שנה"ל תשע"ט

0612-1006-01
 הדרכה ביבליוגרפית
 Bibliographical Instruction in Biblical Research
פרופ מזרחי נועםתרגיל רוזנברג208 א'2000-1800 סמ'  א'

הקורס נועד לתת בידי התלמידים כלי מחקר וניתוח לצד היכרות רחבה של מגוון ספרי יעץ: קונקורדנציות, מילונים, ספרי דקדוק, אנציקלופדיות תחומיות, סקירות היסטוריות, ספרי מבוא, מהדורות מדעיות, אוספים איקונוגרפיים, מקורות משווים לתרבויות העולם העתיק, ספרות בית שני, ועוד.

הקורס מלווה בהגשת תרגילים ממוקדים במהלכו.

נוכחות חובה.מטלת סיכום: בחינת בית.

The course introduces a range of analytical tools as well as broad acquaintance of a variety of reference works: concordances, lexica, grammars, specialized encyclopedias, historical surveys, introductions (i.e., reference works of the Einleitung type), critical editions, collections of comparative sources and iconography, Second Temple literature, etc.

 

 
0612-1701-01
 מבוא למקרא (א):הספרות לסוגותיה
 Introduction to the Hebrew Bible: (I) the Literature and Its Genres
פרופ מזרחי נועםשיעור גילמן279 א'1600-1400 סמ'  א'

המקרא ניצב בתשתית התרבות העברית והמערבית גם יחד. בהתאם לכינויו המקובל, "ספר הספרים", אין הוא בגדר יצירה אחת כי אם אסופה המאגדת כתבים מסוגים שונים שנכתבו לאורך דורות רבים ובהקשרים היסטוריים משתנים. חלקו הראשון של המבוא ("הספרות לסוגותיה") מציג את מגוון היצירות והסוגות שהשתלבו במקרא – ההיסטוריוגרפיה הקדומה והמאוחרת, החוק והסיפורת שבתורה, הנבואה, השירה המזמורית וספרות החכמה – ומעמיד אותן על רקע הצורות הספרותיות, ההקשרים החברתיים העיקריים והתמורות ההיסטוריות שעדויות להם נתגלו במזרח הקדום.

נוכחות חובה.מטלת סיכום: בחינה 'אמריקאית'.

The Bible is the cornerstone of both Hebrew and Western culture. As its name (from the Greek word biblia, “books”) suggests, it is not a single piece but rather an anthology of writings of different types that were composed along many generations and in different historical contexts. The first part of the Introduction (“The Literature and its Genres”) presents the variety of works and genres that were integrated into the biblical collection—early and late historiography, the laws and narratives of the Pentateuch, prophetic writings, psalmic poetry and wisdom literature—and sets them against the background of the variety of literary forms, social contexts, and historical developments that emerged in the ancient Near East.

 

 
0612-1702-01
 מבוא למקרא(ב): המחקר לזרמיו
 Introduction to the Hebrew Bible: (ii) Currents of Biblical Research
פרופ מזרחי נועםשיעור גילמן279 א'1600-1400 סמ'  ב'

 המקרא ניצב בתשתית התרבות העברית והמערבית גם יחד. בהתאם לכינויו המקובל, "ספר הספרים", אין הוא בגדר יצירה אחת כי אם אסופה המאגדת כתבים מסוגים שונים שנכתבו לאורך דורות רבים ובהקשרים היסטוריים משתנים. חלקו השני של המבוא ("המחקר לזרמיו") מתמקד בתהליכי ההתהוות והקנוניזציה של הספרות המקראית, ובעיקר בחיבור התורה והספרות ההיסטורית, כפי שנתגבשה הבנתם במחקר הביקורתי מאז ימי שפינוזה ועד היום. אגב כך ייסקרו גישות פרשניות עיקריות, למן הפרשנות הקדומה (שניצניה ניכרים כבר במקרא עצמו), עבור בזרמי הפרשנות של ימי הביניים, וכלה בתולדות המחקר הפילולוגי ובערעורים פוסט-מודרניים על יסודותיו ומסקנותיו.

קורס בחירה, לתלמידים המבקשים להעמיק את ידיעתם בתולדות מחקר המקרא ושיטותיו.

נוכחות חובה.מטלת סיכום: בחינה 'אמריקאית'.

**לתלמידי החוג, שני חלקי השיעור מהווים יחדיו את שיעור המבוא, לשני חלקי המבוא תרגיל נלווה, נא ראו במסגרת "מיומנויות"

    לא ניתן להירשם לחלק ב' של הקורס ללא חלק א'.

The Bible is the cornerstone of both Hebrew and Western culture. As its name (from the Greek word biblia, “books”) suggests, it is not a single piece but rather an anthology of writings of different types that were composed along many generations and in different historical contexts. The second part of the Introduction (“Currents of Biblical Research”) focuses on the processes of consolidation and canonization of biblical literature—first and foremost the composition of the Pentateuch and the historical works—and their understanding that crystallized in critical research since the time of Spinoza until the present day. The discussion will also introduce the main hermeneutic approaches to the Hebrew Bible, beginning with ancient exegesis (whose forerunners are already to be found within the Bible), through different schools of thoughts among medieval commentators, and ending with the history of philological investigation and some post-modern questioning of its presumptions and conclusions.

 
0612-1704-01
 תרגיל נלווה למבוא למקרא (חלק א')
 Introduction to the Bible I: Exercise
מר אורן מתןתרגיל רוזנברג104 ג'1400-1200 סמ'  א'

בתרגיל המלווה את חלקו הראשון של שיעור המבוא למקרא, נכיר את כ"ד ספרי המקרא, נזהה את הרעיונות המרכזיים של כל ספר ונעמוד על הסוגות השונות המרכיבות את ספרות המקרא: סיפורת, היסטוריוגרפיה, חוק, שירה, נבואה, ספרות החוכמה והמזמורים. כמו כן, ננתח ביחד חלק מן המאמרים שברשימת קריאת החובה של שיעור המבוא. 

התרגיל חובה לתלמידי מקרא הלומדים את שיעור המבוא.

הנוכחות חובה. מטלת סיום: מבחן בקיאות בספרי המקרא.



In this course, which accompanies the first part of the “Introduction to the Hebrew Bible,” we will outline the content of the 24 books of the Old Testament, identify the central themes of each book and learn about the different genres that comprise biblical literature: narrative, historiography, law, poetry, prophecy, wisdom and the psalms. In addition, we will analyze together some of the articles that are to be read as part of Introduction.

 The course is compulsory for students of the Bible program that take part in the “Introduction to the Hebrew Bible”.

 Presence in class is mandatory. Final assignment: Bible proficiency test.    

 
0612-1705-01
 תרגיל נלווה למבוא למקרא (חלק ב')
 Introduction to the Hebrew Bible (II): Currents in Biblical Research Exercise
גב' בורובסקי רחלתרגיל רוזנברג104 ג'1400-1200 סמ'  ב'

בתרגיל המלווה את חלקו השני של שיעור המבוא למקרא, נדון במבחר של סוגיות יסוד מתודולוגיות בתחום המחקר הביקורתי של המקרא. נתמודד עם שאלת התהוות התורה (השערת התעודות וההסברים החלופיים לה) והספרות ההיסטוריוגרפית (הדויטרונומיסטית והכרוניסטית), ונמשיך בניתוח משותף של מאמרי מפתח מרשימת קריאת החובה של שיעור המבוא.

התרגיל חובה לתלמידי מקרא הלומדים את שיעור המבוא.

**התרגילים הנלווים למבוא, חובה לתלמידי החוג למקרא   **את התרגיל יש ללמוד בצמוד לשיעור המבוא.

הנוכחות חובה. מטלת סיום: עבודת גמר קורס.


In this course, which accompanies the second part of the “Introduction to the Hebrew Bible,” we will discuss select methodological issues in the field of biblical criticism. We will deal with the question of the formation of the Pentateuch (the Documentary Hypothesis and the alternative theories) and of the historical writings (the Deuteronomistic History and the Chronistic History), and we will continue analyzing key articles required as part of the Introduction.

The course is compulsory for students of the Bible program that take part in the “Introduction to the Hebrew Bible”.

Presence in class is mandatory. Final assignment: End-term papers

 

 
0612-1706-01
 נוסחים ותרגומים של המקרא
 Versions and Translations of the Bible
פרופ מזרחי נועםתרגיל רוזנברג104 א'1200-1000 סמ'  ב'

מטרת התרגיל להתוודע לעדי הנוסח העתיקים של המקרא ולדרכי השימוש בהם ובכלים המדעיים שפותחו כדי למצות את עדותם הטקסטואלית. מלבד נוסח המסורה, שהוא הטקסט העברי המשמש אותנו עד עצם היום הזה, נכיר גם מסורות נוסח עבריות אחרות (החומש השומרוני, מגילות מדבר יהודה) וכן את מסורות הנוסח המונחות ביסוד תרגומי המקרא שנעשו כבר בעת העתיקה (כגון תרגום השבעים ליוונית, או התרגומים הארמיים למיניהם). עדים אלה מלמדים על מגוון הצורות שלבשו הטקסטים המקראיים מאז העלאתם על הכתב, דרך מסירתם בידי מעתיקים מדור לדור עד לתקופת הדפוס. נלמד על תופעות טקסטואליות שהשפיעו על מסירת נוסח המקרא ועומדות ביסוד ההבדלים בין העדים השונים. כמו כן נעיין במהדורות ביקורתיות של המקרא המציגות בפנינו מבחר של חילופי גרסה, ונלמד את הכלים והגישות המגוונות להערכת גרסאות המקרא השונות.

הקורס מלווה בהגשת 3–4 תרגילים במהלכו.  נוכחות חובה. מטלת סיכום: בחינה 'אמריקאית'.

 The course intends to introduce the ancient textual witnesses of the Hebrew Bible, as well as the ways and critical tools that were developed in biblical research in order to exhaust their textual testimony. In addition to the Masoretic Text, i.e., the received Hebrew text that is known to us today via Jewish tradition, we will learn about other Hebrew texts (the Samaritan Pentateuch, the Dead Sea scrolls) as well as textual traditions that underlie the ancient versions, i.e., translations of the Bible made already in Antiquity (e.g., the Greek Septuagint and the various Aramaic Targumim). These witnesses testify to the variety of textual forms that the biblical texts has assumed since they were first committed to writing, through their copying by successive generations of scribes, until the age of printing press. We will also learn about the range of textual phenomena that were operative in the production of these texts, phenomena that explain some of the many—and sometimes crucial—differences between them. Finally, we will learn to use various critical editions of the Hebrew Bible, which present the reader with selections of variant readings. We shall thus learn the tools and diverse approaches for evaluating the variety of biblical versions.

 
0612-1711-01
 מבוא לפרשנות ימי הביניים: זרמים והתפתחויות
 Introduction to Medieval Bible Exegesis: Trends and Developments
פרופ פוליאק מאירהשיעור רוזנברג204 א'1800-1600 סמ'  ב'
שיעור רוזנברג211 א'1800-1600 סמ'  א'

פרשנות ה"פשט" למקרא פרחה בימי הביניים, בעיקר בין המאה העשירית למאה השלוש-עשרה.  הפרשנות הזו נטתה לגישה לשונית-ספרותית-הקשרית, ולא פעם גם שאלה שאלות ביקורתיות על התנ"ך, על מחבריו ועל התפיסות הגלומות בו. תרמו לכך התפתחויות שונות, כגון עליית האוריינות בקרב היהודים וחשיפתם להשפעת התרבויות המארחות: זו הנוצרית – בארצות מרכז אירופה ובביזנטיון, וזו המוסלמית – בארצות האסלאם, כולל ספרד. בחודשים הראשונים  של הקורס נסקור את הזרמים הפרשניים המגוונים ואת האסכולות החדשות שנוצרו בעידן זה, תוך ליבון היחס שלהם לדגמים פרשניים עתיקים, בפרט אלה המשתקפים בספרות חז"ל. מספר שעורים בתחילת הקורס יוקדשו לפרשנות המקרא במקורות חז"ל, ולאחר מכן נדון בכל האסכולות המרכזית שהתפתחו במאה העשירית באשכנז, במזרח ובספרד. נעיין במבואות שיטתיים שחיברו פרשני ימי הביניים לעבודותיהם ובמתודות שפיתחו בניתוח הטקסט המקראי, ביניהם רש"י ורשב"ם. כמו כן נעיין בפירושים רדיקליים, משל רס"ג והקראים, שיצרו אסטרטגיות קריאה חתרניות של המקרא, ופנו לקהלים חדשים. בהמשך הקורס נעסוק בפרשנות המקרא בצפון ספרד, בפרובנס ובאיטליה. יידונו ההקדמות והשיטות הפרשניות של רבי דוד קמחי, רבי משה בן נחמן ודון יצחק אברבנאל, כמבשר הרנסנס, לצד דמויות פחות מוכרות, וזאת בהקשר הביקורתי של עבודתם על המקרא, בפרט בהקשר ההיסטוריוגרפי ולתובנות שהוליכו לצמיחת ביקורת המקרא המודרנית.

נוכחות חובה. מטלה סופית: בחינה.

Jewish Bible interpretation flourished in the Middle Ages, especially between the 10th and 13th centuries. Contributing factors include the rise of literacy among the Jews and their acculturation in Christian and Muslim lands. In the first months of the course we will discuss diachronic developments in the changing of ancient exegetical models, as well as synchronic developments in the adoption of new exegetical and reading strategies found in the milieu of Christian Bible exegesis and Qur’anic exegesis. Special focus will be given to the “literal” or “Peshat” schools of Jewish Bible exegesis, as well as to radical and reformist reading strategies, and the emergence of new audiences. Excerpts from the commentaries and the programmatic introductions of the medieval commentators will serve as source materials in the course.  Later on we will  focus on the work of Pre-renaissance exegetes who introduced a new historical and critical dimension to their work on the Bible as precursors of the early modern age of biblical criticism.

Final assignment: exam.

 

 
0612-1712-01
 מגילת רות וספר יונה: עיון בטקסט ובמשמעות
 The Books of Ruth and Jonah: a Textual and Thematic Analysis
ד"ר סוצקובר טליהתרגיל רוזנברג208 א'1400-1200 סמ'  ב'

סילבוס לקורס: מגילת רות וספר יונה: עיון בטקסט ובמשמעות

The Books of Ruth and Jonah: A Textual and Thematic Analysis 

תרגיל טקסטואלי למתחילים

שם המרצה: ד"ר טליה סוצקובר

קורס מס':  0612-1712-01      שנת לימודים:  תשע"ט     סמסטר: ב'   היקף שעות: 2    לתואר: ראשון

השיעורים יתקיימו ביום א', 14:00-12:00, בבניין רוזנברג, חדר 208

שעת קבלה: רוזנברג 301, יום ג' 15:00-14:00 (לפי תאום מראש)

דוא"ל: talist@tauex.tau.ac.il

תיאור הקורס

מגילת רות הוא סיפור העוסק בעיקר במערכת היחסים המיוחדת המתפתחת בין אשה לחמותה, שתי אלמנות העסוקות במלחמת הישרדות בארץ יהודה. קורס זה עוסק בשאלות של ביקורת ספרותית וביקורת נוסח, כגון: מבנה העלילה, שמות הגיבורים ופירושיהם, המסרים העולים מן הסיפור ומנהגים מחיי היומיום המשתקפים במגילה. החלק השני של הקורס יידון בספר יונה שעניינו בסירוב הנביא להעביר מסר אלוהי לאנשי נינוה, ובהשלכות שיש לסירוב זה על הנביא עצמו ועל אנשי העיר. גם הדיון בספר יונה יעסוק הן בהבנת נוסח הכתוב, והן בשאלות הנוגעות לביקורת הספרותית, כגון, העונש החמור שהוטל על הנביא, הסוף הפתוח של הספר וכיו"ב. 

הקורס יכלול עיון במילונים למקרא, בסדרות הפרשנות המודרניות ובפרשני ימה"ב.

דרישות הקורס

1. נוכחות בשיעור וקריאת החומרים הנוגעים לשיעור.

2. הגשת שתי עבודות קצרות במהלך הסמסטר, והגשת עבודה קצרה שלישית בתאריך ההגשה האוניברסיטאי (19.8.2019).  

