שנה"ל תשע"ט

 
 Library Orientation 

מטרת הקורס: הכרות עם הספרייה ושיפור היכולת של הסטודנטים לאיתור מקורות מידע בספריות הקמפוס.

דרישות הקורס: השתתפות במפגש הדרכה וציון עובר בתרגיל.

 הרשמה: במהלך השבועיים הראשונים של סמסטר א' ניתן יהיה להירשם למפגש ההדרכה בספרייה, שאורכו כשעה וחצי. ההרשמה למפגש תעשה ברישום ידני בספריית החוג או מבאמצעות המייל לכתובת: geogmaps@tauex.tau.ac.il

אישור יישלח לנרשמים דרך המייל.

מועדים: המפגש יתקיים בכמה מועדים, כדי לא לגרום להתנגשות עם קורסים אחרים במערכת השעות של הסטודנטים. על כל סטודנט לבחור מועד אחד מבין המועדים הבאים:

 יום ב'  29.10.18 - בכיתה 227, בשעות: 10:00 - 12:00

יום ד', 31.10.18 - בכיתה 227, בשעות: 08:00 - 10:00

יום ב'  5.11.18   - בכיתה 227, בשעות: 10:00 - 12:00

 תרגיל סיום: התרגיל יינתן בסופו של מפגש ההדרכה. מועד ההגשה של התרגיל – עד 15.11.18.

 מבנה הקורס: חלק ראשון – נערוך הכרות עם מערכת דעת"א: כיצד לאתר פריט מידע (ספר ומאמר) בחיפוש פשוט וחיפוש מתקדם; כיצד להשתמש בסנני המערכת; כיצד לזהות את מיקום הפריט והאם מושאל או זמין; כיצד לבצע הזמנה. לאחר מכן תוצג שיטת המיון לפיה מתנהלות ספריות הקמפוס.

חלק שני – ייערך בספריית ג"ג. יינתן הסבר לגבי שיטת ההשאלה, איחורים וקנסות. בהמשך תערך הכרות עם האחזקות השונות של הספרייה – ספרים, מפות, תצלומי אוויר.

 
 
 Space, Place and Environment: Introduction to the Human Environment 

מרחב מקום וסביבה הן שלוש דרכי הסתכלות וחקירה שפותחו במהלך השנים בתחום הגיאוגרפיה האנושית. המרחב מבטא את ההסתכלות האובייקטיבית, את מערכת הקואורדינטות שבמסגרתה מתקיימת הפעילות האנושית. המקום מבטא את התחושה הסובייקטיבית והאינטימית שנוצרת בין אדם לביתו, שכונתו, עירו או ארצו, ואילו הסביבה היא התבנית, הסובב התרבותי-חברתי-פיסי שבמסגרתו, מבנהו וחוקיו מתקיימת הפעילות האנושית.

לבד מהיותה דיסיפלינה בפני עצמה, הגיאוגרפיה האנושית מהווה גם את הבסיס התיאורטי של תכנון עיר ואזור. לכן, המושגים מרחב, מקום וסביבה קשורים קשר הדוק אל שלוש הגישות המרכזיות שפותחו במהלך השנים בתחום התכנון. המרחב קשור אל הגישה המכניסטית-הנדסית שתופסת את החברה וסביבתה הפיסית כמכונה משוכללת שניתן להנדס אותה; המקום קשור אל הגישה החוויתית שרואה בחוויה הישירה את נקודת המוצא לתכנון; ואילו הסביבה קשורה לגישה המערכתית התופסת את החברה, התרבות והסביבה הפיסית כ"שלם שהוא יותר מסכום חלקיו".

שלוש דרכי ההסתכלות הללו עברו במהלך המאה ה- 20 מהפך: במשך רוב רובה של המאה הן היוו את אבני היסוד של המודרניזם, את הבסיס לאמונה ולתקווה ביכולתו של האדם המודרני ליצור חברה, תרבות, מרחב, מקום וסביבות פיסיות טובים יותר. בשליש האחרון של המאה ה-20 ובעשורים הראשונים של המאה ה-21 הן הפכו להיות אבני המשחק של הפוסט-מודרניזם, השלב החדיש של המודרניזם, או זה שלאחריו, שנכזב מן האידיאולוגיות והתקוות הגדולות ורואה במרחב, במקום ובסביבה משחקי מילים, ציטוטים וייצוגים, שעשועים אינטלקטואליים רגעיים, הווה מתמשך שאינו מוביל למטרות נשגבות. לאחרונה, המרחב, המקום והסביבה נתפסים כתוצרים שונים של אינטראקציה ספונטאנית בין מיליוני האנשים הפועלים ורוחשים בסביבת האדם כהיבטים שונים של העיר כמערכת מורכבת בארגון עצמי.

במהלך הקורס נבחן את שלוש דרכי ההסתכלות הללו ואת הדרך בה הן באות לידי ביטוי בתחומים השונים של הגיאוגרפיה האנושית ובהקשר לתכנון, מרחב, מקום וסביבה.


נושאי הלימוד המרכזיים: מבוא (שבוע 1), מרחב (שבועות 2,3,4), מקום (שבועות5,6), סביבה ותבנית (שבועות 8,7), תכנון עיר, אזור וסביבה (שבוע 9), גיאוגרפיה קוגניטיבית (שבועות 11,10), העיר כמערכת מורכבת בארגון עצמי (שבועות 12,13), סיכום (שבוע 14).
 

 
 
 Introduction to Climatology 

קורס יעסוק במכלול הגורמים הקובעים את תנאי מזג האוויר והאקלים על פני כדור הארץ. בראשית הקורס נעסוק במערכת השמש ומסלול כדור הארץ סביב השמש והקשרו לאקלים של כדור הארץ. מכאן, נעבור ללימוד מבנה ומאפייני האטמוספרה כיום והכוחות המניעים את מערכות מזג האוויר והאקלים באזורים השונים של כדור הארץ. נדון במחזור ההידרולוגי ובתהליכי היווצרות עננות ומשקעים. בסיומיו של הקורס נעסוק במיון האקלים על פני כדור ובתופעות של מזג אוויר חריג ואקלים. נושאי הקורס כוללים נתוני יסוד של מערכת השמש וכדור הארץ, מסלול כדור הארץ סביב השמש, הזמן, הארה של כדור הארץ ועונות השנה,
האטמוספרה ומקורות התחממותה, חימום וקירור האטמוספרה ופני כדור הארץ, לחץ אטמוספרי ורוחות, הלחות באטמוספרה והמשקעים, גושי אוויר וחזיתות, הקרה, אקלים כדור הארץ, מכשירים ותצפיות ומיון נתונים אקלימיים.
חובות הסטודנטים ושקלול הציון:
1. נוכחות חובה לפי התקנון
2. בחנים (2) - 20%
3. מטלות בית (2) - 10%
5. בחינה מסכמת - 70%

 
 
 Introduction to Geoinformatics - A 

מטרת הקורס לחשוף בפני התלמיד את העקרונות הבסיסיים ויישומי מערכות מידע גיאוגרפיים וחישה מרחוק. הנושאים העיקריים כוללים מושגי ייסוד של גיאונפורמטיקה, מיפוי, הבנת מפה, מערכת הקואורדינטית, הבנת בסיסי מידע גיאוגרפיים ומשמעות לניתוח מרחבי-עיתי, מבנה נתונים וקטורי-רסטרי, מערכת – GPS, קליטת נתונים על ידי מערכות חישה לווינים ומוטסים, הבנת החזרה ספקטראלית של חומרים, משמעות לטווחי הספקטרה השונים.
דרישות הקורס: נוכחות, השתתפות בשיעור, תשומת לב ומשמעת, הגשת שיעורי בית בזמן, חובה לקרוא פרקים נבחרים לקראת כל שיעור ושיעור (בהנחיית המרצה במהלך השיעור).

קורס בנוי מהרצאה ותרגילי בית. במסגרת הקורס יתקיים בוחן אמצע-סמסטר אשר יהווה 15% מציון הכללי.
תוצרי למידה :
הבנת יסודות הגיאואינפורמטיקה, חשיבה מרחבית-"שכבתית".
נושאים עיקריים
1. הרצאת מבוא: מהי גיאואינפורמטיקה
2. מרכיבי מפה, מפות נושאיות
3. מבנה כדור הארץ
4. מבוא למערכת מידע גיאוגרפי, פעילויות בסיסיות
5. שאילתות בממ"ג, מערכת קואורדינאטות ארציות
6. מבוא לפוטוגרמטריה ו-GPS
7. בוחן אמצא-סמסטר. חצי שני של השיעור: יסודות בחישה מרחוק
8. חישה מרחוק- קרינה אלקטרומגנטית, חוקי קרינה, חישה פאסיבית ואקטיבית,
9. עקרונות בסיסיים בחישה מרחוק
10. שילוב בין GIS לחישה מרחוק
11. חישה מרחוק כמקור לנתונים בממ" ג
12. תורת ההיטלים, מיפוי קרטוגראפי ב-GIS , היטלים בממ"ג
13. שאילתות מרחביות

 
 
 Introduction to Geoinformatics 2 - 

מבוא לגיאואינפורמטיקה ב'

פרופ' יצחק בננסון

 תקציר: מערכות מידע גיאוגרפי (ממ"ג) ((GIS - Geographic Information System נהפכו בעשור האחרון לכלי בסיסי לניהול וניתוח נתונים מרחביים. ממ"ג מאחד יכולות בסיסי נתונים, מערכות מיפוי ותצוגה. ממ"ג מעניקה למשתמש אפשרויות ניתוח מרחבי מתקדם, ניתוח סטטיסטי ותצוגה דו- ותלת-ממדית. הקורס מיועד לרכישת רקע נרחב לגבי מבנה של ממ"ג ושימוש בסיס במערכות אלו במחקר גיאוגרפי. משתתפי הקורס ישתמשו וייעשו תרגילים בשתי מערכות ממ"ג מובילות. הקורס ישלם בין הרצאות פרונטליות ועבודה בכיתת המחשבים.

 דרישות קדם: (1) קורס מבוא לגיאואינפורמטיקה א', (2) קורס יסודות סטטיסטיקה

 תנאי קבלה לקורס המשך מערכות מידע גיאוגרפיות מתקדמות: ציון 85 לפחות בקורס זה

 חובות הקורס:

  1. הגשת כל התרגילים תוך שבועיים מיום חלוקתם ולפני מועד א' של מבחן הקורס.
  2. השתתפות במבחן מותנית בהגשת כל התרגילים.
  3. משקל של תרגילים הוא 35% מהציון הסופי, משקל של הבחינה הוא 65% מהציון הסופי.
  4. יש לבקר באתר הקורס ב-MOODLE לפני כל שיעור (הרשמה אוטומטית לפי רשימת הקורס).

 תוכנית הקורס:

  1. עקרונות של מערכות מידע גיאוגרפי (ממ''ג, GIS)
    1. אפיון סוג וארגון הנתונים במערכות מידע גיאוגרפי (ממ"ג ווקטורי ורסטרי).
    2. התפתחות מערכות ממ"ג משנות ה-60 ועד לאחרונה
    3. מערכות ממ"ג נפוצות בארץ – ARCGIS, MAPINFO, QGIS
  2. הצגת נתונים בממ"ג, מפות נושאיות ב-MAPINFO
  3. שאילתות לפי מידע אלפנומרי ולפי מידע מרחבי בממ''ג וקטורי.
    1. בסיסי נתונים טבלאיים (מבוא).
    2.  שפת השאילתות SQL.
    3.  הרחבה מרחבית של שיטת-SQL ושימוש בפונקציות מרחביות
  4. שיטות ניתוח וקטוריות בסיסיות (MAPINFO)
    1. פעילויות על שכבות מידע (Overlay, Merge, Union)
    2. אזורי חיץ (Buffers)
    3. ניתוח מרחקים וסמיכות
  5. מעבר מ-MAPINFO  ל-ARCGIS ו-QGIS
    1. ארגון הנתונים, עבודה עם מאגרי נתונים ארציים גדולים
    2. שאילתות ב-ARCGIS ו-QGIS
    3. מפות נושאיות
    4. בדיקות השוואתיות של יכולות ניתוח ווקטורי
  6. ממ"ג רסטרי וממ"ג בתלת ממד (ARCGIS)
    1. יישום גישת רסטרי בממ"ג, פורמאטים רסטריים, השוואה בין ממ"ג ווקטורי ורסטרי,
    2. שיטות ניתוח בסיסיות בממ"ג רסטרי
    3. שיטות בסיסיות בנייה עריכה ועיבודן של תבנית

ביבליוגרפיה:

  1. J. Star, J. Estes. Geographic Information Systems: An Introduction, Prentice Hall, 1990
  2. T. Bernhardsen, Geographic Information System, VIAK IT, 1992
  3. Chou Y-H. Exploring Spatial Analysis in GIS, Onword press, 1997
  4. P. Longley et al, Geographical Information Systems and Science, Wiley, 2001
  5. Bonham-Carter, G.F Geographic Information Systems for Geoscientists, Modeling with GIS, Pergamon, 1994.
  6. Verbyla D. L., Practical GIS analysis, Taylor & Fransis, 2002
  7. NCGIA Core Curriculum 1994 http://www.geog.ubc.ca/courses/klink/gis.notes/ncgia/toc.html
  8. Software documentation
 
 
 Statistics 

סטטיסטיקה לתלמידי גיאוגרפיה

מרצה: גב' מיכל בן נח

bennoac@post.tau.ac.il

 

מטרת הקורס: להקנות ידע בסיסי במושגי הסטטיסטיקה והקניית מושגי יסוד בניתוח ועיבוד נתונים תוך פיתוח היכולת לבצע זאת באופן עצמאי על ידי שימוש בתוכנת SPSS.

דרישות הקורס: מדי שבוע יינתן בשעת התרגול תרגיל, אותו יש להגיש בשבוע העוקב.

הרכב הציון הסופי:

בחינה מסכמת: 95%
הגשת תרגילים הכוללים שאלות פרונטאליות ושאלות ב-SPSS : הגשת התרגילים מהווה 5% מהציון הסופי. הניקוד על התרגילים הוא כדלקמן:

·       תלמיד שהגיש בין 0 ל-4 תרגילים מקבל 0 על הגשת התרגילים.

·       תלמיד שהגיש 9 תרגילים ומעלה יקבל את מלוא 5 הנקודות על ההגשה. על כל תרגיל חסר (מתחת ל-9 תרגילים) יורדת נקודה. (לדוגמה תלמיד שהגיש 6 תרגילים יקבל 2 נקודות).

תרגיל שמוגש ללא ביצוע של שאלות SPSS  (במידה ויינתנו כאלה) לא ירשם כהוגש.

תכני הקורס:

1.    הכרת התוכנה SPSS:

1.1.        פתיחת קובץ נתונים

1.2.        מבנה קובץ

1.3.        הגדרת משתנים

1.4.        פקודות

2.    סטטיסטיקה תיאורית:

2.1.        סוגי משתנים

2.2.        טבלאות שכיחות

2.3.        תיאור גרפי של נתונים

2.4.        מדדי מיקום ומדדי פיזור

3.    מושגים בהסתברות

3.1.        מושגים בסיסיים בהסתברות

3.2.        התפלגות נורמלית וציוני תקן

4.    קשר בין משתנים:

4.1.        מקדם המתאם של פירסון, של ספירמן

4.2.        רגרסיה לינארית פשוטה

4.3.        מבחן חי בריבוע לאי תלות

5.    הסקה סטטיסטית:

5.1.        אמידה נקודתית ואמידה באמצעות רווח

5.2.        בדיקת השערות על מדגם אחד

5.3.        הסקה על שני מדגמים: מזווגים ובלתי תלויים.

ספרות עזר:

1.    אייזנבך ר. סטטיסטיקה ל"לא סטטיסטיקאים".

2.    Shula Israelit, Applied Statistics

3.    The Open University course reference book – Introduction to Statistics for Social Sciences Students

4.    The Open University course reference book – Statistical Inference

5.     Runyon, P., Haber, A., Pittinger, D.J. and Coleman, K.A., Fundumentals of Behavioral Statistics

6.    שריד, מ. (2006), המדריך העברי למשתמש בתוכנת SPSS for Windows, מכון שריד (מהדורה שלישית).

7.    Morgan G.A, Griego O.V & Gloeckner G.W (2001). SPSS for Windows: An Introduction to Use and Interpretaion in Research. Lawrence Eribaum Associates

 

 

 

Statistic for Geography

Michal Ben-Noach

bennoac@post.tau.ac.il

Course requirements: weekly assignment.

Grade:
final exam: 95%.
Assignment submission: 5% of the grade. Submission of at least 9 assignments will give all the 5 points. Every missing assignment will take away one point of the assignment grade. Submission of 0 to 4 assignments will give 0 in the assignment grade. Assignment without SPSS will not be counted as submitted.

