שנה"ל תשע"ט

 
 Exam in Expertness in Films 

תכנית דו- שנתית של הקרנות סרטים המציגה בפני הסטודנטים יצירות ויוצרי קולנוע מרכזיים מרחבי העולם. מטרת הקורס הינה לספק לסטודנטים היכרות עם פרקים מרכזיים בתולדות הקולנוע באמצעות צפייה בסרטי מופת. ההקרנות ילוו בהרצאת פתיחה קצרה  אשר תמקם כל סרט בהקשרו התרבותי, ההיסטורי והאסתטי. הקורס יעמוד על הקשרים וההשפעות בין העבר של הקולנוע להווה שלו, בין הקולנוע האמנותי ומסחרי ובין יוצרים מתקופות וממדינות שונות.

 
 
 Exam in Expertness in Films 

תכנית דו- שנתית של הקרנות סרטים המציגה בפני הסטודנטים יצירות ויוצרי קולנוע מרכזיים מרחבי העולם. מטרת הקורס הינה לספק לסטודנטים היכרות עם פרקים מרכזיים בתולדות הקולנוע באמצעות צפייה בסרטי מופת. ההקרנות ילוו בהרצאת פתיחה קצרה  אשר תמקם כל סרט בהקשרו התרבותי, ההיסטורי והאסתטי. הקורס יעמוד על הקשרים וההשפעות בין העבר של הקולנוע להווה שלו, בין הקולנוע האמנותי ומסחרי ובין יוצרים מתקופות וממדינות שונות.

 
 
 Workshop Equipment for Use 

הסדנה תעסוק בשפה החזותית ובמשמעות הויזואלית של התמונה הנעה, הוידאו ככלי לביטוי רעיוני ויצירתי עומד במרכז הקורס. הכרת יסודות תפעול מצלמת וידיאו, לימוד מושגים בסיסיים בצילום ותאורה, תכנון עיצוב והעמדה של התמונה הנעה.

 
 
 Workshop to the Professions of the Set 

 בסדנת מקצועות הסט נלמד תחילה על תפקידיו של ע. במאי ראשון ומערכת היחסים בין ע. במאי, מפיק ובמאי.

נלמד על תפקידי ההפקה השונים (מפיק ראשי, מפיק בפועל, מנהל הפקה וכו׳).

נלמד איך מפרקים תסריט וכיצד מכינים לוח צילומים.

נדבר על תקופת הפרה פרודקשן ותקופת הצילומים - סדר יום, קשרים ותפקידי המחלקות השונות, ניהול סט ועוד.

 

 
 
 General Electrical Safety 

10017250

השתלמות בטיחות לסטודנטים בביה"ס לקולנוע ולטלויזיה

אוניברסיטת תל – אביב

26.9.2016

08:45-09:00 – התכנסות ורישום

09:00-10:30 – הרמה נכונה מר צביקה כץ

פיזיוטרפיסט מוסמך

10:30-10:45 – הפסקה

10:45-12:15 – בטיחות בחשמל מר אבי גולדמן

ס' מנהל מחוז מרכז

12:15-12:30 – הפסקה

12:30-13:15 – המשך בטיחות בחשמל מר אבי גולדמן

13:15-14:00 – הפסקת צהרים

14:00-15:30 – בטיחות בעבודה בגובה מר אלי לרנר

(סולמות ובמות) מדריך בטיחות

רכז – מר אבי גולדמן

27.9.2016

08:45-09:00 – התכנסות ורישום

09:00-10:30 – בטיחות כללית מר אלכס אפשטיין

בטיחות אש

בטיחות בעבודות צבע

10:30-10:45 – הפסקה

10:45-12:15 –עזרה ראשונה והחייאה המרכז לרפואת חירום

12:15-13:00 – הפסקת צהרים

13:00-14:30 – המשך עזרה ראשונה והחייאה המרכז לרפואת חירום

14:30-15:00 – מבחן

רכז – מהנדס אסף ישועה

דורון רמתי

מנהל מחוז מרכז

 
 
 Producing Cinema Events 

הפסטיבל הבינלאומי לסרטי סטודנטים נוסד בחוג לקולנוע ולטלוויזיה בשנת 1986 על ידי סטודנטים מהחוג ומאז ועד היום צבר מוניטין ויוקרה רבים. הפסטיבל מתקיים מדי שנה ביוני כאשר ניהולו, הפקתו ותפעולו מופקדים בידי סטודנטים מהחוג לקולנוע ותורם להתפתחותם המקצועית ומסייע להיכרותם עם תעשיית הקולנוע הישראלית והבינלאומית. הפסטיבל מקיים תחרויות לסרטי סטודנטים ישראליים ובינלאומיים ותחרות לסרט קצר עצמאי לצד הפקת והצגת פרויקטים מקוריים, כנסים מקצועיים וקיום סדנאות אמן עם אורחי הכבוד של הפסטיבל – קולנוענים מהשורה הראשונה מהארץ ומהעולם.

 

במהלך הקורס ידונו הסטודנטים על מהותו ומשמעותו של הפסטיבל בתוך מרקם תעשיית הקולנוע הישראלית, ילמדו על המתרחש בעולם בתחום וייחשפו להחלטות, שיקולים ולכוחות הפועלים בשוק.

הקורס יתנהל במתכונת שבועית בהן יתקיימו פגישות עם אנשי תעשיית הקולנוע הישראלית, מנהלי פסטיבלים, מפיצים, מפיקים וראשי קרנות אשר יספקו נקודת מבט מרתקת על מאחורי הקלעים של התעשייה המקומית.

 
 
 Introduction to Television-Studio Production 

הכרות עם פורמטים בסיסיים של תכניות טלוויזיה והתנסות בהפקתם.

הפקה של תכנית טלוויזיה בינלאומית בשיתוף אוניברסיטאות בקנדה, הודו, ארה"ב

הכרות ותרגול של ציוד הפקה בטלוויזיה (אולפן, מצלמות, תאורה וקול).
עקרונות בסיסיים בפיתוח פורמט טלוויזיוני. |
הערה חשובה: כל הפקות הסדנה מתקיימות באולפן הטלוויזיה. לפיכך יש חשיבות גדולה לנוכחותכם בשיעורים ולרמת ההשתתפות בשיעור ובהפקות.

 
 
 Scriptwriting 

קורס "כתיבת תסריט" הוא סדנה מעשית לכתיבת תסריט עלילתי קצר.

במהלך הקורס יילמדו ויתורגלו הפורמט לכתיבת תסריט, מבנה דרמטי קלאסי ומושגי יסוד בתסריטאות כגון מבנה סצנה, עלילה, דיאלוג, גיבור ועיצוב דמויות.

הקורס ילווה בכתיבה שוטפת של תרגילים (סצנות, פיתוח דמויות ועוד) ובסופו יכתבו הסטודנטים תסריט שלם לסרט קצר, באורך של כ- 10 דקות.

 
 
 Cinematography Basics Workshop 

הסדנה תעסוק בשפה החזותית ובמשמעות הויזואלית של התמונה הנעה, הוידאו ככלי לביטוי רעיוני ויצירתי עומד במרכז הקורס. הכרת יסודות תפעול מצלמת וידיאו, לימוד מושגים בסיסיים בצילום ותאורה, תכנון עיצוב והעמדה של התמונה הנעה.

 
 
 Editing Basics Workshop 

זרקור על העריכה, אמנות הקולנוע המכונה גם "האמנות הבלתי נראית":

 מהי עריכה ובמה חשיבותה? מהי חשיבה עריכתית מקדימה ומהי עבודה עריכתית בפועל? מהו תפקידה של העריכה בבניית סיפור, רגש, מרחב, תמה, אווירה? כיצד היא משתלבת בכלי קולנוע אחרים? וכיצד פועלים במשותף הבמאי/ת והעורכ/ת?

דרך צפייה בסצינות מסרטים, דיון כיתתי, לימוד כלים טכניים וניתוח תרגילי בימוי של משתתפי הקורס, ננסה לענות על שאלות אלו ולהציע גישות למחשבה ולעבודה על חומרי גלם לעריכה.

 
 
 The Dramatic Moment 1 

כתיבת ופתוח סצנות דרמטיות

 
 
 The Basis of Advanced Scriptwriting 

הקורס מיועד לתלמידי מסלול תסריטאות בתואר הראשון, בלבד. זהו קורס מעשי שעיקרו תרגול השימוש במרכיבי התסריט השונים והתמודדות עם בעיות מרכזיות בכתיבת תסריט

 
 
 Short Synopsis - Feature Film 

הקורס מיועד לתלמידי מסלול תסריטאות תואר ראשון, בלבד. בקורס נידון הרעיון לתסריט לסרט באורך מלא במונחים של איכות ונפח הסיפור ויכולתו להפוך לתסריט בעל משמעות

 
 
 Acting for Scriptwriters 

הסדנה מיועדת לסטודנטים לתסריטאות מתואר ראשון ושני. בסדנה ילמדו הסטודנטים/יות על העבודה של השחקן/ית עם התסריט הקולנועי, מהקריאה הראשונה, דרך יצירת הדמות וחקירת הסאב-טקסט עד העבודה לפני המצלמה.

 
 
 Scriptwriting Theory 

שעור עיוני לתלמידי מגמת תסריטאות, שמטרתו להקנות ידע נרחב בתחומי התיאוריה התסריטאית, וכן להקנות כלים ושיטות לכתיבת ועריכת תסריט.

הקורס יתנהל במתכונת המשלבת הרצאות, קריאה שוטפת של טקסטים ויישום של התיאוריות הנלמדות באמצעות רפראטים שיציגו הסטודנטים בכיתה.

 

 
 
 Writing Comedy 

ליווי אישי של כתיבת פרויקט קומי לטלוויזיה או לאינטרנט – סיטקום, קומדיה חדשה, תוכנית מערכונים, לפי בחירת כל סטודנט

 
 
 The Dramatic Scene 2 

פתוח תסריט דרך סצנות דרמטיות- המשך

 
 
 Story to Script ? Prose vs. Drama 

סדנה לכתיבת סיפורים דרמטיים וחידוד הכלים העלילתיים.

 

 

 
 
 Concept for a television series 

פתוח רעיון לסדרת טלויזיה עבור מגמת תסריטאות בלבד. הקורס ילווה את הסטודנטים משלב הרעיון לסדרה ועד רעיון מלא לסדרת טלויזיה. זהו הקורס הראשון במסלול שבהמשכו הסטודנטים ממשיכים לכתוב סדרת טלויזיה מהרעיון עליו הם עובדים בסדנא.

 

 
 
 Conflict in Drama 

סדנת כתיבת העוסקת במושגי יסוד בכתיבה דרמטית לקולנוע ולטלוויזיה

 
 
 Production 1 

הקורס יטפל בתהליכים של הפקת הסרט או סדרת טלוויזיה החל מרעיון לשלב של תסריט,
מימון, הפקה בפועל, פוסט ושיווק.

 
 
 Cinematography 1 

"סינמטוגרפיה 1" הוא קורס העוסק בחשיבה ויזואלית, בדרך שבה במאי, כמפרש התסריט הראשי, הינו האחראי המרכזי לקביעת הסגנון הויזואלי של היצירה הקולנועית. 
הקורס יעסוק בניתוח של סגנונות ויזואליים שונים על ידי התמקדות בשורה של במאים בעלי סגנון עקבי ובולט וניתוח חלק מיצירותיהם.

 
 
 Analyzing Scripts for Directing 

היכולת לנתח את התסריט אותו מתעתדים לביים היא שלב הכרחי בהכנות לקראת בימוי הסרט.

ההבנות הנוגעות לסוג התסריט, נקודות החוזק והחולשה שלו והמבנה התימטי  העומד בבסיסו, הם כלים חשובים המנחים את הבמאי במערכות השיקולים שלו. במסגרת השיעור ינתחו התלמידים את תסריט סרט הקיץ שלהם בעזרת הכלים שירכשו.

 
 
 Tutoring for Summer Film 

חונכות אישית לתלמידים להם אושרה הפקת סרט קיץ. 
החונכות תלווה את התלמיד בשכתוב הסופי של התסריט ובתכנון כל ההיבטים השונים של בימוי הסרט - תוכנית הצילומים, ליהוק, לוקיישנים, עיצוב אומנותי ועוד.
החונכות תתקיים במהלך חופשת הקיץ מיד אחרים פרסום ההחלטות של וועדת סרטי הקיץ.

 
 
 Script for Summer Movie 

"תסריט לסרט קיץ" היא סדנת המשך לסדנת "תסריט לסרט קצר". במהלכה ישוכתבו ויערכו הטריטמנטים של סרטי הקיץ. הסדנה תלווה בכתיבה שוטפת בכיתה ובבית. בסיומה יתבקשו הסטודנטים להגיש תסריט מלא לסרט קיץ באורך של 10-12 דק'. 

 
 
 Summer Film Directing Workshop 

סדנה שנתית אשר תעסוק בכל ההיבטים השונים של בימוי קולנועי - תוכנית הצילומים, ליהוק, לוקיישנים, עיצוב אומנותי ועוד. 
הסמסטר הראשון יתמקד בדימוי הקולנועי כאשר הסמסטר השני יתמקד בעבודת הבמאי עם השחקן.
במהלך הסדנה כל תלמיד יידרש לביים לפחות ארבעה תרגילים עליהם יתקיים דיון כיתתי במהלך השיעורים.

 
 
 Editing 1 

בקורס יידונו לעומק יסודות העריכה, וייערך דיון תמידי אודות מהו הקאט הנכון. הקורס יתבסס רובו ככולו על צפייה וניתוח התרגילים של הסטודנטים, והדיון ייערך בכמה הקשרים: האחד, ההקשר ההסטורי, בו ילמדו הסטודנטים על העריכה בראי ההתפתחות הטכנולוגית - מההתחלות ב-16 מ״מ ועד העידן הדיגיטלי, כולל היכרות מכשיר ה״סטינבק״; ויושם דגש על ההיבט הסגנוני והאינטלקטואלי של העריכה. הקשר נוסף הוא הסאונד בקולנוע: חשיבותו, וחשיבות וההפרדה בין הסאונד לתמונה, וזאת תוך ניתוח כל מרכיב בנפרד. כמו כן נדון בקורס על הקצב הקולנועי ונאזין למוזיקה לשם כך, וכן נצפה בקטעי סרטים לצורך הדגמה.

 
 
 Editing 2 

ֿהקורס יתבסס רובו ככולו על עבודה יחידנית, בחונכות אינדיבידואלית של המרצה, בסרטי הגמר של הסטודנטים, ניתוחם, ועבודה אינטנסיבית עליהם. רוב העבודה תיעשה על ידי הסטודנטים בבית, כהכנה למפגש החונכות

 
 
 Acting 1 

 

מטרת הקורס היא להביא את תלמידי הבימוי להתוודע אל שפת המשחק, להכיר ולהבין מה זה שחקן ואיך הוא פועל.

הסדנא באה להקנות לתלמיד את היכולת להדריך את השחקן כדי לקבל את התוצאה הרצויה, כלומר, לספר בעזרת השחקנים את הסיפור שהוא רוצה לספר.

השיעור הוא סדנה מעשית שבה התלמידים גם משחקים בעצמם וגם מבימים אחרים.

 
 
 Acting 2 

מטרת הקורס היא להביא את תלמידי הבימוי להתוודע אל שפת המשחק, להכיר ולהבין מה

זה שחקן ואיך הוא פועל.

להבין את חשיבותו העליונה של הסיפור בהדרכת השחקנים.

הסדנא באה להקנות לתלמיד את היכולת להדריך את השחקן כדי לקבל את התוצאה הרצויה, כלומר, לספר בעזרת השחקנים את הסיפור שהוא רוצה לספר.

השיעור הוא סדנה מעשית שבה התלמידים גם משחקים בעצמם וגם מבימים אחרים.

 
 
 Original Idea Development for Television Program 

תאור הקורס

פיתוח פורמטים לטלוויזיה הינה סדנה מעשית לפיתוח תכנים בתחום המידע-infotainment , מתוסרטים ולא מתוסרטים כאחד.

הסדנה עוסקת בבניית פורמטים והצעות החל משלב איתור והגדרת הרעיון דרך כתיבתו והגשתו בכתב ובע"פ. הסדנה סורקת את מפת הפורמטים העכשווית, תאתר צרכים וטרנדים ותישען על ניתוח פורמטים מהעבר הקרוב.

מטרת הסדנה להוביל את הסטודנט לפתח פורמט/הצעה מקוריים ולהכין אותה להגשה בכתב ולהצגה בעל פה( פיצ'ינג).

 
 
 Performance and Writing Research 

התסריט הוא השלב הקריטי בעשייתה של יצירה קולנועית. מידת ההשקעה שלנו במחקר תייצר את נכסי הסרט ותבטיח את האיכויות שלו.

מחקר מחייב סקרנות ותשוקה לידע שהם כה חיוניים לפיתוח הן של הנושא והן של סיפור שבוער בנו.

במהלך העשייה התיעודית התסריט נתפס לפעמים כשלב פחות מכריע של ההפקה אך אין זה כך. ההפקה הדוקומנטרית בדיוק כמו הפקתו של הסרט העלילתי מחייבת שנגיע לאתר הצילומים כשלרשותנו תסריט מתוחקר ובנוי לתלפיות.

בלי מחקר נתקשה לגבש פרספקטיבות ועמדות רגשיות. הידע שאנו צוברים במהלך המחקר הוא כוח שמבטיח שנצעד בבטחה בדרך לגיבושה של השפה קולנועית הנכונה לסרט שלנו, למבנה שלו ולמרכיביו.

 

בתחילת הסמסטר הסטודנטים/יות יתרכזו באיתור ובבחירה של הנושא והסיפור שישמש תשתית לתסריט שלהם. במקביל יערכו בהדרכת המרצה, את המחקר המקיף שנדרש לכתיבת תסריט.

במשך הסמסטר נתמקד במתודות של מחקר ושל איסוף מידע ובשלב האחרון, בניתוח וחומרים אלו. במקביל, נצפה בסרטים וטקסטים וננתח את אופני המחקר שלהם.

 
 
 From Research to Script 

איך נכתוב את הסיפור שלנו?

 

תחילה נבט בתודעתכם רעיון לסיפור ויש ביניכם שמצאו נושא מרתק לסרט דוקומנטרי. בסמסטר הראשון התמקדתם במחקר. למדתם לעשות תחקיר יסודי. אספתם חומרים עשירים ומסמכים בעלי חשיבות. ראיינתם עדים,  ביקרתם באתרים ובמקומות רלוונטיים. אך טבעי כי ברגע מסוים התחלתם לחשוב על העלילה ועל המבנה של הסרט וכמובן על הדמויות.

בררתם לעצמכם האם אתם חייבים לספר את הסיפור הזה ומהו הערך המוסף שלו. גיבשתם 'כתב יד' ייחודי.  מכאן שלכל סטודנט וסטודנטית בקורס יש פרויקט קולנועי (דוקומנטרי או עלילתי) בשלבי עבודה מתקדמים. שרטטם דיוקן של אחת הדמויות ולכל אחד ואחת יש במחשב כמה גרסאות של הסינופסיס.

הסמסטר הנוכחי יוקדש למעשה הכתיבה.  "הקורא הוא ידיד, לא יריב, ולא משקיף מן הצד" אמר ג'ונתן פרנזן מהסופרים הבולטים האמריקאים בני זמננו. (מומלץ לקרוא את ספרו הראשון 'התיקונים' כדי לעמוד על יכולתו המופתית לעצב דמויות, ולהציב עלילה סבוכה ונפתלת הכתובה היטב.)

במהלך הסמסטר נידרש לאמנות הסיפור ולבניית נרטיב. נעשה זאת  תוך צפייה בסרטים שונים הן עלילתיים והן דוקומנטריים וקריאת התסריטים שלהם במקביל - כדי שנעמוד על מבנה התסריט, קווי עלילה והבנייה של  הדמויות.

