שנה"ל תשע"ח

0618-1012-01
 מבוא ללוגיקה
 Introduction to Logic
ד"ר ריזנפלד תמ דנהשיעור גילמן144 א'1400-1200 סמ'  א'

הלוגיקה היא מרכיב חשוב בתולדות הפילוסופיה ובהבנת טקסטים עדכניים. הקורס "מבוא ללוגיקה" נועד להקנות לתלמידים כלים בסיסיים להכרת הלוגיקה על ידי איתור והערכת טיעונים תקפים. מטרה זו נשענת על פיתוח יכולת הניתוח של השפה הטבעית על מנת לחשוף, בעזרת שפה פורמלית, את מבניה ה"לוגיים". הקורס הינו יחידה של 4 ש"ס: שיעור + תרגיל. התרגיל צמוד לשיעור וכפוף לו, וציון אחד ניתן לכל הקורס.

דרישות הקורס:
השיעור מסתיים בבחינה המהווה 90% מהציון הכללי. 10% נוספים ניתנים על סמך עמידה בדרישות תרגיל הצמוד לשיעור.

Logic is an essential component both in the history of philosophy and in the understanding of modern philosophical texts. The course “Introduction to Logic” acquaints its students with basic logical tools by locating and assessing valid arguments. Development of the ability to analyze natural language enables exposing language’s logical structures. The first part of the course is devoted to sentential calculus, its semantics and syntax (via Gentzen – style derivation rules). The second part focuses on predicate calculus, ending with relations. The course enables the students to pursue their studies of logic as a field of research as well as providing with the essential tools for reading texts, philosophical and others, through the understanding of the arguments and formulae they present.

 
0618-1015-01
 מבוא לפילוסופיה של השפה
 Introduction to the Philosophy of Language I
פרופ דרזנר אלישיעור גילמן144 ה'1600-1400 סמ'  ב'

בשיעור זה נעסוק במספר סוגיות יסוד בפילוסופיה של השפה – בתוכן השאלות מהי משמעות לשונית, מהו הקשר בין שפה ועולם וכיצד קשורות שפה ומחשבה. נדון בשאלות אלה ואחרות תוך התייחסות לכתביהם של מספר פילוסופים מרכזיים שפעלו במהלך המחצית השנייה של המאה ה- 19 והחלק הראשון של המאה ה- 20. בפרט, נעסוק, בין השאר, בעמדותיהם של פרגה (שרבים רואים  כאבי העיסוק הפילוסופי המודרני בשפה), ראסל, קרנפ וויטגנשטיין.

דרישות קדם – מבוא ללוגיקה.
השיעור יסתיים במבחן.

In this course we consider several key topics in the philosophy of language—among them the questions what is linguistic meaning, how language and world are related, and how language and thought are connected to each other. We consider these questions and others by considering the writings of several major philosophers of the second half of the 19th century and the first part of the 20th century. In particular, we discuss the views of Frege (often thought of as the originator of modern day philosophy of language), Russell, Carnap and Wittgenstein. 

 
0618-1016-01
 מבוא לפילוסופיה של הדת
 Introduction to the Philosophy of Religion I
ד"ר ורבין נחמהשיעור גילמן144 ג'1400-1200 סמ'  ב'

האם אלוהים קיים? האם ניתן להוכיח באמצעים פילוסופים שהוא קיים או שאינו קיים? בקורס זה נעסוק בתשובות שונות לשאלות אלה החל מימי הביניים ועד המאה ה-21. נתבונן בטיעונים שונים לקיום האל, כגון בטיעוניהם של אנסלמוס, של תומס אקווינס ושל פיילי. נתבונן בשלל טיעונים לאי-קיום האל, כגון טיעונים לחוסר הקוהרנטיות של השיח הדתי, וטיעוני צדיק ורע לו. כמו כן, נתבונן בפילוסופים ובתיאולוגים הדוחים מכל וכל את הניסיון להציג טיעונים פילוסופים התומכים באמיתותה של האמונה הדתית, כגון קירקגור, בארת וישעיהו ליבוביץ. הללו רואים באמונה הדתית מחויבות ראשונית לאל או לצורת חיים מסוימת, אשר אינה נשענת על היגדים עובדתיים הניתנים לבחינה רציונלית.

קבלת קרדיט על קורס זה מותנית בבחינה. ציון הקורס מורכב מציון הבחינה.

Does God exist? Can one prove by means of a philosophical argument that He exists? In this course, we will examine different responses to these questions, from the 11th century to the 21st century. We will examine different arguments for God’s existence, e.g., Anselm’s Aquinas’s, and Paley’s arguments. We will examine various arguments for God’s non-existence, e.g., arguments to the incoherence of religious discourse and arguments based on the reality of evil. We will also examine various philosophers and theologians who reject the very attempt to devise philosophical arguments for God’s existence, e.g., Kierkegaard, Barth and Yeshayahu Leibowitz.

Credit for this course requires taking an exam.

 
0618-1018-01
 מבוא לתורת המוסר
 Introduction to Theory of Ethics
שיעור גילמן144 ב'1400-1200 סמ'  א'

בקורס יוצגו בקצרה כמה מושגי-יסוד ותפיסות עקרוניות בתורת המוסר. הקורס יתחיל בדיון קצר במטא-אתיקה, ובהמשך יוצגו ארבע תפיסות מוסריות שונות המייצגות גישות מרכזיות באתיקה. מוסר מידות (אריסטו), מוסר רגשות (יום), מוסר חובה (קאנט), ומוסר תועלת (מיל).

דרישות קדם: אין.
חובות התלמידים: הכרת החומר הנלמד בכתה.
הקורס יסתיים בבחינת כיתה.
ציון הבחינה יהיה ציון הקורס.

This course presents some basic concepts and approaches in Ethics. In the beginning of the course there is a brief presentation of Meta-Ethics, and than four major theories will be discussed in detail: Ethics of Virtues (Aristotle), Ethics of Feeling or Sentiments (David Hume), Deontological Ethics (Immanuel Kant), Utilitarian Ethics (John Stuart Mill).

 
0618-1018-02
 מבוא לתורת המוסר
 Introduction to Theory of Ethics
ד"ר לוי יאירשיעור גילמן144 ב'1800-1600 סמ'  ב'

הקורס יציג את שאלות היסוד בפילוסופיה של המוסר ויסקור את התפיסות השיטתיות המרכזיות ביחס לשאלות אלה. נבחן סוגיות משלושת תתי-התחומים העיקריים של תורת המוסר: מטא-אתיקה (האם המוסר הוא אובייקטיבי או שהוא נתון לטעם אישי או למוסכמות חברתיות? האם שיפוט מוסרי מבטא את האמנתו של הדובר, או לחילופין את נטיות ליבו או את רגשותיו? וכ״ו); אתיקה נורמטיבית (האם פעולה כלשהי היא מוסרית מכיוון שתוצאותיה טובות, או מכיוון שהיא מקיימת חובה מוסרית, או מכיוון שאדם בעל מידות טובות נוהג לבצע אותה?); ואתיקה יישומית (למשל, האם זה מוסרי לאכול בעלי-חיים? מה, אם בכלל, מצדיק הענשת פושעים? האם קיימת חובה לעזור לנזקקים?)

תנאי קדם: אין.
דרישות: נוכחות, קריאה שבועית של החומר, השתתפות פעילה, הגשת מטלות קריאה קצרות בציון ׳עובר׳.
מטלה מסכמת: מבחן כיתה.
הרכב הציון: 100% מבחן כיתה.

The course will present the fundamental questions of moral philosophy and survey the central systematic approaches developed to address them. We shall explore themes from the three main sub-subdiscplines of ethics: metaethics (Is morality objective or is it a matter of personal taste or social convention? Does a moral judgment express one’s belief, preference, emotional response or what? And so on); normative ethics (Is some action morally right because its consequences are good, or because it discharges a moral duty, or again because a virtuous person tends to perform it?); and applied ethics (for instance, is it wrong to eat animals? What, if anything, justifies punishing criminals? Do we have a moral duty to give to the poor?)

 
0618-1019-01
 מבוא לפילוסופיה פוליטית
 Introduction to Political Philosophy
ד"ר שרון אסףשיעור גילמן144 ב'2000-1800 סמ'  א'

מטרת הקורס היא להציג את הסוגיות, המושגים והתיאוריות המרכזיות בפילוסופיה הפוליטית המערבית. נעסוק בסוגיית המשטר הראוי, יסודות הלגיטימציה הפוליטית, גבולות הסמכות הפוליטית והשאלה של צדק חלוקתי. בין ההוגים שידונו בקורס: אפלטון, אריסטו, הובס, לוק, רוסו, מיל, האייק, רולס, נוזיק ומרקס.

תנאי קדם: אין
דרישות הקורס: נוכחות ומבחן מסכם
מטלות: מבחן
מרכיבי ציון: 100% מבחן מסכם

The course will present the central concepts, issues, and theories of Western political philosophy. Issues discussed will include: the foundations of political legitimacy, the limits of political authority, and distributive justice.

 
0618-1030-01
 מבוא לפילוסופיה יוונית
 Introduction to Greek Philosophy
ד"ר הררי אורנהשיעור גילמן144 ב'1800-1600 סמ'  א'

סקירה של התפתחות הפילוסופיה היוונית מהפילוסופים הקדם סוקרטיים דרך אפלטון  ועד אריסטו. הסקירה תתמקד בשלושת עקרונות ההסבר העומדים ביסוד כל אחת מהגישות הפילוסופיות הללו: היחסים בין חלק ושלם, דגם וההעתק, וכללי ופרטי. נחשוף את השאלות שעליהם עקרונות הסבר אלה משיבים ונעמוד על הקשיים שכל אחד מהם מעורר.

דרישות: נוכחות בכל השיעורים
מטלת סיום: בחינה
הציון הסופי זהה לציון הבחינה

The course offers a survey of the development of Greek philosophy from the Presocratics through Plato to Aristotle. The course focuses on three explanatory approaches: explanations in terms of (1) whole and parts, (2) paradigm and copy and (3) universal and particular. 

 
0618-1030-02
 מבוא לפילוסופיה יוונית
 Introduction to Greek Philosophy
ד"ר וייסר שרוןשיעור גילמן144 ד'1600-1400 סמ'  ב'

קורס זה מהווה מבוא לפילוסופיה היוונית העתיקה. השיעור יעסוק בעיקרי הגותם של סוקרטס, אפלטון ואריסטו אך יתחיל בסקירה של הפילוסופים הקדם-סוקרטיים. מטרת הקורס היא להציג בפני התלמידים את מושגי היסוד ואת הטיעונים העיקריים שהוצגו על ידי פילוסופים אלו אודות סוגיות מרכזיות כגון העולם הטבעי, האדם, המידה הטובה או הידע.

דרישות הקורס: נוכחות ובחינה בסוף הקורס

This course in an introduction to ancient Greek philosophy. It will mainly focus on the philosophy of Socrates, Plato and Aristotle but will start with an overview of pre-Socratic philosophy. The aim of the course is to present to the students the basic concepts and the methods of argument used by these philosophers on different issues such as the natural world, man, virtue or knowledge.

 
0618-1031-01
 קריאה מודרכת: פילוסופיה יוונית
 Guided Reading: Greek Philosophy
מר בירגר דרורתרגיל גילמן319אא'1200-1000 סמ'  א'

בתרגיל זה נקרא בצורה מעמיקה שני חיבורים מרכזיים בפילוסופיה עתיקה: הפיידון של אפלטון ועל הנפש של אריסטו. דרך קריאה קפדנית של יצירות אלו, נלמד כיצד יש לקרוא טקסטים פילוסופיים עתיקים. נעמוד על מושגי היסוד וננתח את הטיעונים העיקריים שמוצגים ביצירות אלו. כמו כן, נעמוד על כללי הכתיבה האקדמית, ונלמד כיצד יש לעשות שימוש בספרות משנית.

חובת התלמידים: נוכחות מלאה, קריאה שוטפת של המקורות משיעור לשיעור

ציון: השתתפות פעילה (הכוללת הגשת סיכומים) 10%, ושלוש עבודות קצרות 90%.

This class is devoted to a close reading of two fundamental works in ancient philosophy: the Phaedo of Plato and On the Soul of Aristotle. The class aims at teaching the students how to read and interpret ancient philosophical texts. We will explore the main arguments presented in these works and study the basic concepts. Furthermore, this class is intended to acquaint students with the basic skills of academic writing and to teach them how to approach and use secondary literature.

 
0618-1031-02
 קריאה מודרכת: פילוסופיה יוונית
 Guided Reading: Greek Philosophy
מר אפטרמן הדרתרגיל כיתות דן דוד102 א'1600-1400 סמ'  א'

בתרגיל זה נקרא בצורה מעמיקה שני חיבורים מרכזיים בפילוסופיה עתיקה: הפיידון של אפלטון ועל הנפש של אריסטו. דרך קריאה קפדנית של יצירות אלו, נלמד כיצד יש לקרוא טקסטים פילוסופיים עתיקים. נעמוד על מושגי היסוד וננתח את הטיעונים העיקריים שמוצגים ביצירות אלו. כמו כן, נעמוד על כללי הכתיבה האקדמית, ונלמד כיצד יש לעשות שימוש בספרות משנית.

חובת התלמידים: נוכחות מלאה, קריאה שוטפת של המקורות משיעור לשיעור

ציון: השתתפות פעילה (הכוללת הגשת סיכומים) 10%, ושלוש עבודות קצרות 90%.

This class is devoted to a close reading of two fundamental works in ancient philosophy: the Phaedo of Plato and On the Soul of Aristotle. The class aims at teaching the students how to read and interpret ancient philosophical texts. We will explore the main arguments presented in these works and study the basic concepts. Furthermore, this class is intended to acquaint students with the basic skills of academic writing and to teach them how to approach and use secondary literature.

 
0618-1031-03
 קריאה מודרכת: פילוסופיה יוונית
 Guided Reading: Greek Philosophy
מר עמיר ירדןתרגיל כיתות דן דוד102 ג'1000-0800 סמ'  א'

בתרגיל זה נקרא בצורה מעמיקה שני חיבורים מרכזיים בפילוסופיה עתיקה: הפיידון של אפלטון ועל הנפש של אריסטו. דרך קריאה קפדנית של יצירות אלו, נלמד כיצד יש לקרוא טקסטים פילוסופיים עתיקים. נעמוד על מושגי היסוד וננתח את הטיעונים העיקריים שמוצגים ביצירות אלו. כמו כן, נעמוד על כללי הכתיבה האקדמית, ונלמד כיצד יש לעשות שימוש בספרות משנית.

חובת התלמידים: נוכחות מלאה, קריאה שוטפת של המקורות משיעור לשיעור

ציון: השתתפות פעילה (הכוללת הגשת סיכומים) 10%, ושלוש עבודות קצרות 90%.

This class is devoted to a close reading of two fundamental works in ancient philosophy: the Phaedo of Plato and On the Soul of Aristotle. The class aims at teaching the students how to read and interpret ancient philosophical texts. We will explore the main arguments presented in these works and study the basic concepts. Furthermore, this class is intended to acquaint students with the basic skills of academic writing and to teach them how to approach and use secondary literature.

 
0618-1031-04
 קריאה מודרכת: פילוסופיה יוונית
 Guided Reading: Greek Philosophy
מר איתן אוריתרגיל כיתות דן דוד102 ד'1200-1000 סמ'  א'

בתרגיל זה נקרא בצורה מעמיקה שני חיבורים מרכזיים בפילוסופיה עתיקה: הפיידון של אפלטון ועל הנפש של אריסטו. דרך קריאה קפדנית של יצירות אלו, נלמד כיצד יש לקרוא טקסטים פילוסופיים עתיקים. נעמוד על מושגי היסוד וננתח את הטיעונים העיקריים שמוצגים ביצירות אלו. כמו כן, נעמוד על כללי הכתיבה האקדמית, ונלמד כיצד יש לעשות שימוש בספרות משנית.

חובת התלמידים: נוכחות מלאה, קריאה שוטפת של המקורות משיעור לשיעור

ציון: השתתפות פעילה (הכוללת הגשת סיכומים) 10%, ושלוש עבודות קצרות 90%.

This class is devoted to a close reading of two fundamental works in ancient philosophy: the Phaedo of Plato and On the Soul of Aristotle. The class aims at teaching the students how to read and interpret ancient philosophical texts. We will explore the main arguments presented in these works and study the basic concepts. Furthermore, this class is intended to acquaint students with the basic skills of academic writing and to teach them how to approach and use secondary literature.

 
0618-1031-05
 קריאה מודרכת: פילוסופיה יוונית
 Guided Reading: Greek Philosophy
מר מילר דורתרגיל כיתות דן דוד101 ב'1600-1400 סמ'  ב'

בתרגיל זה נקרא בצורה מעמיקה שני חיבורים מרכזיים בפילוסופיה עתיקה: הפיידון של אפלטון ועל הנפש של אריסטו. דרך קריאה קפדנית של יצירות אלו, נלמד כיצד יש לקרוא טקסטים פילוסופיים עתיקים. נעמוד על מושגי היסוד וננתח את הטיעונים העיקריים שמוצגים ביצירות אלו. כמו כן, נעמוד על כללי הכתיבה האקדמית, ונלמד כיצד יש לעשות שימוש בספרות משנית.

חובת התלמידים: נוכחות מלאה, קריאה שוטפת של המקורות משיעור לשיעור

ציון: השתתפות פעילה (הכוללת הגשת סיכומים) 10%, ושלוש עבודות קצרות 90%.

This class is devoted to a close reading of two fundamental works in ancient philosophy: the Phaedo of Plato and On the Soul of Aristotle. The class aims at teaching the students how to read and interpret ancient philosophical texts. We will explore the main arguments presented in these works and study the basic concepts. Furthermore, this class is intended to acquaint students with the basic skills of academic writing and to teach them how to approach and use secondary literature.

 
0618-1031-06
 קריאה מודרכת: פילוסופיה יוונית
 Guided Reading: Greek Philosophy
מר שפירא מתןתרגיל כיתות דן דוד102 ד'1200-1000 סמ'  ב'

בתרגיל זה נקרא בצורה מעמיקה שני חיבורים מרכזיים בפילוסופיה עתיקה: הפיידון של אפלטון ועל הנפש של אריסטו. דרך קריאה קפדנית של יצירות אלו, נלמד כיצד יש לקרוא טקסטים פילוסופיים עתיקים. נעמוד על מושגי היסוד וננתח את הטיעונים העיקריים שמוצגים ביצירות אלו. כמו כן, נעמוד על כללי הכתיבה האקדמית, ונלמד כיצד יש לעשות שימוש בספרות משנית.

חובת התלמידים: נוכחות מלאה, קריאה שוטפת של המקורות משיעור לשיעור

ציון: השתתפות פעילה (הכוללת הגשת סיכומים) 10%, ושלוש עבודות קצרות 90%.

This class is devoted to a close reading of two fundamental works in ancient philosophy: the Phaedo of Plato and On the Soul of Aristotle. The class aims at teaching the students how to read and interpret ancient philosophical texts. We will explore the main arguments presented in these works and study the basic concepts. Furthermore, this class is intended to acquaint students with the basic skills of academic writing and to teach them how to approach and use secondary literature.

 
0618-1031-07
 קריאה מודרכת: פילוסופיה יוונית
 Guided Reading: Greek Philosophy
מר צ'אקיר רוןתרגיל כיתות דן דוד102 ה'1200-1000 סמ'  ב'

בתרגיל זה נקרא בצורה מעמיקה שני חיבורים מרכזיים בפילוסופיה עתיקה: הפיידון של אפלטון ועל הנפש של אריסטו. דרך קריאה קפדנית של יצירות אלו, נלמד כיצד יש לקרוא טקסטים פילוסופיים עתיקים. נעמוד על מושגי היסוד וננתח את הטיעונים העיקריים שמוצגים ביצירות אלו. כמו כן, נעמוד על כללי הכתיבה האקדמית, ונלמד כיצד יש לעשות שימוש בספרות משנית.

חובת התלמידים: נוכחות מלאה, קריאה שוטפת של המקורות משיעור לשיעור

ציון: השתתפות פעילה (הכוללת הגשת סיכומים) 10%, ושלוש עבודות קצרות 90%.

This class is devoted to a close reading of two fundamental works in ancient philosophy: the Phaedo of Plato and On the Soul of Aristotle. The class aims at teaching the students how to read and interpret ancient philosophical texts. We will explore the main arguments presented in these works and study the basic concepts. Furthermore, this class is intended to acquaint students with the basic skills of academic writing and to teach them how to approach and use secondary literature.

 
0618-1032-01
 מבוא לפילוסופיה חדשה
 Introduction to Modern Philosophy
פרופ טאובר צבישיעור גילמן144 ג'1800-1600 סמ'  א'

מטרת הקורס: הכרת מושגי-יסוד ותפישות עקרוניות בפילוסופיה החדשה (המאות ה-18-17) עפ"י ההגות של נציגיה המרכזיים. הקורס יתמקד בעיקר בשיטות המטאפיסיות ובתפישות תורת-ההכרה של הוגי העת החדשה.

נושאי הקורס: 1) מבוא: מושג תולדות הפילוסופיה; תיחום אידיאי-היסטורי של "הפילוסופיה החדשה";  עמדות מדעיות "חדשות"; 4-2) רנה דקארט; 6-5) ברוך שפינוזה; 7) ג'והן לוק; 8) גוטפריד וו. לייבניץ; 9) ג'ורג' ברקלי; 10) דוד יום; 13-11) עמנואל קאנט; 14) סיכום: הישגיה של הפילוסופיה החדשה; הפילוסופיה המערבית שלאחר קאנט; הדיאלקטיקה של הנאורות.

ספרות: פרקים נבחרים מכתבי ההוגים הנ"ל. רשימת ספרות ראשונית ומשנית תחולק לתלמידים בתחילת הקורס.

מטלת סיום הקורס: בחינת כיתה.

Course Objectives: Introducing the basic and essential concepts of western Modern Philosophy (17-18-centuries) according to its main thinkers. The course focuses on the metaphysical systems and the epistemological methods of these thinkers.

Course Topics: 1) Introduction: the concept of History of Philosophy; the cultural-historical limits of Modern Philosophy. 2-4) Rene Descartes; 5-6) Baruch (Benedict) Spinoza; 7) John Locke; 8) Wilhelm Gottfried Leibniz; 9) George Berkeley; 10) David Hume; 11-13) Immanuel Kant; 14) Conclusion: the achievements of Modern Philosophy; the Dialectic of Enlightenment.

Literature: Selected chapters from the above philosophers' writings. The bibliography will be distributed at the beginning of the semester.

Student Assignment: A classroom-exam.

 
0618-1032-02
 מבוא לפילוסופיה חדשה
 Introduction to Modern Philosophy
ד"ר נעמן נועהשיעור גילמן144 ה'1400-1200 סמ'  ב'

בשיעור זה נכיר תפיסות מרכזיות ומושגי יסוד בפילוסופיה של העת החדשה (העת המודרנית המוקדמת – מאות שבע עשרה ושמונה עשרה), באמצעות עיון בהגותם של נציגיה הבולטים: רנה דקארט, ברוך שפינוזה, ג'והן לוק, גוטפריד וילהלם לייבניץ, ג'ורג׳ ברקלי, דויד יום, ועמנואל קאנט.

הקורס יתמקד בשאלות וסוגיות מתחומי המטאפיסיקה ותורת ההכרה כגון: טבעה של האמת; טבעה של התבונה; התנאים לידיעה; תפיסות שונות של העצמי; זהות עצמית; היחס בין אובייקט לסובייקט; ההבחנה בין גוף לנפש, ושאלות מרכזיות נוספות. נעקוב אחר דרך ההתפתחות של הרעיונות וגלגוליהם החל מן הפילוסופיה של רנה דקארט, אבי הפילוסופיה המודרנית, ועד למחשבה הביקורתית של עמנואל קאנט.

 

התלמידים יתבקשו לקרוא פרקים נבחרים מכתבי ההוגים הנ"ל. רשימה ביבליוגרפית מלאה תינתן בתחילת הקורס.

מטלת סיום: בחינת כתה.

This course is a survey of western European philosophy in the early modern period, with an emphasis placed on Metaphysical and Epistemological issues. It covers the major figures and themes in the Seventeenth and Eighteenth Century's philosophy, including René Descartes, Baruch (Benedictus) Spinoza, John Locke, Gottfried Wilhelm Leibniz, George Berkeley, David Hume, and Immanuel Kant.

The course introduces students to central themes in the early modern period, such as, for example, the nature of knowledge, truth, and reality; conceptions of the self, personal identity, the nature of ideas, mind-body problem, etc.

Students are required to read selected writings of the above philosophers.

 
0618-1037-01
 מבוא לתורת ההכרה ומטאפיסיקה
 Introduction to Metaphysics and Epistemology
ד"ר סנדרוביץ ירוןשיעור גילמן144 ג'1600-1400 סמ'  א'

שאלת הקשר שבין מושג הידיעה ומושג ההוויה עמדה במרכז עיסוקה של הפילוסופיה בעת החדשה, והיא הייתה מקור פורה לחידוש וצמיחה אינטלקטואלים. מטרת המבוא הזה היא להציג בפני התלמידים את תמונת הידע העכשווית של תחומי דיון אלה בזמננו מתוך רגישות למקורותיה ההיסטוריים. בחלקו הראשון של השיעור נטפל במושג הידיעה ובתנאיו. דגש מיוחד יינתן לדיון במושג ההצדקה ובמגוון העמדות השונות המבקשות להבהירו. חלקו השני של השיעור יתמקד במבחר בעיות מטאפיזיות: שאלת הגוף והנפש, הוויה והתהוות (זמן), רצון חופשי ודטרמיניזם, זהות  פרסונאלית ואחרות.

דרישות הקורס: נוכחות; קריאה משבוע לשבוע במהלך הסמסטר.

חומר הקריאה: יפורט באתר החוג
הקורס יסתיים בבחינה. הציון הסופי יקבע על סמך ציון הבחינה (100%)

Since the early days of antiquity, epistemology, ontology, and metaphysics are fundamental fields of philosophical inquiry. The concept of knowledge is the main topic of epistemology, whereas that of ontology and metaphysics is the concept of being. This course introduces to the students some of the main ideas and theories that are part of contemporary philosophical debates. In the first part, the concept of knowledge is introduced. Particular attention is given to the concept of justification and to the variety of viewpoints from which it could be approached. In the second part, we will examine some metaphysical problems: the-mind-body problem, personal identity, time and becoming, free will and determinism, etc.

