: בתוקף מה בן אדם בזמן מסוים זהה לבן אדם בזמן אחר? אנחנו נחקור את היחס בין בעיות צפיפות ובעית הזהות האישית לבין השלכות מוסריות שונות שלהן.

מומלץ רקע בפילוסופיה אנליטית

עבודות סמינריוניות ורפראטים מסמסטר א', יש להגיש למזכירות החוג עד 5.05.2019.

As you are reading this course description, you are thinking. In order to do this, you just need to use your brain. But then, what prevents your upper body from also thinking about the course? After all, your upper body also contains your brain and has everything it needs to think. Moreover, if it can think, how do you know that you are not an upper body – something enclosed in a human being that is not itself a human being? This is one of the many “overcrowding problems” discussed in the literature on the metaphysics of persons. In this course, we will consider a number of similar overcrowding problems: what makes it the case that you are a full-fledged human being and not merely the head or the upper body of a human being? What makes it the case that you are a college student and not merely a short episode of a college student’s history, one that only began yesterday? These puzzles are closely connected to the problem of personal identity: what makes it the case that a person at a time is identical to some person at a later time? We will explore the relation among overcrowding puzzles, the problem of personal identity, and their various ethical consequences.

Pre-requisites: Any class in analytic philosophy. If you are not sure whether you have enough background for the class, consult me.

Assessment: a final paper

Grade components: 65% exam, 35% attendance and participation

0618-3022-01
 Dangers to Knowledge: Everyday Skepticism
 Dangers to Knowledge: Everyday Skepticism
ד"ר קובץ' דודסמינר גילמן362אב'2000-1600 סמ'  ב'

סכנות לידע: סקפטיציסם יום יומי

טענות ספקניות קלאסיות מתארות מקרים חמורים אך יחסית רחוקים מעינייני היומיום שלנו ולכן נראים כאפשרויות מופלגות: שדים רשעים,חיים בתוך חלום , מוחות בתוך מכל, וכו’. בניגוד לסוג הטענות הקלאסי, פילוסופים עכשויים העלו דאגות סקפטיות על סמך מקרים שבאמת קיימים ושמאיימים על הידע שלנו עתה וכאן. בשיעור הזה, נסקור מספר מהדאגות הסקפטיות המודרניות האלה, כולל טענות חושפות אבולוציוניות נגד אמונות מוסריות, טענות “גישה“ סיבתיות נגד קיומם של מספרים, טענות תפיסתיות נגד עצמים רגילים ותכונותיהם, וטענות ממחלוקות בין מומחים נגד כמה דברים אחרים. גם נכסה את היחס בין טענות ספקניות מודרניות לטענות ספקניות קלאסיות, כמו גם את השלכות הטענות המודרניות על הגבולות של ידע פילוסופי.

עבודות סמינריוניות ורפראטים שנתיים ומסמסטר ב' יש להגיש למזכירות החוג עד 22.09.2019.

Classic skeptical arguments describe scenarios which, though serious, are somewhat removed from our everyday concerns and therefore look like distant possibilities: evil demons, life-long dreaming, brains in the vat, and so on. By contrast, contemporary philosophers have been raising skeptical concerns on the basis of situations that actually obtain and which threaten our knowledge here and now. In this class, we will survey a number of these modern-wave skeptical concerns, including evolutionary debunking arguments against our ethical beliefs, causal “access” arguments against numbers, perceptual debunking arguments against ordinary objects and their properties, and arguments from expert disagreement against a number of other things. We will also cover the relation between the modern and the classic skeptical arguments, as well as the implications of modern skeptical arguments for the limits of philosophical knowledge.

Pre-requisites: any class in metaphysics, epistemology, philosophy of language, or history of philosophy classes relevant to these (e.g. Early Modern or Kant). If in doubt, consult me.

Assessment: a final paper

Grade components: 65% final paper, 35% class attendance participation.

0618-3023-01
 פרספקטיבות של חופש בפילוסופיה הודית
 The Concept of Freedom in Indian Philosophy
פרופ רוה דניאלסמינר גילמן319אג'1400-1000 סמ'  ב'

הסמינר מוקדש למושג החופש בפילוסופיה הודית קלאסית ועכשווית. נבנה פאזלים פילוסופיים העשויים מחתיכות שונות, פילוסופיות, ספרותיות ואפילו קולנועיות, במטרה לחשוף צדדים שונים של מושג החופש, מטפיזיים, אתיים, אסתטיים ופוליטיים. הפאזלים שלנו יתבססו על חומרים מתוך האופנישדות והמהאבהארטה, ספרות חדשה מאת סעאדת חסן מנטו וסלמן רושדי, ותיאוריה עכשווית מאת דאיה קרישנה, מוקונד לאט ואשיש ננדי.

תנאי קדם: מבוא לפילוסופיה הודית ולפחות שיעור אחד בפילוסופיה מזרחית

הסמינר יסתיים בהגשת עבודה סמינריונית או רפרט.

עבודות סמינריוניות ורפראטים שנתיים ומסמסטר ב' יש להגיש למזכירות החוג עד 22.09.2019.

This seminar deals with the notion of freedom in classical and contemporary Indian philosophies. We will ensemble philosophical puzzles, made of different pieces, philosophical, literary and even cinematic, to reveal different aspects of freedom – metaphysical, ethical, aesthetic and even political. Our puzzles draw on materials from the Upaniṣads and the Mahābhārata, literary chapters by Saadat Hasan Manto and Salman Rushdie, and contemporary theory by Daya Krishna, Mukund Lath and Ashis Nandy.

0618-3024-01
 קאנט ובעיית האינטואיציה
 Kant and the Problem of Intuition
ד"ר רכטר עפרהסמינר גילמן362אה'2000-1600 סמ'  ב'

מושג האינטואיציה בביקורת התבונה הטהורה עורר עניין, תמיהה והסתייגות בקרב תלמידיו של קאנט ולא רק בקרב מבקריו, והוא נותר גורם לא אכזב גם הרבה אחרי זמנו של קאנט, למרות שההבחנה של קאנט בין אינטואיציות למושגים ועמה ההבחנה בין האנליטי והסינתטי עברה גלגולים מאתגרים בידיו של פרגה ולפניו בולצאנו, והתקפות קשות בידיו של קוויין. אל מול גילויי הגיאומטריה הלא אאוקלידית ויישומה בפיזיקה נדמה כי טענות קאנט בדבר האידאליות, הא פריוריות והצורניות של החלל והזמן מופרכות, וכי מצוי בהן לכל היותר עניין הסטורי ופרשני ותו לא. האמנם? בסמינר זה נחזור לבחון מחדש את המסקנות שנגזרו מהתפתחויות אלה. נעיין בהשלכות של השפעות כאלה על ההבחנה בין האינטואיטיבי והאינטלקטואלי בקאנט מנקודת מבטו של העניין המחודש בנושא זה‪ה מאפיין את המחשבה בת ימינו.

דרישות הקורס: השתתפות, והגשת שאלות על חומר הקריאה.

מטלה מסכמת: עבודת סמינר או רפרט.

מבנה הציון: 20% השתתפות, 80% עבודה.

עבודות סמינריוניות ורפראטים שנתיים ומסמסטר ב' יש להגיש למזכירות החוג עד 22.09.2019.

In this seminar we will distinguish between  notions of intuition to which the analytic tradition has reacted. Kant’s concept-intuition distinction and his conception of space and time as ideal, a priori forms of intuition were considered refuted and obsolete in light of the discovery of non euclidean geometries and their deployment in physics, the logical discoveries and criticism by Frege, and the attack on the analytic-synthetic by Quine. In this seminar we will revisit these reactions and reconsider the implications that they have been taken to have.

0618-3025-01
 שפינוזה והאידיאליזם הגרמני
 Spinoza and German Idealism
פרופ פרידלנדר אלחנןסמינר גילמן320 ה'1600-1200 סמ'  א'
ד"ר נעמן נועה

הפילוסופיה של ברוך שפינוזה היוותה מקור של השראה והשפעה משמעותי ביותר על התפתחות האידיאליזם הגרמני והרומנטיקה במאה ה-19, כמו גם על הוגים שונים בפילוסופיה היהודית המודרנית. בין שראו אותה כאתגר פילוסופי שיש להתגבר עליו, ובין שהבינו אותה כנקודת מוצא הכרחית לכל מחשבה, כפי שניסח זאת היגל בהרצאותיו על ההיסטוריה של הפילוסופיה, הערך המעצב שיש להגות שפינוזה עבור התפתחות הפילוסופיה במאה ה- 19, על ריבוי גווניה וצורותיה, אינו מוטל בספק. הנחת המוצא של הסמינר היא שהבנת האופן בו נוכחת מחשבת שפינוזה, במפורש או במובלע, בהגותם של הוגים שונים במסורת האידיאליסטית הגרמנית, עשויה לתרום להבנה מחודשת של מחשבתם, כמו גם להערכת העושר והפוריות של מחשבת שפינוזה עצמה.

במפגשי הסמינר נכיר סוגיות מרכזיות ב״אתיקה״ של שפינוזה, ונקרא חלקים נבחרים מתוך הגותם של לסינג, מנדלסון, יעקובי, קאנט, פיכטה, שלינג, היגל, וגתה.

דרישות הקורס: נוכחות, קריאה שבועית טקסטים, והגשת שתי תגובות כתובות במהלך הסמסטר.

מטלת סיום: הגשת עבודה סמינריונית/עבודת רפרט

עבודות סמינריוניות ורפראטים מסמסטר א', יש להגיש למזכירות החוג עד 5.05.2019.

The philosophy of Baruch Spinoza was a source of inspiration and of significant influence on the development of German Idealism. Irrespectively of whether it was taken as a philosophical challenge to overcome, or as an essential starting point of thought, as Hegel puts it in his Lectures on the History of Philosophy, the formative value of Spinoza’s thinking on the development of philosophy in the nineteenth century is evident.  The presupposition of our seminar is that the presence of Spinoza’s thought, whether explicitly or implicitly, in tradition of German Idealism, can both contribute to a renewed understanding of that tradition, as well as to the recognition of the power of Spinoza’s philosophy.

We will devote the meetings of the seminar to acquaint ourselves with central themes in Spinoza’s Ethics as well as to reading selected parts from writings of Lessing, Mendelsohn, Jacobi, Kant, Fichte, Schelling, Hegel and Goethe.

Seminar requirements: Class participation, Weekly readings, submission of two ‘responses’ during the term, and the submission of a seminar/course (referat) paper.

0618-3026-01
 על טבע האדם
 Nature of Man
פרופ טאובר צביסמינר גילמן362אג'1400-1200 סמ'  ב'
סמינר גילמן362אה'1400-1200 סמ'  ב'

            "[...] 1) מה אני יכול לדעת? 2) מה עלי לעשות? 3) לְמה רשאי אני לקוות? 4) מהו האדם? השאלה הראשונה נענית על-ידי המטפיזיקה, השניה על-ידי תורת-המוסר, השלישית על-ידי הדת, והרביעית על-ידי האנתרופולוגיה. ביסודו של דבר כל אלה היו יכולות להיחשב כאנתרופולוגיה, מכיוון ששלוש השאלות הראשונות מתייחסות אל האחרונה" (ע. קאנט, לוגיקה).    

"האקזיסטנציאליזם האתאיסטי, שאני מייצגו, מצהיר בעקביות, שאם אין אלוהים, הרי מצויה לפחות ישות אחת אשר קיומה קודם למהותה; ישות הקיימת לפני שאפשר להגדירה על-פי עיון במושגה. ישות זו היא האדם" (ז'-פ. סארטר, האקזיסטנציאליזם הוא הומניזם).

מטרת הקורס: ברור מושגי ותמאטי בשאלות מהות האדם – באשר לעצם קיומה, טיב קיומה ותוקפה, ובדבר תכניה השונים.

נושאי הקורס: תפישות אדם שונות בתולדות הפילוסופיה, כגון אלה של אפלטון ואריסטו בעת העתיקה, דקארט, הובס, רוסו וקאנט בעת החדשה, היגל, קירקגור, מארקס וניטשה במאה ה-19, פרויד, הוגי אסכולת פרנקפורט, הוגים אקזיסטנציאליסטיים במאה ה-20. הנושאים הספציפיים שידונו בקורס יקבעו בשבועיים הראשונים לקיומו, בהתאם לנושאי הרצאות הרפראט שיטלו על עצמם התלמידים: במסגרת מתוחמת של תולדות ההגות המערבית – איש איש לפי עניינו.

דרכי הוראה: הרצאות מבוא, הרצאות רפראט של תלמידים ו/או קריאה-מודרכת בהנחייתם, דיון בכיתה, הנחיה אישית לכתיבת עבודה סמינריונית.