 
 
 Writing for Television 1 

סדנה מעשית לתרגול כתיבה ופתוח סדרת טלויזיה עבור תלמידי מגמת הפקה

 
 
 Cinematography 2 

תקציר

הקורס סינמטוגרפיה 2 מיועד לתלמידי מסלול הפקת קולנוע שנה ב' ויתמקד בהרחבת הידע, השיטות והטכניקות של אמנות הצילום לקולנוע וטלוויזיה.

בקורס יושם דגש על הכרת הכלים והדימויים העומדים לרשות הצלם והבמאי ליצירת שפה קולנועית ויזואלית המשפיעים באופן ישיר על ההיבטים הדרמטיים, סיפור הסרט והרצף הקולנועי

 
 
 Sound Design 1 

עיצוב הצליל

סדנת הקלטת שטח 

מטרת הקורס 

לפתח יכולות לתכנן ולייצר פסקול דוקומנטרי

הכרת ציוד ההקלטה 

רקע : השמע משמש לאדם לתקשורת מילולית הכרחית אבל הוא כלי השרדותי ממדרגה ראשונה ,לאדם הקדמון הוא שמש כהתרעה מהתקרבות חיות טרף , סופה קרבה או סלע שניתק ממקומו בדיוק כפי שהשמע מסייע לאדם המודרני לשרוד בעיר הגדולה תחת סכנה של תנועת רכבים או שמיעת צפירת מלחמה,.לכן בספרות בתיאטרון ומאוחר יותר בקולנוע ,אלמנט הסאונד היה רובד קריטי, ראשית כתקשורת מילוית,העברה של טקסט כתוב לקול האדם ,אולם ההבעה האומנותית כוללת גם רבדים פסיכואקוסטיים בעלי השפעה עצומה על מצב רוחו של הצופה.מאזין.  סביר להניח שהצופה הממוצע מקבל את פס הקול כמובן מאליו ולא מודע למניפולציות הרבות שמתרחשות בחדר העריכה, בקורס זה נעסוק בלימוד מיומנות של הקשבה ,פירוק והרכבה של פסקול .

 

בנוסף נכיר את ציוד ההקלטה ,ננתח מערי סאונד ומצלמה ,  נלמד לתפעל אותו , ונבצע תרגילי סאונד במשך הסדנא

 
 
 Sound Design 2 

פס הקול משמש ככלי יצירתי רגשי ואינפורמטיבי בהעברת הסיפור הקולנועי המודרני. השימוש במחשב בתחום הסאונד נתנה ליוצר הסרט כלים כמעט בלי מוגבלים בהעברת רעיונות הלכה למעשה. השליטה בהבנת פס הקול תוך כדי השענות על מאפייני הקול מאפשרת לכל יוצר בתחום הקולנועי לספר את סיפור הסרט בצורה טובה והמשכנעת.

 
 
 Lighting 

הקורס יתמקד בהבנת ניתוח אור למטרות קולנועיות ואת השימוש המעשי של הבנה זו כדי ליצור תמונות אמינות.

 
 
 Casting Actors 

  ליהוק הוא קו התפר בין תסריט לבימוי . מעבר מרעיון של דמויות כתובות לממשות האנושית של השחקנים המגלמים אותם ויוצרים סיפור על המסך.

מעבר משפה מילולית לנוכחות פיזית . זו מלאכת תרגום ופרשנות דרמטורגית ואסתטית לעולם הצורני  והרגשי של הסרט.

הליהוק הוא הכנה לאבני הבניין ולתשתית הבימוי והוא חלק משמעותי מהתפיסה האמנותית של הבמאי/ת את העולם של הסרט.

הקורס יונחה דרך מתודה המבוססת על  ארבעה מוקדים מרכזיים של תהליך ליהוק סרט  ותחדד את הקשר הדינאמי בין תסריט- ליהוק ובימוי וזאת באמצעות מספר נושאים.

 
 
 Film Direction on Paper / Storyboard 

הקורס יתמקד בהקניית כלי עבודה הכרחי לבימוי קולנוע מקורי ולהפקת סרט מורכב באמצעות ניר, עפרון ויצירתיות: הסטוריבורד. ללא צורך בידע בציור, נלמד איך לשלב בין תמונה, צליל, עיצוב ציר הזמן והשפה הקולנועית. ננתח דוגמאות של סטוריבורד ואנימטיק של במאים ידועים ונשווה אותם עם הסרטים שיצרו על פיהם. החלק השני של כל סדנה מיועד ללימוד ציור לפי הנושא שנלמד.

 
 
 From Synopsis to Treatment (Feature Films) 

הקורס מיועד לתלמידי מסלול תסריטאות בתואר ראשון, בלבד. בשיעור ידונו עבודותיהם של הסטודנטים (טריטמנטים) בדרך להפיכתם לתסריטים לסרט באורך מלא (או לתסריטים לסרטי טלוויזיה).  

 
 
 Synopsis to Tv Series 

שיעור חובה לתלמידי מגמת תסריטאות, מיועד לתלמידי המגמה בלבד. במסגרת הקורס הסטודנטים יפתחו את הטריטמנטים שכתבו לכדי תסריט מלא לפרק בסדרה. הקורס ילווה בכתיבה ושכתוב הפרק, בקריאה ובדיון בתסריטים בכיתה. כמו כן נבחן מחדש את הרעיון וההצעה לסדרה ונתכונן להצגת פיצ'.

 
 
 Synopsis for a Television Series 

פיתוח רעיון הסדרה לקראת הצעה שלמה לסדרת טלויזיה והכנה לכתיבת פרק בסדרת טלויזיה עבור מגמת תסריטאות. זהו הקורס השני לקראת כתיבת הצעה שלמה לסדרת טלויזיה.

 
 
 From Treatment to Script 

הקורס מיועד לתלמידי מסלול תסריטאות תואר ראשון, תואר ראשון. בקורס ידונו ב'דראפט' הראשון של התסריט לסרט באורך מלא של כל אחד מן הסטודנטים. הסטודנטים יקראו את התסריטים בעוד מועד ויציעו הצעות, כעורכי תסריטים, לשיפור התסריט לקראת 'דראפט' נוסף.

 
 
 Alternative formats for television and for internet series 

סדנה מעשית לפיתוח פורמטים אלטרנטיבים לסדרות טלויזיה דרמטיות וקומיות ולסדרות אינטרנט דרמטיות וקומיות

 
 
 Personal Tutorial for Final Project-Cinema 

ליווי, עריכה וחניכה של תלמידים הכותבים תסריט לסרט ארוך כפרויקט גמר של מגמת תסריטאות.

 
 
 Personal Guidance in TV Final Project 

חונכות אישית לפרוקיט גמר בטלויזיה לשנה ג'

 
 
 Writing Genres 

סדנה מעשית לכתיבה בז'אנרים, התנסות בכתיבת ז'אנרים שונים, תוך מציאת הדרמה בכל ז'אנר.

 
 
 The Creator Scriptwriter 

תסריט ככלי לשינוי חברתי - כתיבת תסריט בעל משמעות חברתית, השלכותיו והשפעותיו בעידן הרב-תרבותי האקטואלי.

 
 
 Bitween Script to Directing 

סדנת כתיבה העוסקת בניתוח תסריטים לבימוי, הכנתם לליהוק, לבימוי ולהפקה.  

 
 
 Analyzing Summer Films 

שיעור בו מציגים את ה- Rough cuts של סרטי הקיץ, ובודקים את התהליך שהסרט עבר בתסריט, ליהוק, ניתוח תסריט ע"י הבמאי, תסריט צילומים, והפקה.

 

 

 

 
 
 Advanced Cinematography 4 

הקורס סינמטוגרפיה 4 מיועד לתלמידי מסלול הפקת קולנוע שנה ג' ואילך ויתמקד בהרחבת הידע, השיטות והטכניקות של אמנות הצילום לקולנוע וטלוויזיה.

בקורס יושם דגש על הכרת הכלים והדימויים העומדים לרשות הצלם והבמאי ליצירת שפה קולנועית

ויזואלית והמשפיעים באופן ישיר על ההיבטים הדרמטיים, סיפור הסרט והרצף הקולנועי.

הקניית מושגים חיוניים ומהותיים בהפעלת ובימוי מצלמה הן לבמאים לגבי שימוש במצלמה בעבודתם עם צלמים והן לצלמים ע"מ להגיע להבנה טובה יותר של תהליכי בימוי ובחירת טכניקות מתאימות של המבע הקולנועי.

הסדנה מועברת  כסדנה מרוכזת ע"י צלמים בכירים מהארץ ומחו"ל .

 
 
 Editing 3 

ֿהקורס יתבסס רובו ככולו על צפייה בסרטי הקיץ של הסטודנטים, ניתוחם, ועבודה אינטנסיבית עליהם, וכן על סרטיהם במסגרת סדנת הבמאי. הסרטים יוקרנו בפורום הכללי של הכיתה, ויהיו פתוחים להערות התלמידים כולם. לאורך הקורס יילמדו יסודות העריכה על היבטיה הרבים כחומר תומך בעבודה על הסרטים, וכן יוקנו קטעי סרטים רלבנטים כהדגמה - ביניהם סרטים בעריכת המרצה.

 
 
 Editing 4 

ֿהקורס יתבסס רובו ככולו על צפייה בסרטי הקיץ של הסטודנטים, ניתוחם, ועבודה אינטנסיבית עליהם, וכן על סרטיהם במסגרת סדנת הבמאי. הסרטים יוקרנו בפורום הכללי של הכיתה, ויהיו פתוחים להערות התלמידים כולם. לאורך הקורס יילמדו יסודות העריכה על היבטיה הרבים כחומר תומך בעבודה על הסרטים, וכן יוקנו קטעי סרטים רלבנטים כהדגמה - ביניהם סרטים בעריכת המרצה.

 
 
 Script for Final Project 1 

סדנת כתיבה שעוסקת בגיבוש מבני של התסריט לסרט הגמר, ומדגישה את המחויבות לניסוח גישה אסתטית ועמדה אתית לכתיבה.

 
 
 Directing Workshop for Final Project 

שתי מטרות מרכזיות: האחת מסגרת לתרגול סצנות ולדיון בסוגיות בימוי שונות

                              השנייה מסגרת לפיתוח התסריטים לפרויקט הגמר

במידת האפשר יוקדשו חלק מהתרגילים לבדיקת סצנות מתוך התסריט הנמצא בשלבי פיתוח.

 
 
 Workshop Final Movie Idea 

סדנת כתיבה אינטנסיבית בנוסח המקובל בתחומי הפרוזה והשירה. תרגילי כתיבה וצילום שיינתנו במהלך הסדנה יפגישו את הסטודנטים עם מה שוילפרד ביון קורא "למידה מן החוויה"; עיבוד של תחושות, שברי רעיונות ואירועי מציאות לכלל נושא ראוי לסרט.

 
 
 Director - Character - Actor A Workshop 

התנסות אינטנסיבית בבימוי שחקנים\ניות  מתוך שימת דגש על יחסי הגומלין המורכבים

בין במאי\ת שחקן\ית והשפעתם על התוצאה. לימוד התהליכים המודעים והפחות מודעים, המצמיחים דמות קולנועית עשירה ומגוונת. שימוש בסב-טכסט. לימוד היתרונות שבפרשנות חתרנית של הטכסט ובסכנות הכרוכות בה.

 
 
 Final Screenplay Mentoring 

חונכות אישית בנושא תסריט לסרט הגמר משלב הרעיון הראשוני דרך סינופסיס וטריטמנט ועד לדראפט מלא.

 
 
 Developing the internet series 

סדנה מעשית לפתוח סדרות לאינטרנט למגמת הפקה

 
 
 Directed "Unprofessional Actors" 

באמצעות הקורס נלמד לתעד רגעים דרמתיים-אנושיים שלא ניתן לתעד בסרט תיעודי רגיל. נייצר סצנות דרמתיות בעזרת אנשים שאינם שחקנים מקצועיים. הלא-שחקנים הללו מביאים איתם איכויות ותכונות ששחקנים לא מסוגלים להביא, והדרמה שנבקש ליצור בעזרתם מורכבת וחזקה כמו החיים עצמם.

 
 
 Developing a Tv Series 

סדנה מרוכזת העוסקת בפיתוח סדרת דרמה מקורית, החל מבדיקת רעיונות, נראטיבים ומבנים תסריטאיים, וגיבושם לפורמט הגשה מקצועי של סדרת טלוויזיה.

שלבי הפיתוח כוללים בין השאר: עיצוב דמויות ועולם הסדרה, התפתחות הסיפור העונתי בהתאם לז'אנר, תרגילי סצנה וקונפליקט, בניית ארקים לדמויות, גיבוש מתווה עלילתי ונקודות מפנה, יצירת "בייבל" וכתיבת טריטמנט לפרק הפיילוט, תוך כדי הפנמת השפה התסריטאית.

תהליך הלמידה משלב כתיבת תרגילים וניתוחם בכיתה, צפייה בדוגמאות מתוך סדרות, הרצאות אורח ושיחות עם יוצרי טלוויזיה.

הסמסטר כולל מפגשים במתכונת של חונכויות אישיות, לפי התקדמות הפרויקטים.

 
 
 Production 2 

הסדנא תקיף את מכלול היחסים בין המפיק לבין היצירה הקולנועית ובעקיר מערכת היחסים בין המפיק לבין הבמאי. דמות המפיק היוזם, אשר מלווה את הסרט מהשלבים הראשונים של גיבוש וייזום הרעיון לסרט או תוכנית טלוויזיה, פיתוח לתסריט, הצגה בפני מקורות מימון שונים, גיוס מימון, הפקה בפועל, הפצה ושיווק של הסרט. במהלך השנה יתקיימו ביקורים של אנשי מפתח בתעשייה בתחומי יזמות התוכן. יוקרנו קטעים מסרטים, תוכניות ופורמאטים אשר יש בהם רלוונטיות לתחום הייזום או למערכת היחסים בין המפיק לבין הבמאי ושאר אנשי הצוות. במהלך הסימסטר השני יידרשו התלמידים ליישם את העקרונות ההפקתיים בתחום המדיה החדשה, האינטרנט או הסלולאר

 
 
 Directing Drama for Tv 1 

תפקיד הבמאי ואנשי הצוות, תהליך הפרה פרודקשן, בימוי שחקנים, ניהול ותיכנון ימי הצילום, עבודה מעשית על סט הצילומים.

הסדנה משלבת עבודה עיונית בכיתת הלימוד עם עבודה מעשית בשטח - הסטודנטים ישמשו כצוות צילום ויצטרכו להוציא לפועל ימי צילום. בנוסף, במהלך השנה יבקרו הסטודנטים על סטים מיקצועיים וילמדו בשטח על העבודה המעשית.

במהלך השנה יקבלו הסטודנטים הרצאות של בעלי מקצוע: מפיק, עורך תוכן, צלם, מקליט, מעצב פס קול ושחקן.

 
 
 Documentary Photography 

שם הקורס: צילום דוקומנטרי

תקציר

הקורס יתמקד בצד היצירתי של צילום סרט תיעודי, במורכבויות הכרוכות בצילומי שטח ובמגוון רחב של גישות וסגנונות צילום

מטרת הקורס לחשוף את הסטודנטים לחשיבות של הצילום בסרט תיעודי, רכישת כישורים וכלים טובים להתמודדות עם מצבים מורכבים המיוחדים לסרט התיעודי

 
 
 Edit Mentoring for Summer and Final Films 

מפגשים אישיים שייקבעו בתיאום אישי לצפייה בשלבים השונים של העריכה מחומרי הגלם עד הגרסה האחרונה של העריכה - הפיינקאט.

 
 
 Editing Content 

סדנה סמסטריאלית/שנתית: פיתוח תוכן ופורמטים

בעולם שיש בו התפוצצות של תוכן ויזואלי, דרושים עוד ועוד יוצרים שיודעים לעבוד ביצירתיות ובמקצועיות, שמסוגלים להפיק תוצאה איכותית בזמן קצר ולא חוששים ליישם עקרונות קולנועיים גם בתוצרים לטלוויזיה ולרשת. התוצרים בסדנה יתבססו על עקרונות תעשיית הווידיאו: איך הופכים רעיון לקליפ וקליפ לסדרת רשת, איך מייצרים פורמט לרשת או לטלוויזיה, איך מטפלים בבריף רעיוני ועד כמה מתחשבים בקהל היעד, איך יוצרים מידע-בידורי ואיך אפשר לטפל בכל תוכן כך שיתאים לכל ז'אנר. התוצר הסופי בסדנה הוא קליפ (כפרק ראשון מסדרה או בפני עצמו) להפצה ברשת.

 
 
 Producing Documentaries 2 

מטרת הסדנה היא להנחות את התלמידים ביצירת סרטים במהלך שנת הלימודים.  לכל תלמיד יש לפחות תפקיד  אחד  בסדנה כמפיק-מנהל, צלם או עורך. הפעילות בסדנה כוללת דיונים קבוצתיים על הפרויקטים של הסדנה, שיעורים פרטיים, צפייה של סרטים דוקומנטריים ומפגשים עם יוצרי סרטים שעושים תיעודיות.

 
 
 Tutorial for Directing Final Movie B 

חונכות אישית לתלמידים להם אושרה הפקת סרט גמר. 
החונכות תלווה את התלמיד בשכתוב הסופי של התסריט ובתכנון כל ההיבטים השונים של בימוי הסרט - תוכנית הצילומים, ליהוק, לוקיישנים, עיצוב אומנותי ועוד.

 
 
 Direction - Mentoring i 

חונכות אישית לתלמידים להם אושרה הפקת סרט גמר. 
החונכות תלווה את התלמיד בשכתוב הסופי של התסריט ובתכנון כל ההיבטים השונים של בימוי הסרט - תוכנית הצילומים, ליהוק, לוקיישנים, עיצוב אומנותי ועוד.

 
 
 Directing Workshop - Adaptation 

סדנת בימוי אשר במהלכה התלמידים יכתבו, יפיקו ויביימו סרטים קצרים שהם פרשנות אישית שלהם לטקסט נתון, וכל זאת במהלך סמסטר אחד בלבד. 
הטקסט הנתון יכול להיות קטע פרוזה, קטע שירה, קטע ממחזה ועוד. רוב רובה של הסדנה תתקיים בצורה של מפגשים אישיים עם המורה.

 
 
 Workshop Director - Genres 

"בימוי סרט ז'אנר"  היא סדנה שבמהלכה מפתחים ומפיקים הסטודנטים סרטי ז'אנר קצרים החל מסרטי אימה ועד קומדיות רומנטיות. מטרת הסדנה היא לפתח תסריטים לסרטי ז'אנר קצרים תוך יצירת היכרות מעמיקה עם הז'אנרים הפופולאריים ועד בימוי והפקת הסרט עצמו במסגרת הסדנה.

 
 
 Directing Workshop - Portrait 

הקורס ידון באספקטים השונים הקשורים במלאכת הבימוי. ליהוק, צילום, עבודה עם שחקנים, תסריט וכיו"ב. השיעורים יתקיימו בחלקם במתכונת סדנא בה ידונו עבודות התלמידים ובחלקם יוקדשו לעיון תיאורטי במרכיבים שונים של כתיבת סרט ובימויו.  במהלך ידרשו התלמידים להפיק ולביים סרט המתבסס על המבנה הנראטיבי  של אגדה או סיפור ילדים שייבחרו על ידי המרצה.

 
 
 Directing Workshop - Realism 

סדנת כתיבה, בימוי והפקה של סרטים קצרים בני 10-15 דקות בז'אנר הריאליזם על גווניו

 
 
 Casting - Mentoring 

מטרת החונכות היא להדריך את הסטודנטים ולתמוך בתהליך הליהוק של התסריטים שאותם הם עתידים לביים. החונכויות הן אישיות ומיועדות לבמאים.

