שנה"ל תש"ף

 
 Introduction to Classical Art: Mythology in Art 

הקורס עוסק באלים הראשיים בפנתאון היווני ובדמויות המרכזיות מן המיתולוגיה היוונית. כל שיעור מתרכז בדמות או בנושא מסוימים וסוקר את צורת הצגתם המשתנה ואופן חדירתם לתקופה הנוצרית המוקדמת ולתקופות מאוחרות יותר. בשיעורים נדון באופיים של האלים ובתחומי הפטרונות שלהם והיחס בינם לבני האדם. בנוסף, נדונים גם המיתוסים העיקריים והטקסטים העתיקים הרלבנטים.  

 
 
 Introduction to Classic Art: Greece and Rome 

הקורס מבוא לאמנות קלאסית יוון ורומא יסקור באופן כרונולוגי את התפתחות אמנות יוון ורומא מתחילת התקופה ההיסטורית היוונית (בערך שנת 800 לפנה"ס) ועד סוף תקופת שלטון הקיסר קונסטנטין ברומא (337 לספירה). בתקופה ארוכה זו של מעל 1000 שנים גיבשו תרבויות יוון ורומא שפה חזותית, מוטיבים אמנותיים ושיח תאורטי הקשורים קשר אמיץ לחברה שהגתה אותם. אך מעבר להבנת התפתחות האמנות הקלאסית בתוך ההקשר הספציפי שלה אנו מוצאים כי סוגיות בסיסיות שעלו במסגרתה רלוונטיות גם עתה. לפיכך במהלך הסקירה הכרונולוגית יעלו גם סוגיות מרכזיות שנידונו באמנות הקלאסית והמשיכו לעמוד במוקד הדיון במהלך התפתחות תרבות המערב, לדוגמא: הגדרת האנושי, היחס לאלים, היפה והמכוער, הגוף העירום, הגברי והנשי, מעמד האמנות כחיקוי (מימזיס) וכאשליה, התפתחות הדיוקן ביחס למושגי נפש ואישיות, ייצוג נרטיבים באמנות חזותית, ייצוג נוף, אימפריאליות והתפשטות התרבות, התפתחות הבית הפרטי והערים המסודרות, היחס בין האזרח למדינה. בנוסף נזכיר בקצרה גם התפתחויות אמנותיות בשולי התרבות הקלאסית תוך מיקוד המבט על אזור יהודה. מבט זה ישמש כמבוא לבסיס הנוסף (היהודי/נוצרי) של התרבות המערבית שהתפתח באזורינו עם תחילת הספירה הנוצרית.

 
 
 Medieval Art: On a Crossroad: From Late Antiquity to Carolingian Art 

אמנות ימה"ב צמחה מתוך צומת דרכים תרבותי מורכב: מפגש בין העולם הרומי, אמנות המזרח הקרוב, אמנות יהודית, שבטית ועוד. מתוך מפגש זה, ותחת כנפיה של הנצרות, התגבשה אמנות בעלת קודים ואסטרטגיות תקשורתיות שעיצבו את התרבות הויזואלית המערבית עד היום. השיעור יבקש למפות את ההתרחשות האמנותית בין המאות הרביעית והעשירית באירופה ולהקנות כלים פרשנים והיכרות ראשונית עם האדריכלות, הפיסול, ציור כתבי היד והציור המונומנטאלי, וכן האמנות הזעירה במרכזי היצירה הבולטים של אגן הים התיכון, ביזנטיון ומערב אירופה. כמו כן, השיעור ייבחן את אמנות התקופה מתוך גישות תפקודיות של האמנות כדמויי פולחן.

 
 
 Introduction to Medieval Art:art After the Millennium: Romanesque and Gothic Art 

לפי חזון יוחנן, בתום המילניום – שנת האלף –  ישוחרר השטן מכלאו ותפתח המלחמה האחרונה בין כוחות האל והשאול. כיצד השפיעה תפיסה זו על האמנות? הקורס ייבחן את התהוותה של האמנות המונומנטאלית של ימה"ב עם חלוף שנת האלף תוך התייחסות לשלוש חטיבות מרכזיות: האמנות האוטונית, הרומנסק, והגותיקה כמו כן, ייבחנו תהליכים מקבילים באמנות הביזנטית התיכונה. יצירות האמנות תנותחנה לאור שינויים פוליטיים ואינטלקטואליים בחברה של ימה"ב. אלו יהוו בסיס לדיון במושג ה"רנסנס" של ימה"ב, טעם התקופה, מיסטיקה ורציונליזם באמנות, חזיונות סוף העולם ויום הדין, מרכז ושוליים, פטרונות ועוד.

 
 
 Christian Narrative in the Visual Arts: Text and Image 

ההיסטוריה הקדושה הנוצרית, ובמרכזה התגשמותו של ישו בבשר, מותו ותחייתו, מהווה יסוד מרכזי של התרבות המערבית, ושל האמנות המערבית בתקופות השונות. אין ספור יצירות הוקדשו לתיאור רגעי המפתח של חייו של ישו, כמו גם של חייה של מריה ושל הקדושים השונים, ומסורות התיאור אשר נוצרו היוו מקור מרכזי להתייחסות גם עבור אמנים אשר תיארו נושאים אחרים, לאו דווקא מן ההיסטוריה הקדושה.

 

קורס זה יתמקד באופני תיאוריהם של פרקים מרכזיים מן הנרטיב הנוצרי באמנות, ויעמוד אחר הקשרים המורכבים בין המסורות הטקסטואליות – ובהן הברית הישנה והחדשה, האפוקריפה, וכתבי אבות הכנסייה והתיאולוגים הנוצרים – לבין הייצוג החזותי של עיקרי ההיסטוריה הקדושה הנוצרית.

 
 
 Introduction to the Arts of Islamic People I: the Beginning 

הקורס מציע סקירה רחבה של מושגי יסוד באמנויות הדמות, האדריכלות, החפץ, הקליגרפיה, והאורנמנט של עמי האסלאם – ערבים, פרסים וטורקים – מתוך התבוננות ביצירות מופת של אמנות זאת ובמודלים לפרשנותן. חלק א' – הראשית: עוסק בראשית אמנות האסלאם ובהתגבשות שפתה הייחודית, על רקע מורשות אמנותיות שכנות, הפרסית- סאסאנית, המרכז-אסיאתית והביזנטית. טווח הזמן הינו ימי הביניים המוקדמים למן עליית האסלאם במאה ה 7, עבור בח'ליפויות הגדולות של האומיים והעבאסים ועד לשנת 1000.

 
 
 Introduction to the Arts of Islamic People Ii - the Splendour 

הקורס מציע סקירה רחבה של מושגי יסוד באמנויות הדמות, האדריכלות, החפץ, הקליגרפיה, והאורנמנט של עמי האסלאם – ערבים, פרסים וטורקים – מתוך התבוננות ביצירות מופת של אמנות זאת ובמודלים לפרשנותן. חלק ב': התפארת, עוסק באדריכלות, אמנות החפץ וציור כתבי-יד מוסלמיים בימי-הביניים המאוחרים, למן עליית השושלות הטורקיות במאה ה 11 ועד למאה ה 19. בין השאר, נעסוק בהתפתחות האדריכלות המוסלמית והדימוי הפיגורטיבי בציור הפרסי וההודי-מוגולי.

 

 
 
 Introduction to Renaissance Art: Michelangelo to Caravaggio: Italian Art From Hi 

השיעור יוקדש לשינויים הדרמטיים שעוברת האמנות באיטליה במאה השנים אותן נהוג לכנות הצ'ינקואה-צ'נטו (המאה ה-16). נקודת המוצא תהיה בפירנצה עם  מותו של לורנצו המפואר (1492) וגירושם של המדיצ'י מן העיר. אחרי מבט על עידן הזהב של האמנות בפירנצה מראשית המאה ה-16 יעבור מרכז הכובד לרומא של פועלים מיכלאנג'לו ורפאל בתקופה אותה נהוג לכנות עידן הזהב היוליאני והליאוניני (תחת האפיפיורים יוליוס השני וליאו העשירי). הפריחה הזו מגיעה לעצירה דרמטית עם ביזת רומא האיומה בשנת 1527 על ידי כוחות הקיסר קארל החמישי. עם החורבן שפוקד את העיר והשינויים הדתיים הדרמטיים נפתח עידן חדש ומקיץ הקץ על הרנסנס הגבוה.

במחצית השניה של המאה, אחרי נעילת הקונסליום של טרנט, חל שינוי שנהוג היה לתאר בעבר כמעבר מן הרנסנס הגבוה לבארוק הרומאי. במהלך השיעור ננסה להביט לעומק על התהליכים האמנותיים, הפוליטיים והדתיים שעוברים על רומא כמו גם על פירנצה ולבחון לאורם שורה של יצירות מרכזיות הן ארכיטקטוניות הן מצויירות והן מפוסלות. במקביל נעלה שאלות אודות סגנון, זהות אמנותית של אמן בודד ויכולתו להשפיע או לעצב את האמנות של תקופתו והדרכים בהם  הוא מפיץ את אמנותו. עיסוק מצומצם יותר, כפי שיאפשר הזמן, יוקדש לציור המאה ה-16 הונציאני מבליני וטיציאן ועד לטינטורטו וורונזה.

מעבר לציר הכרונולוגי ננסה להתמקד בשיעור במספר צירי התייחסות נוספים: שאלת המרכזים הגיאוגרפים השונים בהם עוצב סיפורו של "הרנסנס", שאלת הגדרת זרם אמנותי ותקפותה ההיסטורית והמחקרית כמו גם שאלת המקורות ההיסטוריים שמכתיבים עד היום את המבט שלנו על "הרנסנס". ככל שייתאפשר במסגרת הזמן ננסה לקרוא במספר מקורות באופן מודרך כדי לעמוד מכלי ראשון על שאלות היסטוריוגרפיות מהותיות להבנת התקופה לצד ההתבוננות ביצירות האמנות החזותיות. מספר שיעורי "נושא" יוקדשו לסוגיות שעמדו בלב המחקר בעשור האחרון: מיקומו של ג'ורג'יו ואזרי בעיצוב ההיסטוריוגרפיה של הרנסנס, הויכוח סביב הגדרת זרם המנייריזם ואם יותיר הזמן ה"נקודות העיוורות" של הרנסנס ובראשן שאלת הנשים האמניות במאה ה-16 באיטליה.

 
 
 New Art Old World: the Play of Realism in Northern Renaissance Art 

במקביל להתפתחות הרנסנס האיטלקי, בארצות שמעבר לאלפים החל הציור להתנתק מהדימויים והמסורות של ימי הביניים ולבסס הסתכלות חדשה על המציאות הגשמית.  סגנון ציור זה זכה עוד בזמנו לכינוי "אמנות חדשה" (Ars Nova) ומאופיין, ראשית וקודם כל, בריאליזם. אבל למרות שאחת המטרות של סגנון אמנותי זה היתה ללא ספק לעורר את התפעלות הצופה מיכולת החיקוי של האמן, אין מדובר בהעתקה פשוטה של המציאות הגשמית. מתחת למעטה החיקוי המדוקדק, נושאת בתוכה "האמנות החדשה" משמעויות נסתרות, והופכת להיות מציאות קסומה ומיסתורית.