ספרות: פרקים נבחרים מתולדות הפילוסופיה, העוסקים בתפישות האדם. רשימת ספרות ראשונית ומשנית תחולק לתלמידים בתחילת הקורס. באופן ראשוני אפשר לעיין באנתולוגיה E.Fromm and R.Xirau, (eds), The Nature of Man (MacMillan, N.Y., London, 1968…), אשר מכילה יותר מ-70 טקסטים מתולדות התרבות וההגות הפילוסופית על אודות טבע האדם.

מטלות במהלך הקורס ולסיומו: למעוניינים הרצאת-רפראט (ומסירתה בכתב); עבודה סמינריונית (מלוא הציון) או עבודת רפראט (מלוא הציון).

עבודות סמינריוניות ורפראטים שנתיים ומסמסטר ב' יש להגיש למזכירות החוג עד 22.09.2019.

Course Objectives: Conceptual and thematic discussion of the notion Human Nature.

Course Topics: Various Concepts of Man in the history of philosophy, such as Plato's and Aristotle's of Ancient Philosophy, Descartes', Hobbes', Rousseau's and Kant's of Modern Philosophy, Hegel's, Kierkegaard's, Marx', and Nietzsche's of the 19-Century Philosophy. The specific subjects will be decided at the beginning of the semester according to the interests of the students.

Method of Teaching: Introductory lectures, referat lectures of students, guided reading, classroom discussion and personal tutoring for writing seminar papers.

A Bibliography of primary and secondary literature will be distributed at the beginning of the semester.

Student Assignment: A seminar or referat paper.

0618-3027-01
 ידע אפריורי
 A Priori Knowledge
פרופ וינטראוב רותסמינר גילמן362אא'1200-1000 סמ'  ב'
סמינר גילמן362אד'1200-1000 סמ'  ב'

הבחנה מרכזית באפיסטמולוגיה היא בין ידע שמקורו בניסיון (ידע אפוסטריורי), וידע שאינו מבוסס על הניסיון (ידע אפריורי). הסמינר שלנו יתמקד בסוג הידע השני. נבחן כמה ניסיונות מרכזיים בהיסטוריה של הפילוסופיה להסביר את אפשרותו ולטעון לנחיצותו לדחיית ספקנות (אפלטון, דקארט, יום, קאנט ו-BonJour), ונכיר ביקורות מרכזיות על אפשרותו. נתעניין גם בטענה שידע אפריורי הוא ודאי ובאפשרות קיומו של ידע אפריורי באתיקה.

דרישות הסמינר: נוכחות לפחות ב-20 פגישות וקריאה לקראתן, כתיבת 3 תרגילים (30% מהציון) ועבודה סמינריונית
(70% מהציון).

דרישה מוקדמת: שיעור מבוא בהכרה/מטפיזיקה

רצוי: שיעור המשך בהכרה/מטפיזיקה

עבודות סמינריוניות ורפראטים שנתיים ומסמסטר ב' יש להגיש למזכירות החוג עד 22.09.2019.

The seminar will explore the phenomenon of a priori knowledge, knowledge that is independent of experience (which is contrasted with a posteriori knowledge, knowledge that is dependent on experience). We’ll consider some notable attempts in the history of philosophy to account for a priori knowledge and to argue for its necessity in rebutting scepticism (Plato, Descartes, Hume, Kant and Bonjour), and some influential critiques of it possibility. We will also consider whether a priori knowledge is certain (infallible) and the possibility of a priori knowledge in ethics.

Requirements: participation in, and reading for, at least 20 meetings, writing essays )30% of the final grade) and a seminar paper (70% of the final grade).

prerequisite: introduction to metaphysics/epistemology

recommended: advanced metaphysics/epistemology

0618-3028-01
 הסטואים על העולם, האלים והגורל
 The Stoics On the World, the Gods and Fate
ד"ר וייסר שרוןסמינר גילמן262 א'1200-1000 סמ'  א'
סמינר גילמן262 ד'1200-1000 סמ'  א'

מטרת הקורס היא להפגיש את הסטודנטים עם הסוגיות המרכזיות בפילוסופיה של הטבע של הסטואה. הקורס יתרכז קריאה מעמיקה של המקורות ונדון בסוגיות שונות כגון : תפקידו המאחד של הפנאומה בקוסמולוגיה הסטואית; מקום האדם בסולם הבריות; ההוכחות לקיום האל; "טיעון העצלן"; הגורל וחופש הרצון. בנוסף, נלמד כיצד יש לגשת למקורות, להתמודד עם פרגמנטים ולהגיע לספרות המשנית הרלוונטית לכתיבת העבודה.

ציון: נוכחות והשתתפות (כולל הצגת מאמרים והגשת סיכומים) 20%, עבודה סמינריונית או רפרט 80% (חובת השתתפות הינה תנאי להגשת העבודה)

אין תנאי קדם

עבודות סמינריוניות ורפראטים מסמסטר א', יש להגיש למזכירות החוג עד 5.05.2019.

This class focuses on studying the natural philosophy of the Stoics. Through a close reading of the sources we will raise a number of philosophical issues such as: the unifying function of the pneuma in Stoic cosmology;  the place of human beings in the chain of beings;  the proofs for the existence of the gods; the “lazy argument” as well as the issue of fate and freedom of will. We will learn how to deal with fragments and how to reach the relevant secondary literature.

0618-3029-01
 החוק הלא כתוב: הסדר וצלו
 The Unwritten Law: Order and Its Shadow
ד"ר קרמניצר יובלסמינר גילמן261 א'1400-1000 סמ'  א'

המאפיין המובהק של המנהיגים הסמכותנים אשר תופסים את השלטון בדמוקרטיות המערביות בשנים האחרונות הוא יכולתם לומר את מה שאין לומר, להפר את הכללים הלא כתובים של השיח הפוליטי המבוסס. מאפיין יוצא דופן זה עומד מאחורי התדהמה והתסכול של תיאורטיקנים ופרשנים של הפוליטי לנוכח מנהיגים כגון דונלד טראמפ: מה שמסורתית אמור היה להביא לסיומן של קריירות פוליטיות נראה כמקור כוחם החמקמק של מנהיגים אלו. מה שמרתק את מבט הצופים, בהערצה או בזעזוע, הוא האופן שבו מנהיגים כאלה, בעצם הטרנסגרסיה שלהם, מעניקים נוכחות למימד שתוק של החיים החברתיים.

תופעה עכשווית זו קוראת אם כן להפנות זרקור ביקורתי לעבר התהום הפעורה בין החוק במובנו המשפטי, ובין החוק כפי שמבינים אותו פילוסופים של המוסר והדת מצד אחד, וסוציולוגים, חוקרי תרבות ופילוסופים של הפוליטי מן הצד האחר. משני עברי התהום ניתן לאתר פנייה אל  החוק הלא כתוב – בין אם זה מובן כהסכמה חברתית שבשתיקה, כמוסר טבעי אוניברסלי או כציווי אלוהי – כתשתית ורקע הכרחיים לחוק הכתוב והמפורש. היסטורית, הוראות מנוגדות אלה ואחרות, הוצבו כתוספת הכרחית המשלימה את החוק הכתוב וחורגת ממנו, תחת הכותרת של ״החוק הלא כתוב״. חוק זה מובן מחד כתשתית המוסרית המובלעת של החוק, מקור לפרשנות וביקורת של הסדר הקיים. מאידך, גישות אחרות מבליטות את השתיקה וההסתרה אשר מאפיינות את ה״בלתי כתוב״, והמסתורין האופף אותו, ונוטות לראות בחוק הלא כתוב את הממד המגונה של הסדר הפוליטי.

בסמינר נכיר מופעים והשתמעויות שונות של החוק הלא כתוב בפילוסופיה של המשפט, המוסר, והתיאוריה החברתית הביקורתית. נבחן את הזיקה ואת הפער שבין החוק הריבוני המפורש ובין מערכות חוק אחרות, חוץ ריבוניות, כגון נוהג, חוק בינלאומי, חוק הטבע והציווי האלוהי. נקרא טקסטים בפילוסופיה פוליטית ופילוסופיה של המוסר(קאנט,הגל,בנימין) ומן השדה הפסיכואנליטי(פרויד, לאקאן), כמו גם יצירות ספרותיות (קפקא, סופוקלס).

אין תנאי קדם להשתתפות בקורס.

דרישות הקורס הן: נוכחות והשתתפות פעילה על בסיס חומר הקריאה.

מטלה מסכמת: הגשת עבודת סמינר או רפרט.

עבודות סמינריוניות ורפראטים מסמסטר א', יש להגיש למזכירות החוג עד 5.05.2019.

The distinctive mark of the authoritarian rulers rising to power in western democracies in recent years is their capacity to say the unsayable, to break the unwritten rules of political discourse. What should have traditionally spelled doom for these political figures seems instead to be the very source of their power. This striking feature underlies the amazement and frustration of political theorists and commentators trying to come to terms with political figures like Donald Trump. What seems to capture the fascination of spectators, abhorred or admiring, is that such leaders, in their transgressions, make palpable the tacit dimension of social life.

This contemporary phenomenon thus draws our attention towards the abyss separating the law as understood by jurists, and the law as understood by philosophers of religion and morality on the one hand, and sociologists, cultural theorists and political philosophers on the other. From both sides of the abyss one finds reference to the unwritten law – whether understood as implicit social consent, as a universal natural law or as divine commandment – as the necessary background and foundation of the written, explicit law.  Historically, these and other referents have been gathered under the heading of ‘unwritten law’, as what transcends and supplements the written law. On the one hand, this unwritten support of the law, has been viewed as the implicit normative foundation of the law, a source for the interpretation and critique of the existing order. On the other hand, approaches emphasizing the mysterious impenetrability and secretiveness often associated with the unwritten, tend to view it as the shadowy dark side of the social order, the obscene dimension to be kept out of sight.

In the seminar we will get acquainted with diverse appearances and connotation of the unwritten law in the philosophy of law, moral philosophy, psychoanalysis and critical theory. We will examine the link and the gap between the sovereign law and other, non-sovereign systems of law such as custom, international law, the law of nature and divine commandment. We will read texts in political and moral philosophy (Kant, Hegel, Benjamin), psychoanalysis (Freud, Lacan) and literature (Kafka, Sophocles).

0618-3151-01
 ויטגנשטיין הפוסט-טרקטטי
 Post-Tractarian Wittgenstein
ד"ר מטר ענתסמינר גילמן319אג'1800-1400 סמ'  ב'

בסמינר נקרא יחד, לאט, פרקים מטקסטים שאותם כתב ויטגנשטיין לאחר פרסום טרקטטוס לוגי-פילוסופי. נפתח ב"הרצאה על אתיקה" מ- 1929-1930, נעבור לטקסטים משנות השלושים (המחברת הכחולה והמחברת החומה, "הערות על ענף הזהב של פרייזר" ועוד), נתעכב על חקירות פילוסופיות (1945) ונסיים בקטעים מן ההערות שנכתבו לאחר חתימתו של הכרך הזה.

דרישת קדם: מבוא לפילוסופיה של השפה.

חובות התלמידים בסמינר: נוכחות פעילה; הגשת עבודה סמינריונית או עבודת רפרט.

עבודות סמינריוניות ורפראטים שנתיים ומסמסטר ב' יש להגיש למזכירות החוג עד 22.09.2019.

In this seminar we’ll read slowly excerpts of texts written by Wittgenstein after the completion of Tractatus Logico-Philosophicus. Starting with “A Lecture of Ethics”, we’ll move on to read some of the texts written during the 1930s (e.g., The Blue and Brown Books, “Remarks on Frazer’s Golden Bough”), dedicated several meetings to Philosophical Investigations and finish the term with the latest texts, written towards Wittgenstein’s death in 1951.

0618-3652-01
 תיאוריות של משמעות לשונית - סוגיות עכשוויות
 Theories of Linguistic Meaning
פרופ דרזנר אליסמינר גילמן362אג'1800-1400 סמ'  א'

במסגרת סמינר זה נעסוק במספר סוגיות עכשוויות בדיון הפילוסופי במשמעות לשונית. בין הנושאים שנבחר מתוכם: תורות משמעות המושתתות על מושג האינפורמציה (של דרצקה וממשיכיו), תורות העושות שימוש בכלים מתחום האבולוציה  על מנת להנהיר את מושג המשמעות (כגון זו של מיליקן), ותורות משמעות ייצוגיות. נתמקד בטקסטים וכותבים עכשוויים, על מנת לקבל תמונה מעודכנת של התחום.

עבודות סמינריוניות ורפראטים מסמסטר א', יש להגיש למזכירות החוג עד 5.05.2019.

In this seminar we will study current topics in the philosophical debate over the nature of linguistic meaning. Among the discussions we will choose from: Information-theoretic theories of meaning (due to Dretske and his followers), theories of meaning that appeal to evolution (such as Millikan's) and representational theories of meaning. Our focus will be on current texts and writers.