 חונכות ראשונה

מיקוד על  הדמויות ועל הסיפור: "על מה הסרט ומה מחפשים בדמויות."

 מציאת מפתח ליהוק.

ליווי והדרכה כיצד  לגשת לחיפוש עצמו ולמקורות חיפוש שחקנים או נון אקטור.

 איזה סצנות נכון לבחור לאודישן ,מה לעשות אודישן.

חונכות שנייה

בשלב מתקדם של התהליך שעברתם נקיים דיון על מועמדים שמצאתם (רפרנסים או אודישנים) על מנת לחדד ולקדם את שלב הבחירה.

 
 
 Post Production for Directors Mentoring b 

חונכות זו תלווה את התלמידים שביימו סרטים בסדנאות הבימוי השונות של שנה ג׳ סמסטר ב׳, החל משלב הראף-קאט ועד לעותק הסופי של הסרט.

 
 
 Post Production for Directors Mentoring a 

חונכות זו תלווה את התלמידים שביימו סרטים בסדנאות הבימוי השונות של שנה ג׳ סמסטר א׳, החל משלב הראף-קאט ועד לעותק הסופי של הסרט.

 
 
 Advanced Subjects 

תאור הקורס בעברית:

המעבר הדרמטי מכתיבת התסריט לתקופת ההפקה הוא המעבר המורכב בין המילה הכתובה לביצוע בפועל.

הקורס יתמקד במקצועות הסט ובכל השלבים של ההפקה: מפירוק תסריט, תקציב, ליהוק, חיפושי לוקיישן, הכנת Breakdown ועד לעבודה על סט הצילומים עצמו. בכל שיעור נתמקד במקצוע ספציפי מתוך מקצועות הסט, ודרך תפקידו נבחן את מכלול המורכבות,המחשבות, ההתלבטויות שבתהליך ההפקה ועבודה מהפרה-פרודקשן עד לצילומים על הסט. נעשה זאת תוך צפייה והיכרות עם סרטים עלילתיים, סרטים קצרים וסדרות ישראליות, מזווית הראיה של מנחת הקורס, אשר שימשה כעוזרת במאי ברשימת הפילמוגרפיה של הקורס.

הקורס ישלב בין לימוד פרקטי ותיאורטי, תוך דגש על חווית העשייה והסיפורים שמאחורי הקלעים.

נלמד גם על הפקת הסרט הקצר ונבחן את הקווים המשיקים והשונים בין תעשיית הקולנוע לבין העולם הקולנועי הסטודנטיאלי.

כמו כן נפגש עם מובילים ויוצרים בתחום.

 
 
 Modern and Contemporary Film Theories 

פרו-סמינר מבואי זה יעסוק בכיוונים תיאורטיים מרכזיים בתחום מאז שנות ה-70 כגון הגישה הפסיכואנליטית לקולנוע, תיאוריות אפרטוס, פמיניזם ומגדר. המפגשים יכללו דיון בגישות תוך ניתוח אנליטי וביקורתי של המאמרים. החובות כוללות קריאה אינטנסיבית של חומר תיאורטי מורכב, השתתפות פעילה בדיונים, הגשת רפרטים במהלך הסמסטר ועבודת סיום מחקרית שתתייחס לגישות שנלמדו ולסרטים שייבחרו על ידי המרצה.

 
 
 Exercise in Cinematography 

התרגיל יעסוק בהקניית ידע ומיומנויות טכניות בצילום וידאו - באופטיקה, בציוד תאורה, גריפ ובשיטות לכידת התמונה. מטרת הקורס היא להכשיר צלמים להתמודדות מול מיכשור צילום ולספק כלים לביצוע ויישום רעיונות ויזואליים יצירתיים.

בהצלחה!

 
 
 From Psyche to Byonce: Myths and Women in Cinema 

הסמינר יתמקד בגלגולים של מיתוסים נשיים בתרבות ובקולנוע. מהו מיתוס ומהי הפונקציה שלו בקולנוע? איך נוכחת האישה לאורך ההיסטוריה של הקולנוע מהמודרניזם לפוסטמודרניזם? האם ואיך מייצר הקולנוע את אותה הגברת בשינוי אדרת? מהי כוכבות נשית ,איך היא נכתבת במדיה בתקופות שונות? ומה מאפיין את הדמות הנשית בסרט הישראלי? אלו הן מהסוגיות המרכזיות בהן יעסוק הסמינר. טקסטים קולנועיים וטלוויזיוניים כמו: "עד כלות הנשימה", "אי סובלנות", "אורפאוס", "גברים מעדיפים בלונדיניות","אקזוטיקה", "ואלוהים ברא את האישה", "וורטיגו", "כרמן", "יומנה של בריגיט ג'ונס", "סקס והעיר הגדולה",  "בת הים הקטנה", "היא", "למראית עין", "האם ירית פעם במישהו", "מדוזות", "אפשרויות או כחול הזקן ואני", "פלסטלינה", מגדלים באוויר", "אחוזת דאונטון","קצה האגם", "בתולות", ו"אימפרית זאגורי" ידונו במסגרת הסמינר בהקשרים תרבותיים, אסתטיים, פסיכואנליטיים ובינטקסטואליים.

                                                                           

(*) הסמינר מהווה דרישת קדם להשתתפות בסמינר כתב עת בנושא מגדר (1 מתוך 3

סמינריונים)

 
 
 Italian Neorealism 

לקראת סוף מלחמת העולם השניה צמחה באיטליה תנועה קולנועית העתידה לחולל

מהפכה ארוכת תווך בקולנוע העולמי. הניאוראליזם ביקש להציב מראה אל מול

החברה האיטלקית שהוכתמה מוסרית על ידי הפשיזם ושיתוף הפעולה עם הנאצים.

קולנוע פוליטי וחברתי זה ליווה את האומה האיטלקית בשנות המשבר שלאחר

המלחמה עד מחצית שנות החמישים של המאה שעברה, תוך שהוא מפתח ראיה

חדשה ומקורית של האסטטיקה הקולנועית. באמצעות ניתוח הסרטים החשובים של

התנועה, הקורס ידון במאפיינים התמטים והאסטטים של הניאוריאליזם, המבנה

הכלכלי של התנועה והעקרונות התיאורטים שעליהם התבססה. חלקו השני של

הקורס יתמקד בהשפעת הניאוריאליזם על הקולנוע העולמי, מהגל החדש הצרפתי ועד

לקולנוע הישראלי, ויצביע גם על נוכחות עקרונות ניאוריאליסטים גם בקולנוע

העכשווי.

 
 
 Sirk, Fassbinder, Almodovar: Issues in Film Melodrama 

הסמינר יעסוק בקולנוע של שלושה במאי מלודרמה מרכזיים: דאגלס סירק האמריקאי, ריינר וורנר פאסבינדר הגרמני ופדרו אלמודובר הספרדי, כמו גם במלודרמות וסרטי נשים בהוליווד הקלאסית. מאז שנות השבעים המלודרמה התגלתה מחדש כמרחב פורה עבור לימודי קולנוע. העיסוק התיאורטי במלודרמה כולל קשת רחבה של דיונים ביקורתיים קולנועיים כמו ז'אנר, סגנון ואסתטיקה, אידיאולוגיה, אוטריזם, ויחסי צפייה בקולנוע. תוך שימוש ודיון בתיאוריות ובמתודולוגיות ניאו-מרקסיסטיות, פסיכואנליטיות, פמיניסטיות וקוויריות נחקור את הפרדיגמות המרכזיות של הז'אנר כמו המלודרמה המשפחתית, המלודרמה האימהית, סרטים גותיים ורומנסות אהבה. נצפה, בין השאר, בסרטים "ככל שהשמים מתירים" ו"חיקוי לחיים" של סירק, "עקבים גבוהים" ו"נשים על סף התמוטטות עצבים" של אלמודובר, "נישואיה של מריה בראון", "עלי: פחד אוכל את הנשמה" של פאסבינדר, "מכתב מאישה אלמונית" של מקס אופולס, "סטלה דאלאס" של קינג וידור, ו"רבקה" של אלפרד היצ'קוק. הסמינר מחייב קריאה אינטנסיבית של טקסטים תיאורטיים של חוקרי וחוקרות קולנוע ותרבות כמו פיטר ברוקס, תומס אלזסר, פול ווילמן, סטיב ניל, טניה מודלסקי, מרי אן דואן, לינדה ווילאמס ואחרים/אחרות.

 
 
 Television genres 
חדשות, דרמה, קומדיה, שעשועונים, תוכניות אירוח, אופרות סבון, שידורי ספורט, קליפים ובעשור האחרון גם תוכניות מציאות - מושגים אלה מוכרים היטב לצופת הטלוויזיה הממוצעת, גם אם לא שמעה מעולם על המונח התיאורטי המשותף לכולם, ה"ז'אנר", העומד במרכזו של קורס זה. מטרתו של סמינר זה היא להציג נקודות מבט שונות על ז'אנרים טלוויזיוניים מרכזיים, הן מזווית היסטורית והן מזוויות תיאורטיות שונות. מכיוון שהקורס נשען על הנחת היסוד של ג'יסון מיטל, שז'אנר איננו רק הטקסט הטלוויזיוני אלא גם ההקשר בו הוא פועל, אנחנו נבחן את ההקשרים השיחניים של הז'אנרים השונים, ונשאל מה ניתן ללמוד על התרבות המצמיחה אותם, ועל הקהל אשר צופה בהם.
 
 
 Political and Social Protest in Cinema 
 
 הקורס עוסק במרכזיותו של המדיום הקולנועי בקידום מחאה ויבקש להסב את המבט התיאורטי לכינונו של שיח מחאה בקולנוע. יצירה קולנועית חברתית – תיעודית ועלילתית כאחת – לא רק שהיא מעמידה במרכז הפריים והעלילה סוגיות חברתיות ופוליטיות אלא לעיתים קרובות אף מייצרת בתוך כך מופעים סינמטוגרפיים של שיבוש תרבותי, התנגדות או אקטיביזם. ביטויי המחאה יכולים להיות רדיקאליים, חתרניים, סמויים או גלויים. קורפוס הסרטים של הקורס משקף היבטים שונים של ה'חברתי' ותואם לעדשה הרחבה דרכה נבחן את הקשרים שבין הנרטיב הקולנועי לבין סוגים שונים של מחאה (מעמדית, מגדרית, אתנית, גזעית). במהלך הקורס נעשיר את הדיון בליבון תיאורטי של מושגים ורעיונות הקשורים לפוליטיקה ותרבות של מחאה כמו: 'פוליטי', 'ציות ואי ציות', 'קפיטליזם', "גזע",  'מרכז', 'פריפריה' , 'שחרור', 'אפליה', 'פמיניזם' ועוד. בין הסרטים שיידונו בקורס: התרסקות (פול האגיס), מיסיסיפי בוערת (אלן פארקר), 4 חודשים, 3 שבועות ויומיים (כריסטיאן מונג'ו), "ארץ קרה" (
 
 
 Documentary Film and New Technologies 

סמינר זה יתמקד במפגש הנוכחי בין טכנולוגיות חדשות לבין הקולנוע הדוקומנטרי העכשווי, וידון באופן בו פרקטיקות חדשניות של הפקה, הפצה והקרנה תורמות להשתכללות אמצעי המבע התיעודיים. תוך אימוץ מבט ביקורתי כלפי העמדה המסורתית לפיה טכנולוגיות חדשות אחראיות לשינוי אוטופי או דיסטופי ומסמנת תמיד את "מותו של הקולנוע כפי שאנו מכירים אותו", נבחן כיצד הקולנוע התיעודי הדיגיטלי מקיים דווקא המשכיות והיברידיות עם טכנולוגיות ישנות (16 מ"מ, וידאו) ומסורות תיעודיות קיימות, תוך כדי שיכלולן. כך, למשל, נדון באופן בו מאפשרת הטכנולוגיה הדיגיטלית מפגש מרתק בין הבדיוני לעובדתי ותורמת באופן משמעותי להתחדשותן של אסטרטגיות דוקומנטריות קיימות, כגון המודוס המוקומנטרי, הקולנוע ההיברידי, הקולנוע התיעודי האישי והאנימציה התיעודית. מנגד, נתמקד בתצורות תיעוד חדשות המתאפשרות, בין היתר, על ידי יכולות טכנולוגיות להן הקולנוע הדוקומנטרי רק החל להתוודע לאחרונה. כיצד, למשל, מגלה הקולנוע התיעודי עניין מחודש באינטראקטיביות בין צופה לטקסט בעזרת האינטרנט? בהגדרה מחודשת של המרחב הקולנועי ומקומו של הספקטקל בתיעוד תלת מימדי ובמציאות מדומה? תוך קריאה יסודית וצמודה בטקסטים אקדמיים העוסקים בהתחדשותו של הקולנוע התיעודי וצפייה במגוון סרטים תיעודיים עכשוויים, סמינר זה ינסה להציע דרכים שונות להתבוננות בעשייה קולנועית אשר ממשיכה להמציא עצמה מחדש שוב ושוב.

 

 
 
 Groups Representatin in Israeli Tv and Cinema 

מהי הזיקה בין הז'אנר הטלוויזיוני לבין התרבות בה הוא נוצר ורווח? האם ניתן לאפיין ז'אנר טלוויזיוניים ייחודיים לתרבות הטלוויזיה הישראלית? מהי הזיקה בין היצירה לטלוויזיה וצריכתה לבין תחומים משיקים בתרבות ובאמנות? כיצד מתבטאת מיתולוגיה טלוויזיונית מקומית ספציפית וכיצד נוסחים שונים של מיתולוגיה טלוויזיונית צוברים משמעויות תרבותיות מקומיות בישראל לעומת ארה"ב? בסמינר זה נבחן את הייצוגים של חבורות בטלוויזיה ישראלית בפרספקטיבה היסטורית תרבותית. נבחן כיצד ייצוגים אלה מבטאים תהליכים של יצירה מקומית מקורית לטלוויזיה, את הזיקה בין הבדיון הספרותי, הקולנועי והטלוויזיוני בתרבות הישראלית, היבטים עממיים ומיתיים בתרבות הטלוויזיה המקומית, תמורות בערכים ואידיאולוגיות כפי שהן מתבטאות בטופוס ובז'אנר של החבורה הטלוויזיונית, והשוואה בין תרבותית של החבורה הטלוויזיונית בישראל ובארה"ב.

 
 
 American Cinema: Indies, Global Blockbusters, and Histories of Hollywood 

למרות שלכאורה כולנו מכירים את הקולנוע האמריקאי – ואולי דווקא בשל כך – הממסד והיצירות המזוהים ביותר עם בידור ומיינסטרים גם מהווים את אחד מהאתגרים המעניינים ביותר לתיאוריה ולהיסטוריוגרפיה הקולנועיים. שורה של מחקרים מהשנים האחרונות מנסים לבחון מחדש מיתוסים ואמונות רווחות על הוליווד ועל הקולנוע העצמאי וחושפים מגוון רחב של מחלוקות על הפקה והפצה, שינויים טכנולוגיים, אסתטיקה ומשמעויות חברתיות ופוליטיות במסגרת הממסד הקולנועי המצליח והמוכר ביותר מאז תקופה הסרט האילם: האם ועד כמה קולנוע האינדי הוא עצמאי? מדוע דווקא הוליווד הצליחה להשתלט על העולם? האם אכן מתאפיינים סרטיה של הוליווד הקלאסית במבע שקוף ובתוכן שמרני תחת צנזורה נוקשה ("קוד ההפקה") שרק אוטרים חתרניים בודדים הצליחו לעקוף? האם שילוב מתודות חדשות – מחקרים ארכיוניים, חקר קהלים, מחקרים כלכליים ומחקרים כמותיים של טקסטים – משנה את האופן שבו אנו מבינים את הקולנוע האמריקאי? בסמינר נכיר דיונים ומחלוקות מרכזיים בתחום ונתנסה במתודות מחקר עכשוויות שונות. הסטודנטים יבחרו כנושא למחקר ולכתיבת העבודות הסמינריוניות/רפרטים טקסטים או סוגיות בקולנוע האמריקאי או יצירות אחרות שמופצות על ידי תאגידי המדיה האמריקאים. אפשר גם לחקור טקסטים או ממסדים אחרים אשר מתייחסים לקולנוע האמריקאי.

 
 
 Emotion and Cinema 

 

"בנוף הרגשי של העולם המודרני יש לאולם הקולנוע תפקיד מרכזי: הוא אחד מהמרחבים העיקריים שבהם מתאספות קהילות כדי לבטא ולחוות רגשות" (גרג סמית').
 
במהלך הקורס נתוודע לאופנים השונים בהם נחקרת התופעה החמקמקה המכונה "רגש" בקולנוע על בסיס תיאוריות וממצאים מתחום חקר המוח. נדון בהתפתחויות שחלו בשנים האחרונות בהבנת הבסיס העצבי של הרגשות ובתרומה של מחקר המוח להבנת סוגיות מרכזיות בעניין הרגש בקולנוע. בנוסף, נדון באופקי המחקר הקולנועי החדשים שנפתחים הודות לשימוש בטכנולוגיות להדמיה מוחית.
 
 
 Memory, Entertainment and Popular Culture 
בקורס זה ינותח הקשר שבין אמצעי תקשורת ההמונים ובעיקר הטלוויזיה, לעיצוב הזיכרון הקולקטיבי. מטרות הקורס הן להבין את דרכי הפעולה של הזיכרון הקולקטיבי בעידן המדיה המודרניים, ולהעריך את היקפיו השונים ברובד הלאומי המקומי והבינלאומי. בין הנושאים שידונו:  מושג הזיכרון בדיסציפלינה הסוציולוגית והפסיכולוגית, עלייתו של הזיכרון הקולקטיבי בהיסטוריוגרפיה בת זמננו, עדות שיחזור ונוסטלגיה כמנגנוני עיבוד אישי וקולקטיבי, סרטי קולנוע כמייצרי תודעה היסטורית, הטלוויזיה כסוכן זיכרון, האינטרנט ותרבות המשחקים (gaming) והשפעתם על התודעה ההיסטורית ועוד.
 
 
 The American Cinema of the 70's: From Arthur Penn to Steven Spielberg 

התקופה הנמשכת מ- 1967 ועד סוף שנות ה- 70 נתפסת כ"תור זהב" של הקולנוע האמריקאי. בתקופה זו פעל דור של יוצרים צעירים בעצמאות יוצאת דופן שהולידה העזה סגנונית ותמאטית.

הקורס יציע בחינה צמודה של התקופה – משורשיה ועד אחריתה. היוצרים המרכזיים שפעלו בה -  פרנסיס פורד קופולה, מרטין סקורסזה, רוברט אלטמן, בריאן דה פאלמה, טרנס מאליק, פיטר בוגדנוביץ, האל אשבי ייבחנו כנציגים של מגמות רחבות יותר – הן בקולנוע, והן בסוגיות החברתיות והפוליטיות של התקופה. כמו כן נעסוק ביחסי הגומלין בין הקולנוע המסחרי והאמנותי, ובין הזרם המרכזי של העשייה לשוליה.

 
 
 Film and Philosophy: Interconnections 

את הקשרים הבין-דיסציפלינאריים שבין קולנוע ופילוסופיה ניתן להגדיר באופן מסורתי במונחי אהבה-שנאה. הפילוסופיה הנה תחום עיון אינטלקטואלי הפונה בעיקרו לתבונה ולהיגיון, מנסח את עצמו באמצעות טיעונים לשוניים ועל ידי לוגיקה שיטתית, ומעמיד את הוודאות והאמת כנר לרגליו. הקולנוע, בעיקר זה העלילתי, הנו מדיום אמנותי הפונה בעיקרו לרגש ולחוויה, מנסח את עצמו באמצעים ויזואליים וטונאליים, ומעמיד את החופש האמנותי, את האילוזיה ואת הפנטזיה, כנר לרגליו. הקשר שבין הפילוסופיה והאמנות, בין מגדל השן לבין אולם הקולנוע, נראה, על פניו, כספוג חשדנות וניכור, ואולי אפילו כבלתי אפשרי מלכתחילה.