בשיעור זה נבחן את ה"אמנות החדשה" מערש לידתה בארצות השפלה ואת התפתחותה והתפשטותה בהולנד, גרמניה וצרפת. נבחן את עבודתם של אמנים מובילים כמו יאן ואן אייק, רוג'ר ואן דר ויידן, גררד דויד, הירונימוס בוש, ואחרים על רקע ההתפתחויות ההיסטוריות של זמנם.

 
 
 Introduction to Renaissance Art - the Painting: Renaissance Art and Theory 

במהלך תקופה קצרה שלטה באמנות הסברה כי טעם ויופי הם נושאים לויכוח, לחקירה ולמדידה וכי התשובה לשאלתה של המכשפה הרעה של שלגיה, לו היתה נשאלת בחוגי ההומניסטים, היתה יכולה להיות נושא לגיטימי לדיון. בניגוד לדעתו של הורטיוס ש"אין קנה מידה ליופי", אנשי הרנסנס האמינו שניתן וצריך למדוד ולנסח את "היפה". אבל כבר במחצית המאה ה-16 השתנתה הגישה, והיפה היה לערך סובייקטיבי המצוי בעיני המתבונן.

בשיעור זה נעסוק במחשבה התיאורטית של הרנסנס כמשקפת ומעצבת את האמנות מהמאה ה-14 ועד מחצית המאה ה-16. נעסוק בסוגיות התיאורטיות של האסטטיקה על רקע האמנות וההתפתחויות ההיסטוריות והתרבותיות שהשפיעו עליה. נבחן את כתביהם של תיאורטיקנים כצ'נינו צ'ניני, אלברטי, וליאונרדו, ואת ההתפתחות והביטוי של הכתיבה התיאורטית על אמני התקופה החל מג'וטו ועד מנטניה, בוטיצ'לי ורפאל. 

 
 
 Introduction to Modern Avant-Garde Art 

קורס זה הוא מבוא לאמנות המודרנית המערבית מתחילת המאה העשרים ועד שנות החמישים. אנו נתמקד בשינויים שתוו את הרעיונות והפרקטיקות של מושגי המודרניזם והאוונגרד תוך הצגה של סוגי אמנות מגוונים המסמנים את המעבר ממסורות הציור, הפיסול והאדריכלות להתפתחות אמנות המיצב, הפרפורמנס והצילום. במהלך השיעורים נתמקד באמנים, ביצירות אמנות, בזרמים ובסגנונות אמנותיים מרכזיים, וכן בטקסטים מכוננים שנכתבו על ידי אמנים אלה. לצד סקירה היסטורית שתפתח בסזאן ותמשיך עם הפוביזם, הקוביזם, הגשר, הפרש הכחול, הפוטוריזם, ההפשטה הגיאומטרית של מונדריאן ומלביץ', דאדא וסוריאליזם, ועד האקספרסיוניזם המופשט, נדון בביקורת מעמדו של האובייקט, זהות ומגדר, האדם והטבע, משבר הרוח, המשיכה לאחר, והשפעתן המכרעת של מלחמות העולם על הייצוג הפלסטי.  

 
 
 Introduction of Israeli Art: Formation of Israeli Art 

השיעור הינו מבוא לתולדות האמנות הישראלית במאה השנים האחרונות במדיום הציור, הפיסול והצילום. בנוסף להכרות עם זרמים, תערוכות ואמנים מרכזיים, יושם דגש מיוחד על מאפייניו וייחודו של תחום מחקר זה המעלה שאלות ותובנות הקשורות להיסטוריה והגאו-פוליטיקה של המקום הספציפי, לעיצוב והבניה אידיאולוגית של זהויות שונות, ולדיאלוג עם מרכזי אמנות ותרבות בעולם. במהלך הסמסטר נערוך סקירה כרונולוגית מסוף המאה ה-19 ועד שנות השבעים, שתצביע על התפתחותן של מגמות אמנותיות ושנויים המאפיינים את התגבשותה של האמנות המקומית. השיעורים האחרונים של הקורס יוקדשו למצב האמנות הישראלית העכשווית, תוך דיון בנושאי חתך מרכזיים שהתהוו במהלך שלושת העשורים האחרונים כגון הסיכסוך הישראלי פלסטיני, זיכרון השואה, פוליטיקה של זהויות, אקולוגיה וגלובליזציה. 

 
 
 Introduction to Contemporary Art 

המבוא מבקש להקנות לסטודנטים מושגים תיאורטיים וביקורתיים מרכזיים להבנת האמנות העכשווית. הקורס דן באופנים השונים אשר אמנים משנות ה-70 ואילך הגדירו מחדש את האובייקט האמנותי, תפקידו של האמן, ומעמדו של הצופה. הקורס מתמקד בסוגיית הרדי מייד ובדימוי המנוכס, בהגדרה המחודשת של מושג המדיום דרך חקירות עכשוויות של חלל וגוף, וביחסים שבין האסתטי והפוליטי בפרקטיקות אמנותיות ביקורתיות. דגש מיוחד ניתן למקום ותפקיד של האמנות העכשווית בהקשר של הגלובליזציה, בעיקר ביחס לנושאים כמו שיתוף, קולקטיביות ואקטיביזם.

 
 
 The Language of Art: Principles of Visual Analysis 

ניתוח יצירת אמנות עשוי להצטמצם ברמת הפשט להיבטים החזותיים, כהשתקפות ישירה של נרטיב היסטורי, מיתולוגי, דתי או אחר, או להתרחב ברמת הדרש למשמעויות סימבוליות ורעיוניות רחבות היקף ורבות הקשרים. בעוד שהשיח המסורתי אודות תולדות האמנות נטה לראות בקיומה של משמעות אחת ויחידה ליצירת אמנות, הרי שהשיח העכשווי מכיר בהיותה של יצירת האמנות מרובדת משמעות ונקודות מבט. יצויין בהקשר זה הטקסט המכונן של רולאן בארת (Roland Barthes)  "מות המחבר" משנת 1967, המכיר בלגיטימיות של הצופה לפרש את יצירת האמנות על פי הבנתו, גם אם לא בהקשר לכוונת המחבר. עם זאת, אין שדה הפרשנות פרוץ וחסר גבולות, ועל ניתוח היצירה להיות מעוגן בכלים הדיסציפלינריים הנכונים.

הקורס מציע כלי יסוד לניתוח יצירת אמנות וצפונותיה ברמות השונות – כלים אסתטיים וסגנוניים וכלים עיוניים והגותיים, כביטוי ישיר לניתוח ברמה האיקונוגרפית והאיקונולוגית. הקורס ילווה במאמרי מחקר העוסקים בשאלת ניתוח יצירת אמנות בעידן העכשווי.

 
 
 An Exercise in Academic Writing 

התרגיל יעסוק ביסודות הטכניקה של הכתיבה האקדמית. נכיר את כלי הכתיבה הנכונה ואת כללי הציטוט והכיתוב, נבין כיצד באופן כללי יש לבנות טיעון במאמר. נדון במאפיינים המיוחדים לכתיבה על האמנות בהקשר האקדמי, ונשווה בין הכתיבה האקדמית לז'אנרים נוספים של כתיבה על אמנות (כמו- ביקורת אמנות, תיאוריה של אמנות, כתיבה של אמנים). נקרא בכתביהם של חוקרים מרכזיים במאמרי-דוגמא ונראה כיצד באלו מתנסחים היגדים והבנות לגבי יצירות האמנות.

 
 
 Introduction to Global Art:cross Cultural Exchanges in the Asian Sphere 5c. Bc ? 

הקורס יבחן במבט ביקורתי את תהליכי גלובליזציה, מעברים בין תרבותיים, ושימוש באמנות ממקורות תרבותיים מגוונים -- מן העת העתיקה ועד להקשרים של תרבות חזותית תחילת העת המודרנית, תוך שימת דגש מיוחד על המפגש הבין-תרבותי. מחד, נדון בתאוריות אמנות אשר התפתחו באסיה לאורך מאות שנים (ציור דיו, הדפס וכד'), ומאידך, נבחן מחדש ערכים מקומיים והשתנותם כתוצאה מן המפגש עם תרבות המערב. נבדוק תהליכי הטמעה של פיסול יווני ובודהיסטי; נתייחס לתאוריות ופרקטיקה בציור אסייתי קלאסי, לעומת שינויים אשר קרו כתוצאה מן המפגש עם אמנות חזותית מאירופה, החל מן המאה ה15 ואילך, כמו למשל באמנות נאנבן (Nanban Art); נתבונן בהשפעותיהם של הנזירים הישועיים על התפתחות האמנות בסין וביפן; נתייחס לפורצלן ופיאנס – השפעות הדדיות בכלי הבית; נבחן את אופני ההתייחסות לאמנות המגיעה מתרבויות אסיה, עמדות האוצרים, והאופן בו מנוסח מפגש זה לטובת הצופה, המוגדר באופן אקסקלוסיבי כמעט, כצופה מערבי. 

 
 
 Introduction to Global Art in Modern Age :visual Culture, Colonialism&globalizat 

הקורס יבחן במבט ביקורתי את תהליכי גלובליזציה, מעברים בין תרבותיים, ושימוש באמנות ממקורות תרבותיים מגוונים – במהלך המאה ה19, עידן הקולוניאליזם, והשתלטות האימפריות המערביות  על אסיה. נדון באינטרסים פוליטיים, גזעניים ומסחריים, תוך שימת דגש מיוחד על המפגש הבין-תרבותי. נבחן כיצד המפגש עם המערב יצר מערך יחסים היררכי ונצלני, השפעה של תרבות המערב על מסורות מקומיות, ושיבוש ערכים מקומיים, תוך עליית צורות שיח היברידיות ומעורבות. נעסוק בשאלות הייצוג – התערוכות העולמיות הגדולות של המאה ה19; מוזיאונים לאמנות, מוזיאונים אתנוגרפיים; פוסטקולוניאליזם וגלובאליזציה; הביאנלות הגדולות של המאה 20, וביאנלות בפריפריה הגאוגרפית והחברתית של יפן; מקומם והשפעתם של אמנים ממוצא אסייתי ואפריקאי ופועלם במטרופולינים הגדולים של אירופה וארה"ב; ואלו שאלות על אותנטיות, השפעה, עכשוויות, והיברידיות עולות תוך כך.

 
 
 Reading Exercise: Ancient to Late Medieval Art 

התרגיל מלווה את המבוא הפנורמי העוסק באמנות העת העתיקה, ממצרים ועד סוף ימי-הביניים. בכל מפגש נדון בטקסטים מחקריים אשר ישלימו וירחיבו את הדיון העיוני במבוא. כמו כן, נקיים עיון ביקורתי בטקסטים.

התרגיל הנו בעל שבע פגישות המתקיימות אחת לשבועיים. מטרת התרגיל היא הכרות עם מושגי היסוד של כל תקופה והקניית כלים לקריאה ביקורתית וניתוח של ספרות המחקר.

 
 
 Reading Tutorial Modern 

תרגיל הקריאה מרכז מושאי מפתח של תולדות האמנות דרך קריאה ביקורתית של טקסטים מרכזיים. הקורס מתמקד בקריאה וניתוח של ספרות מחקר מרכזית העוסקת בסוגיות מרכזיות בתקופת הרנסנס, האמנות המודרנית והאמנות העכשווית. נלמד לזהות מבני טיעונים שונים, סוגי שאלות מחקר, ז'אנרים של כתיבה אקדמית ומתודות פרשניות שונות. התרגיל הוא בעל שבע פגישות המתקיימות פעם בשבועיים.