תכנית  השיעורים :

שיעור 1, יום א', 3.3.2019

נושא: מבוא קצר למגילת רות והתחלת הקריאה בפרק א במגילה.  

טקסטים:  רות א 6-1

קריאה

 Campbell, E.F., Ruth (Anchor Bible), Garden City, New York 1975, pp. 6-9.

שיעור 2, 10.3.19

נושא:  רות א 22-6.

קריאה

Campbell, E.F., Ruth (Anchor Bible), Garden City, New York 1975, p. 56.

שיעור 3, 17.3.19

נושא:  רות ב

קריאה

הערך 'פגע' מן ה-HALOT.

שיעור 4, 24.3.19

נושא:  המשך רות ב

קריאה

 Cohn Eskenazi, Tamara and Tikva Frymer-Kensky, The JPS Commentary: Ruth, Philadelphia 2011, p. 35.

  שיעור 5, 31.3.19

נושא:  רות ג

קריאה

א. ארליך, מקרא כפשוטו, ברלין תר"ס, כרך ב', עמ' 401-399.

שיעור 6, 7.4.19

נושא:  המשך רות ג

קריאה

Campbell, E.F., Ruth (Anchor Bible), Garden City, New York 1975, pp. 121-122.

שיעור 7, 14.4.19 [שיעור אחרון לפני חופשת הפסח]

נושא:  רות ד

קריאה

 Cohn Eskenazi, Tamara and Tikva Frymer-Kensky, The JPS Commentary: Ruth, Philadelphia 2011, pp. 90-92.

---------------------------------

שיעור 8, 28.4.19

נושא:  מבוא לספר יונה, התחלת הקריאה ביונה א.

קריאה

אוריאל סימון, יונה עם מבוא ופירוש (סדרת מקרא לישראל), תל-אביב-ירושלים 1992, עמ' 19-3.

Mitchell, H.G., J.M. Powis Smith, J.A. Bewer, A Critical and Exegetical Commentary on Haggai, Zechariah, Malachi and Jonah (ICC), New York 1912, pp. 13-15.

שיעור 9, 5.5.19

נושא:  המשך העיון ביונה א

שיעור 10, 12.5.19

נושא:  יונה ב

קריאה

 Mitchell, H.G., J.M. Powis Smith, J.A. Bewer, A Critical and Exegetical Commentary on Haggai, Zechariah, Malachi and Jonah (ICC), New York 1912, pp. 21-24.

שיעור 11, 19.5.19

נושא:  יונה ג

קריאה

החומר יינתן בהמשך

שיעור 12, 26.5.19

נושא:  יונה ד

קריאה

Sasson, J.M., Jonah (AB), New York: Doubleday 1990, pp. 300-304.

שיעור 13, 2.6.19

נושא:  המשך העיון ביונה ד.

קריאה

Thomas M. Bolin, Freedom beyond Forgiveness: The Book of Jonah Re-Examined, Sheffield 1997, pp. 175-178.

הערה: סדר השיעורים לפי תאריך הוא אופציונלי ונתון לשינויים בהתאם להתקדמות בכיתה.

ביבליוגרפיה

ספרי עזר

ארליך, א., מקרא כפשוטו, ברלין תר"ס, כרך ב'

ברנר, עתליה, אהבת רות, תל אביב תשמ"ח

זקוביץ, י., רות עם מבוא ופירוש (סדרת מקרא לישראל), תל אביב-ירושלים תש"ן

זקוביץ, י., "בין תמונת הגרן במגילת רות למעשה בנות לוט", שנתון למקרא ולחקר המזרח הקדום ג (תשל"ט), עמ' 33-29

סימון, א., יונה עם מבוא ופירוש (סדרת מקרא לישראל), תל-אביב-ירושלים 1992

Bolin, Thomas M., Freedom beyond Forgiveness: The Book of Jonah Re-Examined, Sheffield 1997 

Bush, W., Ruth, Esther (Word Biblical Commentary), Dallas, Texas 1996

Campbell, E.F., Ruth (Anchor Bible), Garden City, New York 1975

Cohn Eskenazi, Tamara and Tikva Frymer-Kensky, The JPS Commentary: Ruth, Philadelphia 2011

Mitchell, H.G., J.M. Powis Smith, J.A. Bewer, A Critical and Exegetical Commentary on Haggai, Zechariah, Malachi and Jonah (ICC), New York 1912

Sasson, J.M., Ruth, Baltimore 1979

Sasson, J.M., Jonah (AB), New York: Doubleday 1990

Wolff, H.W., Obadiah and Jonah: A Commentary, translated by M. Kohl, Minneapolis 1986

ספרות נוספת

אמית, י., לקרוא סיפור מקראי, ירושלים: הוצ' משרד הביטחון, תש"ס

בובר, מרדכי מרטין, "סגנון המלה המנחה בסיפורי התורה", בתוך: דרכו של מקרא: עיונים בדפוסי סגנון בתנ"ך, ירושלים 1964, עמ' 84-299.

בר אפרת, ש., העיצוב האמנותי של הסיפור במקרא2, תל אביב 1984

פולק, פ., הסיפור במקרא, מהדורה שנייה מתוקנת ומורחבת, ירושלים תשנ"ט

Amit, Y., “The Multi-Purpose ‘Leading Word’ and the Problems of its Usage”, Prooftexts 9 (1989), pp. 99-114

Trible, P., Rhetorical Criticism: Context, Method, and the Book of Jonah, Minneapolis 1994

Wolde, E. van, “Texts in Dialogue with Texts: Intertextuality in the Ruth and Tamar Narratives”, Biblical Interpretation 5 (1997), pp. 1-28

מילונים

ליונשטאם, ש"א (עורך), בהשתתפות בלאו, י., אוצר לשון המקרא: קונקורדנציה שלמה ומלון עברי ואנגלי, ירושלים 1957-1968

Brown, F., S.R. Driver, C.A. Briggs, A Hebrew and English Lexicon of the Old Testament (BDB), Oxford 1968 

Koehler, L. and W. Baumgartner, The Hebrew and Aramaic Lexicon of the Old Testament (HALOT), revised by W. Baumgartner and J.J. Stamm, translated by M.E.J Richardson, Leiden 1994-2000

The book of Ruth portrays Ruth and Naomi’s journey for survival in the land of Judah. Between Ruth and her mother-in-law, Naomi, develops a close and complex relationship from which both women benefit. The course discusses the interactions between the characters, and it addresses matters of plot, style, and the everyday customs emerging from between the lines, as well. The second part of the course examines the book of Jonah, the prophet who dared to decline the divine call to duty. A close reading of the book will include a consideration of wording, style and theological difficulties, with regard to the relationship between God, Jonah and the people of Nineveh.    

 

 
0612-1713-01
 תרגיל נלווה לפרשנות ימי-הביניים
 Companion Exercise in Medieval Exegesis: Esther
מר ניר סיוןתרגיל רוזנברג102 א'2000-1800 סמ'  ב'

הטון הנובליסטי, העמום והגלותי של מגילת אסתר מהווה כר פורה לפרשני ימי הביניים להציג את נסיבות זמנם כמו את כושרם הספרותי והאינטלקטואלי החורג מן המקרא. בקורס זה נראה כיצד קשת פרשנים רחבה, העולה מהקשרים גיאוגרפיים ותרבותיים שונים, הצליחה לדון במגילה בקול ברור וחדשני בד בבד עם השיח המתקיים ברקע עם המסורת המדרשית הענפה והסבוכה על מגילת אסתר. הפרשנים שנדון בהם: רב סעדיה גאון (רס"ג), יפת בן עלי, ר' שלמה יצחקי (רש"י), ר' אברהם אבן עזרא (ראב"ע), ר' לוי בן גרשם (רלב"ג) וכן ר' ישעיה די טראני (רי"ד) וקודמיו הביזנטיים המסתברים.

בין השאלות שנשאל בקורס: מה ניתן ללמוד מהפירושים על יחסי יהודים וגויים? כיצד טיפול שונה בתודעת אסתר וביחסיה עם מרדכי מבטא אנתרופולוגיה שונה? האם האופי המיוחד של אסתר דוחף את הפרשנים לדון בנושאים כגון יופי ואהבה?

 סדר הצגת הנושאים יהלום רק במידה את קורס המבוא ואף אינו מחייב ידע מוקדם.

נוכחות חובה. מטלת סופית- עבודה.

The book of Esther’s novelistic themes, ambiguous tone and focus on the diaspora are a fertile ground for medieval exegetes wishing to display an understanding of their historical circumstances as well as their changed intellectual and literary norms. In this course, we shall see how a range of Jewish medieval bible exegetes hailing from different periods and geographical contexts, made their own unique voices heard while tackling the weight of the many interconnected midrashic commentaries on Esther. The exegetes in question will be Sa’adiah Gaon, Yefet ben Eli, Rashi, Abraham ibn Ezra, Gersonides, Isaiah di Tirani and his possible Byzantine predecessors.

Among the questions the course shall raise: What does Esther teach the exegetes about Jewish-Gentile relations? How do differences in presenting Esther’s psychology and treatment of Mordecai translate into differing anthropologies? Do the exegetes broach the subjects of beauty and love goaded by Esther novelistic themes?

The order of topics shall be somewhat concurrent with the introductory course on Jewish Medieval exegesis, but does not follow it too closely, nor does it require any prior knowledge of the subject.

 

 
0612-2004-01
 לשון המקרא וסגנונו
 Biblical Hebrew: Language and Style
ד"ר סוצקובר טליהשיעור רוזנברג104 א'1400-1200 סמ'  א'

הקורס עוסק בתחביר לשון המקרא, בתורת השיח ובסגנונות המיוחדים לסיפורת ולשירה המקראית. הגישה בקורס היא מעשית: מרבית הזמן מוקדשת לניתוח לשוני ותחבירי של קטעי טקסט, תוך הדגשת הזיקה שבין הפסוק הנתון להקשרו הרחב יותר. מטרת הקורס היא להנחות את קוראי הטקסט המקראי להתמודד עם סוגיות לשוניות רלוונטיות לפרשנות המקרא מתחום תורת התחביר, כגון: ניתוח הפסוקית לחלקיה התחביריים (נושא, נשוא, מושא, לוואי, תמורה וכיו"ב), זיהוי סוגי השעבוד (זמן, אופן, תנאי, מטרה וכו') והבנת מערכת זמני הפועל. מתחום תורת השיח יידונו הנושאים קישוריות וסדר המילים. כל זאת תוך חידוד ההבחנה בין טקסטים מתקופות שונות (לשון ימי הבית הראשון לעומת לשון בית שני) ומז'אנרים שונים (שירה ופרוזה).

נוכחות חובה. מטלת סיום: מבחן.

  

סילבוס לקורס: לשון המקרא וסגנונו

Language and Style in the Hebrew Bible

אופן לימוד: שיעור ותרגיל

שם המרצה: ד"ר טליה סוצקובר

 

קורס מס':  0612200401   שנת לימודים: תשע"ט  סמסטר:  א'  היקף שעות: 2 ש"ס    לתואר: ראשון

 

השיעורים יתקיימו ביום א' 14:00-12:00, רוזנברג 104

שעת קבלה: יום ג' ב-14:00, רוזנברג 301, לפי תאום מראש

דוא"ל: talist@tauex.tau.ac.il

 

תיאור הקורס

הקורס עוסק בתחביר לשון המקרא, בתורת השיח ובסגנונות המיוחדים לסיפורת ולשירה המקראית. הגישה בקורס היא מעשית: מרבית הזמן מוקדשת לניתוח לשוני ותחבירי של קטעי טקסט, תוך הדגשת הזיקה שבין הפסוק הנתון להקשרו הרחב יותר. מטרת הקורס היא להנחות את תלמיד המקרא להתמודד עם סוגיות לשוניות רלוונטיות לפרשנות המקרא מתחום תורת התחביר ותורת השיח, כגון: ניתוח הפסוקית לחלקיה התחביריים (נושא, נשוא, מושא, לוואי, תמורה וכיו"ב), זיהוי סוגי השעבוד (זמן, אופן, תנאי, מטרה וכו'), מערכת הזמנים והפועל. מתחום תורת השיח יידונו הנושאים קישוריות וסדר המילים. כל זאת תוך חידוד ההבחנה בין טקסטים מתקופות שונות (לשון ימי הבית הראשון לעומת לשון בית שני) ומז'אנרים שונים (שירה ופרוזה).

 

דרישות הקורס

1) נוכחות חובה.

2) 3-2 תרגילים להגשה במהלך הקורס.

3) מבחן בסוף הקורס: מועד א' 24/01/2019, 9:00; מועד ב' 21/02/2019, 9:00.

 

ביבליוגרפיה יסודית:

  1. חיים רבין, תחביר לשון המקרא, ערך ש' שקולניקוב, ירושלים תשכ"ה (להלן: רבין).   
  2. Gesenius, W. and E. Kautzsch, Geseniusʼ Hebrew Grammar (revised by A.E. Cowley), Oxford 1985.
  3. B.K. Waltke and M. O’Connor, An Introduction to Biblical Hebrew Syntax, Winona Lake 1990 (להלן: וולטקה ואוקונור).
  4. T.O. Lambdin, Introduction to Biblical Hebrew, London 1973.

עיון נוסף:

  1. אברהם אבן שושן, המילון העברי המרוכז, קרית ספר, ירושלים, מהדורה מורחבת ומעודכנת, תשס"ג, מוסף ג': "תקציר הדקדוק העברי" (להלן: אבן שושן). הסקירה מתמצתת את דקדוק הלשון העברית, ונועדה להשלים רקע כללי בלשון עברית.
  2. י' בלאו, יסודות התחביר, ירושלים 1987.
  3. א' כהן (ועוד), מילון מונחים בבלשנות שימושית, ירושלים תשמ"ו.
  4. י' פרץ, תחביר הלשון העברית, רמת-גן תשט"ו.
  5. ח' רבין, שפות שמיות, ירושלים תשנ"א.
  6. א' רובינשטין, העברית שלנו והעברית הקדומה, משרד הבטחון, תל-אביב תשמ"א.
  7. אורה רודריג-שורצולד ומיכאל סוקולוף, מילון למונחי בלשנות ודקדוק, אבן יהודה תשנ"ב.

 

תוכנית  השיעורים :
שיעור 1 (14/10/18)

  1. מבוא כללי - העברית המקראית: תולדותיה ומקומה בין הלשונות השמיות
  2. מושגי יסוד בתורת הדקדוק: ההבחנה בין תורת ההגה (Phoology): תורת הצורות (Morphology), תחביר (Syntax), שיח (Discourse).
  3. הדגמת בעיות מתחום התחביר ומתחום השיח (חילופי תור ונושא).
  4. רענון מונחי יסוד בפונולוגיה (עיצורים, תנועות, הברות, אותיות השמוש, הטעמה, טעמים, ניקוד), ובמורפולוגיה (חלקי הדבור: שם עצם, תואר השם, פועל, תואר הפועל, מליות, מושגי ה"שרש", מושג ה"ידוע").

 

קריאה:

1) ח' רבין, שפות שמיות, ירושלים תשנ"א, עמ' 5-1, 71-46, או: ח' רבין, "עברית", אנצקלופדיה מקראית, כרך ו', טור' 70-51.

2) וולטקה ואוקונור, עמ' 22-2.

3) רבין, עמ' 8-1.

 

ראו גם:

א' כהן (ועוד), מילון מונחים בבלשנות שימושית, ירושלים תשמ"ו.

א' רובינשטין, העברית שלנו והעברית הקדומה, תל-אביב תשמ"א.

 

שיעורים 2 + 3 (21/10/18, 28/10/18)

  1. מונחי יסוד בתחביר: המשפט (Sentence), הצירוף (Phrase), הפסוקית (Clause). חלקי המשפט העיקריים: נושא, נשוא; חלקי המשפט הטפלים/המשלימים: תאור, מושא, לואי
  2. תחביר המקרא (חלקי הנושא והנשוא) - הפסוקית השמנית (לעומת הפסוקית הפעלית)
  3. הגוף הסתמי והאוגד.

 

קריאה:

1) רבין, עמ' 16-8, 27-20 (האוגד), 44-35 (הגוף הסתמי והסביל)

 

שיעורים 4 + 5 + 6 (4/11, 11/11, 18/11)

תחביר המקרא: חלקי התיאור (ההבחנה בין תאור למושא), המושא (סוגי המושא הישיר, העקיף, הפנימי, הכפול, ה"תמייז", המקור המוחלט), הלוואי - הגרעין והלוואי, התמורה, שם התואר, הסמיכות.