הנחה זו, המהווה את נקודת הראשית של הקורס, תישלל במהלכו. הקורס יניח את היסודות המתודולוגיים למערכת ענפה של קשרים – משמעותיים, לעיתים הכרחיים, תמיד פרודוקטיביים – שבין הקולנוע והפילוסופיה. תוך עיון מעמיק בספרות האקדמית של התקופה, נגדיר את מערכת הקשרים הפוזיטיבית שבין שתי הדיסציפלינות, תוך שימוש בכותרות שמרניות-משהו כגון "הפילוסופיה של הקולנוע" ו"פילוסופיה בקולנוע", מחד, ובכותרות רדיקליות יותר כגון "קולנוע כפילוסופיה" (ו"פילוסופיה כקולנוע"), מאידך.

 
 
 Israeli Women's Films 

תאור הקורס: בעשור האחרון אנו עדים למספר חסר תקדים של סרטי נשים, עלילתיים ותיעודיים כאחד. יצירות אלה מגדירות מחדש את מקומה של האישה בחברה הישראלית, לא רק ביחס למסורת הייצוג שלה מאז ראשית ימי הקולנוע הישראלי אלא גם ביחס לסוגיות מרכזיות הנוגעות למקום הישראלי, אישיות ופוליטיות כאחת. בקורס זה נבחן את הקולנוע הישראלי הנשי החדש ממספר נקודות מבט: הופעתה של הסובייקטיביות הנשית וניסוחה, המתח בין סוגי המרחב השונים של האישה הישראלית (מרחב הגוף, מרחב הבית, מרחב העיר וכו'), הפוליטיזציה של הקול הנשי כפי שהיא משתקפת בהתייחסותו לסוגיות המינוריות של הקיום, ולבסוף האלטרנטיבות המוצעות על ידי אותו הקולנוע. ראשית הקורס בסקירת שתי מגמות בולטות בשנות השישים של הקולנוע הישראלי ביחס לגוף האישה – המבט הקולוניאליסטי המשעבד את התשוקה הנשית לדחפים הפרימיטיביים הטרום-תרבותיים והמבט המחפיץ, הפטישיסטי המנטרל את האישה מסובייקטיביות כלשהי. על רקע זה הקורס יעבור לקולנוע הישראלי החדש, לסרטיהן של נשים ישראליים שלא רק מצליחים להעניק משמעות חדשה לגוף ולגופניות אלא גם מצליחים לייצר פרובלמטיזציה פוליטית של הנשי, הז'אנר הקולנועי המזוהה ביותר עם הקולנוע הנשי – המלודרמה, והגוף הנשי בכלל.. בין הסרטים שידונו "פורטונה" (מנחם גולן, 1967) ו"מקרה אישה" (ז'אק קטמור, 1969), "איה אוטוביוגרפיה נשית" (מיכל בת-אדם, 1994), "אביבה אהובתי" (שמי זרחין, 2006), "כלת הים" (קרן ידעיה, 2010), "שלוש אימהות" (דינה צבי ריקליס, 2006), ו »הנותנת" (הגר בן-אשר 2011) "לא רואים עליך" (מיכל אביעד, 2011).

 
 
 Current American Cinema 

קורס זה יסקור נושאים מרכזיים ובימאי מפתח בקולנוע האמריקאי משנות ה- 80 ועד ימינו. תקופה המתחילה בעיצוב מחדש של תעשיית הקולנוע סביב המודל הכלכלי והאסתטי של סרטי הבלוקבאסטר. חרף התמקדות בסוג סרטים זה הקולנוע ההוליוודי עדיין מקיים דיאלוג עם השינויים התרבותיים והפוליטיים בחברה האמריקאית.

הדומיננטיות של מודל זה אינה מבטלת את קיומו המתמשך של קולנוע אישי ועצמאי יותר –יוצרי קולנוע ייחודיים  בשנות ה-80 המשתלבים בזרמים הקולנועיים האלטרנטיביים של שנות ה-90 – הקולנוע העצמאי, קולנוע אפרו-אמריקאי, וקולנוע קווירי חדש. 

 
 
 Introduction to Digital Cinema 

קורס זה יעסוק בהשפעתן של טכנולוגיות דיגיטליות על התיאוריה והאסתטיקה של הקולנוע העכשווי,

ויבחן דרכים חדשות להרחבת הגדרתו של המדיום הקולנועי בעידן הדיגיטלי. בחלק הראשון נדון בסוגיות

תיאורטיות, כגון מהות ההבדלים בין הדימוי הדיגיטלי לבין הדימוי הפילמאי, טבעם ומקורותיהם של

החזונות האפוקליפטיים והדיסטופיים בדבר "מותו של הקולנוע" בעידן הדיגיטלי, והצורך לבחון את

"החדש" אל מול "הישן". בחלק השני נתמקד בהשלכות השונות של מיזעור והתניידות המצלמה

הקולנועית (וידאו דיגיטלי והיידפינישן),

נבדוק כיצד יוצרי הקולנוע העצמאי (לינץ', סודרברג, פון טרייר)

מפיקים את המיטב מאפשרויות טכנולוגיות חדשות, ונבחן מחדש אמצעי מבע קולנועי מסורתיים

ומרכזיים (כגון הטייק הארוך) לאור השינויים הטכנולוגיים. בחלק השלישי נתמקד בפרקטיקות דיגיטליות

והתלת מימד, ונבחן את פנומנולוגיית הצפייה CGI , המאתגרות את האינדקס הצילומי, כגון אנימציה

המתאפשרת בעקבותיהן. בחלק הרביעי והאחרון בקורס נתמקד בתצורות חדשות של אינטראקציה

מוגברת בין טקסט לצופה, הן בתחום הבדיון והן בתחום התיעוד, ונעמוד על הראציונל בהענקת שליטה

לצופה מסוג שיתוף, ניווט, ויצירה. הדיון באינטראקציה יאפשר לנו לבחון מחדש את גבולותיו של המדיום

הקולנועי, כאשר מרבית הדוגמאות יינתנו מתוך קולנוע מרובה מסכים, קולנוע מקוון וקולנוע החוצה את

הגבול בין סרט מסורתי למשחק מחשב. יוקרנו מבחר סרטים מהעידן הדיגיטלי בעלי חזון אמנותי מובהק,

כגון "עשר", ״הילדים של מחר״, ״מנועים קדושים״, ״קלוברפילד״, ועוד.

 

 
 
 Introduction to Documentary Film 

הקורס יתעכב על תחנות מרכזיות בהתפתחות הקולנוע התיעודי העולמי, יוצרים בולטים, פונקציות ומגמות (אתנוגרפיה, תעמולה, סרט-מסה, תיעוד עצמי וכו'). נבחן גישות שונות לגבי מהותו של הסרט התיעודי ומעמדה של האמת הדוקומנטרית. נעמוד על הדמיון והשוני – האתי והאסתטי – שבינו לבין הקולנוע הבדיוני, וההבחנה בין תיעוד ותיעודי. הקורס יפגיש את הסטודנט עם סרטים דוקומנטריים חשובים שנוצרו בארה"ב, אירופה, דרום אמריקה והמזה"ת.

 
 
 New Eastern European Cinema 

הקורס יעסוק בשלוש תעשיות סרטים הניצבות כיום בחזית הקולנוע המזרח האירופאי. הקולנוע ההונגרי אשר מזוהה, בראש ובראשונה, עם שמו של בלה טאר, מבכירי הקולנוע העולמי בעשרים השנים האחרונות, וכן עם יוצרים בולטים נוספים שהשפעתו של טאר ניכרת על סרטיהם (יאנוש סאס, בנדק פליגהאוף, גיורגי פאלפי). במקביל, אנו עדים בעשור האחרון להתחדשותו של הקולנוע הרומני, שהחלה עם סרטו עטור השבחים של כריסטי פויו, "מותו של מר לזרסקו" (2005), ובהמשך עם זכייתו בפסטיבל קאן של "ארבעה חודשים, שלושה שבועות ויומיים" (כריסטיאן מונג'ו, 2007).

דרך דיון ממוקד והשוואתי יבחן הקורס את מאפייניהם התמטיים, האסתטיים והאידיאולוגיים של הקולנוע ההונגרי והרומני בן זמננו. נדון בסוגיות משותפות להם של התמודדות עם הטראומה של הכיבוש הסובייטי ותחושת חוסר הוודאות שליוותה את השחרור ממנו ואת קריסתו של הקומוניזם, העיסוק בדיאלקטיקה של כאוס וסדר הנוכח בסרטים ההונגריים והרומניים עכשוויים, והשיח האפוקליפטי והאקזיסטנציאליסטי שמאפיין רבים מהם. בנוסף, נמקם את הסרטים בהקשר קולנועי רחב יותר – זה של המודרניזם האירופאי של שנות ה-60 והשפעותיו.

כן נדון בקולנוע הרוסי שאחרי הגלסנוסט, בתמורות שחלו בו במעבר לעידן הפוסט-קומוניסטי, תוך התייחסות לסוגיות הקשורות לכמיהה אל העבר הטרום-קומוניסטי וייצוגים עדכניים של התקופה הסטליניסטית, וכן לדימויים אורבניים וקפיטליסטיים עכשוויים וקונפליקטים אדיפאליים שנוכחים בבסיסו. 

 
 
 Critically Freak: Cinema and Disability 

הקולנוע עוסק במוגבלויות פיזיות, התפתחותיות ונפשיות באופן בולט ותדיר מראשיתו ועד ימינו. יחד עם זאת, חוקרים, מבקרים וצופים רבים נוטים להתעלם מהתפקיד האסתטי והפוליטי של המוגבלות בסרטים אלו. לימודי המוגבלויות הינו תחום אקדמי אינטרדיסציפלינרי חדש יחסית, העוסק בקשרים שבין החברה לבין אנשים עם מוגבלות וניתן לזהות בו השפעות רבות מן התיאוריות הפמיניסטיות והקוויריות. החיבור בין לימודי קולנוע לבין לימודי ביקורת המוגבלות צמח כבר בתחילת התפתחות גוף הידע החדש. ההצטלבות בין שני תחומי מחקר אלו עברה שלושה גלגולים עיקריים; בשניים הראשונים, התמקדו החוקרים בניסוחה של מתודולוגיה לחשיפת הייצוג השלילי של אנשים עם מוגבלות בקולנוע ובטלוויזיה, תוך השענות על ביקורות הקולנוע הפמיניסטיות המוקדמות. בגלגול השלישי והנוכחי, שהחל בתחילת שנות האלפיים, החוקרים מתמקדים בניסוח מתודולוגיות אסתטיות המפרשות את הקולנוע כאמנות, תוך שילוב התפישות הביקורתיות של לימודי המוגבלויות. הכתיבה של הגל השלישי מתאפיינת בהתייחסות לאמצעי המבע (ולא רק לנרטיב הסרטים) וכן בחיבוריה לתיאוריית הקריפ (Crip) המשלבת בתוכה את התיאוריות הקוויריות. קורס זה יבחן את השימושים הקולנועיים בדמויות של אנשים עם מוגבלות תוך הבניית מבט המכונן אותן כאחרות גופנית, קוגניטיבית ונפשית. בנוסף, נדון באלטרנטיבות הקולנועיות אשר עושות שימוש חתרני במדיום הקולנועי בעיסוק במוגבלות ומציעות חוויית צפייה אחרת. נחקור את תפקידה של המוגבלות בהקשרים ז'אנריים שונים: קומדיות הוליוודיות, פילם-נואר, מד"ב, קולנוע פוסטמודרני, קולנוע דוקומנטרי ואנימציה (קולנועית וטלוויזיונית). נעסוק בסרטים כמו: חלון אחורי (אלפרד היצ'קוק 1954), משתגעים על מרי (האחים פארלי 1998), סאות' פארק: גדול יותר, ארוך יותר ולא מצונזר (טריי פארקר 1999), Oasis (Chang-dong Lee 2002) , מוצאים את נמו (אנדרו סטנסון 2003), מיליון דולר בייבי (קלינט איסטווד 2004), שמש שחורה (גארי טראם 2005), I Am a Cyborg but That’s Okay (Chan-wook Park 2006), מרי ומקס (אדם אליוט 2008) ובארטון פינק (האחים כהן 1991).

 
 
 Revenge of the Housewife: Women & Domesticity in US Film & Television 

 

הקורס יתמקד בדמותה של עקרת הבית ובדינמיקה בין נשים והמרחב הביתי, כפי שהם מיוצגים בקולנוע וטלוויזיה אמריקניים. דימויה של עקרת הבית מגלם אלמנטים רבים מהשיח הפמיניסטי, כגון פרפורמנס, תעסוקה ומעמד, משפחה ויחסי כוחות, ובאמצעותה ניתן לבחון כיצד הקולנוע והטלוויזיה מנסחים שאלות הקשורות במושגים "נשיות" ו"בית" וכיצד הם מנסים לענות עליהן. הקורס יתמקד בפוליטיקה של בית עבור דמויות של נשים בז'אנרים שונים ותקופות שונות. נדון בנושאים כמו: השתקה ודיכוי במלודרמה הדומסטית, סדרתיות וזמן נשים, התנגדות פמיניסטית בסיטקום, עקרות בית באופרות סבון ובדוקו-סבון, קוויריות ועקרת הבית, ועוד. נצפה בסרטים כגון  סטלה דאלאס, הרחק מגן עדן, השעות, אישה תחת השפעה, נשות סטפפורד, ובסדרות טלוויזיה כגון  עמוק באדמה, רוזאן, האחות ג'קי, בנות, עקרות בית נואשות, ועקרות בית אמיתיות, תוך דיון בתאוריות פוסטמודרניות, פמיניסטיות, קולנועיות וטלוויזיוניות של חוקרות וחוקרים כגון מארי אן דואן, ג'אנט מקייב, קים אקאס, פטרישיה מלנקאמפ ועוד.

 
 
 9/11 in American Television 

האירועים הטראומטיים של 9/11 הותירו פצע פעור בלב האומה האמריקנית, שמהדהדים מאז ועד היום בכל תחומי החיים והתרבות בארצות הברית. הקורס יבחן את האופנים המגוונים בהם מגיבה התרבות הפופולארית האמריקנית לטראומה של היום ההוא, ומשקפת תמורות פוליטיות וחברתיות שחלו בארה"ב כתוצאה מאירועיו. במהלך הקורס נתמקד בייצוגים ישירים של  האירועים במדיה האמריקנית, ויותר מכך בייצוגים אלגוריים ובהשפעות עקיפות שלהם, כפי שאלו באים לידי ביטוי ביצירות טלוויזיוניות וקולנועיות אמריקניות מז'אנרים שונים, החל במתח וריגול וכלה במדע בדיוני, פנטזיה ואימה. במהלך הקורס נתוודע לגישות תיאורטיות מתחומי הפילוסופיה של הטרור; טראומה, זכרון ומדיה; סוגיות אתיות סביב לוחמה בטרור והיחס לאחר; תיאוריות פוסט-קולוניאליסטיות ופמיניסטיות, ועוד. את הדיון התיאורטי נבחן בעזרת מקרי בוחן טלוויזיוניים וקולנועיים ספציפיים, דרכם נמחיש התפתחויות ז'אנריות, תמטיות, נרטיביות וצורניות רחבות שחלו בעשור וחצי האחרונים.

 
 
 Between Film and Gaming 

התפתחויות טכנולוגיות המתרחשות בשנים האחרונות מאתגרות באופן מהותי את הצורות הקולנועיות והטלוויזיוניות המוכרות. סרטים אינטראקטיביים, תכני מציאות רבודה ומציאות מדומה – כל אלה מבקשים לשבור את המצב שבו הצופה נחשף באופן "פאסיבי" לנרטיב הקולנועי שעל המסך.

 

הקורס עוסק בשאלה היכן עובר הגבול בין קולנוע וטלוויזיה מחד למשחק (game) מאידך. מהם מאפייניהם הפסיכולוגיים הבסיסיים של מצב הצפייה הקולנועית ומצב המשחקיות? במה שונה הצופה הקולנועי מה-gamer מבחינה חווייתית וקוגניטיבית? אילו צורות היברידיות המשלבות קולנוע ומשחק יכולות להצליח או להיכשל לאור האילוצים הפסיכולוגיים הרלוונטיים?

 

את הסוגיות הללו נבחן מפרספקטיבות שונות תוך התמקדות בתיאוריות מתחום חקר הקוגניציה והמוח. ראשית, נבחן את תכונותיהם של סרטיהם של יוצרים כגון דייוויד פינצ'ר, לארס פון טרייר וכריסטופר נולן המתפקדים כמשחקי מחשבה. נשאל מה ההבדל בין הדרכים שבהם משחקים וסרטים מגייסים מעורבותו הרגשית של הצופה/ שחקן תוך התייחסות ליצירות שעובדו למשחק ולקולנוע כגון Resident Evil, Silent Hill, Heavy Rain, Game of Thrones ודיון מעמיק במושגים אמפתיה, הזדהות ו-agency. כמו-כן, נבחן את הקולנוע והמשחק כמנגנונים המסוגלים להשתלט על מערכות המוטיבציה של נמעניהם ולייצר עולמות משמעות אלטרנטיביים.

 
 
 Editing and Photography Basics 

"יסודות בצילום ועריכה" הוא קורס לחשיבה ויזואלית.

 

הקורס יתמקד בפענוח סגנונות שונים של צילום ועריכה דרך ניתוח סצנות מתוך סרטיהם של יוצרים מוערכים, מהארץ ומחו"ל. בד בבד, הקורס גם יעסוק בבניית שפה וסגנון ויזואלי תוך בחינה מעמיקה של אופני השימוש השונים בכלים המרכיבים את התחביר הקולנועי.

 

במהלך הקורס יתארחו בו בימאים, צלמים ועורכים בולטים מתוך תעשיית הקולנוע הישראלית, אשר ינתחו סצנות מתוך יצירותיהם, יעמדו על האופן בו מתקבלות אצלם החלטות סגנוניות וישתפו את הסטודנטים בתפיסותיהם המגוונות לגבי צילום ועריכה.

 

מטרת הקורס היא להרחיב את ידיעותיהם והיכרותם של הסטודנטים עם האמצעים הוויזואליים העומדים לרשותם בבואם לתרגם תסריט כתוב לתמונות נעות.