 
0618-1041-01
 מבוא לפילוסופיה של המדע
 Introduction to the Philosophy of Science I
ד"ר בלקינד אורישיעור גילמן144 ב'1600-1400 סמ'  א'

מטרתו של הקורס לסקור גישות פילוסופיות מרכזיות למדע, בעיקר בזמן ולאחר המהפכה המדעית של המאה ה17. הקורס יכלול בין היתר את הניסיונות המוקדמים של פרנסיס בייקון ורנה דקארט לתאר את תפקידם של הניסיון והתבונה בבניית הידע המדעי, את העקרונות הפילוסופים של גישתו של אייזיק ניוטון למדע, הביקורת על היסקים מן הניסיון והספקנות של דיויד יום, המשבר הפילוסופי שליווה את קריסת הפיסיקה הקלאסית בתחילת המאה ה20, ועיקרי הגישות הפילוסופיות שפותחו בתגובה למשבר זה, כמו אלו של קארל פופר ותומאס קון.

 

 

אתר הקורס

 

הטקסטים של הקורס יהיו נגישים באתר הקורס במודל, בכתובת url http://moodle.tau.ac.il/. בכל שבוע תהיה מטלת קריאה. לא יהיה אפשרי להצליח בקורס ללא קריאה מסודרת של הטקסטים, גם אלו שכתובים באנגלית.

 

דרישות הקורס

 

בקורס יהיה מבחן מסכם.

The purpose of the course is to survey central philosophical approaches to science during and after the scientific revolution of the 17th century. The course will include the early attempts of Francis Bacon and Renee Descartes to describe the role of experience and reason in constructing scientific knowledge, Isaac Newton’s philosophical principles for studying nature, David Hume’s skepticism and his critique of inferences from phenomena, the philosophical crisis that followed the collapse of classical physics during the early 20th century, and some of the main philosophical approaches that were developed in response to this crisis, including that of Karl Popper and Thomas Kuhn.

 
0618-1042-01
 מבוא לפילוסופיה הודית
 Introduction to Indian Philosophy
פרופ רוה דניאלשיעור גילמן144 ד'1400-1200 סמ'  ב'

הקורס מספק מעין "תפריט טעימות" מהספקטרום הרחב של הפילוסופיה ההודית. התכנית היא "לטייל" יחד בין הוגים וטקסטים, החל בוודות, באופנישדות ובאפוסים הגדולים, דרך ספרות הסוטרות (ובכלל זה בודהיזם מוקדם) והיוגה וכלה בפילוסופיה הודית בת-זמננו. במסענו המשותף נציג את "השאלות הגדולות" של הפילוסופיה ההודית, בדגש על הקשר שפה-אדם-עולם. נדבר על אסתטיקה ואתיקה בהודו הקלאסית, על לוגיקה ופילוסופיה של השפה, כל זאת לנוכח אופק מטאפיזי מובהק ואוברטונים אקזיסטנציאליים. נתוודע ל- ונחשוב על ועם מושגי יסוד דוגמת אָטְמַן ואַנָאטְמַן, דְהָרְמָה ומוֹקְשָה (עצמיות, עצמי-לא-מהותני, יומיומיות וחופש בהתאמה). ולבסוף, ננסה לחשוב איך "כל זה" מתכתב, לפחות באופן כללי או בראשי-פרקים, עם "פילוסופיה מערבית". כלומר לקורס גם ממד השוואתי ברור.

קריאה ראשונית:

שלמה בידרמן, מסעות פילוסופיים: הודו והמערב (ידיעות אחרונות, 2004)

Daya Krishna, Indian Philosophy: A Counter Perspective (OUP 1991, 1996)

Bimal Krishna Matilal, Perception: An Essay on Classical Indian Theories of Knowledge (Clarendon Press 1992)

השיעור יסתיים בבחינה כיתה.

The aim of the course is to provide basic acquaintance with major trends of Indian philosophy. We will embark together on a “road-trip” between texts and thinkers, from the Vedas and the Upanishads to the great epics, the sūtras, Buddhism and yoga, classical and contemporary ethics and aesthetics, and even old philosophical questions in contemporary Hindi cinema ("Bolllywood"). Furthermore, this course aims at opening a gate to "alternative" ways of thinking, based on different models of logic and rationality. In this respect, the course consists of a substantial comparative (India/West) dimension.

 
0618-1043-01
 מבוא לפילוסופיה מזרחית סינית
 Introduction to Oriental Chinese Philosophy
פרופ פת שמיר גליהשיעור ביה"ס לשפות001 ד'1400-1200 סמ'  א'

מהי ה"דרך" (דאו) והיכן היא מצויה? מה בין חיפוש הדרך לבין החתירה הפילוסופית אל האמת?  מהו ה"מופלא" בפילוסופיה של הדרך? מהי ידיעה? ואיך מתייחס המעשה לתיאוריה של הדרך?

בקורס נתוודע לתשובות שונות לשאלות אלו ולהשלכותיהן, מנקודות המבט של פילוסופיות אשר צמחו בסין. בפרט, נבחן רעיונות המתייחסים אל הדרך כאל תנועה הנמשכת עד אינסוף ומחייבת שינוי מתמיד וטרנספורמציה שאין בה יסוד קבוע.

בין הרעיונות שיידונו בקורס: שינוי, יין-יאנג, שורש, צ'י מתעצם, לב-נפש, אנושיות, ריטואל, צמיחה ושיפור עצמי, כיוון ההפוך, לדעת לא לדעת, אפס-מעשה, כך מעצמו.

 ציון הקורס יקבע על-פי עמידה בבחינת סיום.

What is the way (dao) and where is it to be found and how does a search for way differ from the philosophical search for truth? In the course we will encounter various responses to these questions from philosophical perspectives that developed in China. In particular we will consider ideas regarding the way as ongoing movement, which necessitates change and transformation with no fixed essence.

Ideas that will be dealt with in the course include change, yin-yang, flowing qi, heat-mind, humanity, ritual, self cultivation, turning backwards, knowing not to know, inaction, in itself so.

 The course will be concluded with  a final exam.

 
0618-1059-01
 מבוא לאסתטיקה
 Introduction to Aesthetics
פרופ רונן רותשיעור גילמן144 ב'1400-1200 סמ'  ב'

אסתטיקה היא התחום בפילוסופיה שעוסק ביופי, בנשגב ובהנאה שקשורה בהם. אך ביסודה האסתטיקה עסוקה בשאלת היחס בין האמנות לאמת ובין האמנות והיופי לבין הידע. שיעור מבואי זה יעסוק ביופי ובהנאה ביחסם לאמת ובכך יתווה את האופן הפילוסופי לעסוק בנושאים אלה בהיסטוריה של המחשבה על האמנות. ההוגים בהם יעסוק הקורס: אפלטון, אריסטו, קאנט, שופנהאואר, היגל, ניטשה, היידגר, ואחרים.

מן הנושאים בהם יעסוק הקורס:

מהו מעשה האמנות? מהו יופי? מהם היחסים בין הצורה והדימוי האמנותיים לבין האידיאה והמושג המוחלט? היכן קיים היופי? האם האמנות עניינה ייצוג ואשליה? מדוע יש ריבוי אמנויות? האם האמן הוא גאון או ככל האדם? מהי הפוליטיקה של האמנות?

 השיעור יסתיים בבחינה.

Aesthetics is the philosophical domain consecrated to beauty, the sublime and to the pleasure they produce. But the main issue aesthetics addresses is the relation of art and of beauty to truth and to knowledge. This introductory course will address the question of what makes beauty and pleasure philosophical issues through the relation of beauty to truth in the history of thought about art. The course will address the following philosophers: Plato, Aristotle, Kant, Schopenhauer, Hegel and Nietzsche. The course will address the following topics: the artistic act and the artwork, the notion of beauty (as idea or as matter), art as representation and illusion, beauty and aesthetic judgment, the relation of the sensible image to the idea and the concept, what is aesthetic experience, why is there a plurality of arts, the artist as genius or as “everyman”, the politics of art.


 

 

 
0618-1068-01
 קריאה מודרכת: דקארט
 Guided Reading: Descartes
גב' אליקים הדרתרגיל כיתות דן דוד101 א'1600-1400 סמ'  א'

המטרה המרכזית של התרגיל הינה הקנייה ופיתוח של יכולות ההתמודדות עם טקסט פילוסופי, בכתב ובעל פה. בהנחיית מתרגלות ומתרגלי הקורס, עורכים הסטודנטים קריאה צמודה באחד הטקסטים הפילוסופיים המכוננים של העת המודרנית המוקדמת, "הגיונות על הפילוסופיה הראשונית" מאת רנה דקארט ((René Descartes. 
הקריאה המודרכת בטקסט מתחקה אחר כמה ממהלכי המחשבה המרכזיים בהגות דקארט, לרבות שימושו בטיעונים ספקניים לשם ההגעה אל הוודאות הבלתי מעורערת בדבר קיום ה'אני' כ'דבר חושב'. תוך כדי כך, נחשפים הסטודנטים לכמה מן המאפיינים שמייחדים את הכתיבה והקריאה הפילוסופית, כמו גם לאסטרטגיה הטיעונית של הטקסט, להנחות היסוד המובלעות בו, למבנה הלוגי והרטורי שלו, ולמגוון ההקשרים - פילוסופיים, היסטוריים, ואחרים - שבתוכם הוא נטוע, ושעשויים להאירו מכיוונים שונים.
התרגיל שם דגש מיוחד על התנסות והשתתפות פעילה של הסטודנטים, בעל פה ובכתב. שיעורי התרגיל מתנהלים כדיון אקטיבי וביקורתי, במהלכו זוכים התלמידים להעמיד בביקורת עמדות פרשניות מקובלות, את עמדותיהם שלהם ואת אלה של חבריהם לכיתה. באופן זה מתנסה הסטודנט בדיון פילוסופי חי, ולומד לקחת בו חלק פעיל.
מטרה נוספת של השיעור היא הקניית מיומנויות בסיסיות בכתיבת עבודות אקדמיות. במהלך הקורס נדרשים התלמידים לכתוב מספר תרגילים קצרים, בעזרתם הם מתנסים בחילוץ הטיעונים והתובנות שעולים מן הקריאה בטקסט, כמו גם בניסוח מחשבות וביקורות עליהם. 
דרישות הקורס: נוכחות (חובה); קריאה משיעור לשיעור והשתתפות פעילה בכיתה; הגשת מטלות שבועיות בהתאם להנחיות המתרגל/ת.
התרגיל מסתיים בבחינה. הציון הסופי של התרגיל מורכב מציון הבחינה המסכמת (40%) ומציוני התרגילים אותם הגיש התלמיד במהלך הסמסטר (60%).

The primary objective of the 'Guided reading' course is to provide the students with various reading and writings skills involved in analyzing and assessing philosophical texts. Under the supervision of the course instructors, the students engage in a careful reading of one of the most formative texts in the early modern era, Descartes’ “Meditations.” Through a close analysis of this canonical text, followed by a class discussion, the students are well acquainted with the foundations of Cartesian philosophy. The main goal of the course, however, is to advance the students’ abilities of reading and interpreting various forms of philosophical arguments, and of expressing themselves clearly in both writing and speaking. Besides its intrinsic merits, Descartes’ “Meditations” also serves to exemplify various strategies and lines of argument employed in other philosophical texts as well. The course focuses on exposing the logical and argumentative structures of the text, its implicit assumptions and commitments, as well as its rhetoric, its appeal to linguistic devices, and the various contexts wherein it can be posited. 
Course requirements: attendance (mandatory); weekly reading and participation in class; short writing assignments throughout the semester.
The course ends with an exam. The final grade is composed of the final exam (40%), and the grades awarded for the short writing assignments (60%).

 
0618-1068-02
 קריאה מודרכת: דקארט
 Guided Reading: Descartes
מר שורמן דודתרגיל גילמן361אב'1200-1000 סמ'  א'

המטרה המרכזית של התרגיל הינה הקנייה ופיתוח של יכולות ההתמודדות עם טקסט פילוסופי, בכתב ובעל פה. בהנחיית מתרגלות ומתרגלי הקורס, עורכים הסטודנטים קריאה צמודה באחד הטקסטים הפילוסופיים המכוננים של העת המודרנית המוקדמת, "הגיונות על הפילוסופיה הראשונית" מאת רנה דקארט ((René Descartes. 
הקריאה המודרכת בטקסט מתחקה אחר כמה ממהלכי המחשבה המרכזיים בהגות דקארט, לרבות שימושו בטיעונים ספקניים לשם ההגעה אל הוודאות הבלתי מעורערת בדבר קיום ה'אני' כ'דבר חושב'. תוך כדי כך, נחשפים הסטודנטים לכמה מן המאפיינים שמייחדים את הכתיבה והקריאה הפילוסופית, כמו גם לאסטרטגיה הטיעונית של הטקסט, להנחות היסוד המובלעות בו, למבנה הלוגי והרטורי שלו, ולמגוון ההקשרים - פילוסופיים, היסטוריים, ואחרים - שבתוכם הוא נטוע, ושעשויים להאירו מכיוונים שונים.
התרגיל שם דגש מיוחד על התנסות והשתתפות פעילה של הסטודנטים, בעל פה ובכתב. שיעורי התרגיל מתנהלים כדיון אקטיבי וביקורתי, במהלכו זוכים התלמידים להעמיד בביקורת עמדות פרשניות מקובלות, את עמדותיהם שלהם ואת אלה של חבריהם לכיתה. באופן זה מתנסה הסטודנט בדיון פילוסופי חי, ולומד לקחת בו חלק פעיל.
מטרה נוספת של השיעור היא הקניית מיומנויות בסיסיות בכתיבת עבודות אקדמיות. במהלך הקורס נדרשים התלמידים לכתוב מספר תרגילים קצרים, בעזרתם הם מתנסים בחילוץ הטיעונים והתובנות שעולים מן הקריאה בטקסט, כמו גם בניסוח מחשבות וביקורות עליהם. 
דרישות הקורס: נוכחות (חובה); קריאה משיעור לשיעור והשתתפות פעילה בכיתה; הגשת מטלות שבועיות בהתאם להנחיות המתרגל/ת.
התרגיל מסתיים בבחינה. הציון הסופי של התרגיל מורכב מציון הבחינה המסכמת (40%) ומציוני התרגילים אותם הגיש התלמיד במהלך הסמסטר (60%).

The primary objective of the 'Guided reading' course is to provide the students with various reading and writings skills involved in analyzing and assessing philosophical texts. Under the supervision of the course instructors, the students engage in a careful reading of one of the most formative texts in the early modern era, Descartes’ “Meditations.” Through a close analysis of this canonical text, followed by a class discussion, the students are well acquainted with the foundations of Cartesian philosophy. The main goal of the course, however, is to advance the students’ abilities of reading and interpreting various forms of philosophical arguments, and of expressing themselves clearly in both writing and speaking. Besides its intrinsic merits, Descartes’ “Meditations” also serves to exemplify various strategies and lines of argument employed in other philosophical texts as well. The course focuses on exposing the logical and argumentative structures of the text, its implicit assumptions and commitments, as well as its rhetoric, its appeal to linguistic devices, and the various contexts wherein it can be posited. 
Course requirements: attendance (mandatory); weekly reading and participation in class; short writing assignments throughout the semester.
The course ends with an exam. The final grade is composed of the final exam (40%), and the grades awarded for the short writing assignments (60%).

 
0618-1068-03
 קריאה מודרכת: דקארט
 Guided Reading: Descartes
מר פילוסוף אלון דוידתרגיל כיתות דן דוד101 ג'1400-1200 סמ'  א'

המטרה המרכזית של התרגיל הינה הקנייה ופיתוח של יכולות ההתמודדות עם טקסט פילוסופי, בכתב ובעל פה. בהנחיית מתרגלות ומתרגלי הקורס, עורכים הסטודנטים קריאה צמודה באחד הטקסטים הפילוסופיים המכוננים של העת המודרנית המוקדמת, "הגיונות על הפילוסופיה הראשונית" מאת רנה דקארט ((René Descartes. 
הקריאה המודרכת בטקסט מתחקה אחר כמה ממהלכי המחשבה המרכזיים בהגות דקארט, לרבות שימושו בטיעונים ספקניים לשם ההגעה אל הוודאות הבלתי מעורערת בדבר קיום ה'אני' כ'דבר חושב'. תוך כדי כך, נחשפים הסטודנטים לכמה מן המאפיינים שמייחדים את הכתיבה והקריאה הפילוסופית, כמו גם לאסטרטגיה הטיעונית של הטקסט, להנחות היסוד המובלעות בו, למבנה הלוגי והרטורי שלו, ולמגוון ההקשרים - פילוסופיים, היסטוריים, ואחרים - שבתוכם הוא נטוע, ושעשויים להאירו מכיוונים שונים.
התרגיל שם דגש מיוחד על התנסות והשתתפות פעילה של הסטודנטים, בעל פה ובכתב. שיעורי התרגיל מתנהלים כדיון אקטיבי וביקורתי, במהלכו זוכים התלמידים להעמיד בביקורת עמדות פרשניות מקובלות, את עמדותיהם שלהם ואת אלה של חבריהם לכיתה. באופן זה מתנסה הסטודנט בדיון פילוסופי חי, ולומד לקחת בו חלק פעיל.
מטרה נוספת של השיעור היא הקניית מיומנויות בסיסיות בכתיבת עבודות אקדמיות. במהלך הקורס נדרשים התלמידים לכתוב מספר תרגילים קצרים, בעזרתם הם מתנסים בחילוץ הטיעונים והתובנות שעולים מן הקריאה בטקסט, כמו גם בניסוח מחשבות וביקורות עליהם. 
דרישות הקורס: נוכחות (חובה); קריאה משיעור לשיעור והשתתפות פעילה בכיתה; הגשת מטלות שבועיות בהתאם להנחיות המתרגל/ת.
התרגיל מסתיים בבחינה. הציון הסופי של התרגיל מורכב מציון הבחינה המסכמת (40%) ומציוני התרגילים אותם הגיש התלמיד במהלך הסמסטר (60%).

The primary objective of the 'Guided reading' course is to provide the students with various reading and writings skills involved in analyzing and assessing philosophical texts. Under the supervision of the course instructors, the students engage in a careful reading of one of the most formative texts in the early modern era, Descartes’ “Meditations.” Through a close analysis of this canonical text, followed by a class discussion, the students are well acquainted with the foundations of Cartesian philosophy. The main goal of the course, however, is to advance the students’ abilities of reading and interpreting various forms of philosophical arguments, and of expressing themselves clearly in both writing and speaking. Besides its intrinsic merits, Descartes’ “Meditations” also serves to exemplify various strategies and lines of argument employed in other philosophical texts as well. The course focuses on exposing the logical and argumentative structures of the text, its implicit assumptions and commitments, as well as its rhetoric, its appeal to linguistic devices, and the various contexts wherein it can be posited. 
Course requirements: attendance (mandatory); weekly reading and participation in class; short writing assignments throughout the semester.
The course ends with an exam. The final grade is composed of the final exam (40%), and the grades awarded for the short writing assignments (60%).

 
0618-1068-04
 קריאה מודרכת: דקארט
 Guided Reading: Descartes
גב' קדם קלובסקי רוניתרגיל כיתות דן דוד101 ג'2000-1800 סמ'  א'

המטרה המרכזית של התרגיל הינה הקנייה ופיתוח של יכולות ההתמודדות עם טקסט פילוסופי, בכתב ובעל פה. בהנחיית מתרגלות ומתרגלי הקורס, עורכים הסטודנטים קריאה צמודה באחד הטקסטים הפילוסופיים המכוננים של העת המודרנית המוקדמת, "הגיונות על הפילוסופיה הראשונית" מאת רנה דקארט ((René Descartes. 
הקריאה המודרכת בטקסט מתחקה אחר כמה ממהלכי המחשבה המרכזיים בהגות דקארט, לרבות שימושו בטיעונים ספקניים לשם ההגעה אל הוודאות הבלתי מעורערת בדבר קיום ה'אני' כ'דבר חושב'. תוך כדי כך, נחשפים הסטודנטים לכמה מן המאפיינים שמייחדים את הכתיבה והקריאה הפילוסופית, כמו גם לאסטרטגיה הטיעונית של הטקסט, להנחות היסוד המובלעות בו, למבנה הלוגי והרטורי שלו, ולמגוון ההקשרים - פילוסופיים, היסטוריים, ואחרים - שבתוכם הוא נטוע, ושעשויים להאירו מכיוונים שונים.
התרגיל שם דגש מיוחד על התנסות והשתתפות פעילה של הסטודנטים, בעל פה ובכתב. שיעורי התרגיל מתנהלים כדיון אקטיבי וביקורתי, במהלכו זוכים התלמידים להעמיד בביקורת עמדות פרשניות מקובלות, את עמדותיהם שלהם ואת אלה של חבריהם לכיתה. באופן זה מתנסה הסטודנט בדיון פילוסופי חי, ולומד לקחת בו חלק פעיל.
מטרה נוספת של השיעור היא הקניית מיומנויות בסיסיות בכתיבת עבודות אקדמיות. במהלך הקורס נדרשים התלמידים לכתוב מספר תרגילים קצרים, בעזרתם הם מתנסים בחילוץ הטיעונים והתובנות שעולים מן הקריאה בטקסט, כמו גם בניסוח מחשבות וביקורות עליהם. 
דרישות הקורס: נוכחות (חובה); קריאה משיעור לשיעור והשתתפות פעילה בכיתה; הגשת מטלות שבועיות בהתאם להנחיות המתרגל/ת.
התרגיל מסתיים בבחינה. הציון הסופי של התרגיל מורכב מציון הבחינה המסכמת (40%) ומציוני התרגילים אותם הגיש התלמיד במהלך הסמסטר (60%).

The primary objective of the 'Guided reading' course is to provide the students with various reading and writings skills involved in analyzing and assessing philosophical texts. Under the supervision of the course instructors, the students engage in a careful reading of one of the most formative texts in the early modern era, Descartes’ “Meditations.” Through a close analysis of this canonical text, followed by a class discussion, the students are well acquainted with the foundations of Cartesian philosophy. The main goal of the course, however, is to advance the students’ abilities of reading and interpreting various forms of philosophical arguments, and of expressing themselves clearly in both writing and speaking. Besides its intrinsic merits, Descartes’ “Meditations” also serves to exemplify various strategies and lines of argument employed in other philosophical texts as well. The course focuses on exposing the logical and argumentative structures of the text, its implicit assumptions and commitments, as well as its rhetoric, its appeal to linguistic devices, and the various contexts wherein it can be posited. 
Course requirements: attendance (mandatory); weekly reading and participation in class; short writing assignments throughout the semester.
The course ends with an exam. The final grade is composed of the final exam (40%), and the grades awarded for the short writing assignments (60%).

 
0618-1068-05
 קריאה מודרכת: דקארט
 Guided Reading: Descartes
מר חובה יהונתןתרגיל כיתות דן דוד101 ג'2000-1800 סמ'  ב'

המטרה המרכזית של התרגיל הינה הקנייה ופיתוח של יכולות ההתמודדות עם טקסט פילוסופי, בכתב ובעל פה. בהנחיית מתרגלות ומתרגלי הקורס, עורכים הסטודנטים קריאה צמודה באחד הטקסטים הפילוסופיים המכוננים של העת המודרנית המוקדמת, "הגיונות על הפילוסופיה הראשונית" מאת רנה דקארט ((René Descartes. 
הקריאה המודרכת בטקסט מתחקה אחר כמה ממהלכי המחשבה המרכזיים בהגות דקארט, לרבות שימושו בטיעונים ספקניים לשם ההגעה אל הוודאות הבלתי מעורערת בדבר קיום ה'אני' כ'דבר חושב'. תוך כדי כך, נחשפים הסטודנטים לכמה מן המאפיינים שמייחדים את הכתיבה והקריאה הפילוסופית, כמו גם לאסטרטגיה הטיעונית של הטקסט, להנחות היסוד המובלעות בו, למבנה הלוגי והרטורי שלו, ולמגוון ההקשרים - פילוסופיים, היסטוריים, ואחרים - שבתוכם הוא נטוע, ושעשויים להאירו מכיוונים שונים.
התרגיל שם דגש מיוחד על התנסות והשתתפות פעילה של הסטודנטים, בעל פה ובכתב. שיעורי התרגיל מתנהלים כדיון אקטיבי וביקורתי, במהלכו זוכים התלמידים להעמיד בביקורת עמדות פרשניות מקובלות, את עמדותיהם שלהם ואת אלה של חבריהם לכיתה. באופן זה מתנסה הסטודנט בדיון פילוסופי חי, ולומד לקחת בו חלק פעיל.
מטרה נוספת של השיעור היא הקניית מיומנויות בסיסיות בכתיבת עבודות אקדמיות. במהלך הקורס נדרשים התלמידים לכתוב מספר תרגילים קצרים, בעזרתם הם מתנסים בחילוץ הטיעונים והתובנות שעולים מן הקריאה בטקסט, כמו גם בניסוח מחשבות וביקורות עליהם. 
דרישות הקורס: נוכחות (חובה); קריאה משיעור לשיעור והשתתפות פעילה בכיתה; הגשת מטלות שבועיות בהתאם להנחיות המתרגל/ת.
התרגיל מסתיים בבחינה. הציון הסופי של התרגיל מורכב מציון הבחינה המסכמת (40%) ומציוני התרגילים אותם הגיש התלמיד במהלך הסמסטר (60%).

The primary objective of the 'Guided reading' course is to provide the students with various reading and writings skills involved in analyzing and assessing philosophical texts. Under the supervision of the course instructors, the students engage in a careful reading of one of the most formative texts in the early modern era, Descartes’ “Meditations.” Through a close analysis of this canonical text, followed by a class discussion, the students are well acquainted with the foundations of Cartesian philosophy. The main goal of the course, however, is to advance the students’ abilities of reading and interpreting various forms of philosophical arguments, and of expressing themselves clearly in both writing and speaking. Besides its intrinsic merits, Descartes’ “Meditations” also serves to exemplify various strategies and lines of argument employed in other philosophical texts as well. The course focuses on exposing the logical and argumentative structures of the text, its implicit assumptions and commitments, as well as its rhetoric, its appeal to linguistic devices, and the various contexts wherein it can be posited. 
Course requirements: attendance (mandatory); weekly reading and participation in class; short writing assignments throughout the semester.
The course ends with an exam. The final grade is composed of the final exam (40%), and the grades awarded for the short writing assignments (60%).