0618-3832-01
 פילוסופיה ומלנכוליה
 Philosophy and Melancholy
ד"ר פרבר עיליתסמינר גילמן319אג'2000-1600 סמ'  א'

כיצד ניתן לחשוב על מושג המלנכוליה הלקוח במקורו מחיי הנפש או ממצבים פסיכולוגיים של סובייקטים – כשהוא מועמד ביחס למחשבה פילוסופית? איזה סוג של יחסים יכולים להיבנות בין מושג המלנכוליה ההיסטורי והמגוון כל כך, לבין הפילוסופיה? ומה אפשר לומר על פילוסופיה שהמבנה הפנימי שלה נובע או קשור למבנה המלנכולי? בסמינר נבחן את השאלות הללו דרך קריאה בטקסטים פילוסופיים, פסיכואנליטיים וספרותיים, הדנים בשאלה באופן ישיר ועקיף. בין הטקסטים שידונו בקורס: אריסטו, שייקספיר, פרויד, היידגר, בנימין, קריסטבה, ועוד.

דרישות קדם: אין

דרישות הקורס: נוכחות בשיעורים, קריאת החומר לקראת השיעור, הגשת מטלות קצרות במהלך הסמסטר

סיום הקורס: עבודה סמינריונית או עבודת רפרט

מרכיבי הציון: 15% נוכחות והשתתפות בשיעורים, 85% עבודה

עבודות סמינריוניות ורפראטים מסמסטר א', יש להגיש למזכירות החוג עד 5.05.2019.

How can we think of melancholy, a term originally used to consider the mental and psychological subjective states, in relation to philosophical thought? What type of a relationship can we find between this multifaceted term and philosophy? And what can we say of a philosophy whose internal structure is melancholic? In the seminar we will explore these questions through readings in various philosophical, psychoanalytic and literary texts, including those of Aristotle, Shakespeare, Freud, Heidegger, Benjamin, Kristeva and others.

0618-3840-01
 עמנואל לוינס: מובן ואחרות
 Emmanuel Levinas: Alterity and Sense
פרופ כנען חגיסמינר גילמן304 ב'2000-1600 סמ'  א'

הסמינר מוקדש לפענוח הגותו של עמנואל לוינס, מהפילוסופים המשפיעים ביותר במחצית השנייה של המאה ה-20, הידוע בשל תפנית רדיקאלית שהוא מבקש לחולל בפילוסופיה: תפנית אתית. האתיקה של לוינס מבוססת על הבנה ייחודית של מושג ה"אחר", על הכרה באחרות רדיקלית שכלפיה נותרת המחשבה המושגית-שיטתית עיוורת. לפי לוינס, סגירות זו של המחשבה המערבית משכפלת נטייה שהיא מרכזית ליומיום שלנו: זו הנטייה לשכוח, להתעלם, מתביעתה של אחרות קיצונית הנוכחת תמידית בחיינו – אחרותו של הזולת.
אך, באיזה מובן בדיוק חומק האחר מכל ניסיון של ה-אני להבינו? האם כל סוג של מחשבה, כל סוג של דיבור, בהכרח משטיח את האחר? האם הסגירות של ה-אני היא אכן מהותית למבנה ה-אגו? כיצד מעצבים גבולות השפה את השיחה עם האחר? האם ניתן לחרוג מעבר לגבולות אלה וכיצד? מה היא האלטרנטיבה עליה מצביע לוינס ומה השלכותיה לגביה הבנה חדשה של שדה המשמעות בו אנו חיים? 

במרכז הסמינר, דיון וקריאה צמודה בספריו של לוינס כוליות ואינסוף ואחרת מלהיות.

דרישות קדם: מבוא ושיעור המשך באסתטיקה או מטאפיזיקה או אתיקה. מבוא לפיל׳ של המאה ה-19 ולפחות קורס יסוד אחד בפיל׳ קונטיננטלית.

דרישות: נוכחות חובה. 3 תגובות כתובות במהלך הסמינר. עבודה סמינריונית או רפרט מסכם.

עבודות סמינריוניות ורפראטים מסמסטר א', יש להגיש למזכירות החוג עד 5.05.2019.

How does Levinas’ ethics of radical alterity relate to his understanding of love which becomes important in his later writings?

The seminar examines the intersection of alterity and love in Levinas ethical philosophy through a close reading of Totality and Infinity and sections of Otherwise than Being. 

0618-4002-01
 סמינר מחקר: סוגיות קיומיות בפרספקטיבה אנליטית
 Research Seminar: Existential Issues From an Analytic Perspective
פרופ וינטראוב רותהדרכה אי סמ'  א'

נהוג לחשוב שהפילוסופיה האנליטית עוסקת בתיאוריות מופשטות ו"מנותקות מהחיים", וגם כשהיא נסובה אודות נושאים "ארציים" יותר, דיוניה עקרים ותפלים. נבדוק סברה זו ע"י בחינת דיונים אנליטיים בסוגיות קיומיות: המוות (ומדוע – אם בכלל – הוא רע), הרציונליות של האמונה הדתית, הרציונליות של הרגשות, טיעון המדרון החלקלק, דטרמיניזם וחופש הרצון, דילמות מוסריות ועוד.

הקורס יתקיים במתכונת של הדרכה אישית: אחרי פגישת הקדמה קבוצתית, יכתוב כל תלמיד מספר עבודות במהלך הסמסטר, וייפגש עם המרצה לדיון עליהן.

הציון יתבסס על ציוני העבודות.

הפגישה הראשונה תתקיים ביום א', 14.10.2018, בשעה 10:00, בחדר 260 בבניין גילמן.

It is often thought that analytic philosophy is mainly concerned with abstract issues, removed from “real life”, and even when it is (rarely) concerned with more practical questions, its treatment of them is arid and uninspiring. The purpose of this course is to examine this prevalent opinion by examining analytic treatments of several “existential” issues: death, the meaning of life, the rationality of emotions, determinism and free will and moral dilemmas.

The course is conducted in the format of individual tutorials, in preparation for each students are required to read a paper and submit an essay on it.

The grade will be based on the essays.

0618-4053-01
 סמינר מחקר: כשהפילוסופיה פוגשת את עבודת האמנות
 Research Seminar: Philosophy's Encounter with the Work of Art
פרופ כנען חגיהדרכה אי סמ'  ב'

הסמינר יתנהל כסדנא שבה יציגו המשתתפים שלבים שונים מתוך עבודת מחקר אותה יגבשו ויפתחו במהלך הסמסטר (ניתן לעבוד גם בזוגות)

ושתוקדש לדיון פילוסופי בעבודת אמנות אחת.

מטרת הסמינר לאפשר למשתתפים להתעמק בעבודת האמנות אותה יבחרו, להכיר היטב את ההקשר ההסטורי של עבודה זו, ולנסות להסביר את משמעותה בכלים פילוסופיים. השאלה המתודולוגית על היחס בין הקונקרטיות של עבודת האמנות, השיח ההסטורי על אודותיה (הסטוריה של האמנות) והאפשרות לקריאה פילוסופית של העבודה, תהייה מרכזית לדיון.

הסמינר ידרוש עבודה רציפה לאורך הסמסטר, שבמסגרתה המשתתפים יעמיקו את הכרותם עם היבטים שונים של יצירת האמנות כמו גם עם המסגרת המושגית פילוסופית בה יבחרו, יתקדמו עם הכתיבה, ויציגו בפני הקבוצה את התקדמותם.הדוגמאות לטקסטים פילוסופים המתמקדים ביצירות ספציפיות הן רבות ושונות באופיין.

תוכלו לעיין בכתיבתו של סרטר על הפסלים של ג׳יאקומטי, בטקסט של פוקו על ה״לאס מנינס״ של ולאסקז, בניתוחו של ליוטאר לציור המופשט של ברנט ניומן, בקריאה של דלז וגואטארי ביצירות של קפקא, בניתוח של אדורנו למוסיקה של מאהלר או בקריאה של קאבל בקולנוע של היצ׳קוק.

 לקראת הפגישה הראשונה של הסמינר, על המשתתפים לבחור בעבודת אמנות שבה יעסקו במהלך הסמסטר, ולהכין רקע לדיון בעבודה זו. בפגישה הראשונה, תתבקשו להציג את עבודת הרקע שהכנתם, במסגרת פרזנטציה של 5 עד 10 דקות. פרזנטציה זו תכלול הצגה של עבודת האמנות, עמידה על כמה היבטים מרכזיים בה, תיאור ההקשר ההסטורי שלה, כמו גם הצגה של המסגרת הפילוסופיות בה אתם מתכננים לדון בעבודה.

הפגישה הראשונה דורשת עבודת הכנה מוקדמת מצדכם. נא לבוא מוכנים לפגישה הראשונה.

בהקשר זה הרגישו בנח להתייעץ אתי במייל על ההתלבטויות שלכם/ן לגבי עצם הבחירה בנושא או לגבי ההכנה הנדרשת לפגישה הראשונה.

תנאי להשתתפות בסמינר הוא מבוא + שיעור המשך באסתטיקה או, בתיאום מקדים אתי, 

קורסים אחרים באסתטיקה או בתולדות האמנות + סמינר שלקחתם שקשור למחשבה אסתטית.

דרישות: נוכחות חובה. הצגת 3 שלבים של עבודת המחקר.

הפגישה הראשונה תתקיים ביום ב', 4.3.2019, בשעה 16:00, בחדר 450, בבניין גילמן.

The seminar is conducted as a workshop in which students present progressing stages of their

individual research dedicated to a philosophical analysis of a specific artwork.  

0618-4061-01
 Explanation in Science and in Metaphysics
 Explanation in Science and in Metaphysics
ד"ר קובץ' דודסמינר גילמן362אא'2000-1600 סמ'  א'

גופים נופלים בגלל כוח המשיכה; דינוזאורים נכחדו בגלל אסטרואיד ענקי; השמש פולטת חום כי היא מתיכה מימן להליום. אלו הם הסברים מדעיים. תשוו אותם לדוגמות הבאות: דשא הוא ירוק או סוסים הם כרובים כי דשא הוא ירוק; המשפט ׳המונה ליסה היא ציור׳ נכון כי המונה ליסה היא ציור; והסט היחידון   של סוקרטס קיים כי סוקרטס הפילוסוף קיים. גם אלה הסברים, אך לא מסוג של הסבר שבדרך כלל נדון על ידי מדעים. במקום, פילוסופים התחילו לקרוא להם הסברים מטפיזים. בעוד הסבר מדעי הוא נושא מתוקשר ב70 השנים האחרונות, הסבר מטפיזי כנושא מחקר הוא חדש בהשוואה. יתר על כן, רוב התאורתיזציה על הסבר מטפיזי התקיימה בנפרד מהספרות על הסבר מדעי. בשיעור הזה, ננסה לגשר על פער זה ולחקור את הקשרים בין שתי סוגיות אלה. נושאים אפשריים שנכסה כוללים את תפקיד הגרימה ויחסים מסבירים אחרים, הקשר בין הסבר להבנה, התפקיד של תחזית בהסברים, וריאליזם ואנטיריאליזם לגבי הסבר.

עבודות סמינריוניות ורפראטים מסמסטר א', יש להגיש למזכירות החוג עד 5.05.2019.

Bodies fall because of the gravitational pull of the Earth; Dinosaurs died out because of a large asteroid; the Sun emits heat because it fuzes hydrogen into helium. These are scientific explanations. Compare these with the following cases: grass is green or horses are cabbages because grass is green; ‘the Mona Lisa is a painting’ is true because the Mona Lisa is a painting; and the singleton set of Socrates exists because Socrates the philosopher does (or did). These, too, are explanations, but they are not the kind of explanation that are usually given by scientists. Instead, philosophers came to call them metaphysical explanations. While scientific explanation has been a much-discussed topic in the last 70 years, metaphysical explanation is a relatively recent subject of philosophical inquiry. Moreover, most theorizing about metaphysical explanation has been taking place in isolation from the scientific explanation literature. In this class, we will try to bridge this gap and explore connections between the two issues. Possible topics to be covered include the role of causation and other explanatory relations, the connection between explanation and understanding, the predictive role of explanations, and realism and antirealism about explanation.

Pre-requisites: Any class in metaphysics, philosophy of science, epistemology, or history of analytic philosophy. If you didn’t take any such class, consult me.

Assessment: a final paper

Grade components: 65% exam, 35% attendance and participation

0618-4067-01
 סמינר מחקר: מתמטיקה בפילוסופיה
 Mathematics in Philosophy
ד"ר רכטר עפרההדרכה אי סמ'  ב'

במסורת הפילוסופית מראשיתה גילו הוגים שעסקו במטפיזיקה ובאפיסטמולוגיה עניין מיוחד במתמטיקה. שאלות הנוגעות לידיעת המתמטיקה מילאו תפקידים מרכזיים במחשבה הפילוסופית מאפלטון לברקלי, להוסרל לראסל. רק בשלהי המאה ה19 וראשית המאה ה20 מתגבשת הפילוסופיה של המתמטיקה כדיסציפלינה בפני עצמה, לא מעט בזכות העבודה הכבירה של פרגה, ודדקינד, ראסל קרנאפ, פואנקרה, ויטגנשטיין והילברט, גדל ואחרים. בסמינר זה נתוודע לסוגיות נבחרות ביסודות המתמטיקה של המאה העשרים ושל ימינו ולזיקות ביניהן לשאלות הקלאסיות של התחום.