 

קריאה: רבין, עמ'  73-44.

 

שיעור 7 (25/11)

תחביר המקרא: פסוקית היחוד, פסוקית חד-אברית, סדר המלים.

 

קריאה:

1) רבין, עמ' 19-16, 78-74.

 

שיעורים 8 + 9 (2/12, [9/12 חופשת חנוכה] 16/12)

תחביר המקרא:

  1. סוגי החיבור הקיימים בין משפטים (חיבור אסינדטי או סינדטי).
  2.  היחס בין הפסוקיות במשפט המחובר (Parataxis), היחס בין הפסוקיות במשפט המורכב (Hypotaxis).
  3. סוגי השעבוד: פסוקיות נושא, מצב (= "חאל"), זיקה, מושא, תאור (זמן, מקום, סיבה, תכלית, תוצאה, השוואה). הדגמה לפי יחידות חוק וסיפור.
  4. פסוקיות התנאי והויתור.

 

קריאה:

1)  רבין, עמ' 120-85.

 

שיעורים 10 + 11 (23/12, 30/12)

מערכת הפועל  (מורפולוגיה: בניינים, גזרות), זמנים ואספקטים בלשון המקרא.

 

קריאה:

  1.  רבין, עמ' 35-27.
  2.  א' רובינשטין, העברית שלנו והעברית הקדומה, תל-אביב תשמ"א, עמ' 26-14.

 

קריאה נוספת:

S.R. Driver, A Treatise on the Use of Tenses in Hebrew and some other Syntactical Questions, London 1892 (new edition with introduction by W. Randall Gar, Michigan, 1998).

A. Niccaci, The Syntax of the Verb in Classical Hebrew Prose, Sheffield 1990.

 --“On the Hebrew Verbal System”, in: R.D. Bergen (ed.), Biblical Hebrew and Discourse Linguistics, pp. 117-137.

Bergen, Robert D., ed. Biblical Hebrew and Discourse Linguistics. Dallas TX 1994.

 

 

שיעור 12 (6/1/2019)

סוגיות מתורת השיח: דאיקסיס (קשרים) וסדר מילים בפסוקית.

קריאה:

פ' פולק, "מרקם המלים ועיצוב סגנוני" (פרק שני) מתוך הסיפור במקרא (מהדורה שנייה מורחבת), ירושלים תשנ"ד, עמ' 106-11.

פ' פולק, "תמורות ותקופות בלשון הסיפורת במקרא", חלק ראשון ושני, בית מקרא 43 (תשנ"ח), עמ' 52-30, 160-142.

צבי שראל, מבוא לניתוח השיח, תל אביב תשנ"א.

B.L. Bandstra, “Word order and Emphasis in Biblical Hebrew Narrative: Syntactic Observations on Genesis 22 from a Discourse Perspective”, in: W.R. Bodine (ed.), Linguistics and Biblical Hebrew, Winona Lake, Ind. 1992, pp. 109-123.

W.R. Bodine (ed.), Discourse Analysis of Biblical Literature, What It Is and What It Offers, Atlanta 1995.

  1. Niccaci, “Analysis of Biblical Narrative”, in: R.D. Bergen, Biblical Hebrew and Discourse Linguistics, Dallas-Winona Lake, Ind. 1994, pp. 175-198.

 

 

שיעור 13 (13/1)

לשון ימי הבית השני

קריאה:

אבא בנדויד, לשון מקרא ולשון חכמים, תל אביב תשכ"ז, עמ' 80-60.

 

 

הערות: סדר השיעורים הוא אופציונלי ונתון לשינויים בהתאם להתקדמות בכיתה.

יתכן שיחולו מעט שינוים בפריטי קריאה.

 

The course discusses Biblical Hebrew syntax and discourse. It aims to train students to identify the syntactic constituents of the biblical clause, such as the subject, predicate, objects, adverbial complements, and types of subordination. As for discourse analysis, the topics of deixis and word-order will be introduced. Lastly, the main linguistic phenomena that help to distinguish between early and late Biblical Hebrew, and between biblical poetry and prose, will also be pointed out.

 

The Lester and Sally Entin Faculty of Humanities
Course syllabus: Language and Style in the Hebrew Bible
סילבוס לקורס: לשון המקרא וסגנונו
modus: lecture course
Name of Lecturer: Dr. Talia Sutskover
course no.: 0612200401 academic year: 2018/19 semester: A hours: 2 degree: BA
Class will be held on Sunday, 12:00-14:00, Rosenberg 104
Reception hours: Tuesday, 14:00, Rosenberg 301 (by appointment)
E-mail address: talist@tauex.tau.ac.il
Course Description
The course discusses Biblical Hebrew syntax and discourse. It aims to train students
to identify the syntactic constituents of the biblical clause, such as the subject,
predicate, objects, adverbial complements, and types of subordination. As for
discourse analysis, the topics of deixis and word order will be introduced. Lastly, the
main linguistic phenomena which help distinguish between early and late Biblical
Hebrew, and between poetry and prose, will also be pointed out.
Course Requirements
1. Attendance is mandatory.
2. 2-3 exercises to be handed in during the semester.
3. Final exam. Date A: 24 January, 2019, 9:00; Date B: 21 February, 2019, 9:00.
Basic Bibliography
1( חיים רבין, תחביר לשון המקרא, ערך ש' שקולניקוב, ירושלים תשכ"ה )=רבין( (
(2) Gesenius, W. and E. Kautzsch, Geseniusʼ Hebrew Grammar (revised by
A.E. Cowley), Oxford 1985.
(3) B.K. Waltke and M. O’Connor, An Introduction to Biblical Hebrew
Syntax, Winona Lake 1990.
(4) T.O. Lambdin, Introduction to Biblical Hebrew, London 1973.
Additional Items
5( אברהם אבן שושן, המילון העברי המרוכז, קרית ספר, ירושלים, מהדורה מורחבת (
ומעודכנת, תשס"ג, מוסף ג': "תקציר הדקדוק העברי" )להלן: אבן שושן(. הסקירה
מתמצתת את דקדוק הלשון העברית, ונועדה להשלים רקע כללי בלשון עברית.
. 6( י' בלאו, יסודות התחביר, ירושלים, חלקים א-ב, 1987 (
7( א' כהן )ועוד(, מילון מונחים בבלשנות שימושית, ירושלים תשמ"ו. (
8( י' פרץ, תחביר הלשון העברית, רמת-גן תשט"ו. (
9( ח' רבין, שפות שמיות, ירושלים תשנ"א. (
11 ( א' רובינשטין, העברית שלנו והעברית הקדומה, משרד הבטחון, תל-אביב תשמ"א. (
11 ( אורה רודריג-שורצולד ומיכאל סוקולוף, מילון למונחי בלשנות ודקדוק, אבן יהודה (
תשנ"ב.
The Lester and Sally Entin Faculty of Humanities
Schedule
Lesson 1 (14/10/2018)
a. Introduction, The Historic Layers of the Hebrew Language
b. Basic concepts in linguistics (phonology, morphology, syntax, discourse analysis)
c. What are syntactic problems and problems in discourse analysis
d. A quick review of basic terms in Hebrew phonology (consonants, vowels, syllable)
and morphology (noun, verb, adjective, adverb, particles, root, article)
Required Reading
71-46 , או: ח' רבין, "עברית", , 1( ח' רבין, שפות שמיות, ירושלים תשנ"א, עמ' 5-1
. אנצקלופדיה מקראית, כרך ו', טו' 71-51
. 2( רבין, עמ' 8-1
1) B.K. Waltke and M. O’Connor, An Introduction to Biblical Hebrew
Syntax, Winona Lake 1990, pp. 2-22.
Also see:
א' כהן )ועוד(, מילון מונחים בבלשנות שימושית, ירושלים תשמ"ו.
א' רובינשטין, העברית שלנו והעברית הקדומה, תל-אביב תשמ"א.
Lessons 2+3 (21/10, 28/10)
a. The essential syntactic constituents: sentence, clause, subject, predicate, object,
attribute, adverb
b. Biblical syntax: The nominal clause
c. The copula; the impersonal subject; passive verbs
Required Reading
27-21 )האוגד(, 44-35 )הגוף הסתמי והסביל(. , 1( רבין, עמ' 16-8
Lessons 4+5+6 (4/11, 11/11, 18/11)
Biblical syntax: objects vs. adverbs, types of objects, the tamyiz, the infinitive
absolute; types of attributes, constructs, apposition
Required Reading
. 1( רבין, עמ' 73-44
Lesson 7 (25/11):
The focus construction (Nominative Absolute, word order); elliptical clauses
Required Reading
.78-74 , 1( רבין, עמ' 19-16
Lessons 8+9 (2/12, 16/12)
a. Syndetic and asyndetic clauses
b. Parataxis and hypotaxis
c. Types of subordination
d. Conditional clauses
Required Reading
. 1( רבין, עמ' 121-85
Lessons 10-11 (23/12, 30/12)
The verbal system: morphology: stems and the weak verb; tenses, aspects and
modes.
Required Reading
The Lester and Sally Entin Faculty of Humanities
. 1( רבין, עמ' 35-27
. 2( א' רובינשטין, העברית שלנו והעברית הקדומה, תל-אביב תשמ"א, עמ' 26-14
Additional Reading
3. S.R. Driver, A Treatise on the Use of Tenses in Hebrew and some other Syntactical
Questions, London 1892 (new edition with introduction by W. Randall Gar,
Michigan, 1998).
4. A. Niccaci, The Syntax of the Verb in Classical Hebrew Prose, Sheffield 1990.
5. --“On the Hebrew Verbal System”, in: R.D. Bergen (ed.), Biblical Hebrew and
Discourse Linguistics, pp. 117-137.
6. Bergen, Robert D., ed. Biblical Hebrew and Discourse Linguistics. Dallas TX
1994.
Lesson 12 (6/1/2019):
Topics in discourse analysis: deixis, cohesion, and word order.
Reading
1. פ' פולק, "מרקם המלים ועיצוב סגנוני" )פרק שני( מתוך הסיפור במקרא )מהדורה שנייה מורחבת(,
. ירושלים תשנ"ד, עמ' 116-11
, 2. –, "תמורות ותקופות בלשון הסיפורת במקרא", חלק ראשון ושני, בית מקרא )תשנ"ח(, עמ' 52-31
.161-142
3. צבי שראל, מבוא לניתוח השיח, תל אביב תשנ"א.
4. B.L. Bandstra, “Word order and Emphasis in Biblical Hebrew Narrative: Syntactic
Observations on Genesis 22 from a Discourse Perspective”, in: W.R. Bodine (ed.),
Linguistics and Biblical Hebrew, Winona Lake, Imd. 1992, pp. 109-123.
5. W.R. Bodine (ed.), Discourse Analysis of Biblical Literature, What It Is and What
It Offers, Atlanta, 1995.
6. A. Niccaci, “Analysis of Biblical Narrative”, in: R.D. Bergen, Biblical Hebrew and
Discourse Linguistics, Dallas-Winona Lake, Ind. 1994, pp. 175-198.
Lesson 13 (13/1/19)
Late Biblical Hebrew
Required Reading
. 1( אבא בנדויד, לשון מקרא ולשון חכמים, תל אביב תשכ"ז, עמ' 81-61
Note: This schedule is tentative and may change as the course progresses.
There may also be slight changes in the bibliography during the course.

 
0612-2005-01
 קריאה בין תרבותית בתנ"ך ובספרות המזרח הקדום
 Intercultural reading of the Bible and Ancient Near Eastern Literature
ד"ר בר תור אסנתשיעור רוזנברג001 א'1200-1000 סמ'  א'

 קורס בעל אופי מבואי המיועד לתלמידי תואר ראשון במקרא ולתלמידים מחוגים אחרים, שמטרתו לסקור ב'מבט-על' את הקשר בין הטקסטים המקראיים לסביבה התרבותית והספרותית שלהם, קרי: התרבויות המסופוטמית, המצרית, האשורית, החיתית והכנענית. הקורס, העשיר במצגות ובחומר ויזואלי, נותן פרספקטיבה תרבותית-היסטורית רחבה על המקרא. הקורס מציג מגוון רחב של זיקות והשפעות תרבותיות, המשתקפות בז'אנרים ספרותיים שונים: סיפורת, שירה, חוק, ספרות חוכמה ועוד. חלק מהטקסטים המקראיים שיידונו: חלום יעקב (בר' כח 10–22); טקס שילוח השעיר לעזאזל (ויק' טז); חוקי השור הנוגח (שמ' כא 28–32, 35–36); מגילת איכה.

נוכחות חובה. מטלת סיום: בחינה.

תלמידים שהשתתפו בעבר בשיעור "עם לבדד ישכון"  לא יירשמו לשיעור זה.

 

An introductory course designed for BA students in biblical studies and for students of other departments, aiming to survey and give an overview of the relations between biblical texts and their cultural and literary environment, i.e., Mesopotamian, Egyptian, Assyrian, Hittite and Canaanite cultures. Using rich visual presentations, the course gives a wider cultural and historical perspective on the Bible. The course presents a wide range of cultural bonds and influences, as reflected in different genres: narrative, poetry, law, wisdom literature, etc. Some of the biblical texts to be discussed in detail are Jacob’s dream (Gen 28:10–22); the ritual of the scapegoat (Lev 16); the laws of the goring ox (Exod 21:28–32, 35–36); the Book of Lamentations. Final assignment: Final exam.

 

 
0612-2006-01
 נבואה: עיונים בנביאי תרי-עשר
 Selected Chapters From the Twelve Minor Prophets
גב' בורובסקי רחלתרגיל רוזנברג206 ג'1600-1400 סמ'  א'

'תרי עשר' הוא קובץ של שנים-עשר ספרי נבואה קצרים, חלקם מימי הבית הראשון וחלקם מימי הבית השני. כל ספרי הנבואה הללו עברו עריכות ועיבודים בתקופות שונות. בקורס נלמד את תפיסות העולם השונות העולות מארבעה מספרי נבואה מתוך התרי-עשר: הושע, עמוס, חגי ומלאכי. נלמד את המבנה הספרותי שלהם, את העריכות המשוקעות בהם ואת חשיבותם להיסטוריה של ישראל בעת העתיקה.

במהלך הקורס נכיר את השימוש בכלי המחקר העיקריים לניתוח טקסט מקראי בדרך הקריאה הצמודה: קונקורדנציה, מילונים, ספרי דקדוק, אנציקלופדיות. נוסיף לדיון את עדותם של עדי הנוסח השונים, ונכיר את השימוש בספרי פירוש מסורתיים וביקורתיים.

נוכחות חובה. מטלת סיום: במהלך הקורס יתקיימו 4 בחינות בקיאות – בחינה אחת לכל  ספר. בחינות הבקיאות יהוו 40% מציון הקורס. בסיום הקורס תינתן עבודת סיכום שתהווה 60% מציון הקורס.

The Twelve is a collection of twelve short prophetic books, some from the First Temple period and some from the time of the Second Temple. All these books have been edited in different periods. The course focuses on the different worldviews that emerge from four prophetic narratives: Hosea, Amos, Haggai and Malachi. We will study their literary structure, their redactions and their importance to the history of Israel in Antiquity.

Students will be guided in the art of close reading of biblical texts. We will introduce research tools, such as concordances, dictionaries, grammars and encyclopedias. We will also take into account text-critical evidence of the ancient versions, and get to know Jewish Medieval exegetes and critical commentaries.

 
0612-2014-01
 זהות וזרות בספרות התורה
 Identity and Alliance in the Pentateuch
פרופ רום שילוני דלית מריםשיעור רוזנברג208 א'1600-1400 סמ'  ב'

כמו היצירה המקראית בכל גווניה, גם ספרות התורה מציירת את ישראל כמי שבאו לארצם מן החוץ, ממסופוטמיה (אור ו/או חרן) או ממצרים, לארץ מיושבת בעמים כנעניים. הקורס מתמקד בדרכי עיצובה של תפיסת הזהות הלאומית של ישראל במקורות שונים בתורה, שבכולם מודגש מימד הזרות למרחב התרבותי הסובב.