 
0618-1068-06
 קריאה מודרכת: דקארט
 Guided Reading: Descartes
גב' מרק דפנהתרגיל כיתות דן דוד101 ד'1200-1000 סמ'  ב'

המטרה המרכזית של התרגיל הינה הקנייה ופיתוח של יכולות ההתמודדות עם טקסט פילוסופי, בכתב ובעל פה. בהנחיית מתרגלות ומתרגלי הקורס, עורכים הסטודנטים קריאה צמודה באחד הטקסטים הפילוסופיים המכוננים של העת המודרנית המוקדמת, "הגיונות על הפילוסופיה הראשונית" מאת רנה דקארט ((René Descartes. 
הקריאה המודרכת בטקסט מתחקה אחר כמה ממהלכי המחשבה המרכזיים בהגות דקארט, לרבות שימושו בטיעונים ספקניים לשם ההגעה אל הוודאות הבלתי מעורערת בדבר קיום ה'אני' כ'דבר חושב'. תוך כדי כך, נחשפים הסטודנטים לכמה מן המאפיינים שמייחדים את הכתיבה והקריאה הפילוסופית, כמו גם לאסטרטגיה הטיעונית של הטקסט, להנחות היסוד המובלעות בו, למבנה הלוגי והרטורי שלו, ולמגוון ההקשרים - פילוסופיים, היסטוריים, ואחרים - שבתוכם הוא נטוע, ושעשויים להאירו מכיוונים שונים.
התרגיל שם דגש מיוחד על התנסות והשתתפות פעילה של הסטודנטים, בעל פה ובכתב. שיעורי התרגיל מתנהלים כדיון אקטיבי וביקורתי, במהלכו זוכים התלמידים להעמיד בביקורת עמדות פרשניות מקובלות, את עמדותיהם שלהם ואת אלה של חבריהם לכיתה. באופן זה מתנסה הסטודנט בדיון פילוסופי חי, ולומד לקחת בו חלק פעיל.
מטרה נוספת של השיעור היא הקניית מיומנויות בסיסיות בכתיבת עבודות אקדמיות. במהלך הקורס נדרשים התלמידים לכתוב מספר תרגילים קצרים, בעזרתם הם מתנסים בחילוץ הטיעונים והתובנות שעולים מן הקריאה בטקסט, כמו גם בניסוח מחשבות וביקורות עליהם. 
דרישות הקורס: נוכחות (חובה); קריאה משיעור לשיעור והשתתפות פעילה בכיתה; הגשת מטלות שבועיות בהתאם להנחיות המתרגל/ת.
התרגיל מסתיים בבחינה. הציון הסופי של התרגיל מורכב מציון הבחינה המסכמת (40%) ומציוני התרגילים אותם הגיש התלמיד במהלך הסמסטר (60%).

The primary objective of the 'Guided reading' course is to provide the students with various reading and writings skills involved in analyzing and assessing philosophical texts. Under the supervision of the course instructors, the students engage in a careful reading of one of the most formative texts in the early modern era, Descartes’ “Meditations.” Through a close analysis of this canonical text, followed by a class discussion, the students are well acquainted with the foundations of Cartesian philosophy. The main goal of the course, however, is to advance the students’ abilities of reading and interpreting various forms of philosophical arguments, and of expressing themselves clearly in both writing and speaking. Besides its intrinsic merits, Descartes’ “Meditations” also serves to exemplify various strategies and lines of argument employed in other philosophical texts as well. The course focuses on exposing the logical and argumentative structures of the text, its implicit assumptions and commitments, as well as its rhetoric, its appeal to linguistic devices, and the various contexts wherein it can be posited. 
Course requirements: attendance (mandatory); weekly reading and participation in class; short writing assignments throughout the semester.
The course ends with an exam. The final grade is composed of the final exam (40%), and the grades awarded for the short writing assignments (60%).

 
0618-1068-07
 קריאה מודרכת: דקארט
 Guided Reading: Descartes
מר רוזנטל ארנוןתרגיל גילמן262 ה'1800-1600 סמ'  ב'

המטרה המרכזית של התרגיל הינה הקנייה ופיתוח של יכולות ההתמודדות עם טקסט פילוסופי, בכתב ובעל פה. בהנחיית מתרגלות ומתרגלי הקורס, עורכים הסטודנטים קריאה צמודה באחד הטקסטים הפילוסופיים המכוננים של העת המודרנית המוקדמת, "הגיונות על הפילוסופיה הראשונית" מאת רנה דקארט ((René Descartes. 
הקריאה המודרכת בטקסט מתחקה אחר כמה ממהלכי המחשבה המרכזיים בהגות דקארט, לרבות שימושו בטיעונים ספקניים לשם ההגעה אל הוודאות הבלתי מעורערת בדבר קיום ה'אני' כ'דבר חושב'. תוך כדי כך, נחשפים הסטודנטים לכמה מן המאפיינים שמייחדים את הכתיבה והקריאה הפילוסופית, כמו גם לאסטרטגיה הטיעונית של הטקסט, להנחות היסוד המובלעות בו, למבנה הלוגי והרטורי שלו, ולמגוון ההקשרים - פילוסופיים, היסטוריים, ואחרים - שבתוכם הוא נטוע, ושעשויים להאירו מכיוונים שונים.
התרגיל שם דגש מיוחד על התנסות והשתתפות פעילה של הסטודנטים, בעל פה ובכתב. שיעורי התרגיל מתנהלים כדיון אקטיבי וביקורתי, במהלכו זוכים התלמידים להעמיד בביקורת עמדות פרשניות מקובלות, את עמדותיהם שלהם ואת אלה של חבריהם לכיתה. באופן זה מתנסה הסטודנט בדיון פילוסופי חי, ולומד לקחת בו חלק פעיל.
מטרה נוספת של השיעור היא הקניית מיומנויות בסיסיות בכתיבת עבודות אקדמיות. במהלך הקורס נדרשים התלמידים לכתוב מספר תרגילים קצרים, בעזרתם הם מתנסים בחילוץ הטיעונים והתובנות שעולים מן הקריאה בטקסט, כמו גם בניסוח מחשבות וביקורות עליהם. 
דרישות הקורס: נוכחות (חובה); קריאה משיעור לשיעור והשתתפות פעילה בכיתה; הגשת מטלות שבועיות בהתאם להנחיות המתרגל/ת.
התרגיל מסתיים בבחינה. הציון הסופי של התרגיל מורכב מציון הבחינה המסכמת (40%) ומציוני התרגילים אותם הגיש התלמיד במהלך הסמסטר (60%).

The primary objective of the 'Guided reading' course is to provide the students with various reading and writings skills involved in analyzing and assessing philosophical texts. Under the supervision of the course instructors, the students engage in a careful reading of one of the most formative texts in the early modern era, Descartes’ “Meditations.” Through a close analysis of this canonical text, followed by a class discussion, the students are well acquainted with the foundations of Cartesian philosophy. The main goal of the course, however, is to advance the students’ abilities of reading and interpreting various forms of philosophical arguments, and of expressing themselves clearly in both writing and speaking. Besides its intrinsic merits, Descartes’ “Meditations” also serves to exemplify various strategies and lines of argument employed in other philosophical texts as well. The course focuses on exposing the logical and argumentative structures of the text, its implicit assumptions and commitments, as well as its rhetoric, its appeal to linguistic devices, and the various contexts wherein it can be posited. 
Course requirements: attendance (mandatory); weekly reading and participation in class; short writing assignments throughout the semester.
The course ends with an exam. The final grade is composed of the final exam (40%), and the grades awarded for the short writing assignments (60%).

 
0618-2068-01
 קריאה מודרכת: יום וקאנט
 Guided Reading: Hume and Kant
מר בירך ברק יואבתרגיל גילמן320 א'2000-1800 סמ'  א'
תרגיל גילמן361אג'2000-1800 סמ'  א'

הקורס הוא המשך והעמקה לתרגיל "קריאה מודרכת - דקארט" ומטרותיו דומות: פיתוח מיומנות בקריאת טקסטים פילוסופיים ותרגול כתיבת עבודות אקדמיות. חלקים מתוך מסכת טבע האדם לדוד יום ומתוך הקדמות לעמנואל קאנט ינותחו בכיתה. במהלך הקורס יידרשו התלמידים לכתוב כמה עבודות קצרות הנוגעות לסוגיות ספציפיות בטקסטים אלו. הציון הסופי בקורס מורכב משקלול ציוני העבודות שהוגשו במהלך הסמסטר.

 

This course is a continuation of the tutorial “Guided Reading - Descartes” and has similar objectives: developing skills necessary for reading philosophical texts and for writing academic papers. Certain parts of David Hume’s Treatise of Human Nature and Immanuel Kant’s Prolegomena will be explored in class. During the course the students will submit short assignments concerning specific issues of these texts. The final grade is based on the marks of these assignments.

0618-2068-02
 קריאה מודרכת: יום וקאנט
 Guided Reading: Hume and Kant
מר פולד רועיתרגיל כיתות דן דוד101 ב'1200-1000 סמ'  א'
תרגיל כיתות דן דוד101 ד'1200-1000 סמ'  א'

הקורס הוא המשך והעמקה לתרגיל "קריאה מודרכת - דקארט" ומטרותיו דומות: פיתוח מיומנות בקריאת טקסטים פילוסופיים ותרגול כתיבת עבודות אקדמיות. חלקים מתוך מסכת טבע האדם לדוד יום ומתוך הקדמות לעמנואל קאנט ינותחו בכיתה. במהלך הקורס יידרשו התלמידים לכתוב כמה עבודות קצרות הנוגעות לסוגיות ספציפיות בטקסטים אלו. הציון הסופי בקורס מורכב משקלול ציוני העבודות שהוגשו במהלך הסמסטר.

 

This course is a continuation of the tutorial “Guided Reading - Descartes” and has similar objectives: developing skills necessary for reading philosophical texts and for writing academic papers. Certain parts of David Hume’s Treatise of Human Nature and Immanuel Kant’s Prolegomena will be explored in class. During the course the students will submit short assignments concerning specific issues of these texts. The final grade is based on the marks of these assignments.

0618-2068-03
 קריאה מודרכת: יום וקאנט
 Guided Reading: Hume and Kant
גב' בכר ורדתרגיל כיתות דן דוד102 ג'1400-1200 סמ'  א'
תרגיל כיתות דן דוד102 ה'1400-1200 סמ'  א'

הקורס הוא המשך והעמקה לתרגיל "קריאה מודרכת - דקארט" ומטרותיו דומות: פיתוח מיומנות בקריאת טקסטים פילוסופיים ותרגול כתיבת עבודות אקדמיות. חלקים מתוך מסכת טבע האדם לדוד יום ומתוך הקדמות לעמנואל קאנט ינותחו בכיתה. במהלך הקורס יידרשו התלמידים לכתוב כמה עבודות קצרות הנוגעות לסוגיות ספציפיות בטקסטים אלו. הציון הסופי בקורס מורכב משקלול ציוני העבודות שהוגשו במהלך הסמסטר.

 

This course is a continuation of the tutorial “Guided Reading - Descartes” and has similar objectives: developing skills necessary for reading philosophical texts and for writing academic papers. Certain parts of David Hume’s Treatise of Human Nature and Immanuel Kant’s Prolegomena will be explored in class. During the course the students will submit short assignments concerning specific issues of these texts. The final grade is based on the marks of these assignments.

0618-2068-04
 קריאה מודרכת: יום וקאנט
 Guided Reading: Hume and Kant
מר מרגלית תוםתרגיל גילמן361אא'1400-1200 סמ'  ב'
תרגיל גילמן361אד'1400-1200 סמ'  ב'

הקורס הוא המשך והעמקה לתרגיל "קריאה מודרכת - דקארט" ומטרותיו דומות: פיתוח מיומנות בקריאת טקסטים פילוסופיים ותרגול כתיבת עבודות אקדמיות. חלקים מתוך מסכת טבע האדם לדוד יום ומתוך הקדמות לעמנואל קאנט ינותחו בכיתה. במהלך הקורס יידרשו התלמידים לכתוב כמה עבודות קצרות הנוגעות לסוגיות ספציפיות בטקסטים אלו. הציון הסופי בקורס מורכב משקלול ציוני העבודות שהוגשו במהלך הסמסטר.

 

This course is a continuation of the tutorial “Guided Reading - Descartes” and has similar objectives: developing skills necessary for reading philosophical texts and for writing academic papers. Certain parts of David Hume’s Treatise of Human Nature and Immanuel Kant’s Prolegomena will be explored in class. During the course the students will submit short assignments concerning specific issues of these texts. The final grade is based on the marks of these assignments.

0618-2068-05
 קריאה מודרכת: יום וקאנט
 Guided Reading: Hume and Kant
גב' יונגרמן אנהתרגיל כיתות דן דוד101 ה'1000-0800 סמ'  ב'
תרגיל כיתות דן דוד102 ג'1000-0800 סמ'  ב'

הקורס הוא המשך והעמקה לתרגיל "קריאה מודרכת - דקארט" ומטרותיו דומות: פיתוח מיומנות בקריאת טקסטים פילוסופיים ותרגול כתיבת עבודות אקדמיות. חלקים מתוך מסכת טבע האדם לדוד יום ומתוך הקדמות לעמנואל קאנט ינותחו בכיתה. במהלך הקורס יידרשו התלמידים לכתוב כמה עבודות קצרות הנוגעות לסוגיות ספציפיות בטקסטים אלו. הציון הסופי בקורס מורכב משקלול ציוני העבודות שהוגשו במהלך הסמסטר.

 

This course is a continuation of the tutorial “Guided Reading - Descartes” and has similar objectives: developing skills necessary for reading philosophical texts and for writing academic papers. Certain parts of David Hume’s Treatise of Human Nature and Immanuel Kant’s Prolegomena will be explored in class. During the course the students will submit short assignments concerning specific issues of these texts. The final grade is based on the marks of these assignments.

0618-2068-06
 קריאה מודרכת: יום וקאנט
 Guided Reading: Hume and Kant
מר קורבסקי אריקתרגיל גילמן361אב'2000-1800 סמ'  ב'
תרגיל גילמן361אה'2000-1800 סמ'  ב'

הקורס הוא המשך והעמקה לתרגיל "קריאה מודרכת - דקארט" ומטרותיו דומות: פיתוח מיומנות בקריאת טקסטים פילוסופיים ותרגול כתיבת עבודות אקדמיות. חלקים מתוך מסכת טבע האדם לדוד יום ומתוך הקדמות לעמנואל קאנט ינותחו בכיתה. במהלך הקורס יידרשו התלמידים לכתוב כמה עבודות קצרות הנוגעות לסוגיות ספציפיות בטקסטים אלו. הציון הסופי בקורס מורכב משקלול ציוני העבודות שהוגשו במהלך הסמסטר.

 

This course is a continuation of the tutorial “Guided Reading - Descartes” and has similar objectives: developing skills necessary for reading philosophical texts and for writing academic papers. Certain parts of David Hume’s Treatise of Human Nature and Immanuel Kant’s Prolegomena will be explored in class. During the course the students will submit short assignments concerning specific issues of these texts. The final grade is based on the marks of these assignments.

0618-2111-01
 שיעור יסוד - הפילוסופיה בימי הביניים: זרמים מרכזיים וסוגיות נבחרות
 Medieval Philosophy: Main Trends and Problems
פרופ שורץ יוסףשיעור גילמן279 ה'1400-1200 סמ'  א'

הקורס יעקוב אחר האופן שבו הפכה המחשבה הפילוסופית היוונית כבר בשלהי העת העתיקה, ועוד יותר במעבר לימי הביניים, למחשבה רב לשונית ורב תרבותית. נראה כיצד לא ניתן להפריד בתקופה זו בין מבנים מופשטים של מחשבה (פילוסופית, תיאולוגית, מדעית) לבין נורמות של עשייה (פוליטית, דתית, חברתית). נעקוב אחר המבנים הדינמיים של הידע בתוך מעברים בין תרבותיים, בסיטואציה מתמדת של מחלוקת, ומתוך פיתוח שיטתי של מגוון כלים פרשניים ביחס לטקסטים מכוננים. הקורס יתמקד בעיקר בהתפתחות המחשבה האירופית שהניחה את היסודות למחשבת הרנסנס, ההומניזם, הרפורמציה והמהפכה המדעית, אבל לא נתעלם מנקודות הממשק עם התרבויות המקבילות (יוונית-ביזנטית, ערבית ועברית). לצד המבנים ההיסטוריים נתוודע לביוגרפיות אינטלקטואליות של דמויות נבחרות ולחלק מהסוגיות שנדונו שוב ושוב בספרות התקופה.

דרישות הקורס:
נוכחות חובה (לא יותר משלושה חיסורים). במהלך הסמסטר יחולקו שלוש מטלות קצרות שחובה לענות על שתיים מתוכן. כמו כן תתקיים עבודת סיום.

מרכיבי ציון הקורס:
2 מטלות = 40%
עבודת סיום = 60% (לאחר שיחה עם יוסי)

0618-2116-01
 שיעור יסוד: גוף ונפש
 Body and Thought
פרופ רונן רותשיעור גילמן280 ג'1200-1000 סמ'  ב'

כדי לדחות את האפשרות לעסוק בגוף כשאלה פילוסופית ובין אם כדי להצביע על ייצוג הגוף באמצעות המחשבה כאתגר פילוסופי ראשון במעלה.

ההקשרים בהם נעסוק כוללים את ההגיון השישי של דקרט (מתוך ההגיונות), ״רגשות הנפש״ של דקרט, ״על הנפש״ של אריסטו (טקסט שעוסק בגוף שהנפש מניעה ומחייה אותו), מושג הדחף של פרויד, מושג החיים בפסיכואנליזה, מרלו-פונטי ומחשבת הגוף, וכן החיבור אודות ״מהי מחשבה?״ של היידגר.

חובות הקורס: בחינת כיתה

This course will address some of the central contexts in which thought’s relations to the body are approached in philosophy. This is either done in order to exclude the body as posing a philosophical question and to stress the primary place of thought and the mind. Or, in order to stress the philosophical challenge posed by the body.

The contexts in which the body-mind problem will be addressed are: Descartes’ 6th mediation, “Passions of the Soul” (also by Descartes), “On the Soul” (by Aristotle), Freud’s concept of “drive”, the notion of “Life” in psychoanalysis, Merleau-Ponty and the possibility of conceptualizing the body, and Heidegger’s “What is called Thinking?”.

 Final obligation: home exam.

0618-2162-01
 שיעור יסוד - פרקי יסוד בפילוסופיה הלניסטית
 Introduction to Hellenistic Philosophy
ד"ר וייסר שרוןשיעור גילמן279 ד'1200-1000 סמ'  ב'

שיעור זה מהווה קורס יסוד בפילוסופיה אפיקוראית וסטואית. הסטואה והאפיקוראיזם צמחו באתונה לאחר מותו של אריסטו והפכו להיות האסכולות המרכזיות של התקופה ההלניסטית והרומית. נלמד את תולדות האסכולות ואת עיקרי תורות שלהן בסוגיות הקשורות לפיזיקה, לאתיקה ולאפיסטמולוגיה.

דרישות הקורס:
נוכחות והשתתפות (כולל הצגת מאמרים והגשת סיכומים) - 15% , מבחן כיתה -  85% (ההשתתפות הינה חובה, ותנאי לגשת למבחן)

This course is an introduction to the philosophy of the Epicureans and the Stoics. These two schools emerged in Athens after the death of Aristotle and played a crucial role up to the beginning of the Roman Empire. We will study the principal tenets of their ethical, physical and epistemological doctrines.

 



 

0618-2200-01
 מבוא לפילוסופיה במאה התשע-עשרה
 Introduction to the Philosophy of the 19th Century
ד"ר פרבר עיליתשיעור גילמן326 ג'1200-1000 סמ'  א'

השיעור ממשיך את הסקירה ההיסטורית שניתנה ב"מבוא לפילוסופיה חדשה". נפתח את דיוננו בהצגת הגותו של קאנט כמסיימת תקופה ופותחת תקופה חדשה. במהלך הסמסטר נדון בבני-דורו של קאנט ומבקריו (הרדר), האידיאליזם הגרמני (היגל), התגובות הרומנטיות והמטריאליסטיות להיגל (בפרט, זו של מרקס), ולבסוף, התפיסה האסתטית וביקורת הדת של ניטשה. לאורך כל הסמסטר נדון בשאלת אפשרותה, גבולותיה ואופייה של הפילוסופיה במאה התשע-עשרה, ונתמקד בקשר שבין פילוסופיה והיסטוריה. רשימת הקריאה תופיע באתר הקורס.

סיום הקורס: בחינה

מרכיבי הציון: 100% בחינה

This class continues the historical overview presented in the “Introduction to Modern Philosophy.” We will open our discussion with a presentation of Kant, as a crucial point ending the eighteenth century and opening up the philosophical problems at stake in the nineteenth century. We will then discuss Kant’s contemporaries and critics (Herder), German Idealism (Hegel), Romantic and Materialistic responses to Kant (especially Marx), and finally, Nietzsche’s aesthetics and critique of religion. We will focus, throughout the semester, on the possibility, borders and nature of philosophy, while concentrating on the relationship between philosophy and history.

 

0618-2200-02
 מבוא לפילוסופיה במאה התשע-עשרה
 Introduction to the Philosophy of the 19th Century
ד"ר פרבר עיליתשיעור גילמן282 ג'2000-1800 סמ'  ב'

השיעור ממשיך את הסקירה ההיסטורית שניתנה ב"מבוא לפילוסופיה חדשה". נפתח את דיוננו בהצגת הגותו של קאנט כמסיימת תקופה ופותחת תקופה חדשה. במהלך הסמסטר נדון בבני-דורו של קאנט ומבקריו (הרדר), האידיאליזם הגרמני (היגל), התגובות הרומנטיות והמטריאליסטיות להיגל (בפרט, זו של מרקס), ולבסוף, התפיסה האסתטית וביקורת הדת של ניטשה. לאורך כל הסמסטר נדון בשאלת אפשרותה, גבולותיה ואופייה של הפילוסופיה במאה התשע-עשרה, ונתמקד בקשר שבין פילוסופיה והיסטוריה. רשימת הקריאה תופיע באתר הקורס.

סיום הקורס: בחינה

מרכיבי הציון: 100% בחינה

This class continues the historical overview presented in the “Introduction to Modern Philosophy.” We will open our discussion with a presentation of Kant, as a crucial point ending the eighteenth century and opening up the philosophical problems at stake in the nineteenth century. We will then discuss Kant’s contemporaries and critics (Herder), German Idealism (Hegel), Romantic and Materialistic responses to Kant (especially Marx), and finally, Nietzsche’s aesthetics and critique of religion. We will focus, throughout the semester, on the possibility, borders and nature of philosophy, while concentrating on the relationship between philosophy and history.

 

0618-2201-01
 קריאה מודרכת: המאה התשע-עשרה
 Guided Reading: Nineteenth Century Philosophy (Kant, Hegel, Nietzsche)
מר טופז חןתרגיל גילמן320 ד'1000-0800 סמ'  א'

בתרגיל, הצמוד לשיעור המבוא לפילוסופיה במאה התשע-עשרה, תיערך קריאה דקדקנית בטקסטים משל קאנט, הגל, מארקס וניטשה. הטקסטים הנלמדים בשיעור זה מלווים את שיעור המבוא לפילוסופיה של ההמאה התשע-עשרה אבל אינם חופפים לטקסטים הנלמדים בשיעור. הסטודנטים יתבקשו להגיש מספר מטלות כתיבה לאורך הסמסטר ועליהן יתבסס הציון הסופי.

דרישות הקורס: נוכחות חובה  (יותרו עד שני חיסורים). כתיבת מספר עבודות קצרות לאורך הסמסטר.

 מרכיבי הציון: 33% מטלת כתיבה ראשונה; 33% מטלת כתיבה שניה; 34% מטלת כתיבה שלישית.

 

The tutorial to the "introduction to nineteenth century philosophy” course, will be devoted to close

readings in Kant, Hegel, Marx and Nietzsche. Students taking this class are require to sign up the

the course "Introduction to nineteenth-century philosophy." Students will be required to

participate in classes and write several short papers during the semester.

0618-2201-02
 קריאה מודרכת: המאה התשע-עשרה
 Guided Reading: Nineteenth Century Philosophy (Kant, Hegel, Nietzsche)
מר לבנה אורןתרגיל כיתות דן דוד101 ד'1600-1400 סמ'  א'

בתרגיל, הצמוד לשיעור המבוא לפילוסופיה במאה התשע-עשרה, תיערך קריאה דקדקנית בטקסטים משל קאנט, הגל, מארקס וניטשה. הטקסטים הנלמדים בשיעור זה מלווים את שיעור המבוא לפילוסופיה של ההמאה התשע-עשרה אבל אינם חופפים לטקסטים הנלמדים בשיעור. הסטודנטים יתבקשו להגיש מספר מטלות כתיבה לאורך הסמסטר ועליהן יתבסס הציון הסופי.

דרישות הקורס: נוכחות חובה  (יותרו עד שני חיסורים). כתיבת מספר עבודות קצרות לאורך הסמסטר.

 מרכיבי הציון: 33% מטלת כתיבה ראשונה; 33% מטלת כתיבה שניה; 34% מטלת כתיבה שלישית.

 

The tutorial to the "introduction to nineteenth century philosophy” course, will be devoted to close

readings in Kant, Hegel, Marx and Nietzsche. Students taking this class are require to sign up the

the course "Introduction to nineteenth-century philosophy." Students will be required to

participate in classes and write several short papers during the semester.

0618-2201-03
 קריאה מודרכת: המאה התשע-עשרה
 Guided Reading: Nineteenth Century Philosophy (Kant, Hegel, Nietzsche)
מר קורצוייל מאירתרגיל גילמן320 ה'2000-1800 סמ'  א'

בתרגיל, הצמוד לשיעור המבוא לפילוסופיה במאה התשע-עשרה, תיערך קריאה דקדקנית בטקסטים משל קאנט, הגל, מארקס וניטשה. הטקסטים הנלמדים בשיעור זה מלווים את שיעור המבוא לפילוסופיה של ההמאה התשע-עשרה אבל אינם חופפים לטקסטים הנלמדים בשיעור. הסטודנטים יתבקשו להגיש מספר מטלות כתיבה לאורך הסמסטר ועליהן יתבסס הציון הסופי.

דרישות הקורס: נוכחות חובה  (יותרו עד שני חיסורים). כתיבת מספר עבודות קצרות לאורך הסמסטר.

 מרכיבי הציון: 33% מטלת כתיבה ראשונה; 33% מטלת כתיבה שניה; 34% מטלת כתיבה שלישית.

The tutorial to the "introduction to nineteenth century philosophy” course, will be devoted to close

readings in Kant, Hegel, Marx and Nietzsche. Students taking this class are require to sign up the

the course "Introduction to nineteenth-century philosophy." Students will be required to

participate in classes and write several short papers during the semester.

0618-2201-04
 קריאה מודרכת: המאה התשע-עשרה
 Guided Reading: Nineteenth Century Philosophy (Kant, Hegel, Nietzsche)
גב' דושי שירהתרגיל כיתות דן דוד102 ב'2000-1800 סמ'  ב'

בתרגיל, הצמוד לשיעור המבוא לפילוסופיה במאה התשע-עשרה, תיערך קריאה דקדקנית בטקסטים משל קאנט, הגל, מארקס וניטשה. הטקסטים הנלמדים בשיעור זה מלווים את שיעור המבוא לפילוסופיה של ההמאה התשע-עשרה אבל אינם חופפים לטקסטים הנלמדים בשיעור. הסטודנטים יתבקשו להגיש מספר מטלות כתיבה לאורך הסמסטר ועליהן יתבסס הציון הסופי.