בסמינר יחוברו ויוגשו בהנחייתי שתי עבודות קצרות, האחת העוסקת בטקסט מוקדם ואחת במקור מאוחר יותר.

הסמינר הוא מסגרת הדרכה אישית. נפתח בהרצאת מבוא בה יוצגו הנושאים, המקורות ולוח הזמנים. בעקבותיה יתקיימו פגישות אישיות. בחלקו השני של הסמסטר יתקיים מפגש בו יוצגו נושאי העבודות בפורום המלא. הציון מבוסס על העבודות, הרפרטים והמפגשים האישיים.

הפגישה הראשונה תתקיים ביום א', 3.3.2019, בשעה 16:00, בחדר 450, בניין גילמן.

Philosophy of mathematics has traditionally been one of great importance to philosophers interested in metaphysics and epistemology. Notably, issues related to the nature of mathematics, and our knowledge of mathematics, were central to the work of Kant, and played an important role in the work of thinkers ranging from Plato to Berkeley to Husserl to Bertrand Russell. In the late 19th and early 20th centuries, philosophy of mathematics emerged as a discipline in its own right, thanks to seminal work of Frege and Russell and Dedekind, Wittgenstein, Brouwer, Hilbert, and Gödel, among others. By considering the influences of selected Kantian theses the students will be introduced to some of the classical questions in philosophy of mathematics.

0618-4071-01
 סוגיות במטא-סמנטיקה: הוליזם וקדימות המשפט
 Current Topics in Meta-Semantics: Holism and Sentence Priority
פרופ דרזנר אליסמינר גילמן362אג'1800-1400 סמ'  ב'

סמינר זה עוסק בשתי תיזות מבניות בנוגע למשמעות לשונית. הראשונה היא הוליזם –  העמדה על פיה מערכת הקשרים הסמנטיים בין הביטויים בשפה מסויימת היא הכרחית לכך שלביטויים אלה תהיה המשמעות שאכן יש להם. התיזה השניה היא קדימות המשפט – העמדה הגורסת כי הקשרים הבסיסיים ביותר בין השפה לעולם מכוננים ברמת המשפט השלם (ולא זו של חלקיו). בסמינר נעסוק בהבהרת עמדות אלה, ננתח מספר עמדות בנוגע למשמעות לשונית המתאפיינות בשתי גישות אלה, ונדון במספר ביקורות שהועלו כנגד שתי העמדות והתשובות שהוצעו להן.

תנאי קדם: מבוא לפילוסופיה של השפה, קורס המשך בפילוסופיה של השפה.

חובות הסמינר: נוכחות והשתתפות בפגישות הסמינר, הכנת חומר הקריאה באופן שוטף, הגשת רפראט בכתה.

חובות סיום הסמינר: כתיבת עבודה סמינריונית.

ציון: על סמך עבודה או רפרט.

עבודות סמינריוניות ורפראטים שנתיים ומסמסטר ב' יש להגיש למזכירות החוג עד 22.09.2019.

This seminar is concerned with two structural regarding linguistic meaning. The first is Meaning Holism - the view according to which the system of semantic relations among the expressions of a given language is necessary for these expressions to mean what they do. The second is sentence priority – the view that the most basic connections between language and world obtain at the level of complete sentences (rather than sentence-parts).  In the seminar we will clarify these positions, consider several views of linguistic meaning that incorporate them, and discuss several objections that were raised against them and the answers given to these objections in the literature.

0618-4072-01
 פילוסופיה הודית באינטרנט
 Indian Philosophy in the Internet
פרופ רוה דניאלסמינר גילמן458 ג'2000-1600 סמ'  א'

בעולם אידיאלי יכולנו להזמין לסמינר מ"א בפילוסופיה הודית את טובי המלומדים בתחום מרחבי העולם. אבל מכיוון שאנחנו חיים בעולם של צללים (אם להמשיך את המטאפורה האפלטונית), נסתפק בכל שנאזין להרצאותיהם ביוטיוב. התכנית היא להקשיב כל שבוע להרצאתו של מלומד אחר, לגבות את ההקשבה בקריאת חומרים של "אורחינו", וכמובן לדון בתמות ובשאלות שהם מעלים. נקשיב להרצאות מאת ארינדם צ'קרברטי, הומי בהבה, גאיטרי ספיבק, גופל גורו, שלמה בידרמן, ארג'ון אפדוראי ואחרים. אנסמבל המרצים ייקח אותנו למחוזות פילוסופיים שונים, ובכל זאת הקו המשותף (או לפחות אחד מהם) הוא פילוסופיה הודית פוליטית עכשווית, מתוך התכתבות עם חומרים הודיים קלאסיים.

הסמינר יסתיים בהגשת עבודה סמינריונית או רפרט.

עבודות סמינריוניות ורפראטים מסמסטר א', יש להגיש למזכירות החוג עד 5.05.2019.

In an ideal world, we could have invited to our MA seminar in Indian philosophy the best scholars in the world, to broaden the scope and deepen the outreach of our discussion. But since we live in a world of shades (to continue the Platonic metaphor), we will Instead summon these scholars to our class through their lectures on Youtube.com. The program is to listen every week to a distinguished guest, to back it up with a selection of his or her writings, and to discuss the themes and questions they raise. We will listen to lectures by Arindam Chakrabarti, Homi Bhabha, Gayatri Spivak, Gopal Guru, Shlomo Biderman, Arjun Appadurai and others. This ensemble of lecturers will take us in different philosophical directions. Nevertheless, the connecting-thread (or at least one of them) is contemporary Indian political philosophy.

0618-4074-01
 סמינר מחקר: רציונליות ונורמטיביות - סוגיות נבחרות
 Reasons and Rationality: Selected Topics
ד"ר לוי יאירהדרכה אי סמ'  א'

התנהגות רציונלית מצייתת לדרישות או כללים מסוימים. אבל לאילו כללים בדיוק? האם למשל רציונלית מתמצה בהתאמת אמצעים למטרות, או שיש לה תוכן עשיר יותר? והאם בכלל יש לנו טעם טוב להישמע לכללי הרציונליות? הסטדונטים ייחשפו למספר סוגיות עכשוויות בחקר הרציונליות המעשית הנוגעות בדרך כזו או אחרת לשאלת טבעה של רציונליות והסמכות הנורמטיבית שלה.

הקורס יתנהל רובו ככולו במתכונת של מפגשי הדרכה אישיים (tutorials). לאחר פגישה קבוצתית ראשונה (אליה חובה להגיע) ובה יוצגו בהרחבה נושא הסמינר ומתכונתו, יכתוב/תכתוב כל סטודנט/ית עבודות קצרות על תתי-נושא לבחירתו/ה. העבודות יידונו בפגישות האישיות עם המרצה. ציון הסמינר יתבסס על העבודות.

תנאי קדם: כמקובל בסמינרי מחקר.

מטלות: נוכחות במפגש הראשון, הגשת עבודות קצרות שיידונו במפגשים האישיים.

הרכב הציון: 100% העבודות.

הפגישה הראשונה תתקיים ביום ב', 15.10.2018, בשעה 12:15, בחדר 450 בבניין גילמן.

Rationality seems to require certain things of us. But what exactly does rationality require? Is there nothing more to rationality than means-ends reasoning, for example? And what reason, if any, do we have to comply with the requirements of rationality? Students will be exposed to a range of contemporary debates surrounding the nature of rationality and its normative authority over us.

The seminar will be conducted mostly as a series of one-on-one tutorials. After the first group meeting (which students are required to attend), where the topics and structure of the seminar will be explained, students will write short essays on topics of their choosing. The essays will be discussed in the tutorials, and will form the basis for the final mark.

0618-4075-01
 על החיים ועל המוות
 Life and Death
ד"ר לוי יאירסמינר גילמן320 ב'1600-1400 סמ'  ב'
סמינר גילמן320 ד'1600-1400 סמ'  ב'

המוות הוא עובדת החיים שאין להימלט ממנה. אך זוהי גם עובדה מסתורית וחמקמקה אשר מעוררת קשיים פילוסופיים ניכרים, שבחלקם נדון. מהו בכלל מוות, ומדוע, אם בכלל, הוא רע? האם ייתכן שאנחנו בני אלמוות והאם אלמותיות היא דבר רצוי? האם היכחדות המין האנושי היא דבר שיש להצטער עליו? צדו השני של המטבע — החיים — מעורר שורה של סוגיות קשורות שגם בהן נעסוק, למשל: מה הופך את חייו של פלוני לטובים? האם יצירת אנשים חדשים היא מעשה בלתי מוסרי או שבכוחה דווקא להפוך את העולם לטוב יותר? ועוד.

תנאי קדם: אין

דרישות: נוכחות, קריאה שבועית של החומר, השתתפות פעילה, הגשת מטלות קריאה קצרות בציון ׳עובר׳.

מטלה מסכמת: הגשת עבודת סמינר או רפרט.

הרכב הציון: 100% סמינר/רפרט.

עבודות סמינריוניות ורפראטים שנתיים ומסמסטר ב' יש להגיש למזכירות החוג עד 22.09.2019.

Death is the inescapable fact of life. But at the same time it is highly elusive and raises difficult philosophical puzzles, some of which we shall explore. What is death anyway, and how bad is it? Might we be immortal, and would it be a good thing if we were? Would the extinction of the human race be bad? Life itself raises a host of closely related issues which will also concern us. For example: What makes someones life go well? Is making new people morally wrong, or can it actually make the world better?

0618-4076-01
 סמינר מחקר: בעיות התודעה
 The Problems of Consciousness - M.a. Tutorial
ד"ר סנדרוביץ ירוןהדרכה אי סמ'  ב'

עובדת התודעה מוכרת לכל אחד מאיתנו. אינטואיציה אנושית בסיסית היא שהיותנו יצורים מודעים היא סממן מובהק של הווייתנו. בשאלות שמעוררת תופעת התודעה עוסקים פסיכולוגים, חוקרי מוח, ביולוגים, בלשנים ופילוסופים. מה מבחין יצורים מודעים מיצורים לא-מודעים?  מה טיבען של חוויות נפשיות מודעות? האם יש היבטים שמייחדים את תודעתם של אישים (persons ) ומבדילים אותם מחיות אחרות? כיצד ניתן להסביר את עובדת היות החוויות הנפשיות המודעות בעלות האיכויות ((qualia שיש להן? האם אפשר להסביר את הסובייקטיביות שקשורה במצבי מודעות בעזרת הכלים המושגיים של מדעי הטבע?

 שאלות אלו ואחרות כלולות תחת הכותרת בעיות התודעה. בסמינר זה נבקש להתחקות אחר כמה ממוקדיו של המחקר הפילוסופי הדן בתודעה אשר מצוי במרכזה של פילוסופיית הנפש בשנים האחרונות.

זהו סמינר בהדרכה אישית. במהלכו התלמידים יצטרכו להגיש שתי עבודות, האחת באמצעו של הסמסטר והשנייה בסופו. התלמידים יבחרו את נושאי העבודה מתוך מאגר המאמרים הרלוונטיים שיכללו באתר הקורס. הציון על הקורס יקבע על פי ציוני העבודות.

הפגישה הראשונה תתקיים ביום ד', 27.2.2019, בשעה 16:00 בחדר 260.

Each of us knows the fact of consciousness. A basic human intuition is that the capacity of ‘being conscious’ is essential to the kind of beings that we are. The puzzles related to consciousness are considered to be some of the main unsolved philosophical and scientific problems of our times. Scientists and philosophers from various disciplines aim to resolve these puzzles: What distinguishes a conscious state from an unconscious one? What distinguishes a conscious creature from an unconscious one? Are there any distinctive features that distinguish conscious persons from other kinds of conscious animals? Can one scientifically explain the qualitative character of conscious mental phenomena? Can one explain the subjectivity of conscious phenomena by means of the scientific conceptual tools? These questions and related ones will be discussed in this seminar.

0618-4077-01
 פנומנולוגיה של הזמן
 Phenomenology of Time
ד"ר סנדרוביץ ירוןסמינר גילמן262 ג'2000-1600 סמ'  ב'

בסמינר זה נבקש להתחקות אחר מגוון הקשרים שבין היבטיה השונים של תודעת הזמן ומושג המשמעות. הדיון בסמינר יתמקד בעיקר באופן שבו נידון הקשר שבין ההוויה, תודעת הזמן ומושג המשמעות אצל קאנט, בפנומנולוגיה הטרנסצנדנטאלית של הוסרל ובאונטולוגיה ההרמנויטית של היידגר. בחלקו הראשון של הסמינר נבחן את תורתו של קאנט אודות נושאים אלה. בחלקו השני נבחן את תורתו של הוסרל אודות התודעה של הזמן פנימי ואת יחסיה של זו לכמה ממושגי היסוד של תורתו: מושג האפוכה, המבנה הנואטי-נואמטי של מצבים אינטנציונאליים, מושג האובייקט, האני הטרנסצנדנטאלי ושאלות נלוות.  בחלקו האחרון של הסמינר נבחן את הטרנספורמציה של תורת הוסרל במשנתו המוקדמת של היידגר, בעיקר כפי שזו מבוטאת בספרו העיקרי בתקופה זו הוויה וזמן. נבקש לעמוד על המוטיבציות לטרנספורמציה הזו ועל האדקווטיות הפילוסופית שלה.