Course Topics:

1.    SPSS:

1.1.        Opening file

1.2.        File structure

1.3.        Variable definitions

1.4.        Commands

2.    Descriptive statistics

2.1.        Variable type

2.2.        Frequency tables

2.3.        Graphical data presentation

2.4.        Measures of locations and spread

3.    Probability

3.1.        Basic concepts of probability

3.2.                        Normal distribution and Standardization

4.    Correlations

4.1.        Pearson’s, Spearman’s and Cramer’s Correlation coefficients

4.2.        Simple linear regression

4.3.        Chi-square tests

5.    Estimation and hypothesis testing

5.1.        Point estimation and Confidence intervals

5.2.        Hypotheses testing on one sample

5.3.        Hypotheses testing on two samples

 

 


Bibliography:
 

1.    אייזנבך ר. סטטיסטיקה ל"לא סטטיסטיקאים".

2.    Shula Israelit, Applied Statistics

3.    The Open University course reference book – Introduction to Statistics for Social Sciences Students

4.    The Open University course reference book – Statistical Inference

5.     Runyon, P., Haber, A., Pittinger, D.J. and Coleman, K.A., Fundumentals of Behavioral Statistics

6.    שריד, מ. (2006), המדריך העברי למשתמש בתוכנת SPSS for Windows, מכון שריד (מהדורה שלישית).

7.    Morgan G.A, Griego O.V & Gloeckner G.W (2001). SPSS for Windows: An Introduction to Use and Interpretaion in Research. Lawrence Eribaum Associates

 


 

 

 
 
 Basic Course of GIS Part 2 

הקורס מיועד רכישת ידע מעמיק במבנה ושימושי במערכות מידע גיאוגרפי. הדגש נעשה על התיאוריה ויכולת ביצועית של שיטות ממ"ג מתקדמות: מודלים של נתונים מרחביים, בניית מודל דיגיטלי של פני השטח, בדיקת תקנות של נתונים גיאוגרפיים, עריכתם עם שימוש במודל טופולוגי, ניתוח רשתות. הקורס יתבסס על מערכות ממ"ג ArcGIS. ביצוע מוצלח של התרגילים תביא לרמת שימוש גבוהה בממ"ג.

תנאי קבלה: ציון 85 לפחות בקורס מבוא למערכות מידע גיאוגרפי (מבוא לגיאואינפורמטיקה ב')

דרישות קידום: (1) קורס סטטיסטיקה (2) שיטות מחקר כמותיות (3) מבוא לגיאואינפורמטיקה א' ו-ב'
חובות הקורס:
1. הגשת כל התרגילים שמשקלם 40% מהציון הסופי. התרגילים יוגשו תוך שבועיים מיום חלוקתם.
2. בחינה שמשקלה 60% מהציון הסופי.

תוכנית הקורס:
1. ממ"ג רסטרי וממ"ג במימד שלישי
1.1. יישום גישת רסטרי בממ"ג, פורמאטים רסטריים, השוואה בין ממ"ג ווקטורי ורסטרי,
1.2. שיטות ניתוח בסיסיות בממ"ג רסטרי
1.3. שמירת נתוני גובה ופני השטח בממ"ג, רסטר ו-TIN
1.4. שיטות בנייה עריכה ועיבודן של תבנית
1.5. שיטות מתקדמות של ניתוח תלת-ממדי
2. בניית ממ"ג
2.1. Geo-Relational model
2.2. הרחבת בסיס נתונים לצורך שמירה, עריכה, תשאול נתונים מרחביים
2.3. תקנות נתוני ממ"ג: הטילים, פורמט נתונים
2.4. שילוב ווקטור ורסטר במסגרת מערכות ממ"ג שונות
2.5. בניית מבנה טופולוגי, טעויות טופולוגיות ותיקונן
3. רשתות (networks) וממ"ג
3.1. מודל ממ"ג לשמירת מאפייני רשתות
3.2. שיטות לניתוח רשתות ויישומן בממ"ג

 
 
 Academic Writing and Research Skills 

מטרתו של הקורס היא להקנות לסטודנטים מיומנויות אקדמיות בסיסיות של קריאה וכתיבה מדעית. הקורס יכלול הכרות עם סוגי ז'אנרים שונים של כתיבה מדעית, אבני הבניין של הכתיבה המדעית (טיעונים, פסקאות, ציטטות וכדומה), הסתמכות על מקורות מדעיים, חיפוש מקורות במאגרי מידע, שימוש בהפניות וניהול ביבליוגרפיה. כמו כן, הקורס יקנה מיומנויות בהצגת חומר מדעי כמאמר, פוסטר והרצאה מדעית בכנס. כל סטודנט יבחר נושא מדעי עליו יעבוד לאורך כל הסמסטר, ועליו יבצע מטלות של תרגילי כתיבה, הצגת פוסטר מדעי והרצאה. ציון הקורס יבנה ממרכבי המטלות הללו

 
 
 Introduction to Economic Geography 

יסודות הגיאוגרפיה הכלכלית

פרופ' מיכאל סופר

סוג הקורס: שיעור ותרגיל

שנת לימודים:            תשע"ט                        סמסטר: ב                 היקף שעות: 2 ש"ס

א. מטרות הקורס

המטרה הראשונית של הקורס היא להקנות בסיס רחב במושגי היסוד של תחומיה השונים של הגיאוגרפיה הכלכלית. הכוונה להגיע להבנה טובה של התיאוריות והמודלים העיקריים המסבירים את התהליכים הכלכליים המתרחשים במרחב הגיאוגרפי, את תפרוסתן ומיקומן של פעילויות כלכליות על פני המרחב, את התגובה הכלכלית לתמורות המרחביות, ואת התוצר המרחבי השונה. בנוסף, להבין את מהותן והשפעתן של העלויות שמייצרים המרחב והמרחק וכיצד עלויות אלה משפיעות על מיקום פעילויות בעלות מימד כלכלי. מטרה נוספת היא להקנות ידע על גישות אלטרנטיביות להבנת פעילויות כלכליות ושונותן המרחבית ברמות השונות – מרמת הפרט, דרך רמת הקהילה, היישוב, האזור, המדינה ועד לרמה הכלל-עולמית.

ב. תוכן הקורס:

-תחומי המחקר בגיאוגרפיה כלכלית

-מושגי יסוד: צריכה, ייצור, חליפין, מגזרי המשק, תוצר לאומי, ביקוש והיצע, דעיכת המרחק, אגלומרציה, יתרון יחסי, גלובליזציה

-המערכת הקפיטליסטית:

  • היסטוריה התפתחותית
  • גלי צמיחה ונסיגה
  • תהליך ההבנייה מחדש
  • החלוקה המרחבית של כוח העבודה

-מערכת התחבורה ותפקידה במיקום פעילויות כלכליות

  • תנאי היווצרות דרך
  • עצמת תנועה ומודל הגרביטציה
  • אמצעי תחבורה והתחרות ביניהם
  • מיקום פעילויות כלכליות על פי הוצאות הובלה

-פעילויות במגזר החקלאות

  • מהפכות חקלאיות, טיפוסי משקים חקלאיים והשונות בתפרוסת פעילויות חקלאיות
  • מיקום פעילויות חקלאיות ושאלת הרנטה הקרקעית
  • תמורות במגזר הכפרי

-פעילויות במגזר התעשייה

  • מאפייני התפרוסת של הפעילות התעשייתית בעולם
  • מחזוריות של ענפים ומוצרים
  • מיקום פעילויות תעשייתיות
  • מרחבים תעשייתיים חדשים
  • חברות רב-לאומיות ושיקולים גלובליים

-פעילויות מסחר ושירותים

  • תיאוריית המקומות המרכזיים
  • הדינמיקה של המגזר השלישוני
  • ענפי השירותים לסוגיהם
  • ערי עולם

-הגיאוגרפיה הכלכלית החדשה

-פיתוח ותת-פיתוח

 

ג. חובות הקורס:

- חובת הגשת כל התרגילים אשר משקלם בציון הסופי הוא 30%.

- חובת השתתפות ביום סיור. הסיור יתפרש על פני אחד מימי חמישי ויתקיים באזור שכונת המרכז המסחרי והמע"ר של תל-אביב. המפגש יהיה בשעה 08:30 בכיכר המושבות בתל-אביב, ההגעה תהיה עצמית ופרטים נוספים יימסרו במהלך הקורס.

- בחינת סיום אשר משקלה 70% מהציון הסופי.

 ד. ביבליוגרפיה: (חובה ורשות)

ספר הלימוד המרכזי:

Stutz, F.P. and Warf, B. (2007) The World Economy: Resources, Location, Trade and Development (5th edition), Pearson – Prentice Hall, Upper Saddle River, New Jersey.

Clark, G. L., Feldman, M. P., Gertler, M. S., & Wójcik, D. (2018). The New Oxford Handbook of Economic Geography. Oxford: Oxford University Press.

Coe, N., Kelly, P., & Yeung, H. W. C. (2013). Economic Geography: A Contemporary Introduction. New York, NY, USA : John Wiley & Sons.

רשימת מקורות רשות:

- Haggett, P. (2001) Geography: A Modern Synthesis, Third Edition, Harper & Row, N.Y

- Gregory, D., Johnston, R., Pratt, G., Watts, M. and Whatmore, S. (Eds.) (2009) The Dictionary of Human Geography, Fifth Edition, Blackwell Publishing, Malden.

- אורון, י., מארק, נ., עופר, א. (ללא שנה) מבוא לכלכלה: מאקרו כלכלה, מהדורה שנייה, עמיחי, נתניה.

- אורון, י., מארק, נ., עופר, א. (ללא שנה) מבוא לכלכלה: מיקרו כלכלה, מהדורה שנייה, עמיחי, נתניה.

 אתרים המפנים לקישורים בתחומים שונים של גיאוגרפיה

http://mage.geog.macalester.edu/MAGELinks/GeogLnk

http://geography.about.com/

 

 
 
 Health, place, and society 

הנושא המרכזי בו יעסוק הקורס הוא הקשר שבין מקום ואורח חיים בריא ומקיים. יש ביכולתם של הסביבה והמקום להשפיע על בריאותנו בדרכים עקיפות על ידי שינוי בדפוסי ההתנהגות של אנשים ובכך לתמוך באורח חיים חיוני ובריא ובאיכות חיים גבוהה. מעבר להיבטים הפיזיים של המקום, ייבחנו גם ההשפעות של הסביבה החברתית על איכות החיים של אנשים ובראשן שאלות של אי-שוויון מרחבי. הנחת היסוד של הקורס היא שבעזרת עיצוב ותכנון מרחביים נכונים אנחנו יכולים ליצור מקומות וערים חיוניים יותר שיעודדו אורח חיים בריא ומקיים ובכך לסייע בטיפול בבעיות בריאותיות עכשוויות כמו לחץ נפשי, דכאון, ומחלות לב וכלי דם שהולכים ונהיים שכיחים יותר בימינו. לקראת סוף הקורס נדון האם ערים חכמות אכן יכולות וצריכות לקדם "פתרונות חכמים" לנושאי בריאות.

 
 
 Advanced location tracking technologies 

בשנים האחרונות טכנולוגיות המיקום הופכות להיות כלי איסוף נתונים מרכזי עבור חוקרים המעוניינים להבין תנועה ופעילות של אנשים במרחב בצורה דינאמית. טכנולוגיות אלה מאפשרות איסוף רציף של נתוני זמן-מרחב ברזולוציה גבוהה. הקורס מציג את ההתפתחויות הטכנולוגיות האחרונות בתחום של שיטות איכון ומיקום כדוגמת ג'י פי אס, איתור באמצעות טלפון סלולארי, Wi-Fi, Bluetooth ועוד, ואופן יישומן במחקר של פעילות אנושית. בחלקו הראשון של הקורס יינתן הסבר על אופן הפעולה והתפעול של הטכנולוגיות, ואילו החלק השני יתמקד ביישום של שיטות אלה למטרות מחקר בתחום הגיאוגרפיה האנושית. הקורס יתבסס על הרצאות פרונטליות ותרגולים מעשיים בכיתה תוך שימוש בתוכנות GIS. בסופו של הקורס סטודנטים ידעו לתכנן וליישם מערך מחקר אמפירי המתבסס על שימוש בטכנולוגיות ו\או מידע של טכנולוגיות איתור מיקום מתקדמות. בין היתר ידעו הסטודנטים כיצד לבחור את הטכנולוגיות המתאימות ביותר, וכיצד לנתח ולהציג את תוצאות מחקריהם.

 
 
 Environmental Historical Geography 

הקורס בוחן את יסודות המחקר הגיאוגרפי-היסטורי. במסגרת זו נדון בהתפתחות דיסציפלינת הגיאוגרפיה ההיסטורית בארץ ובעולם, בקשרי דיסציפלינה זו עם מדע הגיאוגרפיה, בהשפעת אירועים ותהליכים היסטוריים על התפתחות הנוף ובדרכים לביצוע מחקר גיאוגרפי-היסטורי בעידן הדיגיטאלי. בכלל זה נלמדים נושאים שונים מתחום המידע הגיאוגרפי-היסטורי כגון חתכי רוחב ואורך, יתרונות ומגבלות מקורות מידע היסטוריים ועוד. הקורס מורכב משיעורים בכיתה וסיורים בשטח.


נושאי לימוד עיקריים: מהי הגיאוגרפיה ההיסטורית, התפתחות החשיבה הגיאוגרפית-היסטורית, גישות שונות למחקר, חתכי אורך ורוחב, מקורות גיאוגרפיים-היסטוריים, אמינות מקורות היסטוריים, שימוש בכלים מתקדמים במחקר היסטורי, גיאוגרפיה-היסטורית בארץ-ישראל, מחקר גיאוגרפי-היסטורי במאה ה-21.

 

שיטת הלימוד: הקורס מורכב משיעורים בכיתה, קריאה מודרכת של מאמרים וסיורים בשעת הלימוד בתל אביב-יפו. העברת השיעורים מתבססת על הרצאות, קריאה מודרכת ודיונים. הסיורים מהווים "שיעור בשטח", בהם מומחש החומר הנלמד בכיתה דרך בחינת הגיאוגרפיה-ההיסטורית של העיר.

 

חובות התלמידים: נוכחות בשיעורים ובסיורים, קריאת חומר הלימוד, השתתפות פעילה והגשת תרגיל.

תרגיל: התרגיל נועד להתנסות בניתוח מקורות גיאוגרפיים-היסטוריים.

מבחן: המבחן כולל את החומר הנלמד בשיעורים, בסיורים ובחומר הקריאה.

דרישות קדם: אין
ציון הקורס: תרגיל- 30%, מבחן- 70%

 
 
 Urban Geography 

נושאי הקורס:

עיר, עיור ועירוניות בעולם: התפתחות, תפרוסת, מאפיינים
Urban - הגדרות וגישות
מערכת עירונית - URBAN SYSTEM:

  • הבסיס הכלכלי של עיר, גבולות השפעה ואינטראקציה בין עירונית
  • מודלים לניתוח מערכות עירוניות (תורת המקומות המרכזיים, התפלגות גודל, סופר-אימפוזיציה, דגם התפתחות קולוניאליסטי, הדגם המרכנטליסטי...)
  • המערכת העירונית העולמית: גלובליזציה וערי עולם, מאפיינים של עיר עולם, גישות ושיטות לדירוג ערי עולם, Central Flow Theory כמושג ואמצעי לניתוח מערכת עירונית גלובלית.
  • מרחבים מטרופוליניים ופירבור – גורמים לתהליכי פירבור, התפתחות מטרופולינים, דגמים, מאפיינים ותיפקוד של מטרופולינים.

העיר כמערכת – CITY AS SYSTEM:

  • • מבנה עירוני: מבנה פיסי ומבנה חברתי
  • • שימושי קרקע בעיר – גורמים משפיעים, מאפיינים.
  • • שמונה מודלים אקולוגים לניתוח מבנה עירוני – מ- 1925 עד היום.
  • • מע"ר ומסחר בעיר – מאפיינים והגדרות, הקשר בינם לבין תהליכי התפתחות ופיתוח עירוניים בעולם גלובלי.
  • • אזורים חברתיים בעיר והקשר בינם לבין המבנה הפיסי של העיר.


דרישות הקורס:
• נוכחות חובה
• מבחן מסכם

 
 
 Political Geography 

הקורס סוקר ומנתח סוגיות נבחרות העומדות בבסיס התנהלותן של מדינת הלאום. דן במניעי כינונה בעת המודרנית ובאופן גיבושה בסיועו של רעיון הלאומיות. עומד על טבעו ומהותו של רעיון הריבונות ועל תפקידה של הטריטוריה בעיצוב דפוס פעולתן של מדינות. עוד הוא כולל דיון בפרדיגמות גיאו- פוליטיות וניתוח של התפתחות מערכת יחסי הגומלין בין תופעת הגלובליזציה לבין מדינת הלאום.
חובות הקורס: נוכחות חובה , עמידה בהצלחה במבחן בסיום הקורס. ציון הבחינה מהווה 100% מציון הקורס.