דרישות הקורס: נוכחות חובה  (יותרו עד שני חיסורים). כתיבת מספר עבודות קצרות לאורך הסמסטר.

 מרכיבי הציון: 33% מטלת כתיבה ראשונה; 33% מטלת כתיבה שניה; 34% מטלת כתיבה שלישית.

The tutorial to the "introduction to nineteenth century philosophy” course, will be devoted to close

readings in Kant, Hegel, Marx and Nietzsche. Students taking this class are require to sign up the

the course "Introduction to nineteenth-century philosophy." Students will be required to

participate in classes and write several short papers during the semester.

0618-2201-05
 קריאה מודרכת: המאה התשע-עשרה
 Guided Reading: Nineteenth Century Philosophy (Kant, Hegel, Nietzsche)
מר יאירי רגבתרגיל כיתות דן דוד102 ד'1000-0800 סמ'  ב'

בתרגיל, הצמוד לשיעור המבוא לפילוסופיה במאה התשע-עשרה, תיערך קריאה דקדקנית בטקסטים משל קאנט, הגל, מארקס וניטשה. הטקסטים הנלמדים בשיעור זה מלווים את שיעור המבוא לפילוסופיה של ההמאה התשע-עשרה אבל אינם חופפים לטקסטים הנלמדים בשיעור. הסטודנטים יתבקשו להגיש מספר מטלות כתיבה לאורך הסמסטר ועליהן יתבסס הציון הסופי.

דרישות הקורס: נוכחות חובה  (יותרו עד שני חיסורים). כתיבת מספר עבודות קצרות לאורך הסמסטר.

 מרכיבי הציון: 33% מטלת כתיבה ראשונה; 33% מטלת כתיבה שניה; 34% מטלת כתיבה שלישית.

The tutorial to the "introduction to nineteenth century philosophy” course, will be devoted to close

readings in Kant, Hegel, Marx and Nietzsche. Students taking this class are require to sign up the

the course "Introduction to nineteenth-century philosophy." Students will be required to

participate in classes and write several short papers during the semester.

0618-2201-06
 קריאה מודרכת: המאה התשע-עשרה
 Guided Reading: Nineteenth Century Philosophy (Kant, Hegel, Nietzsche)
גב' כץ עדןתרגיל גילמן262 ד'1600-1400 סמ'  ב'

בתרגיל, הצמוד לשיעור המבוא לפילוסופיה במאה התשע-עשרה, תיערך קריאה דקדקנית בטקסטים משל קאנט, הגל, מארקס וניטשה. הטקסטים הנלמדים בשיעור זה מלווים את שיעור המבוא לפילוסופיה של ההמאה התשע-עשרה אבל אינם חופפים לטקסטים הנלמדים בשיעור. הסטודנטים יתבקשו להגיש מספר מטלות כתיבה לאורך הסמסטר ועליהן יתבסס הציון הסופי.

דרישות הקורס: נוכחות חובה  (יותרו עד שני חיסורים). כתיבת מספר עבודות קצרות לאורך הסמסטר.

 מרכיבי הציון: 33% מטלת כתיבה ראשונה; 33% מטלת כתיבה שניה; 34% מטלת כתיבה שלישית.

The tutorial to the "introduction to nineteenth century philosophy” course, will be devoted to close

readings in Kant, Hegel, Marx and Nietzsche. Students taking this class are require to sign up the

the course "Introduction to nineteenth-century philosophy." Students will be required to

participate in classes and write several short papers during the semester.

0618-2221-01
 שיעור יסוד: פילוסופיה דיאלוגית
 Philosophy of Dialogue
פרופ כנען חגישיעור גילמן281 א'1800-1600 סמ'  א'

שורשיה של הפילוסופיה הדיאלוגית מצויים בתפישה של אפלטון על פיה הדיאלוג הוא לא רק צורה הולמת עבור כתיבה פילוסופית, אלא מבנה יסוד של המחשבה עצמה. מכאן גם שהאפשרות לחשיבה, משמעות ואמת, לא נמצאת באינדיבידואל עצמו אלא צומחת מתוך היחס הלא פתור לאדם אחר.

במאה ה 20, הפילוסופיה הדיאלוגית התפתחה כענף ייחודי של המחשבה האקזיסטנציאליסטית, כזה הצומח מתוך ביקורת על הדרך בה האקזיסטנציאליזם בונה את מושג האינדיבידואל ואת האפשרות של קיום אותנטי. בניגוד לחיפוש האקזיסטנציאליסטי אחר אינדיבידואציה של האני שלא תיבלע במרחב הבינאישי, ובניגוד למחשבה פוזיטיביסטית שאדישה לחלוטין לשאלת האותנטיות, הפילוסופיה הדיאלוגית מבקשת למקם את האמת של האינדיבידואל בתוך האופק הדיאלוגי של הקיום: שיחה, הקשבה, יצירתיות, מעורבות, אחריות.

השיעור יעסוק באלטרנטיבה הפילוסופית שמציעה המסורת הדיאלוגית, תוך דיון במספר הוגים, שבדרכים שונות, מאירים סוגיה זו. הקריאה תכלול טקסטים של: אפלטון, קירקגור, בובר, לוינס, איריגארי, דרידה.

השיעור יסתיים בבחינת בית.

The origins of dialogic philosophy are found in Plato for whom dialogue is not only a literary form suitable for communicating philosophical ideas but is, in fact, a basic condition of thinking. An interesting implication of this is the understanding that the very possibility of meaning and truth is not found in the individual herself but in a structure of relationality by which we are always already connected to others.

The course traces a “minor” philosophical tradition that recognizes and embraces dialogue as foundational to the search for truth.

Readings include texts by Plato, Kierkegaard, Buber, Levinas, Irigaray, Kristeva, Derrida.

0618-2223-01
 פילוסופיה הודית - שיעור המשך
 Introduction to Indian Philosophy Ii
ד"ר צהר רועישיעור גילמן280 ה'1400-1200 סמ'  א'

השיעור מציג את מבני העומק של המחשבה הפילוסופית בהודו, וזאת דרך סקירת עמדותיהן של האסכולות הפילוסופיות המרכזיות בהודו ביחס לפולמוסים בתורת ההכרה, המטאפיזיקה, הפילוסופיה של הנפש ושל הלשון.

בין השאר נעסוק באפשרותה ותיקופה של ידיעה למול ספקנות טוטאלית,  בשאלות אודות אפשרות קיומו של "אני " מתמשך ובעל זהות מובחנת, במעמדו וקיומו של עולם חיצון, ובשאלת משמעותו של הסבל האנושי, כפי שנדונו במשנתן של אסכולות פילוסופיות כגון הניאיא, המיממסה, הסאנקהיה והאדוַיטה-ודאנטה, ובאסכולות המדהמיקה והיוגצ'ארה הבודהיסטיות.

דרישות קדם: מבוא לפילוסופיה הודית (במקרים מיוחדים תתכן השתתפות בקורס ללא המבוא, באישור המרצה)

דרישות הקורס: קריאה משיעור לשיעור, השתתפות פעילה וחובת נוכחות, בחינת בית.

 

 

 

 

 

 

 

 

 

The course presents some of the prominent Indian philosophical schools through their engagement with several fundamental debates in epistemology, metaphysics, philosophy of mind and philosophy of language. These revolve around, among other issues, the possibility of radical skepticism, of the existence of an enduring essential self or of an external world, and the meaning of human suffering;m discussed in the works of the Nyāya, Mīmāmsā, Advaita Vedānta, Sānkhya and the Buddhist Madhyamaka and Yogācāra schools.

0618-2310-01
 שיעור יסוד - אנליטיות וא פריוריות
 Analyticity and A priority
ד"ר רכטר עפרהשיעור גילמן279 ד'1400-1200 סמ'  ב'

האם זו שגיאה להאמין שיש ידע א פריורי, שיש משפטים אנליטיים, אמת מושגית? שמושג האנליטיות ומושג הא פריוריות הם קוהרנטיים או בעלי כוח הסברי או פילוסופי כלשהו? אם כן, זו שגיאה מעניינת, שהרי גבולות האינטלקט האנושי מעסיקים את הפילוסופיה מראשיתה. ההבחנה של קאנט בין האנליטי לא פריורי (מהלומה לפרוייקט המודרני ה״דוגמטי״), החזרה של קוויין לרעיון שהאנליטיות היא אידיאל דוגמטי, והאנליטי א פוסטריורי של קריפקה הן רק דוגמאות בולטות לפוריותה של הספקנות הפילוסופית שמושכים הרעיונות הללו. בחלקו הראשון של שיעור זה נעמוד על המוטיבציות והפירות של האינטואיציות המנוגדות בדבר מושג האנליטיות. בחלק זה של השיעור נתעכב על הרעיון של אנליזה מושגית, נלמד על פרדוכס האנליזה, ונעורר את השאלה אלו תכונות על אנליזה כזאת לשמר. ההתמודדות הפילוסופית הפוריה, מרחיקת הלכת והנועזת ביותר עם שאלת גבולות האינטלקט מצויה בנסיון להוכיח שהמתמטיקה היא במהותה ביטוי מפואר של האינטלקט ולא שדה אפיסטמי ואונתולוגי עצמאי. ואולם, אפילו האופי המושגי או הלוגי של המתמטיקה לא יפתור את שאלת הא פריוריות של המתמטיקה: שאלה זו פשוט מוסבת לשאלה באיזה מובן הלוגי או האנליטי הוא א פריורי. במהלך הסמסטר נכיר שאלות אלה מקרוב מתוך לימוד מקומן בהקשרים פילוסופיים נבחרים בהן הן מפותחות.

דרישות הקורס: נוכחות וקריאה. הגשת שאלות על חומר הקריאה בכתב.

מטלה מסכמת: בחינת כתה.

מבנה הציון: 15% השתתפות, 85% מבחן כתה.

לשיעור היסוד מומלץ קריאה מודרכת יום וקאנט או מבוא הכרה מטפיזיקה או מבוא לשפה.

Is it a mistake to believe that there is a priori knowledge, that some truths are analytic or conceptually true, that analyticity and a priority are coherent notions and can be explanatory or otherwise philosophically valuable? If so, that is one interesting mistake! The limits of the human intellect have been a dominant preoccupation since the dawn of philosophy. Kant’s wedge between the analytic and the a priori has been a blow to the Modern “dogmatic” philosophical enterprise of uncovering the conceptual basis of metaphysics, Quine’s revival of the notion that analyticity is a dogmatic ideal, and Kripke’s analytic a posteriori are pivotal examples of philosophical skepticism drawn by these notions and the projects they underpin. Arguably the most fruitful, far reaching and daring confrontation with the question of the limits of the intellect is the attempt to establish the logical or analytic basis of mathematics. But even establishing that mathematics is analytic in its core would not address but shift the question about the nature of its a priority. In this course we will look closely at these tensions and questions.

0618-2317-01
 Rationalism and Empiricism
 Rationalism and Empiricism
שיעור גילמן361 ד'1600-1400 סמ'  א'
ד"ר קובץ' דוד

שם המרצה: ד"ר דוד מרק קובאץ'

קורס מציע מבוא להוגים החשובים של המסורת הרציונליסטית (דקרט, שפינוזה, לייבניץ) והאמפריציסטית (לוק, ברקלי, יום). הקורס יתרכז בקריאה המקורות הראשוניים יחד עם טקסטים של כותבים אחרים בני התקופה, למשל, אלה של ארנו או הנסיכה אליזבט מבוהמיה. נתמקד בבעיות נבחרות מתחום המטאפיזיקה (עצם, הכרחיות, סוג), אפיסטמולוגיה (ידע, ספקנות, מושגים מולדים) והפילוסופיה של הדת (יישותו וטבעו של אלוהים).

השיעור יסתיים בבחינת בית.

השיעור יתקיים בשפה האנגלית.

Dr. David Mark Kovacs

This class provides an introduction to the philosophical thought of some of the most important continental rationalists (Descartes, Spinoza, and Leibniz) and empiricists (Locke, Berkeley, and Hume). We will focus on primary readings and will read these thinkers along with their contemporaries, such as Arnauld and Princess Elisabeth of Bohemia. Our main focus will be on select issues in metaphysics (substance, necessity, kinds), epistemology (knowledge, skepticism, and the question of innate ideas), and the philosophy of religion (the existence and nature of God).

Assessment: take-home exam

Grade components: 100% final exam

0618-2350-01
 תורת ההכרה ומטאפיסיקה - שיעור המשך
 Metaphysics and Epistemology Ii
פרופ וינטראוב רותשיעור גילמן279 א'1600-1400 סמ'  א'

השיעור יעסוק בהבהרת שני תחומים מרכזיים אלה בפילוסופיה, יחסי הגומלין וההבדלים ביניהם. נתמקד לצורך זה במספר סוגיות חשובות, שיבחנו משתי נקודות הראות הללו, המטפיזית והאפיסטמולוגית: אמת, רציונליות, סיבתיות, אידיאליזם, אלוהים, הנפש, דטרמיניזם וחופש רצון, פטליזם.

מטלת השיעור: בחינת כיתה.

The course will explore these two central areas in philosophy, illustrate the differences between them and the ways they are related. It will be structured around some central philosophical issues - truth, rationality, causality, Idealism, God, the mind, determinism and free will, fatalism - which will be examined from these two perspectives - the metaphysical and the epistemological.

There will be an end of term exam.

0618-2400-01
 אסתטיקה - שיעור המשך
 Advanced Aesthetics
פרופ כנען חגישיעור גילמן282 ב'2000-1800 סמ'  א'

שיעור ההמשך באסתטיקה יוקדש לדיון בשלש פרספקטיבות פילוסופיות שמהוות יסוד לצמיחת השיח התאורטי העכשווי על אמנות: תיאוריה ביקורתית, הרמנויטיקה ופנומנולוגיה.

השיעור יתבסס על קריאה צמודה בטקסטים של אדורנו ולוקץ׳, היידגר וגאדאמר, מרלו-פונטי ואיריגאראי, תוך דיון בעבודות אמנות ספציפיות.

 השיעור יסתיים בבחינת בית.

The course is dedicated to the study of three philosophical perspectives that have been foundational for contemporary theoretical discourse on art: critical theory, hermeneutics and phenomenology. Readings include texts by Adorno and Lukacs, Heidegger and Gadamer, Merleau-Ponty and Irigaray.

0618-2401-01
 פילוסופיה של השפה - שעור המשך
 Advanced Course in the Philosophy of Language
פרופ דרזנר אלישיעור גילמן279 ה'1600-1400 סמ'  א'

בשיעור זה נעסוק באופן מעמיק במספר נושאים מרכזיים בפילוסופיה של הלשון, כפי שהם באים לידי ביטוי בכתביהם של פילוסופיים מרכזיים בחלק השני של המאה ב- 20 ותקופתנו אנו. בלב הקורס יעמוד הדיון בשאלת המשמעות הלשונית: מהי משמעות זו, ומדוע למבעינו ישנה המשמעות שאנו מורגלים לייחס להם. נקשור דיון זה למספר סוגיות קונקרטיות, כגון שאלת ההצבעה, הדיון במושג אמת, הוויכוח בנוגע להבדל (אם יש כזה) בין משמעות מילולית למשמעויות נלוות, ושאלת המבנה הלוגי של משפטים הכוללים דיווח על מבעים ("אמר ש- ")  והאמנות ("חושב ש- "). בנוסף, נלבן את הקשרים שבין שאלת המשמעות הלשונית לבין שאלות פילוסופיות מרכזיות המשיקות לה, בפרט שאלת מהותן של סברות מחד ומהותה של הלוגיקה מאידך. בין הפילוסופים שנקרא מכתביהם נמצאים  ברנדום, דאמט, דיוידסון, טרסקי, פטנאם וקווין.

חובות התלמידים: קריאת חומר הקריאה של הקורס והשתתפות בשיעורים.

ציון סופי – על סמך בחינה.

In this course we deal with several key issues in the philosophy of language, as they arise in the writings of several major philosophers of the second part of the 20th century and up to the present. At the heart of the course will be the question of linguistic meaning: What it is, and what makes it the case that our utterances have the meaning they do. We will examine how this central issue is related to several semantic questions, such as that of reference, the nature of truth, the debate over the viability of the notion of literal meaning, and the question of the logical structure of sentences reporting what people say and believe. Also, we will look into the connections between the question of linguistic meaning and important philosophical issues in adjacent fields, e.g., the nature of belief on the one hand and logic on the other. Among the philosophers from the writings of whom we shall read are Brandom, Dummett, Davidson, Putnam, Quine and Tarski.

0618-2495-01
 שיעור יסוד - לייבניץ: פרספקטיבה ואינסוף
 Leibniz: Perspective and Infinity
ד"ר נעמן נועהשיעור גילמן279 ה'1600-1400 סמ'  ב'

במאמר "על הקונטינגנטיות" כותב לייבניץ: "ישנם שני מבוכים ברוח האנושית; האחד עניינו בהרכב הרצף והאחר בטבע החירות, ושניהם נובעים מאותו מקור, האינסוף".

 בשיעור זה נדון בסוגיות מרכזיות בפילוסופיה של לייבניץ במטרה להבין את היחסים הפנימיים בין שני מושגי מפתח בהגותו – מושג הפרספקטיבה ומושג האינסוף. נבחן מובנים שונים של אינסוף העולים בהקשרים שונים של הגותו וננסה להבין את יחסם אל המוגבל והסופי. יחס זה ייבחן אגב הדיון בסוגית החופש האנושי, מעמד החומר, הניתנות לחלוקה לאינסוף של החומר, היחסים בין הנפש לגוף, בעיית הטעות, רעיון הביטוי או השיקוף (expression), והיחס בין האדם לאל. תשומת לב מיוחדת תינתן לנוכחות של האינסוף בכל אחת מתפיסותיה של הרוח הסופית, כמרכיב הבלתי מפוענח והבלתי מודע שלה, ולאופן בו, בהיותה "פרספקטיבה" או "נקודת מבט" של אלוהים על היקום, היא מכילה בתוכה את האינסוף.

 הנוכחות בשיעורים חובה. התלמידים יתבקשו לקרוא חלקים נבחרים מכתבי לייבניץ ומספר טקסטים פרשניים ולהגיש מספר תגובות קצרות בנות 1 עמוד במהלך הסמסטר (חובת הגשה ללא ציון). רשימה ביבליוגרפית מלאה תינתן בתחילת הקורס.

מטלת סיום: בחינת בית.

“There are two labyrinths of the human mind, one concerning the composition of the continuum, and the other concerning the nature of freedom, and they arise from the same source, infinity” (Leibniz, On Contingency).

This course introduces students to central themes in the philosophy of Leibniz, with a special focus on the notions of perspective and infinity and the interrelations between them. We will discuss the Leibnizian key metaphor of the individual substance as “God’s perspective of the universe”, as well as various Leibnizian approaches to infinity, and will address the idea of the finite substance as containing infinity within itself. The interconnections between the finite and the infinite will be examined through a discussion of a wide range of Leibnizian issues such as, for example, human freedom; the ontological status of matter; the infinite divisibility of matter, mind-body relations; the problem of error; the universal principle of expression; and the relation between man and God.

0618-2551-01
 שיעור יסוד - מיהו אלוהים והאם הוא שומע אותי
 Who is God and Does he Listen
ד"ר ורבין נחמהשיעור גילמן279 ג'1600-1400 סמ'  ב'

הקורס עוסק בשאלת טבעו של האל: בשאלה מיהו והאם הוא יכול להקשיב לנו. העיסוק בשאלה מתבצע מתוך שתי נקודות מבט: זו של הפילוסופים המניחים מראש שהאל הוא כליל השלמות, וזו המתחילה בהתגלות, כפי שהיא מופיעה בכתבי הקודש. נתמקד ברמב"ם ובתומס אקווינס הרואים את האל ככליל השלמות, אף שהם נוקטים עמדות שונות בנוגע ליכולתנו לתארו ככזה. כמו כן, נתבונן בנרטיבים דתיים שונים, כגון, עקדת יצחק וספר איוב, מהם עולה דמות אל מורכבת ומטרידה, ובקריאות שונות שלהם.

דרישות קדם: מבוא לפילוסופיה של הדת. תלמידים שלא למדו מבוא לפילוסופיה של הדת ומעוניינים להירשם לקורס ידרשו להגיש דו"ח קריאה ללא ציון על טקסטים מרכזיים מתוך המבוא לפילוסופיה של הדת בהיקף של 5 עמודים .

קבלת קרדיט על קורס זה מותנית בהשתתפות בלפחות שני שלישים מהשעורים והגשת עבודה קצרה בסוף הקורס. הציון מורכב מציון העבודה.

The course deals with the question of God's nature: with who He is and whether He can listen to us. It approaches the question from two perspectives: 1) a philosophical one, which presupposes that God is "that than which nothing greater can be perceived" and, 2) from the perspective of revealed religion, through the examination of scriptural narratives. We shall focus on Maimonides and Aquinas who presuppose God's perfection, despite their differing views concerning our capacity to describe Him. We shall also focus on disturbing biblical depictions of God, e.g., in the binding of Isaac and the book of Job, and the manners in which they were read and interpreted.

 Prerequisites: Introduction to philosophy of religion. Students who had not taken Introduction to philosophy of religion will be required to submit a 5 page reading report of central readings from the Introduction to philosophy of religion course (to be submitted by April 10th, 2018).

 Credit for this course requires: 1) Participating in, at least, two thirds of the classes.

2) Submitting a short paper in the end of the course.

0618-2601-01
 תורת המוסר - שיעור המשך
 Advanced Ethics
פרופ פרידלנדר אלחנןשיעור גילמן282 ה'1800-1600 סמ'  א'

שיעור זה יוקדש להבנת מקומו של מושג החופש  אצל מספר הוגים מרכזיים בעת החדשה. נרצה לבחון את הקשרים שבין חופש לבין מושגים מרכזיים אחרים בתחום המוסר כגון טבע, רצון ופעולה, חוק, חובה מוסרית, קהילה, אופי, חטא וגאולה. הבסיס לפיתוח שאלות אלה יהיה המרחב הנפתח בכתביו של קאנט. נקרא מתוך הנחת יסוד למטפיזיקה של המידות, ביקורת התבונה המעשית והדת בגבולות התבונה בלבד. בחלקו השני של השיעור נתמקד ביקורתו של הגל  על קאנט ובהבהרת הקשר שבין חירות לבין החיים האתיים (נקרא בפנומנולוגיה של הרוח ובפילוסופיה של המשפט). חלקו השלישי של השיעור יתמקד בביקורת המוסר ובקשר שבין חירות והתעלות עצמית בגנאלוגיה של המוסר ומעבר לטוב ולרוע של פרידריך ניטשה.

השיעור יסתיים במבחן כיתה.

The course will be devoted to elaborating the concept of freedom in central thinkers of the modern age. We shall consider the relationships between freedom and other central concepts in moral theory, such as nature, will, duty, community, character, sin and redemption. The basis for developing this problematic will be sought in the space opened in Kant’s writings. We shall read from Groundwork of the Metaphysics of Morals, The Critique of Practical Reason and Religion Within the Bounds of Reason Alone. The second part of the course will be devote to Hegel’s critique of Kant and to his elaboration of the internal relation between freedom and ethical life.

 

0618-2673-01
 Introduction to the Philosophy of Mind
 Introduction to the Philosophy of Mind
שיעור גילמן317 ה'1800-1600 סמ'  ב'
ד"ר קובץ' דוד

מרצה: ד"ר דוד מרק קובאץ'

קורס זה מציע מבוא לפילוסופיה של הנפש. מהם היחסים בין נפש לגוף? האם וכיצד גורמות תופעות נפשיות לשינוי בעולם הפיזי? האם רובוטים יכולים לחשוב? האם המחשבה שלנו מתרחשת כולה בתוך ראשנו או שאובייקטים בעולם החיצון לוקחים בה חלק? בקורס נבחן שאלות שלה, ונשאל האם חלק מהשאלות הללו מגבילות למעשה את יכולנו לתת מענה לשאלות אחרות. בקורס נדון בבעיות הבאות: דואליזם ומאטריליזם בפילוסופיה של הנפש, סיבתיות מנטלית, בינה מלאכותית, אינטנציונליות והדיון האינטרנליסטי-אקסטרנליסטי לגבי תכן מנטלי.

השיעור יסתיים בבחינת כיתה.

השיעור יתקיים בשפה האנגלית.

 

Dr. David Mark Kovacs

This class provides an introduction to the philosophy of mind. What is the relation between the mind and the body? How can mental phenomena bring about changes in the physical world? Could a robot think? What makes a thought a thought about something? Does our thinking take place entirely in the head, or do objects in the external world directly participate in it? We will survey these and similar questions, mostly relying on important contemporary works in the area. We will also consider how, if at all, some of these questions constrain the range of answers that could be given to the others. Topics to be covered include: dualism and materialism in the philosophy of mind, mental causation, artificial intelligence, intentionality, and the internalism-externalism debate about mental content.

 Pre-requisites: none (having taken any other class in analytic philosophy, e.g. Introduction to the Philosophy of Language, Introduction to Metaphysics and Epistemology, or Introduction to Philosophy of Science, would help; consult me if you have no background in analytic philosophy)

Assessment: a take-home final exam

Grade components: 100% exam

0618-2981-01
 שיעור יסוד - סוגיות בפילוסופיה של המשפט
 Philosophy of Law
ד"ר שרון אסףשיעור גילמן280 ב'1400-1200 סמ'  ב'

תיאור הקורס: מטרת הקורס היא לערוך היכרות עם סוגיות היסוד של הפילוסופיה של המשפט ולהעניק כלים לניתוח וביקורת בסוגיות השונות, ביניהן: ההבדל שבין נורמות משפטיות לנורמות מוסריות, הקשר בין משפט ופוליטיקה, מהותה של חוקה, והטעמים להגנה על נורמות חוקתיות.

דרישות הקורס: נוכחות, מטלת כתיבה

מטלות: מטלת כתיבה ומבחן בית

מרכיבי ציון: 40% מטלת כתיבה 60% מבחן בית

The aim of this course is to introduce the basic issues and debates in the philosophy of law and to provide analytical tools for analysis of the various positions in the field. Among the topics to be discussed are: the distinction between legal and moral norms, the relation between politics and the law, constitutions and the reasons for defending constitutional norms.