 
 
 Panoramic Introduction: Ancient Period From Egyptian Art to Late Middle Ages 

הקורס יסקור את תולדות האמנות במדיה שונים, החל ממצרים העתיקה, דרך העולם היווני רומי, ימי-הביניים המוקדמים, המרחב הביזנטי והמוסלמי, ועד ימי הביניים בשיאם.

בהרצאות ידונו המונומנטים המרכזיים בתולדות האמנות בתחומי האדריכלות, הפיסול והציור, תוך דגש על תפקידה של האמנות בתרבויות השונות ככלי תקשורת, חברתי, פוליטי, ודתי.  כל אלו יקנו לסטודנטים את הרצף ההתפתחותי ואת מושגי היסוד של תולדות האמנות הנחוצים לצורך לימודי הליבה במקצוע ולצורך שיעורים מתקדמים ויאפשרו לנהל דיון מלומד על האיכויות הצורניות של עבודות האמנות, נושאיהן וחשיבותן מתוך ההקשרים והיבטים ההיסטוריים שלהן.

המבוא הפנורמי ילווה בתרגיל קריאה שהוא חובה לתלמידי החוג לתולדות האמנות ורשות לתלמידי שאר החוגים.

ההרצאות יועברו על ידי מספר מרצים, כל אחד מומחה בתחומו כמפורט מטה.

 
 
 Panoramic Indroduction: Early Modern and Modern Art From Renaissance to Contempo 

הקורס יעסוק בסוגיות מרכזיות בהיסטוריה של האמנות, החל מהרנסנס המוקדם, דרך הרנסנס הגבוה, המנייריזם, הבארוק, ועד האמנות המודרנית והעכשווית. במסגרת זו יוקדשו מפגשים גם לאמנות חוץ-אירופאית (אמנות האסלאם ואמנות אסיה).

דגש יושם על תפקידה של האמנות על סוגיה השונים בתרבות החזותית ככלי תקשורתי, חברתי, פוליטי, ודתי. כל אלו יקנו לסטודנטים את הרצף ההתפתחותי ואת מושגי היסוד של תולדות האמנות הנחוצים לצורך לימודי הליבה במקצוע ולצורך שיעורים מתקדמים ויאפשרו לנהל דיון מלומד על האיכויות הצורניות של עבודות האמנות, נושאיהן, וחשיבותן מתוך ההקשרים והיבטים ההיסטוריים שלהן.

 

המבוא הפנורמי ילווה בתרגיל קריאה שהוא חובה לתלמידי החוג לתולדות האמנות ורשות לתלמידי שאר החוגים. ההרצאות במבוא הפנורמי יועברו על-ידי מספר מרצים, כל אחד מומחה בתחומו.

 
 
 Art in Theory 

האם יצירות אמנות מהוות מקור השראה להבניית מהלכים היסטוריים, תרבותיים, ופיתוחה של חשיבה ביקורתית או שמא יצירות אמנות אינן אלא תוצר וביטוי לרקעים אלה? קורס זה ידרוש אחר היסודות האינטלקטואליים ומתודות המחקר של הדיסיפלינה של תולדות האמנות. אנו נלמד ונחקור את מושגי הניתוח החזותי, נתמקד בבעיות של סגנון, איקונוגרפיה, אוספים ומוזיאולוגיה, וניישם גישות תיאורטיות שמקורן בפסיכואנליזה, סמיוטיקה, לימודי מגדר, סוציולוגיה, פילוסופיה, ועוד בפרקטיקה של ביקורת אמנות.

 
 
 Writing the ?Vite?: Giorgio Vasari and the invention of Renaissance 

ואולי הרנסנס, הסגנון האמנותי המצליח בתולדות המערב, היה בכלל המצאה ספרותית של אמן מתוסכל? ג'ורג'יו ואזארי  Giorgio Vasari צייר, אדריכל וסופר (ארצו 1511 – פירנצה 1574) נחשב בעיני רבים להיסטוריון האמנות המודרני הראשון. שתי המהדורות שפירסם עוד בחייו של "חיי הפסלים, הציירים והאדריכלים" המכונים בקיצור באיטלקית Le Vite  (1550, 1568) קיבעו את הסטנדרט לכתיבה על אמנות בעת המודרנית המוקדמת והגדירו את גבולות ומאפייני הסגנון המכונה "רנסנס". וזארי שרטט אפוס רחב יריעה מצ'ימבואה וג'וטו ועד למיכלאנג'לו (במהדורה הראשונה) ועד לעצמו (במהדורה הראשונה) שהקיף שלוש מאות שנים של אמנות איטלקית בכלל ופיורנטינית בפרט.

 

לאחר שנים בהן הקריאה בואזארי התמקדה בדיוק ההיסטורי של הפרטים אותם סיפק בשרשרת הביוגרפיות שכתב תחת הכותרת "החיים", נעשה בעשורים האחרונים מאמץ להבין את ואזארי כהיסטוריון אך גם ככותב מתוחכם ופורה ביותר שהצליח לברוא ויש מי שטוענים אף להמציא סגנון אמנותי חדש. ההגדרה העוצמתית שסיפק של הרנסנס כסיפור ההצלחה הגדול ביותר בתולדות האמנות המערבית המשיכה להכתיב את המבט על אמנות התקופה ואמניה המובילים במשך מאות בשנים.

 

הסמינר שם לעצמו למטרה להבין את אותה "המצאה", דרכי פעולתה והתקבלותה. אנחנו נעסוק בדמותו של ואזארי עצמו וכישוריו האמנותיים, בקריאה השוואתית בין שתי המהדורות שהוציא ל"חיים" ובהשפעה מרחיקת הלכת שהייתה למפעלו על תולדות האמנות. בין השאר ננתח מספר מקרי מבחן לכתיבה אודות אמנים כגון מיכלאנג'לו, רפאל, פרמיג'יאנינו, פונטורמו ואחרים וננסה לעמוד על ההשפעה שהייתה לנארטיב של ואזרי על התפיסה של האמנים לאורך השנים. נבחן גישות שונות לקריאה בו ובראשן אלו של פטרישיה רובין ושל פול ברולסקי.

 
 
 Hedonism or Decadence? Passions and Illusions in Roman Painting and Mosaic 

אמנות הציור והפסיפס הרומי שופעת בדימויים אשלייתיים, יצריים, חושניים ואירוטיים. יצריות מאפיינת גם את דיוקני הקיסרים ונשותיהם, ואילו חפצים ביתיים תוארו לעיתים כדימויים מיניים מפורשים. 

אווירת ה"לחם ושעשועים" (Panem et Circenses) נוצרה בתקופת הקיסר אוגוסטוס, והיא הלכה והתגברה לאורך תקופת הקיסרות. אווירה זו התאפיינה בנטיה לנהנתנות ואף למופקרות, ראוותנות, גרגרנות, חומרנות ודקדנס, דבר שהביא את המשורר יובנאליס בתחילת המאה השניה להכריז כי "ההפקרות הינה כעת בשיאה". לאווירה זו ביטוי בטכניקות ודימויים רבים.

המונחים "הדוניזם" ו- "דקדנס" משמשים רבות לתיאור ההוויה הרומית המוגדרת כאווירה של "לחם ושעשועים". עם זאת, אין מושגים אלו זהים, ויש להגדירם בדייקנות על מנת להבין את משמעות ההוויה הרומית.

הקורס יעסוק בביטויים נבחרים של הלוך הרוח ההדוניסטי והדקדנטי לכאורה, וביטוייהם  באמנות הפלסטית בטכניקות שונות –ציורי קיר, פסיפס ופיסול,  תוך עיון בטקסטים היסטוריים ופואטיים עתיקים אודות הקיסרים והחברה הרומית, אורחות החיים וטבע היקום, ודיון בספרות המחקר.

 

 

 
 
 Apocalypse Now: The End of the World in Medieval Illuminated Manuscripts 

בקורס זה נבחן כיצד אויר הספר האחרון של הברית החדשה, חזון יוחנן, לאורך ימי הביניים מן התקופה הקרולינגית ועד למאה הארבע עשרה. ספר החזון, האפוקליפסה, כתוב בשפה מסתורית ומעורפלת ואולי משום כך זכה למספר כה רב של איורים אשר מבארים את הטקסט כמו גם משמשים ביטוי ויזואלי לחזיון השמימי שראה יוחנן. במהלך הקורס נתמקד בדימויים מרכזיים בספרי האפוקליפסה שהיו בעלי השפעה מכרעת על תרבות המערב כמו דמותו של אנטיכריסט, הזונה מבבל וירושלים החדשה. נבחן את הקשר בין איורי הספרים לתפיסות של ראייה וחזיון , נמקם כל ספר בהקשרו ההיסטורי ונבחן כיצד באו לידי ביטוי באיוריו מחשבות על קץ הזמן.

 
 
 Theories and Histories of Photography: Archive, Evidence and Identity 

הסמינר מתמקד במושגים מרכזיים ובעיות בהיסטוריה של החשיבה הביקורתית על הצילום כגון: תת-מודע אופטי, אינדקס, ארכיון, ודוקומנט. מטרת הסמינר לחשוף את הסטודנטים לגישות שונות בחשיבה על צילום ולהדגיש את מורכבותו כשדה לימוד היסטורי ותיאורטי. בהקשר זה הסמינר יעסוק לא רק בתצלום הבודד כאובייקט אמנותי "אוטונומי", אלא בצילום כמערכת מורכבת של פרקטיקות אסתטיות, תרבויות ומוסדיות שמהוות חלק אינטגרלי מההיסטוריה של המודרניות ומהתרבות החזותית הגלובלית העכשווית. לצד עבודות של אמנים, יבחן הסמינר תצלומים עיתונאיים, אנתרופולוגיים, רפואיים ואף צילומי משפחה תוך כדי שהוא מתמקד במקרי מבחן מרכזיים מההיסטוריה של הצילום כגון: התצלומים הרפואיים של ז'אן-מרטין שרקו, תצלומי המשטרה של ברטיון, הפרוייקט הטיפולוגי של אוגוסט זאנדר, תערוכת "משפחת האדם" שהוצגה ב-MoMa ב-1955.  

 
 
 Cubism and the Fragmentary Demand 

קוביזם תכופות מתואר כסגנון המשפיע ביותר של המחצית הראשונה של המאה העשרים. קורס זה יתחקה אחר לידתו של הקוביזם על ידי ג'ורג' בראק ופבלו פיקאסו, והתפתחותו כקריאת תיגר על מוסכמות אמנותיות בנות זמנו. במהלך הקורס נסקור את הפצתו המהירה של הסגנון על ידי קבוצות אמנותיות שונות כגון "הקוביסטים של הסלון," הפוטוריזם, האורפיזם והדאדאיזם, ונראה כיצד ביטויים אמנותיים חדשים אלה ביקשו להגיב לתגליות מדעיות חדשות, לייצג את העולם המודרני, להביע רגשות לאומיים ועוד. הקורס יתמקד בהמצאת הקולאז' על ידי הקוביזם תוך הבנה ביקורתית של מושגים כגון פרגמנטציה, אמנות גבוהה ונמוכה, תרבות הצריכה, חיפצון, ועוד. למרות שהציור הקוביסטי לרוב נחשב פיגורטיבי, אנו נראה כיצד הקוביזם סלל את הדרך לאמנות המופשטת ויצירות רב-חושיות עשירות במדיומים.