 
 
 Introduction to Social and Cultural Geography 
מטרת קורס זה היא להקנות לסטודנטים כלים תיאורטיים ומתודולוגיים בסיסיים בהתפתחות החשיבה הגיאוגרפית החברתית והתרבותית. כלים אלו יהוו תשתית ללימודי המשך בתחומי לימוד שונים כגון: עיר ותכנון, גיאוגרפיה סביבתית, גיאוגרפיה פוליטית והיסטורית , גיאו-קרטוגרפיה ועוד. הקורס יכלול דיונים בשאלות מהי גאוגרפיה חברתית תרבותית? מהן מתודולוגיות המחקר בתחום זה? וכן דיונים במושגים מרחביים (מרחב ,מקום, מיקום ,מפה), חברתיים (יחיד- חברה , עצמי- אחר) ותרבותיים (תרבות ומרחב , גלובלי – לוקלי) וכן מושגים הקשורים לעיר מנקודת מבט חברתית תרבותית.
 
 
 Geography of tourism and recreation 

תיירות ופנאי הינם מענפי הכלכלה המתפתחים ביותר בימינו. הקורס ייבחן תחום זה מפרספקטיבה גיאוגרפית הבודקת כיצד המרחב והמקום משפיעים ומושפעים מענפים אלו הן ברמה העולמית והן ברמה המקומית. נושאים שייסקרו במהלך הקורס כוללים: מבוא והיכרות עם מושגי מפתח, תיאוריות ונושאי מחקר בתחום התיירות והפנאי, תיירות ופנאי בעיר, מוביליות של תיירים, מיקום של תשתיות תיירות, שימוש בתיירות ככלי לפיתוח עירוני ואזורי, אי-שוויון ותיירות ברמה המקומית והעולמית, השפעות סביבתיות וחברתיות על יעדי תיירות, תיירות ברת-קיימא ויעדי תיירות חכמים.

 
 
 Geography of Modern Middle East 

הקורס סוקר את מאפייניו הגיאוגרפיים, כלכליים, פוליטיים והחברתיים של המרחב המזרח תיכוני ומנתח בעזרתם של כלים תיאורטיים את השינויים המתחוללים במרחב גיאוגרפי זה מאז שנות השבעים של המאה הקודמת ועד ימינו אלה.
חובות הקורס:
נוכחות חובה, עמידה בהצלחה במבחן בסיום הקורס. ציון הבחינה מהווה 100% מציון הקורס.

 
 
 The Climate of Israel 

מטרות הקורס
הכרת אקלים ארץ ישראל: מאפיינים, גורמים ותהליכי היווצרות.
לימוד גישות שונות לתיחום אזורי האקלים ולהגדרת עונות השנה בישראל.
לימוד ויישום מתודולוגיות בחקר אקלים ארץ ישראל; הגישה הקלימטולוגית החוקרת את המשטר האקלימי של משתני הקרינה, הטמפרטורה, המשקעים, הלחות והרוח, והגישה הקלימטולוגית-סינופטית החוקרת את מערכות מזג האוויר והקשרן למשטר האקלימי.
מבנה הקורס (סילבוס)
מקומו של אגן הים התיכון בחזורת (צירקולציה) הכללית של האטמוספירה כרקע להבנת האקלים בישראל
גורמי יסוד באקלים ארץ ישראל (גלובליים, אזוריים ומקומיים)
שיטות למיון אזורי האקלים בישראל
עונות השנה בישראל - שיטות שונות להגדרתן
מערכות הלחצים הממוצעות לכל עונה והקשרן למשטר האקלימי
המשטר האקלימי של ישראל, גורמים ותפרוסת בהתייחס לכל משתנה אקלימי.
ניתוח מערכות מזג אוויר אופייניות לעונות השנה השונות והקשרן לתנאים האקלימיים והסביבתיים.
ניתוח מצבי מזג אוויר להם השלכות סביבתיות משמעותיות כאירועי שרב וקרה ואירועי משקעים קיצוניים.
דרישות קדם: מבוא לאקלים
חובות הקורס: נוכחות, הגשת תרגילים במועד
ציון הקורס: בחינה (90%) תרגילים (10%)

 
 
 City and Suburb 

הקורס עוסק במבנה, מראה ומאפיינים של ערים ופרברים בעידן המודרני והפוסט-מודרני, בתמורות שעברו במהלך המאה ה-20 וה-21, ובהשתקפותם של תהליכים וגורמים שונים (פוליטיים, כלכליים, חברתיים, תכנוניים) במרחב העירוני ותיפקודו כפי שבא לידי ביטוי בעולם המערבי .
נושאי הקורס:
• קריטריונים לניתוח עיר ופרבר.
• מבנה עירוני: גישות ומודלים שונים לניתוח עיר (מורפולוגיה, אקולוגיה, יחסי כוח כלכליים ופוליטיים), מאפייני מערכת שימושי הקרקע בעיר והגורמים המשפיעים עליה.
• עסקים בעיר: תמורות ושינויים ב- Downtown מתחילת המאה העשרים עד היום, מרכז העיר בעידן הגלובלי, לונדון ופריז כדוגמא לשינויים ותמורות שהתרחשו במבנהו ובמיקומו של מרכז העסקים הראשי (מע"ר - CBD) בעיר והשפעתו על העיר כולה, מקרי בוחן כמייצגים תפיסות עכשוויות בתפקיד ותיפקוד המרכז העסקי של העיר.
• אזורי המסחר בעיר: הקשר בין מבנה עירוני למיקום גורמי מסחר בעיר, מודלים מוקדמים ועכשוויים לניתוח תפרוסת המסחר בעיר, תמורות במיקום ומאפייני המסחר בעיר, יחסי הגומלין בין מסחר עירוני ומסחר פרברי.
• מבנה ומראה העיר ופרבריה כתוצר של גישות תכנוניות: מתחילת המאה ה-20 עד שנות ה-70' ("האוסמניזציה", סיטי ביוטיפול, עיר גנים, אִיזוּר, יחידות שכנות, ,העיר העכשווית, שיכונים ציבוריים, שיקום שכונות, ועוד) . כיצד שינו הגישות הללו את המרחב העירוני וכיצד השפיעו על מבנה, תיפקוד ומראה העיר.
• פירבור וזחילה עירונית: הסיבות והגורמים לתהליך הפירבור (ארה"ב, אירופה - בריטניה בפרט - וישראל), כיצד השפיע התהליך על העיר (Urban Decay), מאפיינים צורניים, חברתיים ותרבותיים של פרבר מערבי, יתרונותיו וחסרונותיו, תופעת הזחילה עירונית Urban Sprawl)) והגישות שצמחו למניעתה (Smarth Growth ועוד)
• עירוניות עכשיו - הביקורת כנגד תהליכי התכנון של המאה ה-20 ותפיסות עירוניות שגויות והצגת גישות תכנוניות משנות ה- 70 עד היום.

דרישות קדם:
יסודות הגיאוגרפיה העירונית

דרישות הקורס:
• נוכחות חובה
• מבחן מסכם

 
 
 Qualitative Methodologies 

שיטות מחקר איכותיות

הקורס עוסק במסורות של המחקר האיכותני ובגיבוש מחקר של בעיה מרחבית. במסגרת הקורס נבחין בין השימוש במונח "איכותני" כמונח המתאר טיפוסים של מתודולוגיות לבין השימוש במונח זה בהקשרים של פרידגמה מחקרית, קרי הנחת היסוד של הגישה המחקרית. על בסיס הבחנה זו הקורס יתמקד בארבע פרדיגמות של מחקר איכותני: הפוזיטיביסטי, פוסט-פוזיטיביסטי, תיאורטי-ביקורתי וקונסטרוקטיבי. תוכנית הקורס: 1. הנחות היסוד של המחקר האיכותי. 2. תכנון מערך מחקר של בעיה מרחבית: פרספקטיבה מושגית, הגדרת שאלות מחקר, אוכלוסיית המחקר, הגדרת יחידת החקירה המרחבית ותיחום אזור המחקר. 2. עקרונות איסוף נתונים: האדם ככלי מחקר, ידע סמוי וגלוי, איסוף נתונים מהשדה, הקשר תרבותי של נתונים, פנומנולוגיה, אתנוגרפיה. 3. שיטות איסוף נתונים: נתונים משניים (מפקדים סקרים וכו'), נתונים ראשוניים (תצפיות, ראיונות, בניית שאלונים), מגבלות מתודולוגיות של נתונים. 4. שיטות לניתוח מרחב בארכיטקטורה ובתכנון 5. שיטות מחקר במיפוי קוגניטיבי: כלי מחקר, פרוצדורות של ניסוי. 6. עקרונות ניתוח הנתונים: שלבי ניתוח, ניתוח ממפה, ניתוח ממוקד, ניתוח תיאורטי, ניתוח של מידע משני 7. הדו"ח המסכם של המחקר, תוקף מחקר.

דרך הלימוד: הרצאות ותרגול של החומר הנלמד. לשיעורים ולתרגילים יתלווה חומר קריאה שנועד להכרות קונקרטית עם הנושאים הנלמדים ולעזר בהכנת התרגילים. קריאת חומר הקריאה היא חובה וחלק מהחומר הנדרש לבחנים ולבחינה הסופית.
 

 
 
 Research Methods in Geography 

שיטות מחקר כמותיות

Research Methods in Geography

מרצה:  יצחק בננסון

 מטרות הקורס

הקורס נועד להקנות ידע וכלים לביצוע מחקר כמותי בגיאוגרפיה ויכלול הכרות עם הנושאים הבאים: שיטות סטטיסטיות לניתוח משתנים א-מרחביים ומרחביים; שיטות לחקירת התפלגות מרחבית של תופעות המוגדרות על פי מיקום האובייקטים במרחב.

 The course is aimed at providing knowledge and tools for implementing quantitative research in Geography including: Statistical analysis methods of spatial and non-spatial variables and methods to analyze spatial distributions of spatial phenomena.

דרך הלימוד

שעורי הקורס יוקדשו להרצאות ובנוסף תרגול נושאים נבחרים. תרגילי הבית מיועדים לפיתוח יכולות מיומנות בשימוש בתוכנה הסטטיסטית SPSS ומיומנות בסיסית בשימוש במערכות מידע גיאוגרפי בתוכנת GeoDA.

 דרישות קדם חובה: סטטיסטיקה לגיאוגרפים

Prerequisites: Statistics

 המלצות קדם וקורסים ללימוד בו זמני

מערכות מידע גיאוגרפיות (מבוא ל-GIS א, ב), SPSS

Recommended prerequisites and courses for simultaneous studies: GIS 1 and 2, SPSS

 דרישות הקורס

  1. הגשת כל התרגילים. התרגילים יוגשו תוך שבועיים מיום חלוקתם. הגשת כל התרגילים היא תנאי למתן ציון בקורס.
  2. מבחן – בסוף הסמסטר.
  3. יש לבקר באתר הקורס ב-Moodle לאחר כל שיעור.
  4. נוכחות בכל השיעורים היא חובה.

 ציונים  ומטלות בקורס

ממוצע תרגילים 30%, מבחן סופי 70%

Grade=   Assignments *(30%) + Exam (70%)*

 קורס המשך: שיטות מחקר כמותיות מתקדמות

מבנה הקורס:

חקר של משתנה כמותי בודד והקשר בין משתנים כמותיים

  • מבוא וחזרה על מושגי יסוד בסטטיסטיקה (אוכלוסייה, מדגם, התפלגות נורמלית, מתאם)
  • רגרסיה ליניארית
  • רגרסיה לא ליניארית

חקר של משתנה איכותי בודד וקשר בין משתנים איכותיים

  • מבחן c2 (chi-square) ובחינת השערות לקשר בין משתנים איכותיים
  • חיזוי של משתנה איכותי בדיד באמצעות רגרסיה לוגיסטית
  • תכנון מדגם

חקר של התפלגות מרחבית של משתנה כמותי

  • אפיון תפרוסת מרחבית (התפלגות פואסון(
  • אינדקס השכן הקרוב
  • אוטוקורלציה מרחבית (MORAN I)
  • תרגול מורחב: חישוב  MORAN I עם תכנת GeoDA
  • Local Indices of Spatial Association (LISA)

Course program

Analysis of phenomena characterized by one and two quantitative variables

  • Population and sample, normal distribution
  • The use of basic statistics (mean, STD, correlation)
  • Transformation of variables
  • Linear regression
  • Multiple linear regression

Analysis of qualitative variables

  • Comparison between population distributions
  • Use of the Chi-square criterion
  • Sample planning

Analysis of spatial patterns

  • Characterization of point patterns (Poisson criteria, Nearest Neighbour analysis)
  • Spatial autocorrelation (Moran I)
  • Local Indices of Spatial Association (LISA)

  ביבליוגרפיה (ספריית החוג או ספריית מדעי החברה):

  1. אילה כהן, שיטות בסיסיות בסטטיסטיקה ויישומיהן, חיפה, מכלול אקדמיה, 2003 (ספריית מדעי החברה, מספר מערכת 001922539)
  2. Bryman, Alan & Cramer, Duncan (1999). Quantitative Data Analysis: A Guide for Social Scientists. London and New York: Routledge.
  3. Clark, W.A.V & Hosking, P.L. (1986). Statistical Methods for Geographers. John Wiley & Sons.
  4. Matthews, John A.(1981). Quantitative and Statistical Approaches to Geography- a practical Manual. Pergamon Press.
  5. Shaw, Gareth and Wheeler, Dennis (1994). Statistical Techniques in Geographical Analysis (Second Edition). London: David Fulton Publishers.
 
 
 Humans, machines, spaces: the human geography of technology 

אדם, מכונה, מרחב: הגיאוגרפיה האנושית של הטכנולוגיה – ד"ר אריאל הנדל
הטכנולוגיה מעצבת את המרחב האנושי משחר ההיסטוריה. אי אפשר להפריד בין ההתפתחות האנושית, היחסים החברתיים ועיצוב המרחב הנובע מהם, ובין הכלים והפרקטיקות שנוצרו על מנת לביית את הסביבה, לפתור בעיות או לשפר ביצועים ואופני חיים. מטרת הקורס תהיה לעקוב אחרי היחסים המורכבים שבין אדם, טכנולוגיה ומרחב, על מנת לבחון את האופנים שבהם אלה מעצבים את המרחב הפיזי והאנושי כאחד. בקורס נדון בגישות שונות ליחס שבין אדם, טכנולוגיה ומרחב, ניגע בתחום המתפתח של גיאוגרפיה-לא-אנושית וננתח מקרי-מחקר ספציפיים: מכוניות ונתיבי תחבורה, מצלמות מעקב במרחב הציבורי, טלפונים סלולריים ו"מחשבים לבישים" ועוד.