 
 
 German Cinema 

תיאור הקורס:

מותו של ריינר ורנר פסבינדר בשנת 1982 סימן את תחילת גסיסתו של 'הקולנוע הגרמני החדש' (New German Cinema) שמטרתו המוצהרת היתה ליצור קולנוע גרמני אחר, ובעיקר שונה מזה של 'דור ההורים' והקשר שהיה לדור זה לפשעי המשטר הנאצי. בסוף אותו עשור, חוותה גרמניה שינוי היסטורי משמעותי לא פחות בדורותיה עם נפילת חומת ברלין, ומאוחר יותר, התפרקות המדינה המזרח גרמנית ואיחוד שני חלקיה של גרמניה לאחר 40 שנים. קורס זה עוקב אחר הקולנוע הגרמני שנוצר לאחר נפילת החומה, ומבקש לבחון איך והאם ניתן לראות קולנוע זה כקולנוע לאומי, זאת דרך הפרספקטיבה המחקרית הטרנסלאומית המבקשת לבחון את השינויים הכלכליים, הפוליטיים וההיסטוריים שגרמניה עברה, וכיצד תהליכים אלו שינו לא רק את מעמדה של גרמניה בתוך הקהילה האירופית, אלא גם הפכו על פיה את תעשיית הקולנוע שלה. כיום, כאשר מרבית היוצרים נסמכים על מימון ושיתופי פעולה חוצי גבולות, לאומים ויבשות, מערך השאלות שאותו יש להפנות כלפי הקולנוע הגרמני משתנה, מתוך ההבנה כי הקולנוע הגרמני, לאור ההיסטוריה הספציפית שלו הקשורה בעבותות להיסטוריה הלאומית של גרמניה, מהווה מקרה בוחן מייצג ומעניין במיוחד באשר לאפשרות קיומו של קולנוע לאומי. בתוך כך ייבחנו מספר טופוסים חוזרים בקולנוע הגרמני העכשווי, בחלוקה לשלוש חטיבות נושא, אשר באמצעותם דנים יוצרים שונים בסוגיות הרלוונטיות לתקופתם: מהו קולנוע לאומי בעידן של קופרודוקציות, נרטיבים היסטוריים והבעייתיות בהגדרת היסטוריה לאומית אחידה, הקולנוע ככלי לדיון בהיסטוריה ובגרמניה ה'מאוחדת', מהי זהות גרמנית והאם בכלל ניתן לדבר על זהות גרמנית אחת. לא פעם נראה כי התשובה לכך אינה טמונה באישוש הלאומיות הגרמנית, כי אם בפירוק התפיסה כי קיימת זהות גרמנית יחידה והחלפתה של זו באפשרות של ריבוי זהויות, או לחילופין, בהמנעות מודעת מהנסיון לקטלג את הזהות הגרמנית דרך הגדרות מקובעות. בין הנושאים שיידונו במהלך הקורס נזכיר את: המרחב של ברלין כמוקד לדיון בעיצוב דמותה של גרמניה ה'חדשה', האיחוד כאוטופיה והנוסטלגיה למזרח ('Ostalgie'), סרטי ה'מורשת' של גרמניה ושיווק ההיסטוריה הגרמנית לעולם, מהגרים, מיעוטים ופליטים ומקומם בקולנוע הגרמני של ימינו.

 
 
 Introduction to Film Theories 

הקורס ידון באופן ביקורתי בהתפתחות של התיאוריה הקולנועית החל משנות ה-20 ועד שנות ה-70 באמצעות סקירת גישות תיאורטיות וביקורתיות מרכזיות לניתוח סרטים. הקורס מחולק לשלושה חלקים: בחלק הראשון נדון בשאלת האונטולוגיה של הקולנוע דרך הויכוח התיאורטי בין ריאליזם לפורמליזם. בחלק השני נדון בשינוי שחל בתיאוריה הקולנועית בשנות השישים מאונטולוגיה למתודולוגיה דרך דיון במודלים פרשניים של סמיוטיקה, סטרוקטורליזם, ותיאוריות של ז'אנר והאוטר הקולנועי. החלק השלישי יעסוק ביחסים בין קולנוע ואידיאולוגיה ויתמקד בתיאוריות מרקסיסטיות וניאו-מרקסיסטיות קולנועיות. הקורס מחייב קריאה אינטנסיבית של טקסטים תיאורטיים של חוקרי קולנוע ותרבות, כמו אנדרה באזין, יורי טיניאנוב, סרגיי אייזנשטיין, רולאן בארת', וולטר בנימין, פיטר וולן, תומס שץ ואחרים. הקורס ילווה בתרגיל שיעמיק את הנושאים הנידונים בקורס המבוא ויערוך קריאה צמודה של הטקסטים התיאורטיים.

 
 
 Film Theory-Exercise 

תרגיל זה מלווה את הקורס מבוא לתיאוריות קולנועיות עם פרופ' רז יוסף, כאשר נדון בהרחבה במאמרים שיוזכרו במהלך הקורס, נסביר ונפרט מושגים ותהליכים קשים, ואף נרחיב בנקודות מסיימות.

 
 
 Introduction to Television Studies 

מטרת הקורס היא להציג מבט כללי על התחום הנקרא "לימודי טלוויזיה", כאשר נמקד ברובו של הקורס במאפייני הטקסט הטלוויזיוני, וזה בהשפעת גישות המגיעות בעיקר ממדעי הרוח. את הקורס נתחיל בהצגת תשובות שונות לשאלה "כיצד הטלוויזיה משפיעה על צופיה?", כאשר תחילה נפנה לתשובות השייכות יותר למדעי החברה ולמחקרים אמפיריים. בהמשך נציע תשובות מופשטות ומורכבות יותר לשאלה זו, תשובות המושפעות מגישות ניאו-מרקסיסטיות, מתפיסות של דטרמיניזם טכנולוגי ומתיאוריות של גלובליזציה. בחלקו השני והמרכזי של הקורס נתמקד במאפייניו הייחודים של הטקסט הטלוויזיוני כאשר נשאל מהן ההבטחות שטקסט זה מבטיח לצופיו וצופותיו, מהם מאפייניו הנרטיביים הייחודים, ומהו ז'אנר טלוויזיוני. בסופו של הקורס נתמקד בשני ז'אנרים מרכזיים, ואולי אף מנוגדים, ז'אנר המציאות וז'אנר תוכניות ה"איכות".

 
 
 Introduction to Scriptwriting 

שעור מבוא שכולל סקירה של תיאוריות תסריטאיות, התפתחותה ההיסטורית של שפת התסריטאות ובדיקת מודלים למבנה תסריט. בשיעורים יוגדר תחביר השפה התסריטאית וכללי הדרמה והכתיבה.

 
 
 Guided Reading and Writing in Film Theory 

הקורס יקנה מיומנויות בקריאה וכתיבה של טקסטים אקדמיים. במהלך הקורס נכיר את מבנה החיבור האקדמי, דרכים לאיסוף מקורות ולבניית מהלך טיעון המורכב מטענה מרכזית ומטענות תומכות. הסטודנטים ינתחו מאמרים אקדמיים ולאחר מכן יכתבו חיבור מחקרי משלהם כשבמהלך הסמסטר נעבוד בשלבים על עבודת הסיכום של התרגיל. התלמידים ידונו בטיוטות לעבודה במסגרת סדנת כתיבה קבוצתית ויתנו משוב לעבודות חבריהן/ם. בסוף התרגיל יגישו התלמידים גרסה סופית לעבודה המסכמת.

 
 
 Cinematic Expression 

הכרות עם הטכניקה והפואטיקה של המבע הקולנועי. כלים להבנת המרכיבים של היצירה הקולנועית, החל מהצילום הבודד (פריים) והרצף הקולנועי (ה"שוט" והעריכה) וכלה בסרט כיחידה סיפורית סגנונית שלמה. באמצעות ניתוח מרכיבי המבע הקולנועי יעמוד הקורס על האופנים שבהם המבע הקולנועי מחזק את העלילה ומסייע בהעברת משמעויות ומסרים חברתיים ואידיאולוגים.

 
 
 Fundamentals in Cinematic Expression 

תרגיל זה מלווה את הקורס "מבוא למבע קולנועי" של מר נחמן אינגבר. בתרגיל, נלמד בפרטנות את המונחים ודרכי מבע אשר יוזכרו בשיעור, נצפה בדוגמאות וננתח אותן, ונרחיב בנושאים מגוונים. התרגיל משמש כהזדמנות להרחיב ולפתח נושאים אשר נלמדים בקורס, מתוך מגמה לספק עיון מעמיק תוך כדי השתתפות הסטודנטים.

 

כמו הקורס, התרגיל יאפשר: הכרות עם הטכניקה והפואטיקה של המבע הקולנועי. קבלת כלים להבנת המרכיבים של היצירה הקולנועית, החל מהצילום הבודד ("פריים") והרצף הקולנועי (ה"שוט" והעריכה) וכלה בסרט כיחידה סיפורית וסגנונית שלמה.

 
 
 Israeli Cinema - Exercise 

מטרת התרגיל היא להעמיק ולהרחיב את היכרותם של הסטודנטים עם ההיסטוריה ועם המחקר האקדמי של הקולנוע הישראלי ולהעניק להם כלים ביקורתיים נוספים על אלה שניתנים בקורס המבוא לניתוח יצירות קולנוע ישראליות. התרגיל ילווה את קורס המבוא לקולנוע ישראלי, תוך קריאה צמודה של מאמרים וניתוח סרטים נוספים. נחקור נושאים כמו נרטיב-העל הציוני, סרטי צבא ומלחמה, קולנוע הבורקס וייצוג עצמי מזרחי, הסכסוך הישראלי-פלסטיני, דימוי האישה, ועוד. נבדוק ז'אנרים וזרמים קולנועיים מרכזיים כמו הקולנוע הציוני, הז'אנר הלאומי-הרואי, מודרניזם בסרטי "הרגישות החדשה", סרטי נשים, קולנוע פוסט-טראומטי של שנות האלפיים, וכן צורות אסתטיות ומבנים נרטיביים קולנועיים שמעצבים את הייצוג המורכב של הזהות הלאומית, החברתית, האתנית והמגדרית בסרטים ישראליים.

 
 
 Introduction to Television Studies-Excercise 

מטרת התרגיל היא להציג מושגי יסוד בלימודי טלוויזיה, לחשוף את הסטודנטים לתיאוריות טלוויזיה וליישם את התיאוריות הללו על טקסטים טלוויזיוניים ולקבל כלים לכתיבה אקדמית על טלוויזיה. מפגשי התרגיל ישמשו כפלטפורמה לדיון פעיל וביקורתי על חלק מנושאי הקורס ועל  תכנים טלוויזיוניים רלוונטיים.

 
 
 Video Film Basics 2 

מבוא ליסודות הבימוי

 
 
 Video Film Basics 1 

מבוא ליסודות הבימוי

 
 
 Introduction to Israeli Cinema 

הקורס יחקור באופן ביקורתי את התפקיד המורכב שמגלם הקולנוע הישראלי בעיצוב הלאומיות הישראלית המודרנית מתקופת היישוב העברי ועד ימנו. הדיון בתולדות הקולנוע הישראלי יערך תוך בחינת צמתים היסטוריים, חברתיים ופוליטיים מרכזיים המרכיבים את דיוקנה של החברה הישראלית. נחקור נושאים כמו נרטיב-העל הציוני, תרבות הצבא והמלחמה, המתח האתני בין מזרחים ואשכנזים, הסכסוך הישראלי-פלסטיני, ייצוג זיכרון השואה, דימוי האישה, ועוד. נבדוק ז'אנרים וזרמים קולנועיים מרכזיים כמו הקולנוע הציוני, הז'אנר הלאומי-הרואי, מודרניזם בסרטי "הרגישות החדשה", ז'אנר ה"בורקס", סרטי נשים, קולנוע הגבול של שנות התשעים, קולנוע פוסט-טראומטי של שנות האלפיים, וכן תמות אסתטיות ומבנים נרטיביים קולנועיים שמעצבים את הייצוג של הזהות הלאומית בסרטים ישראליים.

 
 
 Introduction to Contemporary Cinema 

שיעור זה הנו שיעור המשך של מבוא לתולדות הקולנוע. הקורס יעסוק בתפיסת המודרניזם בקולנוע משנות ה-30 ואילך. השיעור יחל מעלייתו של מעמדו של הבמאי כיוצר אמן, ויעסוק בהיווצרותם של הגלים החדשים ברחבי אירופה שהביאו את התנועה המודרניסטית לשיאה. בין נושאי הקורס: הגל החדש הצרפתי והשפעותיו, הקולנוע הצעיר באיטליה, הקולנוע הבריטי הזועם "של כיור המטבח", הקולנוע בארצות מהגוש הקומוניסטי וצמיחתה של הוליווד החדשה.

 
 
 American Quality TV Drama 

המחקר האקדמי בלימודי הטלוויזיה נמנע לאורך השנים לדון בכל הקשור להערכה ואיכות, או כפי שניסחה זאת אחת החוקרות, "איכות" הפכה להיות "מלה רעה" בלימודי טלוויזיה. אולם בשנים האחרונות עולה מחדש הדיון בטלוויזיה איכותית, וניתן למצוא יותר ויותר מאמרים וספרים אקדמיים, הנוגעים בשאלות של איכות, ובמיוחד "דרמת איכות", ואף כאלו המוצאים איכויות אינהרנטיות לטקסט הטלוויזיוני עצמו. יחד עם זאת, המחקר ב"טלוויזיה איכותית" בוחר לרוב להיות זהיר יותר בכל הדיון בהערכה, כך שחוקרים וחוקרות רבים בוחרים לבחון את המונח "טלוויזיה איכותית" לאו דווקא כאמירה שיש בה מן השיפוט או ההערכה שהם עצמם מבצעים אלא כז'אנר בעל תכונות ייחודיות. וז'אנר זה יעמוד במרכזו של קורס זה. את הקורס נתחיל עם "סדרות האיכות" של שנות השמונים, דרך סדרות שנות התשעים והאלפים, נבחן את סדרות ה"לא-טלוויזיה" של HBO, סדרות קוויריות, וסדרות שעדיין רצות בימים אלו.

 
 
 South Korean Cinema 
   הקולנוע הדרום קוריאני זכה מאז 1998 לגל חדש של סרטים ויוצרים מרתקים שכבשו את עולם הפסטיבלים הבינלאומיים והפכו להצלחות קופתיות גדולות באסיה. חלק גדול מן הסרטים הביאו לשפה הקולנועית חידושים רבים. החידושים הבולטים משתייכים לתחום הז'אנרים והנרטיב, אך ישנם גם חידושים אסתטיים שקשורים לשימוש בסאונד ובמצלמה. הקולנוע הקוריאני יצר סרטים אלגוריים שעסקו במשברים ההיסטוריים, התרבותיים והפוליטיים הרבים של המדינה, והוליד הן אוטרים בולטים (קים קי-דוק, פארק צ'אן-ווק, הו סאנג-סו, בונג ג'ון-הו, לי צ'אנג-דונג) והן במאים של שוברי קופות שהביאו חידושים נועזים לקולנוע של הזרם המרכזי. הכרה של הקולנוע הקוריאני החדש עוזרת לפתח את החשיבה הקולנועית לכיוונים חדשים ונועזים, המערערים עקרונות שונים של התיאוריות הקולנועיות והתפיסות האסתטיות המקובלות. בנוסף, הקורס יספק חשיפה לתרבות ולהיסטוריה הקוריאניות שתאפשר להכיר מקרוב את אחת המדינות המרתקות ביותר הקיימות היום במפה הפוליטית-תרבותית הבינלאומית.
 
 
 The New Queer Film 

הקולנוע הקווירי החדש (New Queer Cinema)  התגלה וזוהה בראשית שנות ה-90' של המאה ה-20 בסצנת הפסטיבלים לקולנוע עצמאי, בעיקר בארה"ב, כקולנוע נועז ואוונגרדי שנוצר על ידי ועבור הומואים ולסביות. בקורס זה נדון בתנאים האסתטיים, החברתיים והפוליטיים להופעת הקולנוע הקווירי החדש, ננסה לעמוד על מאפייניו הצורניים והתמטיים, ונתמקד לפחות בשניים מהסרטים המרכזיים שנהוג לזהות עם תנועה זו. נדון גם במספר צירים תיאורטיים שסביבם התלקח הוויכוח סביב תופעת הקולנוע הקווירי החדש (כגון שאלת האוטר והצופה, ייצוגי גזע וצבע, ויחסי הקולנוע הקווירי החדש עם הקולנוע הלסבי). נסיים בדיון בממשיכים אפשריים לקולנוע הקווירי, ובסוג האתיקה שהוא מזמין אותנו להשתתף בה.

 
 
 David Lynch 

דיוויד לינץ' הנו, ללא ספק, אחד מהיוצרים הוורסטיליים ופורצי הדרך של הקולנוע והאמנות העכשוויים. מאז סרטו הארוך הראשון ראש מחק (1977) ועד אינלנד אמפייר (2006), ודרך סרטיו הקצרים, מיצגי האומנות וסרטי הטלוויזיה – לינץ' מבסס את עצמו כיוצר חתרני, ואת הקולנוע שלו כמאופיין בסגנון ייחודי, בהפעלה ייחודית של טכניקות נרטיביות, ובפילוסופיה מגובשת שעיקרה חקירת עומק של המדיום, הקיום ונפש האדם. כל אלו הקנו ללינץ' מעמד מרכזי בפנתאון במאי הקולנוע האמריקאים העכשוויים, ומעמד בכורה מכונן בזרם הקולנוע העצמאי. בקורס ננסה להתחקות אחר שורשי ייחודו של לינץ'. נבחן את הקולנוע של לינץ' דרך האופן שבו הוא מפלרטט עם הפנטזיה והחלום, ודרך האופנים (הנרטיביים והאחרים) באמצעותם הוא מביא את המדיום לכלל קריסה, ואת יצירתו לכלל מיקסום ומיצוי. נבחן את קומפוזיציית התמונה של לינץ', את האופן בו הוא מפרק את גיבוריו ומאתגר את צופיו, את האופנים המיוחדים בהם הוא מעצב גוף וחלל, ואת יחסו המיוחד למוסיקה בסרטיו. נבחן את טבע האדם, החברה והתרבות (האמריקאית) המתכוננים בסרטיו, ונברר האם לינץ' אכן ראוי למעמדו הארכיטיפי בקולנוע האמריקאי.

 
 
 Hollywood On the Nile: Constructing Cinema 

מאז סוף המאה ה-19 וראשית המאה ה-20 סימנה עצמה מצרים, ובמיוחד קהיר, כבירת התרבות של העולם הערבי כולו. מצרים, "הוליווד שעל הנילוס", היא המדינה היחידה במזרח התיכון שפיתחה תעשיית קולנוע עצמאית עוד בתקופה הקולוניאלית, כשהייתה תחת שליטה בריטית. מראשיתו היה הקולנוע המצרי תוצר מובהק של חברה ותרבות הנתונות בסימן שינוי ובתהליכים מואצים של מודרניזציה. ככזה, הוא שילב בין אסתטיקה וטכנולוגיה מהמערב לבין מרכיבים מקומיים – מצריים, ערביים ואסלאמיים, ושימש בין היתר ככלי להבניית תרבות וזהות מצרית מודרנית. על אף השינויים והטלטלות שעברה התעשייה לאורך השנים, הצליח הקולנוע המצרי לשמור על בכורתו, עם למעלה מ-3000 סרטים, והשפיע רבות על עיצוב התרבות המצרית, ועל זו הערבית בכלל.

במהלך הקורס נסקור את תולדות הקולנוע המצרי ונתמקד במספר תמות עיקריות, תוך התייחסות מתמדת להתפתחויות חברתיות ופוליטיות במצרים של המאה ה-20 וה-21. נצפה בסרטים מצריים ובקטעי סרטים, ונקיים דיון שיתבסס על קריאה ממוקדת של חומר הביבליוגרפיה, תוך ניסיון לפענח "קודים" תרבותיים שיסייעו בהבנת הסרטים והקונטקסט בו נוצרו.

מטרת הקורס היא לחשוף את הסטודנטים למקורות יצירה והשראה, אשר במשך שנים זכו להתעלמות על אף שסרטי קולנוע מצריים שודרו בישראל דרך קבע, והיו לטקס קבוע בקרב משפחות רבות. במסגרת הקורס ננסה לפתוח צוהר אל הקולנוע המצרי, וממנו אל ייצוגים ודימויים אשר חורגים מעבר לתמונות המלחמה והטרור שמציפים את אותנו מהעולם הערבי.