בסוף הקורס על התלמידים להגיש עבודת רפרט או עבודה סמינריונית. ציון הקורס הוא ציון העבודה.

עבודות סמינריוניות ורפראטים שנתיים ומסמסטר ב' יש להגיש למזכירות החוג עד 22.09.2019.

In this seminar we will examine the varieties of aspects of the connections between Being, time and the experience of time, and the concept of meaning. We will discuss the ways in which the connections between these aspects are revealed in Kant's theory of knowledge, Husserl's transcendental phenomenology, and Heidegger's hermeneutical ontology. In the first part of the seminar we will examine Kant's views, in the second part we will address Husserl's theory of time consciousness and its relation to some of the fundamental concepts of his theory (the 'phenomenological epoché', the noetic-noematic structure of intentional experiences,  the transcendental I and other topics). In the final part of the seminar we will examine the transformation of Husserl's theories in Heidegger's hermeneutical phenomenology, as stated in Being and Time. We will examine the motivations that underlie this transformation and their philosophical adequacy.  

0618-4078-01
 שפינוזה: הדרך אל החירות
 Spinoza: the Way to Freedom
ד"ר נעמן נועהסמינר גילמן320 ה'1400-1000 סמ'  ב'

הפילוסופיה של שפינוזה שייכת למסורת פילוסופית עתיקת יומין הרואה את תכליתה העליונה של הפילוסופיה כתכלית קיומית – להדריכנו כיצד להפוך את חיינו לבעלי ערך ומשמעות. חיבור המופת של שפינוזה, ״אתיקה״, על חמשת חלקיו, מכוון כולו לתכלית זו, אותה הוא מזהה עם חירות הרוח ועם שחרור האדם מסבל ומסבילות. הצבת החירות כתכליתה העליונה של הפילוסופיה ושל החיים האנושיים מאתגרת במיוחד לנוכח העובדה ששפינוזה שולל את רעיון חופש הבחירה או חופש הרצון. מפגשי הסמינר יוקדשו לקריאה ב״אתיקה״ תוך התמקדות בהבנת אידיאל החירות של שפינוזה והדרך להשגתו. נדון בסוגיות מרכזיות כגון הגדרת הנפש כאידיאה של הגוף, תפקיד הגוף בתהליך השגתה של החירות, תורת הפעולה של שפינוזה והתבונה המעשית, הפסיכולוגיה המוסרית שלו, השקפתו האתית, ולבסוף חירות הרוח בסוג ההכרה השלישי, אותה ראה כחוויה של נצחיות.

דרישות: הגשת עבודה סמינריונית או עבודת רפרט.

עבודות סמינריוניות ורפראטים שנתיים ומסמסטר ב' יש להגיש למזכירות החוג עד 22.09.2019.

This seminar is a close examination of Spinoza’s most seminal work, the Ethics, with a special focus on the merit of freedom it advances as its highest and ultimate goal. The Ethics culminates in a discussion of freedom of mind or blessedness—the highest level of human excellence –which Spinoza identifies with the mind’s salvation and experience of eternity. We will analyze the nature of human freedom, according to Spinoza, given his strict determinism and dismissal of free will or free choice, and a variety of related issues such as, for example, the role of the body in the way to freedom, Spinoza’s theory of action and practical reason, his account of the affects and his moral psychology, his ethical theory, and finally the mind’s highest level of freedom in the third kind of knowledge.

0618-4079-01
 סמינר מחקר: על שפה ורגש
 On Language and Emotion - Research Seminar
ד"ר פרבר עיליתהדרכה אי סמ'  א'

בסמינר נבחן את הפנים הרבות של הקשר בין שפה לבין רגש. שאלה זו עלתה לכל אורך ההיסטוריה של הפילוסופיה בהקשרים שונים, חלקם קשורים בשאלת מקור השפה, אחרים על רקע הדיון בקשר בין האנושי והחייתי או בהתפוררותה של השפה ברגעים של רגש עז. בסמינר נפנה לתיאוריות פילוסופיות בהן מקומו של הרגש הוא מרכזי ומהותי לשפה ולא מנוגד לה, ונבחן באיזה אופן תיאוריות אלה בונות את המערך הלשוני שלהן על בסיס נוכחותם של תחושות ורגשות.

מטרת סמינר המחקר היא לפתח את יכולות הכתיבה הפילוסופית של התלמידים. הסמינר יהיה בנוי סביב כתיבת עבודה אחת בנושא הסמינר בשלושה שלבים, כאשר במהלך הסמסטר יגישו התלמידים הצעת מחקר, ראשי פרקים ועבודה סופית. הכתיבה תלווה בפגישות אישיות ובהנחייה צמודה של המרצה, ע"פ לוח זמנים שיינתן מראש. הפגישה הראשונה תוקדש להצגת הנושא ולדיון בכווני מחקר אפשריים של התלמידים. הפגישה הראשונה תתקיים ביום ד', 17.10.2018, בשעה 18:00, בחדר 362א' בבניין גילמן. הנוכחות בפגישה הראשונה חובה.

דרישות קדם: אין

דרישות הקורס: נוכחות במפגש הפתיחה חובה. הגשת עבודת רפרט בשלושה שלבים ע״פ לוח הזמנים שיינתן במפגש הראשון, נוכחות בפגישות אישיות עם המרצה במהלך הסמסטר.

מרכיבי הציון: 30% עמידה בזמנים (כתיבה ופגישות אישיות), 70% עבודת רפרט

This seminar examines the relationship between language and emotion and its diverse appearances throughout the history of philosophy. This relationship is found in various contexts such as the origin of language, the human – animal relationship, and language’s disintegration in the face of intense emotions. We will turn to different theories of language in which the role of emotion is central and inherent to language rather than being in opposition to it and examine the ways in which language’s constitution is dependent on the presence of feelings and emotions.

The aim of the seminar is to develop the students' writing skills. The seminar will therefore be focused on writing a single paper in three stages. During the semester, the students will submit a research proposal, outline and final paper. During the writing process the students will have one-on-one meetings with the lecturer, according to a schedule set in advance. In the first meeting we will present the question and the various problems that arise from it, and discuss possible research topics for the students to work on. The details of the first meeting will be announced. Attendence in the first meeting is mandatory.

0618-4080-01
 על טינה וסליחה: קריאה בכתביו של ז'אן אמרי
 Resentment and Forgiveness: Readings in Jean Amry's Writings
ד"ר פרבר עיליתסמינר גילמן262 ד'1400-1000 סמ'  ב'

הסמינר יוקדש לקריאות צמודות בכתביו של ז׳אן אמרי. נדון, בין השאר, בנושאים כמו: טינה, סליחה, יהדות, זקנה, התאבדות, סבל, ועוד. יחד עם כתביו של אמרי נקרא גם מכתביהם של הוגים כמו קאנט, פרימו לוי, אגמבן, לוינס, ועוד.

דרישות קדם: אין

דרישות הקורס: נוכחות בשיעורים, קריאת החומר לקראת השיעור, הגשת מטלות קצרות במהלך הסמסטר

סיום הקורס: עבודה סמינריונית או עבודת רפרט

מרכיבי הציון: 15% נוכחות והגשת מטלות, 85% עבודה סמינריונית / עבודת רפרט

עבודות סמינריוניות ורפראטים שנתיים ומסמסטר ב' יש להגיש למזכירות החוג עד 22.09.2019.

This seminar will devoted to close reading in Jean Améry’s writing. Among the topics that will be discussed: resentment, forgiveness, Judaism, old age, suicide, suffering, and more. Together Amery, we will also look at texts by Kant, Primo Levi, Agamben, Levinas, and others.

0618-4081-01
 פילוסופיה פוליטית של השפה
 Political Philosophy of Language
ד"ר מטר ענתסמינר גילמן262 ב'2000-1600 סמ'  ב'

במשך מאות בשנים נתפשה השפה ככלי לייצוג פסיבי של העולם וכמנגנון מנטלי של האדם, המאפשר לו לקודד ולהעביר את מחשבותיו אל זולתו. עוד לפני המאה העשרים החלה תפישה זו להתפוגג, אולם רק במהלך המאה העשרים פותחו תפישות חלופיות, המדגישות את אופייה החברתי של השפה ואת הקשר המהותי בינה לבין פעולה ומעורבות בעולם, בפרקסיס. כך נפתחה האפשרות ליצור קשר בין המחשבה הפוליטית לבין הפילוסופיה של השפה.

בסמינר נתוודע להצעות שונות להבהרת הקשר הזה: כאלה המבוססות על מחשבתו של ויטגנשטיין, תפישות מרקסיסטיות של שפה ופילוסופיות פוסט-מודרניסטיות.

דרישת קדם: היכרות עם החומר הנלמד בשיעור המבוא לפילוסופיה של השפה. תלמידים שלא למדו את שיעור המבוא בפיל' של השפה מתבקשים ליצור אתי קשר מראש, כדי להשלים קריאה לצורך קבלת רקע הכרחי.

הנוכחות בפגישות הסמינר – חובה. 

עבודות סמינריוניות ורפראטים שנתיים ומסמסטר ב' יש להגיש למזכירות החוג עד 22.09.2019.

Language was traditionally conceived as a passive tool for representing the world, a tool that resides in the mind and enables individuals to transmit their thoughts to one another. In the 20th century, alternative conceptions of language were developed, and an emphasis was put on the social nature of language and on the essential relation between language and our action and engagement in the world. This turn opened the way for articulating thinking of language from the point of view of political theory. In the seminar we’ll discuss several such positions: Wittgensteinian, Marxist and postmodernist.

0618-4082-01
 סמינר מחקר: נפש ורגשות בפילוסופיה עתיקה
 Soul and Emotions in Ancient Greek Philosophy
ד"ר וייסר שרוןהדרכה אי סמ'  ב'

מטרת הסמינר היא לפתח את היכולת של התלמידים לגבש שאלת מחקר ולשפר את הכתיבה האקדמית. התלמידים יבחרו נושא הקשור לתורת הנפש ולתורת הרגשות בפילוסופיה עתיקה. הסמינר יתמקד במספר מטלות כתיבה כגון : בחירת הנושא, ניסוח שאלת מחקר, מבנה מהלך העבודה, וכתיבתה. המטלות להגשה כוללות: 1. רשימה מקורות וביבליוגרפיה 2. סיכומי מאמרים ומקורות 3.הצגת שאלת מחקר. 4. ראשי פרקים של העבודה 5. כתיבת העבודה הסופית. בראשית השנה, יתקיים מפגש אחד שבו יוצגו נושאי הסמינר. הנוכחות במפגש היא חובה. שאר המפגשים יהיו אישיים. הציון יינתן על סמך המטלות שיוגשו, המפגשים האישים והעבודה הסופית. הודעה על המועד המפגש הראשון תתפרסם לקראת תחילת הסמסטר.

חובות: נוכחות במפגש הקבוצתי הראשון, עמידה בלוח הזמנים של הגשת המטלות, הגעה לפגישות האישיות והגשת כל מטלות הכתיבה.

ציון: הציון הסופי מורכב מ40% למטלות כתיבה הקצרות ולמפגשים אישיים ו60% לכתיבת העבודה הסופית.

הפגישה הראשונה תידחה ליום ב', 4.3.2019 בשעה 12:00 בחדר 260.

The seminar aims mainly at developing the students' ability to clearly formulate a research question and to improve their academic writing skills. To this end, the students shall submit several writings assignments during the semester revolving around defining the topic of the paper (on the soul and emotions in ancient philosophy), finding the sources and secondary material, presenting the structure of the main argument, etc. The writing assignments include 1. bibliography and sources 2. summaries of secondary materials and sources 3. presentation of the research question 4. presentation of the plan and structure of paper and finally 5. the final paper. In addition to the first group meeting, in which attendance is mandatory, the course will be conducted in the format of individual tutorials. The grade will be based on the writing assignments as well as on the individual meetings.

0618-4897-01
 סמינר מחקר: האוניברסיטה
 Research Seminar: The University
ד"ר מטר ענתהדרכה אי סמ'  א'

"חשוב מאד שהקהילה המלומדת באוניברסיטה תקבל פקולטה משלה שתהיה חפה מהוראות השלטון בקביעת החומר הנלמד בה, פקולטה שאינה צריכה לחלק הוראות ועקב כך הנה חופשיה להעריך כל דבר הקשור לעניין המדעי, כלומר לאמת." (עמנואל קאנט)

בסמינר יתבקשו התלמידים להגיב לטקסטים פילוסופיים המנסים להבהיר את הנחות היסוד המכוננות את האוניברסיטה, לבחון את אפשרותן ואת המשתמע מהן בדמוקרטיות ה"ניאו-ליברליות" בנות-זמננו. 