 
 
 Introduction to Medical Geography 

מטרות הקורס:
הקורס מביא סקירה הסטורית ומרחבית סדורה של המחלות העיקריות שהשפיעו על התרבות האנושית מהתקופה הפליאוליטית עד הזמן החדש.
הדגש העיקרי בקורס זה הן מחלות מדבקות. מחלות כרוניות יסקרו באופן שונה בקורס המשך למתקדמים.
ברקע הדברים מבהיר הקורס את עקרונות החשיבה האפידמיולוגית, ומלמד כלים מדעים בסיסיים לחקר גורמי מחלה ושיטות לניתוח סיבות תחלואה במרחב
קהל יעד:
הקורס מיועד גם לתלמידי תואר ראשון וגם לתלמידי תואר שני, בעיקר לתלמידים שמתעניינים בקו התפר בין גיאוגראפיה והסטוריה ולתלמידים שעשויים להמשיך בקורס ההמשך המתקדם באפידמיולוגיה מרחבית בסמסטר השני (קורס מס' 0691433401).
תכנים: (לוח המועדים המצויין גמיש ויותאם לקצב ההתקדמות
מבוא: סקירה קצרה של מדעי הבסיס ומושגי היסוד באפידמיולוגיה, גיאוגרפיה ודמוגראפיה.
1. מחלות ותחלואה: הגדרות והתפתחות מושגים: ממחלות מדבקות לתחלואה כרונית
2. כלים ומושגים אפידמיולוגיים: תחלואה, תמותה, המצאות והיארעות, מדדי סיכון
3. מחלות וגיאוגראפיה: קשרי מחלה-מרחב, תנועת מחלות במרחב, מחזוריות מחלות, מחלות ואקלים
מחלות בזמנים הסטוריים
4. מצב טבעי בחברות קדומות: בריאות בחברה פליאוליטית. מה ידוע לנו ואיך.
5. בריאות בניאוליטי. מחלות במעבר מתרבות ציידים לקטים לישובי קבע: בילהרציה במצרים הקדומה.
6. מחלות בימי הביניים: עלייתן של העיר והשוק האיזורי: מגיפת הדבר במאה ה: 14.
7. מחלות ברנסנס: שינויי אקלים, מסעות תגלית ומחלות: עגבת באירופה, אבעבועות שחורות באמריקה
8. מאות 17-18, תחילת החשיבה האפידמיולוגית: לינד וויטאמין C, ג'נר וחיסון לאבעבועות.
9. מאות 18-19, תיאוריית המיאזמה ושיברה: זמלוויס ורעלת הריון, סנו וכולרה.
10. מעבר לזמן החדש: פסטר, קוך, חיסון לדיפטריה
11. מחלות בעיר התעשייתית במאה 19: שחפת
12. חזרה לטרופיים: מלאריה, צרעת ופיתוח אנטיביוטיקה.
13. מחלות חדשות-ישנות: מחלת ליים, מחלת ליגיונרים, שפעת חזירים
14. מחלות חדשות: סארס, BSE-KJD
15. איידס

 
 
 Spatial Planning in Israel 

הקורס יעסוק בתיאור וניתוח תהליכי תכנון בישראל החל מהמאה ה-19 ועד ימינו תוך התמקדות בגיבוש הידע התכנוני המקצועי וזה הנוצר בחיי היומיום ובקונפליקטים עכשוויים בתכנון בהתיחסות לשלשה מושגים: כוח ותכנון, זהויות ומשמעותן בתכנון מרחבי ופרקטיקות של התנגדות בתכנון.
דרישות קדם: יסודות הגיאוגרפיה החברתית תרבותית או יסודות הגיאוגרפיה העירונית

 
 
 Urban Planning 

תכנון עירוני

הקורס עוסק בסוגיות ליבה בתכנון העירוני בדגש גלובלי. במסגרת הקורס נסקרים הרעיונות התכנוניים המובילים, לרבות שיטות התכנון והגישות העיקריות, ומוצגות הדילמות המרכזיות בפניהן עמד התכנון במחצית השנייה של המאה העשרים. דגש מיוחד ניתן לתכנון עיר ואזור בעשור האחרון ולמשברים התכנוניים הבולטים בימינו.
מטלות הקורס: הרצאות, רפרט ובחינה סופית. לשיעורים יתלווה חומר קריאה חובה שנועד להיכרות עם הנושא.
דרישות הקורס:
• נוכחות בשיעורים.
• רפרט שמשקלו 25% מהציון.
• מבחן מסכם שמשקלו 75% מהציון של הסמסטר.

 
 
 Climate Changes 

החוג לגיאוגרפיה וסביבת האדם, ביה"ס למדעי כדוה"א - תשע"ח

שינויי אקלים  (0349-2748-01)

פרופ' הדס סערוני

מטרות הקורס

  • לימוד גישות מתודולוגיות בחקר שינויי אקלים
  • הבחנה בין שינויי אקלים "טבעיים" ל"מעשה ידי אדם" (אנתרופוגניים)
  • הבנת ממדי זמן ומרחב בשינויי אקלים
  • הכרת תהליכי ניטור של שינויי אקלים ומגבלותיהם
  • הבנת מהותו של מודל אקלימי והשוני בינו לבין מודל חיזוי מטאורולוגי
  • התוודעות למחקרים העדכניים בנושא שינויי האקלים וההיבטים הסביבתיים הקשורים בהם

מבנה הקורס (סילבוס)

קנה מידה של זמן ומרחב בשינויי אקלים והדגמתם

מתודולוגיה של ניטור שינויים אקלימיים: מה בין תנודה לשינוי אקלימי, ניטור שינויי אקלים ומגבלותיהם

מהו מודל אקלימי ומה בינו לבין מודל חיזוי מטאורולוגי

שינויים אקלימיים לאורך ההיסטוריה של כדור הארץ וגורמיהם ("שינויים טבעיים")

תנודות ומגמות שינוי בקנה המידה הגלובלי לאורך עשרות השנים האחרונות והערכת השינוי העתידי. בנושא זה נתמקד בשלושה תחומים:

             ·            קרינת השמש (dimming and brightenning)

             ·            התגברות אפקט החממה והשלכותיו האקלימיות-סביבתיות

             ·            מגמות באוזון הסטרטוספרי והשלכותיו האקלימיות-סביבתיות 

תנודות ומגמות שינוי בקנה מידה אזורי ומקומי:

  • תהליכי מידבור ואנטי מידבור והשלכותיהם האקלימיות והסביבתיות
  • שינויים בגשם:   בעיית הגשם החומצי - מהרמה המקומית לאזורית, הגברת הגשם כשינוי אקלימי מקומי

תנודות ומגמות שינוי באקלים ישראל והלבנט והקשרם הסביבתי

רשימה ביבליוגרפית (רחבה)

  1. אלפרט, פ., קריצ'אק, ש., שפיר, ח., אוסטינסק,י א., דיין, מ., חיים, ד. (2006) הקצנה אקלימית בישראל. גליליאו, גיליון אוקטובר 2006, עמ' 53-46.
  2. אנגרט, א. (2011) ההתחממות הגלובלית – העובדות המדעיות במבט היסטורי. אקולוגיה וסביבה, גיליון 3, אוגוסט 2011, 182-174.
  3. ברודאי, ד., כרמל, י., יקיר, ד. (2014) אדרבא - תגובה למאמר הדעה "איפכא מסתברא". אקולוגיה וסביבה, 5 (2), 199-198.
  4. גולן-אנגלקו, ע, בראור, י. (2008) היערכות ישראל לשינויי אקלים גלובליים. פרק א' – השלכות שינויי האקלים על ישראל והמלצות ביניים. דו"ח המשרד להגנת הסביבה, ירושלים, 143 עמ'. 
  5. גיל, י. שביב, נ. (2014) איפכא מסתברא - שני פנים לעלייה של הפחמן הדו-חמצני באטמוספרה: השפעה מתונה על טמפרטורת כדור הארץ והשפעה חיובית על הצומח, בייחוד באזורים שחונים. אקולוגיה וסביבה, 5 (2), 198-193.
  6. סערוני, ה., זיו, ב., אלפרט, פ. (2005) ההתחממות הגלובלית וביטוייה בקיץ הישראלי, מטאורולוגיה בישראל,  1-2, 13-28.
  7. סערוני, ה., זיו, ב., פרגמנט, ר., חלפון, נ., פורשפן, א., אוסטינסקי-צדקי, א. (2012), תנודות בגשמי הנגב בחמישים השנים האחרונות - האם עדות לשינוי באקלים? אקולוגיה וסביבה 3, 1, 72-61
  8. פלאנרי, ט. (2009) מחוללי האקלים–תולדות שינוי האקלים והשפעתו העתידית, מאגנס ירושלים,323 עמ'
  9. פרייס, ק. (2011) משחק מסוכן באיתני הטבע.  גליליאו, גיליון מרס 2011, 35-28.
  10. קולברט, א. (2009) רשימות מאזור אסון: אדם, טבע ושינוי האקלים. הוצאת הקיבוץ המאוחד, 188 עמ'.
  11. קישצ'ה, פ., ברקן, י., אלפרט, פ. (2003) שינויים בין-עשוריים באנומליות זרימת האוויר והגשמים בישראל. בתוך: י' אשל (עורך), מחקרי יהודה ושומרון, י"ב, מכללת יהודה ושומרון, אריאל, 389-379.
  12. זיו, ב., סערוני, ה., אלפרט, פ. (2012), מתחמם: מגמות אקלימיות הצפויות בישראל עקב ההתחממות הגלובלית. גליליאו, 163, 23-20

English

  1. Alpert, P., Ben-Gai, T., Baharad, A., Benjamini, Y., Yekutieli, D., Colacino, M., Diodato, L., Ramis, C., Homar, V., Romero, R., Michaelides, S. and Manes, A. (2002) The paradoxical increase of Mediterranean extreme daily rainfall in spite of decrease in total values, Geophys. Res. Lett., 29(11), 31-1-31-4.
  2. Alpert, P., Kishcha, P., Kaufman, Y. and Shwartzbad, R. (2006) Global diming or local diming? Effect of urbanization on sunlight availability. Geophysical Research Letters, 32: DOI: 10.1029/2005GL023320.
  3. Alpert, P., Krichak SO., Shafir H., Haim D and Osetinsky I. (2008). Climatic trends to extremes employing regional modeling and statistical interpretation over the Eastern Mediterranean.  Global and Planetary Change, 63, 163-170.
  4. http://www.tau.ac.il/~pinhas/papers/2008/Alpert_et_al_GPC_2008.pdf
  5. Baldi M, Dalu G, Maracchi G, Pasqui M and Cesarone F (2006) Heat waves in the Mediterranean: a local feature or a larger-scale effect? Int. J. Climatol. 26, 1477–1487.
  6. Barriopedro, D., Fischer, E.M., Luterbacher, J., Trigo, R.M., García-Herrera, R. (2011) The Hot Summer of 2010: Redrawing the Temperature Record Map of Europe. Science, 332(6026), 220-224, DOI: 10.1126/science.1201224
  7. Ben-Gai, T., Bitan, A. Manes, A. Alpert, P. and Rubin, S. (1999) Temporal and spatial trends of temperature patterns in Israel. Theoretical and Applied Climatology, 64, 163-177.
  8. Ben-Gai T, Bitan A, Manes A, Alpert P and Kushnir Y. (2001) Temperature and surface pressure anomalies in Israel and the North Atlantic Oscillation. Theoretical and Applied Climatology, 69, 171-177.
  9. Cohen S, Ianetz A and Stanhill G (2002) Evaporative climate changes at Bet Dagan, Israel, 1964–1998. Agricultural and Forest Meteorology, 111, 83–91.
  10. Cowie, J. (2007) Climate change: biological and human aspects. Cambridge University Press.
  11. Doherty et al. (2009) Lessons learned from IPCC AR4: Scientific developments needed to understand, predict, and respond to climate change, Bull. Amer. Meteor. Soc., 90, 4, 497-513. DOI: 10.1175/2008BAMS2643.1
  12. Dessler, A. E., (2011) Introduction to modern climate change, Cambridge University Press.
  13. Emanuel, K. (2005) Increasing destructiveness of tropical cyclones over the past 30 years, Nature, 436, 686-688, doi: 10.1038/nature03906.
  14. Geeson, N.A., Brandt, C.J. and Thorens, J.B. (Eds.). (2002) Mediterranean Desertification. John Wiley & Sons, Chichester, UK.
  15. Giorgi, F. (2006) Climate change hot-spots, Geophy. Res. Lett., 33, L08707.
  16. Hansen, J., Sato, M. and Ruedy, R. (2012) Perception of climate change. Proc. Natl. Acad. Sci., 109, 14726-14727, E2415-E2423, doi:10.1073/pnas.1205276109.
  17. Hansen, J., Sato, M. and Ruedy, R. (2013) Global Temperature Update Through 2012 - Discussion of latest data. Published by Hansen, Columbia University,  http://www.columbia.edu/~jeh1/mailings/2013/20130115_Temperature2012.pdf
  18. Hardy, J. (2004) Climate Change - Causes, Effects, and Solutions, John Wiley & Sons, 260 p.
  19. 19.Hertig E and Jacobeit J (2007) Assessments of Mediterranean precipitation changes for the 21st century using statistical downscaling techniques. Int. J. Climatol, 28, 8, 1025-1045. DOI: 10.1002/joc.1597
  20. IPCC (2013) Climate Change 2013 - The Physical Science Basis. Working Group I Contribution to the Fourth Assessment Report of the IPCC. Web: http://www.climatechange2013.org/ http://www.ipcc.ch/
  21. Issar, A. (2007) Climate change: environment and history of the Near East, Berlin, Springer.
  22. 22.Landsea, C.W. (2005) Hurricanes and global warming, Nature, 438, E11-E13, doi: 10.1038nature04477.
  23. Landsea, C.W., Harper, B.A., Hoarau, K. and Knaff, J.A. (2006) Can we detect trends in extreme tropical cyclones? Science, 313, 452-454
  24. Luterbacher, J., Dietrich, D., Xoplaki, E., Grosjean, M., and Wanner, H. (2004) European seasonal and annual temperature variability, trends, and extremes since 1500, Science, 303, 1499-1503 (DOI:10.1126/science.1093877).  
  25. Marotzke, J., Forster, P.M. (2015) Forcing, feedback and internal variability in global temperature trends. Nature, 517, 565-569 doi:10.1038/nature14117 
  26. McCarthy, M.P., Best, M.J. and Betts, R.A. (2010) Climate change in cities due to global warming and urban effects. Geophys Res Let 37: L09705, doi:10.1029/2010GL042845
  27. Meehl, G. and C. Tebaldi (2004) More Intense, More frequent and Longer Lasting Heat Waves in the 21st Century. Science. Vol. 305, 994-997.
  28. O'hare, G., Sweeney, J. and Wilby, R. (2005) Weather, Climate and Climate Change – Human Perspectives. Pearson, Prentice Hall, Harlow, 403 pp.
  29. Quereda Sala, J., Gil Olcina, A., Perez Cuevas, A., Olcina, Cantos, J., Rico Amoros, J. and Monton Chiva, E. (2000) Climatic warming in the Spanish Mediterranean: Natural trend or urban effect, Climatic Change, Vol. 46, 473-483.
  30. Philander, S. G. (2000) Is the Temperature Rising? Uncertain Science of Global Warming, Princeton University Press, Princeton, USA. 
  31. Philander, S. G. (2004) Our Affair with El Nino: How We Transformed an Enchanting Peruvian Current into a Global Climate Hazard. Princeton University Press, Princeton, USA.  
  32. Pielke, J.R. (2005) Are there trends in hurricane destruction? Nature, 438, E11, doi: 10.1038nature04426.
  33. Price C (2009) Will a drier climate result in more lightning? Atmospheric Research, 91, 479–484.
  34. Rahmstorf A, Cazenave A, Church JA, Hansen JE, Keeling RF, Parker DE and Somervillee RC (2007) Recent Climate Observations Compared to Projections. Science, 316, 5825, 709, DOI: 10.1126/science.1136843. http://www.sciencemag.org/cgi/content/full/316/5825/709
  35. Saaroni, H., Ziv, B. and Alpert, P. (2003) Long-term variations in the summer temperatures over the Eastern Mediterranean. Geop. Res. Lett.,30: 18, 1946, doi: 10.1029/2003GLO17742.
  36. Shohami, D., U. Dayan and E. Morin (2011). Warming and drying of the eastern Mediterranean: Additional evidence from trend analysis. Journal of Geophysical Research, 116, D22101, doi: 10.1029/2011JD016004.
  37. Stanhill, G. (2005) Global dimming: A new aspect of climate change, Weather, 60: 11-14.
  38. 38.Stanhill, G., Cohen, S. (2001) Global dimming. Agricultural and Forest Meteorology, 107:255-278.
  39. 39.Weart, S. (2008) The Discovery of Global Warming.  2nd ed. Harvard University Press, USA. 
  40. Xoplaki, E., González-Rouco, J.F., Luterbacher, J., and H. Wanner, (2004) Mediterranean summer air temperature variability and its connection to the large-scale atmospheric circulation and SSTs. Clim. Dyn., 20, 723-739 (DOI:10.1007/s00382-003-0304-x).
  41. 41.Ziv, B., Saaroni, H., Baharad, A., Yekutieli, D. and  Alpert, P. (2005) The indications for aggravation in summer heat conditions over the Mediterranean Basin. Geophysical Research Letters, 32(12): L12706, 10.1029/2005GL022796.
  42. Ziv, B., Saaroni, H., Pargament, R. and  Alpert, P. (2014) Trends in rainfall regime over Israel, 1975-2010, and their relationship to large scale variability. Regional Environmental Change, 14(5): 1751-1764, DOI: 10.1007/s10113-013-0414-x

  דרישות קדם: מבוא לאקלים ובעיות הסובב

חובות הקורס: נוכחות, הגשת תרגילים

ציון הקורס: בחינה (90%)  תרגילים (10%)

 

 
 
 Mathematical Models in Geography 

התפתחות מערכות מידע גיאוגרפי וצבירת נתונים מרחביים ברזולוציה גבוהה הביא לגל חדש של
מודלים גיאוגרפיים. מודלים אלו מתבססים על תורת המערכות המורכבות ועל תיאוריות גיאוגרפיות מודרניות .

הקורס נותן ידע בסיסי לגבי מודלים גיאוגרפיים ושימוש בהם. יודגש שילוב בין ידע כללי על הדינמיקה של
מערכות מורכבות לבין יכולת ליישמה לצורך הדמיה וחקר של מערכת גיאוגרפית.