 
 
 Icon in the Art of the Holy Land - Above and Beyond or Here and Now? 

קורס זה יבחן את תופעת האיקונה בארץ הקודש. העשייה וההערצה של האיקונות עומדת במרכזה של הדת הנוצרית המזרחית האורתודוכסית מאז ראשית התקופה הביזנטית, אך בעשורים האחרונים תופס פולחן האיקונות מקום הולך וגדל גם בתרבות המערבית הקתולית. שתי המסורות קיימות זו לצד זו בתרבות החזותית הנוצרית המקומית. נלמד על מקומה של האיקונה בפולחן הנוצרי של ארץ הקודש, על דרכי העשייה והערצה. תשומת לב מיוחדת תינתן למספר איקונות בעלות חשיבות מיוחדת לגבי הקהילות הנוצריות השונות של ארץ הקודש, הן המקומיות והן של עולי הרגל המגיעים מרחבי העולם. הקורס יכלול קריאת חובה באנגלית. הקורס יכלול סיורים בארץ.

 
 
 From Notre Dame to the Louvre, an Experiential Seminar in Paris 

פאריס איננה רק העיר המתויירת בעולם אלא גם אחד ממרכזי האמנות החשובים מזה מאות בשנים. מטרתו של הסמינר היישומי בהנחיית שניים ממרצי החוג היא לחשוף את המשתתפים לעושר האמנותי הזה כפי שהוא משתקף במספר אוספים ומונומנטים מרכזיים בבירת צרפת. תוך שימת דגש על שתי תקופות, ימי הביניים והרנסנס האיטלקי, יתבצע תהליך של למידה, התבוננות, ניתוח ומחקר מול כמה מיצירות המופת הגדולות של כל הזמנים, מהחזית המפוסלת של כנסיית נוטרדאם של פאריס ועד פסלי העבדים הגוועים של מיכלאנג'לו. לאחר עבודות הכנה בת מספר שבועות שתתקיים במהלך שנת הלימודים בישראל, יבצעו המשתתפים את המשך המחקר מול היצירות עצמן בהשתתפות פעולה של כל חברי הסמינר. בנוסף יצאו חברי הסמינר לסיורים מחוץ לפאריס, בין השאר בשארטר ובפונטינבלו.

תאריכי הנסיעה הם 27.6–3.7.2020

 
 
 Practices of Spectatorship: Behind the Scenes of the Musial Spaces in Israel 

בשיעור זה נערוך סיורים משותפים בחללי תצוגה מרכזיים הפועלים בישראל לצורך הכרות וניתוח תערוכות אמנות. הפגישות יערכו פעם בשבוע במשך ארבע שעות בחללי תצוגה שונים ברחבי הארץ (רשימה מפורטת תפורסם במפגש הראשון), לשיחות עם אמנים, ואנשי מפתח בשדה האמנות הישראלית. כמו כן, נערוך דיונים משותפים על משמעויות המפגש עם יצירת אמנות כחלק מתערוכה וניתוח המהלך האוצרותי של התערוכה בכללותה. דגש מיוחד יושם על הבנת התהליכים ההיסטוריים והחברתיים שעצבו את אופני חווית הצפייה העכשוויים ופרקטיקות של אוצרות. כמו כן, נעמוד על האופן בו מוסדות אמנותיים בישראל מייצרים קשרים ייחודיים עם הקהילה ומאתגרים בכך את תפקידו המסורתי של מוזיאון האמנות.

 
 
 On Aesthetics and Politics in Israeli Art 

הדיון על טיב הקשרים המתקיימים בין האסתטי והפוליטי עבר רביזיה והגדרה מחדש בעשור האחרון של המאה העשרים על ידי פילוסופים ותיאורטיקנים, שהתאימו את הדיון הקלאסי בסוגיה זו לשינויים שחלו בחברה ובאמנות. השפעתם ניכרת על עיצבו מחדש של השיח הביקורתי ושדה המחקר של האמנות העכשווית.

בסמינר זה ננסה למפות את ההשפעות וההשלכות של דיון זה על הפרקטיקה והשיח הביקורתי באמנות הישראלית העכשווית. באמצעותו נבקש לעמוד על אופייה של האמנות הביקורתית בישראל לגווניה השונים ולהגדיר מחדש את טיב הקשרים שבין האמנות לחברה בישראל, החל משנות השבעים ועד ימינו.

בנוסף לקריאה ולניתוח של טקסטים תיאורטיים של הוגים מרכזיים בתחום, הדיונים בסמינר התמקדו סביב שתי סוגיות מפתח בוערות המאתגרות אמנים ישראלים. הראשונה מתייחסת לדיון בשאלות על זהויות ישראליות – לאומית, אתנית-קהילתית ואינדיבידואלית. והסוגייה השנייה עוסקת בשגרת החיים בישראל כמצב חרום תמידי המעורר שאלות אתיות מורכבות.

 
 
 From Utopia to Dystopia: Modern Art Between Two Poles 

הדו-קיום של השקפות אוטופיות ודיסטופיות טבוע בתודעה התרבותית. שני הרעיונות, המהווים את הדיכוטומיה המנטלית, נובעים מחוסר שביעות רצון עמוקה ממצב החיים הקיים. אוטופיה מציעה חזון התקדמות אל האידיאל, בעוד שדיסטופיה מתארת תרחיש של הרגרסיה האנושית. המודרניזם, המסומן על ידי שינויים סוציו-פוליטיים רדיקליים, מלחמות ומהפכות, יצר מגוון של מודלים אוטופיים ודיסטופיים. נדון במשמעויות, בנסיבות ובהשלכות של רעיונות אוטופיים ודיסטופיים, כפי שהם משתקפים באמנות המודרנית, וממשיכים להשפיע על התרבות העכשווית.

 
 
 Identity and Migration in Contemporary Israeli Art 

הגירה היא רכיב מכונן בזהות המקומית בישראל עוד מהימים שלפני היווסדה כמדינה עצמאית, והיא אף ממשיכה להוות מוטיב מרכזי בזהות האישית והקולקטיבית של תושביה בימינו אנו. בקורס זה נבחן תהליכי גיבוש זהות של אנשים בתנועה כפי שאלו מוצאים ביטוי חזותי בראי האמנות. במפגשי הקורס ננתח את השפעת האידיאולוגיה הציונית על הגירת יהודים ועל מהלכי נדידה ועקירות של תושבים ילידים; נשלב תובנות מתהליכים עולמיים שהתרחשו באירופה של המחצית הראשונה של המאה ה- 20 ומלחמת העולם השנייה על הנעשה בהיבט הלוקאלי; נבחן את השפעתה של תופעת הגלובליזציה והטרנס לאומיות על תוצרי אמנות בישראל ונתעכב על השפעתן של תהפוכות עולמיות כגון נפילת הגוש הקומוניסטי על הנעשה בארץ. היבטים אלו יבחנו ביצירות אמנות מאת מהגרות ומהגרים, כמו גם מאת תושבים ותיקים, המגיבים לנושא של הגירה בישראל. מקום מיוחד יוקדש לסוגיות זהותיות של מגדר, אתניות ומעמד.

 

בקורס נעסוק בשאלות של ייצוג, פוליטיקת-זהויות, רב-תרבותיות ובסוגיות של שייכות לקולקטיב ונעמוד על תפקידה של האמנות לתווך שאלות בוערות של זהות בהגירה. במהלך הקורס נערוך מחקר משווה בין אמנים מהגרים בינלאומיים ובין אמנים ישראליים ונצביע על ההשפעות ההדדיות ועל המתח בין מקומי לגלובלי; נבצע קריאות בטקסטים משל הוגים והוגות בולטים שעוסקים בהגירה, בתיאוריות של חציית גבולות (border crossing) ובכתבים שעניינם תהליכי כינון זהות מרובדים וממוקפים. בין ההוגים שידונו הם בל הוקס, הומי ק. באבא, צ'נדרה טלפדה מוהנטי, גלוריה אנזלדואה, אדוארד סעיד, ועוד. במהלך הסמסטר גם נדון יחד בשאלות של הדרה והכלה במסגרת מדינת הלאום ונעסוק בסוגיות של סוכנות (agency) במצבי דיכוי מרובדים. במפגשים בכיתה נתעכב על שאלות כגון כיצד תפיסות של רב תרבותיות ופוליטיקה של זהויות מתורגמות אל תוך שדה האמנות החזותית בישראל? ביחד נקרא טקסטים של תיאורטיקנים ומבקרי אמנות מקומיים שחוקרים נושאים אלו, ביניהם גדעון עפרת, גליה בר אור, יגאל צלמונה, שרית שפירא, סמדר שפי, טל דקל ועוד. בין האמנים והאמניות הישראליים שעליהם נשוחח נמנים ראובן רובין, אנה טיכו, מירון סימה, חנה אורלוף, מאיר פיצחדזה, פיליפ רנצר, פמלה לוי וזויה צ'רקסקי.

במהלך הסמסטר יוזמן אמן או אמנית שנושאי עבודתם משיקים לנושאי השיעור, אשר יציגו את גוף יצירתם. לחלופין, ובמידת האפשר, יתקיים ביקור באחת התערוכות במתקיימות באזור מרכז הארץ.

 

 
 
 Art and Skepticism Ii 

למן ניצני המודרניות ועד היום ניכר כי כינונו של הסובייקט וכינון תמונות עולמו תלויים במכשלה הנפערת בין הדברים (העולם, הטבע, העצמי, המטאפיסיקה ועוד) ובין ייצוגיהם. עבור הפרקטיקה האמנותית והתפיסה האסתטית כשלים אינם רק הכרחיים לפעולת החוויה האסתטית של השהיית הסיפוק כפי שנוסחו במאה השמונה-עשרה, אלא הם משמשים מגן מפני סכנת הדוגמטיות. פרקטיקת האמנות יכולה להיות מאופיינת כפעולה של הטלת ספק תדירה, כזו היוצרת כשלים על מנת להאיר את זיופן של אמיתות כמו גם לחשוף את נסיבות יצירתן מחד ואופני תפיסתן מאידך. ניתן לאמר כי התרת הקשרים מן האגו-קוגיטו הלוגי ויצירת רעיונות וייצוגים שאינם נענים לסדר ההיגיון מאפיינים את פעולתו של האמן הספקן הממוקם מחוץ לסדר, מודר, נסוג, עודף ונכשל. קורס זה יתמקד בכישלונות, טעויות וחוסר וודאות כמניעים אקטיביים ליציאה מן הסדר האורתודוקסי והעלאה על נס של מבוכה, צחוק, ונון-סנס. נתמקד בכישלונות החושים, השפה, השיפוט והידיעה בטקסטים של קאנט, וויטגשנטיין, קאוול, וננסי, וביצירות למן המאה השבע-עשרה ועד היום.