 
 
 Introduction to Film Criticism 

חלקה הראשון של הסדנה יבקש לעסוק בסוגיות כגון מקומם של המבקר וביקורת הקולנוע בתקשורת של היום, מה בין סקירה ביקורתית לכתיבה אקדמית, ההתפתחות ההיסטורית של ביקורת הסרטים, האתיקה המקצועית של מבקרי הסרטים וגבולות ההתנסחות, האם ביקורת היא עבודה יצירתית לא פחות מעשיית סרט, והצגתן של גישות ביקורתיות שונות – הפוליטיקה של היוצר מול הפוליטיקה של היצירה, אינפורמציה מול ניתוח. חלקה השני יתבסס על קריאה וניתוח של ביקורות סרטים המתפרסמות בארץ ובחו"ל, וכן על כתיבת רשימות ביקורת כחלק מתהליך ההכשרה של הסטודנט לעיצוב דעה מנומקת על סרט, וניסוחה ההולם.   

 
 
 The Film Noir 

הקורס יעסוק  בנושא פילם נואר משני היבטים:

התייחסות  סינכרונית - מהו "הפילם נואר"? כאן  תועלינה שאלות יסוד בתיאוריה של "הפילם                  נואר":  שאלת המקור, ההגדרה והקיטלוג.   יואר האפיון הייחודי  ל"פילם נואר"   שבראשונה הוא אובייקט של הביקורת והתיאוריה , בשונה מסוגיות הז'אנר שמהווה  תוצר של התעשייה.   תובאנה   התייחסויות תיאורטיות מגוונות - ז'אנר, פסיכו-אנליזה, ופמיניזם  בפרספקטיבה של  השנים שעברו מאז הוגדר ה"פילם נואר" לראשונה.

התייחסות דיאכרונית  - סקירה של סרטים המשתייכים  לתקופה הנחשבת לקלאסית: 1945 - 1955  לערך. בהמשך, הקורס מתמקד בשאלת המחקר –  תפקידיו השונים של סגנון "הפילם נואר" בסרטים  לאורך השנים -   שנות השבעים:צ'יינה-טאון,  חקירה באפלה , שלום לנצח, ונואר בפוסט מודרנזים בשנות השמונים, תשעים, אלפיים: המט, האיש שלא היה שם.

תינתן התייחסות לסדרה שובר שורות, ולסרטו של תומס פול אנדרסון מידות רעות, 2015.  

דיון זה  יתמקד בהקשרים ההיסטוריים, הפוליטיים, והאסתטיים של הפילם נואר  לאורך ההיסטוריה של הקולנוע.

 
 
 Two Dimension 

בקורס זה נלמד את יסודות תוכנת הפוטושופ. נלמד להפריד דמויות ואובייקטים מרקעים, וליצור עיצובים

עבור ממשק משתמש כמו למשל אתרים, אפליקציות, סוגי מסכים שונים ואלמנטים גרפיים כגון כפתורים

תפריטים וכו'.

 
 
 Digital Work Foundations a 

זהו קורס יסודות שמטרתו לימוד, הכרה והתנסות מעשית בכלים המרכזיים ליצירה והפקה

של סרטים דיגיטליים ואינטראקטיביים, באמצעות הכרת הפלטפורמות הדיגיטליות

המרכזיות, הכרת הכלים והשפה הדיגיטלית העכשווית באופן מעשי, ניתוח יצירות נבחרות

והיבטים רלוונטיים של התרבות הדיגיטלית.

עלייתן של פלטפורמות הפצה דיגיטליות כמו האינטרנט, הסלולר, מכשירים ניידים

וטכנולוגיות ממוחשבות, חוללו שינוי מהותי באופן שבו אנו חושבים על סיפורים, כותבים

תסריטים, יוצרים, מפיקים, ומפיצים סרטים. מטרת הקורס להציג שינויים אלו ואת דרכי

היצירה העכשוויים בעידן הדיגיטלי. הקורס יתקדם בשני צירים מקבילים, בראשון: נחקור את

המאפיינים המיוחדים של הפלטפורמות הדיגיטליות, ונכיר את אמצעי המבע הדיגיטליים

העומדים לרשותנו ביצירת סרטים בסביבות דיגיטליות ממוחשבות. בציר השני המעשי: יוקנו

תהליכי העבודה העכשוויים בפרקטיקה של יצירה והפקה בסביבות מבוססות מחשב.

במסגרת הקורס יופקו תרגילים קצרים בפלטפורמות הדיגיטליות המרכזיות, וינותחו יצירות

נבחרות בתחום, תוך מבט מקיף על היבטים רלוונטיים מהתרבות הדיגיטלית

 
 
 Digital Work Foundations b 

זהו קורס יסודות שמטרתו לימוד, הכרה והתנסות מעשית בכלים המרכזיים ליצירה והפקה

של סרטים דיגיטליים ואינטראקטיביים, באמצעות הכרת הפלטפורמות הדיגיטליות

המרכזיות, הכרת הכלים והשפה הדיגיטלית העכשווית באופן מעשי, ניתוח יצירות נבחרות

והיבטים רלוונטיים של התרבות הדיגיטלית.

עלייתן של פלטפורמות הפצה דיגיטליות כמו האינטרנט, הסלולר, מכשירים ניידים

וטכנולוגיות ממוחשבות, חוללו שינוי מהותי באופן שבו אנו חושבים על סיפורים, כותבים

תסריטים, יוצרים, מפיקים, ומפיצים סרטים. מטרת הקורס להציג שינויים אלו ואת דרכי

היצירה העכשוויים בעידן הדיגיטלי. הקורס יתקדם בשני צירים מקבילים, בראשון: נחקור את

המאפיינים המיוחדים של הפלטפורמות הדיגיטליות, ונכיר את אמצעי המבע הדיגיטליים

העומדים לרשותנו ביצירת סרטים בסביבות דיגיטליות ממוחשבות. בציר השני המעשי: יוקנו

תהליכי העבודה העכשוויים בפרקטיקה של יצירה והפקה בסביבות מבוססות מחשב.

במסגרת הקורס יופקו תרגילים קצרים בפלטפורמות הדיגיטליות המרכזיות, וינותחו יצירות

נבחרות בתחום, תוך מבט מקיף על היבטים רלוונטיים מהתרבות הדיגיטלית

 
 
 Production for Digital Platforms 

טופס סילבוס

הפקה לפלטפורמות דיגיטליות

Digital Platform Production

סמסטר ב'

3 ש"ס

 

סוג המסגרת: (סדנה)

שם המרצה: אודי בן-אריה

 

שעות קבלה:    יום:  א'             

דואר אלקטרוני:    udiben@post.tau.ac.il

לפי תאום מראש  

 

בניין:  מקסיקו

חדר:    4   

 

תאור הקורס  

הקורס יהווה חממה לפיתוח פרויקטים מקוריים דוקומנטריים או בדיונים בפלטפורמות דיגיטליות. מטרת הקורס לאפשר לסטודנטים לממש פרויקט מעשי שלם, תוך יישום אמצעי מבע דיגיטליים ומכלול הידע וההכשרה בקורסים השונים של שנים א ו-ב'. במהלך הקורס יתנסו הסטודנטים בכל שלבי ההפקה של פרויקט דיגיטלי: משלב פיתוח הרעיון, כתיבת התסריט, עיצוב חווית המשתמש, הפקה ויצירת פיילוט או פרוטוטיפ (prototype), בחינת תגובת המשתמשים (user testing), עד לשלב האחרון של הפצת הפרויקט.

 

דרישות הקורס

  • נוכחות מלאה, והשתתפות פעילה במהלך הקורס.
  • הגשת התרגילים.
  • פיתוח והפקה מעשית של פרויקט דיגיטלי.

 

מרכיבי הציון הסופי

הגשת תרגילים:             30%

הגשת פרויקט מסכם:    50%

השתתפות:                   20%

מהלך סמסטר א':

  1. סקירת שלבי ההפקה בפרויקט דיגיטלי, והגדרת לוח זמנים.
  2. תרגיל 1: הגשת רעיון לפרויקט דיגיטלי. תחילת תחקיר תוכן, מדיה וטכנולוגיה.
  3. תחקיר – תוכן, מדיה, וטכנולוגיה. לספר סיפור באמצעות כלים דיגיטליים.
    בחינת פלטפורמות דיגיטליות מתאימות, אמצעי מבע, ממשקים והתאמה אפשרית שלהם לפרויקטים. הגדרת קונספט דיגיטלי.
  4. תרגיל 2: הגשת הצהרת כוונות, וטבלת קונספט. פיתוח תסריט – דראפט 1.
  5. פיתוח פרויקט - עיצוב האינטראקציה (interaction design), וחווית המשתמש (user experience) בהתאם לסיפור והגדרות הקונספט.
  6. תרגיל 3: הגשת טריטמנט, עיצוב אינטראקציה, תסריט משתמש.
    פיתוח תסריט – דראפט 2.
  7. פרוטוטיפ – מטרות, חומרים, אופן בניית הפרוטוטיפ. פיתוח תסריט – דראפט 3.
  8. תרגיל 4: הגשת תסריט ותיק הפקה סופי.
  9. סקירה של מחקר משתמשים (user study) כחלק מתהליך העבודה על פרויקט דיגיטלי.
  10. תרגיל 5: הגשת הפרוטוטיפ.
  11. שיפורים בעקבות הפרוטוטיפ ומחקר המשתמשים.
  12. תרגיל 6: הגשת הפרויקט.
  13. הפצה - ניתוח צפייה/אינטראקציה של הפרויקטים וסיכום.

רשימת ספרות 

החומר לקריאה ייקבע לפי נושא עבודת הסטודנט/ית

 

 
 
 Interactive Secrets 

תאור הקורס

חווית המשתמש היום זוהי דיסציפלינה טוטאלית, שנמצאת סביבנו בכל מקום ובכל דבר, בתרבות החומרית והויזואלית. אנחנו חלק מחווית המשתמש בין אם באופן אקטיבי או פסיבי.

הקורס יעסוק בהבנה מה היא חווית המשתמש וממשק משתמש במשמעות הרחבה של המילה. מה הם

תהליכי החשיבה והיצירה של חווית משתמש יחודית, שיטות העבודה העדכניות וחדשניות בהן עובדים

יוצרי חווית המשתמש בכל העולם.

 
 
 Developing an Idea for a Network / Transmedia Series 

 

סדנא מעשית במהלכה מפתחים הסטודנטים סדרת רשת/טרנסמדיה מהרעיון ועד לשלב בו יש תסריטים מלאים לשלושה פרקים ראשונים בסדרה.

הקורס בנוי בעצם כמו "מעבדה" בו הסטודנטים חוקרים ביחד מה "עובד" ומה "לא עובד", תוך חיפוש דרך חדשה לספר סיפור שמיועד לתנאי הצפייה וההפקה הייחודיים ברשת ובטרנסמדיה.

 
 
 Digital Effects for Film and Television 

בקורס זה נסקור את תחום האפקטים הדיגיטליים במבט רחב. נלמד על כל השלבים העיקריים

בהפקה מנקודת המבט של אמני אפקטים דיגיטליים ומנהליו של התהליך - מניתוח התסריט ועד

המוצר הסופי.

 
 
 New Formats in Digital Platforms 
 
 
 Cinematic Narrative 

הקורס יבחן את הזיקה בין גישות תיאורטיות שעוסקות בהיבטים סטרוקטורליים, קוגניטביים, ותרבותיים של הנרטיב, לבין הפרקטיקה של הנרטיב הקולנועי כפי שהיא באה לידי ביטוי ביצירות קולנועיות ובספרי הדרכה לכתיבת תסריט.  ההרצאות ועבודות התלמידים יתמקדו בפיתוח וניתוח של תסריטים מקוריים, בחינת צורות ותחבולות סיפוריות, וניתוח משמעויות הנרטיב הקולנועי כביטוי של מיתוסים ארכיטייפים וקונפליקטים המרכזיים של הדרמה האנושית.

 
 
 Colloquium 

תאור הקורס  

מפגש להבהרת נושאי הסמינר ובהמשך פגישות אישיות.

 

 

 
 
 The Holocaust Cinema?the Poetics of Representation 
נושא השואה מהווה אתגר מיוחד לייצוג אומנותי, ומרבית היוצרים הגדולים של הקולנוע שלאחר מלחמת העולם השנייה התמודדו עמו בסרטים מורכבים מבחינה צורנית ותוכנית. הקורס המוצע יבחן את הפרובלמטיקה של ייצוג השואה ואת האופן שבו המדיום הקולנועי מתמודד עם הבעיות המיוחדות של תיאור הזוועות שחורגות מן הדמיון וההשגה האנושית.   ניתוחי הסרטים יבחנו גם סוגיות בהקשרים של היסטוריה, פוליטיקה, תרבות פופולרית וזיכרון קולקטיבי.
 
 
 "Cinematic Wandering" - Travel Cities and Spaces 

שוטטות קולנועית : מסעות, מרחבים, ערים (סמינר לתואר ראשון)

פרופ' ענת זנגר

תיאור הסמינר.

בימינו מחליף המסך את מקומה של כיכר העיר (פול ויריליו) ועליו מוקרנים התשוקות והחרדות  של התת מודע הקולקטיבי. הסמינר יציע התבוננות במקום הישראלי כפי שהוא נכתב בקולנוע בטלוויזיה ובמדיה תוך השוואה עם הקולנוע הבינלאומי. מהו המקום הישראלי? מהם המאפיינים של המרחב הישראלי: האורבני, הביתי והציבורי, מרחבים נשיים וגבריים, מרחבי ביניים וגבול  בהקשרים קולנועיים, תרבותיים וחברתיים? אלו מהסוגיות המרכזיות שידונו בסמינר. תוך התבססות על כתביהם של וולטר בנימין, הנרי לפברה, אדוארד קייסי, מישל דה-סירטו, ג'יאורג זימל, זלי גורביץ' ,ג'וליאנה ברונו ועוד. נתייחס לטקסטים קולנועיים וטלוויזיוניים עלילתיים ותיעודיים כמו:"הניצוץ" (סטנלי קובריק), "המבט" (ניקולס רוג), "גבעת חלפון איננה עונה" (אסי דיין ) "פרוייקט מקום" (עמית גורן ),"מקדמות" (ענת אבן),"הקיר" (מורן איפרגן) ,"מכתבים מהבית" (שנטל אקרמן ), "בורג" (שירה גפן ),"להעיר את הדב" (קרן מרגלית), "ההר" (יעל קיים).

 

הסמינר יתקיים במתכונת של 4 ש"ס  והקרנה ויכלול מפגשים פרונטליים, עבודה מול הארכיון המקוון :"מראה מקום" וילווה בהתנסות בצילום של המרחב הישראלי במטרה לשלב בין הממצאים העיוניים לצילומיים.

 ארכיון מקוון- הארכיון ישמש לעבודה עצמאית עם מאמרים אקדמיים וחומרי רקע קולנועיים, תרבותיים והיסטוריים סביב מספר מקומות נבחרים. סיורים לימודיים לצורך פיתוח חשיבה ביקורתית וויזואלית במהלך הסמינר ישולבו כשלושה  סיורים למקומות נבחרים כמו: שכונת ג'סי כהן בחולון, אזור התחנה המרכזית הישנה בת"א, עג'מי, השוק ביפו או רמלה. עבודות הצילום ילוו בהדרכה וישולבו בחשיבה מחקרית לקראת עבודה מסכמת (סמינר או רפרט מסכם)

*הסמינר נתמך על ידי המרכז לחדשנות בהוראה ובלמידה באוניברסיטת תל אביב *

 

 

 
 
 Siege Mentality in National Cinemas 

בסמינר נדון בסרטים שהופקו במדינות שונות בתקופות מסוימות, ואשר משקפים מנטאליות מצור. במנטאליות מצור הכוונה היא לתפיסת עולם שהמחזיקים בה רואים עצמם כחיים במדינה נצורה העומדת מול עולם עוין. תפיסה זו, שמקורה בקרב עמים שונים במסורת, בזיכרון חוויות עבר, ואשר מושרשת דרך אידיאולוגית הלאום, עשויה להפוך בתנאים מסוימים לדומיננטית ולהטות את גישת המחזיקים בתפיסה זו לבעיות שונות בפניהם עומדת אותה אומה. סרטים ממקומות ותקופות שונות העוסקים בבעיות הנתפסות בקרב רבים באומה מסוימת כמאיימות על קיומה (מלחמה, מתחים מעמדיים או מגדריים פנימיים), משקפים לעתים באופן דומה את מנטאליות המצור במבנה הצורני ובטיפול התוכני שלהם בנושא הנדון בסרט. אנו נתמקד בחמישה מיקרי מבחן: הקולנוע האקספרסיוניסטי הגרמני בין שתי מלחמות העולם, סרטי "פילם נואר" אמריקאים בתקופת סנטור מק'ארתי,  סרטים קובנים שהופקו לאחר מהפכת קסטרו, סרטים הונגרים לאחר המהפכה הכושלת של 1956 והפלישה הסובייטית, וסרטים ישראלים לאורך השנים.

 
 
 Boundaries of Documentary 
הקורס יבקש לעמוד על התמורות בהגדרה ובתפיסה של הקולנוע הדוקומנטרי היום דרך סקירה של מגמות בקולנוע התיעודי מראשיתו ועד היום, הכרת המודוסים השונים המהווים מסגרת לדרכי ייצוג המציאות, הסוגיות האתיות הנלוות לתיעוד הקולנועי ונובעות ממנו, יוצרים פורצי גבולות, והתמקדות בז'אנרים שונים הנושקים לזה התיעודי (דוקו-דרמה, דוקו-סופ, מוקומנטרי, אנימציה דוקומנטרית, סדרות ריאליטי וכו'). במקביל, נדון במעמדם העכשווי של הקולנוע התיעודי והאסתטיקה הריאליסטית.
 
 
 Israeli Cinema As a National Cinema 
לצפייה בסילבוס נא ללחוץ כאן
 
 
 New Israeli Films 

בקולנוע הישראלי מאז שנות ה-2000 אפשר להבחין עלייה במספר הסרטים של יוצרות סרטים ובסרטים שבמרכזם דמות של אישה. במקביל למגמה זו, הופיעו בשנים האחרונות סרטים עלילתיים העוסקים בדמויות ובעלילה המתרחשת בקהילה יהודית-מזרחית בארץ או בחו״ל. בסמינר נבחן שתי קבוצות סרטים אלה. ניתוח הטקסט הקולנועי והחקירה של הקונטקסט ייעשו תוך שימוש במספר גישות לפרשנות של סרטים. מתודה שאותה ניישם היא הגישה המיתו-היסטורית הנשענת על ההבנה כי סרטי עלילה מהווים מקור היסטורי לכל דבר. על פי משנתם של היסטוריונים וחוקרי תרבות וקולנוע, כמו מארק פרו, פייר סורלין, היידן ווייט. הסרט העלילתי מאפשר להגיע לתובנות היסטוריות מעבר למה שניתן במחקר של ההיסטוריה הכתובה. בנוסף להתייחסות לסרט כטקסט היסטורי, נעסוק גם באיתור נוכחות המיתוס בסרטים. נביא לדיון תיאורי מיתוסים מתוך תרבויות שונות המרומזים בנרטיב, בדמויות ובאיקונוגרפיה ונפענח אותם בהקשר של תקופת הפקת הסרט.

 
 
 Gone with the Sixties:The Birth of Modernism in Film on the Ruins of WWII 

במלחמת העולם השנייה בארצות שונות נהרסו עד היסוד ערים גדולות כמו דרזדן, הירושימה, טוקיו, המבורג, ברלין, סטלינגרד וערים אחרות הופצצו מן האוויר אינספור פעמים, ביניהן לונדון, רוטרדם, ורשה, לנינגרד, נאנקין. במלחמת העולם השנייה ניספו כחמישים מיליון בני-אדם שנמחו מעל פני האדמה בהרף עין היסטורי. האור המיוחד שבקע מן הערים הנשרפות והבוהק החד-פעמי של שתי פצצות-האטום שהוטלו על הירושימה ונגסקי הטילו צל ענק על העתיד. לאחר המלחמה, משחקי אור-צל ייחודיים התגבשו לגל חדש של מודרניזם קולנועי. הקולנוע החדש מוכר בשמות שונים: "ניאוריאליזם איטלקי", "הגל החדש הצרפתי", "הקולנוע הגרמני החדש", "הגל החדש היפני", "קולנוע כיור המטבח" הבריטי וכיו״ב. אנחנו נשאף לזהות את המשותף בין הקולנועים השונים.