הגישה המחקרית היא בין-תחומית: תפיסות הזהות הלאומית במקרא יידונו מתוך עיון בטקסטים השונים בתורה ועל פי גישות מחקריות שונות במחקר התורה. בנוסף, ייבחנו הטקסטים על פי מחקרים מודרניים ופוסט-מודרניים של זהות לאומית (ethnic identification, ethnicity) וגישות סוציולוגיות ופסיכולוגיות של הגדרות זהות קבוצתית (group identity), שבהן נמתחים קווים ברורים של הייררכיה וסטראוטיפיזציה, היוצרים מנגנונים של בדלנות ושל קביעת אחרוּת. מנגנונים אלה בונים לגיטמציה של קבוצה אחת ודה-לגיטימציה של האחרת.

נעסוק במעגלים אחדים של הגדרות לאומיות קבוצתיות: בין ישראל לעמים הכנעניים ולארם בסיפורי האבות: אברהם-יצחק ויעקב (פרקים מספר בראשית ודברים כו 5–10); הדרישות להיבדל משבעת העמים או מגויי הארץ בקובצי החוק בתורה (שמות כג, לד; ויקרא יח, כ; דברים ז).

נוכחות חובה. מטלת סיום- בחינה.

As generally in biblical literature, the Pentateuch portrays Israel coming from the outside, whether from Mesopotamia (Ur and/or Haran) or Egypt, to a land settled by Canaanite peoples. This course traces the diverse ways national identity conceptions were formulated in different sources of the Pentateuch, looking at the emphasis given to the foreign background of Israel in its cultural surrounding sphere.

The methodology is interdisciplinary: national identity conceptions will be investigated through several critical methods in Pentateuchal Studies, and with modern and post-modern studies of ethnic identification and ethnicity, as well as sociological and psychological approaches to group-identity studies. These approaches reveal the clear hierarchy and stereotipization lines that are stretched, and the paradigms of exclusivity and otherness that structure processes of legitimization and de-legitimization of one group over the other.

We will study several circles of national group-identities, including those between Israel and the Canaanite peoples and Aram in the Patriarchal stories: Abraham-Isaac and Jacob (chapters from Genesis and Deuteronomy 26:5-10); the commandments to separate from the seven peoples, from the “peoples of the land” in the Pentateuch law codes (Exodus 23, 34; Leviticus 18, 20; and Deuteronomy 7).

 

 
0612-2015-01
 ספר בראשית: בריאת העולם וראשית האנושות
 The Book of Genesis: the Primeval History
ד"ר דרשן גיאשיעור רוזנברג105 א'1400-1200 סמ'  א'

סיפורי ספר בראשית הם מנכסי צאן הברזל של הספרות האנושית, והבנת משמעותם ואופן חיבורם הם מיסודות חקר המקרא. במהלך סמסטר א' נדון ביחידת סיפורי ראשית האנושות (בראשית א–יא) ונתחקה אחר המסורות והמקורות השונים המשוקעים בה. נעמוד על תהליך חיבורה של היחידה  ונבחן את קווי הזיקה לספרות עמי הסביבה. נדון במלאכת הסיפור ובטכניקות האומנותיות של החיבור המקראי, כמו גם בשאלות הלשון, הנוסח והאמונות המשתקפים בסיפורים. בד בבד נתוודע אל כלי העזר הפילולוגיים-היסטוריים המשמשים בחקר המקרא ונתרגל את השימוש בהם.

נוכחות חובה. מטלת סיום: בחינת בית

Amongst the treasures of world literature, the stories of Genesis are foundational and formative for biblical historiography and research alike. During the first semester, we shall look at the unit relating to primeval history (Genesis 1–11), tracing the various traditions and sources embedded in it. We shall explore the composition process, the affinities between the unit and other ancient Near Eastern literatures, the artistic and literary techniques it displays, and its central ideas and tenets. Students will be introduced to the philological-historical aids used in biblical research and begin putting them into practice.

 

 
0612-2016-01
 ספר בראשית: סיפורי אבות
 The Book of Genesis: the Stories of the Forefathers
ד"ר דרשן גיאשיעור רוזנברג212 א'1400-1200 סמ'  ב'

בתודעה ההיסטורית של ישראל באו אבותיו ממסופוטמיה (אור ו/או חרן) או ממצרים לארץ מיושבת בעמים כנעניים. הקורס מתמקד בצמתים היסטוריים אחדים שחייבו את היוצרים במקרא להגדיר ולהגדיר-מחדש את זהותו של העם (או של קבוצות מתוכו), ולהבדיל אותו(/ן) מקבוצות אחרות ומעמים אחרים במרחב.

הגישה המחקרית היא בין-תחומית: נשלב בעיון במקרא גישות סוציולוגיות של הגדרות קבוצתיות ונכיר מנגנונים של בדלנות ושל קביעת 'אחרוּת'. על פי אלה, נעסוק בארבעה מעגלים של הגדרות לאומיות קבוצתיות: (1) בין ישראל לעמים הכנעניים ולארם בסיפורי האבות: אברהם-יצחק ויעקב (פרקים מספר בראשית ודברים כו 5–10), ובקובצי החוק בתורה (שמות כג, לד; ויקרא יח, כ; דברים ז). נתבונן באופן שבו מועתק הבידול מן העמים הכנעניים ומשרת עימותים פנימיים בישראל: (2) בין יהודה לישראל (מלכים ב׳ יז 7–23); ובין ישראל לשומרונים (מלכים ב׳ יז 24–41; עזרא ד 1–4); (3) בין הגולים מיהודה לבבל לנשארים בה בספר יחזקאל (יחזקאל טז לעומת כ); (4) בין השבים לציון לעמי הארצות בספר עזרא-נחמיה (עזרא ט–י; נחמיה יג).

נוכחות חובה. מטלה סופית- בחינה.

 

According to the historical memory of Israel, its Patriarchs came from Mesopotamia (Ur and/or Haran) or Egypt to a land populated by Canaanite peoples. This course focuses on several historical junctions that obligated biblical authors to define and constantly re-define the people’s national identity (or groups within it), and to separate it (them) from other national groups and peoples in the area.

The methodology of this course is interdisciplinary. We will integrate critical methods of biblical studies with sociological and psychological approaches to group-identity issues. These approaches will serve in the discussion of four circles of national group identities: (1) Between Israel and the Canaanite peoples and Aram in the Patriarchal stories: Abraham-Isaac and Jacob (chapters from Genesis and Deuteronomy 26:5-10) and in the Pentateuch’s law codes (Exodus 23, 34; Leviticus 18, 20; and Deuteronomy 7). We will further study the ways this separation was transformed to internal, Israeli conflicts. (2) Between Judah and Israel (2 Kings 17:7-23) and between Israel and the Samaritans (2 Kings 17:24-41; Ezra 4:1-4). (3) Between the Babylonian exiles and those who remained in Judah in the Book of Ezekiel (Ezekiel 16 and 20). (4) Between the Returnees to Zion and “the peoples of the lands” in Ezra-Nehemiah (Ezra 9–10; Nehemiah 13).

 

 
0612-2017-01
 יחזקאל: הנביא ונבואתו בהקשר בבלי
 Ezekiel: The Prophet and his Prophecy in Babylonian Context
פרופ רום שילוני דלית מריםשיעור רוזנברג208 א'1800-1600 סמ'  א'

 הקורס מוקדש לנבואות נבחרות מספר יחזקאל, הכהן איש ירושלים אשר הוגלה עם גולי יהויכין בבלה, ובה קיבל את שליחותו הנבואית. בכישרון רטורי, שהוכר כבר בימיו, מעצב יחזקאל עולם מחשבה המשקף התמודדות עם החורבן והגלות בראשית המאה השישית לפנה"ס. נושא בולט בנבואותיו הוא הצורך לבנות מחדש את זהות הקהילה הגולה כ'עמו' של האל. נעקוב אחר עיקרי המהלכים האידאולוגיים הללו: העיסוק של יחזקאל בשאלת מקומו של אלוהים – נוכחותו במקדש או בשמים בירושלים או בבבל; תפיסות האלוהים המתגלות בספר באשר לדמותו כלוחם, כשופט וכאלוהי עמו; שאלת הצדק האלוהי; מעמדן של כל אחת מן הקהילות היהודאיות לפני האלוהים, עברן והעתיד הצפוי להן. נלמד כיצד מעצב יחזקאל אידאולוגיה גלותית בבלית הנוטעת תקוה בגולי יהויכין, וגודעת תקווה מיושבי ירושלים, ונשאל: האם ידע יחזקאל את החברה הבבלית? האם היה חלק ממנה ומתרבותה?

נוכחות חובה. מטלת סיום- בחינה.

This course is dedicated to selected prophecies from the Book of Ezekiel, the Jerusalemite priest who was deported, with the Jehoiachin exiles, to Babylonia, where he got his prophetic mission. With great rhetorical talent (which was recognized already in his life-time), Ezekiel formulated a theological world of thought that could face the atrocities of destruction and dislocation by the early sixth century BCE. A central topic in his prophecies is the need to re-establish the identity of the community of exiles as “the people” of God. We will follow the major ideological (and theological) steps Ezekiel took: His discussions of the presence of God – in the temple or in heaven, in Jerusalem or in Babylon; conceptions of God, portraying him as warrior, judge, and as the God of his people; divine justice; the status of each of the Judean communities before God, their past, and the future prospects that awaits each of the two. We will study how Ezekiel structured a Babylonian exilic ideology, that could give hope to the Jehoiachin exiles, and that cuts off hope in Jerusalem; and we will ask: Did Ezekiel know the Babylonian society, and was he part of it and of its culture?

 

 

 
0612-2020-01
 איזהו החכם? ספרות החכמה המקראית
 Wisdom Literature in the Bible
ד"ר דרשן גיאשיעור רוזנברג208 א'1800-1600 סמ'  ב'

ספרות החכמה היא סוגה מובחנת בעולם היצירה של תרבויות המזרח הקדום ובמקרא. במרכזה של ספרות החכמה ניצבות השאלות הקיומיות המנסות להתחקות אחר החוקיות בעולם ונוגעות לחייהם של בני אדם כגון: שכר ועונש, גורל האדם, טוב ורע, הסבל והאושר האנושי. במסגרת הקורס נעמוד על ייחודה של ספרות החכמה המקראית לעומת ספרות החכמה של תרבויות המזרח הקדום. נבחן מבחר מייצג של כתובים מספרות החכמה המקראיים ונתחקה אחרי שלבי גיבושם. בד בבד נתוודע אל כלי העזר הפילולוגיים-היסטוריים המשמשים בחקר המקרא ונתרגל את השימוש בהם.

נוכחות חובה. מטלת סיום: בחינת בית.    

Wisdom literature forms a distinct genre in ancient Near Eastern and biblical literature, engaging in existential contemplation of human life and its fundamental questions—the human fate, reward and punishment, good and evil, suffering and happiness, etc. In this course, we shall examine the unique features of biblical sapiential literature in the light of the wisdom corpora of other ancient Near Eastern cultures. Analyzing a representative selection of pericopae from across biblical sapiential books, we shall trace their stages of formation. Students will become acquainted with the philological-historical aids used in biblical research and begin putting them into practice.

 
0612-2021-01
 ספר מלכים: עיון ביקורתי בטקסט ובפרשנות
 The Book of Kings: A Critical Analysis of the Text and Its Interpretations
ד"ר סוצקובר טליהשיעור רוזנברג103 ג'1200-1000 סמ'  א'

קורס זה עוסק בקריאה צמודה של טקסטים נבחרים מתוך ספר מלכים, כגון סוף ימי דוד והמלכת והמלכת שלמה (מל"א א–ב), מרד אדוניהו (מל"א א, ג), האיומים מצד ארם ואשור, מסיפורי אליהו ואלישע, רפורמת יאשיהו (מל"ב כב–כג), חורבן הבית הראשון וגלות בבל (מל"ב כד–כה). במהלך הקריאה נעלה שאלות הנוגעות לתוכן, מסר, נוסח ועריכה, וננסה להעלות פתרונות אפשריים באמצעות עיון בפרשנות הביקורתית המודרנית ואצל פרשני ימי-הביניים.    

נוכחות חובה. מטלה: עבודה.

סילבוס לקורס: ספר מלכים: משמעות, פרשנות ועריכה

The Book of Kings: Interpretations and Editing

          תרגיל טקסטואלי למתקדמים

       שם המרצה: ד"ר טליה סוצקובר

 

קורס מס':  0612-2021-01      שנת לימודים:  תשע"ט     סמסטר: א'   היקף שעות: 2    לתואר: ראשון

 

השיעורים יתקיימו ביום ג', 12:00-10:00

שעת קבלה: רוזנברג 301, יום ג' 15:00-14:00 (לפי תאום מראש)

דוא"ל: talist@tauex.tau.ac.il

 

תיאור הקורס

קורס זה עוסק בקריאה צמודה של טקסטים נבחרים מתוך ספר מלכים, כגון סוף ימי דוד והמלכת והמלכת שלמה (מל"א א-ב), מרד אדוניהו (מל"א א, ג), האיומים מצד ארם ואשור, מסיפורי אליהו ואלישע, רפורמת יאשיהו (מל"ב כב-כג), חורבן הבית הראשון וגלות בבל (מל"ב כד-כה). במהלך הקריאה נעלה שאלות הנוגעות לתוכן, מסר, נוסח ועריכה, וננסה להעלות פתרונות אפשריים באמצעות עיון בפרשנות הביקורתית המודרנית ואצל פרשני ימי-הביניים. מטרתו של התרגיל הטקסטואלי איננה לכסות כמה שיותר טקסטים בספר מלכים, אלא המטרה היא להפוך כל אבן הנקרית בדרך, ולהתנסות בבחינה מעמיקה של הטקסטים הנבדקים.       

 

דרישות הקורס

1. נוכחות בשיעור וקריאת החומרים הנוגעים לשיעור.

2. הגשת שתי עבודות קצרות במהלך הסמסטר, והגשת עבודה קצרה שלישית בתאריך ההגשה האוניברסיטאי (19/3/2019).  

 

תוכנית  השיעורים
 

שיעור 1, יום ג', 16.10.2018

נושא: מבוא לספר מלכים ומקורותיו; המעבר מספר מלכים א למלכים ב.  

טקסטים: מל"ב א, מות אחזיה בן אחאב.

קריאה:

John Gray, I & II Kings: A Commentary (Bloomsbury: SCM Press, 1970), pp. 6-9.

 

שיעור 2, 23.10.18

נושא: מל"א ג, מלכות שלמה, חכמתו ופרשת משפט שלמה.

קריאה:

לקרוא את מל"א א-יא.

משה גרסיאל, "שתי אימהות זונות וילד חי אחד – שלוש חידות בסיפור משפט שלמה", בית מקרא מט (תשס"ד), עמ' 32 – 53.

 

שיעור 3: 6.11.18

הידרדרות שלמה וסיום מלכותו, מל"א יא.

קריאה:

Cogan, Mordechai, I Kings: A New Translation with Introduction and Commentary (The Anchor Yale Bible; New Haven: Yale University Press, 2008), pp. 336-344.

 

 

 

שיעור 4, 13.11.18   

נושא: פילוג הממלכה, מל"א יב-יג; מחלת אביה בן ירבעם, מל"א יד

קריאה:

John Gray, I & II Kings: A Commentary (Bloomsbury: SCM Press, 1970), pp. 327-332.

 

שיעור 5, 20.11.18

נושא: אחאב ואליהו, מל"א טז, יז, יח

קריאה:

Cogan, Mordechai, I Kings: A New Translation with Introduction and Commentary (The Anchor Yale Bible; New Haven: Yale University Press, 2008), pp. 420-432.

 

שיעור 6, 27.11.18

נושא: סיפור כרם נבות, מל"א כא.

קריאה:

אלכסנדר רופא, "כרם נבות – מקור הסיפור ומגמתו", בית מקרא ד(תשמ"ח), עמ' 446-432.

 

שיעור 7, 4.12.18

נושא: המשך סיפור כרם נבות (מל"א כא, כב).

 

שיעור 8, 11.12.18

נושא: מסיפורי אלישע, מל"ב ב, ד

קריאה:

Julie Faith Parker, Valuable and Vulnerable: Children in the Hebrew Bible, Especially the Elisha Cycle (Providence, RI: Brown Judaic Studies, 2013), pp. 119-126.