 
 
 The Occult Arts in Islam: Magic, Astrology and Demons 

כשהקיסר המוגולי הומאיון רצה לפלוש לקשמיר, הוא נועץ בקוראן פותח אותו בדף אקראי. אך הספר הקדוש בישר רעות, והקיסר דחה את הפלישה. תפיסות ופרקטיקות מאגיה שונות רווחו באסלאם בימי הביניים. אלו כללו חיזוי-עתידות באמצעות ספרים (bibliomancy), מיפוי אסטרולוגי של פלנטות וכוכבים, פשר-חלומות, ופנייה לכוחות נסתרים ומתווכים: מלאכים, שדים וג׳ינים או ׳עין הרע׳. למרות זאת, המאגיה לעיתים קרובות נתפסה כחלק ממדעי הטבע, הרפואה והדת באסלאם. משום כך, ביטוייה החזותיים נפוצים על פני אמנויות האסלאם: מקמיעות וחותמות פרטיים עד לחיות אפוטרופאיות שעיטרו כלי-נשק ושערי ערים; מ׳סיפורי נביאים׳ מאויירים עד לכתבי-יד אסטרולוגיים; ומתכשיטי מלכות – עד לכלים שימושיים כמו מראות וקערות מאגיות.

הסמינר ינסה לענות על השאלות: כיצד מגדירים מאגיה, וכיצד התייחס אליה הממסד הדתי? מה ׳אסלאמי׳ בדיוק במאגיה האסלאמית, וכיצד נתגלגלה בה מורשת העולם העתיק והקלאסי? האם יצירות מאגיות משקפות תרבות ׳חצרונית׳ או ׳עממית׳, ומי היו פטרוניהן ומשתמשיהן במונחי מעמד ומגדר? האם מאגי סונית ושיעית שונות זו מזו מבחינה חזותית? האם היו זיקות או שיתוף אמנותי בין המאגיה האסלאמית למאגיה יהודית ונוצרית?

 

 
 
 The Meditative Image in Medieval Culture 

דימויים רבים בתרבות הויזואלית של ימי הביניים מושכים אותנו למבט ארוך ומתמשך. כיצד הם עושים זאת? חוקרים רבים משתמשים בתואר "מדיטטיבי" כדי לתאר את המבט המתמשך והעושר הפרשני שמעוררים דימויים מסוימים. אבל מהי בדיוק מדיטציה בתרבות ימי הביניים? ומה הקשר בינה לבין דימויים ויזואליים? קורס זה יבחן את פרקטיקת המדיטציה והשינויים שעברה מן המרחב הנזירי למרחב הפרטי בין המאות השתיים עשרה והארבע עשרה. נעסוק בשאלה כיצד משמשים אותה דימויים  תוך בחינה של פרקטיקות קריאה מדיטטבית, שימוש בדימויים מנטליים כמו גם בדימויים של ממש אשר נועדו לתפילה. 

 

 
 
 Themes and Issues in Contemporary Art 

סמינר זה מבקש להקנות לסטודנטים מושגים תיאורטיים וביקורתיים מרכזיים להבנת האמנות העכשווית. במהלך הסמינר נערוך ניתוך מעמיק של יצירות אמנות וטקסטים מרכזיים על מנת לדון במגוון רחב של פרקטיקות אמנותיות כגון:site specificity, installation art, performance art, reenactment, community based art, appropriation,  דרכם פועלת האמנות העכשווית. נבחן פרקטיקות אלה במסגרת הקשרים היסטוריים ותרבותיים ספציפיים ונתמקד בשינויים מהותיים בפרקטיקות אמנותיות בעשורים האחרונים. הסמינר יעסוק בויכוחים המרכזיים בשדה האמנות העכשווית סביב חלל ואמנות ציבורית, אקטיביזם, שיתוף וקולקטיביות ו.relational aesthetics – דגש מיוחד יושם בסמינר על הקשר בין האסתטי והפוליטי בהקשר הרחב של תהליכי הגלובליזציה.

 
 
 Theories and Methods in Art History 

סמינר זה מיועד לתלמידי מחקר בחוג לתולדות האמנות. מטרתו להקנות לסטודנטים כלים למחקר וכתיבה באמצעות לימוד מתודות המחקר ההיסטוריות (איקונולוגיה, איקונוגרפיה, פורמליזם) והעכשוויות (סמיוטיקה, מרקסיזם, פמיניזם, פוסטסטרוקטוראליזם ופוסטקולוניאליזם, קוויר) של הדיסיפלינה.

 
 
 Space/Time: Photography, Art and Architecture in Japan, Post-1945 

מדוע להקטין עצים? האם חלל וזמן באמנות עומדים בנפרד זה מזה? מה עושים עם "בתים ריקים" (אקי-יה)? מהם החללים המתעתעים של יאיואי קוסאמה? והאם צלומים של טוקיו מציגים אותה כמופת עיצוב או ככאוס חזותי? כיצד החיו הביאנלות של יפן את הפריפריה הגוועת? האם ציור מתרחש בזמן? מה בין צפיה בציור, בגן, או במיצב-תלוי מקום? האם זכרון האימפריה והמלחמה עדיין מתקיים באמנות ובמרחב העכשווי? והאם ניתן לשמוע דימויים?

סמינר זה יעסוק בשאלות של חלל וזמן באמנות יפנית, תוך התייחסות מקיפה לסוגיות של מקום וזמניות, מבעד לפרספקטיבות של צילום, אמנות-תלויית-מקום, ואדריכלות. במהלך הסמינר נעלה מבחר בעיות הנוגעות באינטראקציה ובהמשכיות שבין חלל וזמן, חוויה ומימוש, ייצוג ופרפורמטיביות, אמנות ואדריכלות. שאלות של חלל וזמן באמנויות של יפן הקלאסית והמהפך של האמנות העכשווית מהווים את נקודת המוצא לדיון הבוחן מבעדן את החללים, המבנים והמרחבים הכפריים והעירוניים, והאמנות המתקיימת בתוכם או מגדירה את זהותם מחדש. נבחן תפיסות ביקורתיות הנוגעות שאלת הזהות של "יפן כמוזיאון" מנקודת מבט פנימית ובתפיסה המערבית, ונציע מרחב חדש של התייחסות לריבוי של ביאנלות ואתרי אמנות תלויית-מקום, קיום בזמן, ביחס לתפיסות של המשכיות וחלופיות כפרדיגמות של עשייה אמנותית ומרחב אדריכלי. נתבונן בטראומות הגדולות של כיבוש, פצצות אטום, רעידות אדמה – חורבן והרס, כמצבים הבאים לידי בטוי באמנות העכשווית ובמאמצי השיקום והבנייה. מתוך פרספקטיבה זו ננתח יצירות אמנות בצילום עכשווי; גני הליכה וגנים יבשים; חללים מטאבולים וחללים מדומיינים; ייצוגי העיר במדיומים אומנותיים שונים; "בתים ריקים" אמנים במרחב, אדריכלים –אמנים; ועוד.

 
 
 Visual Footnotes: Between Word and Image in Renaissance and Baroque Art 

איך ניתן להבין את היצור השטני, כסת הדיו והעיט בחלקו התחתון של ציור ״סן יוחנן בפטמוס״ של הירונימוס בוש? מדוע ברויגל האב מיקם את הטרובדור המנגן בלוטה ואת בת לוויתו הפוצחת בשירה, בפינה הימנית התחתונה של ״נצחון המוות״ שלו? מה עושה הפוטו הנשען על טלסקופ בפינה הימנית התחתונה של ״האימפריה של פלורה״ של ניקולא פוסין? ואיך עלינו להבין את שני השרקנים המלחחים עלי גפן ממש מתחת לדמותו של מרס בציורם של רובנס וברויגל ״החזרה מהמלחמה: מרס מפורק מנשקו על-ידי ונוס״? האמנם ניתן להבין את כל אלה באמצעות הפירוש האיקונוגרפי בלבד? האם למיקום הפרטים הללו וליחס בינם לבין ״גוף״ הציור יש משמעות?

עם ההמצאה והפיתוח של הדפוס ושל הספרים המודפסים, התפתחה גם התפיסה המודרנית של ״הערת השוליים״ מתוך הפרדיגמות המסורתיות של הקומנטר.  טקסטים שמהווים הערות שוליים הוספו על מנת להכיר במגוון המקורות, להביא אותם בפני הקורא, ולשלול ביקורת. באותו זמן, ההמצאה של הדפוס ושל הספרים המודפסים, אפשרו התפתחות שתביא בסופו של דבר להמצאת סוגות ׳טקסט-תמונה׳ חדשות. האמבלמות, האימפרזות, או ההרוגליפים הרנסנסיים, השתלבו, נקשרו, ותרמו למפעלות האינטלקטואלים של ההומניזם. כתוצאה מכך, לא זו בלבד שסופרים ואמנים שיתפו פעולה על מנת להציע צורות חזותיות חדשות של ייצור ידע, אלא אימצו זה את כליו וצורותיו של זה: באותו אופן שאנשי העט השתמשו בביטויים ויזואלים על מנת לעצב את רעיונותיהם בכתב, גם אמנים אימצו כלים רטוריים והשתמשו בהם ביצירותיהם.

מטרתנו בסמינר זה תהייה לזהות ולחקור את השימוש ׳בהערות שוליים חזותיות׳ – מסר מתומצת המצוי בתוך קונטקסט חזותי רחב יותר – באמנות הרנסנס והבארוק. בהתאם להגדרה המילונית המודרנית של הערת השוליים ״כהערה או מובאה מסבירה או מתעדת המצויה בתחתית העמוד, המתייחסת לחלק מוגדר של הטקסט בדף״ נחקור וננתח ביטויים חזותיים אלה בהקשר של הפרקטיקה והמחשבה ההומניסטית, על מנת להציע הבנה חדשה של האסטרטגיות של האמן-ההומניסט של המאה ה-16 וה-17.

 
 
 Present Absentees:Islamic Art representations in the Israeli museological sphere 

במוקד השיעור חמישה אוספים של אמנות מארצות האסלאם החל מהמאה השביעית לספירה ועד לאמנות בת זמננו: מוזיאון רוקפלר לארכיאולוגיה (ירושלים); מוצגים מהתקופה האסלאמית במוזיאון ארץ ישראל (רמת-אביב); המוזיאון לאמנות האסלאם (ירושלים); המוזיאון לתרבות האסלאם ועמי המזרח (באר-שבע); הגלריה לאמנות (אום אל-פחם). במסגרת השיעור נבקר בכל אחד מחמשת האוספים, ועל סמך הביקורים והתובנות תיכתב עבודת הסיכום בסוגיות הבאות:

מהן התפיסות המדעיות, האידיאולוגיות והתקציביות העומדות מאחורי הקמת האכסניות להצגת הפריטים וכיצד הן מכתיבות את מעשה האוצרות? מי הם הפטרונים או הבעלים של המוזיאונים/האוספים? מהו המבנה המשכן את האוסף? כיצד מאורגן חלל המוזיאון? מה בין שם המוזיאון לבין התערוכות המוצגות בו וכיצד מקוטלגים/משויּיָמים המוצגים? אילו טקסטים מלווים את התערוכות ואת המוצגים? ולבסוף, מיהו קהל היעד של המוזיאון וכיצד משווק המוזיאון/האוסף/התערוכה לקהל הישראלי היהודי/הפלסטיני? באמצעות "הקריאה" הביקורתית של כתלי המוזיאונים לאמנויות ארצות האסלאם במרחב הישראלי ננסה לעמוד על שיקוף התפישות הפוליטיות, החברתיות, והתרבותיות בנות התקופה בכל מוזיאון/אוסף/תערוכה.