0618-3011-01
 ברנדום - משמעות לשונית, פרקטיקה היסקית וקונבנציה חברתית
 Brandom - Linguistic Meaning, Inferential Practice and Social Convention
פרופ דרזנר אליסמינר גילמן262 ג'1800-1400 סמ'  ב'

בסמינר זה נעסוק בעיקרי משנתו הפילוסופית של רוברט ברנדום (Brandom), על פיה משמעות לשונית ותוכן מנטלי מושגי נגזרים מפרקטיקה היסקית פומבית המוסדרת על ידי מוסכמות חברתיות. הדיון יסתמך בעיקר על טקסטים של ברנדום עצמו, וכן על מקורות נוספים.

 חובות: נוכחות, קריאה, רפרט בכתה, כתיבת עבודה סמינריונית או רפרט.

ציון: על סמך העבודה.

עבודות סמינריוניות ורפראטים שנתיים ומסמסטר ב' יש להגיש למזכירות החוג עד 16.09.2018.

In this seminar we discuss the main tenets of the philosophy of Robert Brandom, according to whom linguistic meaning and conceptual mental content arise from socially governed inferential practice. We will study primarily Brandom's own texts, but also other sources.

0618-3012-01
 ולטר בנימין על לשון והיסטוריה
 Walter Benjamin On Language and History
ד"ר פרבר עיליתסמינר גילמן262 ג'1800-1400 סמ'  א'
פרופ פרידלנדר אלחנן

הסמינר יוקדש להבנת הקשר הפנימי בין תפיסת הלשון ותפיסת ההיסטוריה של בנימין. נרצה לחשוב כיצד בנימין מבין מונחים כגון מהות, אידיאה, שפה, ומרחב משמעות, כך שאינם מאופיינים כלוגיים בלבד, אלא באותה עת גם כהסטוריים. ננסה לאפיין כיצד חקירה פילוסופית שמציגה את האמת של מרחב משמעות מובנת כחשיפתו של מקור ופותחת אופק של מימוש הסטורי. בפרט נרצה להעלות את השאלה של האפשרות של מטריליזם הסטורי תוך בחינת  ההכרח של הקונקרטיות  בהצגתה של קונפיגורציה פילוסופית (במקרה הקיצוני בכתיבה על הפאסאז׳ים של פריז).

במהלך הסמינר נעמיד את מחשבתו של בנימין כנגד תפיסות מרכזיות כגון אלה של הגל, מרקס וניטשה.

בין כתביו של בנימין שנקרא בסמינר:

על הלשון בכלל ועל לשונו של האדם

משימתו של המתרגם

מקור מחזה התוגה הגרמני (קטעים נבחרים)

פרוייקט הפאסאז׳ים (קטעים נבחרים)

על מושג ההיסטוריה
 

עבודות סמינריוניות ורפראטים מסמסטר א', יש להגיש למזכירות החוג עד 6.05.2018.

The seminar will be devoted to the understanding of the inherent connection between Benjamin’s philosophy of language and his conception of history. We will discuss how Benjamin considers terms such as essence, idea, space of meaning and language, as not merely logical but historical as well. We will ask how the philosophical presentation of truth in the medium of meaning

can open the horizon of historical actualization. Specifically, we will discuss the possibility of historical materialism while considering the essential role of the concrete for a philosophical configuration (a radical case would be Benjamin’s work on the Paris arcades). Benjamin’s thought will also be considered against the background of philosophical conceptions such as those of Hegel, Marx and Nietzsche.

Among the texts we will discuss in the seminar: “On Language as Such and on the Language of Man,” “The Task of the Translator,” “The Origin of the German Trauerspiel,” “The Arcades Project,” “On the Concept of History.”

 

0618-3013-01
 על החיים ועל המוות
 Life and Death
ד"ר לוי יאירסמינר גילמן362אב'1800-1600 סמ'  א'
סמינר גילמן362אד'1400-1200 סמ'  א'

המוות הוא עובדת החיים שאיש לא יכול להימלט ממנה. אך זוהי גם עובדה מסתורית וחמקמקה אשר מעוררת קשיים פילוסופיים ניכרים, שבחלקם נדון. מהו בכלל מוות, ומדוע, אם בכלל, הוא רע? האם ייתכן שאנחנו בני אלמוות והאם אלמותיות היא דבר רצוי? האם היכחדות המין האנושי היא דבר שיש להצטער עליו? צדו השני של המטבע — החיים — מעורר שורה של סוגיות קשורות שגם בהן נעסוק, למשל: האם ניתן להעריך את שוויים של החיים? מה הופך את חייו של פלוני לטובים? האם יצירת אנשים חדשים היא מעשה בלתי מוסרי או שבכוחה דווקא להפוך את העולם לטוב יותר?

דרישות: נוכחות, קריאה שבועית של החומר, השתתפות פעילה, הגשת מטלות קריאה קצרות בציון ׳עובר׳. מי שיבחר להציג רפרט בכיתה יהיה פטור מהחובה להגיש מטלות קריאה.

מטלה מסכמת: הגשת עבודת סמינר או רפרט.

הרכב הציון: 100% סמינר/רפרט.

עבודות סמינריוניות ורפראטים מסמסטר א', יש להגיש למזכירות החוג עד 6.05.2018.

Death is the inescapable fact of life. But at the same time it is highly elusive and raises difficult philosophical puzzles, some of which we shall explore. What is death anyway, and how bad is it? Might we be immortal, and would it be a good thing if we were? Would the extinction of the human race be bad? Life itself raises a host of closely related issues which will also concern us. For example: what is the value of life? What makes someones life go well? Is making new people morally wrong, or can it actually make the world better?

0618-3014-01
 תבונה וחירות
 Reason and Freedom
ד"ר סנדרוביץ ירוןסמינר גילמן262 ב'1400-1000 סמ'  א'

הפילוסופיה הביקורתית של קאנט מורכבת כידוע משלשה נדבכים: ביקורת התבונה הטהורה, ביקורת התבונה המעשית וביקורת כוח השיפוט. הראשון דן בידיעה ובגבולותיה, השני באפשרותו של מוסר שמבוסס על אוטונומיה והשלישי במבנה ובתוכן של שיפוט אסתטי. למושג החירות יש מקום מרכזי בכל אחד משלשת הנדבכים הללו. החירות בבחינת הספונטניות של המחשבה היא, לפי קאנט, המהות של הכושר לחרוץ שיפוט הכרתי. החירות בבחינת אוטונומיה היא המושג המרכזי עליו קאנט מבסס את תורת המוסר שלו. כך גם, היא לב ליבו של עצם הכושר להעריך מושא כיפה, כנשגב או כמקיים מבנה תכליתי. אך מושג החירות הוא, לפי קאנט, מושג תבונה. פרוש הדבר הוא בין השאר שאי אפשר להכיר את ממשותו האובייקטיבית – אי אפשר לגלמו במושאי החושים בבחינת תופעות של ההסתכלות האמפירית.

            במסגרת סמינר זה נבחן בחינה ביקורתית את היבטיו השונים הללו של מושג החירות בפילוסופיה של קאנט ואת הקשרים הפנימיים שביניהם. בחלקו הראשון של הסמינר נעמוד על היבטיו השונים של מושג הספונטניות בהכרה האובייקטיבית. בתוך זה נבחן את טיעוניו של קאנט באנטינומיה השלישית. בחלקו השני נבחן את המימוש של החירות בבחינת "עובדה של התבונה" במסגרת תורת המוסר של קאנט. בחלקו השלישי נבחן את האופן שבו הוא גלום בשיפוט האסתטי.

חובות הסמינר: השתתפות קבועה וקריאה משיעור לשיעור.

מטלות: עבודת רפרט בהיקף של כ-10 עמודים או עבודה סמינריונית בהיקף של כ 20 עמודים.

עבודות סמינריוניות ורפראטים מסמסטר א', יש להגיש למזכירות החוג עד 6.05.2018.

Kant's critical philosophy is divided to three parts: The Critique of Pure Reason, the Critique of Practical Reason, and the Critique of Power of Judgment. The first part examines the boundaries of reason; the second examines the a priori grounds of moral judgments and the possibility of morality, while the third examines the nature and content of aesthetic judgment. The concept of freedom serves a central role in each of these rational capacities. Qua the spontaneity of thought, freedom constitutes the essence of the capacity for theoretical judgment. Qua autonomy, it serves as the main concept upon which Kant bases his theory of morality. Finally, it constitutes the basis of the capacity to make aesthetic judgments. Yet freedom is a concept of reason – a transcendental idea. It is not possible to know that it has objective reality by exhibiting it in sensible intuition.

            In this seminar, we will examine the variety of aspects of Kant's concept of reason and their inner relations. In the first part, we will address the roles of spontaneity in capacity for theoretical judgment. This part will include an examination of the third antinomy. In the second part, we will examine the realization of freedom qua "fact of reason" in Kant's moral theory. The third part addresses the role of the concept freedom in the account that Kant provides for moral judgment.

0618-3015-01
 שפינוזה: מאמר תיאלוגי מדיני
 Spinoza: Theological-Political Treatise
ד"ר נעמן נועהסמינר גילמן262 ד'1400-1000 סמ'  א'

בחיבורו "מאמר תיאולוגי מדיני" שפורסם בעילום שם בשנת 1670, מציע שפינוזה מודל חדשני של פרשנות המקרא וסוג חדש של תיאוריה פוליטית הקוראים תיגר על ההשקפות המקובלות על טבע החברה, הדת והמדינה. חיבור זה, מן המשפיעים ביותר בהיסטוריה של המחשבה המערבית, מהווה דוגמא מרתקת ונדירה של פילוסופיה מעשית או שימושית המכוונת לתכלית חברתית ופוליטית ולא פילוסופית-תיאורטית גרידא. אך בצד תכליתו המעשית, החיבור נועד גם להגן על הדוקטרינות הפילוסופיות הרדיקאליות של שפינוזה שנכללו באותה עת בטיוטת ה״אתיקה״ אך טרם ראו אור. במהלך הסמינר ננסה להבין את התמות המרכזיות של "מאמר תיאולוגי מדיני", המפורשות והמובלעות, ואת המוטיבציות שהביאו לכתיבתו. כמו כן ננסה לזהות את ההנחות המטאפיסיות שביסוד חיבור זה ולבחון את יחסן למטאפיסיקה של ה"אתיקה".

 דרישות הקורס: נוכחות, קריאה שבועית של החומר, והגשת מספר תגובות כתובות בהיקף של 1 עמוד במהלך הסמסטר (חובת הגשה ללא ציון).

מטלת סיום: הגשת עבודה סמינריונית/עבודת רפרט.

עבודות סמינריוניות ורפראטים מסמסטר א', יש להגיש למזכירות החוג עד 6.05.2018.

Spinoza’s “Theological-Political Treatise,” anonymously published in 1670, offers an innovative method of Biblical exegesis and poses a serious challenge to some of the most controversial issues discussed in the Dutch Republic of his time. The seminar is dedicated to a close reading of this text. We will also discuss Spinoza’s theoretical and practical objectives in this work, his main motivations for publishing it, and the underlying metaphysical foundations of Spinoza’s views on the relations between ethics, politics, and religion.

0618-3016-01
 קריאה בכתביו של י.ג. הרדר
 Readings in the Writings of J.g. Herder
ד"ר פרבר עיליתסמינר גילמן362אג'1600-1200 סמ'  ב'

הסמינר יוקדש לקריאה צמודה במבחר כתביו של י.ג. הרדר (1744-1803). נדון בכתביו של הרדר בנושא הפילוסופיה של ההיסטוריה, ביקורת הנאורות, ספרות, כתבים אסתטיים וכתביו בנושא הפילוסופיה של השפה. התלמידים יידרשו לקרוא בכתביו של הרדר לקראת כל שיעור ולהגיש מטלות קצרות בנושא לאורך הסמסטר.

דרישות הקורס: נוכחות בשיעורים, הגשת מטלות קצרות במהלך הסמסטר, עבודה סמינרינית / עבודת רפרט

מרכיבי הציון: 20% נוכחות והגשת מטלות, 80% עבודה סמינריונית / עבודת רפרט

עבודות סמינריוניות ורפראטים שנתיים ומסמסטר ב' יש להגיש למזכירות החוג עד 16.09.2018.

The seminar will be devoted to close reading in the writings of J. G. Herder's (1744-1803). We will discuss Herder’s ideas regarding the philosophy of history, his criticism of the Enlightenment, literature, aesthetic theory and the philosophy of language. Students will be required to read from Herder’s writings each week and submit a few short papers during the semester.

0618-3017-01
 סימבוליזם בהגותו של קאנט
 Symbolism in the Philosophy of Immanuel Kant
ד"ר רכטר עפרהסמינר גילמן362אה'2000-1600 סמ'  ב'

מושגי הסימן, הסמל והסימבוליזם מעסיקים את קאנט החל מכתביו הקדם-ביקרתיים המוקדמים,אך מקומם לא נפקד גם עם הופעת  מושגי האינטואיציה, הצורה הסינתזה והכח המדמה בביקורת התבונה הטהורה, ולהם תפקיד חשוב בפילוסופיה המעשית וביקורת כוח השיפוט- בפרט במחשבתו של קאנט על המתמטיקה, על האל, על המוסרי ועל היפה. בסמינר נעסוק בתכנם וחשיבותם של מושגים אלה במחשבה הביקורתית של קאנט ובהתפתחותה, נבחן את מקומו של הסימבוליזם במסגרת תורת הקונסטרוקציה ותורת הייצוג של קאנט ונבחן את היחסים שבין ההקשרים השונים בהם נדרש קאנט לרעיון של הסימבולי.

מומלץ רקע כלשהוא בקאנט

דרישות הקורס: נוכחות וקריאה והשתתפות.

מטלה מסכמת: עבודת סמינר או רפרט

עבודות סמינריוניות ורפראטים שנתיים ומסמסטר ב' יש להגיש למזכירות החוג עד 16.09.2018.

The notions of sign and symbol appear in Kant’s early precritical writings and reappear after the introduction of the notions of intuition, the forms of intuition and the imagination in the Critical period from the Critique of Pure Reason through the practical philosophy and in the Critique of Judgment these notions play important roles. They figure in Kant’s discussion of mathematics, God, morality and the beautiful. In this seminar we consider the significance of these notions in Kant’s thought and its development.

0618-3018-01
 Epistemology of Metaphysics
 Epistemology of Metaphysics
סמינר ביה"ס לשפות301 ב'1200-1000 סמ'  ב'
סמינר ביה"ס לשפות301 ה'1200-1000 סמ'  ב'
ד"ר קובץ' דוד

שם המרצה: ד"ר דוד מרק קובאץ'

המטאפיזיקה מתוארת פעמים רבות כלימוד של המציאות ברמתה הבסיסית ביותר, בעוד שהאפיסטמולוגיה חוקרת את מה שאנו יכולים לדעת על אודותיה. בסמינר זה נבחן מספר שאלות העומדות בצומת הזו, למשל, מה ניתן לדעת על מבנה המציאות? שאלות הנוגעות אפיסטולוגיה מודאלית, ידע על אודות אובייקטים מופשטים וההבחנה של המטאפיזיקה והמדעים האמפיריים. הסמינר יתבסס על קריאה של מקורות עכשוויים בתחום.

עבודת סמינר/רפראט 65%, 35% נוכחות והשתתפות.

הסמינר יתקיים בשפה האנגלית.

עבודות סמינריוניות ורפראטים שנתיים ומסמסטר ב' יש להגיש למזכירות החוג עד 16.09.2018.

Dr. David Mark Kovacs

Metaphysics is often characterized as the study of reality at the most basic level of description possible, whereas epistemology as the study of what we can know. In this seminar, we will survey some questions at the intersection of these two areas: what can we know about the structure of reality? Our readings will center on contemporary works in a few select topics. Possible themes to be covered include modal epistemology, knowledge of abstract objects, evolutionary debunking arguments against metaphysical knowledge, and the demarcation of metaphysics from the empirical sciences

0618-3429-01
 אמנות ופוליטיקה
 Art and Politics
פרופ טאובר צביסמינר גילמן319אג'1400-1200 סמ'  ב'
סמינר גילמן319אה'1400-1200 סמ'  ב'

מטרת הקורס: הכרת עיונים מתולדות ההגות המערבית, המתייחסים לזיקות שבין אמנות לפוליטיקה.

נושאי הקורס: הקורס עוסק בעיקרו של דבר בחיבור של פ.שילר, על החינוך האסתטי של האדם בסדרת מכתבים (1795), ובחיבור של ה.מרקוזה, הממד האסתטי (1978). כמו כן, עולות בו לדיון תפישותיהם של אפלטון, רוסו, היינה, מארקס, ברטון, ברכט, קאמי, אדורנו, ואחרים. הערה: הנושאים עשויים להשתנות קמעא בהתאם לעניין התלמידים.

אופן הלימוד: הרצאות מבוא, קריאת טקסטים, דיון, הכנות אישיות לכתיבת עבודה סמינריונית.

רשימות ספרות ראשונית ומשנית תחולקנה לתלמידים בתחילת הקורס.

עבודות סמינריוניות ורפראטים שנתיים ומסמסטר ב' יש להגיש למזכירות החוג עד 16.09.2018.

Course Objectives: Introducing ideas from the history of western philosophy concerning the relations and affinities between art and politics.

Course Topics: Relevant discussions of Plato, Rousseau, Heine, Marx, Breton, Brecht, Camus, Adorno and others, but mainly Schiller's On the Aesthetic Education of Man (1795) and Marcuse's The Aesthetic Dimension (1978).

Method of Teaching: Introductory lectures, guided reading, classroom discussion and personal tutoring for writing seminar papers.

A Bibliography of primary and secondary literature will be distributed at the beginning of the semester.

Student Assignment: A seminar or referat paper.

 

0618-3542-01
 לאו דזה
 Laozi
פרופ פת שמיר גליהסמינר גילמן262 ב'1600-1200 סמ'  ב'

במרכז הסמינר תעמוד הקלאסיקה החשובה ביותר של הדאו בסין, הידועה כ"ספר הדרך והסגולה" (Daode jing) או "הלאו דזה" (Laozi). הטקסט מציג פואטיקה פרקטית, פילוסופיה לא-תיאורטית, דת אתיאיסטית, מטפיזיקה של היום-יום, מיסטיציזם ארצי, פוליטיקה לא מעורבת ופמיניזם בן יותר מ-2,000, ששואל: "שערי השמים נפתחים ונסגרים - התוכל להיות נקבה?" נתייחס לעושר ההבנות של הטקסט וננסה לבחון את הקשר ביניהן לבין הגרסאות השונות שלו. נדון במרחב הרעיוני והפרשני של הטקסט, נברר את הערך הפילוסופי של ריבוי הגרסאות, ריבוי הפרשנויות, העמימויות והחידות העולות מן הטקסט.

ציון: 40% השתתפות פעילה והגשת 3 מטלות. 60% עבודת סמינר או עבודת רפרט

דרישת קדם: השתתפות בשיעור מבוא לפילוסופיה סינית או השלמת פרקי קריאה שינתנו בשבוע הראשון לסמינר

עבודות סמינריוניות ורפראטים שנתיים ומסמסטר ב' יש להגיש למזכירות החוג עד 16.09.2018.

The Laozi presents practical poetry, anti-theoretical philosophy, inconsistent logic, atheistic religion, daily metaphysics, earthly mysticism, non-active politics, and ancient feminism. This plurality of ideas and interpretations is perhaps a major attraction to many human minds, occupied in the modern world with a text that was composed over 2,000 years ago. The Laozi or Daode Jing is still open to deliberation and sinological debates regarding its versions, its time and its authorship; and the manifold versions of translation prove that the text is still open to disparity and dissent. In the seminar we will discuss the versions to Laozi's life or to the Laozi's authenticity, the even a more numerous variety of interpretations to the text and its denotations, and the implications of this puzzle on its ideas.

 Prerequisite: Participation in the Introduction to Chinese Philosophy or complementary introductory reading

Grade:40% - active participation (including 3 short papers); 60% - final paper.

0618-3555-01
 הדיאלוג הפילוסופי כמעצב סגנון חיים
 The Philosophical Dialogue As Life Style
פרופ לאור נתנאלסמינר גילמן261 ד'1200-0800 סמ'  ב'

הדיאלוג הינו כלי מרכזי לחקירת רעיונות ולהתפתחות זהות פילוסופית. ניתן להצביע על סגנונות שונים של דיאלוגים פילוסופיים, ולזהות הנחות יסוד פילוסופיות שונות שבבסיסם. בין הנחות אלה ישנן כאלה, שהן עקרוניות בדיון אודות אפשרות החקירה הפילוסופית של המציאות.
על רקע זה, הסמינר הנוכחי בנוי במתכונת סדנה בה הדיאלוג משמש לברור שאלות פילוסופיות, כפי שהן משתקפות בקורפוס הפילוסופי ובחיי היום-יום של המשתתפים. השאלות תדונה גם במאמרים אשר מייצגים תפיסות עולם חלופיות בפילוסופיה של מאה ה-20 . ( Agassi, Bartley, Buber, Feyerabend, Habermas, Polanyi, Popper, Russell)
המשתתפים בסמינר יציגו את המאמרים האמורים ויונחו על מתודולוגיה של מחקר במדעי הרוח וכתיבה פילוסופית. בתוך כך תתאפשר בחינה של השאלות והנחות היסוד הפילוסופיות של המשתתפים, וההקשרים שלהן. תשומת לב מיוחדת תוקדש להשלכות של הבחירות הפילוסופיות על זהות וסגנון חיים.

עבודות סמינריוניות ורפראטים שנתיים ומסמסטר ב' יש להגיש למזכירות החוג עד 16.09.2018.

Dialogue is a fundamental tool for the exploration of ideas and the development of philosophical identity. There are various styles of philosophical dialogue, given different philosophical presuppositions. Among the latter are conjectures fundamental to the discussion regarding the role of philosophy as a field investigating reality.
Against this background the seminar operates as a workshop in which the dialogue is serving for the inquiry of philosophical questions. These questions come up in the context of everyday life as well as the philosophical corpus. Participants are invited to present philosophical problems emerging in everyday life, and the philosophical corpus is the 20th century's: the work of Agassi, Bartley, Buber, Feyerabend, Habermas, Polanyi, Popper, and Russell.
Participants are guided about principles of research methodology in the Humanities, and present selected papers of the above mentioned philosophers. In so doing, we gain the opportunity to learn about the participants' philosophical concerns and presuppositions.
A special attention will be given to the implications of philosophical choices on lifestyle and identity

0618-3657-01
 השגחה אלוהית בהגותם של הרמב"ם, קירקגור וסימון וייל
 Divine Providence in the Works of Maimonides, Kierkegaard and Simone Weil
ד"ר ורבין נחמהסמינר גילמן361אה'1800-1400 סמ'  א'

הסמינר יעסוק  בדרכים שונות בהן הובן מושג ההשגחה האלוהית, הן באלה המבינות את ההשגחה במונחים של התערבות אלוהית במהלך הרגיל של מאורעות בעולם כדי להבטיח גמול הולם לצדיקים ולרשעים, והן באלה המבינות את ההשגחה במונחים של יכולת אנושית לממש טוב עליון כלשהו אשר אינה מערבת התערבות אלוהית. נתמקד בתפיסותיהם של הרמב"ם, קירקגור וסימון וייל, המפנימות את מושג ההשגחה ומתארות אותה במונחים של השגה שכלית, ו/או אהבה. נעסוק באופן בו מתנהלים חייו של המאמין המושגח, באושרו, סבלו, אהבותיו לאדם ולאל, וביחס המורכב ביניהם.

קבלת קרדיט על סמינר זה מותנית בנוכחות בלפחות שני שלישים מהמפגשים, הגשת 4 דוחות קריאה בהיקף של חצי עמוד (ללא ציון), והגשת רפרט (8-10 עמודים) או עבודה סמינריונית (15-20 עמודים). הציון מורכב מציון העבודה. השתתפות משמעותית תזכה את הסטודנטים בתוספת של עד 5 נקודות.

עבודות סמינריוניות ורפראטים מסמסטר א', יש להגיש למזכירות החוג עד 6.05.2018.

The seminar is concerned with the meaning of "divine providence" and with the diverse manners in which it was understood throughout the ages. We will examine conceptions of providence in terms of intervention in the ordinary state of things, as well as conceptions that interiorize God's providence, describing it in terms of a particular human capacity to comprehend or to love. We will focus on the Maimonidean, Kierkegaardian and Weilian conceptions of God's providence, which belong to the latter group, and on the relation between suffering and love in the life of the believer who enjoys God's providence to its fullest.

Credit for the seminar requires: 1) Participating in, at least, two thirds of the meetings. 2) Submitting 4 book-reviews. The length of each will consist of a single paragraph and they will not be marked; and 3) the submission of a written paper in the end of the seminar.  Students who significantly contribute to the discussion will be awarded up to 5 extra points for their participation.

0618-3709-01
 מרטין היידגר: שאלת ההוויה ומעשה האמנות
 Heidegger: the Question of Being and the Work of Art
פרופ כנען חגיסמינר גילמן262 ב'2000-1600 סמ'  ב'

הסמינר עוסק בהגותו של הפילוסוף הגרמני מרטין היידגר (1889-1976), מן הפילוסופים המשפיעים ביותר והשנויים ביותר במחלוקת במאה ה 20 . במרכז הסמינר דיון וקריאה צמודה בספרו המרכזי של היידגר הוויה וזמן (1927), ספר שעניינו, לפי היידגר, שאלה שהמסורת הפילוסופית והתרבות המערבית שכחו: שאלת המשמעות של ההוויה. הסמינר יעסוק ביחסים בין ״הוויה״, ״משמעות״ ו״זמן״, תוך מבט על הקשר בין שאלת ההוויה לקיום היומיומי של הפרט. חלקו האחרון של הסמינר יוקדש לתפנית שמתרחשת אצל היידגר המאוחר בשנות ושמוצאת ביטויה בניסוח חדש של שאלת ההווייה, במסגרת דיון במהות האמנות והטכנולוגיה.

תנאים מקדימים: מבוא ושיעור המשך באסתטיקה או מטאפיזיקה או אתיקה. מבוא לפיל׳ של המאה ה 19.

דרישות: נוכחות חובה. 3 תגובות כתובות במהלך הסמינר. עבודה סמינריונית או רפרט מסכם.

עבודות סמינריוניות ורפראטים שנתיים ומסמסטר ב' יש להגיש למזכירות החוג עד 16.09.2018.

The Seminar’s final part examines a transformation in Heidegger’s articulation of the question of Being which will be discussed in the context of his later philosophy of art and technology.