 

 

שיעור 9, 18.12.18: יום עיון בחוג למקרא: "המרחב במקרא ומעבר לו"

נוכחות חובה 

 

שיעור 10, 25.12.18

נושא: חטאי מנשה ורפורמת יאשיהו: מל"ב כא; כב-כג

קריאה:

החומר יפורסם בהמשך

 

שיעורים 12-11, 1.1.2019

נושא: גלויות יהודה, מל"ב כד-כה

קריאה:

החומר יפורסם בהמשך

 

הערה: סדר השיעורים לפי תאריך הוא אופציונלי ונתון לשינויים בהתאם להתקדמות בכיתה.

יתכן שיחולו מעט שינויים בפריטי קריאה.

 

 ביבליוגרפיה יסודית

 ספרי פרשנות:

  1. Burney, C.F., Notes on the Hebrew Text of the Books of Kings (Oxford: Clarendon Press, 1903).
  2. Cogan, Mordechai, I Kings: A New Translation with Introduction and Commentary (The Anchor Yale Bible; New Haven: Yale University Press, 2008).
  3. Cogan, Mordechai and Hayim Tadmor, II Kings: A New Translation and Commentary (The Anchor Bible; Garden City, NY: Doubleday 1988).
  4. Gray, John, I & II Kings: A Commentary (Bloomsbury: SCM Press, 1970).
  5. Montgomery, James A., A Critical and Exegetical Commentary on the Books of Kings (Edinburgh: T&T Clark, 1951).
  6. ארנולד ארליך, מקרא כפשוטו, כרך ב', ברלין תר"ס.
  7. פרשני ימה"ב מתוך מקראות גדולות 'הכתר' לספר מלכים או מתוך פרויקט השו"ת.

 

 

 

 

 

This course’s theme is close reading of a selection of texts from the book of Kings, such as the death of David and Solomon's anointment (1 Kgs 1–2), Adonijah’s rebellion (1 Kgs 1, 3), Ahab's reign (1 Kgs 17–21), Athaliah’s kingship (2 Kgs 11), Hezekiah and Josiah’s reforms (2 Kgs 18, 22–23), and several episodes from the Elijah and Elisha story cycle. The discussions will address questions regarding content, theme, language and the editing process which the text underwent. Possible answers to these textual difficulties will be sought in modern and medieval commentaries.

Course syllabus: The Book of Kings: Interpretations and Editing

סילבוס לקורס: ספר מלכים: משמעות, פרשנות ועריכה

Advanced textual course

 

Name of Lecturer: Dr. Talia Sutskover

Course no.: 0612-2021-01    academic year: 2018/19      semester: A    number of hours:  2   degree: BA  

 

Class will be held on: Tuesday, 10:00-12:00

Reception hours: Rosenberg 301, Tuesday, 14:00-15:00 (by appointment)

E-mail address: talist@tauex.tau.ac.il

 

Course Description

This course includes close reading of a selection of texts from the books of Kings, such as the death of David, Adonijah's rebellion and Solomon's anointment, (1 Kgs 1—3), The separation of Judah and Israel (1 Kgs 11-13), Ahab's reign (1 Kgs 17—21), Athaliah's kingship (2 Kgs 11), Hezekiah and Josiah’s reforms (2 Kgs 18, 22—23), and several episodes from the Elijah and Elisha cycle. The discussions will address questions regarding content, theme, language and the editing process which the text underwent. Possible answers to these textual difficulties will be sought in modern and medieval commentaries.

 

Course Requirements

1. Presence is mandatory.

2. Reading the material assigned to each lesson.

3. Submitting 2 short exercises during the semester and a third exercise to be handed in according to the university schedule (March 19, 2019).  

 

Schedule

Lesson 1: October 16, 2018

Topic: Introduction to Kings; the point of separation between 1 Kings and 2 Kings.

Texts: 2 Kings 1, The Death of Ahaziah son of Ahab

Required reading

John Gray, I & II Kings: A Commentary (Bloomsbury: SCM Press, 1970), pp. 6-9.

 

Lesson 2: October 23, 2018

Topic: 1 Kings 3, Solomonʼs anointment and reign; Solomonʼs trial

Biblical texts: read 1 Kgs 1-11, esp. 1 Kgs 3

Required reading

משה גרסיאל, "שתי אימהות זונות וילד חי אחד – שלוש חידות בסיפור משפט שלמה", בית מקרא מט (תשס"ד), עמ' 32 – 53.

 

Lesson 3: November 6, 2018

Topic: The deterioration of Solomonʼs kingship, 1 Kgs 11

Required reading

Cogan, Mordechai, I Kings: A New Translation with Introduction and Commentary (The Anchor Yale Bible; New Haven: Yale University Press, 2008), pp. 336-344.

 

Lesson 4: November 13, 2018

Topic: The separation of Solomonʼs united monarchy, 1 Kgs 12-13; Abijahʼs illness 1 Kgs 14

Required reading

John Gray, I & II Kings: A Commentary (Bloomsbury: SCM Press, 1970), pp. 327-332.

 

Lesson 5: November 20, 2018

Topic: Ahab and Elijah, 1 Kgs 16, 17, 18

Required reading

Cogan, Mordechai, I Kings: A New Translation with Introduction and Commentary (The Anchor Yale Bible; New Haven: Yale University Press, 2008), pp. 420-432.

 

Lesson 6: November 27, 2018

Topic: Nabothʼs Vineyard, 1 Kgs 21

Required reading

אלכסנדר רופא, "כרם נבות – מקור הסיפור ומגמתו", בית מקרא ד (תשמ"ח), עמ' 446-432.

 

Lesson 7: December 4, 2018

Topic: Nabothʼs Vinyard continued, 1 Kgs 21-22

Required reading

Cogan, Mordechai, I Kings: A New Translation with Introduction and Commentary (The Anchor Yale Bible; New Haven: Yale University Press, 2008), pp. 420-432.

 

Lesson 8: December 11, 2018

Topic: A Selection of legends from the Elisha cycle, 2 Kgs 2, 4

Required reading

Julie Faith Parker, Valuable and Vulnerable: Children in the Hebrew Bible, Especially the Elisha Cycle (Providence, RI: Brown Judaic Studies, 2013), pp. 119-126.

 

Lesson 9: December 18, 2018

Topic: "Space in the Hebrew Bible and Beyond", A Conference in The Department of Biblical Studies, TAU.

Attendance is mandatory.

 

Lesson 10: December 25, 2018

Topic: Manassehʼs sins; Josiahʼs religious reform: 1 Kgs 21, 22-23

Required reading

TBD

 

Lessons 11-12 (January 1 + January 8)

Topic: The Babylonian Exile, 2 Kgs 24-25

Required reading

TBD

 

Note: This schedule is tentative and may change as the course progresses.

There might be slight changes in the bibliography.

 

Bibliography

 

  1. Burney, C.F., Notes on the Hebrew Text of the Books of Kings (Oxford: Clarendon Press, 1903).
  2. Cogan, Mordechai, I Kings: A New Translation with Introduction and Commentary (The Anchor Yale Bible; New Haven: Yale University Press, 2008).
  3. Cogan, Mordechai and Hayim Tadmor, II Kings: A New Translation and Commentary (The Anchor Bible; Garden City, NY: Doubleday 1988).
  4. Gray, John, I & II Kings: A Commentary (Bloomsbury: SCM Press, 1970).
  5. Montgomery, James A., A Critical and Exegetical Commentary on the Books of Kings (Edinburgh: T&T Clark, 1951).
  6. ארנולד ארליך, מקרא כפשוטו, כרך ב', ברלין תר"ס.
  7. פרשני ימה"ב מתוך מקראות גדולות 'הכתר' לספר מלכים או מתוך פרויקט השו"ת.

 

 

 

 

 

 
0612-2022-01
 מנהיגים ומנהיגות במקרא
 Biblical Leadership
ד"ר סוצקובר טליהשיעור רוזנברג103 ג'1200-1000 סמ'  ב'

סילבוס לקורס: מנהיגים ומנהיגות במקרא

 Biblical Leadership 

שם המרצה: ד"ר טליה סוצקובר

קורס מס':  0612-2022-01      שנת לימודים:  תשע"ט     סמסטר: ב'   היקף שעות: 2    לתואר: ב"א

 

השיעורים יתקיימו ביום ג', 12:00-10:00, בבניין רוזנברג, חדר 103

שעת קבלה: יום ג' 15:00-14:00, רוזנברג 301 (לפי תאום מראש)

דוא"ל: talist@tauex.tau.ac.il

 

תיאור הקורס

על פי משנתו החברתית של מכס ובר ניתן לחלק את טיפוסי ההנהגה לשלושה סוגים: מנהיגות לגאלית (רציונלית), מנהיגות מסורתית ומנהיגות כאריזמטית. השופטים המושיעים שעליהם צולחת רוח אלהים מעת לעת מתאימים להגדרת טיפוס ההנהגה הכאריזמטי, הכוהנים שייכים לטיפוס ההנהגה המסורתית ואילו המלוכה היא שילוב של ההנהגה המסורתית והלגאלית. ברם, בחינה מעמיקה של ביוגרפיות המנהיגים המקראיים מראה, כי מדובר בטיפוסים שונים למדי האחד מן השני, כשכל אחד מהם מקיים יחסים מיוחדים עם העם ועם האל.

הקורס יתמקד במבחר מנהיגים ומנהיגות מקראיים: שמשון, גדעון, אסתר, דבורה, מרים, שלמה, יהושע, משה ועתליה- מתוך ניסיון לעמוד על ייחודו של כל אחד מהם, ותוך בחינת השאלה האם קיים במקרא מודל מנהיגותי מועדף.   

 

דרישות הקורס

נוכחות חובה.

מבחן בסוף הקורס: מועד א' בתאריך 27.6.2019, מועד ב' 01.08.2019 (ראו ידיעון).

 

תוכנית  השיעורים

(פריטי הקריאה מסודרים לפי משקלם או לפי סדרם בדיון הכיתתי ולא לפי האל"ף בי"ת).
 

שיעור 1, יום ג', 5.3.2019

נושא: מבוא. התחלת העיון בקורות שמשון: סיפור לידתו.

טקסטים: שופ' יג.

קריאה

1. יאיר זקוביץ, "על דמות המנהיג במקרא", בתוך: דמות המנהיג הריאלי והאידיאלי, ירושלים תשנ"ה, עמ' 22-13.

2. זאב ויסמן, מושיעים ונביאים: שני פניה של הכריזמה במקרא, תל אביב: הקיבוץ המאוחד, 2003, עמ' 22-11.

2. יאיר זקוביץ, חיי שמשון (שופטים יג-טז): ניתוח ספרותי ביקורתי,  ירושלים תשמ"ב, עמ'

58-19, 83-74.

 

שיעור 2, 12.3.19

נושא: הנהגת שמשון.  

טקסטים: שופ' יד-טז.

 

שיעור 3, 19.3.19

נושא: גדעון, למן סצנת המינוי ועד ערב ההתאספות בעין חרוד לקראת הקרב עם המדיינים.

טקסטים: שופ' ו-ז.

קריאה

אליהו עסיס, למען עמו ולמען עצמו: סיפורם של שלושה מנהיגים בספר שופטים, תל אביב 2006, עמ' 40-28, 104-70.

 

שיעור 4, 26.3.19

נושא: גדעון (המשך).

טקסטים: שופ' ז-ח.

קריאה

 כנ"ל.

  

שיעור 5, 2.4.19

נושא: דבורה מרים ואסתר.

קריאה

1. טובה כהן, "'מנשים באהל תברך' – האמנם? מרים, דבורה ואסתר כנשים מנהיגות בחברה פטריארכלית", אחריו: על מנהיגות ומנהיגים, תל אביב תש"ס (2000), עמ' 188-179.

2. עתליה ברנר-עידן, נשים במקרא: תפקודים חברתיים ודפוסים ספרותיים, תל אביב 2018, עמ' 94-73.

 

[יום ג', 9.4.19 – יום שבתון בשל הבחירות לכנסת. אחרי כן יציאה לחופשת פסח]

 

שיעור 6, 30.4.19

נושא: שלמה.

קריאה

D.F. Zeligs, “Solomon, the Man and the Myth”, in: D.F. Zeligs, Psychoanalysis and the Bible: A Study in Depth of Seven Leaders, New York 1988, pp. 259-310.

 

שיעור 7, 7.5.19

נושא: המשך הדיון בשלמה.

 

שיעור 8, 14.5.19

נושא: יהושע.

טקסטים: ספר יהושע.

קריאה

Michael Shiryon, “Joshua – the Underestimated Leader: The Use of Psychology in the Book of Joshua”, Journal of Psychology and Judaism 19 (1995), 205-225.

 

שיעור 9, 21.5.19

נושא: יהושע (המשך).

 

שיעור 10, 28.5.19

נושא: משה.

קריאה

1. אחד העם (אשר צבי גינצברג), "משה", בתוך: על פרשת דרכים: מבחר מאמרים מבואר בידי ד"ר ירמיהו פרנקל, תל אביב 1954 (המאמר פורסם לראשונה ב-1904), עמ' רז-רכב.    

2. מ. בובר, "המתלוננים", בתוך: מ. בובר, משה, ירושלים 1963, עמ' 76-73.

 

שיעור 11, 4.6.19

נושא:  משה (המשך).

קריאה

יפורסם בהמשך.

 

שיעור 12, 11.6.19

נושא: עתליה.

טקסט: מל"ב יא.

קריאה

אהובה אשמן, תולדות חוה: בנות, אמהות ונשים נוכריות במקרא, תל אביב 2008, עמ' 166-134.

 

הערה: סדר השיעורים לפי תאריך הוא אופציונלי ונתון לשינויים בהתאם להתקדמות בכיתה. כמו כן, יתכן שיחולו מעט שינוים בפריטי קריאה.

 

ביבליוגרפיה

אשמן, אהובה, תולדות חוה: בנות, אמהות ונשים נוכריות במקרא, תל אביב 2008.

ברנר-עידן, עתליה, נשים במקרא: תפקודים חברתיים ודפוסים ספרותיים, תל אביב 2018.

אחד העם (אשר צבי גינצברג), "משה", בתוך: על פרשת דרכים: מבחר מאמרים מבואר בידי ד"ר ירמיהו פרנקל, תל אביב 1954 (המאמר פורסם לראשונה ב-1904), עמ' רז-רכב.  

בובר, מ., משה, ירושלים 1963.

ויסמן, זאב, מושיעים ונביאים: שני פניה של הכריזמה במקרא, תל אביב 2003.

זקוביץ, יאיר, חיי שמשון (שופטים יג-טז): ניתוח ספרותי ביקורתי,  ירושלים תשמ"ב.

--., "על דמות המנהיג במקרא", בתוך: דמות המנהיג הריאלי והאידיאלי, ירושלים תשנ"ה, עמ' 22-13.

כהן, טובה, "'מנשים באהל תברך' – האמנם? מרים, דבורה ואסתר כנשים מנהיגות בחברה פטריארכלית", אחריו: על מנהיגות ומנהיגים, תל אביב תש"ס (2000), עמ' 188-179.

מלמט, אברהם, "השופט-המושיע כמנהיג בתקופת השופטים", בתוך: טיפוסי מנהיגות בתקופת המקרא, ירושלים תשל"ג, 25-11.

עסיס אליהו, למען עמו ולמען עצמו: סיפורם של שלושה מנהיגים בספר שופטים, תל אביב 2006.

עסיס אליהו, "משמעות סיפור לידת שמשון (שופטים יג)", שנתון לחקר המקרא והמזרח הקדום טו (2005), 38-21.

פרויד, זיגמונד, משה האיש ואמונת היחוד, תרגם והוסיף אחרית דבר משה אטר, תל אביב 1978 (פורסם לראשונה בגרמנית ב-1939).

Blenkinsopp, Joseph, Sage, priest, prophet: religious and intellectual leadership in ancient Israel, Louisville, Ky.: Westminster John Knox Press, 1995.

Blumenthal, Fred, “Samson and Samuel: Two Styles of Leadership", Jewish Bible Quarterly 33 (2005), 108-112.

Christensen, Duane L., “Huldah and the Men of Anathoth: Women in Leadership in the Deuteronomic History", Society of Biblical Literature Seminar Papers 23 (1984), 399-404.