שלושת השיעורים הראשונים של הקורס יערכו בפקולטה לאמנויות ביום חמישי בין השעות 14:00-12:00; חמשת המפגשים הבאים יוקדשו לסיורים באוספים, שלושה בימי שישי בבוקר מ-13:30-8:30 (לפי התנועה) ושניים ביום חמישי: אחד בשעת הקורס הרגילה בין 14:00-12:00 במוז"א והשני ברוקפלר בין השעות 15:00-10:00 (חזרה לפי התנועה). המפגש האחרון של הקורס ביום 26.12.2019 ייערך בפקולטה לאמנויות, שוב בין השעות 14:00-12:00.

 
 
 Archeology of Sound Art 

הקורס מציע ניתוח ביקורתי של זרמי העומק האינטלקטואליים שעיצבו את הצליל ­בעת המודרנית כשדה שיח וכפרקטיקה אמנותית. במהלך הקורס נטה אוזן להדהודו של הצליל בעת המודרנית מפרספקטיבה תאורטית כפולה: בחלקו הראשון של הקורס, נעקוב אחר התפתחות המושג אמנות סאונד (sound art) ואת יחסם המורכב של אמנים/ות ליצירה האמנותית לאור הופעתן של טכנולוגיות המדיה החל מהמצאת הפונוגרף בסוף המאה ה- 19, דרך השימוש בטייפ סלילים ובמחוללי צליל בשלהי המאה ה -20 ועד לתרבות הדיגיטלית של ימינו. בחלקו השני של הקורס, נאזין וננתח את הצליל המודרני כאתר פוליטי. נבחן את הופעתן של צורות האזנה ופרקטיקות אמנותיות חדשות במאה ה 20 לאור התאוריה האסתטית/פוליטית של ז׳אק רנסייר והמשגתו את חלוקת החושי.

במהלך מפגשי הקורס נקשיב, נצפה וננתח יצירות, נקרא טקסטים מרכזיים, ונתנסה בפרקטיקות שונות של האזנה. אמנות הסאונד מכוננת מרחב לימינלי שבין רטט ומחשבה, ומעוררת (שוב) שאלות על אמת וייצוג, מהות הטכנולוגיה, מעמד התיווי והכתיבה, וגורלו של הסובייקט.

 
 
 Eros and the Polis: Gender Platonic Thought in Archaic and Classical Greek Art 

מגדר בעולם העתיק היה גורם בעל משמעות עצומה מבחינה חברתית, פוליטית, דתית ורוחנית.

מן ההיבט המגדרי, קבע מינו של האדם את מקומו החברתי בדמוקרטיה האתונאית של המאה החמישית לפנה"ס, דבר שגרם להיווצרות סטריאוטיפים גבריים ונשיים המשפיעים עד ימינו. המין הגברי נתפס כאב-טיפוס ולכן כשולט בעיר המדינה אתונה, המכונה במחקר 'עיר הגברים'; המין הנשי נחשב כנחות, ונשים הורחקו מכל מעורבות ציבורית. הדגשת המיניות הגברית בדימוי האמנותי שירתה לפיכך כאמצעי תעמולתי לחיזוק העליונות הגברית. חוקי המשחק בעולמם של הגברים שונים מאלו של הנשים, שפע היצורים המיתולוגיים בעלי הזהות האנושית-חייתית והמיניות המוגזמת עשויים להיות בעלי סמליות חברתית, ואילו האלים עצמם הם לעיתים בעלי זהות מינית כפולה.

עם זאת, למין בעולם העתיק משמעויות רוחניות בהקשר לחוויה הדתית, כפי שעולה מטקסטים אפלטוניים. ההיבט הרוחני-דתי סותר לפעמים, לכאורה, את ההיבט המגדרי-חברתי, ונשאלת השאלה כיצד ניתן ליישב בין שני ההיבטים.

הקורס יעסוק במשמעות הקודים המגדריים-חברתיים והרוחניים-דתיים הצפונים באופן הייצוג האסתטי המורכב של נושאים שונים, וביטוייהם המיתולוגיים וההיסטוריים: הערצת הגבריות; משמעות הגוף הגברי העירום וחשיפת אברי המין; יחסי גברים ונערים או 'אהבת נערים'; לוחמנות וכוחניות בתיאורי אתלטים-לוחמים אל מול אויביהם תוך שימוש בדימויים מיניים; משמעות הנשיות הפאסיבית והאקטיבית בדמותן של בנות תמותה ואלות; 'יופי נגד נשים' – השימוש ביופי הנשי לצרכי התעמולה הגברית; פורנוגרפיה בציורי כדים ואלימות נגד נשים על מכלול היבטיה; משמעותה של זהות מינית-מגדרית כפולה; 'זנות מקודשת' והאלה אפרודיטה; משמעותם המגדרית של יצורי הכלאיים ומיניותם המוגזמת והמעורבת.

הקורס ישא אופי בין-תחומי, וישלב, מלבד ההיבט האסתטי, גם דיסציפלינות כהיסטוריה, מיתולוגיה, פילוסופיה, דת וספרות. הדיון יסתמך על המחקר העכשווי ועל מקורות ספרותיים עתיקים.

 
 
 Art and Exposition in a Global Era: Biennials, Fairs, and Festivals 

למן המאה ה-19 ועד היום, תערוכות אמנות בינלאומיות נעשו צמתים לגיבוש משפטי טעם וקידום אופנות אמנותיות הודות לקשרים שהן טוות בין פרקטיקות ייצור האמנויות, כוחות ההפצה של האמנויות ותרבות הצריכה שלהן. מופעי ירידי האמנות, הביאנלות, והפסטיבלים מהווים מרחבי ייצור שונים ומשתנים לכינונם של שיחים, ביקורות, אופני תצוגה וחשיפה של האמנויות. הם אחראים על הייצור הסימבולי של האמנויות העכשוויות כמו גם על תשתית הנסיבות הקובעות את אופני החוויה שלהן. קורס זה יתמקד בשיטות ובשאלות הפוליטיות, האוצרותיות, והאמנותיות של מופעים ייחודיים אלה ובהבנייתם את מושאי האמנות העכשווית ואופני פרשנותה. הביאנלות בפרט ומה שמכונה תהליכי הביאנליזציה נעשו למופעים גלובליים המשקפים הפרייה הדדית של תרבויות וזהויות אשר מחד נענים לכלכלת תעשיית התרבות והכוחות הפוליטיים המניעים אותה לקראת בנליזציה ומאידך נושאים את נס החדשנות, ההתנגדות והשונו×ת. דיאלקטיקה זו תלווה את מחשבתנו עת נלמד את ההיסטוריה של תערוכות אלה ואת מושגי הביקורת שהיא מפתחת הכוללים קוסמופוליטיות, לאומיות/בינלאומיות, שיפוט, חוויה, הון תרבותי, עולם, מאורע, והגלובלי.

 

קורס ייחודי זה מורכב מלימוד תיאורטי בכיתה וביקור באחת מהתערוכות הבינלאומיות. הביקור הלימודי יתקיים במהלך חופשת הסמסטר.

 
 
 The Age of Vermeer: Dutch Genre Painting in the 17th Century 

במהלך המאה ה17 מתפתחת הרפובליקה ההולנדית לכדי כח כלכלי וימי באירופה. במסגרת זו מתפתח שוק אמנות מתוחכם וצומחות סוגות שונות כגון נוף, טבע דומם, דיוקן קבוצתי, החבורה העליזה, שתיינים ואיכרים. הקורס יעסוק בסוגות השונות ובקשר שלהן לתפיסות חברתיות וסוגיות פוליטיות בחברה ההולנדית של המאה ה17. נבחן את הנושאים השונים כמו גם את האמנים המתמחים בסוגות המגוונות. הקורס יעסוק באמנים מוכרים כגון רמברנדט, ורמיר, הלס, ויאן סטין כמו גם באמנים פחות מוכרים. נדון בשאלה התיאורטית והפרשנית לגבי קריאת הציורים הללו כתיאור ״אובייקטיבי״ של המציאות או כהבניה של משמעות.

 
 
 Women in Medieval Art: Creators, Consumers and Protagonists 

ישנה מסורת ארוכה שרואה באמנות ימי הביניים פרי עמלם של גברים, הן אמנים והן פטרונים. לדוגמה, באופן שגרתי חוקרים כיום משתמשים בכינוי "המאסטר של היצירה x" לאמנים אנונימיים ובכך מספקים זהות גברית לאמן. לעומת זאת, נשים מזוהות כפטרוניות או אמניות רק אם שמותיהן מופיעים במפורש על היצירות או במסמכים הנלווים. דבר זה עדיין קורה בשגרה למרות תרומות חשובות של מחקרים פמיניסטיים בתולדות האמנות ובדיסציפלינות שכנות, לאורך ארבעת העשורים האחרונים. לכן, עלינו לשאול את עצמנו מדוע אנו מציבים סטנדרטים שונים כאשר אנו מעריכים את תרומתן של נשים וגברים לאמנות ותרבות ימי הביניים.

בקורס זה נבחן מגוון רחב של תפקידי נשים בתחומי האמנות והתרבות של ימי הביניים. תקופה בה נשים היו מעורבות בכל שלבי הייצור האמנותי כאמניות וכצרכניות פעילות שעבורן פותחו צורות איקונוגרפיות מיוחדות. הקורס מקדיש תשומת לב מיוחדת לנשים מחוץ למסדרים כנסייתיים, שהמעורבות שלהן באמנות ובייצור אמנותי פחות ידועה מזו של עמיתיהן הדתיות. במהלך הסמסטר נבחן את מגוון הדרכים שבהן הוצגו נשים באמנות ימי הביניים. כמו כן, ננתח את השפעתן של נשים על ייצוגים של נשים בהקשרים שונים (של תקופה, מקום ומעמד חברתי). בנוסף, נלמד לזהות קודים ודפוסים מגדריים באמנות ובאדריכלות, אשר מומנו על ידי גברים ונשים.

 
 
 Cosmopolitanism, Colonial Modernity and the Caricature in Egypt, 1880s-1940s 

במרכזו של הקורס עומדת הסוגייה כיצד הקריקטורה במצרים - כתוצר תרבות מערבית שיובא, הותאם והוטמע בתרבות המקומית - שיקפה את המפגש הטעון בין "מזרח" לבין "מערב", בתקופה בה מצרים נמצאה בתהליך הגדרת זהותה הלאומית על רקע המאבק האנטי-קולוניאלי בשלטון הזר (1882–1952). הקורס יבחן בתחילה מהי מהותה של הקריקטורה ומהם מאפיינה כיצירת אמנות, על רקע ההיסטוריה של הסוגה באירופה. את עיקר הדיון נקדיש לדיון בתעביר של הסוגה למצרים: מה היו ההשלכות של הקולוניאליזם האירופאי על "הופעתה" של הסוגה בתרבויות המזרח תיכוניות? מי היו סוכניה של הקריקטורה במצרים? מה ניתן לזהות בקריקטורה ממצרים כשאול מהקריקטורה במערב? האם נעשה שימוש בתבניות או בדגמים קריקטוריים אירופאים בשלמותם, או שבתהליך השאילה נדחו מרכיבים מסוימים ונקלטו רק דגמים חלקיים? שאלות אלו ואחרות, העוסקות כולן במגעים האמנותיים ההדוקים שהתקיימו בין שדה הקריקטורה במצרים לבין שדה האמנות והקריקטורה באירופה, יבחנו תוך שימוש בקשת רחבה של מקורות ראשוניים ומשניים כתובים, מצולמים ומוקלטים.