0618-3861-01
 היוגה סוטרה: קריאות חדשות של טקסט ישן
 The Yogas?tra: New Readings of an Old Text
פרופ רוה דניאלסמינר גילמן362אג'2000-1600 סמ'  ב'

השיעור יתמקד ביוגה-סוטרה לפטנג'לי. נקרא יצירה קאנונית מסקרנת זו מאל"ף עד ת"ו, בפנייה לפרשניה הקלאסיים (ויאסה), המודרניים (שרי אורובינדו) וגם העכשוויים (קרישנה-צ'נדרה בהטצ'ריה). נדון בחוטים פילוסופיים ופסיכולוגיים ביוגה הקלאסית, וננסה לשרטט את תפיסת החופש העולה ממנה, מתוך זיקה לתפיסות דומות ושונות בפילוסופיה הודית ומערבית כאחד.

קריאה ראשונית:

David Gordon White, The Yoga Sutra of Patañjali: A Biography (Princeton University Press, 2014)

עבודות סמינריוניות ורפראטים שנתיים ומסמסטר ב' יש להגיש למזכירות החוג עד 16.09.2018.

This class focuses on Patañjali's Yogasūtra. We will read this intriguing canonic text from A to Z with constant reference to its classical (Vyāsa), Modern (Sri Aurobindo) and even Contemporary (Krishnachandra Bhattacharyya) commentators. We will discuss philosophical and psychological "threads" of classical yoga, and reflect on the notion of freedom as it is formulated here, vis-à-vis similar and different concepts of freedom in Indian and Western philosophies.

0618-3868-01
 מרקסיזם פרוידיאני
 Freudian Marxism
פרופ טאובר צביסמינר גילמן317אה'1400-1200 סמ'  א'
סמינר גילמן362אג'1400-1200 סמ'  א'

מטרת הקורס: הכרת הסינתזה המרקסית-פרוידיאנית של אנשי אסכולת פרנקפורט ובעיקר של אריך פרום (בשנות ה-30) ושל הרברט מרקוזה.

נושאי הקורס: מבוא מושגי למטריאליזם ההיסטורי של מרקס ולתורת היצרים של פרויד; המרקסיזם הפרוידיאני של א.פרום; "זכות האם"; ההיסטוריזאציה של תורת-היצרים; תסביך אידיפוס והתרמידור הנפשי; עקרון-מציאות לא-דכאני; פמיניזם מרקסיסטי-פרוידיאני.

דרכי הוראה: הרצאה, קריאה מודרכת, דיון, הנחיה אישית לכתיבת עבודה סמינריונית.

ספרות: בין הטקסטים המרכזיים: א.פרום, משבר הפסיכואנאליזה (הוצ' רובינשטיין, 1975); ה.מרקוזה, ארוס וציוויליזאציה (ספרית פועלים, 1978). רשימות מפורטות של ספרות ראשונית ומשנית תחולקנה לתלמידים בתחילת הקורס.

מטלת סיום הקורס: עבודה סמינריונית או עבודת רפראט.

עבודות סמינריוניות ורפראטים מסמסטר א', יש להגיש למזכירות החוג עד 6.05.2018.

Course Objectives: Introducing the Marx-Freudian Synthesis of the Frankfurt School, especially of Erich Fromm's early works and Herbert Marcuse.

Course Topics: Conceptual introduction of Marx' Historical-Materialism and Freud's Theory of Instincts; The Freudian Marxism of Fromm; The Concept of Mother's Right; The historical understanding of Freud's Theory of Instincts; Oedipus Complex and the Psychic Thermidor; Non-Repressive Reality-Principle; Freudian-Marxist Feminism.

Method of Teaching: Introductory lectures, guided reading, classroom discussion and personal tutoring for writing seminar papers.

Main Texts: E.Fromm, The Crisis of Psychoanalysis; H.Marcuse, Eros and Civilization.

A Bibliography of primary and secondary literature will be distributed at the beginning of the semester.

Student Assignment: A seminar or referat paper.

0618-4002-01
 סמינר מחקר: סוגיות קיומיות בפרספקטיבה אנליטית
 Research Seminar: Existential Issues From an Analytic Perspective
פרופ וינטראוב רותהדרכה אי סמ'  א'

נהוג לחשוב שהפילוסופיה האנליטית עוסקת בתיאוריות מופשטות ו"מנותקות מהחיים", וגם כשהיא נסובה אודות נושאים "ארציים" יותר, דיוניה עקרים ותפלים. נבדוק סברה זו ע"י בחינת דיונים אנליטיים בסוגיות קיומיות: המוות (ומדוע – אם בכלל – הוא רע), הרציונליות של האמונה הדתית, הרציונליות של הרגשות, טיעון המדרון החלקלק, דטרמיניזם וחופש הרצון, דילמות מוסריות ועוד.

הקורס יתקיים במתכונת של הדרכה אישית: אחרי פגישת הקדמה קבוצתית, יכתוב כל תלמיד מספר עבודות במהלך הסמסטר, וייפגש עם המרצה לדיון עליהן.

הציון יתבסס על ציוני העבודות.

הפגישה הראשונה תתקיים ביום א', 22.10.2017, בשעה 10:00 בחדר 261 בבניין גילמן.

It is often thought that analytic philosophy is mainly concerned with abstract issues, removed from “real life”, and even when it is (rarely) concerned with more practical questions, its treatment of them is arid and uninspiring. The purpose of this course is to examine this prevalent opinion by examining analytic treatments of several “existential” issues: death, the meaning of life, the rationality of emotions, determinism and free will and moral dilemmas.

The course is conducted in the format of individual tutorials, in preparation for each students are required to read a paper and submit an essay on it.

The grade will be based on the essays.

0618-4010-01
 פילוסופיות של הטבע החי לאחר קאנט
 Philosophies of Living Nature After Kant
פרופ פרידלנדר אלחנןסמינר גילמן319אה'1400-1000 סמ'  א'

בסמינר זה נתמקד במושג של הטבע החי. בפרט נבחן את הבנת הפער בין צורת החיים הלא אנושית לצורת החיים האנושית. לאחר קריאה בביקורת כוח השיפוט הטלאולוגי של קאנט, נדון בפילוסופית הטבע אצל שלינג, הגל, שופנהאור וגתה.

עבודות סמינריוניות ורפראטים מסמסטר א', יש להגיש למזכירות החוג עד 6.05.2018.

This seminar will focus on the concept of living nature. In particular we will attempt to articulate the difference between the non-human forms of life and the human form of life. After reading parts of Kant's Critique of Teleological Judgment, we will discuss the philosophy of nature in Schelling, Hegel, Schopenhauer and Goethe.

0618-4037-01
 עמנואל לוינס: על אחרות ואהבה
 Emmanuel Levinas: On Alterity and Love
פרופ כנען חגיסמינר גילמן449 א'2000-1600 סמ'  ב'

עמנואל לוינס הוא אחד הפילוסופים המשפיעים ביותר במחצית השנייה של המאה ה 20. הגותו ידועה בראש וראשונה בשל תפנית עקרונית שהוא מבקש לחולל בפילוסופיה: תפנית אתית. האתיקה של לוינס מבוססת על הבנה ייחודית של מושג ה״אחר״, על הכרה באחרות רדיקלית, שכלפיה נותרת המחשבה המערבית עיוורת. לפי לוינס, סגירות זו איננה רק פילוסופית אלא משקפת נטייה שהיא מרכזית ליומיום שלנו: הנטייה לשכוח, להתעלם מתביעתה של אחרות קיצונית הנוכחת תמידית בחיינו, ובאה לידי ביטוי במפגש עם אדם אחר.

במקביל לעיסוקו ביחס האתי לאדם האחר, לוינס מפתח גם תפישה של אהבה.  תפישה זו מתגבשת בחלקו האחרון של ספרו החשוב כוליות ואינסוף ומתפתחת בכתיבה המאוחרת שלו. מקומו של הדיון הלוינסי באהבה ויחסו לשאלת הטרנסנדנטיות של האדם האחר נותר לא מפורש ולא פתור. מטרת הסמינר להציע קריאה שיטתית בלוינס שתאיר ותסביר סוגיה זו.

הסמינר יתמקד בכוליות ואינסוף תוך מבט אל ספרו המאוחר של לוינס אחרת מלהיות.

תנאים מקדימים: מבוא ושיעור המשך באסתטיקה או מטאפיזיקה או אתיקה. מבוא לפיל׳ של המאה ה 19. לפחות שיעור אחד בפילוסופיה קונטיננטלית.

דרישות: נוכחות חובה. 3 תגובות כתובות במהלך הסמינר. עבודה סמינריונית או רפרט מסכם.

עבודות סמינריוניות ורפראטים שנתיים ומסמסטר ב' יש להגיש למזכירות החוג עד 16.09.2018.

How does Levinas’ ethics of radical alterity relate to his understanding of love which becomes important in his later writings? The seminar examines the intersection of alterity and love in Levinas ethical philosophy through a close reading of Totality and Infinity and sections of Otherwise than Being.

0618-4046-01
 פילוסופיה וטרנספורמציה
 Philosophy and Transformation
פרופ רוה דניאלסמינר גילמן458 ד'1400-1000 סמ'  א'

מטרת הסמינר היא "לעבוד" עם המושג "טרנספורמציה", לבחון אותו בהקשרים שונים, לקרוא  תיגר על היתכנותו, לפרק אותו לסוגיו, לחשוב על האפשרויות וההבטחה הגלומות בו ולחילופין על האשליה שהוא מכונן. לשם כך "ננדוד" בין חומרים מהודו ומהמערב. נקרא ונדון בחומרים מאת קרישנה-צ'נדרה בהטצ'ריה, דאיה קרישנה, ראם-צ'נדרה גנדהי וארינדם צ'קרברטי. הטקסטים שלהם גם יהוו עבורנו תיאוריה לנתח דרכה טקסטים ספרותיים וקולנועיים, ביניהם "שנתיים, שמונה חודשים ועשרים ושמונה לילות" לסלמאן רושדי (2015) והסרט "פטרסון" של ג'ים ג'רמוש (2016). בחירת הטקסטים מרמזת שהשאלה בה"א הידיעה שתידון במעבדה הפילוסופית שלנו היא שאלת הזהות האישית. שאלה נוספת, "פרקטית" בואו נקרא לה, היא האם הפילוסופיה עשויה לא רק לדבר על טרנספורמציה אלא גם לחולל טרנספורמציה, וכמובן איך ובאיזה מובן.

עבודות סמינריוניות ורפראטים מסמסטר א', יש להגיש למזכירות החוג עד 6.05.2018.

The seminar aims to work with the notion of transformation, to reflect on this salient concept and ideal in different contexts, to question its possibilities and impossibilities. We will discuss philosophical materials by Krishnachandra Bhattacharyya, Daya Krishna, Ramchandra Gandhi and Arindam Chakrabarti. Their texts will also work as a theory, through which we will analyze literary and cinematic materials, such as Salman Rushdie's "Two Years Eight Months and Twenty-Eight Nights" (2015) and Jim Jarmusch's film Paterson (2016).

The selection of texts indicates that the main question to be reflected upon in this seminar is the question of self-identity. Another question, "practical" if you wish, is whether philosophy can do more that merely discuss transformation, namely whether it can actually contribute to-, or even bring about transformation, and how.

0618-4053-01
 סמינר מחקר: כשהפילוסופיה פוגשת את עבודת האמנות
 Research Seminar: Philosophy?s Encounter with the Work of Art
פרופ כנען חגיהדרכה אי סמ'  א'

הסמינר יתנהל כסדנא שבה יציגו המשתתפים שלבים שונים מתוך עבודת מחקר אותה יגבשו ויפתחו במהלך הסמסטר (ניתן לעבוד גם בזוגות) ושתוקדש לדיון פילוסופי בעבודת אמנות אחת.

מטרת הסמינר לאפשר למשתתפים להתעמק בעבודת האמנות אותה יבחרו, להכיר היטב את ההקשר ההסטורי של עבודה זו, ולנסות להסביר את משמעותה בכלים פילוסופיים. השאלה המתודולוגית על היחס בין הקונקרטיות של עבודת האמנות, השיח ההסטורי על אודותיה (הסטוריה של האמנות) והאפשרות לקריאה פילוסופית של העבודה, תהייה מרכזית לדיון.

הסמינר ידרוש עבודה רציפה לאורך הסמסטר, שבמסגרתה המשתתפים יעמיקו את הכרותם עם היבטים שונים של יצירת האמנות כמו גם עם המסגרת המושגית פילוסופית בה יבחרו, יתקדמו עם הכתיבה, ויציגו בפני הקבוצה את התקדמותם. הדוגמאות לטקסטים פילוסופים המתמקדים ביצירות ספציפיות הן רבות ושונות באופיין. תוכלו לעיין בכתיבתו של סרטר על הפסלים של ג׳יאקומטי, בטקסט של פוקו על ה״לאס מנינס״ של ולאסקז, בניתוחו של ליוטאר לציור המופשט של ברנט ניומן, בקריאה של דלז וגואטארי ביצירות של קפקא, בניתוח של אדורנו למוסיקה של מאהלר או בקריאה של קאבל בקולנוע של היצ׳קוק.

לקראת הפגישה הראשונה של הסמינר (שתתקיים בתאריך 22.10.2017, בשעה 18:00, בגילמן חדר 262), על המשתתפים לבחור בעבודת אמנות שבה יעסקו במהלך הסמסטר, ולהכין רקע לדיון בעבודה זו. בפגישה הראשונה, תתבקשו להציג את עבודת הרקע שהכנתם, במסגרת פרזנטציה של 5 עד 10 דקות. פרזנטציה זו תכלול הצגה של עבודת האמנות, עמידה על כמה היבטים מרכזיים בה, תיאור ההקשר ההסטורי שלה, כמו גם הצגה של המסגרת הפילוסופיות בה אתם מתכננים לדון בעבודה. הפגישה הראשונה דורשת עבודת הכנה מוקדמת מצדכם. נא לבוא מוכנים לפגישה הראשונה. בהקשר זה הרגישו בנח להתייעץ אתי במייל על ההתלבטויות שלכם/ן לגבי עצם הבחירה בנושא או לגבי ההכנה הנדרשת לפגישה הראשונה.

תנאי להשתתפות בסמינר הוא מבוא ושיעור המשך באסתטיקה או, בתיאום מקדים אתי, קורסים אחרים באסתטיקה או בתולדות האמנות. דרישות: נוכחות חובה. הצגת 3 שלבים של עבודת המחקר.

 

The seminar is conducted as a workshop in which students present progressing stages of their individual research dedicated to a philosophical analysis of a specific artwork.

0618-4058-01
 סמינר מחקר: פסיכולוגיה של המוסר
 Research seminar: Moral psychology
ד"ר לוי יאירהדרכה אי סמ'  ב'

הן פילוסופים והן פסיכולוגים מתעניינים באופן שבו אנחנו מבצעים שיפוטים, מקבלים החלטות, ופועלים בתחום המוסרי. בסמינר הזה יוכלו הסטודנטים לבחון תיאוריות שונות לגבי המנגנונים הנפשיים המובילים להתנהגות בשלל הקשרים מוסריים ונורמטיביים כגון חולשת רצון, התמכרות, כפייתיות, הונאה עצמית, אגואיזם ואלטרואיזם, אופי ומצבנוּת (situationism), ועוד. הסטודנטים יוכלו לבחור האם להתמקד בעבודותיהם (גם) במחקר אמפירי-פסיכולוגי, ויופנו לטקסטים רלוונטיים.

הקורס יתנהל רובו ככולו במתכונת של מפגשי הדרכה אישיים (tutorials). לאחר פגישה קבוצתית ראשונה (אליה חשוב מאוד להגיע) ובה יוצגו בהרחבה נושא הסמינר ומתכונתו, יכתוב כל סטודנט עבודות קצרות על תתי-נושא לבחירתו. העבודות יידונו בפגישות האישיות עם המרצה. ציון הסמינר יתבסס על העבודות.

מטלות: נוכחות במפגש הראשון, הגשת עבודות קצרות שיידונו במפגשים האישיים.

הרכב הציון: 100% העבודות.

הודעה על הפגישה הראשונה תפורסם בהמשך.

Both philosophers and psychologists have long been fascinated by how our capacity to make judgments, reach decisions, and perform actions is exercised in the moral domain. In this seminar, students will have the opportunity to examine different theories concerning the mental mechanisms at play in various moral and normative contexts, such as weakness of will, addiction, compulsion, self-deception, egoism vs. altruism, character vs. situationism, and so on. Students will be able to choose whether to focus (partly) on the empirical-psychological research on these questions, and will be referred to relevant literature.

The seminar will mostly be conducted as a series of one-on-one tutorials. After the first group meeting (which students are strongly encouraged to attend), where the topics and structure of the seminar will be explained, students will prepare short essays on topics of their choice. The essays will be discussed in the tutorials, and will form the basis for the final mark.

0618-4816-01
 פרקים בפילוסופיית המשפט מאת היגל
 Hegel's Philosophy of Right
פרופ טאובר צביסמינר גילמן261 ג'1600-1400 סמ'  ב'
סמינר גילמן261 ה'1600-1400 סמ'  ב'

מטרת הקורס: הכרת תורת המוסר, החברה והמדינה של היגל.

דרכי הוראה: הרצאה, קריאה מודרכת, דיון, הנחיה אישית לכתיבת עבודה סמינריונית.

נושאי הקורס: מבוא מושגי למטאפיסיקה של היגל; שלושה מושגי מוסר (המשפט המופשט, המוסריות, האתיקה); משפחה, חברה-אזרחית (לרבות מערכת-הצרכים), מדינה; דת ומדינה; על המלחמה; דמוקראטיה מודרנית ומדינת הרווחה; ביקורתו של היגל על אפלטון ורוסו; ביקורתו של מרקס על היגל; הביקורות הליבראליות על היגל, ועוד.

ספרות: החיבור המרכזי בקורס – ג.וו.פ.הגל, פילוסופיה של המשפט (הוצ' שלם, 2011). רשימות של ספרות משנית תחולקנה לתלמידים בתחילת הקורס.

עבודות סמינריוניות ורפראטים שנתיים ומסמסטר ב' יש להגיש למזכירות החוג עד 16.09.2018.

Course Objectives: Introducing the foundations of Hegel's ethics and socio-political philosophy by reading selected chapters of his Philosophy of Right (1821).

Method of Teaching: Introductory lectures, guided reading, classroom discussion and personal tutoring for writing seminar papers.

Main Text: Hegel’s Philosophy of Right. A Bibliography of secondary literature will be distributed at the beginning of the semester.

Student Assignment: A seminar or referat paper.

0618-4948-01
 סמינר מחקר: קול ושמע
 Research Seminar: Voice and Hearing
ד"ר פרבר עיליתהדרכה אי סמ'  ב'

מטרת הסמינר היא לפתח את יכולות הכתיבה הפילוסופית של התלמידים. הסמינר יהיה בנוי סביב כתיבת עבודה אחת בשלושה שלבים, כאשר במהלך הסמסטר יגישו התלמידים הצעת מחקר, טיוטה ועבודה סופית. הכתיבה תלווה בפגישות אישיות ובהנחייה צמודה של המרצה, ע"פ לוח זמנים שיינתן מראש. בסמינר נבחן את שאלת נוכחותו או אי-נוכחותו של הקול (האנושי והחייתי) במחשבה הפילוסופית. הפגישה הראשונה תוקדש להצגת השאלה והבעיות השונות העולות ממנה, ולדיון בכווני מחקר אפשריים של התלמידים. על מועד הפגישה הראשונה תבוא הודעה בהמשך.

The aim of the seminar is to develop the students' writing skills. The seminar will therefore be focused on writing a single paper in three stages. During the semester, the students will submit a research proposal, draft and final paper. During the writing process the students will have three one-on-one meetings with the lecturer, according to the schedule set in advance. In this seminar, we will explore the presence or absence of the human and animal voice in philosophical thought. In the first meeting we will present the question and the various problems that arise from it, and discuss possible research topics in relation to the question. The details of the first meeting will be announced.

0618-4951-01
 סמינר מחקר: גוף ונפש - אריסטו והמסורת האריסטוטלית
 Research Seminar: Body and Soul: Aristotle and the Aristotelian Tradition
ד"ר הררי אורנההדרכה אי סמ'  ב'

הסמינר יתמקד בקריאה של חלקים משלושה חיבורים העוסקים ביחס בין הגוף והנפש: 'על הנפש' של אריסטו, 'על כך שחלקי הנפש תלויים בחלקי הגוף' של גאלנוס (מאה שנייה לספירה) ו'על הנפש' של אלכסנדר מאפרודיסיאס (מאה שלישית לספירה). מטרת הקורס היא להקנות כלי מחקר בהיסטוריה של הפילוסופיה דרך בחינה של דרכים שונות להבנת אריסטו במסורת האריסטוטלית היוונית.

דרישות:

השתתפות בהדרכה על מאגרי המידע של הספרייה

קריאה של המקרות והשתתפות במפגשים העוסקים בהם.

הגשת שלוש עבודות במהלך הסמסטר.

הציון הסופי יורכב משקלול ציוני העבודות אשר לכל אחת מהן יינתן משקל זהה.

 הודעה על הפגישה הראשונה תתפרסם לקראת תחילת סמסטר ב'.

In this seminar we read parts from three works on the relation between body and soul: Aristotle’s On the Soul, Galen’s Quod animi mores (second century AD), and Alexander of Aphrodisias’ (third century AD) On the Soul. The seminar’s aim is to train students in research in history of philosophy, through an examination of different ways in which Aristotle’s hylomorphism was understood in later antiquity.

0618-4952-01
 שופנהאור
 Schopenhauer
פרופ פרידלנדר אלחנןסמינר גילמן362אה'1400-1000 סמ'  ב'

לאחר דיון רקע במחשבה של קאנט נקרא במאמרו המוקדם של שופנהאור

The Fourfold root of the Principle of Sufficient Reason

בחלקו השני של הסמינר נדון בביטוי הרצון בנראה כפי שהיא עולה מהדיון של שופנהאור בראייה (On Vision)

את מרבית הסמינר נקדיש לקריאה רציפה בכרך הראשון של ספרו של שופנהאור העולם כרצון ודימוי תוך הפנייה מתמדת להבהרות של שופנהאור בכרך השני של ספר זה.

עבודות סמינריוניות ורפראטים שנתיים ומסמסטר ב' יש להגיש למזכירות החוג עד 16.09.2018.

After a short introduction to the Kantian background of Schopenhauer's thought, we shall read his early and important essay 'The Fourfold root of the Principle of Sufficient Reason'. In the second part of the seminar we will consider the manifestations of the will in vision, reading parts of Schopenhauer's essay 'On Vision'. We will devote most of the term to a continuous reading of the first volume of The World as Will and Representation (with constant references to the supplements in the second volume of that work)

0618-4953-01
 דמוקרטיה, פופוליזם ואנטי-ליברליזם
 Democracy, Populism, Anti-Liberalism
ד"ר שרון אסףסמינר גילמן361אב'1400-1200 סמ'  א'
סמינר גילמן361אד'1400-1200 סמ'  א'

פופוליזם, קהילתנות, רב-תרבותיות, שמרנות, פוליטיקת זהויות, לצד זרמים רעיוניים אחרים, מתיימרים להציע אלטרנטיבה לליברליזם. פעמים רבות זו מוצעת כאלטרנטיבה דמוקרטית יותר. הסמינר יבחן זרמים אלה ואת יחסם לרעיון הדמוקרטי ולליברליזם ויתחקה אחת שורשיהם ההיסטוריים.

דרישות הסמינר: נוכחות והשתתפות פעילה

מטלות: עבודה מסכמת (סמינר או רפרט)

עבודות סמינריוניות ורפראטים מסמסטר א', יש להגיש למזכירות החוג עד 6.05.2018.

Populism, communitarianism, multiculturalism, conservatism, and identity politics are some of the contemporary alternatives to liberalism, often promoted as more democratic. The seminar will examine these theories and their historical roots

0618-4954-01
 סמינר מחקר: הלא-נודע
 Exploring the Unknown
פרופ רוה דניאלהדרכה אי סמ'  א'

הסמינר הוא סדנת מחקר וכתיבה בפילוסופיה בלי גבולות. פילוסופיה בלי גבולות היא כזאת שלא מתעלמת או מדירה שום מסורת חשיבה, אלא להפך, מתעניינת ומביאה בחשבון ספקטרום רחב של חומרים פילוסופיים. במקרה שלפנינו, פילוסופיה הודית שברגיל היא "חור שחור" עבור האינטלקטואל המערבי, תיחשב לקורפוס לא פחות לגיטימי ומסקרן מכל קורפוס אחר. יחד עם זאת אין המדובר בסמינר בפילוסופיה הודית, אלא בסמינר פתוח העוסק בשאלת הידיעה, או ליתר דיוק הידוע והלא-ידוע. ננסה לחשוב על סוגים שונים של "לא ידוע", חיצוני ופנימי כאחד. נתבונן בקו הגבול המטושטש בין הידוע והלא-ידוע, נחשוב על הלא-ידוע בבחינת האינסנטיב או "המוטיבציה" בכל מחקר שהוא, על הלא-ידוע הפנימי אפרופו מה שמכונה היום "חקר התודעה", על לא-ידוע וזהות עצמית, אפילו זהות עצמית עם אופק מטאפיזי (שהפילוסופיה ההודית עוסקת בה בהרחבה), על מושגים חדשים של ידיעה שויתרו או התפכחו מ"בני זוג" ישנים שלהם כמו המושגים "ודאות" ו"אמת", והחליפו אותם בבני זוג חדשים דוגמת "דיאלוג" או מכיוון אחר, "הסתברות" ו"מקריות".

הסמינר יתכנס בהשתתפות כל משתתפיו לשתי פגישות רצופות בשבועות הראשון והשני של הסמסטר, ולאחר מכן יתנהל במתכונת של עבודה עצמית תוך דיאלוג בין כל אחד מהמשתתפים עם המרצה. כל משתתף ומשתתפת יבחרו נושא לעבודה, תחת כותרת הגג של הסמינר, ויעסקו בו במהלך הסמסטר. נשוב ונתכנס כולנו בשבוע האחרון של הסמסטר, כדי שכל אחד יוכל להציג בקצרה את החומרים שעליהם עבד. ההשתתפות בשלוש הפגישות, בשני השבועות הראשונים ובשבוע האחרון של הסמסטר היא חובה.

הפגישה הראשונה תתקיים ביום חמישי, 26.10.2017, בשעות 14:15עד 17:45בחדר 304 בבניין גילמן.

The seminar is a thinking-writing workshop in philosophy without borders. Philosophy without borders does not ignore or exclude any tradition of thinking. Instead it is interested in a broad spectrum of philosophical materials. In the present case, Indian philosophy, which is usually a "black whole" for the Western intellectual, is treated as a valid, legitimate and intriguing source, as much as any other philosophical corpus. Nevertheless, it is not a seminar in "Indian philosophy", but an open seminar which deals with the question of knowledge, or more precisely, the known and the unknown. We will attempt to map different types of unknowns, both external and internal. We will reflect on the blurred borderline between the known and the unknown, on the unknown as incentive and motivation for any research whatsoever, on the internal unknown apropos what is referred to today as "cognitive studies", on the unknown and the question of self-identity, even self-identity with a metaphysical horizon (that Indian philosophy is interested in), on new conceptions of knowledge which sobered up from old infatuations with concepts such as "truth" and "certainty", for the sake of new relationships with concepts like dialogue, or alternately, chance and probability.