חובות הקורס:
• הגשת כל התרגילים שמשקלם 60% מהציון הסופי
• עבודת סיום שמשקלה 30% מהציון הסופי
• השתתפות אקטיבית בקורס עד 10% מהציון הסופי

דרישות קדם:
• מבוא לסטטיסטיקה
• מבוא לגיאואינפארמטיקה א' ו-ב'
• שיטות מחקר כמותיות

תוכנות מחשב: EXCEL, NETLOGO http://ccl.northwestern.edu/netlogo/
 

 
 
 Soil of Israel 

בקורס יילמדו היסודות הבסיסיים להתוות קרקעות בישראל, חומרי מוצא, תנאי סביבה, גורמי זמן וטופוגרפיה וכן השפעת החומר האורגני. יילמדו שינויים הנובעים מגורמים אלה ויושם דגש על תפרושת הקרקעות בישראל. יילמדו גורמי מיון כמותיים ואיכותיים בשדה ובמעבדה ויסודות המיון העולמי. הקורס ילווה בהדגמות וסיור בחתך חוף השפלה הפנימית והרי יהודה.
 

 
 
 Remote sensing in the urban environment 

חישה מרחוק אורבנית / Application of remote sensing in the urban environment

ד"ר אלכסנדרה צ'ודנובסקי

Dr. ALEXANDRA CHUDNOVSKY

מטרת הקורס לחשוף בפני התלמיד את העקרונות הבסיסיים ויישומי חישה מרחוק בסביבה אורבאנית. הנושאים העיקריים כוללים הבנת החזרה ספקטראלית של חומרים אורבאניים שונים, ניטור זיהום אוויר באמצעות חישה מרחוק, חישה מרחוק תרמית בשטח העיר, אי-חום עירוני, מורפולוגיה אורבנית, מיון הדמאה, אקלים העיר מהיבטים שונים באמצעי חישה מרחוק.

 דרישות הקורס: קורס בנוי מהרצאה ותרגיל מחשב בתכנת ENVI. במהלך הקורס התלמידים יתבקשו לקרוא לקראת השיעור וילמדו שיטות עיבוד תמונה מתקדמות בתכנת ENVI.- תכנה לעיבוד תמונה דיגיטלית. כמו כן כל סטודנט יבחר נושא מחקר אשר יציג את עקרונותיהם במהלך הקורס (מצגת powerpoint).

שיטת ההוראה בקורס: קריאת מאמרים, הרצאות תיאורטיות, תרגול מעשי במעבדת המחשבים בתוכנות ENVI ו ARCIS, הגשת דו"חות תרגיל קצרים מדי שבוע, ועבודה מעשית אשר תסוכם במצגת. בסוף הקורס יש מבחן.

רשימת נושאים / תכנית הלימודים בקורס:
מבוא לקורס

הגדרת נושאי מחקר

חישה מרחוק בשטח העיר- סקירת נושאים עיקריים
ביצוע תיקונים רדיומטריים ואטמוספריים
מדידות בספקטרומטר שדה
מיפוי העיר בתחום התרמי

מיפוי היפר-ספקטרלי
מיפוי הסביבה העירונית
סדרות זמן - נתוני לנדסאט ו MODIS

במהלך הקורס יתקיימו מספר סדנאות-דיונים על נושאי הלימוד העיקריים

 הערכת הקורס - הרכב הציון הסופי :
הגשת תרגילים 10 %

בוחן אמצע סמסטר 15%

עבודה מעשית והצגתה בכיתה 20%
מבחן 60%

 דרישות קדם: קורס יסודות חישה מרחוק- הכרחי לרישום

 

 
 
 Basic in Hydrogeology & tracer Hydrology 

קורס משולב שמתחיל עם הקנייה ידע בסיסי של מושגי היסוד בהידרוגיאולוגיה, מחזור המים בטבע, שיטות שדה לניטור וניצול מי תהום, נקבוביות ומוליכות של סלעים, הכרת התכונות וטיפוסים שונים של אקויפרים (מאגרי מי תהום), אופי ומהירות זרימת מי התהום במדיום הסלעי, היווצרות מעיינות והקשר בין זרימה עילית למי תהום, האינטראקציה בין סלעים שונים למים תוך יצירת טיפוסי מים שונים, מקורות זיהום והשפעתם על איכות המים, צריכת מים מול מחסור - הגדרת הבעיה ופתרונות, פיתוח מקורות מי תהום תוך ניהול בר קיימא, מי תהום בישראל. בהמשך הקורס יעשה שימוש בכלים כימיים ואיזוטופיים ע״מ ללמוד לזהות בעזרתפ תהליכי זיהום והמלחה של מי תהום

דרישת קדם: מבוא למדעי כדור הארץ

 
 
 BASICS OF REMOTE SENSING 

מטרת הקורס לחשוף בפני התלמיד את הרעיונות הבסיסיים באיסוף מידע חישהמרחוק, עיבודו וניתוחו. סילבוס כללי: קרינה אלקטרומגנטית אופטית ותרמית, פלטפורמות (סוגי לווינים), חיישנים אקטיביים ופסיביים, חישה מולטיספקטרלית, תיקונים רדיומטריים וגיאומטריים, שיפור הדמאות ואריתמטיקה של הדמאות, קלסיפיקציה ליישומים שונים, חישה מרחוק של צמחיה, מים, קרקע ומינרלים שונים.
דרישות הקורס: הרצאות, 3 תרגילי חישוב ו- 5 תרגילי מחשב. במהלך הקורס התלמידים יתבקשו לקרוא לקראת השיעור ויחשפו לעקרונות שימוש בתכנת ENVI.- תכנה לעיבוד תמונה דיגיטלית. באמצע הקורס יערך בוחן אמצע-סמסטריאלי. נוכחות בשיעורים ותרגילי מחשב חובה.

 
 
 Environmental Historical Geography in the Modern Era 

תאור הקורס: הקורס סוקר סוגיות היסטוריות נבחרות בין האדם לסביבתו בעת החדשה. במהלך הקורס נעמיק את העיסוק ההיסטורי-סביבתי בזמן ונרחיב את הראייה המרחבית. הקורס מחולק לשלושה חלקים: המחיר הסביבתי של התפתחות ערי הארץ בראשית המאה העשרים, שינויי נוף הארץ במאות ה-20-19, ויחסי אדם וטבע בעולם הקולוניאלי במאות ה-19-18. בקורס משולבים מספר סיורים בשעות השיעור, אשר מדגימים את השפעת הסביבה הפיסית מן המאה ה-19 על התפתחות העיר בימינו.


נושאי לימוד עיקריים: מהי היסטוריה סביבתית?, הרעיון הסניטרי, המשמעות הסביבתית של ראשית העיור המודרני בארץ, התפיסה הסביבתית בתל-אביב בתקופת המנדט הבריטי, היחס לסביבה בעשור הראשון במדינת ישראל, השפעת המנדט הבריטי על נוף הארץ, תפיסת הסביבה הציונית, ייבוש ביצות, העברת מיני חי וצומח, היסטוריה-סביבתית באירופה וצפון-אמריקה, היסטוריה סביבתית קולוניאלית, השפעת המהפכה התעשייתית על ערי המערב, והמחיר הסביבתי של התפתחות ערי הענק במערב.


שיטת הלימוד: שיעורים, קריאה מודרכת, דיונים בכיתה. וסיורים שיתקיימו בזמן השיעור בסביבות העיר תל-אביב.
חובות התלמידים: נוכחות והשתתפות פעילה בשיעורים ובסיורים, קריאת חומר הלימוד.

דרישות קדם: אין.
ציון: מבחן- 100%

 
 
 Applied Meteorology in the Age of Climatic Changes 

הקורס עוסק ביישומים של ידע מטאורולוגי בתחומי חיים שונים וביישומים של ידע טכנולוגי בתחום המטאורולוגיה. 

 שימושים בטכנולוגיה ליישומים מטאורולוגיים

  • חיזוי מזג אוויר: גישות, מעלות ומגבלות
  • מיון סינופטי: שיטות ויישומים למחקרים אקלימיים ויישומיים
  • לוויינים מטאורולוגיים – עקרונות הפעולה ויישום הדמיות לווין לזיהוי סוגי עננים

חשיבות התנאים האטמוספריים ומידע מטאורולוגי לתחומי חיים שונים

  • תעופה – המשמעות הפיסיקלית של התנאים האטמוספריים לביצועי המטוס והשפעתם על תפקוד הטייס
  • זיהום אוויר – השפעת התנאים האטמוספריים על איכות האוויר וזהוי מצבים בעלי פוטנציאל לזיהום חמור
  • חקלאות (אגרומטאורולוגיה) – השפעת התנאים האקלימיים על צומח וחי והשלכותיהם לחקלאות

 

הלימוד משלב נושאים בפיסיקה תיאורית, כימיה וביולוגיה

דרישות קדם: מבוא לאקלים ובעיות הסובב

ציון הקורס: בחינת סיום (100%)

 
 
 Seminar in Remote Sensing 

תיאור כללי של הקורס:
במסגרת הסמינר יבחר תחום במחקר של חישה מרחוק ומיפוי מרחבי והסטודנטים יקראו, ינתחו ויסכמו את הידע המדעי בתחום תוך התמקדות באחד התהליכים בהרחבה יותר. הקורס בנוי משני חלקים: חלק ראשון בסמסטר א' - תיאורטי בו סטודנט/ית לומד להגדיר את נושא המחקר, לומד/ת נושא של סקירת ספרות מדעית בנושא ולסכמו, בונה מתודולוגית מחקר, תרשימי זרימה מתודולוגיים ולומד/ת להגדיר את ה- GAP המדעי בתחום. החלק הראשון יסוכם בעבודה תיאורטית כתובה ותיבדק על ידי המרצה. בחלקו השני של הקורס, בסמסטר ב'- הסטודנים יבצעו את המחקר באופן מעשי. בחלק זה, הקורס ישלב לימוד עיוני ומעשי של ניתוח סביבתי (על פי נושאי מחקר המוגדרים בחלקו הראשון של הקורס לכל סטודנט וסטודנט) באמצעות שימוש ב ENVI ו – ArcGIS. העבודה המעשית, את תוצאותיה, דיון והשוות התוצאות עם מחקרים אחרים בעולם תסוכם בעבודה סופית.
נושאי הלימוד עיקריים:
מבוא לקורס, בחירת נושא מחקר, הגדרת שאלות מחקר
סקירת ספרות
כתיבת מבוא
בניה וכתיבת מתודולוגיה
משתני חישה מרחוק מול משתני - GIS
אינטרקציה מרחבית בין משתנים סביבתיים רבים (מודל הגרביטציה)
בנית מודל של תוצאות תיאורטית ומעשית- ההשוואה
פיענוח תוצאות וכתיבת דיון

כל נושא יטופל הן מההיבט העיוני והן מההיבט המעשי. כמו כן, בכל נושא יבוצע תרגיל המתייחס לכל נושא ונושא הנלמד. בחלקו השני של הקורס, ביצוע התרגילים יעשה באמצעות ו- ENVIArcGIS תוך שילוב של שימוש בסיסי ב - Excel
דרישות קדם:
יסודות חישה מרחוק ו- מבוא ל- GIS
חובות הקורס והרכב הציון הסופי :
תרגילים פעם בשבויים 15%
הגשת עבודה 85%
דרישות נוכחות:
100%

 
 
 Seminar in Climate Issues 

מטרות הקורס:

מטרת העל הנה הגדרת שאלה מחקרית בתחום האקלים והסביבה, חקירתה, כתיבתה והצגתה.

בקורס זה הסטודנטים ישולבו במסגרות ובארגונים בהם ייזמו או ישתלבו במסגרת מחקר/פרויקט קיים, בהיקף של 40 שעות פעילות . הפעילות עם הארגונים תאפשר הכרות מעמיקה עם התחום והבנת האתגרים עמם מתמודדים הארגונים.

המטרות הספציפיות של הסמינר הנן:

  • הכרת מחקרים אקלימיים: תחומים, נושאים ושיטות מחקר
  • התמודדות עם בחירת נושא מחקר בתחום האקלים
  • ניסוח שאלת מחקר, מטרות מחקר ומתודולוגיה מחקרית
  • הכנת רקע תיאורטי וסקירת ספרות לנושא הנחקר
  • לימוד גישות מתודולוגיות במחקר אקלימי ותרגול שיטות לביצוע המחקר הנבחר
  • בניית דיון מדעי והסקת מסקנות
  • הצגת מחקר מדעי בתחום הנלמד כולל הכנת פוסטר

 

מבנה הקורס (נושאים שילמדו ויתורגלו בקורס):

  • תחומי המחקר האקלימי וסוגיו
  • הדגמת נושאי מחקר נבחרים בתחומי המחקר האקלימי: קלימטולוגיה רגיונלית, שינויי אקלים, קלימטולוגיה סינופטית של ישראל ואגן הים התיכון, קלימטולוגיה אורבאנית וקלימטולוגיה יישומית
  • בחירת נושא מחקר והגדרתו, ניסוח שאלת המחקר, השערות המחקר (היפותזות) והנחות יסוד
  • הגדרת מטרת העל של המחקר ומטרות ספציפיות
  • איסוף מקורות רלוונטיים ובניית רקע תיאורטי וסקירת ספרות
  • בניית מתודולוגיה מחקרית
  • רישום ביבליוגרפי וסימוכין
  • בניית ראשי פרקים למחקר והצגתם לדיון
  • הצגת רפרט של העבודה הסמינריונית ודיון בה
  • דגמי כתיבה של עבודה סמינריונית

יש לציין כי ניתן לבחור מחקר אמפירי או מחקר המבוסס על ספרות מדעית

דרישות קדם: מבוא לאקלים ובעיות הסובב

חובות הקורס: נוכחות, השתתפות פעילה, הגשת תרגילים במועד, הצגת רפרט 

ציון הקורס: עבודת הסמינר הסופית והפוסטר (60%), השתתפות פעילה (20%), הצגת הסמינר (כולל הפוסטר) (10%), תרגילים (10%)  

 
 
 Seminar in Urban Geography 

 

הסמינריון נועד לאפשר לתלמידים להתנסות במחקר הגיאוגרפי העירוני. חלקו הראשון של הקורס יתרכז בהכרת התחומים בהם יעסוק הסמינריון, ויידונו העקרונות, הכללים והשלבים בהכנת עבודה סמינריונית. בחלקו השני, יוצגו ויידונו עבודות התלמידים. נושאי עבודות הסמינריון ייבחרו מתוך תחומי המחקר בהם יתרכז הסמינר.

תחומי המחקר: יחסי גודל וארגון מרחבי של מרכיבי העיר והמטרופולין – אוכלוסייה, תשתית פיזית ומשתנים תפקודיים וחברתיים; מבנה העיר והמטרופולין; טיפוסי ערים; מורפולוגיה עירונית – דגם רשת הדרכים ודגם מרחבי של שימושי קרקע; דפוסי תנועה בעיר; היבטים חברתיים וקוגניטיביים של סביבה עירונית; קיטוב חברתי; גישות לתכנון עיר; ערים חכמות.

דרישות קדם: מבוא לסביבת האדם; מיומנות במחקר וכתיבה מדעית

חובות הקורס: נוכחות חובה, השתתפות בדיון בכיתה, הגשת הצעת מחקר והצגתה בכיתה; הגשת עבודת סמינריון אישית כנדרש ובמועד.

 

 
 
 Water and Environment 

סמינר העוסק בנושא המים בהיבטיו הרב תחומיים ובעיקר תוך התייחסות להשפעות על הסביבה. איכות ותקנות מי שתייה, מאבק הגופים הירוקים, חוק המים היתרים ותקנות, חקלאות ומים, תעשייה ומים, זיהום נחלים, זיהום מי תהום, כלכלת מים, מים וגיאופוליטיקה, מים ותכנון הנדסי, המים והעיר, מים בעולם השלישי, משק המים והדורות הבאים ועוד. בתחילת הסמינר יינתנו הרצאות על אופן הכתיבה המדעית. כמו כן, הסטודנטים יציגו במהלך הסמסטר הרצאות אישיות על נושא נבחר. סמסטר ב׳ יוקדש לעבודה מעשית בארגונים סביבתיים. בסוף הסמסטר, הסטודנטים יציגו את עבודתם וכל סטודנט יתבקש להגיש עבודה בתחום עיסוקו.