בפגישה הראשונה של הסמינר תוצג הסוגיה ותחולק רשימת מאמרים העוסקים בנושא מזוויות שונות. אחריה יתבקשו התלמידים לחבר שני חיבורים קצרים המבטאים את דעתם. החיבור הראשון יתייחס לכתביהם של קאנט והיידגר. החיבור השני – למאמר מתוך רשימה שתחולק בפגישת ההיכרות, בראשית הסמסטר. שני החיבורים יידונו בפגישות אישיות, יתוקנו לאחר הפגישות ויידונו בשנית.

הפגישה הראשונה תתקיים ביום ג', 16.10.2018, בשעה 18:00, בחדר 261 בבניין גילמן.

A research seminar is given as tutorial: students are required to write two essays on the given topic and discuss it through several proposed articles. The present seminar focuses on the concept of the university: the presuppositions underlying it, their coherence, and their consequences – especially in contemporary "neo-liberal" democracies. Among the texts offered for discussion are articles by Kant, Heidegger and Derrida.

0618-4899-01
 מושג האדם בהגות של מרקס
 Marx's Concept of Man
פרופ טאובר צביסמינר גילמן362אג'1400-1200 סמ'  א'
סמינר גילמן362אה'1400-1200 סמ'  א'

"[...] האדם עושה את פעילות-חייו עצמה למושא של רצונו ושל תודעתו. [...] רק בתור שכזה הוא יצור-בן-מינו. [...] רק מסיבה זו פעילותו היא פעילות חופשית" (ק.מארקס, כתבי-יד כלכליים-פילוסופיים 1844).

"הפילוסופים אך פרשו את העולם באופנים שונים, אבל העיקר הוא לשנותו" (ק.מרקס, תזות על פויירבאך).

מטרת הקורס: הכרת ההגות ההומאניסטית של קרל מרקס, מקורותיה ובעיותיה.

נושאי הקורס: הרקע ההגליאני של הגות מרקס; המרקסיזם: אנתרופולוגיה פילוסופית ותאוריה של שיחרור האדם; האדם-היוצר כיצור בן-מינו, מושג העבודה; תפישת המטריאליזם ההיסטורי ובעיותיה; העבודה המנוכרת, פֶטיש הסחורה וחפצון האדם; תפישות של "צדק" ושלילתן; רעיון ביטול המדינה; ממלכת-הכורח וממלכת-החירות.

אופן הלימוד: קריאת טקסטים, דיון, הכנות אישיות לכתיבת עבודה סמינריונית.

ספרות: קובץ הטקסטים העיקרי בקורס - ק.מארקס, כתבי שחרות (ספריית פועלים). רשימות ספרות ראשונית ומשנית תחולקנה לתלמידים בתחילת הקורס.

מטלת סיום הקורס: עבודה סמינריונית (מלוא הציון) או עבודת רפראט (מלוא הציון).

עבודות סמינריוניות ורפראטים מסמסטר א', יש להגיש למזכירות החוג עד 5.05.2019.

Course Objectives: Introducing Marx' humanistic thought, its origins and problems.

Course Topics: The Hegelian background of Marx' philosophy; Marxism as anthropological philosophy and a theory of emancipation; Man as producer and "species-being", the concept of labour; The historical materialism and its problems; The alienated labour, fetishism of commodity and the reification of Man; Concepts of "justice" and their negations; The abolition of the state; The "Kingdom of Necessity" and the "Kingdom of Freedom".

Method of Teaching: Introductory lectures, guided reading, classroom discussion and personal tutoring for writing seminar papers.

Main Texts: Marx' Early Writings.

A Bibliography of primary and secondary literature will be distributed at the beginning of the semester.

Student Assignment: A seminar or referat paper.

0618-4958-01
 סמינר מחקר: נשים וההיסטוריה של הפילוסופיה
 Research Seminar
ד"ר נעמן נועההדרכה אי סמ'  ב'

הסיפור הסטנדרטי של ההיסטוריה של הפילוסופיה כמעט ואינו כולל טקסטים פילוסופיים שנכתבו על ידי נשים. בשנים האחרונות, במסגרת ענין גובר והולך בהיסטוריוגרפיה של הפילוסופיה, נחשפים אינספור טקסטים פילוסופיים משמעותיים שנכתבו על ידי נשים למן העת העתיקה ועד ימנו, שתרומתן לתולדות המחשבה המערבית בכל שלביה אינה מוטלת בספק. מחקרים אלה עשויים להביא לתיאור עשיר ומורכב יותר של ההיסטוריה של הפילוסופיה המערבית באופן שיכלול טקסטים פילוסופיים קנוניים שנכתבו על ידי נשים.

הסמינר מתקיים במסגרת של פגישות אישיות. במפגש הראשון יוצגו היבטיה השונים של הסוגיה, ותוצע רשימת נושאים וטקסטים שמתוכם יתבקשו התלמידים לבחור אחד ולכתוב עליו חיבור קצר בשלבים, בהנחיה אישית של המרצה. תהליך הכתיבה כולל כתיבה והגשה של טיוטות ומפגשים עם המרצה. הגרסה הסופית של החיבור תוגש לפני תום הסמסטר.

הנוכחות במפגש הראשון של הסמינר מהווה תנאי להשתתפות בו.

המפגש הראשון יתקיים ביום ב', 4.3.2019, בשעה 10:15, בחדר 361א', בניין גילמן.

The standard twentieth-century histories of European philosophy do not include women as important, original contributors to the discipline's past. Recent research inspired by a renewed interest in the historiography of philosophy has uncovered numerous women who contributed to philosophy over the centuries. Some pioneer scholars are currently preoccupied with developing new narratives of our philosophical past that centrally include women thinkers, thereby reconfiguring and enriching the philosophical canon.

This tutorial seminar explores the writings of some past women philosophers from several perspectives. Its main purpose is to provide a venue for students to start developing and articulating their own philosophical thinking and improve their writing skills. Students are required to write a term paper progressively, under personal guidance. Based on the first meeting that introduces the various aspects of the issue and a preliminary reading list, students will be asked to write one or two drafts and develop them into a short paper to be submitted by the end of the term.

Attendance in the seminar’s first meeting is mandatory.

0618-5203-01
 שיעור קריאה בקריאה ב"פוליטיקה" של אריסטו וב"נסיך" של מקיאוולי
 Reading "politics" by Aristotle and "the Prince" by Machiavelli
מר איתן יובלשיעור גילמן306 ה'1000-0800 סמ'  א'

הקורס עוסק בקריאת שני טקסטים הדנים בקשר שבין פוליטיקה למוסר, והמהווים אבני דרך בהיסטוריה של הפילוסופיה הפוליטית המערבית. דגש יינתן על דיון בכיתה, תוך בחינת היחסים השונים שבין אתיקה לפוליטיקה במסגרת שני הטקסטים.  

חובות הקורס

20%  עבודת אמצע.

80%  מטלת סיום שתעסוק בהשוואה בין שני ההוגים.

נוכחות חובה והשתתפות פעילה בדיונים.

חומרי קריאה

אריסטו

ספרות מקור

אריסטו. הפוליטיקה (ספרים א-ג). תרגום: קרשון נורית. רסלינג. תל אביב, 2009.

ספרות משנית

אבינרי שלמה. רשות הרבים (שיחה על אריסטו). ספרית פועלים. מרחביה, תשכ"ו. עמ' 25-33.

וינריב אליעזר ושקוליניקוב שמואל. פילוסופיה יוונית חלק שלישי: אריסטו. האוניברסיטה הפתוחה. תל אביב, 1997. פרקים 3, 4.

.מקיאבלי

ספרות מקור

מקיאבלי, ניקולו. הנסיך. תרגום: שוסטרמן-פדובאנו מרים. דביר/שלם. ירושלים, תשס"ד.

ספרות משנית

ברלין ישעיה. "מקוריותו של מקיאוולי". בתוך: נגד הזרם. תרגום: אהרן אמיר. עם עובד. תל אביב, 1986. עמ' 149-185.

סקינר קוונטין. מקיאבלי (סדרת גדולי העבר). תרגום: יוגב עפרה. דביר. תל אביב, 1988.

Strauss Leo. "Niccolo Machiavelli". In: Strauss L & Cropsey J. (eds.). History of Political Philosophy. University of Chicago Press, 1981. Pp. 271-292.

0618-5210-01
 שיעור קריאה בפרגה
 Reading Frege
ד"ר רכטר עפרהשיעור גילמן306 ד'1600-1400 סמ'  א'

נעמוד על שורשיו הפילוסופיים של ״המהפך הלשוני״ במקורות הקלאסיים של שלהי המאה ה19 וראשית המאה ה20 כפי שהם מתגלים בכתביו של גוטלוב פרגה בין 1879 ו1919. כל הרצאה תוקדש לטקסט שיועלה לאתר הקורס, מלווה בשאלות מנחות ותמסירים. 

קריאה: בעיקר מתוך M. Beaney ed. The Frege Reader, Blackwell 1997.

תמסירים והוכחות בידי המרצה וכל חומר נוסף ימצא באתר הקורס.

דרישות הקורס: נוכחות בהרצאות, קריאה משיעור לשיעור מלווה בהגשות שבועיות ממוקדות.

מטלות: עבודת אמצע קצרה, עבודת סיכום. 

ציון: עבודת סיכום 80%, עבודת אמצע 20%.  

דרישות קדם: מבוא ללוגיקה 

Frege’s contributions to the philosophy of language have their roots in his logical discoveries and his Logicism. The reading course aims to put these contributions in line with their traditional sources in the foundations of mathematics, and the 19th Century sources of classical early analytical philosophy.

Readings are supplied in the course site. Most of the text can be found in M. Beaney ed. The Frege Reader, Blackwell 1997.

 ,Requirements: Attendance in lectures is mandatory, weekly assignments facilitate readings and discussion. Short midterm paper.

Grade: 80% term paper, 20% midterm paper.

Prerequisite: Introduction to Logic

0618-5211-01
 שיעור קריאה ב"חלוקת החושי" לז'אק רנסייר
 The Politics of Aesthetics: the Distribution of the Sensible by Ranciere
גב' שחר קרןשיעור גילמן362אב'1200-1000 סמ'  א'

ז׳אק רנסייר, פילוסוף צרפתי בן זמננו, מבקש להחזיר את הדיון האסתטי מהעיסוק ביופי ואמנות לעיסוק ב׳חושי׳. באמצעות קריאה צמודה בספר ׳חלוקת החושי׳ (2000) נבקש לעמוד על האופן בו רנסייר מבין ומנסח מחדש את משמעותו של מושג החושי. נבחן כיצד מושג החושי טומן בחובו את הקשר בין האסתטי והפוליטי ומדוע רנסייר מוצא באמנות מרחב מועדף המאפשר לחושי להתגלות. כחלק מהמהלך נדון בתפיסות האסתטיות של אפלטון, אריסטו וקאנט, אליהן רנסייר מתייחס בספרו, ובעזרתן נמקם את עמדתו של רנסייר ביחס לייצוג באמנות ובפוליטיקה וביחס לדימויים בכלל.

דרישות קדם: אין (מומלץ מבוא לאסתטיקה)

הקורס יסתיים בעבודה.

דרישות הקורס: חובת נוכחות בכל הפגישות ; קריאה משיעור לשיעור והשתתפות פעילה בכיתה; הגשת מטלת אמצע והגשת מטלת סיום.

מרכיבי הציון הסופי: עבודת אמצע 20% עבודת סיום 80%

Through a close reading of Jacques Rancière's book The Politics of Aesthetics (2000), we will examine how Rancière understands and redefines the meaning of the ‘sensible’, how the ‘sensible’ connects aesthetics and politics, and why Rancière finds in art a preferred domain that allows the sensible to be revealed. As part of this study we will discuss Plato’s, Aristotle’s and Kant’s view on aesthetics, to which Rancière refers in his book. In light of these readings, we will examine Rancière's position on representation in art and politics and on images in general.

0618-5212-01
 שיעור קריאה באריסטו, "אתיקה ניקומאכית"
 Aristotle, Nicomachean Ethics
ד"ר וייסר שרוןשיעור גילמן306 א'1400-1200 סמ'  א'

נעסוק בקריאה מעמיקה של אחד החיבורים המרכזיים של אריסטו, האתיקה ניקומאכית. נעמוד על המושגים המרכזיים שמוצגים בחיבור, כגון אושר, מצוינות, מקור פעולותיו של האדם, וננתח את הטיעונים המרכזים של החיבור. עיקר הדגש יהיה קריאת הטקסט, אך נדון גם בגישות פרשניות שונות אשר הוצגו במחקר.