The seminar will meet in the first two weeks of the semester for two introductory meetings, to be followed by individual research by each of the participants in dialogue with the lecturer. We will meet again, all of us, in the very last week of the semester for a final meeting, in which each participant will share his or her "discoveries".

0618-4955-01
 ידע מוסרי?
 Moral Knowledge?
ד"ר לוי יאירסמינר גילמן362אב'1600-1400 סמ'  א'
סמינר גילמן362אד'1600-1400 סמ'  א'

רובנו נסכים שרצח עם (למשל) היא פעולה פסולה מוסרית. אבל איך אנחנו יודעים זאת? באופן כללי יותר: איך, אם בכלל, ניתן לרכוש ידע, או לפחות להיות מוצדקים בהאמנותינו, לגבי המעמד המוסרי של פעולות פסולות וראויות, טובות ורעות, צודקות ולא-צודקות, וכ״ו? האם אנחנו תופסים אמיתות כאלה באמצעות חוש מיוחד, בדומה לתפיסה חושית של אמיתות אמפיריות? האם הן ברורות מאליהן? האם ידע מוסרי הוא א-פריורי, בדומה לידע מתמטי, למשל? במהלך בירור עמדות אלה ואחרות באפיסטמולוגיה של המוסר, נבחן שלל אתגרים ספקניים לעצם האפשרות של ידע והצדקה בתחום המוסרי. הטיעונים הספקניים נשענים, בין השאר, על ההתפתחות האבולוציונית של מוסר אצל בני-אדם, הבעייתיות של עדות (testimony) מוסרית, ושאלת קיומם של מומחים מוסריים.

דרישות: נוכחות, קריאה שבועית של החומר, השתתפות פעילה, הגשת מטלות קריאה קצרות בציון ׳עובר׳. מי שיבחר להציג רפרט בכיתה יהיה פטור מהחובה להגיש מטלות קריאה.

מטלה מסכמת: הגשת עבודת סמינר או רפרט.

הרכב הציון: 100% סמינר/רפרט.

עבודות סמינריוניות ורפראטים מסמסטר א', יש להגיש למזכירות החוג עד 6.05.2018.

Most of us would agree that genocide (for instance) is morally wrong. But how do we know it’s wrong? More generally, how can we ever know, or at least be justified in believing, that some acts are right or wrong, good or bad, just or unjust, and so on? Are such truths self-evident? Do we perceive them by a special moral sense, akin to sense perception? Are they known a-priori, similarly to e.g. mathematical knowledge? In the course of examining these and other views in moral epistemology, we shall encounter various skeptical challenges to the very possibility of knowledge and justification in the moral domain. These skeptical arguments are based on the evolutionary aetiology of human morality, the status of moral testimony, and the (in)existence of moral experts.

0618-4956-01
 סובייקטיביות
 Subjectivity
ד"ר סנדרוביץ ירוןסמינר גילמן317אב'1800-1400 סמ'  ב'

'סובייקטיביות' הוא מונח שמציין היבט או קבוצה של היבטים מרכזיים של התודעה, אם לא המרכזיים שבהם. בסמינר זה נבקש להתמקד בעיקר בקבוצת ההיבטים שקובעת את הסובייקטיביות של תודעה אנושית ובקשרים ביניהם. במיוחד נבקש לבחון את הקשר שבין ההיבטים הסמנטיים, האפיסטמיים והאונטולוגיים של הממד הסובייקטיבי של התודעה האנושית.

בראשיתו של הסמינר נציע את הנהרה ראשונית של המונח 'סובייקטיבי', של התפקיד של הגוף הראשון במסגרתו ושל האופן בו אפשר לבארו בעזרת הפשר של ביטויים אינדקסיקליים. לאחר מכן נבחן את המאפיינים  של ארבעה קבוצות של היבטים של מודעות ואת הקשרים ביניהם: קבוצה אחת של היבטים של תופעות מודעות נהוג לכנות Qualia – היבטים האיכותיים של התודעה. מונח זה מתייחס לאופן בו הטעם של השוקולד מרגיש, בו חווים את צבעו של הוורד, אך גם לאופן בו זה מרגיש לאהוב או לשנוא, להיות חופשי או כבול באזיקים. קבוצה שנייה של היבטים  נוגעת למה שמייחד את מה שנהוג לכנות "יכולת למושגים" והבנה של שפה. קבוצה שלישית של היבטים נוגעת למה שמייחד את אופן הכרתו של אדם את עצמו, או תודעה עצמית. הקבוצה הרביעית כוללת את היבטים הסובייקטיביים של תודעת הזמן. ננסה להבין כיצד המאפיינים השונים של הקבוצות ההיבטים הללו קובעים יחד את הממד הסובייקטיבי של התודעה האנושית.  בין ההוגים אליהם נתייחס כלולים הוגים מהמסורת האנליטית והוגים מהמסורת הקונטיננטלית. בתוכם נדון בכתבים של פרגה, קפלן, פרי, שומייקר, ג'קסון, צלמרס, קאנט, הוסרל, היידגר, סארטר ואחרים.

מועד ההגשה: עבודות סמינריוניות ורפראטים שנתיים ומסמסטר ב' יש להגיש למזכירות החוג עד 16.09.2018.

חובות הסמינר: השתתפות קבועה וקריאה משיעור לשיעור.

היקף הסמינר: 4 ש"ס.

מטלות: עבודת רפרט בהיקף של כ10 עמודים או עבודה סמינריונית בהיקף של כ 20 עמודים.

Subjectivity is a term designating a class of central aspects of consciousness. In this seminar, we will primarily examine the set of aspects that determine the subjectivity of the human kind of consciousness and the relations between them. We will in particular examine the relations between the semantic, the epistemic, and the ontological features of the subjective dimension of rational human creatures' consciousness.

            In the beginning of the seminar, we will explicate what the term 'subjectivity' means. Particular attention will be given to the role of the mental analogue of the first person pronoun in it. We will then examine four groups of aspects of conscious phenomena and the inner relations. The first is qualia – the qualitative aspect of conscious phenomena. The second includes features of the capacity to use concept and the understanding of language. The third includes features that distinguish the human kind of self-consciousness from other types of consciousness. The fourth group includes the subjective features of temporal consciousness. We will try to examine how the characteristics of each of these distinct classes of features constitute together the subjective dimension of human consciousness. The philosophers whose works will be discussed include Frege, Kaplan, Perry, Jackson, Shoemaker, Chalmers, Kant, Husserl, Heidegger, Sartre and others.

0618-4957-01
 סמינר מחקר: מטפיזיקה בעיות נבחרות: זמן, זהות פרסונלית, בעיית התודעה
 Metaphysics: Selected Problems Time, Personal Identity, and the Problem of Consc
ד"ר סנדרוביץ ירוןהדרכה אי סמ'  ב'

במסגרת סמינר מחקר זה נדון בכמה סוגיות מרכזיות שקשורות למטפיזיקה של הזמן, של הזהות הפרסונאלית ושל שאלת המודעות. נקדיש מקום הן לדיון בשאלות אלו על ידי הוגי העבר והן לעיסוק בהם בזמננו. דגש מיוחד יינתן לשאלות בהן בולטת הזיקה בין תחומי הדיון שכל אחד מהם קובע: הקשר שבין זמן ותודעת זמן, זהות פרסונאלית ומודעות עצמית ונושאים דומים אחרים.  בין הסוגיות שתידונה: הבחנתו של מקטגרט בין שני טיפוסי סדרות זמניות (סידרה A וסדרה B), הוויה והתהוות, זמן ושינוי, תודעת זמן וזמניות, זמן ואובייקטיביות, החלוף הזמני, הבעיה הקשה של התודעה (בעיית האיכויות), הקשר בין תודעת זמן, עצמיות ומודעות עצמית ועוד.

סמינר זה הוא סמינר מחקר – סמינר בהדרכה אישית. בראשית השנה יתקיים מפגש אחד שבו יוצגו נושאי הסמינר. שאר המפגשים הם על בסיס אישי עם התלמידים.

חובות הקורס: במסגרת הסמינר יידרשו התלמידים לכתוב שתי עבודות קצרות שיתבססו על טקסטים שדנים באחת הסוגיות מתחומו של הסמינר. כל עבודה תידון במסגרת פגישה אישית.

ציון: הציון יינתן על סמך העבודות שיוגשו ועל סמך המפגשים האישיים.

This seminar addresses some issues related to the metaphysics of time, the nature of personal identity and the problem of consciousness. Particular attention is given to issues that connect these philosophical domains: time consciousness, personal identity, self-consciousness, and similar issues. The topics include McTaggart's distinction between A series and B series, being and becoming, time and change, time and objectivity, the status of the temporal passage, the hard problem of consciousness (the problem of qualia), the link between temporal consciousness, selfhood and self-consciousness, and similar issues.

            This seminar is a tutorial. We will meet together at the beginning of the semester in order to present the topics of the seminar. The students are required to submit two short papers: one in the middle and another at the end of the semester. I will personally meet each student in order to discuss the submitted papers. The final grade is based on these papers and the personal meetings.

0618-4958-01
 סמינר מחקר: נשים וההיסטוריה של הפילוסופיה
 Research Seminar
ד"ר נעמן נועההדרכה אי סמ'  א'

הסיפור הסטנדרטי של ההיסטוריה של הפילוסופיה כמעט ואינו כולל טקסטים פילוסופיים שנכתבו על ידי נשים. בשנים האחרונות, במסגרת ענין גובר והולך בהיסטוריוגרפיה של הפילוסופיה, נחשפים אינספור טקסטים פילוסופיים משמעותיים שנכתבו על ידי נשים למן העת העתיקה ועד ימנו, שתרומתן לתולדות המחשבה המערבית בכל שלביה אינה מוטלת בספק. מחקרים אלה עשויים להביא לתיאור עשיר ומורכב יותר של ההיסטוריה של הפילוסופיה המערבית באופן שיכלול טקסטים פילוסופיים קנוניים שנכתבו על ידי נשים.

הסמינר מתקיים במסגרת של פגישות אישיות. במפגש הראשון יוצגו היבטיה השונים של הסוגיה, ותוצע רשימת נושאים וטקסטים שמתוכם יתבקשו התלמידים לבחור אחד ולכתוב עליו חיבור קצר בשלבים, בהנחיה אישית של המרצה. תהליך הכתיבה כולל כתיבה והגשה של טיוטות ומפגשים עם המרצה. הגרסה הסופית של החיבור תוגש לפני תום הסמסטר.

הנוכחות במפגש הראשון של הסמינר מהווה תנאי להשתתפות בו. המפגש הראשון יתקיים ביום ד', 25.10.2017, בשעה 14:15 בחדר 317א' בבניין גילמן.

The standard twentieth-century histories of European philosophy do not include women as important, original contributors to the discipline's past. Recent research inspired by a renewed interest in the historiography of philosophy has uncovered numerous women who contributed to philosophy over the centuries. Some pioneer scholars are currently preoccupied with developing new narratives of our philosophical past that centrally include women thinkers, thereby reconfiguring and enriching the philosophical canon.

 This tutorial seminar explores the writings of some past women philosophers from several perspectives. Its main purpose is to provide a venue for students to start developing and articulating their own philosophical thinking and improve their writing skills. Students are required to write a term paper progressively, under personal guidance. Based on the first meeting that introduces the various aspects of the issue and a preliminary reading list, students will be asked to write one or two drafts and develop them into a short paper to be submitted by the end of the term.

 Attendance in the seminar’s first meeting is mandatory.

0618-4959-01
 שפינוזה: פילוסופיה כתראפיה
 Spinoza: Philosophy as Therapy
ד"ר נעמן נועהסמינר גילמן262 ד'1400-1000 סמ'  ב'

מפגשי הסמינר יוקדשו לקריאה צמודה בחיבורו החשוב של שפינוזה, ״אתיקה״, תוך דגש מיוחד על שלושת חלקיו האחרונים. ננסה להבין מהי לפי שפינוזה תכליתה הקיומית, התרפויטית, של הפילוסופיה, וכיצד יכול האדם, באמצעות הפילוסופיה, להקנות טעם ומשמעות לחייו ולמצוא את דרכו אל שלווות הנפש ואל האושר העליון. באמצעות ניתוח החלק האחרון והאנגימטי ביותר של ה״אתיקה״, נכיר את הגרסה החילונית שמציע שפינוזה לרעיון המסורתי-דתי של גאולת הנפש, וננסה להבין כיצד יכולה הנפש להתגבר על התכלות הגוף ולחוות את נצחיותה במהלך החיים.

 דרישות הקורס: נוכחות, קריאה שבועית של החומר, והגשת שתי תגובות כתובות בהיקף של 1 עמוד במהלך הסמסטר (חובת הגשה ללא ציון).

מטלת סיום: הגשת עבודה סמינריונית/עבודת רפרט

עבודות סמינריוניות ורפראטים שנתיים ומסמסטר ב' יש להגיש למזכירות החוג עד 16.09.2018.

This seminar is dedicated to a close reading of Spinoza's Ethics, with a special emphasis on itslast three parts. This will allow us to consider and discuss Spinoza's therapeutic objectives in this work, and his distinctive view of how strict philosophical reasoning can lead to human blessedness and ultimate freedom. The seminar culminates in a discussion of the last and most enigmatic part of the Ethics, Part Five, where Spinoza proposes his secular version of the traditional-religious notion of the mind’s salvation. Much attention will be drawn to the question of how can the human mind, despite the destruction of the body, experience its own eternity in the present life.

0618-4960-01
 רגשות
 Emotions
פרופ וינטראוב רותסמינר גילמן361אא'1600-1400 סמ'  ב'
סמינר גילמן362אד'1400-1200 סמ'  ב'

הסמינר יתמקד במספר סוגיות פילוסופיות שמעוררים הרגשות: המטפיזיקה שלהם (האם  מכילים מרכיב תחושתי/קוגניטיבי? האם כרוכים בהכרח במרכיב פנומנלי?), האפשרות לשפוט אותם כ(אי-)רציונליים, והאפשרות לחוות אותם ביחס לאובייקטים דמיוניים. כמקרה מעניין (ואולי בלתי טיפוסי) נבחן את רגש האהבה.

דרישות הסמינר: נוכחות לפחות ב-2/3 מהפגישות וקריאה לקראתן, כתיבת 3 תרגילים (30% מהציון) ועבודה סמינריונית (70% מהציון).

עבודות סמינריוניות ורפראטים שנתיים ומסמסטר ב' יש להגיש למזכירות החוג עד 16.09.2018.

The seminar will focus on several philosophical issues raised by the emotions: their metaphysics (Do they incorporate a cognitive element? Do they necessarily involve an affect?), can they be assessed as (ir)rational? Can the emotions be directed at fictional characters? We will examine more closely a particularly interesting, and perhaps atypical, emotion: love.

Requirements: participation in, and reading for, at least 2/3 of the meetings, writing three essays )30% of the final grade) and a seminar paper (70% of the final grade).

0618-4961-01
 קריאה בלאקאן (עם פרויד)
 Reading Lacan (With Freud)
פרופ רונן רותסמינר גילמן260 ג'2000-1600 סמ'  א'

הסמינר ״מועקה״ (Anxiety) של לאקאן הוא הסמינר העשירי ברצף ההוראה שלו. בסמינר זה קורא לאקאן תחילה את המאמר של פרויד על ״עכבה, סימפטום וחרדה״ ובהמשך לקריאה זו מנתח את החרדה/מועקה כהלך רוח, או אָפקט (affect) יסודי של הפסיכואנליזה. המועקה היא אָפקט בראשיתי עבור פרויד וגם עבור לאקאן, ואת הסיבות לכך נברר. סמינר זה מהווה אשנב חשוב לא רק להבנת היחס בין המחשבה של לאקאן לבין הפסיכואנליזה של פרויד אלא גם לאופן בו הפסיכואנליזה מבינה את הלך הרוח כקובע את מהותה של ההוויה המדברת – קרי, האדם. סמינר זה מהווה גם צומת חשובה בהבנת היחס בין לאקאן לבין קאנט, קירקגור, היידגר ולוי-שטראוס והאופנים בהם נוצרת זיקה בין המחשבה של לאקאן לבין סוגיות פילוסופיות מרכזיות.

הסמינר יוקדש לקריאה בשיעורים של לאקאן בהקשרים האלה.

בסמינר חובת נוכחות.

עבודות סמינריוניות ורפראטים מסמסטר א', יש להגיש למזכירות החוג עד 6.05.2018.

The seminar “Anxiety” of Lacan, is his 10th seminar. In its first part Lacan reads Freud’s classic: “Inhibition, Symptom and Anxiety” and then moves to analyzing anxiety as a mood or affect fundamental to psychoanalysis. Anxiety is a primordial affect for both Freud and Lacan, why? This seminar on anxiety does not only hold a major key to understanding the relation of Lacanian thought to Freud’s psychoanalysis, but also to our understanding moods and affects as determining the speaking being – that is (wo)man. This seminar also constitutes a crucial crossroad in the relation between Lacan and philosophers like Kant, Kierkegaard, Heidegger and Levi-Strauss and a key to the ways in which a connection is made between Lacanian psychoanalysis and fundamental philosophical issues.

The seminar will be dedicated to reading Lacan in these contexts.

Attendance in class meetings is obligatory.

 There are no prerequisites.

0618-4962-01
 האלים של הפילוסופים היוונים
 The God/S of the Greek Philosophers
ד"ר וייסר שרוןסמינר גילמן319אה'1200-0800 סמ'  ב'

עבור הפילוסופים היוונים, התיאולוגיה, קרי חקר האל, הינה מפעל רציונלי הקשור לחקר העולם והטבע. הפילוסופים הקדם-סוקרטים לעיתים מאפיינים את הראשית כ"אלוהית" ואפלטון סבור כי העולם הינו פרי מפעלו של אל-בורא. הדיונים של הפילוסופים היוונים והרומיים אודות האל\ים נסובו סביב שאלות מגוונות כגון בריאת העולם, מאפייני האל, מקורו של מושג האל, ההוכחות לקיום האל ואף שאלת קיומו של האל. לצד זאת, הפילוסופים היוונים התמודדו גם עם התפיסות המסורתיות של האלים. בעוד שחלק ניסחו ביקרות נוקבת  נגד המיתולוגיה, אחרים, בייחוד הסטואים, ניסו לשלב פרקטיקות דתיות ואמונות מסורתיות עם עקרונות הפיזיקה שלהם. הקורס יתמקד בקריאה מעמיקה של הטקסטים הדנים באל\ים, מהתקופה הקדם-סוקרטית ועד לתקופה ההלניסטית והרומית, שמתאפיינת במחלוקת תיאולוגית בין שלוש האסכולות המרכזיות של התקופה. נקרא לפי הסדר הכרונולוגי טקסטים מהוגים שונים כגון תאלס, אפלטון, אריסטו, קיקרו, סנקה וסקסטוס אמפיריקוס.

דרישות הקורס:

נוכחות והשתתפות (הכוללת הצגת מאמרים והצגת נושא העבודה בסוף הסמסטר) 20%. עבודת רפראט או סמינר 80%. ההשתתפות הינה חובה, ותנאי להגשת העבודה.

עבודות סמינריוניות ורפראטים שנתיים ומסמסטר ב' יש להגיש למזכירות החוג עד 16.09.2018.

For the ancient Greek philosophers, theology was a philosophical discipline, closely related to the study of physics. The Pre-Socratic philosophers usually label their archē as “divine” and according to Plato’s Timaeus, the universe owns its existence to the work of a divine craftsman. The Greek and Roman philosophical discussions on the god(s) touched upon many issues such as that of the creation of the world, the origin of our concept of god, the proofs for the existence of the gods as well as the denial of god’s existence. Furthermore, some of the ancient philosophers sharply criticized the popular or mythological conceptions of the gods, while others attempted to conciliate traditional mythology and religious practices with their physical tenets (e.g. the Stoics). In this class, we will approach these questions by closely reading the texts from various philosophers from the pre-Socratic philosophers and up to the Hellenistic and Roman periods—a period characterized by a vivid theological debate between the three main philosophical traditions of the time. We will study texts from Thales, Plato, Aristotle, Cicero, Seneca and Sextus Empiricus.

0618-4963-01
 סמינר מחקר: אמת ופרדוכס - פרגה וטרסקי
 Truth and Paradox: Frege and Tarski
ד"ר רכטר עפרההדרכה אי סמ'  א'

פרגה וטרסקי, מאבות הלוגיקה המודרנית, מחזיקים בעמדות שונות על אמת ונביעה ועל טבעה של הלוגיקה. בסמינר נעסוק בניגודים שונים בין תפישות אלה על רקע הפרדוכסים הסמנטיים והתורת קבוצתיים. הנחיית התלמידים מגוונת וצמודה. בתחילת הסמסטר ייקבעו לכל משתתפת ומשתתף טקסטים ומשימות אישיים מתוך רשימת הקריאה, ותכנית עבודה בשלושה שלבים.

הפגישה הראשונה תתקיים ביום ג׳, 24 באוקטובר, בשעה 16:15 בחדר 319א' בבניין גילמן ולאחריה יתקיימו פגישות אישיות.

דרישות הסמינר: שלוש הגשות במהלך הסמסטר, והשתתפות בשתי פגישות קבוצתיות.

Frege’s and Tarski’s conceptions of truth, inferential relations and logical notions are considered against the background the semantic and set theoretic paradoxes. An expository meeting will be held on Thursday, October 26 at 14:00. Readings and assignments will be distributed individually. We will hold three individual meetings and a number of additional group meetings throughout the term.

0618-4964-01
 David Chalmers: Constructing the World
 David Chalmers "Constructing the World"
סמינר גילמן320 א'1800-1400 סמ'  א'
ד"ר קובץ' דוד

שם המרצה: ד"ר דוד מרק קובאץ'

ספרו של דייויד צ׳למרס ״Constructing the world״ מ-2012 נחשב לאחת התרומות החשובות ביותר למטאפיזיקה העכשווית בשנים האחרונות. הספר מסובך וארוך (כמעט 500 עמודים) ומציע רוחב יריעה גדול במיוחד. צ׳למרס דן בנושאים מגוונים כמו אנליטיות, ידע אפריורי, מודלים מטאפיזיים ובעיות שונות בפילוסופיה של הנפש ואונתולוגיה. במרכזו של הספר עומדות מספר ״תיזות סקרוטביליות״ שלפיהן ניתן להסיק את כל האמיתות שניתן לדעת מתוך הידע האפריורי שלנו לגבי מספר מצומצם של אמיתות בסיסיות. הסמינר יציע קריאה צמודה של הספר ואם יתיר לנו הזמן, גם את ספרו של קרנפ:

 The Logical Structure of the World.

הסמינר יתקיים בשפה האנגלית

עבודת סמינר/רפראט 65%, 35% נוכחות והשתתפות.

עבודות סמינריוניות ורפראטים מסמסטר א', יש להגיש למזכירות החוג עד 6.05.2018.

Dr. David Mark Kovacs

Published in 2012, David Chalmers’ “Constructing the World” is one of the more important contributions to contemporary metaphysics in recent years. But it’s a difficult book that is unusually large both in terms of sheer length (almost 500 pages) and in its scope: it discusses topics as diverse as analyticity, a priori knowledge, modal metaphysics, and several issues in the philosophy of mind and ontology. At its heart are a number of interconnected “scrutability theses”, according to which all truths there are to be known can be a priori deduced from a relatively small set of basic truths. This seminar will be an in-depth reading of “Constructing the World”, possibly along with its historical predecessor, Carnap’s “The Logical Structure of the World”.

Pre-requisites: none in particular, but basic familiarity with the methods of analytic philosophy will be assumed. A previous course in any area of theoretical philosophy (e.g. “Introduction to the philosophy of language”, “Introduction to logic”, “Introduction to metaphysics”, etc.) would be helpful, but not mandatory. If you have no such background, consult me at the beginning of the semester

Assessment: a final paper and attendance/participation

Grade components: 65% final paper, 35% class attendance and participation

 

0618-5201-01
 שיעור קריאה בביקורת כוח השיפוט של קאנט
 Reading Kant's Critique of the Power of Judgment
מר ירצקי אמירשיעור גילמן305 א'1200-1000 סמ'  א'

מטרת הקורס היא להציג את הבעיה העולה מהתאוריה האסתטית של קאנט, המחייבת שיצירה אומנותית תהיה יצירה ללא כלל, אך עדיין פעולה אנושית מכוונת. אציג את הבעיה במונחים של פילוסופיית הפעולה העכשווית, בנסיון להראות כיצד לא ניתן לצמצם אמנות למרחב הטעמים או מרחב הסיבות. תחילה יהיו מספר שיעורי מבוא שיכללו קריאה של האנליטיקה של היפה, על מנת להבין כיצד הבעיה נוצרת. אז נעסוק בפתרונו של קאנט את הבעיה, מה שיהווה את מרכז הקורס. בסוף הדיון בקאנט נראה מהן הבעיות העולות מהפתרון שלו, ומהם המושגים שלא ביאר מספיק. נעבור לקריאהבשיטה של האידאליזם הטרנסנדנטלי של שלינג בחלקים הדנים מושג האמן, ובהרצאות על אמנות של היגל, כדי לראות כיצד הם מנסים לתת מענה על החוסרים והקשיים בדיונו של קאנט בגאון.

נוכחות: חובה. מותר להחסיר עד שני שיעורים ללא הצדקה, מעבר לכך לא יוכלו להגיש את עבודת האמצע ועבודת הסיום.

עבודות: עבודת אמצע סמסטר ועבודת סוף סמסטר.

חישוב הציון: 20% עבודת אמצע סמסטר 80% עבודת סוף סמסטר. תרומה משמעותית לדיון בכתה תוכל לזכות בנקודות אחדות כתוספת לציון הסופי.

This class will be a reading of sections from Kant’s Critique of the Power of Judgment. As an introduction we will deal with the question of aesthetic judgment, and the concept of beauty which it implies. Kant’s analysis of the concept of beauty in nature leads to the question how can the human production of beauty in the form of art is possible, as there can be no rule according to which the artist acts. We will follow Kant’s attempt to resolve this problem through the concept of genius, an attempt that forces us to rethink about action and intention. We will see how the central thinkers of German Idealism, Schelling and Hegel, take up Kant’s discussion of genius and develop it.