 
 
 Regional and Metropolitan Planning 

הקורס דן בהיסטורית התפתחות התכנון האזורי החל מתחילת המאה ה-20 ובמקביל התפתחות התכנון המטרופוליני. בקורס ידונו הסיבות והתנאים שיצרו צורך בתכנון אזורי ומטרופוליני, ידונו המודלים השונים של תכנון אזורי ומטרופוליני הן במערב והן בישראל . במהלך הקורס, יבחרו הסטודנטים מודלים של תכנון אזורי ומטרופוליני הידועים במערב ובמסגרת השיעורים נבחן פיתוח מודלים של תכנון אזורי ומטרופוליני בישראל תוך התייחסות לתנאים הפוליטיים, כלכליים, חברתיים ותרבותיים שהשפיעו על ההבדלים בין המודלים השונים
דרישות קדם: תכנון מרחבי בישראל או תכנון עירוני

 
 
 Identities, Planning and the Neo - Liberal City 
הקורס מתמקד בניתוח היבטים חברתיים ובעיקר ריבוי הזהויות בעיר הגלובלית וביטויים בתיאוריות, מתודולוגיות ופרקטיקות תכנוניות במאה ה- 21. ביחוד ידונו היבטים אלו בעיר הנאו ליברלית המתאפיינת בהשפעה גוברת והולכת של המגזר הפרטי ושל הפרטה גוברת והולכת של שירותים חברתיים ועירוניים ואף של התכנון העירוני. בעזרת מודלים ומושגים שונים נפענח את האופנים שבהם מתמודדות ערים שונים עם הצורך להציג מדיניות תכנונית המתייחסת לריבוי זהויות יחד עם צרכים כלכליים , פוליטיים וחברתיים שונים הקשורים לפיתוח העיר וקביעת מדיניות תכנון עירונית.
דרישות קדם: יסודות הגיאוגרפיה החברתית תרבותית (רצוי אך לא חובה), תכנון מרחבי או תכנון עירוני
 
 
 - Topological-spatial analysis of an urban environment 

                                        ניתוח טופולוגי-מרחבי של סביבה עירונית / תשע"ט              

חלקו הראשון של הקורס יתרכז בהכרת מושגים, גישות ושיטות לניתוח מרחבי וטופולוגי של סביבה עירונית, ובהם: מערכות עירוניות מורכבות (urban complex systems), תיאוריית תחביר המרחב (space syntax): מדדים לוקאליים וגלובליים מבוססי תיאורית הגרף (Graph theory), ניתוח רשתות (network analysis) ו-'עולם קטן' (small world). התפלגות המדדים והשיטות ייושמו באמצעות תוכנות לניתוח מרחבי, טופולוגי וויזואלי של רשתות גיאוגרפיות על בסיס מידע גיאוגרפי ווקטורי.

 חלקו השני של הקורס יתרכז בהכרת הקשר בין התכונות המרחביות, המורפולוגיות והפונקציונליות של הסביבה העירונית הבנויה והמבנה המרחבי שלה (מורפולוגיה עירונית), לאופן שבו היא נתפשת ומיוצגת אצל בני אדם, כיחידים וקבוצות, ולדפוסי התנהגותם המרחבית בתחומים הבאים: התמצאות במרחב, בחירת מסלולי תנועה ודגם מרחבי  של תנועת הולכי רגל וכלי רכב, התהוות מערך שימושי קרקע, צמיחה של אזורי תפקוד וגיאוגרפיה חברתית של העיר.

 דרך הלימוד: דיון בכיתה בהתבסס על קריאת מאמרים, הצגת מאמר ורפראט על ידי הסטודנטים ותירגול במעבדה  

דרישות קדם: מבוא לגיאואינפורמטיקה ב' 

חובות הקורס: הגשת תרגילים, הצגת רפרט בכיתה והגשת עבודה מסכמת

 

 
 
 Mobility, Transport and Sustainability 

ניידות תחבורה וקיימות / ד"ר יואב לרמן  (2 שו"ס)

התחבורה הינה מרכיב הקיים בכמעט בכל פעילות חברתית וכלכלית שבה אנו לוקחים חלק, והיא גם תוצאה של פעילות כזו. בשל כך, ניתן לדמות את  מערכת התחבורה למערכת הדם של החברה. מערכת התחבורה מעצבת את הניידות של החברה ובו בזמן הניידות של החברה (במרחב, בזמן אך גם בהיבטים חברתיים וכלכליים) מעצבת את הביקושים לתחבורה ולכן גם את מערכת התחבורה עצמה. מערכת היחסים המורכבת בין תחבורה וניידות נמצאת כיום באיזון הנוגד את עקרונות הקיימות. מצב זה ניתן להגדיר כ"ניידות רבת-פחמן" והוא הופך את המעבר ל"ניידות דלת- פחמן" כמטרת מדיניות מספר אחת אשר לה השלכות רחבות גם מעבר למערכת התחבורה.

הקורס "ניידות תחבורה וקיימות" יידון במרכיבים השונים של מערכת הניידות והתחבורה על מנת להבין את הגורמים וההשלכות של ניידות רבת-פחמן וכדי לנסות לקדם את המעבר לניידות דלת-פחמן. הקורס מבוסס על קריאת חומר רקע לפני כל שיעור ודיון עליו בכיתה. כמו כן יכלול הקורס השתתפות אקטיבית של התלמידים בצורת מצגות וכתיבת חוות דעת בנושאים הקשורים לחומר הנלמד. בסיום הקורס יצטרך כל תלמיד לכתוב חיבור על נושא נבחר הקשור לאחד האספקטים שנלמדו בקורס.

 הערכה:

50% - עבודת רפרט בנושא נבחר

30% - כתיבת Book review

20% - הגשת תרגילים (בזמן)

 
 
 Hyperspectral Remote Sensing 

מטרת הקורס: לימוד הבנה והרחבה של חישה מרחוק בענף הרב ערוצי. ההבדלים הבסיסיים בין החישה הערוצית הקונבנציונאלית לשיטה הרב ערוצי. הרחבת נושאי האינטראקציה של הקרינה האלקטורמנגנטית עם החומר באטומוספירה ובפני כדור הארץ והיכולת הכמותית הגלומה הטכנולוגיה, חיישנים קיימים על פלטפורמות אווירות וחלליות, הפוטנציאל והעתיד יכולת עבודה עצמית (קליטה, עיבוד וניתוח) של נתונים גלמיים היפר ספקטרליים עד למוצר המוגמר. חישה של האטמוספירה, ליתוספירה, הידרוספירה וביוספירה. תכנון גיחה, מדידות אימות בשדה, הכנת נתונים לניתוח. תיקונים אטמוספיריים, רדיומטרים וגיאומטרים, שיטות ניתוח מתקדמות לאיתור אבני בנין ספקטרליים. הקורס מושתת על תכנת ENVI ובסופו ינתן פרוייקט גמר.
 

 
 
 Spatial epidemiology 

מטרות הקורס:
הקורס ממוקד בקשרים נצפים בין מרחב (חברתי ופיזי) ובין מחלות בעולם המודרני; מלמד שיטות וכלי מחקר אפידמיולוגיים; ומסביר כיצד משלבים בהם שיטות מגיאוגראפיה.
הדגש העיקרי יהיה על המחלות הכרוניות של הזמן החדש [מחלות לב, סינדרום מטאבולי וסרטן] אבל יסקרו בו גם מחלות מדבקות ומגפתיות שמשמעותיות בארצות מפותחות כמו שפעת חזירים ועופות, סארס, איידס, BSE ועוד.
קהל יעד ודרישות קדם:
הקורס מיועד בעיקר לתלמידי תואר שני וגם לתלמידים מכל המסלולים שעשו קורס מבוא באפידמיולוגיה. כמו כן יתקבלו תמידי תואר ראשון שסיימו את הקורס בגיאוגראפיה רפואית בציון של 90 ומעלה (קורס 0691247701).
תכנים: (לוח המועדים המצויין גמיש ויותאם לקצב ההתקדמות)
מבוא וחזרה: (שבוע 1-3)
1. סקירה הסטורית של התפתחות "החשיבה הסיבתית" באפידמיולוגיה.
2. חזרה קצרה על כלים ומושגים באיפדימיולוגיה
 תחלואה morbidity ותמותה mortality
 המצאות prevalence והתארעות Incidence
 מדדי סיכון: risk ratios; relative risk
 סיכון תורם: attributable risk
3. חזרה קצרה על קשרי מחלה - מרחב:
 קשרי מחלה-מרחב,
 תנועת מחלות במרחב
 מחזוריות של מחלות,
אפידמיולוגיה גיאוגראפית של מחלות בעולם מודרני (שבוע 4-14)
4. ההתפתחות ההסטוריות של תחלואה כרונית: (שבוע 3-4)
 השפעות של תוחלת חיים על תחלואה ונפיצות מחלות
 שינויים בהגדרת מושג המחלה: מחלות מדבקות ומחלות כרוניות, דומה ושונה
 התפתחותן של מחלות שפע: (סכרת, מחלות לב)
 התפתחותן של מחלות חשיפה: (סרטן)
 התפתחותן של מחלות חדשות: (אלצהיימר, איידס, פרה משוגעת)


5. אפידמיולוגיה של מחלות לב (5-6)
 הבדלים מרחביים בהתארעות מחלות לב
 גורמי סיכון למחלות לב – מודלים רב משתניים, סיכון יחסי, סיכון מצטבר, סינרגיזם, סיכון נתרם
6. אפידמיולוגיה של הסינדרום מטאבולי (7-8)
 מגיפת ההשמנה, שומני דם, סכרת - מדדים אפידמיולוגיים של היארעות והמצאות
 מודלים חברתיים רב משתניים של התפתחות הסינדרום המטאבולי
 מודלים מרחביים לניתוח סיכוני השמנה וסכרת
 שיטות אפידמיולוגיות בסינון לסיכונים
7. אפידמיולוגיה של סרטן שד (שבועות 9-10))
 מדדים אפידמיולוגיים של היארעות, התפתאות והמצאות סרטן שד
 אפידמיולוגיה של סינון לאיתור סרטן שד: שיטות, פיענוח והערכה
8. אפידמיולוגיה של עישון וסרטן ריאות (שבוע 11))
 איך בודקים אם עישון גורם לסרטן ריאות
 האם הפסקת עישון משנה סיכון לאורך זמן - קוהורטות וסיכון אישי
9. אפידמיולוגיה של סיכונים סביבתיים: ( שבוע 12)
 האם צלילה בקישון גורמת לסרטן
 האם טלפונים סלולאריים גורמים נזקים
 שיטות מחקר לזיהוי סיכונים סביתיים
10. האפידמיולוגיה של BSE ו CJD (מחלת הפרה המשוגעת); ושל SARS: ( שבוע 13)
 מעבר מחלות בין מינים שונים
 פוליטיקה ואינטרסים כלכליים כגורמי סיכון – פרספקטיבות קצרות וארוכות טווח
11. האפידמילוגיה של HIV : ( שבוע 14)
 הראשוניות של מחלות מין בהסטוריה האנושית
 פוליטיקה גלובאלית והשפעתה על התפשטות מחלות
קריאה:
1. קריאה של מצגות ומאמרים שישלחו לתלמידים במייל כל שבוע
2. ספר יסוד באפידמיולוגיה, שישלח לתלמידים במייל.
4. מידע רקע על מחלות באתרים מרכזיים:MEDLINE CDC; WHO; NIH; BMJ; MERCK-MEDICUS; JAMA;
דרישות קדם: תלמידי תואר שני, אין. תלמידי תואר ראשון, קורס "גיאגראפיה רפואית" בציון 90 לפחות
מטלות: השתתפות בשיעורים, קריאה
בחינה וציון הסופי: בחינת בית

 
 
 Departmental Seminar 

החוג לגיאוגרפיה וסביבת האדם  - סמינר מחלקתי - תכנית ההרצאות לסמסטר ב', תשע"ט

מרכזת הסמינר: פרופ' הדס סערוני

הסמינר מתקיים בימי ג' בשעה 14:15, באולם 115, בנין יד אבנר

תאריך ,   שם המרצה , נושא ההרצאה

5.3.19

פרופ' טובי פנסטר, ראשת החוג לגיאוגרפיה ולסביבת האדם,

אוניברסיטת תל אביב

העיר, הזמן, הצדק?
עירוניות במאה ה-22

19.3.19

ד"ר עמית טובי,

המחלקה לגיאוגרפיה

האוניברסיטה העברית, ירושלים

שינויים טרנספורמטיביים ביחס לבצורות: לקחים מישראל

2.4.19

מר עדן ששון,

מתכנן ערים ומנהל פרויקטים

AVIV AMCG , תשתיות ותחבורה

מבנים נטושים באזורי הביקוש

30.4.19

מר דור פרידמן,

דוקטורנט, המחלקה לגיאוגרפיה

האוניברסיטה העברית, ירושלים

קיימות מערכות מזון בעידן גלובאלי

14.5.19

מר אורי רמון,

מנהל מכון דש"א, המרכז הלאומי לחקר המגוון הביולוגי, מוזיאון הטבע ע"ש שטיינהרדט, אוניברסיטת תל אביב

הכנת רקע אקולוגי כבסיס לתכנון מרחבי

21.5.19 (רשות)

ד"ר צבי רון – הקרנת סרט חדש (36 דקות)

כמעיין המתגבר: גילוי וחקר מערכות הנביעה התת קרקעיות בהרי יהודה

28.5.19

מר אסף הוכמן,

דוקטורנט, ביה"ס לסביבה ולמדעי כדוה"א ע"ש פורטר, אוניברסיטת תל אביב

שינויי אקלים באגן המזרחי של הים התיכון ובאזור הלבנט במאה ה- 21

11.6.19

הצגת מחקרים של תלמידי דוקטורט

החוג לגיאוגרפיה ולסביבת האדם

אוניברסיטת תל אביב

 

 
 
 Water and wastewater: pollution and treatment 

במסגרת הקורס נעסוק במקורות זיהום המים ותהליכי זיהום עיקריים של מים עילאיים וכן מי תהום. יושם דגש על הבנת הפרמטרים הכימיים-פיסיקליים המגדירים זיהום וכן נלמד שיטות לניטור מקורות מים. בנוסף, הקורס יעסוק בהבנת מערכות טיפול במי שתייה ומי שפכים וכן ביישום של טכנולוגיות מתקדמות.

 
 
 Urban Climatilogy 

סילבוס הקורס אקלים העיר

פרופ' עודד פוצ'טר

 מטרות הקורס:

העיר כגורם פיסי-אנושי משנה בצורה משמעותית את תנאי הסביבה ויוצרת תנאים אקלימיים ייחודיים המתבטאים בין השאר בהעלאת הטמפרטורות ויצירת איי חום, הפחתה במהירות הרוח ויכולת האוורור, יצירת פרצי רוח נקודתיים, יצירת משטר רוחות עצמאי והגברה משמעותית של זיהום האוויר, כתוצאה מכך הכבדה של התעוקות האקלימיות. תופעת העיור מתרחבת בצורה מהירה, הן מבחינת גודל שטחי הקרקע והן מבחינת גודל האוכלוסייה. עד סוף המאה ה- 21 צפויה רוב אוכלוסיית העולם להתגורר בישובים עירוניים. לכך תהיה השפעה ישירה על האיכות האקלימית ועל איכות הסביבה העירונית ואף העולמית בשל תרומת העיור להגברת אפקט החממה. לימוד המאפיינים הייחודיים של אקלים העיר הגורמים למאפיינים אלה חשוב ביותר מכיוון שהבנתם תועיל להפחתת השפעתם השלילית על האקלים והסביבה בעת תכנון ערים חדשות או תכנון מחדש של ערים קיימות ותסייע בבניית ערים ידידויות לסביבה.