ציון: עבודת אמצע סמסטר  שמשקלה 20% מהציון הכללי. עבודת סיום שמשקלה 80% מהציון הכללי . השתתפות היא תנאי חובה כדי להגיש את העבודות.

This class is devoted to a close reading of Aristotle’s Nicomachean Ethics. Through close attention to the arguments presented in this book, we will address issues such as happiness, virtue, emotions and choice. Our attention will be mainly devoted to  arguments presented by Aristotle but we will also consider different scholarly approaches to this work.

0618-5213-01
 שיעור קריאה בויטגנשטיין, "על הוודאות"
 Reading class in Wittgenstein?s On Certainty
מר רוז אורןשיעור גילמן305 ד'1600-1400 סמ'  ב'

״יושב אני עם פילוסוף בגן; הוא חוזר ואומר ״אני יודע שזהו עץ״, תוך כדי שהוא מצביע על עץ בקרבתנו. אדם שלישי בא לשם ושומע זאת, ואני אומר לו: ״אדם זה אינו משוגע, אנחנו רק מתפלספים.״״ (על הוודאות §467)

על הוודאות המורכב מרשימותיו של ויטגנשטיין בשנה האחרונה לחייו עוסק יותר מכל חיבור אחר שלו בשאלות אפיסטמולוגיות מסורתיות על ידיעה, וודאות וספקנות. טקסט זה אם כן, מציע לנו לבחון את המתודה הפילוסופית של ויטגנשטיין המאוחר ביחס לבעיות פילוסופיות מוכרות. השיעור יוקדש לקריאה צמודה בעל הוודאות ולבחינת הטיפול הייחודי שויטגנשטיין מעניק למושגים ׳ידיעה׳, ׳וודאות, ׳ספקנות׳ ועוד, תוך כדי הצגת מאפיינים מרכזיים במתודה הפילוסופית שלו כמו משחקי שפה, דמיון משפחתי וההבחנה בין משפט תיאורי למשפט דקדוקי.

דרישות הקורס

  1. נוכחות חובה.
  2. קריאת החומר לשיעורים
  3. הגשת עבודת אמצע (20%) ועבודת סיום (80%)
0618-5214-01
 שיעור קריאה בדאיה קרישנה, "אמנות הקונצפטואלי"
 Reading in Daya Krishna - The Art of the Conceptual
מר מילר דור דוריאןשיעור גילמן362 ב'1400-1200 סמ'  ב'

השיעור יבוסס על פרקים נבחרים מתוך אוסף כתביו של דאיה קרישנה, ובכלל זה

THE ART OF THE CONCEPTUAL – Exploration in a Conceptual Maze Over Three Decades (OUP Delhi, 1989)

נלמד להכיר את עבודתו של דאיה קרישנה ואת ייחודה בנוף הפילוסופי של הודו בחצי השני של המאה העשרים ותחילת המאה ה-21.  ננסה למפות את אותו עולם פילוסופי מרתק ורב זהויות, אשר רגלו האחת נטועה עמוק במסורות החשיבה הקלאסיות של הודו, ובשלל השפות המשמשות אותן, ואילו רגלו השניה מצויה בשפה האנגלית ובמסורות הפילוסופיות אשר התפתחו בחוגי האקדמיה במערב. במהלך הסמסטר נתעמק במשמעותם של מספר מושגי מפתח בהגותו של דאיה קרישנה, השואבים מכלל מקורות אלו; "הדיאלוג הפילוסופי" (סמוואדה) כקטגוריה של תהליך החשיבה הפילוסופית, "יצירתיות" בחשיבה כחופש לנוע בין נקודות מבט שונות, תודעה-עצמית (self-consciousness) ותודעה-כלפי-העצמי (I-centered consciousness). נעמוד על מקומה של השפה בפילוסופיה של דאיה קרישנה, ונעקוב אחר פרויקט אינטרדיסציפלינרי של מפגשים דיאלוגיים שערך בין פאנדיטים, מלומדים קלאסיים שחושבים וכותבים בסנסקריט, ובין מלומדים שהתחנכו על ברכי הפילוסופיה האירופאית. באופן מפתיע נראה כיצד בשלב מסוים עובר כאן הדיון מעיסוק "טכני" כמעט בשאלות פילוסופיות, או מדיון בעל גבולות מוסכמים, לעיסוק בשאלות הנוגעות לשימוש ראוי ובלתי ראוי בשפה, ובראש ובראשונה לשאלת ההגמוניה, כלומר מי מחזיק במפתחות למשמעות "האמיתית" שמאחורי המילים. שאלות אלה יחשפו בפנינו את האתגרים העומדים בפני מי שמבקש להעמיד בסימן שאלה הנחות מוקדמות הנגזרות מאג'נדה דתית, פוליטית, חברתית וכד'.

דרישות הקורס: הנוכחות בשיעורים היא חובה. נדרשת קריאה משיעור לשיעור.

דרישות קדם: מומלץ קורס מבוא לפילוסופיה הודית

מרכיבי הציון: עבודת אמצע סמסטר שמשקלה 20% מהציון הכללי. עבודת סיום שמשקלה 80% מהציון הכללי

In this class we will read chapters from Daya Krishna’s philosophical corpus, focusing on his anthology THE ART OF THE CONCEPTUAL – Exploration in a Conceptual Maze Over Three Decades (OUP Delhi, 1989). We will become acquainted with the richness of Indian’s philosophical scene in the second half of the 20th century and early 21th century, and with the uniqueness of Daya Krishna’s philosophy within this landscape. We will explore key notions in his work, which draw on India’s classical philosophical traditions, as well as on Western traditions of thought.   

We will also examine the role of language in Daya Krishna’s thought, vis-à-vis an interdisciplinary project that he initiated, which brought into dialogue (Saṃvād) scholars trained in Western philosophy and paṇḍits, India’s classical scholars, thinking and writing in Sanskrit.  In these dialogues, traditional concepts and agendas are challenged and deconstructed. 

0618-5215-01
 שיעור קריאה בהגל, "לוגיקה"
 Reading class in Hegel's Logic
מר ירצקי אמירשיעור גילמן305 א'1400-1200 סמ'  ב'

הקורס יעסוק בקטעים נבחרים מתוך החלק הראשון של האינצקלופדיה של הגל העוסק בלוגיקה. הלוגיקה של הגל היא בעצם הניסוח השיטתי ביותר של השיטה ההגליאנית בכללה, והנסיון השלם ביותר להצדקה של שיטה זו. כמו כל לוגיקה, היא עוסקת בצורה של המחשבה בכלל, אך עושה זו באופן שונה מאריסטו ופרגה. בפרט היא חורגת מעבר לאספקטים הצורניים של המחשבה אל שאלת הקשר בין המחשבה להוויה ויחסו של הסובייקט אל העולם. כתוצאה מכך כחלק מהדיון בלוגיקה נדון במושג החיים, מושג העצם ומושגים נוספים שאינם בדרך כלל נחשבים כשייכים לתחום הלוגיקה. בהמשך לכך יש לציין כי השיעור אינו שיעור לוגיקה במובן המקובל כיום, ולא יעסוק בהצרנות והוכחות.

בחלקו הראשון של השיעור נעסוק במשמעות של לוגיקה בכלל עבור הגל. בהמשך נקרא את החלק העוסק במהות, ונתמקד ביחסו של הגל למושגים המודלים של אפשרות, אקטואליות והכרחיות. כמו כן נבין את מקומו של הסובייקט המערכת הלוגית דרך המושגים של חיים, האמת והטוב. לבסוף נראה כיצד המהלך הלוגי של הגל מוביל למושג האידאה ולהצדקה של השיטה הדיאלקטית בכללה.

בשיעור נקרא בעיקר מהלוגיקה של הגל בגרסת האינצקלופדיה, אך גם ממדע הלוגיקה המוקדם יותר ומטקסטים נוספים של הגל. כל הקריאה תהיה באנגלית.

חובות התלמידים:

התלמידים יתבקשו להגיש שתי עבודות: אחת במהלך הסמסטר שמשקלה יהיה 20% מהציון הסופי ואחת בסיום הקורס שמשקלה יהיה 80% מהציון ואשר תוגש במועד ההגשה של עבודות סיום לפי הנהוג בחוג.

ישנה חובת נוכחות בשיעור.

The class will include reading selected parts from the first part of Hegel's Encyclopedia which deals with logic. Hegel's Logic is the most systematic formulation of the Hegelian system as such and the most complete attempt at its justification. As any logic, it deals with the form of thinking as such but does so differently from Aristotle and Frege. Specifically, it goes beyond the formal aspects of thought towards the questions of the relation between thinking and being and the subject's relation to the world. As a result, part of our discussion will include the concepts of life and substance and other concepts which are not commonly thought of as part of Logic. Thus, the class is not a class in Logic in the ordinary sense and will not deal with formalizations and proofs. 

In the first part of the course we will deal with Hegel's understanding of what Logic is. Then we will read about essence, and about Hegel's theory of possibility, actuality and necessity. We will understand the subject's place in the logical system through the concepts of life, truth and the good. Finally we will see how Hegel's argument leads to the concept of the Idea and to the justification of the dialectic as a whole.

We will read mostly from Hegel's Logic in the Encyclopedia version, but also from the earlier The Science of Logic and other texts by Hegel. The reading will be in English. 

0618-5216-01
 שיעור קריאה בהיידגר, "מהי חשיבה?"
 Reading Heidegger: What is Called Thinking?
מר מרגלית תוםשיעור גילמן361 ה'1800-1600 סמ'  ב'

השיעור יעסוק בקריאה צמודה של הטקסט : "What is Callled Thinking?" (Was Heisst Denken?) של הפילוסוף מרטין היידגר (1889-1976) שפורסם בשנת 1954. ספר זה מכיל סדרה של שיעורים אותם מעביר היידגר בסמסטר החורף של 1951-52 באוניברסיטת פרייבורג, ובהם מבקש היידגר לענות על השאלה: מהי חשיבה? - מהו אותו דבר הנקרא חשיבה ?  מה בחשיבה קורא לאדם לחשוב? ברור טיבה של החשיבה הפילוסופית, וחשיבה בכלל, עובר דרך דיון של היידגר בנושאים חשובים שונים בהם עסק לאורך תקופת הוראתו והגותו : השפה, הזכרון, הזהות, הטכנולוגיה והמדע, רעיון השיבה הנצחית והגותו של פרידריך ניטשה - נושאים אלה מתכנסים כולם תחת שאלת יחס החשיבה אל שאלת ההוויה- המרכזית בהגותו של היידגר. במהלך שיעור זה ננסה להתקדם עם היידגר בדיוניו השונים, העוברים דרך הגותם של אפלטון, פרמינדס, הגל, קאנט וניטשה, על מנת לקבוע דבר מה אודות היחס שישנו בין ההוויה ובין החשיבה.  

דרישות הקורס:

-הגשת עבודת אמצע סמסטר אחת (משקלה יהיה 20% מהציון הסופי).

-הגשת עבודת סיום.

- חובת נוכחות מלאה.

-קריאה שבועית של הטקסט הניתן בכיתה, כולל הטקסטים הנלווים.

0618-5217-01
 קריאה בויטגנשטיין, "מאמר לוגי-פילוסופי"
 Reading Wittgenstein's "Tractatus Logico - Philosophicus"
פרופ פרידלנדר אלחנןשיעור גילמן306 א'1600-1400 סמ'  א'

בשעור זה נשאף להציג קריאה שיטתית וממצה של ספרו המוקדם של ויטגנשטיין. במוקד הדיון תעמוד השאלה של אפיון גבולות השפה באופן המגלה את הקשר הפנימי שבין הלוגי והאתי שויטגנשטיין שואף לבטא בספרו. כרקע לדיון בויטגנשטיין נקרא מכתביהם של פרגה וראסל.

דרישות הקורס: נוכחות חובה. קריאת החומר לשיעורים. הגשת עבודת אמצע (20%) ועבודת סיום (80%)

The course is devoted to a systematic reading of Wittgenstein's early work. At the center of the interpretation is the question how drawing the limits of language reveals the internal connection between the logical and the ethical which Wittgenstein aims to express in his book. As a background to our discussion of Wittgenstein we will read from Frege and Russell's writings.

0618-7171-01
 בעיית התודעה: היבטים פילוסופיים ומדעיים
 The problem of consciousness: scientific and philosophical aspects
ד"ר מודריק-דנן ליעדשיעור גילמן449 א'1200-1000 סמ'  א'

 בעיית התודעה היא אחד האתגרים הגדולים המונחים לפתחם של המדעים הקוגניטיביים: כיצד נולדת חוויה מודעת מפעילות מוחית, מה הפונקציה של המודעות, וכיצד היא משפיעה על ההתנהגות, ומה מבחין בין תהליכים מודעים לתהליכים שאינם מודעים. הסוגייה כרוכה גם בשאלות פילוסופיות של גוף ונפש, ושל האפשרות המדעית להסביר את המודעות בכלים אמפיריים. בקורס נסקור את ההתפתחויות המדעיות האחרונות בתחום ואת התיאוריות המובילות, לצד טיעונים פילוסופיים מרכזיים העוסקים בשאלות אלה.