 
 
 A New York Renaissance: The Frick Collection, a glorious past, a future 

אוסף הפריק בשדרה החמישית של ניו יורק המבוסס על האוסף הפרטי של הנרי קליי פריק (1849-1919) הוא אחד מן המוזיאונים המוכרים ביותר בחוף המזרחי של ארצות הברית. האוסף מוצג מאז 1935 בבית המידות של התעשיין פריק שתרם את מעונו ואת יצירות האמנות שלו לציבור. האוסף יוצא הדופן באיכותו שכולל יצירות של טיציאן, ג'ובאני בליני, אל גרקו, גויה, ואן דייק, ולאסקז, רמברנדט מוצג באופן קבוע במקום ובמקביל מציג המוסד תערוכות זמניות מדוברות.

בשנה הקרובה ייסגר המוזיאון לעבודות הרחבה בנות מספר שנים והיצירות שמוצגות בו ייתגלו בחלקן מחדש במבנה ששימש עד לאחרונה את מוזיאון הוויטני. זהו אתגר של ממש למוזיאון המבוסס על מורשת אדריכלית מזוהה ביותר (בתי המידות המכונים Gilded Age mansions) לא פחות מאשר על האוסף המרהיב שברשותו.

כדי לדון בסוגיות האלו יגיע לאוניברסיטה ד"ר קסאביה סלומון, האוצר הראשי של אוסף פריק. נוכחותו יוצאת הדופן של ד"ר סלומון כמרצה אורח שישתתף במספר מפגשים מרוכזים במהלך שבוע אחד בסמסטר, תאפשר הצצה לדילמות של היסטוריון אמנות ואוצר המצוי באחד מן התפקידים הבכירים בעולם ה"אולד מאסטרס". יחדיו ננסה להבין יותר על מקומם של "מגה אספנים" בייסוד מוזיאון, נשאל מהם האתגרים בבנייה של אוסף אמנות "אולד מאסטרס", ומהם היתרונות והחסרונות שיש למוזיאון "קטן" יחסית המתמודד מול מוזיאונים גדולים בהרבה. נציץ למלאכת האוצר תוך כדי התבוננות ביצירות מופת מן האוסף ונלמד מנסיונו העשיר של סלומון, מהמומחים המובילים בעולם לורונזה שהיה קודם לכן אוצר בגלריה הלאומית של לונדון ואצר שורה של תערוכות מרכזיות אודות האמן.

 
 
 Men and Masculinity in Islamic Art 

הקורס יעסוק בייצוגים של גברים וגבריות באמנות האסלאם ובמרחב המסלמי. מהי גבריות במרחב המסלמי? האם התבנית "גבריות" כוללת בהכרח סט אחיד של תכונות? האם התבנית "גבר מסלמי" היא סטריאוטיפ (הטפס)? האם יש לה ייצוג קוהרנטי ואופני ייצוג החוזרים על עצמם? האם הייצוגים המאוירים מתאימים עצמם לרוח הזמן או לחלופין שומרים על אופי מיתי, אידילי, לא-מושג? האם אפשר להבחין בדיכוטומיה בין ייצוגים גבריים לנשיים במיניאטורות או שמא טשטוש מגדרי מושל בכיפה?

בקורס נבחן ייצוגים בשלוש קטגוריות: דמויות של קדושי האומה המסלמית כגון הנביא מחמד ויוסף הצדיק; דמויות היסטוריות כגון מחמוד מע'זנה – הכובש המסלמי של הודו ופטרון השאהנאמה, באבר – מייסד השושלת המוגולית בהודו; ודמויות עכשוויות כגון צדאם חסין על שלל ייצוגיו בבירה העיראקית ומעמר קדאפי.

 
 
 The Arabic Alphabet and the Modern Arabic Art Movement 

תנועת האמנות המודרנית בעולם הערבי הנקראת חֻרוּפִיָה עַרַבִּיָה ("האלפבית הערבי"), שהחלה לצמוח בשנות הארבעים של המאה הקודמת, ביססה את העשייה שלה על התפקיד המסורתי של המילה והטקסט בקוראן ובמסורת האסלאמית. באמצעות השימוש באלפבית הערבי נחקרו הגבולות שבין הקריאות לבין ההפשטה, בין המסורתי לבין המודרני, בין האות לבין הסימן. התוצר היו עבודות אמנות שרפרפו להיסטוריה האסלאמית, הזהות האסלאמית, הפוליטיקה והדת. בקורס נבחן את הקשר שבין הופעתן של התנועות הלאומיות שקראו לשחרור ולעצמאות בעולם הערבי לבין צמיחתה של התנועה האמנותית, ואת הקשר שתנועת החֻרוּפִיָה ביססה בין העשייה האמנותית המודרנית לבין המסורת האמנותית האסלאמית מחד, לבין הבנייתה של הזהות הלאומית הערבית (והאסלאמית) המודרנית מאידך.

 
 
 White Cube and Communal Activism 

הקורס דן בסוגיות של אקטיביזם קהילתי ומוזיאונים לאמנות. הוא משלב בין תיאוריה ופרקטיקה וייערך בשיתוף פעולה עם מוזיאון תל-אביב לאמנות. הקורס עוסק באפשרות להרחיב  מבחינה מדעית ומעשית את קהלי היעד של המוזיאון באמצעות התמקדות במוצגים מוזיאליים ותכנים המספרים את הנרטיב של אוכלוסיות ספציפיות. הקורס עוסק בהיבטים תיאורטיים ומעשיים של סוגיה זו תוך שימת דגש על  אופני הבניית הנרטיב  האומנותי וקירוב המוזיאון והתכנים בהם הוא עוסק לקהילות שונות. הקורס יתמקד  בנרטיב של אוכלוסיות שוליים המוצגות ביצירות שונות-היסטוריות ועכשוויות וידון באופן בו ניתן להציע פרויקטים  המשלבים תכנים של אוכלוסיות מודחקות במוזיאון. הקורס מותאם לתוכנית המצטיינים של החוג לתולדות האמנות.

 

 
 
 The Illuminator's Workshop:Image and Practice in Medieval Illuminated Manuscript 

בקורס זה נציץ אל סדנאות המאיירים של כתבי היד בימי הביניים: מי היו מאיירים אלו ומה אנו יודעים אודותיהם? אילו ספרים בחרו לאייר ומדוע? כיצד בחרו את נושאי האיור ומה היו שיטות העבודה שלהם? במהלך הקורס נלמד על תהליך הפקתם של כתבי היד, נבחן את תפקידי המאיירים והאיורים, ונכיר מגוון רחב של סוגות כתבי יד מאוירים. הקורס יכלול סדנת התנסות מעשית בטכניקות ובחומרים – כדוגמת קליגרפיה, איורי שוליים ועבודה עם עלי זהב – בהנחייתה של אורלי עמית, שתאפשר להעמיק את הניתוח ואת ההבנה של כתבי היד. כמו כן, במהלך הסמסטר נצא לסיור בספרייה הלאומית כדי לבחון מקרוב כמה מאוצרות הספרייה.

 
 
 Contemporary Photography 

קורס זה יבחן את השימוש בצילום כפרקטיקה ביקורתית בהקשר של אמנות פופ, מינימליזם, אמנות מושגית ואמנות פוסטמודרנית. כמו כן יבחן הקורס את עלייתו של הצילום הגרמני החדש בהקשר של מודלים טיפולוגיים המופעלים על צילום נוף ופורטרטים, ואת השימוש בצילום כדוקומנט ביחס לסוגיות של זיכרון והיסטוריה באמנות עכשווית. בין היתר יבחן הקורס את עבודותיהם של אנדי וורהול, אד רושה, דן גרהם, הזוג בכר, גרהרד ריכטר, תומס רוף, תומס סטרות', רינקה דייקסטרה, אנדראס גורסקי, ג'ף וול, תומס דימאנד, ווליד ראאד ואחרים. 

 
 
 The Catholic Church of Annunciation in Nazareth: Architecture, Archaeology, Art 

קורס זה יוקדש לכנסיית הבשורה הקתולית בנצרת לכבוד 50 שנה לחנוכתה. האירוע החגיגי של חנוכת הכנסייה המודרנית התקיים ביום הבשורה ב25 במרץ 1969, מאז ועד היום נחשבת כנסיית הבשורה הקתולית המודרנית של נצרת לאחת הכנסיות הגדולות, החשובות ואף המודרניסטיות ביותר של ארץ הקודש ואף מזרח התיכון כולו. בקורס זה ברצוני ללמד על ההיסטוריה האדריכלית המרתקת של הכנסייה, אשר בנויה על שכבות ארכאולוגיות מהתקופות הקדומות, כולל התקופה הנוצרית הקדומה, התקופה הצלבנית ואף התקופה העות'מאנית. תהליך הבנייה של הכנסייה בתקופה המודרנית אף הוא מרתק כי הושפע באופן מובהק מן השינויים מרחיקי הלכת אותם עברה הכנסייה הקתולית בעקבות ועידת ותיקן השנייה (1965-1962). שנות התכנון והבנייה של הכנסייה נפלו על שנות הועידה הגורלית והכריחו את האדריכל, גיובני מוציו, לשלב את עקרונות האסתטיקה הדתית החדשה ליצירתו האדריכלית. בנוסף להיבטים של אדריכלות הקתולית המורנית, קורס זה יקדיש גם תשומת לב לתפקוד הכנסייה כמוקד העלייה לרגל וכגלריה של ייצוגי מריה הבתולה שנתרמו לכנסייה מכל רחבי העולם הקתולי. הפולחן המריאני, שרק הולך וגדל בחמישים השנים מאז בניית הכנסייה, מהווה חלק בלתי נפרד מהמסגרת האדריכלית בה הוא מתנהל. הקורס יכלול סיור בנצרת.

 
 
 Studio: Art Techniques 

זהו קורס מעשי העוסק בהתנסות בקשר המורכב והמרתק בין חומר ותוכן. מטרתו להרחיב את מיומנויותיו של הסטודנט בהתבוננות, ניתוח והבנה של יצירות אמנות דרך הכרות עם עבודה מעשית. הסטודנטים "ילכו לאיבוד" במרחב שבו פעולה, חומר ורעיון פועלים בו זמנית והפרדתם אינה מובנת מאליה. בכך תשתנה באופן עמוק הבנתם את תהליכי היצירה וההתבוננות ביצירת האמנות.

הסטודנטים יכירו  חומרים וטכניקות שונות של הדו-ממד, תוך התנסות במצעים שונים, צבעים שונים ותכונותיהם, מדיומים, כלי עבודה, אופני עבודה שונים, ועוד.

כל מפגש יפתח עם יצירת אמנות דרכה יוצג התרגיל המעשי  .