נושאי הקורס:

  1. מבוא: מהו "אקלים העיר", התפתחות חקר אקלים העיר, דמוגרפיה של אוכלוסייה עירונית וחשיבות חקר אקלים העיר. הגורמים להבדלים בין אקלים הסביבה הפתוחה לאקלים העיר.
  2. השפעת העיר על מאזני אנרגיה: השפעת העיר על מאזני הקרינה, קרינה נכנסת וקרינה נפלטת, מאזן בין קרינה ארוכת גל לקצרת גל, אפקט הקניון, אפקט השמים הפתוחים, פנות רחובות והחומרים המרכיבים את העיר.
  3. אי החום העירוני: הגורמים להיווצרותו של אי החום, הפרמטרים המשפיעים על עוצמתו, השתנות יומית, עונתית ושנתית של עוצמת אי החום העירוני. היחס בין גדול העיר לאינטנסיביות אי החום העירוני.
  4. השפעת הגיאוגרפיה על אי החום העירוני: השפעת קווי הרוחב וסוגי אקלימיים שונים: אקלים ממוזג, אקלים טרופי, אקלים צחיח ואקלים קר. השפעת גופי מים וטופוגרפיה מגוונת (ערי חוף, ערי עמק, ערי הר) על  אי החום העירוני.
  5. שדה זרימת הרוח בתוך העיר: השפעת מבנה העיר על שדה זרימת הרוח, השפעת אפקט הקניון על עוצמת הרוח, אפקטים נקודתיים, השפעת הבניה לגובה על שדה זרימת הרוח, התפתחות משטר רוחות כפר-עיר.
  6. השפעת העיר על הלחות, עננות והמשקעים: שדה הלחות העירוני,  אפקט חבל הכביסה, התפתחות ערפילים וערפיח, עננות ומשקעים מעל אזורים עירוניים ובצל הרוח מעבר לעיר.
  7. השפעת הצמחייה על אקלים העיר: השפעה לפי גודל השטח הירוק, סוגי צמחייה, פארקים, גינות שכונתיות וצמחייה לאורך הרחובות, התנהגות של הצמחייה העירונית באזורי אקלים שונים, היווצרות "איי קור".
  8. השפעת העיור על זיהום אוויר: גורמי הזיהום בעיר, התפתחות ערפיח, תהליכי פיזור מזהמים באטמוספרה עירונית, זיהום בקניוני הרחובות.
  9. ניטור אקלים העיר בעזרת חישה מרחוק: שיטות, כלים, השוואה בין טמפרטורות משטח לטמפרטורת אוויר, מבט עין הציפור מול מבט תלת מימדי.
  10. כלים, מודלים, ותוכנות מחשב לחקר אקלים העיר: שיטת חלוקת העיר לאזורי אקלים מקומיים, תוכנות לחישוב ריכוזי זיהום אוויר, מודלים לחישוב הצללות, הדמיות שדה זרימת הרוח, מנהרות רוח, מפות איכות אקלימיות.
  11. ניתוח אירועים נבחרים של אקלים העיר: פניקס אריזונה כדוגמא לעיר מדברית, מקסיקו סיטי כדוגמא לעיר טרופית, תל אביב כדוגמא לעיר ישראלית.
  12. קלימטולוגיה אורבאנית והשלכותיה על תכנון תואם אקלים: דרכים למיתון אי החום העירוני, דרכים להגברת האיוורור בעיר, מניעת פרצי רוח נקודתיים ודוגמאות לתכנון אורבני תואם אקלים.

 חובות התלמידים: השתתפות בשעורים  על פי התקנון, ציון עובר בבחינת סוף קורס.

ביבליוגרפיה

גולדרייך, י. (1999). האקלים בישראל. רמת-גן: אוניברסיטת בר-אילן.

גנור, א' (1965) אקלים העיר באר שבע, הבדלים בין המרכז לשולי העיר, עיר בשולי המדבר, עבודת מוסמך, האוניברסיטה העברית, ירושלים.

פוצ'טר ע', סערוני ה', יעקב י', ביתן א', (2002) "השימוש בצמחיה בשטחים פתוחים ככלי לשיפור

האיכות האקלימית באזורים מטריפוליטניים באקלים ים תיכוני, בהדגמה: מטרופולין תל אביב" מחקרים בגיאוגרפיה של ארץ ישראל, ט"ז.

פוצ'טר ע' וסופר מ', "מאפייני אי החום העירוני באילת", מרחבים - קובץ מחקרים בגיאוגרפיה של ארץ והמזרח התיכון 6.

 

Arnfield J.A. (2003). Two decades of urban climate research: Areview of turbulence, exchanges of energy and water, and the urban heat island, International Jurnal of Climatology, 23: 1-26.

Balling R.C. and Brazel, S.W. (1987). Temporal variations in Tucson, Arizona summertime atmospheric moisture, temperature and weather stress levels. Journal of Climate and Applied Meteorology, 26: 995-999.

Balling, R.C. and Cerveny, R.S. (1987). Long term association between wind speeds and the urban heat island of Phoenix, Arizona. Journal of Climate and Applied Meteorology. 26(6): 712-716.

Balling, R.C. and Cerveny, R.S. (2001). Does the urban CO2 dome of Phoenix, Arizona contribute to its heat island? Geophysical Research Letters, 28(24): 4599-4601.

Balling R.C. and Nasrallah, H.A. (1991.) The impact of rapid urbanisation on summer weather stress in Kuwait City. Journal of Arid Environments, 21: 261-265.

Bitan, A., (1992), “The high climatic quality city of the future” Atmospheric Environment 26B(3) 313-329.

Brazel, A.J. (1987). Urban climatology. In Oliver, J.E. and Fairbridge, R.W. (Eds.), The Encyclopedia of Climatology, pp. 889-901, New York: Van Nostrand Reinhold.

Bitan, A., Noy, L., Turk, R., (1992). The impact of the sea shore on the climate of Tel Aviv, , Scientific Reports of the Institute for Meteorology and Climate Research of the Karlsruhe University Vol. 16, pp. 147-160, 1992.

Camilloni, I. and Barros, V. (1995). Influence of the urban heat island on the estimation of temperature trends in subtropical Argentina. Geofisica-Internacioanl, 34(2): 161-170.

Cohen, P., Potchter, P., Schnell, Y., (2014). A methodological approach to the environmental quantitative assessment of urban parks, Applied Geography, 48:87-101.

Comrie, A.C. (2000). Mapping a wind modified urban heat island in Tucson Arizona (with comments on integrating research and undergraduate learning). Bulletin of the American Meteorological Society. 81(10): 2417-2431.

Eliasson, I. (2000). The use of climate knowledge in urban planning. Landscape and Urban Planning, 48: 31-44.

Eliasson, I. and Holmer, B. (1990). Urban heat island circulation in Goteborg, Sweden, Theoretical Applied Climatology, 42: 187-196.

Goldreich, Y. (1984). Urban topoclimatology, Progress in Physical Geography, 8:336-363.

Itzhak-Ben-Shalom, H., Samuels, R., Potchter O., Alpert, P., (2016). Recent Trends and Future Predictions until 2060 of Urban Warming in Four Israeli Cities Employing the RegCM Climate Model, American Journal of Climate Change.

Jauregui, E. (1997) Heat island development in Mexico City. Atmospheric Environment, 31: 3821-3831.

Kuttler, W., Barlag, A.B., Robmann, F. (1994) Study of the thermal structure of a town in a narrow valley. Atmospheric Environment. 30(3):365-378.

Landsberg, H.E. (1981) The Urban Climate, London: Academic Press.

Lavi, A., Potchter, O., Omer, I., Fireman, E., (2016) Mapping air pollution by biological monitoring in the metropolitan Tel-Aviv area, International Journal Of Environmental Health Research, 26(3): 346-360

Moreno-Garcia, M.C. (1994) Intensity and form of the urban heat island in Barcelona. International Journal of Climatology, 14: 705-710.

Nasrallah, H.A., Brazel, A.J. and Balling, R.C. (1990) Analysis of the Kuwait-City urban heat island. International Journal of Climatology, 10: 401-405.

Oke, T.R. (1987). Boundary Layer Climates, 2d ed. New York: Methuen.

Oke, T.R., Johnson, G.T., Steyn, D.G. and Watson, I.D. (1991) Simulation of surface urban heat island under ideal conditions at night. 2: Diagnosis of causation. Boundary Layer Meteorology, 56(4): 339-358.

Oke, T.R., (1997). Urban climate and global environmental change. In: R.D. Thompson and A. Perry (Editors) Applied Climatology, routedge, London. pp. 273-288.

Saaroni, H., Ben-Dor, E., Bitan. A. and Potchter, O. (2000). Spatial distribution and microscale characteristics of the urban heat island in Tel-Aviv, Israel. Landscape and Urban Planning, 48: 1-18.

Spronken-Smith, R.A. and Oke, T.R. (1998). The thermal regime of urban parks in two cities with different summer climates. International Journal of Remote Sensing, 19: 2085-2104.

Stewart, I. D., & Oke, T. R. (2012). Local climate zones for urban temperature studies. Bulletin of the American Meteorological Society, 93(12), 1879-1900.‏

Wang, C., Middel, A., Myint, S. W., Kaplan, S., Brazel, A. J., & Lukasczyk, J. (2018). Assessing local climate zones in arid cities: The case of Phoenix, Arizona and Las Vegas, Nevada. ISPRS Journal of Photogrammetry and Remote Sensing, 141, 59-71.‏

Wienert, U. and Kuttler, W. (2002). Statistical analysis of the dependence of urban heat island intensity on latitude. Fourth Symposium on the Urban Environment, American Meteorological Society, Norfolk Virginia, May 2002, pp. 52-53.

Vardoulakis, S. Fisher, B.E.A. Pericleous, K. Gonzalez-Flesca, N. (2003). Modeling air quality street canyons: a review. Atmospheric Environment 37:155-182.

 

 
 
 Movement and Land-Use Planning in an Urban Environment 

  

פרויקט יישומי: תכנון  תנועה ושימושי קרקע בסביבה עירונית

 

לאחרונה הולכת וגוברת המודעות לחשיבות תכונות ומבנה מרחבי של הסביבה העירונית הבנויה לתפקוד, לדינמיקה ולחיוניות שלה. הפרויקט היישומי עוסק בקשר שבין המבנה המרחבי של רשת הדרכים, שימושי הקרקע (כדוגמת מסחר, פארקים, מוסדות חינוך ותחנות של תחבורה ציבורית) ותנועה – במיוחד תנועה לא-מוטורית (הליכה ברגל ורכיבה על אופניים).

 

הניסיונות להבין קשר זה חיוניים להבנת התפקוד והדינמיקה של העיר ומהווים חלק מהותי בשיח ובפרקטיקה התכנונית. מטרת הקורס להתנסות בתכנון שימושי קרקע ומסלולי תנועה לא-מוטורית תוך התחשבות בתכונות המרחביות-מורפולוגיות, תפקודיות וחברתיות של הסביבה עירונית תוך יישום ידע ודרכי חקירה רלוונטיים.

 

בשנת הלימודית תשע"ט ייערך הפרויקט היישומי בעיר תל אביב-יפו בשיתוף גורמי תכנון בעירייה.

 

 דרישות קדם: ניתוח טופולוגי של מערכת גיאוגרפית או ניתוח טופולוגי – מרחבי של סביבה עירונית 

 

 
 
 Air pollution monitoring using passive and active remote sensing 

מטרת הקורס ללמוד על מקורות זיהום אוויר, מאפייני זיהום אוויר ומעברם באטמוספרה. לחשוף את האפשרויות ומגבלות של חישה מרחוק לניטור זיהום אוויר. כמו כן לפתח מיומנות בחיפוש, הערכה, ניתוח ויישום נתונים/מידע המופיע בספרות מדעית. נושאים עיקריים אשר ילמדו בקורס: קרינה אלקטרומגנטית אופטית ותרמית, אלגוריתמים שונים להערכת אירוסולים אטמוספריים והקשרם לחלקיקים עדינים בקוטר 2.5/ 10 מיקרון, חיישנים מסוג MODIS, .GOES,MISR, השפעת שינויי אקלים על זיהום אוויר, אלגוריתמים לניטור גזים אטמוספרים, מאגרי איסוף נתונים, רשת AERONET ותכנות ב- SAS.
דרישות הקורס: הרצאות, תרגילי בית, ומספר תרגילי מחשב. כמו כן, כל תלמיד יבחר נושא מחקר אשר יציג אותו במהלך הסמסטר בפני הכיתה. עבודה זו תסוכם ותוגש למרצה בסוף הקורס ותהווה 40% מהציון הסופי. נוכחות בשיעורים ותרגילי מחשב חובה. בסוף הקורס- מבחן.

 
 
 Severe Weather Events & Their Environmental Implications 

אירועי מזג אוויר קיצוניים והקשרם הסביבתי – חלק א' - מתודולוגיות ובחינתן בהיבט הגלובלי

(מספר הקורס: 0349-4433-01) פרופ' הדס סערוני

הקדמה

אירועים קיצוניים בקני מידה שונים של זמן ומרחב – הדגמה

מושגי יסוד

המשתנים המעורבים

ההקשר הסביבתי של אירועים קיצוניים ובעייתיות ההערכה העתידית של פגיעות (Vulnerability)

ניתוח סיכונים סביבתיים – בעיות ואתגרים ("Lost in translation")   

מתודולוגיות

שיטות להגדרת הקצנה ומגבלותיהן

ניתוח תופעות אטמוספיריות

חיזוי מטאורולוגי: המרכיבים הסינופטיים, השפעות אזוריות ומקומיות, השפעות גיאוגרפיות וסביבתיות

חיזוי  אקלימי: מהו, והאם מתמודד עם חיזוי הקצנה ואירועי מזג אוויר קיצוניים?

היבט אי הוודאות (Uncertainty) בחיזוי מטאורולוגי ובחיזוי אקלימי

מגמות עתידיות בשינוי אל מול הקצנה אקלימית והקשרן להיבטים סביבתיים – הממד הגלובלי

משתנים אקלימיים (קרינה, טמפרטורה, גלי חום וקור, משקעים, התאדות)

השלכות על בצורות וסערות

שינויים בקרחונים (CRYOSPHERE)

שינויים במערכת ההידרולוגית: מים עיליים ותחתיים, צירקולציה אוקיאנית, זמינות מים מפלס הים

השלכות על אזורי חוף ודלתאות

חקלאות, מזון ואקוסיסטמה

בריאות ואפידמיולוגיה

היבטים כלכליים

 

דרישות קדם: מבוא לאקלים ובעיות הסובב

חובות הקורס: נוכחות, הגשת תרגילים ועבודת סיום הקורס במועד

ציון הקורס: נוכחות אקטיבית (20%),  תרגילים (20%), עבודת סיום (60%)

 

 
 
 Extreme weather events and their environmental implications B - Regional and loc 
מטרות הקורס:
• הכרת גישות מתודולוגיות להגדרת אירועי קיצון והתאמתן לאזורנו
• אפיון וניתוח קלימטולוגי של אירועי קיצון באזורנו: הכרת הסוגים, אפיון ממדי זמן-מרחב, הסתברות להתרחשות וכו'
• אפיון וניתוח סינופטי של אירועי הקיצון באזורנו לסוגיהם: שיטות ניתוח, הבנת הגורמים והתהליכים להיווצרותם, הדגמת ניתוחי אירוע
• הבנת הקשר שבין השלכות אקלימיות להיבטים סביבתיים ותכנוניים
• הערכות עתידיות להקצנה אקלימית באזורנו והשלכותיה הסביבתיות-תכנוניות

נושאי הקורס:
הקדמה:
הגדרת אירועי קיצון באזורנו והדגמתם בממדי מרחב-זמן
גישות מתודולוגיות לניתוח אירועי קיצון מההיבט הקלימטולוגי והסינופטי והדגמתם לאזורנו
הכרת בסיסי נתונים לניטור אירועי קיצון
היבטים תכנוניים הקשורים באירועי קיצון מהסקאלה המיידית ועד תכנון ארוך טווח
ההיבט הסביבתי של אירועי קיצון באזורנו: מטרדים סביבתיים והשלכות כלכליות-סביבתיות
אירועי משקעים קיצוניים ושיטפונות
קלימטולוגיה של אירועי גשם קיצוניים
ניתוח סינופטי של אירועי גשם קיצוניים וגורמיהם
התנאים הגיאוגרפיים והאקלימיים להתפתחות שיטפון ברמה המקומית והאזורית בישראל מגמות שינוי באירועי גשם קיצוני והערכתם העתידית
סופות ברקים: תפרוסתם המרחבית והעיתית והקשרם לתנאים הסינופטיים
סופות אבק
התנאים הגיאוגרפיים והמטאורולוגיים להתפתחות סופות אבק
קלימטולוגיה של סופות אבק באזורנו והשלכותיהן האקלימיות-סביבתיות
ניתוח אירועי מזג אוויר הגורמים לסופות אבק
אירועי רוחות חזקות (סערות)
התנאים הגיאוגרפיים והמטאורולוגיים להתפתחות סערות והקשרם למערכות הסינופטיות באזור קלימטולוגיה של סערות לסוגיהן והשלכותיהן האקלימיות והסביבתיות
היבטים תכנוניים בנושא רוחות חזקות
אירועים הקשורים בגלי חום ועומסי חום
מדדי אי נוחות והקשרם לאירועי טמפרטורה גבוהה, גלי חום ועומס חום
קלימטולוגיה של גלי חום ושל אירועי קיצון הקשורים בטמפרטורה גבוהה ועומס חום
גורמי היווצרות: מערכות "נייחות למחצה" מול הפרעות אטמוספריות בהדגמת אירועים נבחרים
מגמות שינוי והערכה עתידית
תנאי מזג אוויר פוטנציאליים לזיהום אוויר
ההיבט המטאורולוגי של שריפות יער
גורמי יסוד להתפשטות שריפות באזורנו: גיאוגרפיים, אקולוגיים ומטאורולוגיים
תפקידן של המערכות הסינופטיות האזוריות בהתפשטות שריפות יער באגן הים התיכון ובישראל
מגמות במדדי צחיחות באזורנו והקשרן לשריפות יער
מצבים סינופטיים והקשרם לצריכת חשמל

דרישות קדם: מבוא לאקלים ובעיות הסובב
חובות הקורס: נוכחות, הגשת תרגילים במועד
ציון הקורס: עבודה סופית (70%) תרגילים (30%)
 
 
 LAND RECLAMATION IN HILLY REGIONS IN THE LAND OF ISRAEL 

סילבוס - התפתחות הכשרת הקרקע באזורים הרריים בארץ ישראל  שו"ס

דר' צבי רון

החוג לגאוגרפיה ולסביבת האדם אוניברסיטת תל אביב

LAND RECLAMATION IN HILLY REGIONS IN THE LAND OF ISRAEL

Dr. Zvi Ron

מטרת הקורס

הכשרת קרקע כאחד הגורמים העיקריים להתיישבות באזורים הרריים בארץ ישראל בתקופות  ובתרבויות שונות.                                                                                                                                                         הכרת תנאי המדרונות והתפתחות הקרקע ושימור הקרקע באזורים ההרריים. התהליכים הפיסיים המעצבים אותם.