 

נבקש לחקור את היחסים בין תוצאות מלחמת העולם השנייה לבין הגלים החדשים בקולנוע שהופיעו בארצות שהיו מעורבות באופן ישיר במלחמה. נוכח מיליוני ההרוגים והעקורים, נוכח ההרס הפיזי של המרחב, ובמקרים מסויימים אף מחיקתו, הקולנוע מבליט את מימד הזמן בקונפיגורציה חדשה של זמן קולנועי. הסמינר יוקדש לדיון בקולנוע של מדינות הציר שהובסו במלחמה: איטליה, גרמניה, יפן. נערוך צפייה בסרטים הבאים:  אומברטו דה (ויטוריו דה-סיקה, 1952), גרמניה שנת אפס (רוברטו רוסליני, 1948), סטרומבולי (רוברטו רוסליני, 1949), המדבר האדום (מיכאלאנג'לו אנטוניוני, 1964), תאורמה (פייר פאולו פזוליני,1968), הרוצחים בינינו (וולפגנג סטראודט, 1946), נערת האתמול (אלכסנדר קלוגה, 1966), אליס בערים (וים ונדרס, 1974), נישואיה של מריה בראון (ריינר וורנר פאסבינדר, 1978), ללא חרטות על נעורינו (אקירה קורוסאווה 1946), ילדי הירושימה (קנטו שינדו, 1952), לילה וערפל ביפן (נגיסה אושימה, 1960), אישה בחולות (הירושי טשיגהרה, 1964), גשם שחור (שואי איממורה, 1989). נתחקה אחר עקבות המלחמה בסרטים ונבחן את ביטויי הזמן הקולנועי כמאפיין ייחודי של המודרניזם החדש. הדיון ישלב היסטוריה ותיאוריה תוך התייחסות למימד הזמן הקולנועי ובחינתו בכל אחד מן הסרטים.

 
 
 The Cinematic Narrative 

הנרטיב הקולנועי

 Film Narrative

 

נרטיב הוא צורה לארגון מידע במבנה, שרכיביו מקושרים ביחסים של זמן, מרחב, סיבה ותוצאה. הנרטיב הוא גם פורמט יעיל להפקה ואחסון של מידע מתוך שטף הגירויים אליהם נחשף האדם והוא כלי תקשורת המאפשר דחיסת מידע והעברתו. לכן הוא נתון לאילוצים קוגניטיביים ותרבותיים, מעוצב ביחס אליהם ומשקף אותם (ואף משפיע עליהם). ביחס למדיה נרטיבית מסורתית –  האוראלית או הכתובה – הנרטיב הקולנועי מכיל תחבולות ייחודיות לארגון זמן, מרחב, סיבה ותוצאה המתאפשרות על בסיס אמצעי המבע הקולנועיים.

 

הסמינר יציג מושגי יסוד קלאסיים בנרטולוגיה לצד סקירת מחקרים עדכניים בתחום. הוא יתמקד בנרטיב הקולנועי ובמסגרתו נדון בגישות תיאורטיות שונות (סטרוקטורליזם, פוסט-סטרוקטורליזם וקוגניטיביזם) לטיפול בסוגיה זו. בין היתר, נבחן את השאלות הבאות: האם יש צורות נרטיביות אוניברסליות שמשפיעות על הקוראים והצופים באופן אפקטיבי יותר ללא תלות בזהות שלהם? בהקשר זה, מה התוחלת של נרטיביים סינתטיים שנוצרים על ידי אלגוריתמים? עד כמה תלויות הצורות הנרטיביות בתרבות? האם יש נרטיב גברי ונרטיב נשי? האם הנרטיב הקולנועי שונה משמעותית מנרטיב ממדיה אחרים? מה קובע איך נרטיבים משתנים לאורך זמן? האם יש אופן סיפור שמשפיע יותר על צופים או מושך אותם יותר? עבודות הסיום בסמינר יעסקו בסוגיות ספציפיות בנרטולוגיה קולנועית (כגון מהימנות המספר וא-ליניאריות נרטיבית), וזאת בהקשר של יצירה או קורפוס יצירות רלוונטיים.

 
 
 Cinematic Cognitive Theories 

תיאוריות קוגנטיביות קולנועיות

Cognitive Theories of Motion Pictures

 

הגישה הקוגניטיבית לחקר הקולנוע הופיעה על רקע השפעתן הגוברת של תיאוריות קולנועיות שמקורן בסמיוטיקה, בפסיכואנליזה ובפוסט-סטרוקטוראליזם. חוקרי הקולנוע המשפיעים נואל קרול ודייוויד בורדוול ניסחו מניפסט שבו הם מתחו ביקורת חריפה על הפרקטיקות הנהוגות במחקר הקולנועי הניזון מזרמים תיאורטיים אלה ודחו את רובן. בהסתמך על המחקר המתפתח בפסיכולוגיה הקוגניטיבית מציעה הגישה הקוגניטיבית לחקר הקולנוע אג'נדה אלטרנטיבית, המבקשת להתמקד בדרכים הייחודיות שבהן מפעילים הסרטים מנגנונים פסיכולוגיים שונים.

 

בסמינר נתוודע למהלך תיאורטי זה ונדון במשמעויות שלו לחקר הקולנוע בהקשר של שאלות מרכזיות כגון השעיית אי האמון של הצופה באמיתות הפיקציה הקולנועית בעת הצפייה ומידת הדמיון בין קולנוע לשפה. בהמשך נכיר את התחומים המרכזיים בהם עוסק המחקר הקוגניטיבי העכשווי של הקולנוע והטלוויזיה. עבודות הסיום בקורס יעסקו בשאלות אקטואליות בנוגע לקשר בין קוגניציה לקולנוע.

 
 
 Scriptwriting & Directing Workshop 1 

השיעור יפגיש את התלמידים עם שאלות מפתח ומושגי יסוד מעולם הבימוי העלילתי, תוך כדי יישומם ומימושם הפרקטי בבימוי תרגילי קולנוע. הקורס הוא סדנה המבוססת על עבודות הסטודנטים. התלמידים יקרינו את עבודותיהם המבוססות על ההנחיות שיקבלו, ויזכו למשוב (וביקורת). במהלך הסמסטר יורחב הדיון סביב נושאים ודילמות החל משלב הרעיון התסריט והפרה -פרודשיין, דרך הפרודקשיין והפוסט. כמו כן יושם דגש על פיתוח יכולת ניתוח הצפייה של התלמידים.

 
 
 Documentary Workshop-1 

סדנה סמסטריאלית זו מאפשרת לתלמידים הכרות עם כמה מאבני היסוד של הקולנוע הדוקומנטרי.

 
 
 Scriptwriting & Directing Workshop 2 

השיעור יפגיש את התלמידים עם שאלות מפתח ומושגי יסוד מעולם הבימוי העלילתי, תוך כדי יישומם ומימושם הפרקטי בבימוי תרגילי קולנוע. הקורס הוא סדנה המבוססת על עבודות הסטודנטים. התלמידים יקרינו את עבודותיהם המבוססות על ההנחיות שיקבלו, ויזכו למשוב (וביקורת). במהלך הסמסטר יורחב הדיון סביב נושאים ודילמות החל משלב הרעיון התסריט והפרה -פרודשיין, דרך הפרודקשיין והפוסט. כמו כן יושם דגש על פיתוח יכולת ניתוח הצפייה של התלמידים.

 
 
 Working with Actors 

הסדנה מבוססת על עבודה אישית של כל סטודנט על סצנה פרי עטו שנכתבה מראש.

על הסטודנטים להגיע לשיעור הראשון ולכל המאוחר עד המפגש השני, עם

תסריט לסצנה ל 2-3 דמויות, בין 2-5 עמודי תסריט, המתאימה לעבודה עם

שחקנים.

מטרת הסדנה היא להעניק לסטודנט ניסיון, ידע וביטחון בתחום עבודה עם שחקנים,

ובכך להעמיק, להעשיר ולפתח את יכולתיו כבמאי

 
 
 Documentary Workshop 2 

סדנה סמסטריאלית זו מאפשרת לתלמידים הכרות מעמיקה יותר עם בימוי קולנוע דוקומנטרי.

 
 
 Production and Distribution 

כתרי שחורי

"מהרעיון לפוסטר" – סרט: יצירה קולקטיבית

 בחירת הרעיון – הסיפור:

למה להפוך את הרעיון/סיפור לסרט?

למה הרעיון/סיפור חשוב או נוגע לך?

האם יש ברעיון/סיפור – אמירה? סיפור טוב או שניהם גם יחד?

האם הרעיון/סיפור נכון ואם יש לו מקום וסיכוי לשווק ולקהל?

האם הרעיון/סיפור יהיה נכון בעוד שנתיים שלוש כאשר הסרט יהיה מוכן? לזהות את ה"צייטגייסט" את האופנות, את האווירה או להתעלם?

האם יש סיכוי לגייס על הרעיון/סיפור הזה תקציב?  האם יכול לעורר עניין אצל משקיעים פוטנציאליים בארץ? בחו"ל?

האם הרעיון/סיפור יתאים לטכנולוגיות החדשות לאמצעי ההקרנה והצפייה המשתנים?

למי מיועד הסרט? מיהו קהל היעד?

האם הרעיון/הסיפור ישרוד את הזמן ויזכה לחיי מדף ארוכים

להיות ערוך ומוכן לתת מענה לשאלות אלו. " ראשית מעשה במחשבה תחילה".

מפת  דרכים למשקיעים פוטנציאליים בארץ ובחו"ל

מקורות המימון:

קרנות ציבוריות בארץ ובחו"ל

גופי שידור בארץ ובחו"ל

סוכני מכירות בינלאומיים

מפיצים בארץ

משקיעים מוסדיים בארץ

משקיעים פרטיים בארץ

האם מי מהם שותף טבעי?

מה מאפיין את כל אחד מהמשקיעים הנ"ל

מה המטרות, המחויבויות האינטרסים והעניין שמניעים משקיעים כולל המשקיעים הנ"ל?

הליכי קבלת ההחלטות אצל המשקיעים השונים.

דוגמאות להתקשרויות עסקיות: השקעה ציבורית, השקעה פרטית, הסכמי מכירה מראש ועוד.

 

איך להתכונן לפגישות עם משקיעים פוטנציאליים:

לאסוף מקסימום מידע וללמוד על המשקיע הפוטנציאלי.(הטעם, הסגנון, סרטים וסדרות בהם השקיע בעבר, האג'נדה).

לקראת הפגישה:

מה מציגים? את הפרוייקט? את היוצרים? את הניסיון והרקורד? את כל אלה? באיזה סדר?

האם הפרוייקט יוצג בפגישות של אחד על אחד? או בפני קבוצה/נציגים של המשקיע? באיזה פורום? נתונים אלה חשוב לדעת מראש כי הם יכתיבו את דרך הצגת הפרוייקט.

איך לטעת תחושת ביטחון אצל המשקיע שהוא אכן משקיע ומפקיד את כספו בידיים נאמנות ושאכן ימומשו ההבטחות וההתחייבויות.

קו פרודוקציות – שיתופי פעולה בינלאומיים

מה זאת קו פרודוקציה.

האם נוסחת פלא? הבעד והנגד.

למה קו פרודוקציה? מכלול השאלות והשיקולים בבחירת ההחלטה לעלות על הדרך של קו פרודוקציה.

כיצד להתכונן ליציאה לעולם – כיצד להתכונן להצגת הפרוייקט למשקיעים פוטנציאליים בחו"ל.

מתי נכון לצאת לעולם? עם איזה חומרים? תזמון?

מי הם המשקיעים הפוטנציאליים בחו"ל?

מה הם הדרכים, האירועים, הפלטפורמות וההזדמנויות במקומות שונים בעולם להציג את הפרוייקט בפני משקיעים פוטנציאליים?

בחינת הנוסחה:

תקציב גדול יותר – שותפים רבים יותר = פחות חופש יצירתי והפקתי.

 תקציב קטן – שותפים מעטים =יותר חופש יצירתי והפקתי.

מה שרואים מכאן לא רואים משם – המבט מהמקום של מנהל קרן:

כל המשקיעים כולל הקרנות הציבוריות מבקשים לקבל 3 תשובות ל 3 שאלות עיקריות:

מה? על מה הסרט?

איך? השפה, הסגנון והצורה – איך יתורגמו המילים לאימאג'ים על המסך!

למה? למה אתה/את/אתם רוצים לעשות דווקא את הסרט הזה?

מסלולי ההגשה השונים, מערכות הקריאה והמיון, הקריטריונים להגשה במסלולים השונים.

מערכת היחסים, שיתוף הפעולה והעבודה המשותפת של התסריטאי, המפיק והבמאי – ניכרת בכל צעד ושעל וכבר בשלבים הראשונים של הצגת הפרוייקט, לכן חשוב להיות מוכנים היטב.

תהיה נאמן לעצמך ולפרוייקט שבחרת.

שמור על יושרה אישית ומקצועית.

תמנע מלשכתב את הפרוייקט רק כדי להשביע את רצון מקבלי ההחלטות במיוחד כאשר הפרוייקט מוגש לקרנות ציבוריות – ניתן בקלות לזהות.

כיצד להתמודד עם המתנה לתשובות ועם תשובות שליליות בעולם  ובמערכת הבנויה על תהליכים סלקטיביים.

מתי ובאיזה שלב להיפרד מהפרוייקט ולהניח אותו על המדף.

המגוון הרחב של אפשרויות הפקה שהטכנולוגיות החדשות מציעות ומאפשרות.

הערה: ניתן להזמין – אורח – מנהל/מנהלת קרן בתחום הדרמה/קצרים ו – או תעודה לדיון ולדעות ודגשים שונים בנושאים הנ"ל.

סרט: יצירה קולקטיבית

המנהיגים

כיצד להנהיג ולנהל את הצוות והשחקנים ולקבל את המיטב מהכישרון והמיומנות של כל אחד מאנשי הצוות והשחקנים לטובת הסרט.

איך אתה מגדיר את עצמך כמפיק

איזה מין מפיק אתה?

מה עיקר העניין או המרכיב החשוב בעבודתך כמפיק

מה הציפיות העיקריות שלך מהבמאי

איזה במאי נכון ומתאים לך?

איזו דרך או צורה של שיתוף פעולה ודיאלוג עם הבמאי נכונים ומתאימים לך במיוחד.

איך תגדיר את עצמך כמנהיג וכאיש צוות?

האם יש מרכיב או נושא שהוא תמיד קשה ומתסכל  בשבילך במערכת היחסים ובעבודה עם במאי?

מה הציפיות העיקריות שלך ממפיק?

איזה מין מפיק יהיה נכון ומתאים לך?

איזו דרך או צורה של שיתוף פעולה דיאלוג ועבודה עם מפיק מתאימה לך במיוחד?

איך תגדיר את עצמך כמנהיג וכאיש צוות?

האם יש מרכיב או נושא שהוא תמיד קשה ומתסכל בשבילך במערכת היחסים ובעבודה עם מפיק?

מערכת היחסים, הדיאלוג, שיתוף הפעולה והעבודה המשותפת של 2 הדמויות והתפקידים שמובילים הפקת סרט לאורך כל המהלך " מהרעיון ועד לפוסטר" = המתכון להצלחה? לכישלון? האם יש כזה?

 

 

 
 
 Accompany Final Projects 

סדנה זו תעסוק בכל ההיבטים השונים של הבימוי קולנועי - תוכנית הצילומים, ליהוק, לוקיישנים, עיצוב אומנותי ועוד.
במהלך הסדנה כל תלמיד יידרש להציג בכיתה תוכנית צילומים מפורטת של סצנה מרכזית אחת מפרויקט הגמר שלו, עליה יתקיים דיון כיתתי.

 
 
 Documentary Directing 3 

בימוי דוקומנטרי - סיליבוס  -  תשע"ז

 

הסדנא תוקדש לפרויקט הסיום. לשם כך נתרכז בשלבים העיקריים כהכנה לתחילת צילומים:

  1. פיתוח רעיון מרכזי - דיון על מספר אפשרויות. תחקיר קצר וכתיבת סינופסיס של עמוד.
  2. בניית תחקיר וביצוע - כתיבת תוכנית תחקיר לפרויקט וביצוע של התכנית.
  3. גיבוש תסריט/מבנה על פי התחקיר.
  4. גיבוש תפיסה אסטטית קולנועית.

 

השיעורים יהיו בחלקם פרונטלים וחלקם פגישות אישיות עם הסטודנטים. בשיעורים הקבוצתיים נתרכז בסוגיות שהעלה תהליך ההכנה, נתבונן בתחקירים, נדון בתסריטים ונצפה מידי פעם בעבודות רלוונטיות לפרויקטים המתהווים.

 

 לוח זמנים כללי:

  1. ההכרות - ופיץ' קצר של כל סטודנט מה הפרויקט אליו הוא מתכונן.
  2. תחקיר.
  3. מעבר על תחקירים, ניתוח.
  4. פיתוח התחקירים לפי אופי הפרויקט.
  5. פגישות אישיות.
  6. פיץ' נוסף - כל סטודנט מציג את הפרויקט נכון לשב הזה.
  7. דיון על תסריט מבנה.
  8. הצגת אפשרויות של הסטודנטים לתסריט/מבנה לפרויקטים שלהם.
  9. שאלות של צורה.
  10. פגישות אישיות.
  11. המשך לפי התקדמות
  12. המשך לפי התקדמות.
  13. סיכום הקורס.

 

 

רן טל

054-651990

Rt.talran@gmail.com

 

 
 
 Short Drama Script 

מטרת הסדנה היא להפגיש את הסטודנטים עם מושגי יסוד בתפיסת העולם הדרמטית, ולכך יוקדש הסמסטר הראשון.

הסמסטר השני  יעסוק בעיבוד ובגיבוש של רעיונות ראשוניים לכלל תסריט מפותח לסרט קצר

 

 
 
 Experimental Cinema Workshop 

שאלות ובעיות שמעסיקות יוצרי קולנוע נסיוני ואמני וידאו ארט מתורגמות למספר משימות שתוצאותיהן נצפות ונידונות בכיתה. מבט בקשת רחבה מהקולנוע הנסיוני של שנות החמישים ועד וידאוארט העכשווי. סדנה שתכליתה להתמודד עם עשייה קולנועית שונה, לא שגרתית ומגרה.

במהלך הסמסטר ינתנו שתי משימות, כל משימה תוצג בלווי דוגמאות של במאים ואמנים שהתעסקו בבעיות דומות, כל משימה תגובה בהקרנה של סרטים שנוגעים לנושאי המשימה.

 

 
 
 Tricks of the Trade in Scriptwriting 

סדנה אינטנסיבית בה יכתבו המשתתפים במהלך הסמסטר שישה תרגילים על פי העקרונות עליהם נלמד.

 
 
 Post Production Sound Editing 

 

מטרת הקורס היא להכיר לסטודנטים את עולם הסאונד ויחסיו עם תמונה.

ללמוד להקשיב ולהכיר את היכולת שלנו להגיע אל החלק הסבלימינלי בתודעתנו דרך עולם הסאונד.

לדעת כיצב לאפיין דמות, מצב תודעתי, דימוי, רגש, בעזרת סאונד בלבד.

 

במהלך הסימסטר נקשיב לסרטים, שגם אני וגם הסטודנטים יביאו לכיתה.

נעבוד על תרגילי סאונד אישיים.