Czövek, Tamás, Three Seasons of Charismatic Leadership: A Literary-Critical and Theological Interpretation of the Narrative of Saul, David and Solomon, Milton Keynes, UK 2006.

Exum, J. Cheryl, “The Theological Dimension of the Samson Saga”, VT XXXIII (1983), 30-45.

Greenstein, Edward L., “The Riddle of Samson”, Prooftexts 1 (1981), 237-260.

Helfgot, N., “And Moses Struck the Rock': Numbers 20 and the Leadership of Moses”, Tradition 27 (1993), 51-58.

Herzberg, Bruce, “Deborah and Moses”, JSOT 38 (2013), 15-33.

Minkoff, Harvey, “Moses and Samuel: Israel’s Era of Charismatic Leadership", Jewish Bible Quarterly 30 (2002), 257-261.

Shiryon, Michael, “Joshua – the Underestimated Leader: The Use of Psychology in the Book of Joshua”, Journal of Psychology and Judaism 19 (1995), 205-225.

Zeligs, D.F., “Solomon, the Man and the Myth”, in: D.F. Zeligs, Psychoanalysis and the Bible: A Study in Depth of Seven Leaders, New York 1988, 259-310.

 

 

 

 

 

 The course discusses the types of biblical leadership attested in Ancient Israel: judges, prophets, kings and the elders. The course focuses on a selection of leaders, among whom are Samson, Moses, Joshua, Jeremiah, Deborah, Miriam, and several kings (including one queen) as well. We will explore central events in the lives of these leaders, and pay special attention to political conflicts occurring between the leaders and the people.

 
0612-3502-01
 סיפור יציאת מצרים והשתלשלותו
 The Exodus Narrative and Its Biblical Extensions
ד"ר סוצקובר טליהסמינר רוזנברג208 א'1200-1000 סמ'  א'
סמינר רוזנברג208 א'1200-1000 סמ'  ב'

הקורס עוסק במרכיביו של סיפור יציאת מצרים: הולדת משה, התחרות בין שליח ה' לבין חרטומי מצרים, מכות מצרים, זבח הפסח, מעמד הר סיני, קריעת ים סוף והנדודים במדבר. נעמוד על הופעת מרכיבי הסיפור בספר שמות, בשאר ספרי התורה, ובמקורות מקראיים אחרים, כגון במזמורי תהילים, בספרי יהושע וביחזקאל, ונבחן את ההבדלים בין התיאורים. כך למשל, מזמורים עח וקה מתעדים שבע מכות בלבד ולא עשר; יהושע ורחב מזכירים את אירוע ייבוש הים וחציית הים מבלי להזכיר את טביעת מרכבות המצרים. נוסף על העיון המקראי, נבחן את סיפור יציאת מצרים כפי שהוא בא לידי ביטוי במקורות חוץ מקראיים קרובים, כגון בספר היובלים ובקדמוניות היהודים ליוספוס פלביוס. 

 

The course discusses the central elements of the Exodus narrative: the birth of Moses, the competitive rivalry between Moses and the Egyptian sorcerers, the ten plagues of Egypt, the Passover sacrifice, the laws given at Mount Sinai, the parting of the Red Sea, and the wilderness wandering. These elements will be traced and examined in the book of Exodus, and in other biblical books, including the rest of the Pentateuchal books, Joshua, Ezekiel and Psalms. Discrepancies between the different accounts will be acknowledged, such as those existing between Psalms 78 and 105 as regards the 10 plagues; the drowning of the Egyptian chariots, which is described in Exodus with great pathos, yet omitted in the book of Joshua. Lastly, we shall examine the description of the Exodus events in post-biblical resources, such as Jubilees and in Josephusʼ Antiquities.           

 
0612-4243-01
 בין 'פשט' ל'ביקורת': גילויים חדשים במחקר פרשנות המקרא
 Between ?peshat? and Biblical Criticism: New Discoveries in the Research of Medi
פרופ פוליאק מאירהסמינר רוזנברג208 ג'1800-1600 סמ'  א'
סמינר רוזנברג208 ג'1800-1600 סמ'  ב'

פרשני ימי הביניים יצרו פרשנות ענפה ומאתגרת על כ"ד ספרים, בעיקר בין המאה העשירית למאה השלוש-עשרה. לדוגמה, רב סעדיה גאון עמד מול האתגר הקראי וניסה לחזק את היסודות המסורתיים של היהדות, כולל בפרשנותו למקרא, אך תוך אימוץ חלק מהשיח הקראי על ענפיו הטקסטואליים והלוגיים, שהיה בעצם שיח משותף לכל יהודי ארצות האסלאם שחלקו את תרבות הספר הערבית. רשב"ם פיתח כלים חדשים ומורכבים בניתוח המבנה של המקרא בכלל. לרד"ק היו כלים של חקר הנוסח והמסורה, ורגישות ספרותית גבוהה. ואילו לפרשנים הביזנטיים היו כלים מתוחכמים לביקורת הטקסט, כביכול התעוררו במאה התשע-עשרה. הקורס יתמקד במספר שאלות מפתח בשיח הפרשני הביניימי, בחידושים המחקריים אודותיו, ובתרומתו לחקר המקרא המודרני.

מטלה סופית: עבודה סמינריונית או עבודת רפראט.

**סמינר מחקרי-חובה לתלמידי מקרא תואר שני

 

The seminar focuses on new tends in the study of medieval and early modern Bible exegesis, especially between the 10th and 13th centuries, which saw the creation of new and diverse exegetical approaches. For instance, Rav Sa‘adia Gaon faced the Karite challenge and attempted to strengthen the traditional foundations of Judaism, including his biblical exegesis, by adopting some of the Karaite discourse, which was shared by all Jews of the Islamic world, who took part in Arabic literacy. Rashbam developed new and nuanced tools for analyzing the structure of the Bible. Qimhi had tools for study the text and Masorah and a high degree of literary sensitivity. Byzantine exegetes had sophisticated tools for critical inquitry, as if they were born in the 19th century. The source will focus on a number of key issues in the medieval exegetical discourse, new scholarly discoveries concerning it, and its contribution to modern biblical criticism.

 

 
0612-4244-01
 תרגום השבעים לתורה
 The Septuagint of the Pentateuch
ד"ר דרשן גיאסמינר רוזנברג208 ג'1200-1000 סמ'  א'

תרגום המקרא ליוונית הוא עד הנוסח החשוב ביותר של המקרא מלבד נוסח המסורה. בשנת תשע"ט נקרא (בלשון המקור ובתרגום חוזר לעברית) מבחר פרקים בתרגום השבעים לתורה (בראשית, שמות, ויקרא, במדברים ודברים) בהשוואה לעדי הנוסח האחרים, במיוחד נוסח המסורה, נוסח שומרון לתורה ומגילות קומראן. נעמוד על שאלות של תולדות הנוסח, טכניקת התרגום ושאלות פרשניות, ונבחן לאורן את התפתחות היצירה הספרותית והמחשבה הדתית בספרים אלו.

The Septuagint, the Greek translation of the Bible, is the most important witness to the text of the Hebrew Bible, alongside the Masoretic Text. In 2018–19 we shall read (in the original language and in reverse translation back to Hebrew), a variety of chapters from the Septuagint of the Pentateuch in comparison to other witnesses of the biblical text, particularly the Masoretic text, the Samaritan Pentateuch and the biblical scrolls from Qumran. We will discuss the questions of textual history, translation technique and hermeneutics. In light of these questions we will try to trace the history of the literary composition and its religious tenets.

 
0612-4246-01
 דיוקן המנהיג במקרא: ערכים, דילמות ורלוונטיות בהוראת המקרא
 The Portrait of a Biblical Leader: Values, Dilemmas and Relevancy On Teaching Bi
ד"ר אשמן אהובהסמינר רוזנברג206 ג'1200-1000 סמ'  א'
סמינר רוזנברג206 ג'1200-1000 סמ'  ב'

מנהיג כריזמטי מניע את ההמונים לפעולה בכוח אישיותו רבת הקסם. משה הוא המנהיג החשוב בתנ״ך, אך הוא מוצג כמנהיג אנטי-כריזמטי, שאינו עומד בקריטריונים המקובלים של מנהיגות. אין הוא צומח מתוך הקהילה, כושרו הרטורי לקוי, יכולתו להתמודד עם משברים מוגבלת מאד, ואין הוא מצליח לסחוף את הציבור לרעיונו. בכל זאת משה הפך לא רק לסמל של מנהיגות מקראית, אלא גם לאייקון תרבותי של מנהיג בתרבות המערבית בכללותה. בקורס זה נעמוד על דמותו של משה כמנהיג, מנקודת מבט ספרותית ותרבותית. נשאל מהו מודל המנהיגות שמתווה המקרא באמצעות משה ומה תפקידו עבור החברה המקראית? במקביל נדון בשאלות דידקטיות באמצעות בחינת זיקתם של הסיפורים לעולמם של התלמידים, תוך התמודדות עם הדילמות המוסריות והערכיות שהסיפורים מעלים.

A charismatic leader drives the masses for action by virtue of his magical personality. Moses is the most important biblical leader; nevertheless, he is presented as an anti-charismatic leader, who does not meet the standard criteria for leadership. He does not grow from the community, his rhetorical abilities are restricted, his capability to cope with crisis is very limited, and he is unable to swipe the crowd in accordance with his ideas. Still, Moses became not only a symbol of biblical leadership but also a cultural icon of a leader in western culture in general. The course will examine his portrait as a leader, from a literary and cultural point of view. We shall investigate the leadership model shaped by the Bible through the character of Moses, and its function for the biblical society. At the same time, we shall discuss didactic questions by examining the ways by which the pertinent narratives can be linked to the world of high-school students, while facing the moral and ethical dilemmas inherent in the stories.

 

 

 
0612-4247-01
 קורות שאול ודוד: עיון ביקורתי בספר שמואל
 The History of Saul and David: A Critical Analysis of the Book of Samuel
ד"ר סוצקובר טליהסמינר רוזנברג208 ג'1400-1200 סמ'  א'

קורס זה יעסוק בקריאה צמודה של טקסטים נבחרים מתוך ספר שמואל, כגון הסיפורים על  המלכת שאול (שמ"א ט-יא), המלכת דוד (שמ"א טז), רדיפות שאול את דוד (פרקים יט-כ, כד) והתקרית בין דוד והגבעונים, שהובילה לרעב מתמשך בארץ (שמ"ב כא). במהלך הקריאה נעלה שאלות הנוגעות לתוכן, מסר, נוסח ועריכה, ונמצא להן פתרונות באמצעות העיון בפרשנות הביקורתית המודרנית, במחקר עדכני ואצל פרשני ימי-הביניים.     

סילבוס לקורס: קורות שאול ודוד: עיון ביקורתי בספר שמואל, סמינר מ"א

The History of Saul and David: A Critical Analysis of the Book of Samuel

שם המרצה: ד"ר טליה סוצקובר

קורס מס':  0612-4247-01      שנת לימודים:  תשע"ט     סמסטר: א'   היקף שעות: 2    לתואר: מ"א

 

השיעורים יתקיימו ביום ג', 14:00-12:00

שעת קבלה: רוזנברג 301, יום ג' 15:00-14:00 (לפי תאום מראש)

דוא"ל: talist@tauex.tau.ac.il

 

תיאור הקורס

קורס זה יעסוק בקריאה צמודה של טקסטים נבחרים מתוך ספר שמואל, כגון הסיפורים על נדודי הארון (שמ"א ה-ו), המלכת שאול (שמ"א ט-יא),הידרדרות מלכות שאול (יג-טו), המלכת דוד (טז), מלחמת דוד וגלית (יז), רדיפות שאול את דוד (יח-יט), המלכת דוד על כל ישראל (שמ"ב ד-ה) ועוד. במהלך הקריאה נעלה שאלות הנוגעות לתוכן, למסר, לדמויות, לנוסח ולעריכה, ונמצא להן פתרונות באמצעות העיון בפרשנות הביקורתית המודרנית, במחקר עדכני ואצל פרשני ימי-הביניים.     

 

דרישות הקורס

נוכחות חובה.

הכנת חומר הקריאה לשיעור בהתאם להתקדמות המפורטת בסילבוס.

הגשת תקציר מאמר או שניים מתוך חומרי הקריאה בסילבוס.

הגשת סמינריון או רפרט במועד ההגשה האוניברסיטאי.

 

תוכנית  השיעורים
 

שיעור 1, יום ג', 16.10.2018

נושא: מבוא לספר שמואל: הרקע הדתי-פוליטי לעליית שאול למלוכה: נדודי ארון הברית.

טקסטים: שמ"א ה-ו

קריאה

Hertzberg, Hans Wilhelm, I & II Samuel: A Commentary (OTL; London: SCM Press, 1964), pp. 58-61.

 

שיעור 2, 23.10.18

נושא: הניצחון על הפלישתים, המשך פרשת נדודי הארון בשמ"א ו-ז 1 והשוואתה לסיפור המקביל שבשמ"ב ו (העברת הארון לעיר דוד) ובדבהי"א יג.

קריאה

Hertzberg, Hans Wilhelm, I & II Samuel: A Commentary (OTL; London: SCM Press, 1964), pp. 58-61.

(30/10/18, יום שבתון בשל הבחירות לרשויות המקומיות)

 

שיעור 3, 6.11.18

נושא: דרישת העם למלך, שמ"א ח, וסיפורי המלכת שאול, שמ"א ט-יא (נתחיל בשמ"א ט).

קריאה

P.K. McCarter, 1 Samuel: A New Translation with Introduction, Notes and Commentary (Garden City, NY: Doubleday, 1980), pp. 160-162.

 

שיעור 4, 13.11.18  

נושא: המשך סיפורי המלכת שאול: שמ"א ט-יא

קריאה

שאול זלבסקי, 'הזלזול של בני בליעל בשאול ותגובתו (שמ"א י כו-כז)', בית מקרא 36 (תשנ"א), עמ' 322-299.

 

שיעור 5, 20.11.18

נושא: הידרדרות מלכות שאול, שמ"א יג-טו.

קריאה

Dawn Maria Sellars, ʽAn Obedient Servant? The Reign of King Saul (1 Samuel 13-15) Reassessedʼ, JSOT 35 (2011), pp. 317-338.

 

שיעור 6, 27.11.18

נושא: משיחת דוד למלך, שמ"א טז; מלחמת דוד בגלית, שמ"א יז

קריאה

Hans Wilhelm Hertzberg, I & II Samuel: A Commentary (OTL; London: SCM Press, 1964), pp. 136-148.

 

שיעור 7, 4.12.18

נושא: התנכלויות שאול לדוד, שמ"א יח-יט

קריאה

P.K. McCarter, 1 Samuel: A New Translation with Introduction, Notes and Commentary (Garden City, NY: Doubleday, 1980), pp. 310-314.

 

שיעור 8, 11.12.18

נושא: דוד ויהונתן, שמ"א כ

קריאה

אורלי קרן, 'אור וצל בדמותו של יונתן בן שאול', בית מקרא 53 (תשס"ח), עמ' 144-124.

 

שיעור 9, 18.12.18: השיעור יתקיים בגילמן 496, במסגרת יום עיון בחוג למקרא: "המרחב במקרא ומעבר לו" 

נוכחות חובה.

 

שיעור 10, 25.12.18

נושא: פרשת דוד ואבנר שמ"ב ג  

קריאה

Leo G. Perdue, ʽ“Is There Anyone Left of the House of Saul…?” Ambiguity and the Characterization of David in the Succession Narrativeʼ, JSOT 30 (1984), pp. 67-94.

 

שיעור 11, 1.1.2019

נושא: מות איש בשת, סילוק מלכות בית שאול והמלכת דוד על כל ישראל, שמ"ב ד-ה; השוואה לסיפור דוד הדואג למפיבשת, שמ"ב ט

Driver, S.R., Notes on the Hebrew Text and the Topography of the Books of Samuel (Oxford: Clarendon Press, 1913), pp. 253-254, 259-261.

 

שיעור 12, 8.1.2019

נושא: דוד ובת שבע (שמ"ב יא), סיפור כבשת הרש (שמ"ב יב) או סיפור דוד והגבעונים (=רצפה בת איה, שמ"ב כא), לפי רצון הכתה.

קריאה

יפורסם בהמשך

 

הערה: סדר השיעורים לפי תאריך הוא אופציונלי ונתון לשינויים בהתאם להתקדמות בכיתה.