הקורס יסתיים בבחינת בית

The problem of consciousness poses one of the greatest challenges to the cognitive sciences: how does a consciousness experience emerge from neural activity, what is the function of consciousness and how does it affect behavior, and what differentiates conscious processes from unconscious ones. The problem is tightly related to philosophical discussions about body and mind, and about science’s ability to explain consciousness using empirical tools. In this class, we will review the latest developments in the science of consciousness and the leading theories, as well as major philosophical arguments in the field. 

0618-7173-01
 מושג הנפש בתקופתנו (א'): קריאה מודרכת בטקסטים בני זמננו
 The Concept of Mind in Contemporary Philosophy (A)
מר סופרין-ויגודה יהונתןשיעור ותכיתות דן דוד101 ד'1400-1200 סמ'  ב'

התפתחויות מדעיות, ושגשוגן של דיסציפלינות חדשות כמדעי המוח והמחשב, הובילו בעשורים האחרונים רבים מן העוסקים בחקר התודעה לאימוצה של תפישת עולם פיזיקליסטית בנוגע לנפש. תפישה זו מניחה זהות בין מוח לתודעה, וגורסת כי תופעות מנטליות כגון חוויות, מחשבות ורגשות ניתנות להסבר מלא במונחים של תהליכים ומצבים פיזיולוגיים. גישות אלה עולות בקנה אחד עם שאיפת המדע לייצר הסבר כוללני לכל התופעות באשר הן, ויתרונן הוא בפשטותן ובחסכנותן התיאורטית. עם זאת, ישנם המפקפקים בסיכויי הצלחתו של פרוייקט רדוקטיבי זה.

במהלך הסמסטר נקרא מספר מאמרים המשקפים את המחלוקת ומציגים טיעונים בעד ונגד התפישה הפיזיקליסטית, ובתוך כך נלמד לנתח את סוגי השיקולים השונים שניצבים בבסיס הדיון.

השיעורים יערכו במתכונת של קריאה מודרכת: קריאה צמודה של טקסטים ודיון בהם.

בקורס זה חלה חובת נוכחות

הציון ייקבע על-פי שלוש מטלות בית קצרות

Scientific developments of recent times and the prosperity of new disciplines such as neuroscience and computer science have led many contemporary philosophers to adopt physicalist views of the mind. According to these views, mind is identical to brain, and mental states such as experiences, thoughts and feelings, can be fully explained in terms of physiological processes and states. Such views are consistent with science's goal to find a complete explanation of all phenomena, and they are preferable due to simplicity and parsimony of their theoretical accounts. However, much debate exists about the likelihood of success of this reductive project.

During the semester we will read and discuss several articles presenting arguments for and against physicalism, and learn to analyze the different types and forms of considerations basing the debate.

The grade will be based on writing assignments. Attendance in this course is mandatory.

0618-7174-01
 מושג הנפש בתקופתנו (ב'): קריאה בטקסטים פילוסופיים בני זמננו
 The Concept of Mind in Contemporary Philosophy (B)
גב' זייץ פנינהשיעור ותגילמן262 ב'1400-1200 סמ'  א'

ליצורי אנוש יש תודעה-עצמית; אנו מודעים לא רק לעולם סביבנו, אלא גם לעצמנו, לפעילויותינו, לגופינו ולחיינו המנטליים. העיסוק הפילוסופי בשאלת התודעה העצמית חושף כי מתקיים יחס בינה ובין מגוון רחב של סוגיות נוספות ביחס לתודעה. ג'ון לוק, למשל, מבין את התודעה העצמית בתור תנאי הכרחי לעצמיות (personhood), ואילו על פי עמנואל קאנט, תודעה-עצמית היא תנאי הכרחי לעצם אפשרותו של הניסיון האנושי. בפילוסופיה בת זמננו של המיינד מתנהלת מחלוקת ממושכת ביחס לשאלת אופיו של הקשר בין תודעה-עצמית ובין תודעה בכלל, ואילו המסורת הפנומנולוגית דוחה במפגיע חלק ניכר מן הטענות המלוות מחלוקת זו, שכן, על פי זרם זה, הניסיון המודע שלנו תמיד מלווה בצורה מינימלית של תודעה-עצמית קדם-רפלקטיבית. עוד מאמץ מתמשך מצד הפילוסופיה של המיינד מושקע בניסיון להבין את ייחודה של נקודת המבט של הגוף הראשון ואת האופן בו ניתן לבאר את תפקידה, ואילו העיסוק הפנומנולוגי בשאלת התודעה העצמית כרוך לפרקים בחקירתה של התודעה הפנימית של הזמן. אצל שני הזרמים אנו מוצאים, בהקשר זה, גם עיסוק בשאלות של הכרת הזולת וכן בתודעה-עצמית גופנית.

הקורס מציע היכרות עם חלק מן השאלות המרכזיות המעסיקות את שני הזרמים שהוזכרו לעיל. נקרא מבחר טקסטים פרי עטם של הוגים בולטים ונדון בהם בכיתה. הקורס מבוסס במידה מכרעת על הכנה מוקדמת, כלומר, על הקריאה בטקסטים קודם לדיון בכיתה.

רשימת הטקסטים שידונו במהלך הקורס, כמו גם הנחיות מדויקות לגבי מספר המטלות והנדרש מהן, יימסרו בשיעור הראשון.

דרישות הקורס: נוכחות חובה; קריאה משבוע לשבוע בהתאם להנחיות; השתתפות בדיונים; הגשת מספר מטלות-כתיבה במהלך הסמסטר.

מרכיבי הציון: הציון הסופי בקורס יתבסס על ממוצע ציוני המטלות. עם זאת, המרצה שומרת לעצמה את הזכות להעלות או להוריד עד 10 נקודות מהציון הסופי על בסיס השתתפות, יחס רציני ותרומה לדיונים.

Human beings are self-conscious; we are conscious not only to the world around us, but also of ourselves, our activities, bodies and mental lives. The philosophical enquiries into the question of self-consciousness reveal its relation with a variety of other consciousness related issues. John Locke, for instance, understands self-consciousness as a necessary condition of personhood, and Immanuel Kant, sees it as the necessary condition for the very possibility of our experience. Contemporary philosophers of the mind are occupied in an ongoing debate about the relation between self-consciousness and consciousness, while the phenomenological tradition explicitly rejects this kind of discussions since, according to the this view, a minimal form of pre-reflective self-consciousness is a constant feature of conscious experience. Another significant deliberation of the philosophy of mind is dedicated to examining the uniqueness of the first-person view and the way to understand its specific functioning. Phenomenology, on the other hand, recognizes and analyses the relation of self-consciousness and the internal consciousness of time. Both traditions are also occupied in questions of intersubjectivity and bodily self-awareness.

Our course offers an introduction to some of these central questions. We will read several prominent texts and discuss them in class.

The preparations for our discussions (i.e. reading before class) are crucial. A detailed list of texts will be handed in our first meeting.

0618-7458-01
 לוגיקה - שיעור המשך
 Advanced Logic
ד"ר רכטר עפרהשיעור גילמן307 ב'1800-1600 סמ'  א'

תיאור הקורס: בקורס זה נעמיק את ההיכרות עם מושגי היסוד של הלוגיקה תוך הרחבתה למטה לוגיקה.

חלק ראשון: א. הסמנטיקה של תחשיב הפרדיקטים, יסודות בתורת הקבוצות, מערכת הוכחה אקסיומטית.

ב. יסודות בלוגיקה מודאלית.

חלק שני: א. הגדרת שפה פורמלית, המושגים המופשטים של אינדוקציה ורקורסיה ויישומיהם, 

משפט הרקורסיה והוכחתו, משפט הדדוקציה. ב. נוכיח את משפט הקומפקטיות לתחשיב הפסוקים והפרדיקטים ואת משפטי הנאותות והשלמות לתחשיב הפסוקים והפרדיקטים.

ג. עקביות, כריעות ואי תלות. אקסיומטיזציה ומושג התיאוריה הפורמלית.

חלק שלישי: היסודות וההשלכות הפילוסופיים של המשפטים וההוכחות שלמדנו.

 

לשיעורים צמודים תרגילים, ובאתר הקורס מנוהל פורום מודרך לשיתוף בתרגול ובעיבוד החומר הנלמד. 

 

קריאה: Enderton, H. A Mathematical Introduction to Logic 2nd edition

תמסירים והוכחות בידי המרצה וכל חומר נוסף ימצא באתר הקורס

חובות התלמידים: נוכחות בהרצאות ובשיעורי התרגול. הגשה של לפחות 10 מהתרגילים.

מטלה מסכמת: בחינה.

ציון: בחינה 85%, תרגילים 15%.

דרישות קדם: מבוא ללוגיקה 

The course extends the students' familiarity with the basic notions of logic to the meta-logic of the propositional calculus and of first order logic. The topics covers include a set theoretic characterization of formal languages and formal systems of logic, induction and recursion and a rigorous presentation of the basics of model theoretic semantics, proof of the compactness theorem for propositional logic and of soundness and completeness of propositional and predicate logic. We will cover the deduction theorem, the notions of consistency, decidability and independence. Toward the end of the course we'll be ready to look at some of the important limitative results such as the undecidability of first order logic, Gödel's incompleteness theorems and Tarski's indefinability theorem. The course is designed for advanced undergraduate students.

Text: Enderton, H, A Mathematical Introduction to Logic.  2nd edition.

. In addition, notes and handouts by the lecturer and any additional material will be posted on the course website.

Requirements: Attendance in lectures and Section is obligatory. Submission of at least 10 of the assigned problem sets is required for eligibility to take the final exam.

Grade: 85% final exam, 15% weekly problem sets.

Prerequisite: Introduction to Logic.

0618-7458-02
 לוגיקה - שיעור המשך
 Advanced Logic
גב' אחישר שירהתרגיל כיתות דן דוד101 ד'1400-1200 סמ'  א'

ראה תיאור הקורס בלוגיקה - שיעור המשך.

0618-7585-01
 פילוסופיה פוליטית - שיעור המשך
 Political Philosophy: Advanced Course
פרופ טאובר צבישיעור גילמן280 ה'1200-1000 סמ'  א'

            "המדיניות אומרת: 'היו פקחים כנחשים', ואילו המוסר מוסיף (בחינת תנאי מגביל) לכך: 'אך בלי מירמה, כיונים'. אם שניהם אינם יכולים להתקיים יחד באותו צו עצמו, כי אז קיימת מחלוקת ממש בין מדיניות למוסר [...]" (קאנט, לשלום הנצחי).

            "מעולם [עד למהפכה הצרפתית], מאז שהשמש ניצבת ברקיע והפלנטות סובבות אותה, לא הוכר [העיקרון] שהאדם עומד על הראש, כלומר על המחשבה, והוא בונה לפיה את הממשות" (היגל, הפילוסופיה של ההיסטוריה).

            "אופן החיים החמריים מתנה את תהליך-החיים החברתי, המדיני והרוחני בכללו. לא תודעת האנשים היא הקובעת את הווייתם, אלא להיפך, הווייתם החברתית היא הקובעת את תודעתם" (מארקס, לביקורת הכלכלה המדינית).

מטרת הקורס: הכרת היחסים בין ההיסטוריה, הפוליטיקה והמוסר בתפישות פילוסופיות שונות מתולדות ההגות המערבית החדשה.

דרכי הוראה: הרצאות, קריאה-מודרכת, דיון.

נושאי ההרצאות: קאנט – בין מדיניות מוסרית למוסר מדיני; היגל – בין "מוסריות" ל"אתיקה"; מרקס – ביקורת המדינה והמוסר כ"אידאולוגיה"; ויבר – מוסריות פוליטית: מוסר-כוונות ומוסר-אחריות.

ספרות: פרקים נבחרים מחיבורי ההוגים הנ"ל, ובהם: קאנט, לשלום הנצחי; היגל, פילוסופיה של המשפט; מארקס, המאניפסט הקומוניסטי; ויבר, הפוליטיקה כמקצוע.

מטלת סיום הקורס: בחינת כיתה (מלוא הציון).

Course Objectives: Introducing the relationship between politics and ethics in various political concepts of modern western philosophy.

Course Topics: Kant – between moral politics and political ethics; Hegel – "Morality" and "Ethical Life"; Marx – critic of the state and morality as ideology; Weber – ethic of intention, ethic of responsibility; Popper – critic of Historicism; Marcuse – one dimensional society;

Method of Teaching: Lectures, guided reading and classroom discussion.

Literature: Selected chapters of the above philosophers' writings, inter alia: Kant, Perpetual Peace; Hegel, Philosophy of Right; Marx, The Manifesto of the Communist Party; Weber, Politics as Vocation. The bibliography will be distributed at the beginning of the semester.

Student Assignment: A classroom-exam.