 
 
 Creation and Matter - a Workshop in Painting 

מטרתו של הקורס לבחון סוגיות מרכזיות המלוות את שאלת הדו מימד דרך התנסות מעשית. בכך יתאפשר לסטודנטים לפתח הבנה עמוקה ומורכבת יותר לגבי סוגיות אליהן הם נחשפים במהלך לימודיהם. הבנה זו לא תישאר ברמה התאורטית אלא כחוויה פעילה ומידית תוך התנסות בתהליכי קבלת ההחלטות המרכיבות את תהליך היצירה בפועל.

נושאים להתנסות:

  1. בחירת מוטיב וייצוגו
  2. הפשטה  
  3. שטיחותו של המצע
  4. נארטיב
  5. קונספט
  6. מציור למיצב (אינסטלשיין)

 

הסטודנטים יתנסו במרחב שבו פעולה, חומר ורעיון פועלים בו זמנית והפרדתם אינה מובנת מאליה. דרך ההתנסויות יכירו  הסטודנטים חומרים וטכניקות שונות, מדיומים, כלי עבודה, אופני עבודה שונים, ועוד.

 

 
 
 "Chroma" The Aesthetics of Color and its Meaning in Greek and Roman Art 

אף כי היום נדמים לנו המונומנטים היוונים והרומים צחים כשלג, לאמיתו של דבר, היו אלו צבועים בססגוניות רבה. מטרת הקורס להכיר את תיאוריות הצבע שרווחו בעולם הקלאסי, את חומרי הצביעה וטכניקות יישום הצבע על יצירות אמנות ממגוון מדיומים [שיש, מתכות, ציורי קיר וציורי לוח, שנהבים, חומר וטרהקוטה, וטקסטיל]. השאלות המרכזיות שנעסוק בהן בשיעורים הן מה תפקיד הצבע ביצירת האמנות, מה משמעותו, האם הצבע מימטי או סמלי? נדון גם באופני התגובה של הצופים לאותן יצירות אמנות ססגוניות.

 
 
 Visual Communications in the Ancient Near East and Egypt 

תמונות החלו להופיע בתרבות האנושית לפני כ-20,000 שנים והכתב החל להופיע במסופוטמיה ומצרים לפני כ-5000 שנה. כיום אנו נוהגים להפריד באופן ברור בין כתב לתמונה אף ששניהם בעלי מאפיין חזותי. הפרדה חדה זו החלה להיות נפוצה בעיקר עם המצאת הדפוס במאה ה-15 כאשר הסטנדרטיזציה של האות הפכה להיות הכרחית. עם זאת, תרבויות עתיקות פיתחו שפות חזותיות מורכבות על הרצף שבין הדימוי לבין הכתב. הקורס יבחן את השימוש בדימויים שהם על רצף בין "כתב" "לתמונה" להעברת מסרים ומידע בתרבויות המזרח הקדום ומצרים. בין היתר ייסקרו כתב היתדות המסופוטמי, כתב החרטומים המצרי, התבליטים המונומנטליים במצרים ואשור, שנהבי שומרון ונמרוד וסמלי המלוכה בישראל ויהודה. כחלק מהקורס נדון גם בארכיאולוגיה ובהיסטוריה של המזרח הקדום ובתרבות מצרים העתיקה על מנת להבין את המשמעות של ה"כתיבה" (במובנה הרחב) במסגרתם. הבנה של מערכות אלה בעת העתיקה תסייע גם לבחון את השינוי ביחס בין אות לתמונה שהחל להיות ניכר באמנות המודרנית והפך לחלק מהותי של התקשורת הדיגיטלית העכשווית.

 
 
 What is African Art? From the Colonial Arena to Global Art 

קורס זה מזמין את משתתפיו לברר מהי אמנות אפריקאית. נעמוד על הבעייתיות הכרוכה בכינון היסטוריה של אמנות אפריקאית, שבגינה מתקשים חוקרים למפות את 'תולדות האמנות האפריקאית'. כמוכן ננסה להבין את הגישות המחקריות לאמנות אפריקאית מסורתית ו\או קאנונית, נדון במעמדה ובתפקידיה של חלק מאמנות מסורתית זו, ונברר מה איפשר את התקבלות האמנות האפריקאית במערכת האמנות הגלובלית. נבחן את מעמדה של אמנות אפריקאית בשיח על ה'אמנות הגלובלית', וננסה להבין את דפוסי ההשתלבות של אמנות אפריקאית ויוצריה במארג האמנות הגלובלית במאה ה-21.

במסגרת זו נדון באופן ביקורתי במגוון תפיסות רווחות של ייצוגים אפריקאים, נתאר וננתח מגוון ייצוגים אפריקאים השגורים בתרבות הפופולרית באפריקה ומחוצה לה, ונמקם את עצמנו ביחס לייצוגים אלה. לאחר מכן נסקור בקצרה את ההיסטוריה של אפריקה דרומית לסהרה, ונבחן את השפעותיה של המורשת הקולוניאלית על אפריקה כיבשת ועל האמנות האפריקאית בפרט, תוך ניסיון להתחקות אחרי המורכבות ההיסטורית שלאורה נוצרו, התניידו, הופצו ונבזזו פריטי אמנות אפריקאית, טרם, ואולי דווקא בגין, השתלבותם בעולם הגלובלי.

בהקשר הפוסטקולוניאלי, נדון באמנות הדרום האפריקאית לפני תקופת האפרטהייד ואחריה. נדון באמנות זו בפרט, ובאמנות אפריקאית בכלל, כמקרה מבחן של מגעים בין תרבויות, מהלכי הגירה ותהליכי גלובליזציה. לאור זאת, נדון באמנות אפריקאית כמערכת סבוכה של תוצרים אמנותיים, יוצרים, פטרונים, מפיצים, מתווכים, וסוכני תרבות שונים המקיימים ביניהם יחסי גומלין ומאבקי כוח. כל אלה תורמים להיווצרות אמות מידה משתנות של ערך אסתטי, אותנטיות, העדפות טעם, סף התקבלות, דפוסי צריכה, ולא פחות חשוב ,דינמיקה של כוחות שוק בשדה האמנות בעידן הנוכחי. נסקור למשל את חילוקי הדעות באשר לאמות המידה על פיהן נתפסת עבודת אמנות אפריקאית כ'אותנטית': שוחרי אמנות אפריקאית רבים נוטים להעריך יצירות אמנות אפריקאיות כ'אותנטיות' בשל כך שנועדו לשימוש או לצריכה מקומיים, ולא לצריכה בשוק האמנות הרחב. אך מתברר שלא אחת אמנים אפריקאים מייצרים עבודות אמנות דווקא בשל קיומו של שוק האמנות העולמי הרחב, בו הם מבקשים להשתלב.

נכיר מדגם מייצג של תערוכות מובילות שהיו מרכזיות ביצירת קשר מוסדי בין אמנות אפריקאית לעולם המערבי. כמוכן נתוודע למבחר מתוך מאגר עבודותיהם של אמנים, צלמים, ואוצרים  אפריקאים, ביניהם אוקווי אנווזור, סילבסטר אוגבצ'י, סיימון נג'אמי, אינקה שוניברי, אל אנתסואי, ניקולס שלובו, סמואל פאסו, סנטו מופקינג, דיויד גולדבלט, פיטר הוגו, פיטר מגובנה, רוג'ר באלן, זוולטו מטטווא, זנלה מוהולי, ווילאם קנטרידג', מרלין דומס, ננדיפה מנטמבו, משק גאבה, הרולד רובין, ג'ראר סקוטו, ודיויד קולואנה.

 
 
 Not at First Sight. Making Museal Islamic Art Objects Accessible to the Blind 

האם הראייה היא האמצעי היחידי לחוות אמנות? עם התבססותם של האספנות וחקר תוצרי התרבות מעולם האסלאם במאה התשע-עשרה ברחבי אירופה, ערכם האמנותי של האובייקטים האסלאמיים הוגדר בעיקר בהסתמך על התכונות האסתטיות שלהם, המיומנויות הטכניות שנדרשו לעיצובם, והמדיה ממנה הם יוצרו. בהתאם לכך, הוצגו החפצים האסלאמיים במרחב המוזיאלי מאחורי ויטרינות, לצד "קרובי משפחה" אמנותיים, ולאורך ציר התפתחותי כרונולוגי-אמנותי.

 

אולם המשמעות של החפץ מרחבי עולם האסלאם מעולם לא נבעה מהאסתטיקה שלו בלבד. "החיים החברתיים של החפצים" - גילם של האובייקטים, מהלך חייהם, ואופן השימוש בהם - העניקו לחפץ זהות משתנה והטעינו אותו בפוֹעֲלוּת (agency) חברתית ותרבותית. מטרת הקורס היא ליצור מאגר מידע המַנְגִּישׁ פריטי אמנות מארצות האסלאם במוזיאון ארץ ישראל (מוז"א, רמת אביב) ללקויי ראייה ולעוורים. הקורס מבקש למנף מחד את הידע שנאסף בעשורים האחרונים על "החיים החברתיים של החפצים" מעולם האסלאם ומאידך את הידע שנאסף על דרכי הנגשת אמנות ויזואלית לעוורים וללקויי ראייה, לטובת כתיבת הביוגרפיות של החפצים האסלאמיים באוספי המוזיאון והנגשת התכנים לאלו שאינם יכולים לחוות אמנות באמצעות חוש הראיה.

 

הקורס הינו קורס משלב עשייה חברתית ויכלול פעילות שטח שעשויה לחרוג מעט (מבחינת זמני הגעה וחזרה) ממסגרת השעות במערכת. על המשתתפים בקורס להיערך לכך מבחינת הרישום לקורסים אחרים ולקחת בחשבון מרכיב זה. הפעילות המעשית בקורס תיעשה בצוותים.

 
 
 The Civil Rights Movement in Pictures 

בשנות החמישים והשישים של המאה העשרים מילאה התנועה האפרו-אמריקנית לזכויות האזרח את כותרות החדשות ברחבי ארצות הברית. היה זה בלתי אפשרי להדליק את הטלוויזיה, או לפתוח עיתון, מבלי לשמוע דיווחים חדשים על מחאות ישיבה (sit-in), מהומות, הפגנות מסיביות, החלטות בית המשפט העליון, או חקיקת החוק לזכויות האזרח (Civil Rights Act) וחוק זכות ההצבעה (Voting Rights Act). צלמי עיתונות וצוותי חדשות טלוויזיה תיעדו בקביעות את המחאות ואת האלימות המשטרתית שהתלוותה להן. תצלומים וסרטונים אלה הופיעו בעמודים הראשונים של עיתונים רבים ובמהדורות החדשות הליליות והיוו חלק בלתי נפרד בבניית הזיכרון ההיסטורי של התקופה. במבט היסטורי על התצלומים והסרטונים האיקוניים של התנועה לזכויות האזרח, מעלה הקורס את השאלות הבאות: איזה תפקידים מילאו דימויי התנועה לזכויות האזרח במאבק לשוויון? מה הייתה השפעתם על החיים הפוליטיים והחברתיים בארצות הברית? כיצד תיווכו דימויים אלה את הזיכרון ההיסטורי של התנועה לאורך השנים, ואילו נרטיבים היסטוריים הם עזרו לבנות? בסוף הסמסטר, יכירו הסטודנטים את המגוון הרחב של הרעיונות המורכבים והאידיאולוגיות המתחרות שדימויים אלה מייצגים, ויבינו את השפעתם על התנועה לזכויות האזרח ועל מאבקים מאוחרים יותר.