יתכן שיחולו מעט שינוים בפריטי קריאה.

 

 

 ביבליוגרפיה

ספרי פרשנות

  1. Driver, S.R., Notes on the Hebrew Text and the Topography of the Books of Samuel (Oxford: Clarendon Press, 1913).
  2. Fokkelman, J.P., Narrative Art and Poetry in the Books of Samuel: A Full Interpretation Based on Stylistic and Structural Analyses  (Assen: Van Gorcum, 1986).
  3. Hertzberg, Hans Wilhelm, I & II Samuel: A Commentary (OTL; London: SCM Press, 1964).
  4. Klein, R.W., 1 Samuel (Word Biblical Commentary; Nashville: T. Nelson, 2008).
  5. McCarter, P.K., 1 Samuel: A New Translation with Introduction, Notes and Commentary (Garden City, NY: Doubleday, 1980).
  6. Smith, H.P., A Critical and Exegetical Commentary on the Books of Samuel (New York: Charles Scribnerʼs Sons, 1929).
  7. ארנולד ארליך, מקרא כפשוטו, כרך ב', ברלין תר"ס.
  8. בר אפרת, שמעון, שמואל (בסדרה מקרא לישראל), הוצ' עם עובד, תל אביב 1996.
  9. פרשני ימה"ב מתוך מקראות גדולות 'הכתר' לספר מלכים או מתוך פרויקט השו"ת.

 

 

 

 

This course includes a close reading of a selection of textual units from the books of Samuel, such as the multiple descriptions of Saul's anointment (1 Sam 9–11), David's anointment (ch. 16), David’s persecution by Saul (chs. 19–20, 24), and the political incident involving the deceased king Saul, the serving king David and the Gibeonites, an incident that led to an ongoing famine in the land (2 Sam 21). The discussion will include an in-depth reading of the texts, during which matters of content, theme, and style will be addressed, in addition to questions regarding the time of the textual units and their authorship. The students will practice using modern commentaries of the Hebrew Bible, updated research, and medieval exegesis as well.

 
0612-4248-01
 ספר מלכים: משמעות, פרשנות ועריכה
 The Book of Kings: Interpretations and Editing
ד"ר סוצקובר טליהסמינר רוזנברג208 ג'1400-1200 סמ'  ב'

  

סילבוס לקורס: ספר מלכים: משמעות, פרשנות ועריכה, סמינר מ"א

 The Book of Kings: Interpretations and Editing 

שם המרצה: ד"ר טליה סוצקובר

קורס מס':  0612-4248-01      שנת לימודים:  תשע"ט     סמסטר: ב'   היקף שעות: 2    לתואר: מ"א

 

השיעורים יתקיימו ביום ג', 14:00-12:00

שעת קבלה: רוזנברג 301, יום ג' 15:00-14:00 (לפי תאום מראש)

דוא"ל: talist@tauex.tau.ac.il

 

תיאור הקורס

ספר מלכים מרכז את תולדות שושלות המלכים ליהודה ולישראל ממות דוד ועד לאירוע המשמעותי ביותר במקרא, הוא חורבן הבית הראשון וגלות בבל: "ובחדש החמישי בשבעה לחדש היא שנת תשע עשרה למלך נבוכדנאצר מלך בבל... וישרף את בית ה' ואת בית המלך ואת כל בתי ירושלם... ואת יתר העם... הגלה..." (מל"ב כה 8–12). בקורס זה נעסוק בניתוח ובפרשנות של מבחר סיפורים מתוך ספר מלכים, כגון: נקודת החיתוך בין ספר מלכים א למלכים ב, מלכות שלמה, הידרדרותו וקריעת הממלכה המאוחדת (מל"א ג, יא-יג), מלכות אחאב וסיפור כרם נבות (מל"א יז–כא), רפורמת חזקיהו ורפורמת יאשיהו (מל"ב יח; כב–כג) ואפיזודות מתוך סיפורי אליהו ואלישע. נדון בעלילה ובדמויות, וניתן את הדעת לעיצוב הזמן, המרחב והלשון, ולמקומות שבהם ניכרת התערבות עורכי הטקסטים. בתוך כך נבחן את תפיסותיהם של פרשני ימי הביניים ופרשנים מודרניים בנוגע לקשיים העולים מן הטקסטים.     

 

דרישות הקורס

נוכחות חובה.

הכנת חומר הקריאה לשיעור בהתאם להתקדמות המפורטת בסילבוס ולנאמר בכתה.

הגשת תקציר מאמר או שניים מתוך חומרי הקריאה בסילבוס.

הגשת סמינריון או רפראט במועד ההגשה האוניברסיטאי.

 

תוכנית  השיעורים
 

שיעור 1, יום ג', 5.3.2019

נושא: מבוא לספר מלכים, מקורות הספר. נפילת אחזיה בן אחאב בעד השבכה: נקודת החיתוך בין מל"א ומל"ב.

טקסטים: מל"ב א.

קריאה

 John Gray, I & II Kings: A Commentary (Bloomsbury: SCM Press, 1970), pp. 6-9.

 

שיעור 2, 12.3.19

נושא: המשך דברי מבוא לספר מלכים.

טקסטים: עיון במל"ב ג: בעיית הופעתה של בת פרעה בראש הפרק; משפט שלמה.

קריאה

משה גרסיאל, "שתי אימהות זונות וילד חי אחד – שלוש חידות בסיפור משפט שלמה", בית מקרא מט (תשס"ד), עמ' 32 – 53.

 

שיעור 3, 19.3.19

נושא: הידרדרות שלמה ופילוג הממלכה, מל"א יא-יג.

פסוקים שנתמקד בהם: מל"א יא 40-26.

קריאה

John Gray, I & II Kings: A Commentary (Bloomsbury: SCM Press, 1970), pp. 288-298 (esp. 295-297).

 

 

שיעור 4, 26.3.19

נושא: אחאב ואליהו, מל"א יז-יח.

קריאה

Cogan, Mordechai, I Kings: A New Translation with Introduction and Commentary (The Anchor Yale Bible; New Haven: Yale University Press, 2008), pp. 430-433.

  

שיעור 5, 2.4.19

נושא: המשך הדיון בסיפורי אליהו.

 

[יום ג', 9.4.19 – יום שבתון בשל הבחירות לכנסת. אחרי כן יציאה לחופשת פסח]

 

שיעור 6, 30.4.19

נושא: סיפור כרם נבות, מל"א כא.

קריאה

אלכסנדר רופא, "כרם נבות – מקור הסיפור ומגמתו", בית מקרא ד (תשמ"ח), עמ' 446-432.

 

שיעור 7, 7.5.19

נושא: המשך העיון בסיפור כרם נבות (מל"א כא, כב).

 

שיעור 8, 14.5.19

נושא: מלכות יהואש בן אחזיה מלך יהודה.

טקסט: מל"ב יב.

קריאה:

John Gray, I & II Kings: A Commentary (Bloomsbury: SCM Press, 1970), pp. 582-591.

 

שיעור 9, 21.5.19

נושא: רפורמת יאשיהו: מל"ב כב-כג

קריאה:

החומר יפורסם בהמשך

 

שיעור 10, 28.5.19

נושא: מלכות עתליה

טקסט: מל"ב יא

קריאה:

החומר יפורסם בהמשך

 

שיעור 11, 4.6.19

נושא: 6 תלמידים יציגו את נושא עבודתם (כל תלמיד ידבר 15 דקות).

 

שיעור 12, 11.6.19

נושא: 5 תלמידים יציגו את נושא עבודתם (כל תלמיד ידבר 15 דקות).

 

 

 

הערה: סדר השיעורים לפי תאריך הוא אופציונלי ונתון לשינויים בהתאם להתקדמות בכיתה.

יתכן שיחולו מעט שינוים בפריטי קריאה.

 

ביבליוגרפיה

ספרי פרשנות

 

Burney, C.F., Notes on the Hebrew Text of the Books of Kings, Oxford 1903.

DeVries, Simon, 1 Kings (Word Biblical Commentary), Waco, TX 1985.

Cogan, Mordechai, I Kings: A New Translation with Introduction and Commentary (The Anchor Yale Bible), New Haven 2008.

Cogan, Mordechai and Hayim Tadmor, II Kings: A New Translation and Commentary (The Anchor Bible), Garden City, NY 1988.

Gray, John, I & II Kings: A Commentary, Bloomsbury 1970.

Montgomery, James A., A Critical and Exegetical Commentary on the Books of Kings (ICC), Edinburgh 1951.

ארנולד ארליך, מקרא כפשוטו, כרך ב', ברלין תר"ס.

פרשני ימה"ב מתוך מקראות גדולות 'הכתר' לספר מלכים או מתוך פרויקט השו"ת.

 

 

 

The book of Kings assembles the narratives referring to the monarchic dynasties of Judah and Israel, beginning with the death of David and closing with—perhaps the most meaningful biblical event—the fall of Judah, and the Babylonian exile (2 Kgs 25:8-12). In this course we shall analyze texts and interpretations of a selection of narratives from Kings, such as Solomon’s anointment (1 Kgs 1–2), Adonijah’s rebellion (chs. 1, 3), Ahab's reign (1 Kgs 17–21), Athaliah’s kingship (2 Kgs 11), Hezekiah and Josiah’s reforms (2 Kgs 18, 22–23), and several episodes from the Elijah and Elisha story cycle. The discussions will raise matters of plot, characters, time and space, as well as matters of language, style, and signs of later editorial interventions. Medieval and modern interpretations will be considered within this analysis.  

 

 
0612-4250-01
 קווים לדמותו של דוד בספר שמואל
 King David?s Character in the Book of Samuel
פרופ פוליאק מאירהסמינר רוזנברג204 א'1600-1400 סמ'  ב'

 הקורס מתמקד בעיצוב דמותו של דוד המלך בספרי שמואל ומלכים, תוך קריאה קרובה בפרקים מתוך סיפור ירושת הכס (שמואל ב יא–כ; מלכים א א–ב). דרכי העיצוב הספרותיות וההיסטוריה הפרשנית  על דמותו ישמשו כמוקד הקורס. כמו כן יידונו דמויות משנה המאירות את דוד, כגון בת שבע, אביגל, אבשלום. סמינר מ"א פתוח לתלמידי ב"א.

The course focuses on King David’s literary portrayal in the Books of Samuel and Kings, as well as on his reception exegesis. Close reading of the Throne Narrative (2 Sam 11–20; 1 Kgs 1–2) will highlight the literary design and exegetical history. We will also discuss secondary characters that shed light on David’s figure, e.g., Bathsheba, Abigail and Absalom.

Final assignment: Final paper.

0612-4251-01
 גישות חדשות בחקר התורה
 New Approaches to Pentateuchal Criticism
ד"ר דרשן גיאסמינר רוזנברג206 ג'1000-0800 סמ'  א'
סמינר רוזנברג206 ג'1000-0800 סמ'  ב'

 השערת התעודות בניסוחה הקלסי, שמשלה בכיפה בחקר המקרא בסוף המאה ה-19 ובחלק ניכר מן המאה ה-20, דגלה בהנחה כי בתורה משוקעים ארבעה מקורות ספרותיים: ס"י (J), ס"א (E), ס"כ (P) וס"ד (D). כל אחד מן המקורות הללו מספר סיפור רצוף, עצמאי ונפרד ממשנהו בלשונו ובסגנונו. אולם בעשורים האחרונים, במיוחד משנות השבעים של המאה ה-20, ערערו רבים על יסודות השיטה, ולצדה עלו והתבססו גישות חדשות כגון 'שיטת תולדות המסורות' או 'שיטת הגושים'. אף על פי כן, שניים מיסודות שיטת התעודות עדיין תקפים היום בצורה זו או אחרת ומשמשים בסיס גם להצעות החדשות: היסוד הראשון הוא ההבחנה בתורה בין רובד כוהני (P) לבין רובד לא-כוהני (non-P), והשני הוא ההכרה כי הרובד העיקרי בספר דברים הוא חיבור נפרד העומד ברשות עצמו, ולכן נחשב מקור לעצמו (D). עם זאת, באשר לאופיים של שאר הרבדים, לאופן התהוותם ולזמנם, ולגבי יתר ההנחות של השיטה הקלסית חלו שינויים רבי משמעות. תוך עיון בפרקים נבחרים בתורה – בתשומת לב מיוחדת לסיפורים שבספר בראשית – ננסה לעמוד על כמה מהשאלות המרתקות שעלו לגבי החיבור הסופי והרבדים המוקדמים. נבקש לעמוד על מאפייניהם של הסופרים המקראיים ומקומם בהתהוות התורה.

In its classic formulation, the Documentary Hypothesis, which dominated Biblical Studies from the end of the nineteenth and through part of the twentieth century, posits that the Pentateuch contains four literary documents—J, E, P, and D—each of which constitutes an independent, stylistically- and linguistically-disparate narrative. In recent decades, this theory has fallen into disfavour, many scholars adopting alternative approaches—such as the “history of traditions” and the “bloc theory.” Although two of the pillars of the Documentary Hypothesis still serve as the basis for the new methods—the distinction within the Pentateuch between P and non-P and the primary stratum of Deuteronomy as a separate, independent composition (D)—ideas relating to the nature, formation, and dating of the other documents and other premises of the classical theory have been significantly revised. Examining selected chapters in the Pentateuch, we shall attempt to address some of the recent questions in Pentateuchal research regarding the text’s early layers and final composition.

 

0612-6004-01
 ספרות מסופוטמית והמקרא
 Mesopotamian Literature and the Bible
ד"ר דרשן גיאשיעור רוזנברג103 ג'1600-1400 סמ'  א'
שיעור רוזנברג103 ג'1600-1400 סמ'  ב'

היצירה המסופוטמית הקדומה מספקת מקור חשוב להכרת העולם התרבותי שבו התפתחה היצירה המקראית ולהבנת הספרות המקראית ולשון המקרא. בקורס נחשפים הלומדים לטקסטים באכדית, השפה השמית של מסופוטמיה העתיקה, ששימשה בשיאה כשפה הבינלאומית בכל המזרח הקדום. במהלך הקורס נתוודע אל יסודות הלשון האכדית, כתב היתדות המסופוטמי, כמו גם ליסודות היצירה הספרותית של המזרח הקדום. בד בבד נקרא קטעים קצרים באכדית ונדון בזיקתם לספרות המקראית, כגון חוקי חמורבי ביחס לחוקי התורה, עלילות גלגמש ביחס לקהלת ט, כתובת  סנחריב ביחס מלכים ב יח-יט (=ישעיה לו-לז) וסיפור המבול הבבלי ביחס לסיפור המבול המקראי.

נוכחות חובה. מטלת סיום: בחינת בית.

Ancient Mesopotamian texts serve as an important source for our knowledge of the cultural world in which biblical literature developed and the understanding of biblical texts and their language. This course exposes students to a variety of genres, familiarizing them with the basics of the Akkadian language and the cuneiform script. Each of texts selected is related to a particular aspects of the biblical corpus—e.g. the Code of Hammurabi with the Pentateuchal laws, episodes from the Epic of Gilgamesh with Ecclesiastes, Sennacherib’s inscription with 2 Kings 18–19 (= Isaiah 36–37), and Atrahasis with the biblical Flood story.

0612-6014-01
 טקסט, קנון ופרשנות המקרא: תולדות היצירה היהודית על המקרא
 Text, Canon and Biblical Interpretation: A Survey of Jewish Literature
פרופ פוליאק מאירהשיעור רוזנברג107 ג'1400-1200 סמ'  א'

הקורס דן במקומו של המקרא כמוקד של יצירה היהודית, הן מבחינת התגבשות הקנון והן מבחינת תולדות הפרשנות. כמו כן יידונו סוגות ספרותיות כלליות של היצירה היהודית הניזונות ישירות מהמקרא, לשונו ודפוסיו הספרותיים, כגון, שירת ימי הביניים, הסיפורת העברית, תולדות הפרשנות.

נוכחות חובה. מטלה סופית: בחינה.

The course presents the Hebrew Bible as the focus of Jewish creativity throughout the Ages, both with respect to canon formation and from the point of view of the history of interpretation. We shall also discuss other genres of Jewish culture that feed directly from the Bible, its languages and literary patterns, such as medieval poetry, Hebrew prose fiction, and the history of interpretation.

Final assignment: exam.