נבקר אצל מוסיקאי ונבין איתו כיצד ניגשים לכתיבת מוסיקה ותמה לרעיון ולתסריט, ובסופו של דבר לסרט.

נבקר בגלריה ונקשיב יחד למיצבי סאונד.

 

 נקדיש שיעור שלום לצפייה בסרט האורך מלא כולל q&a עם הבמאי.

 

בסופו של הקורס, כדי להבין איך הכל מתגשם בחדר סאונד, נעביר כ2 שיעורים בסטודיו שלי, במטרה לראות ולשמוע איך שכבות של סאונד שנוצרו בחדר סאונד ולא הוקלט בלוקיישן, כולל adr משפיעות על התמונה ויוצקות מחדש תוכן שלא היה לפני כן.

 

 
 
 Styles in Cinematography 1 

שם הקורס: סגנונות בצילום א'

תקציר

הקורס יעסוק בניתוח סגנונות צילום ותפיסות ויזואליות דרמטיות, בעלות עמדה

ואמירה קולנועית של במאים וצלמים שונים.

מטרת הקורס היא להרחיב את הידע של הסטודנטים באספקטים האומנותיים

והיצירתיים של הצילום העלילתי והכרת האלמנטים והדימויים הויזואליים העומדים

לרשות הצלם ליצירת שפה קולנועית וסגנון צילומי

 
 
 Styles in Film Editing 2 

מטרת השיעור היא להתבונן מקרוב בטכניקות עריכה מסורתיות ועדכניות בתחומים העלילתי, התיעודי והניסיוני תוך צפייה בסצנות נבחרות מסרטים והשוואתם לסרטי הסטודנטים הנמצאים בשלבי עריכה שונים.

הדגש העיקרי הוא השימוש בעריכה ככלי מרכזי להעברת הסיפור והמשמעות, כמו גם היות העריכה הדרך הטובה ביותר לשמור על רמת ריכוז ועניין של הצופה ביצירה.

לשיעור שלושה חלקים. בחלקו הראשון יציגו התלמידים סצנות שנבחרו על ידם מתוך סרט לפי בחירתם. הצגת הסצנה תיעשה בכתב למורה ובהרצאה מול הכיתה ותתמקד, מטבע השיעור, בהצגת מהלכי העריכה בסצנה. בחלקו השני של השיעור ינתח המרצה את הסצנה הנידונה וימקם אותה מבחינה הסטורית ומעשית. חלקו האחרון של השיעור יוקדש לעבודות התלמידים.

במהלך ארבעת השיעורים הראשונים, שבהם אין עדיין תרגילים של התלמידים נקיים דיון בתסריטים נבחרים (לפחות סצנה מפרוייקט) ובתכנון האפשרי של הצילומים ביחס לתוצאה הסופית המקווה.

 

הנושאים שיועלו בשיעור: עריכה כבסיס ל"דקדוק" של שפת הקולנוע. עריכה כדרך לבניית עולם, עריכה ככלי לבניית מתח. העריכה ככלי לבניית המשמעות בסרט. העריכה והזמן הקולנועי. הסרט הפיוטי.

ההיבטים המודרניים והשימוש באסוציאציה וביחסים בין תמונות רצופות. הימנעות מעריכה כהחלטה.

הסרט הלא-ליניארי. עריכה בסרט דוקומנטרי ויחסי אמת-בדיון. היחס בין התמונה לפס-קול על שכבותיו השונות (דיאלוג, אפקטים, מוזיקה). התמונה בשירות  הקול

 

 
 
 Contemporary Theories of Cinema 

הסמינר מהווה המשך ופיתוח של הקורס "מבוא לתאוריות קולנועיות", הן מבחינה כרונולוגית והן מבחינה תיאורטית. כרונולוגית, הוא נפתח עם תאוריות שצמחו בראשית שנות ה-70 של המאה הקודמת המשלבות את התאוריה הניאו-מרקסיסטית של אלתוסר והפסיכואנליזה של פרויד ולאקאן, ומסתיים בתיאוריות העוסקות בקולנוע בעידן הדיגיטאלי והאינטראקטיבי. תיאורטית, הסמינר דן במעבר מעיסוק בשאלות אודות האונטולוגיה של הקולנוע לשאלות  אפיסטמולוגיות.

 

הסמינר עוסק בגישות תאורטיות המהוות ציוני דרך במה שהתרחש ומתרחש בשדה התאוריה הקולנועית במהלך חמשים השנים האחרונות. במהלך הסמינר נדון באופן בו גישות תאורטיות אלה התפתחו מתוך התאוריות הקלאסיות שקדמו להן, וכן בשינויים ובחידושים שהתחוללו בזירה זו, בעיקר בשני העשורים האחרונים. הגישות שיילמדו הן: אידיאולוגיה והמנגנון הקולנועי (והפרדיגמה האלתוסריאנית/לאקאניינית); פסיכואנליזה (כמתודה לניתוח סרטים וכמודל לתאוריית צפייה); פמיניזם ומגדר; גישות קוגניטיביות לניתוח סרט; פנומנולוגיה; פוסט-קולוניאליזם וקולנועי של גלות; פוסט-מודרניזם והמדיה החדשה.

 
 
 Feature Tutoring-Directing 

חונכות אישית לתלמידי תואר שני המתכוננים לכתוב ולהפיק סרט גמר. 
החונכות תלווה את התלמידים בשכתוב הסופי של התסריט ובתכנון הבימוי של הסרט.
החונכות תתקיים במהלך הסימסטר השני המתכונת של פגישות אישיות לפי תיאום מראש.

 
 
 Mentoring Script 

 

ליווי פרוייקט  תסריט לסרט גמר ו/ או לסרט קיץ, משלב התקציר והטריטמנט עד לשלב התסריט המלא.

 
 
 The British Television 
הטלוויזיה הבריטית, מאז הקמתה, מהווה מודל לארגוני שידור ברחבי העולם. בקורס תבחנה - בעזרת הרצאות פרונטליות, מאמרים והקרנת דוגמאות - התפתחות הטלוויזיה הבריטית והשפעת המודל הבריטי על מדינות אחרות (במיוחד ישראל). עיקר הקורס יוקדש לתוכן של הטלוויזיה הנחשבת לטובה בעולם תוך בחינת ז'אנרים/פורמטים בעבר ובהווה בניהם: שעשועונים (מהעבר ועד ההצלחה הבינלאומית של "מי רוצה להיות מיליונר?"), סדרות דרמה (כולל יצירותיו של דניס פוטר, וסדרות משטרתיות מצליחות), קומדיות מצבים (מ"עד שהמוות יפריד בינינו" ועד סדרות חדשות משנות ה-2000) ותוכניות סאטירה (תוך הדגשת "הקרקס המעופף של מונטי פייטון) ועוד.
מכיוון שמאז שנת 2000 ניתן לצפות בכמות משמעותית של תכנים בריטיים גם בישראל (ב-בי.בי.סי פריים, ב-YES+ ועוד) תופנה תשומת לב לתכנים אלה אך גם לתכנים שאין אפשרות לצפות בהם בארץ.
 
 
 
 Research Seminar 

סמינר מחקרי

ענת זנגר

סמינר זה מיועד לתלמידי התואר השני והשלישי המתעתדים לכתוב עבודת גמר (תזה). מטרת הסמינר להציע כלים לכתיבה מחקרית ולסייע בשלבים שונים של כתיבת עבודת המחקר (עבודת מ.א. מאמר או דוקטורט). הסמינר יתמקד בעבודות מחקר אישיות של הסטודנטים תוך תיאום עם מנחי העבודה. הקורס ישלב בין מפגשים קבוצתיים בהם תינתן הדרכה משותפת וסטודנטים יציגו את עבודתם בשלבים השונים לבין מפגשי הנחייה אישיים . במפגשים אלו נתמקד במחקר האינדיבידואלי של הסטודנט/ית מבחירת נושא העבודה דרך עבודת החיפוש ארגון המחקר וכתיבתו.

דרישות הסמינר: נוכחות והשתתפות פעילה . כתיבת תגובות לעבודות של סטודנטים אחרים בסמינר והכנה של העבודה הנדרשת במהלך הסמסטר. חלק מהעבודה תתבצע בין מנחת הקורס ובין התלמידים בדואר אלקטרוני ובאתר הקורס.

 מטלות ביניים: הגשת סקירות ביקורתיות בכתב (עד עמוד אחד) על מאמרים וסרטים שינותחו בקורס, הגשת תגובות שוטפות (4 לפחות) לעבודות של סטודנטים במהלך הסמינר (עד עמוד אחד )

מטלה מסכמת: הגשת הצעת מחקר או פרק במחקר עד לסיום הסמסטר(על פי התקדמות הסטודנט/ית).

*לתלמידי תוכנית מ.א עיוני  מסלול עם תיזה זהו סמינר חובה* 

 

 
 
 Total Recall: Time and Trauma in World Cinema 

מהו זיכרון טראומטי ומהו קולנוע פוסט-טראומטי? מהם זיכרון וטראומה קולקטיביים? מדוע וכיצד אנו בוחרים לזכור ולשכוח אירועים קטסטרופליים? האם זיכרונות טראומטיים, יכולים לעבור מאדם אחד לשני, מדור אחד לדור שני? כיצד ניתן לייצג את הבלתי ניתן לייצוג? הסמינר יעסוק, בין היתר, בשאלות אלו המעסיקות את המחקר התיאורטי הקולנועי העכשווי ויבחן באופן ביקורתי את הדרכים בהם הקולנוע מבקש להתמודד, ולעתים אף "לפתור", זיכרונות עבר טראומטיים השבים לפקוד את התרבות. הסמינר יחקור ויאתר מבנים פוסט-טראומטיים בקולנוע העלילתי והדוקומנטרי הבינלאומי בכלל והישראלי בפרט, תוך מיקומם בהקשרים ההיסטוריים בתוכם נוצרו. נעסוק בנושאים כמו הוליווד וטראומה; טראומה ומשבר הייצוג; עדות וזיכרון; פוסט-זיכרון וזיכרון פרוסתטי; נוסטלגיה ומלנכוליה; ועוד. נדון בסרטים כמו "כבלי השכחה" של אלפרד היצ'קוק, "לילה בערפל" של אלן רנה, "פורסט גאמפ" של רוברט זמקיס, "מחבואים" של מיכאל הנקה, וכן בסרטים ישראלים כמו "ואלס עם באשיר" של ארי פולמן, "שלוש אימהות" של דינה צבי ריקליס, ו"עדות" של שלומי אלקבץ. הסמינר מחייב קריאה אינטנסיבית של טקסטים תיאורטיים בלימודי טראומה וזיכרון של חוקרים כמו פרויד, קאתי קארות, אן קפלן, דורי לאוב, פייר נורה, דומיניק לה-קפרה, ג'אנט ווקר, תומס אלזסר, ואחרים/אחרות.

 
 
 Journal: Fireflies - a Past That Has Not Yet Been - Histography and Science Fict 

העבר שעוד לא היה: היסטוריוגרפיה ומדע בדיוני (סמינר כתב עת)

(תואר שני- יום ה'  10-14 סמסטר ב'  2018-9)

מנחת הסמינר: פרופ' ענת זנגר

מרכזת כתיבה והפקה של כתב העת ועורכת שותפה: גב' יעל מזור

 

נושא הסמינר

הפרדוקס המשמעותי ביותר במדיום הקולנועי, מציין כריסטיאן מץ, הוא בין נוכחות והעדר (1975). במובן זה כתיבת הזמן באופן מודע ובלתי מודע כאחד –באמצעות ההיסטוריוגרפיה והמדע הבדיוני- הם חלק בלתי נפרד מהמדיום. היכן עובר הקו הדק שבין הבדיון לממשות? מה בין מדע בדיוני להיסטוריה?. הקולנוע והטלוויזיה מקפלים בתוכם את המתח האונתולוגי שבין בדיון לממשות ובין הזמנים (זמן ההפקה, זמן ההתרחשות וזמן הצפייה ).  כך הדימוי הצילומי, הקולנועי והטלויזיוני, כל אחד בדרכו, מקיימים יחס דיאלקטי בין ה"כאן" וה"עכשיו" לבין ה"שם" וה"אז". בסמינר נבחן את האופנים בהם הקולנוע והטלוויזיה מסמנים את הזמן על רבדיו השונים והסותרים אבל בה בעת מסרבים להכיל אותו בעודם מפקיעים אותו מידי הנראטיב ההוליוודי הקלאסי. נתבונן מנקודת מבט מדיומלית, אונתולוגית, נראטיבית ופרפורמטיבית  בסרטים וסדרות כמו: "המפגש" (דניס וולינב ) "המזח"(כריס מרקר), "אודיסאה 2001"(סטנלי קובריק), "ז'אן דארק"(לוק בסון), "אשתקד במרינבאד"(אלן רנה), Liquid Sky (סלבה צוקרמן),"פרנץ"(פרנסואה אוזון), "שם למטה" (שנטל אקרמן), "הבלש המזמר" (דניס הופר), "פניקס"(כריסטיאן פצולד).

מהלך הסמינר

את החלק הראשון של הקורס נקדיש לביסוס של שפה משותפת :מושגים, תיאוריות ,מקרי מבחן משמעותיים. נתמקד במושגים כמו: עובדה ושיח היסטורי (וויט, בארת' קייס), ארכיון והיסטוריה אלטרנטיבית (דידי הוברמן ואלזסר), הסתברות ז'אנרית (טודורוב וניל) , האירוע (מארי אן דואן )מתח אונתולוגי (מקהייל),עודפות (מריון),קולנוע ,מדע ובדיון (אנט קון, סקוט בוקטמן). מספר מצומצם של מאמרים וסרטים נבחרים( עלילתיים ותיעודיים, סדרות טלוויזיה, ווידאו-ארט ) ישמשו אותנו לדיון מתוך הפרספקטיבות השונות. חלק זה ישמש כמצע לכתיבה ופיתוח של עבודות סמינר/מאמרים ורפרטים. בחלק השני של הסמינר נעבוד על מהלך תיאורטי וכתיבה של רפרטים לקראת דיון והגשה בעל פה. בחלק השלישי של הסמינר נקיים הגשה בעל פה ודיון לקראת עיבוד פרקים נבחרים מן הסמינר בגיליון כתב עת לתלמידים מתקדמים: "גחליליות".

העבודות הסופיות יעברו תהליך של  שיפוט  כמאמרים בגיליון ה-3 של כתב העת: "גחליליות"

 
 
 The Discourse of History in Cinema and Television in the United States and Israe 

זהו סמינר לתואר שני במחקר עיוני של קולנוע וטלוויזיה, המציע קריאה בתיאוריה , בחינה של גישות יסוד והתמודדות פרשנית טקסטואלית עם ייצוגים של היסטוריה בקולנוע ובטלוויזיה, בישראל ובארה"ב. מטרת הסמינר להציע מודלים לאפיון מגמות  בשיח על היסטוריה בתרבות הקולנוע והטלוויזיה בישראל, וזאת מתוך הדיון ההשוואתי בתיאוריה ובייצוגים של היסטוריה בקולנוע ובטלוויזיה בארה"ב ובישראל.

התרבות הישראלית מתייחדת בשיח ערני ואף לוחמני בסוגיות של זהות קיבוצית ולאומית. המאבק על צביונה וגבולותיה של הישראליות מתבטא גם במאבק על הכתיבה והזיכרון של ההיסטוריה הקיבוצית והלאומית. התמקדות בייצוגים של היסטוריה בקולנוע ובטלוויזיה הבדיוניים מאפשרת לחשוף את השיח והמאבק המתמשכים והדינמיים על כתיבתה של ההיסטוריה בישראל, שהבנייתה הקולנועית והטלוויזיונית מעידה על שינויים בתפיסתה ובאופני ייצוגה בתרבות. העיון והדיון ההשוואתי בייצוגי ההיסטוריה בקולנוע וטלוויזיה בארה"ב מאפשרים גם המשגה של מודלים לדיון בזיקות בין היסטוריה לבין ייצוגיה בקולנוע ובטלוויזיה, וגם עמידה על קווי דמיון ושוני, בסוגיות ובנושאים, המתבטאים בטקסטים ובז'אנרים הקולנועיים והטלוויזיוניים, בישראל ובארה"ב:  כך למשל, נשווה את הדיון הקולנועי והטלוויזיוני במלחמת וייטנאם לדיון בארה"ב לדיון הקולנועי והטלוויזיוני במלחמת לבנון או מלחמת ההתשה בקולנוע ובטלוויזיה בישראל, נשווה את הייצוגים של היסטוריה בעשורים מסוימים – בשנות השבעים, שנות השמונים, שנות התשעים ושנות האלפיים- בישראל לעומת ארה"ב. נעמוד על הזיקה בין ז'אנרים מסוימים- סרטי התבגרות וחניכה רטרוספקטיביים  או סדרות טלוויזיה רטרוספקטיביות- כגון שנות השמונים או יחפים בישראל, MAD MEN  או THE AMERICANS  בארצות הברית לבין השיח על היסטוריה בשנות ההפקה וההקרנה של הסרטים והסדרות. נעמוד על הזיקה בין ייצוגי היסטוריה בקולנוע ובטלוויזיה לבין השיח והמשא ומתן בתרבות בסוגיות של זיכרון קיבוצי ומעבר לכך לרלוונטיות של הדיון הזה לשיח התרבותי בסוגיות של מגדר, אתניות, גזע, מעמד חברתי, זיכרון קולקטיבי ולאומיות- בארה"ב ובישראל.  הדיון התיאורטי והפרשני בהקשרים התרבותיים -האמריקני והישראלי-  מאיר את השיח על היסטוריה כפי שהוא מיוצר ומובלע בקולנוע ובטלוויזיה בזיקה לתהליכים חברתיים ולפוליטיקת הזהויות בארה"ב ובישראל, וזאת בהקשרים תרבותיים היסטוריים מורכבים ומתפתחים. ההשוואה הבין-תרבותית מאפשרת להעמיד את התיאוריה במבחן הפרשנות התרבותית ולבחון כיצד יישומה של תיאוריה שגובשה בהקשר תרבותי מסוים [אמריקני] להקשר תרבותי אחר [ישראלי] מאפשר להאיר באור חדש ומרתק לא רק את המציאות והמצאי התרבותי המושווים- אלא גם את יתרונות ומגבלות התיאוריה עצמה.

 

 
 
 Editing 1 

זרקור על העריכה, אמנות הקולנוע המכונה גם "האמנות הבלתי נראית":

 מהי עריכה ובמה חשיבותה? מהי חשיבה עריכתית מקדימה ומהי עבודה עריכתית בפועל? מהו תפקידה של העריכה בבניית סיפור, רגש, מרחב, תמה, אווירה? כיצד היא משתלבת בכלי קולנוע אחרים? וכיצד פועלים במשותף הבמאי/ת והעורכ/ת?

דרך צפייה בסצינות מסרטים, דיון כיתתי, לימוד כלים טכניים וניתוח תרגילי בימוי של משתתפי הקורס, ננסה לענות על שאלות אלו ולהציע גישות למחשבה ולעבודה על חומרי גלם לעריכה.

 
 
 Editing 2 

זרקור על העריכה, אמנות הקולנוע המכונה גם "האמנות הבלתי נראית":

 מהי עריכה ובמה חשיבותה? מהי חשיבה עריכתית מקדימה ומהי עבודה עריכתית בפועל? מהו תפקידה של העריכה בבניית סיפור, רגש, מרחב, תמה, אווירה? כיצד היא משתלבת בכלי קולנוע אחרים? וכיצד פועלים במשותף הבמאי/ת והעורכ/ת?

דרך צפייה בסצינות מסרטים, דיון כיתתי, לימוד כלים טכניים וניתוח תרגילי בימוי של משתתפי הקורס, ננסה לענות על שאלות אלו ולהציע גישות למחשבה ולעבודה על חומרי גלם לעריכה.