0618-5202-01
 שיעור קריאה בג'ואנג דזה ופרשנויותיו
 The Zhuangzi and Its Interpretations
פרופ פת שמיר גליהשיעור גילמן306 ב'1800-1600 סמ'  א'

כאשר ג'ואנג דזה משמיע את טיעוניו ביחס לדרך, לעולם ולאדם, הוא מצטייר לעתים כבעל ההיגיון הפשוט והישר ביותר, ולרגעים כמי שדעתו נטרפה עליו. בעוד שמצד אחד, הוא מסרב לקחת חלק בשלטון ומבכר לדוג דגים, הוא מבקר את ההיאחזות במילים וקורא לראות את המשמעות, ומטיל ספק בכל הצטעצעות ומליצה, מן הצד השני הוא מצדד במעשה בחוסר מעשה, רואה חיים ומוות, קיום וכיליון כגוף אחד, מתופף ושר במות אשתו.

בסמינר נקרא ב"ג'ואנג דזה" ובפרשנויותיו, ונבחן את הכלים בהם משתמש לצורך הוכחת טענות פילוסופיות. נברר ביחד את גבולות ההיגיון בטיעוניו ואת מקומו של האי-גיון והשימוש בו.

 דרישת קדם: השתתפות בשיעור מבוא לפילוסופיה סינית או השלמת פרקי קריאה

מרכיבי הציון: 20% עבודת מחצית. 80% עבודת סיום

*השיעור יוכר כתחליף לשיעור המשך לצורך המשך בסמינר בפילוסופיה סינית.

When Zhuangi discusses the Way, the person and the world, he  appears, at times, as having a simple and straight common-sense, and at other times as someone who lost his mind. On the one hand he refuses to take part in administration and prefers keeping on fishing, he criticizes the misuse of words and calls to pay attention to meaning, and doubts any adorning oneself and flowery phrases; yet on the other hand he encourages "doing undoing", sees life and death as one body, and sings and drums when his wife dies.

In the seminar we will read the Zhuangzi and his interpretations and explore the means by which he proves philosophical arguments. We will discuss the limits of reason in his argumentation, and the uses of nonsense in his philosophy.

 Prerequisite: Participation in the Introduction to Chinese Philosophy or complementary introductory reading.

Grade:40% - active participation (including 3 short papers); 60% - final paper.

0618-5203-01
 שיעור קריאה בקריאה ב"פוליטיקה" של אריסטו וב"נסיך" של מקיאוולי
 Reading "politics" by Aristotle and "the Prince" by Machiavelli
מר איתן יובלשיעור גילמן306 ג'1000-0800 סמ'  א'

הקורס עוסק בקריאה מודרכת של פרקים נבחרים מה"פוליטיקה" של אריסטו ומ"הנסיך" של מקיאוולי, תוך דיון ביחסים המורכבים שבין מוסר לפוליטיקה.

דרישות הקורס: נוכחות חובה. קריאה שוטפת של החומרים לפני השיעורים

מרכיבי הציון: הגשת מטלת אמצע (20%). הגשת מטלת סיום שתעסוק בהשוואה בין שני ההוגים (80%).

In this course, we will be dealing with the relationship between morality and politics within the framework of Machiavelli and Aristotle. Emphasis will be placed on classroom discussion.

0618-5204-01
 שיעור קריאה ב-'intention' של אליזבת אנסקומב
 Anscombe's Intention
מר מלמד נועםשיעור גילמן306 ג'1400-1200 סמ'  א'

הקורס מוקדש ללימוד המונוגרפיה הקצרה והמהפכנית 'Intention' מאת אליזבת אנסקומב, שראתה אור לראשונה בשנת 1957. טקסט זה שייך לנקודת הראשית של הגותה המעשית והאתית של אנסקומב, ומוכר כמבשר של תחומי מחקר עכשוויים, כגון: תיאוריית פעולה, פסיכולוגיה מוסרית, ורציונאליות מעשית. מטרתו הראשית של הקורס היא לבאר ולהקנות הבנה של המושגים היסודיים הנחקרים בספר, ביניהם: המושג של פעולה כסדר רציונלי וצורת הביטוי שלה, מושגי ההיסק המעשי והידע המעשי, והמושג מרובה-הצורות של הטוב; מטרתו השנייה לברר את המקום שמועידה לו אנסקומב באתיקת המידה הטובה, בסוגיית התקפות של רעיון ההכרח המעשי, ובבעיית האפשרות והמהות של רוע. אנחנו נקרא באופן יסודי את הספר ולצדו חיבורים אחדים נוספים מפרי עטה, עם רקע שתספקנה לנו מובאות נקודתיות מכתביהם של ויטגנשטיין, תומאס אקווינס ואריסטו. הקורס ניתן במתכונת של שיעור ולפרקים במתכונת הקריאה המודרכת. דרישות קורס: נוכחות, קריאה שבועית של החומר, עבודת אמצע (20% מהציון) ועבודת סיום סמסטר (80% מהציון).

The course is dedicated to studying Elizabeth Anscombe’s ‘Intention’ (1957). The text belongs to the beginnings of Anscombe’s practical and ethical thinking, and heralded several contemporary areas of philosophical research, e.g. action theory, moral psychology, and practical rationality. The primary aim of the course is to elucidate and provide understanding of the elementary concepts investigated in the book, among these are: the concept of action as a rational order and its form of expression, the concepts of practical syllogism and practical knowledge, and the multifarious concept of the good; its secondary aim is to clarify the place Anscombe appointed it in virtue ethics, in the matter of the validity of practical necessity, and in the problem of the possibility and essence of evil. We shall thoroughly read the book and a few related essays of Anscombe’s alongside it, with background provided by selected excerpts from the writings of Wittgenstein, Thomas Aquinas and Aristotle. The course will be given in lesson format and at times in ‘guided reading’ format. Course requirements: attendance, weekly reading of required material, midterm assignment (20% of grade) and final assignment (80% of grade).

0618-5205-01
 שיעור קריאה ב"הגיונות קרטזיאניים" לאדמונד הוסרל
 Reading in ?cartesian Meditation? by Edmund Husserl
גב' זייץ פנינהשיעור גילמן305 ד'1200-1000 סמ'  א'

השיעור יבוסס על החיבור "הגיונות קרטזיאניים" (1929) השייך לתקופה המאוחרת בהגותו של אדמונד הוסרל (1859-1938). חמש החקירות המופיעות בחיבור נערכות במסגרת של רפלקסיה טרנסצנדנטלית. חקירה זו נהנית אמנם מהשראתו של דקארט, אך רובה ככולה מתמקדת בשדה ההתנסות הטרנסצנדנטלית, שדה שדקארט זנח ברגע בו עמד על סף גילויו.  פרקי החיבור מוקדשים לא רק לתגליות בשדה חקירה זה – שאלות של כינון בכלל ושאלות של כינון האגו הטרנסצנדנטלי ושל כינון הזולת – אלא גם לעצם הלגיטימציה של ההתמקדות בשדה זה.

שם המשנה של החיבור הוא "מבוא לפנומנולוגיה" וכדי שנוכל להעמיק בגילוייו ולהבין את משמעותם, יהא עלינו להסתייע בקטעים מטקסטים נוספים של הוסרל, המציגים ומבהירים הן את  המושגים שהוסרל מסתמך עליהם בעת כתיבתו, הן את התפתחות הגותו.

אנו נקרא את הטקסט שתורגם לעברית בידי אברהם צבי בראון ויצא בהוצאת מאגנס. אנו ניעזר, עם זאת, גם בתרגום לאנגלית כדי להתאים עצמנו לטרמינולוגיה הנהוגה בתרגומי הוסרל לשפה זו, וכדי להבהיר מונחים שתרגומם לעברית אינו ממצה או אינו מספק.

דרישות הקורס: הנוכחות בשיעורים היא חובה. נדרשת קריאה משיעור לשיעור.

דרישות קדם: מומלץ קורס מבוא למטאפיזיקה ותורת ההכרה

מרכיבי הציון: עבודת אמצע סמסטר  שמשקלה 20% מהציון הכללי. עבודת סיום שמשקלה 80% מהציון הכללי

The course is based on Edmund Husserl’s book “Cartesian meditations” (1929), a work of Husserl’s mature period. The five investigations that compose the text are conducted through the Transcendental Reflection. This kind of investigation is inspired by Descartes, yet, focuses on the field of transcendental experiences, a field that Descartes had abandoned while on the verge of discovering. The chapters of the books are dedicated not only to its findings –constitution in general and constitution of the transcendental ego and of intersubjectivity – but also to the very legitimacy of focusing on this field.

The subtitle of the book is “an introduction to phenomenology”; in order to deepen our understanding of its findings, we will have to turn to excepts from additional texts of Husserl; these texts introduce and clarify Husserl’s terminology and the development of his thinking.

We will read the Hebrew translation of the text (A. Zvie Bar-On, Magnes Press. The English translation will assist us, however, to toe the line with the accepted terminology in Husserl’s translations, and clarify those terms whose Hebrew version is not satisfactory.

0618-5206-01
 שיעור קריאה ב'פיסיקה' של אריסטו
 Reading Aristotle?s Physics
ד"ר הררי אורנהשיעור גילמן305 ה'1600-1400 סמ'  א'

השיעור יוקדש לקריאה וניתוח פרקים נבחרים מה'פיסיקה' של אריסטו. מטרתו היא לערוך היכרות עם נושאים מרכזיים הנידונים בחיבור זה: טבע, תנועה, מקום, זמן, ריק וסיבת התנועה. לימוד הנושאים האלה יעשה תוך קריאה של הטקסט וכך יקנה כלים לניתוח טקסט פילוסופיה, ניסוח בעיות פרשניות, ודרכי התמודדות איתן. 

דרישות: נוכחות מלאה. הגשת שתי עבודות: אחת באמצע הסמסטר ואחת במועד ההגשה של עבודות סיום קורס.

הציון הסופי יורכב משקלול ציוני העבודות: 20% לעבודה הראשונה ו 80% לעבודה השנייה.

This course is devoted to a close reading and analysis of select chapters from Aristotle’s Physics. We focus on the central topics discussed in this treatise: Nature, motion, place, time, void, and the cause of motion. Through reading the relevant chapters, the students will acquire tools for philosophical analysis of a text, formulating interpretative questions and the various means of tackling them.

0618-5207-01
 שיעור קריאה ב"מסה על עקרונות דעת האדם" של ברקלי
 Guided Reading in Berkeley?s ?principles of Human Knowledge?
פרופ וינטראוב רותשיעור גילמן305 א'1200-1000 סמ'  ב'

חיבורו המרכזי של ברקלי, "מסה על עקרונות דעת האדם", קצר, וכתיבתו תמציתית להפליא. יש לנו, לכן, הזדמנות (נדירה כשמדובר בפילוסופים גדולים) לקרוא את משנתו קריאה יסודית ודי מקיפה. ננסה להבין את האידיאליזם שלו, המבוסס על השקפתו לגבי מושגים כוללים, סיבתיות, האל, העצם והאני.  תודות למתכונת השיעור (קריאה די צמודה בטקסט וכתיבת תרגילים עליו), השיעור ישפר גם את היכולות שלנו בפיצוח טקסט פילוסופי ובכתיבה פילוסופית.

מטלות הקורס: הגשת לפחות 4 תרגילים במשך הסמסטר.

Berkeley’s main work, “Principles of Human Knowledge”, is short and his writing is very terse. We, therefore, have a rare opportunity (when it comes to great philosophers) to become familiar with a significant part of his philosophy, in addition to improving our skills in interpreting a philosophical text and in writing philosophically.

The grade will be based on at least four short essays to be handed in during the semester.

0618-5208-01
 שיעור קריאה במאמר על היסודות לאי-השוויון לרוסו
 Reading Class in Rousseau?s Discourse On Inequality
מר רוז אורןשיעור גילמן306 א'1600-1400 סמ'  ב'

מהו מקור אי-השוויון בין בני האדם, והאם החוק הטבעי נותן לו תוקף? על שאלות אלה שהציגה האקדמיה של דיז׳ון, מנסה רוסו לענות המאמר שלפנינו. בשיעור נקרא קריאה צמודה במאמרו של רוסו ונדון במושגים מרכזיים העולים ממנו כמו: המצב הטבעי, טבע האדם, שאלת מקור השפה, תפקיד הרגשות, אמנה חברתית ועוד.

דרישות הקורס וחובת הסטודנטים: נוכחות, קריאת החומר לשיעור, עבודת אמצע (20%) ועבודת סיום (80%).

What is the origin of inequality among mankind and does natural law decree inequality? Answering these questions, posed by the Academy of Dijon, is Rousseau’s aim in the Second Discourse. In this course, we will read closely Rousseau’s argument, and discuss its central themes such as: the state of nature, the nature of the human being, the origin of language, emotions, the social contract and more.

0618-5209-01
 שיעור קריאה בהגות החברתית של מ.ק. גנדהי ושרי אורובינדו
 Reading Class: the Social Philosophies of M.k. Gandhi and Sri Aurobindo
מר ליבנה גורשיעור גילמן361 ב'1200-1000 סמ'  ב'

בשיעור זה נדון בפילוסופיה הודית מודרנית וברלוונטיות שלה למחשבה חברתית בת-זמננו. נעשה זאת דרך קריאה ודיון בשני טקסטים: שלטון עצמי (הינד סווראג'), מאת מ.ק. גנדהי, והמחזור האנושי: הפסיכולוגיה של ההתפתחות האנושית, מאת שרי אורובינדו. על-סמך הדיון בטקסטים נבחן את הרלוונטיות של הפילוסופיה ההודית המודרנית לחשיבה על שאלות של צדק חלוקתי, יחסי דת ומדינה, המשבר במודל הרב-תרבותי וסוגיות פוליטיות וחברתיות נוספות המאפיינות את העידן הגלובאלי הנוכחי.

נוכחות חובה, קריאת הטקסטים והשתתפות בדיונים בכיתה, הגשת עבודת אמצע ועבודת סיום.

ציון: השתתפות (10%) + עבודת אמצע (20%) + עבודת סיום (70%)

This class focuses on modern Indian philosophy and its relevance to contemporary social thought. We will read M.K. Gandhi’s text, Hind Swaraj or Indian Home Rule, and Sri Aurobindo’s treatise, The Human Cycle: The Psychology of Social Development. On the basis of these works we will examine the relevance of modern Indian philosophy to thinking on distributive justice, state and religion, the crisis of the multi-cultural model, and other social and political issues which characterize the current global age.

0618-5211-01
 שיעור קריאה ב"חלוקת החושי" לז'אק רנסייר
 The Politics of Aesthetics: the Distribution of the Sensible by Ranciere
גב' שחר קרןשיעור גילמן305 ה'1200-1000 סמ'  ב'

ז׳אק רנסייר, פילוסוף צרפתי בן זמננו, מבקש להחזיר את הדיון האסתטי מהעיסוק ביופי ואמנות לעיסוק

ב׳חושי׳. באמצעות קריאה צמודה בספר ׳חלוקת החושי׳ ( 2000 ) נבקש לעמוד על האופן בו רנסייר מבין

ומנסח מחדש את משמעותו של מושג החושי. נבחן כיצד מושג החושי טומן בחובו את הקשר בין

האסתטי והפוליטי ומדוע רנסייר מוצא באמנות מרחב מועדף המאפשר לחושי להתגלות. כחלק מהמהלך

נדון בתפיסות האסתטיות של אפלטון, אריסטו וקאנט, אליהן רנסייר מתייחס בספרו, ובעזרתן נמקם את

עמדתו של רנסייר ביחס לייצוג באמנות ובפוליטיקה וביחס לדימויים בכלל.

דרישות קדם: אין (מומלץ מבוא לאסתטיקה)

הקורס יסתיים בעבודה.

דרישות הקורס: חובת נוכחות בכל הפגישות ; קריאה משיעור לשיעור והשתתפות פעילה בכיתה; הגשת מטלת אמצע והגשת מטלת סיום.

מרכיבי הציון הסופי: עבודת אמצע 20% עבודת סיום 80%

Through a close reading of Jacques Rancière's book The Politics of Aesthetics (2000),

we will examine how Rancière understands and redefines the meaning of the ‘sensible’,

how the ‘sensible’ connects aesthetics and politics, and why Rancière finds in art a

preferred domain that allows the sensible to be revealed. As part of this study we will

discuss Plato’s, Aristotle’s and Kant’s view on aesthetics, to which Rancière refers in his

book. In light of these readings, we will examine Rancière's position on representation in

art and politics and on images in general.

0618-7171-01
 בעיית התודעה: היבטים פילוסופיים ומדעיים
 The Problem of Consciousness: Philosophical and Scientific Approaches
ד"ר מודריק-דנן ליעדשיעור גילמן319אג'1200-1000 סמ'  א'

בעיית התודעה היא אחד האתגרים הגדולים המונחים לפתחם של המדעים הקוגניטיביים: כיצד נולדת חוויה מודעת מפעילות מוחית, מה הפונקציה של המודעות, וכיצד היא משפיעה על ההתנהגות, ומה מבחין בין תהליכים מודעים לתהליכים שאינם מודעים. הסוגייה כרוכה גם בשאלות פילוסופיות של גוף ונפש, ושל האפשרות המדעית להסביר את המודעות בכלים אמפיריים. בקורס נסקור את ההתפתחויות המדעיות האחרונות בתחום ואת התיאוריות המובילות, לצד טיעונים פילוסופיים מרכזיים העוסקים בשאלות אלה.

השיעור יסתיים במבחן בית, שיהווה 100% מהציון, וזו גם החובה שלו.

The problem of consciousness poses one of the greatest challenges to the cognitive sciences: how does a consciousness experience emerge from neural activity, what is the function of consciousness and how does it affect behavior, and what differentiates conscious processes from unconscious ones. The problem is tightly related to philosophical discussions about body and mind, and about science’s ability to explain consciousness using empirical tools. In this class, we will review the latest developments in the science of consciousness and the leading theories, as well as major philosophical arguments in the field.

0618-7172-01
 חידת התודעה: היבטים אפיסטמיים ואונטולוגיים
 The Riddle of Consciousness: Epistemic and Ontological Aspects
ד"ר סנדרוביץ ירוןשיעור גילמן319אג'1600-1400 סמ'  ב'

בקורס נכיר את התיאוריות הפילוסופיות המרכזיות בתקופתנו של נפש והתודעה: דואליזם, ביהביוריזם, תורת הזהות הנפשית-מוחית (פיזיקליזם) ופונקציונליזם (לרבות מודל המחשב של הנפש), בד בבד עם הנושאים המרכזיים המעסיקים פילוסופים של הנפש, כגון תוכן נפשי, סיבתיות נפשית וקוואליה.  עיקר הדגש יינתן לבעיות השונות של התודעה שמעסיקות את חוקרי הנפש בשנים האחרונות. שאלת טבעם של ההיבטים האיכותיים של החוויה ((Qualia, האפשרות להציע להם הסבר רדוקטיבי,  שאלת מבנה התודעה, תודעת זמן, תודעה עצמית ונושאים נוספים.

דרישות הקורס: נוכחות; קריאה משבוע לשבוע במהלך הסמסטר.

חומר הקריאה: יפורט באתר החוג
הקורס יסתיים בבחינה. הציון הסופי יקבע על סמך ציון הבחינה (100%).

This course examines the main contemporary philosophical theories of consciousness and mind, namely dualism, behaviorism, the mental-physical identity theory, and functionalism (including the computational theory of mind), as well as central topics in the philosophy of mind, such as mental content (intentionality), mental causation, and qualia. We will survey central topics in the philosophy of consciousness such as the nature of the qualitative features of experiences, the possibility to provide reductive explanation for them, the structure of consciousness, the nature of temporal consciousness, of self-consciousness, and other issues.

0618-7173-01
 מושג הנפש בתקופתנו (א'): קריאה מודרכת בטקסטים בני זמננו
 The Concept of Mind in Contemporary Philosophy (A)
מר סופרין-ויגודה יהונתןשיעור ותגילמן362אד'1200-1000 סמ'  ב'

התפתחויות מדעיות בעת האחרונה ושגשוגן של דיסציפלינות חדשות כמדעי המוח הובילו הוגים רבים בימינו לאמץ תפישת עולם פיזיקליסטית בנוגע לנפש. תפישה זו מניחה זהות בין מוח לנפש (או במינוח העכשווי יותר – תודעה), וגורסת כי תופעות מנטליות כגון חוויות, מחשבות ורגשות ניתנות להסבר מדעי במונחים של תהליכים ומצבים פיזיולוגיים. גישות אלה עולות בקנה אחד עם שאיפת המדע לייצר הסבר כוללני לכל התופעות באשר הן, ויתרונן הוא בפשטותן ובחסכנותן התיאורטית. עם זאת, ישנם המפקפקים בסיכויי הצלחתו של פרוייקט רדוקטיבי זה. במהלך הסמסטר נקרא מספר מאמרים המשקפים מחלוקת זו ומציגים טיעונים בעד ונגד התפישה הפיזיקליסטית.

השיעורים יערכו במתכונת של קריאה מודרכת: קריאה צמודה של טקסטים ודיון בהם.

בקורס זה חלה חובת נוכחות

הציון ייקבע על-פי מטלות בית שכוללות 5 עבודות קצרות.

Scientific developments of recent times and the prosperity of new disciplines such as neuroscience have led many contemporary philosophers to adopt physicalist views of the mind. According to these views, mind is identical to brain, and mental states such as experiences, thoughts and feelings, can be explained in terms of of physiological processes and states. Such views are consistent with science goal to find a complete explanation of all phenomena, and they are preferable due to simplicity and parsimony of their theoretical accounts. However, much debate exists about the likelihood of success of this reductive project. During the semester we will read and discuss several articles presenting arguments for and against physicalism. 
The grade will be based on writing assignments. Attendance in this course is mandatory.

0618-7458-01
 לוגיקה - שיעור המשך
 Advanced Logic
ד"ר רכטר עפרהשיעור גילמן317 ב'1800-1600 סמ'  א'

בקורס זה נעמיק את ההיכרות עם מושגי היסוד של הלוגיקה תוך הרחבתה למטה לוגיקה. שלא כמו בשיעורים קודמים בהם הוצגו תחשיב הפסוקים והפרדיקטים (או לוגיקה מודאלית) כמנגנונים לטיפול שיטתי ופורמלי בתקפות של טיעונים, בשיעור זה נעסוק בלימוד שיטתי של מנגנונים אלה עצמם.

נגדיר שפה ומערכת פורמלית ונתעכב על המושגים המופשטים של אינדוקציה ורקורסיה ויישומיהם, נוכיח את משפט הקומפקטיות לתחשיב הפסוקים, משפט הרקורסיה, משפט הדדוקציה, ומשפטי הנאותות והשלמות לתחשיב הפסוקים והפרדיקטים. נתעכב על מושגי עקביות, נאותות, שלמות, כריעות ואי תלות. לקראת סוף הקורס נהיה מוכנים לנסח כמה מן התוצאות הלימיטטיביות החשובות ביניהן משפט אי הכריעות של תחשיב פרדיקטים מסדר ראשון, משפטי אי השלמות של גדל, ומשפט אי הגדירות של טרסקי.

השיעור נועד לתלמידי פילוסופיה, והוא מתוכנן לפתוח צוהר ולפתח אוריינות גם למי שאין להם רקע או מיומנויות טכניים מובהקים.

לשיעורים צמודים תרגילים, ובאתר הקורס מנוהל פורום מודרך לשיתוף בתרגול ובעיבוד החומר הנלמד.

קריאה: נשתמש במהדורה השניה של Endertoon, H, A Mathematical Introduction to Logic. תמסירים והוכחות בידי המרצה וכל חומר נוסף ימצא באתר הקורס.

דרישות הקורס: נוכחות בהרצאות ובשיעורי התרגול. הגשה של לפחות 10 מהתרגילים.

מטלה מסכמת: בחינה.

ציון: בחינה 85%, תרגילים 15%.

The course extends the students' familiarity with the basic notions of logic to the meta-logic of the propositional calculus and of first order logic. The topics covers include a set theoretic characterization of formal languages and formal systems of logic, induction and recursion and a rigorous presentation of the basics of model theoretic semantics, proof of the compactness theorem for propositional logic and of soundness and completeness of propositional and predicate logic. We will cover the deduction theorem, the notions of consistency, decidability and independence. Toward the end of the course we'll be ready to look at some of the important limitative results such as the undecidability of first order logic, Gödel's incompleteness theorems and Tarski's indefinability theorem. The course is designed for advanced undergraduate students in philosophy and presupposes no special technical skills or background beyond what is studied in the prerequisite Introduction to Logic and Philosophical Logic in this department.

Text: Enderton, H, A Mathematical Introduction to Logic. 2nd edition. In addition, notes and handouts by the lecturer and any additional material will be posted on the course website.

Requirements: Attendance in lectures and Section is obligatory. Submission of at least 10 of the assigned problem sets is required for eligibility to take the final exam.

Grade: 85% final exam, 15% weekly problem sets.

Prerequisite: Introduction to Logic; Philosophical Logic.

0618-7458-02
 לוגיקה - שיעור המשך
 Advanced Logic
גב' כורם נעמיתרגיל גילמן317 ד'1400-1200 סמ'  א'

תרגיל זה הינו תרגיל צמוד לקורס "לוגיקה - שיעור המשך" ראה את סילבוס השיעור.

0618-7585-01
 פילוסופיה פוליטית - שיעור המשך
 Political Philosophy: Advanced Course
פרופ טאובר צבישיעור גילמן280 ה'1200-1000 סמ'  א'

מטרת הקורס: הכרת היחסים בין הפוליטיקה והמוסר בתפישות פילוסופיות שונות מתולדות ההגות המערבית החדשה.

דרכי הוראה: הרצאות, קריאה-מודרכת, דיון.

נושאי ההרצאות: קאנט – בין מדיניות מוסרית למוסר מדיני; היגל – בין "מוסריות" ל"אתיקה"; מרקס – ביקורת המדינה והמוסר כ"אידאולוגיה"; ויבר – מוסריות פוליטית: מוסר-כוונות ומוסר-אחריות.

ספרות: פרקים נבחרים מחיבורי ההוגים הנ"ל, ובהם: קאנט, לשלום הנצחי; היגל, פילוסופיה של המשפט; מארקס, המאניפסט הקומוניסטי; ויבר, הפוליטיקה כמקצוע.

מטלת סיום הקורס: בחינת כיתה.

Course Objectives: Introducing the relationship between politics and ethics in various political concepts of modern western philosophy.

Course Topics: Kant – between moral politics and political ethics; Hegel – "Morality" and "Ethical Life"; Marx – critic of the state and morality as ideology; Popper – critic of Historicism; Marcuse – one dimensional society.

Method of Teaching: Lectures, guided reading and classroom discussion.

Literature: Selected chapters of the above philosophers' writings, inter alia: Kant, Perpetual Peace; Hegel, Philosophy of Right; Marx, The Manifesto of the Communist Party; Weber, Politics as Vocation. The bibliography will be distributed at the beginning of the semester.

Student Assignment: A classroom-exam.