0612-6016-01
 ישראל בעמים: הגדרות לאומיות בארץ ובגולה
 Israel among the Nations: Identity and Ethnicity in the Land and Diaspora
פרופ רום שילוני דלית מריםשיעור רוזנברג208 ג'1000-0800 סמ'  א'

בתודעה ההיסטורית של ישראל אבותיו באו ממסופוטמיה (אור/חרן) או ממצרים לארץ מיושבת בעמים כנעניים. הקורס מתמקד בצמתים היסטוריים אחדים שחייבו את היוצרים במקרא להגדיר ולהגדיר מחדש את זהותו של העם (או של קבוצות מתוכו), ולהבדיל אותו(/ן) מקבוצות אחרות ומעמים אחרים במרחב.

הגישה המחקרית היא בין-תחומית: נשלב בעיון במקרא גישות סוציולוגיות של הגדרות קבוצתיות ונכיר מנגנונים של בדלנות ושל קביעת 'אחרוּת'. על פי אלה, נעסוק בארבעה מעגלים של הגדרות לאומיות-קבוצתיות: (1) בין ישראל לעמים הכנעניים ולארם בסיפורי האבות: אברהם-יצחק ויעקב (פרקים מספר בראשית ודברים כו 5–10); הדרישות להיבדל משבעת העמים או מגויי הארץ בקובצי החוק בתורה (שמות כג, לד; ויקרא יח, כ; דברים ז). נתבונן באופן שבו מועתק הבידול מן העמים הכנעניים ומשרת עימותים פנימיים בישראל: (2) בין יהודה לישראל (מלכים ב׳ יז 7–23); ובין ישראל לשומרונים (מלכים ב׳ יז 24–41; עזרא ד 1–4); (3) בין הגולים מיהודה לבבל לנשארים בה בספר יחזקאל (יחזקאל טז לעומת כ); (4) בין השבים לציון לעמי הארצות בספר עזרא-נחמיה (עזרא ט–י; נחמיה יג).

מטלת סיום- בחינת בית.

 

According to the historical memory of Israel, its Patriarchs came from Mesopotamia (Ur and/or Haran) or Egypt to a land populated by Canaanite peoples. This course focuses on several historical junctions that obligated biblical authors to define and constantly re-define the people’s national identity (or groups within it), and to separate it (them) from other national groups and peoples in the area.

The methodology of this course is interdisciplinary. We will integrate critical methods of biblical studies with sociological and psychological approaches to group-identity issues. These approaches will serve in the discussion of four circles of national group identities: (1) Between Israel and the Canaanite peoples and Aram in the Patriarchal stories: Abraham-Isaac and Jacob (chapters from Genesis and Deuteronomy 26:5-10) and in the Pentateuch’s law codes (Exodus 23, 34; Leviticus 18, 20; and Deuteronomy 7). We will further study the ways this separation was transformed to internal, Israeli conflicts. (2) Between Judah and Israel (2 Kings 17:7-23) and between Israel and the Samaritans (2 Kings 17:24-41; Ezra 4:1-4). (3) Between the Babylonian exiles and those who remained in Judah in the Book of Ezekiel (Ezekiel 16 and 20). (4) Between the Returnees to Zion and “the peoples of the lands” in Ezra-Nehemiah (Ezra 9–10; Nehemiah 13).

0612-6017-01
 בין שבח להתרסה: תפילה ומתפללים במקרא
 Between Praise and Protest: Prayer and Prayers in the Hebrew Bible
פרופ רום שילוני דלית מריםשיעור רוזנברג208 ג'1000-0800 סמ'  ב'

הקורס בוחן את תופעת התפילה ואת גילוייה בלשון הפרוזה ובלשון השירה, בתפילות יחיד ובתפילות עם, והוא אפוא עוסק בשיח עם אלוהים ביצירה המקראית. מן השאלות שייבחנו: מהי תפילה? (היבטים של צורה-תוכן ונסיבות); סגנון – האם יש קבע לתפילה? על נוסחתיות ומשמעויותיה; האם התפילה מלווה בריטואלים מסויימים? מי המתפללים בתפילות היחיד ובתפילות הציבור? יחידים המתפללים על הציבור; מקומן הספרותי של התפילות – על שיבוץ תפילות בסיפור המקראי; סוגות בתפילות היחיד והציבור (תהילה, תודה, תפילת יחיד ותפילת עם, תפילת וידוי); רכיבים בתפילה (שבח, תלונה, תיאורי מצוקה, תחינה, וידוי עוון, התרסה). דגש יושם על תפיסות אלוהים שעולות מן התפילה (תאריו של אלוהים; מעשים שעשה בעבר, מעשים שהוא מתבקש לעשות; תפיסות הנוכחות, ה'השגחה', ותחושות של נטישה). נלמד יחידות נבחרות בספרים: שמות, שמואל, ירמיה, תהלים, דניאל ונחמיה. נבחן בעדם את הדרכים הצורניות והתימטיות שבהן מעוצבים השבח לאלוהים והמחאה (ההתרסה) נגדו בתפילה המקראית. נכיר היבטים במחשבה הדתית המקראית על מנת לזהות את גבולותיה של ההתרסה, את מקומו של וידוי העוון, ואת הזעקה אל אלוהים בשעות שבהן מעורבותו ונוכחותו בחיי היחיד והציבור מוטלים בספק. השיעור יהיה בנוי בחלקו כסדנה פרשנית ובחלקו כדיון נושאי.

נוכחות חובה. מטלת סיום – עבודה.

 

This course examines the phenomenon of prayer and its literary expressions in prose and in poetry, in individual prayers and in communal ones; thus, we will deal with the talk to/with God in biblical literature. Among the discussed questions: What is prayer? (Aspects of form, content, and circumstances); style – is there uniformity in prayer? (On conventions and their meanings); is prayer accompanied with specific rituals? Who are the ones that pray in the individual prayers and in those of the community? The literary place of prayers within narratives; genres and structural elements within individual and communal prayers. Emphasis will be given to conceptions of God that are reflected in prayers (divine epithets, deeds he did in the past, or acts he is requested to do; conceptions of presence, of “providence,” and feelings of desertion). We will study selected texts from Exodus, Samuel, Jeremiah, Psalms, Daniel and Nehemiah, discussing the formal and thematic ways praise and protest are expressed in biblical prayer. We will learn aspects of biblical religious thought, identifying the borders of protest, the place of confession, and the cry to God when his presence and involvement in the lives of individuals or of his people are put to question.

 

0612-6018-01
 ותעמודנה שתי נשים לפני המלך: על הליכים שיפוטיים במקרא
 Two Women Stood Before the King: Legal Proceedings in the Bible
ד"ר בר תור אסנתשיעור רוזנברג105 ג'1400-1200 סמ'  ב'

קורס תואר שני במקרא, המיועד לתלמידי מקרא ולתלמידים מחוגים אחרים, שמטרתו לערוך היכרות עם מערכת המשפט בחברה הישראלית הקדומה. מה היו המאפיינים שלה? איך התנהל ההליך השיפוטי הקדום? האם היו סוגים שונים של הליכים שיפוטיים? והאם אפשר להשיב על השאלות הללו ועל שאלות נוספות בהסתמך על החוקים ועל הסיפורים המקראיים המתארים הליכים שיפוטיים? הקורס גם יעסוק ביחס שבין התפישות המשפטיות שמשתקפות בספרות המקראית לבין המציאות המשפטית בחברה המקראית. חלק מהטקסטים שיידונו בקורס: "הדיאלוג השיפוטי" בסיפור גן עדן (בר' ג 9–19); ה'ריב' המשפטי בין יעקב ולבן (בר' לא); פרשת הסוטה (במ' ה 11–31); חוקי מערכת המשפט (בדב' טז–יז); משפט שלמה (מל"א ג 16–28); ומשפטו של ירמיהו (יר' כו). הקורס פתוח גם לתלמידי תואר ראשון באישור מיוחד.    

נוכחות חובה.מטלת סיום: בחינה.

MA Course in biblical studies designed for Bible students and for students of other departments, aiming to familiarize them with the legal system in ancient Israel. What were the characteristics of the legal system? How did the judicial proceeding look like? Were there different kinds of judicial proceedings? And is it possible to answer these questions and other questions relying on biblical laws and narratives which describe judicial proceedings? The course also deals with the relations between the legal conceptions reflected in biblical literature and the real life judicature in the biblical society. The texts to be discussed in detail include the “juridical dialogue” in the story of the Garden of Eden (Gen 3:9–19); the legal “Rib” between Jacob and Laban (Gen 31); the Sotah law (Num 5:11–31); the laws of the legal system (Deut 16–17); the judgment of Solomon (1 Kgs 3:16–28); the trial of Jeremiah (Jer 26).  The course is open to BA students with special permission.  Final assignment: Final exam.

0612-6019-01
 נביאים או דרשנים? פרשנות פנימית בנבואה, האפשרויות והאתגרים
 Prophets or Preachers? Inner-Biblical Interpretation in Prophecy
פרופ רום שילוני דלית מריםשיעור רוזנברג208 ג'1600-1400 סמ'  א'
שיעור רוזנברג208 ג'1600-1400 סמ'  ב'

הקורס מפגיש שני מקבצים חשובים ביצירה המקראית, ספרות התורה (עוד לא ״ספר התורה״) וספרות הנבואה, לדיון ביחסים שביניהם. נכיר את המתודולוגיה של הפרשנות הפנימית – על יתרונותיה ואתגריה ביחס לכל אחד מן המגבשים הללו, מתוך הנחה שמסורות מן התורה היו חלק מן השיח שבין הנביאים לקהליהם כבר בסוף המאה השביעית ובראשית המאה השישית לפנה"ס, כשם שנביאים ונבואות היו מן התופעות שמחברי התורה היו ערים להם. נציב שאלה לגבי מעמדם של הנביאים ופעילותם הנבואית: מה מקומו של השימוש הדרשני והפרשני בדברי הנבואה? מהו היחס בין ״חוזים״ ל״מחברים״ (או ״מסרנים״)? האם המהלך הפרשני מפקיע את ייחודו של דבר ה' לנביא? וכיצד תוספות מרחיבות לנבואה (Fortschreibungen) ממלאות תפקיד בהתפתחות הספרות הנבואית? נלמד את הטכניקות המרמזות והמפרשות אשר משמשות בספרים ירמיה ויחזקאל, ונראה כיצד מסורות היסטוריות וחוקים מקובצי החוק השונים בתורה נתבארו ונדרשו על ידי הנביאים (וממשיכי דרכם) ועל ידי בני דורם, ובמיוחד לאיזה צורך.

**השיעור יועבר בשפה האנגלית.

נוכחות חובה. מטלה סופית- בחינת בית

This course brings together two major corpora of the Hebrew Bible, Pentateuchal literature (not yet “the Pentateuch”) and prophetic writings, for discussing their relationship. We will study inner-biblical interpretation as a method with its benefits and challenges to each of those clusters, assuming that Pentateuchal traditions were part of the discourse between prophets and their audiences already by the late seventh and early sixth centuries BCE, and recognizing that prophets and prophecies were known phenomena to authors of Pentateuchal materials. We will discuss the prophetic activity and writings, asking: What is the place of midrashic/exegetical use in prophetic proclamations? What is the relationship between “visionaries” and “authors” (or “tradents”)? Does the interpretive process diminishes the divine speech to the prophet? How do Fortschreibungen or additions come to play their role in the evolution of prophetic literature? We will learn to recognize major interpretive techniques mainly in Jeremiah and Ezekiel, as we will see how both historical and legal instructions from the various Pentateuchal sources were invoked by the prophets and their contemporaries, and for what reasons.

0612-6020-01
 ארגז כלים לחקר המקרא
 Toolkit in Biblical Research
פרופ מזרחי נועםשיעור רוזנברג208 ג'2000-1800 סמ'  א'

הקורס נועד להקנות כלי מחקר וניתוח לצד היכרות רחבה של מגוון ספרי יעץ: קונקורדנציות, מילונים, ספרי דקדוק, אנציקלופדיות תחומיות, סקירות היסטוריות, ספרי מבוא, מהדורות מדעיות, אוספים איקונוגרפיים, מקורות משווים לתרבויות העולם העתיק, ספרות בית שני, ועוד.

נוכחות חובה. מטלת סיכום: בחינת בית.

The course introduces a range of analytical tools as well as broad acquaintance of a variety of reference works: concordances, lexica, grammars, specialized encyclopedias, historical surveys, introductions (i.e., reference works of the Einleitung type), critical editions, collections of comparative sources and iconography, Second Temple literature, etc.

 

0612-6021-01
 התקבלות המקרא באמנות ובתרבות הפופולרית
 Biblical Reception in the Arts and Popular Culture
ד"ר ליפטון דיאנהשיעור רוזנברג206 ג'2000-1800 סמ'  א'

אחד התחומים התוססים ביותר במחקר המקרא בשנים האחרונות מתמקדת בתופעת ה'התקבלות' – כיצד מבינים ומשתמשים במקרא באמנות, במוזיקה, בספרות, בחיים הפוליטיים, בתרבות הפופולרית ועוד. הקורס יתמודד עם שאלות תאורטיות ואתגרים מתודולוגיים העולים בחקר ההתקבלות, כגון: איך מנווטים בין גורמים מודעים, תת-מודעים ובלתי מודעים, הן בתודעת ה'מקבל' הן בתודעת החוקר? האם המחקר האקדמי עצמו הוא בגדר 'התקבלות'? מי יכול להיחשב למומחה בתחום מורכב מעין זה? מה בכלל אפשר ללמוד על המקרא עצמו ממחקר ההתקבלות? עם זאת, עיקר הקורס יוקדש לעיון מעשי בדוגמאות מרתקות להתקבלותם של טקסטים ונושאים מקראיים, החל באדם וחוה; עבור בסיפור העקדה, שמשון ודלילה ומגילת רות; וכלה בקינות שבאיכה ובחזון העצמות היבשות של יחזקאל.

הקורס יינתן באנגלית. נוכחות חובה. מטלת הסיום: הצגת נושא בכיתה בליווי תמסיר (20 דקות, 75%) + מבחן אמריקאי (25%)

Among the most creative and engaging areas of academic Bible studies to emerge in recent years is ‘reception’ studies – how the Bible has been ‘received’, used, interpreted in art, music, literature, politics, popular culture and more.  In this course we will explore challenging methodological and theoretical questions around reception studies: How should we navigate between the conscious, subconscious and unconscious, whether the ‘receiver’s’ or the scholar’s?  Is academic scholarship itself reception? Who is qualified to be an expert in this complex field? What if anything can we learn about the Bible from reception studies?  Mostly, though, this course will be ‘hands on’; we will explore fascinating examples of how influential biblical texts and themes have been received – from Adam and Eve and the Akedah, through Samson and Delilah and the book of Ruth, to Lamentations and Ezekiel’s Dry Bones.

Final assignment: This course will be assessed by a 20 minute class presentation with a handout (75%), and a multiple choice ‘American’ exam (25%).

0612-6022-01
 דימויים של טבע בשיר השירים
 Nature Imagery in the Song of Songs
פרופ רום שילוני דלית מריםשיעור רוזנברג204 ג'2000-1800 סמ'  ב'

יש אומרים שמגילת שיר השירים היא הספר היפה ביותר בתנ״ך, ובין המאתגרים שבספרות המקראית, שהרי מה לשירת אהבה וליצירה המקראית? בין כל סגולותיו, שיר השירים הוא גם יצירה של אביב, של התחדשות אצל הצומח ובעלי החיים לאחר תום עונת הגשמים. הקורס בוחן את התפקיד המטאפורי שממלאות תמונות הטבע והנוף בשיר השירים. נפענח את הדימויים ונשקול את תפקידם בשירה מיוחדת זו. הקורס קשור בפרויקט המחקר: DNI Bible (ראו dni.tau.ac.il).

נוכחות חובה. מטלה סופית- בחינה.

 Some would argue that Canticles is the most beautiful book of the Hebrew Bible, and certainly one of the most challenging in biblical literature, asking: What does love poetry has to do with the Bible? Among all of its special qualities, Canticles is a spring composition, celebrating the restoration of flora and fauna after the rainy season. The course examines the metaphoric roles of the nature images in the book. We will decipher the imagery and discuss their contribution to this special poetry. The course is related to the research project: DNI Bible (see dni.tau.ac.il).