ההתיישבות ושימושי הקרקע באזורים ההרריים בארץ ישראל.

התערבות האדם בעיצוב נופי ההר בארץ ישראל ויחסי הגומלין שבין האדם לבין הנוף ההררי. ברוא הצומח הטבעי והכשרת קרקע לפיתוח החקלאות באזורים הרריים – חקלאות המדרגות בהרי ארץ ישראל, בעבר: בחקלאות הקדומה והמסורתית ובהתיישבות היהודית החדשה בדורות האחרונים. הכשרת קרקע, מחדש, לחקלאות  על ידי קק"ל.

במסגרת הקורס נצא לסיור בנושאי חקלאות המדרגות ופיתוח מעיינות לחקלאות שלחין בהרי ירושלים.

נושאי הלימוד המרכזיים:

1. אזורים הרריים בא"י כאזורים שוליים להתיישבות האדם והגורמים לראשית התיישבות האדם  בהם.

2. ראשיתה של ההתיישבות בהרים במרחבים מיוערים - ברוא היערות לצורכי פתוח חקלאות והשפעתו על סחיפת הקרקע.

3. ראשית הדרוג החקלאי: הכשרת הקרקע במדרונות והתפתחות תרבות המדרגות החקלאיות, הטרסות, כפתרון יעיל למניעת סחיפה וליצירת תנאים המאפשרים קיום חקלאות יציבה במדרונות ההרים.

4. קצב היווצרות קרקע ומידת סחיפתה במדרונות ההרים בארץ ישראל. מקור הקרקע במדרגות חקלאיות.

5. סוגי המדרגות החקלאיות ושיטות הכשרתן:  מדרגות בנויות ומדרגות חצובות. מדרגות במדרונות ומדרגות באפיקי נחלים: מבנה המדרגות החקלאיות לסוגיהן ולחלקיהן ותפקידן. מדרגות בעל ומדרגות שלחין.

6. טכנולוגיות של הכשרות קרקע קדומות , מסורתיות ומודרניות.

התפתחות המיכון להכשרת קרקע ולעיבוד חקלאי בחקלאות המודרנית בהר והשפעתו.

7. פתוח מעיינות לחקלאות שלחין בימי קדם ובחקלאות המסורתית.

8. מלונות ושומרות בחקלאות המדרגות בהרי יהודה שומרון ובגליל סוגיהן ותפקידן. תפוצתן כביטוי לשימושי הקרקע החקלאיים ולמסלע.

9. תפוצת המדרגות החקלאיות בהרי א"י . הגורמים הפיסיים והתרבותיים המשפיעים על התפרוסת, הצפיפות והמערך של המדרגות החקלאיות. יחסי המיקום שבין היישובים לבין השטחים החקלאיים במרחב ההררי.

10. חידוש ההתיישבות החקלאית היהודית והכשרת קרקע בהר בשלהי תקופת השלטון הטורקי ובתקופת המנדט הבריטי.

11. ההתיישבות החקלאית ופיתוח הכשרת קרקע וחקלאות נרחבים בחבלי ההר: בהרי ירושלים ובגליל מאז קום המדינה. תכנון שימושי קרקע חקלאיים בישובי חבל ההר.

12. דעיכתה של החקלאות ושימושי הקרקע החקלאיים בחבלי ההר מאז שנות השבעים של המאה העשרים. נטישת מרבית השטחים החקלאיים. המעבר מהתיישבות חקלאית להתיישבות פרברית.

13. חשיבות שימור המערכות הקדומות והמסורתיות של חקלאות המדרגות,  המדרגו לסוגיהן, מערכות הנביעה והמלונות – שומרות כאתרי תרבות חקלאית בהר.

 
 
 Skills in Planning: Reading and Representing the City 

מיומנויות בתכנון: קריאה וייצוג של העיר

הקורס מקנה מתודות ומיומנויות לניתוח והערכה של הסביבה העירונית טרום התערבות תכנונית. המטרה של הקורס היא לתת כלים מעשיים של קריאה וניתוח עירוני הנדרשים בעבודה התכנונית. המיומנויות כוללות למשל: ניתוח של מרחבים ציבוריים וסביבות מגורים, כלים בחשיבה מופשטת ובנייה של דיאגרמות וסכמות תכנוניות רעיוניות.

דרך הלימוד: סדרת תרגילים מעשית הכוללת בין השאר: עבודה עם תוכנות גרפיות, עבודת שטח, עבודה מעשית בכיתה והרצאות. לשיעורים יתלווה חומר קריאה שנועד להכרות קונקרטית עם הנושאים השונים שיילמדו בקורס.  דרישות הקורס: הגשת כל התרגילים שמשקלם 80% מהציון של הסמסטר, נוכחות והשתתפות בדיונים בכיתה (20%).

 

 
 
 Planning and Construction Laws: Legal and Economic Aspects 

הקורס מציג את תהליכי התכנון העירוני והשלכותיהם המרחביות, החל מהכרת המוסדות התכנוניים, סמכויותיהם ומדרג קבלת ההחלטות, הכנת תכניות בניין עיר והקניית יכולת לקרוא, להבין ולנתח תכניות בניין עיר. השלכות קנייניות - משפטיות וכלכליות של התכנון כגון: הפקעות, פגיעות בגין נזקי תכנון, ופרוייקטים מיוחדים (כגון: תמ" א 38 - חיזוק מבנים מפני רעידות אדמה, שימור מבנים). הגמישות התכנונית והשלכותיה המרחביות האפשריות. בחינת העלות הציבורית וההשפעות החיצוניות המרחביות של התכנון.
הקורס יתחלק לארבעה חלקים. החלק הראשון יעסוק בהכרת השחקנים ב"מגרש" התכנוני, הכוחות המשתתפים בהליך התכנוני (ועדות התכנון והליך התכנון) ושיתוף הציבור. החלק השני יעסוק במאזן האינטרסים של הכוחות המניעים את התכנון וההשפעות המרחביות (דוגמא - תכניות לשימור אתרים, תכניות מתאר ארציות נבחרות, תכניות רה-פרצלציה וכד'). החלק השלישי יתמקד בהכרת המסמכים הסטטוטוריים (תכנית בניין עיר, תקנון, תשריט, תכניות בינוי ועיצוב וכד'), הסטייה האפשרית מכוח החוק מהוראות התכנון (הקלות, שימושים חורגים וכד') והשלכות מרחביות. החלק הרביעי יעסוק בהיבטים כלכליים: העלות הציבורית של התכנון - החלוקה הלא שוויונית בין הנהנים מהתועלת הכלכלית של התכנון למשתתפים בנטל הכלכלי שלו. כיצד מאפשר החוק תוצאה כזו? ופרוייקטים מיוחדים שייבחרו (תמ"א 38 / שימור מבנים / פארקים לפי הנושא שיעמוד על סדר היום הציבורי בעת הקורס).
מתודולוגית יתבסס הקורס על הרצאות והכנת עבודה. כהכנה להרצאות, כהשלמה והרחבה להן, יופנו התלמידים בכל שיעור לקריאת המקור הרלוונטי מתוך הספרות המקצועית והאקדמית לרבות פסקי דין מנחים, תוך שילוב בין המחקר האקדמי לידע היישומי. סטודנט שלא יקרא וישלים את החומר לקראת השיעור שלאחריו יתקשה בהמשך.
דרישות הקורס: נוכחות חובה, השתתפות בשיעורים, קריאת החומר אליו יופנו התלמידים, הכנת עבודה/ תרגילים ועבודה סופית.
 

 
 
 Methodology of Climatic Planning 

מטרות הקורס: לימוד חשיבות שילוב גורמי אקלים וסביבה בשלבים השונים של תהליכי תכנון ובנייה, החל מהתכנון הלאומי, המשך באזורי, באורבני, שכונתי, והבית הבודד. לימוד אמצעים למניעת נזקים ומטרדים סביבתיים ולימוד דרכים להשגת נוחות אקלימית במרחב מגורי האדם תוך ניצול פרמטרים אקלימיים טבעיים. הצגת מתודולוגיה לתכנון אקלימי, הצגה של אסטרטגיות לתכנון אקלימי באזורי אקלים שונים ודוגמאות ליישומה בארץ ובעולם.
דרישות קדם: מבוא לאקלים
חובות התלמידים: השתתפות בשעורים על פי התקנון, השתתפות בסיור ועבודת שדה. בחינה מסכמת (100%).

 
 
 Geographical Thought and Methodology 

הקורס סוקר את הפרדיגמות העיקריות שהשתרשו בגיאוגרפיה המודרנית. ביחס לכל פרדיגמה יידונו העקרונות התיאורטיים והמתודולוגיים המאפיינים אותה, המושגים שכל פרדיגמה תרמה לדיסציפלינה, הפרקסיס במסגרתו היא התפתחה והביקורות המופנות אליה.

הקורס יתחיל בדיון בעקרונות המדעיים כפי שהתפתחו מאז המהפכה המדעית ויעבור במהרה לבחון באופן ביקורתי את הגדרת הגיאוגרפיה כדיסציפלינה מדעית. הקורס יתקדם באופן כרונולוגי תוך כדי סקירת ההיסטוריה של התפתחות הגיאוגרפיה מאז יוון ועד לעידן המודרני. דגש יושם על הבנת הדינאמיקה של התפתחות הדיסציפלינה מאז ראשית המאה ה-20. הפרדיגמות העיקריות שיידונו הן הדטרמיניזם הסביבתי, הגישה הרגיונלית, עליית הפוזיטיביזם הלוגי והגישות הכמותניות לאחר מלחמת העולם השנייה, גישות מרכסיסטיות והומניות שאומצו בשנות ה – 70. לבסוף יידונו הגישות הפוסט-מודרניסטיות, קונסטרוקטיביסטיות, מחקר מבוסס מידע ותיאוריות של מורכבות שמאפיינות את ראשית המאה ה-21.

מטרת הקורס היא להציג את הדינאמיות והפלורליסטיות של הדיסציפלינה, לעורר בסטודנטים את המודעות לחשיבות של הבנת הנחות המוצא של כל פרדיגמה וחוזקותיה לצד חולשותיה. כמו כן מטרת השיעור היא להקנות לתלמידים הבנה ראשונית בעקרונות המתודולוגיים המנחים והמייחדים כל פרדיגמה.

 
 
 Planning Project: Planning with Communities- Past, Present, Future. 
 
 
 Workshop in urban analytics 

קורס זה יתקיים במתכונת של אולפן בו הסטודנטים עובדים ומתדיינים באופן רציף במהלך הסמסטר על בעיות יישומית בתחום התכנון המרחבי. חלקו הראשון של הקורס יתמקד בלימוד שיטות מדידה וניתוח גיאוגרפיים מתקדמים שונים ובעיקר על שימוש בכליGIS למטרות תכנון מושכל ברמה העירונית והאזורית. חשיבותם של כלי המדידה והניתוח הללו גדלים בימינו לאור השפע והזמינות של מידע ושיטות איסוף נתונים דיגיטליים. בחלקו השני של הקורס יעבדו הסטודנטים בצוותים קטנים על נושאים תכנוניים מעשיים. בכל שנה יתמקד הקורס בחקר מקרה ספציפי תוך שיתוף ומפגשים עם אנשים רלוונטיים מהסקטור הפרטי ו\או הציבורי.

 
 
 Planning theories: Complexity, information and the city 

תיאוריות בתכנון ועיצוב עירוני:

מורכבות, קוגניציה, אינפורמציה והעיר – פרופ' יובל פורטוגלי

 

סמינריון מ.א, סמ' א, תשע"ח, 2017-8

יובל פורטוגלי

תיאוריות המורכבות של העיר (תמ״ע) מציעות לראות את העיר כמערכת פתוחה ומורכבת שנמצאת כל הזמן בתנועה והיא מאופיינת בתופעות של ארגון עצמי, מבנה פרקטלי, אי-ליניאריות ומבנה דואלי. במערכת שכזו המבנה של העיר נוצר בתהליך של ארגון עצמי, "מלמטה למעלה", מתוך האינטראקציה בין הסוכנים העירוניים הפועלים בעיר. על פי המדע הקוגניטיבי האינטראקציה בין הסוכנים העירוניים והדרך בה הם פועלים בעיר נובעת מיכולותיהם הקוגניטיביות הבסיסיות, ממבנה הזיכרון המיוחד להם, ומן הדרך בה הם מעבדים, תופסים וזוכרים את המידע המרחבי. תיאורית המידע (האינפורמציה) מוסיפה על כך שהאינטראקציה שבין הסוכנים העירוניים ובינם לבין העיר נעשית באמצעות מידע שנוני-כמותי, מחד גיסא, ומידע סמנטי ופרגמטי, מאידך גיסא. מטרת הסמינר לחקור את המשמעויות של המבט המשולב הנ"ל על העיר לתיאוריה ולפרקטיקה של תכנון ועיצוב העירוני.

נושאי הלימוד. חלק א: תיאוריות המורכבות ותיאוריות המורכבות של העיר. המדע הקוגניטיבי והעיר. תיאוריות האינפורמציה והעיר. חלק ב: תיאוריות תכנון ועיצוב עירוני. מורכבות, קוגניציה, אינפורמציה והעיר—משמעויות לתכנון ועיצוב עירוני.

מקורות.

Alexander C, 1971, "The state of the art in design methods" DMG Newsletters 5

Batty M, 2005 Cities and Complexity (MIT, Massacusetts)

Hermann Haken, Juval Portugali2015 . Information adaptation: The interplay between Shannon information and semantic information in cognition. SpringerBriefs. Springer, Heidelberg, Berlin.

Hall Peter (1988/2002) Cities of Tomorrow: An Intellectual History of Urban Planning and Design in the Twentieth Century

Jones J.C. 1970. Design Methods: seeds of human futures. John Wiley & Sons Ltd., London.

Portugali, J. 2011. Complexity, Cognition and the City, Springer, Heidelberg, Berlin.

Juval Portugali, Han Meyer, Egbert Stolk and Ekim Tan (Eds.)  2012Complexity Theories of Cities Have Come of Age. Springer, Heidelberg, Berlin.

Juval Portugali and Egbert Stolk 2014. A SIRN view on design thinking – An urban design perspective. Environment and Planning B: Planning and Design. 2014, Vol. 41, 829-846

Juval Portugali and Egbert Stolk.  2016Complexity, Cognition Urban Planning and Design. Springer, Heidelberg, Berlin,

Rittel H W J, Webber M M, 1973, "Dilemmas in a general theory of planning" Policy Sciences 4 155-169

Simon H, 1996 The Sciences of the Artificial, 3rd edition (MIT Press, Cambridge, MA)

 

 
 
 Advanced theories in urban planning and design 

ויכוחים בתיאוריות מתקדמות בתכנון

צמיחה מואצת של המרחב העירוני מעלה דילמות רבות לגבי הכוח והרלוונטיות של המעשה התכנוני להשפיע ולחולל שינוי. יתירה מזו, השונות הגיאוגרפית והתרבותית בין אזורים שונים בעולם הופכת חלק נכבד מהכלים התכנוניים ללא רלוונטיים ומציבה אתגרים חדשים בפני המתכנן. הקורס עוסק בויכוחים סביב הדילמות המרכזיות בשיח התכנוני העכשווי כפי שמפורט להלן:

 

  • Slums etc.
  • Assemblage and critical urbanism,
  • Gentrification,
  • Planning for the unexpected, disaster, conflicts etc.
  • The market as the new emperor,
  • The Urban Question/introduction
  • Conceptual Challenges.

דרך הלימוד: הרצאות ודיונים כיתתיים. לשיעורים ולתרגילים יתלווה חומר קריאה שנועד להכרות קונקרטית עם הנושאים הנלמדים.

דרישות הקורס: קריאה והשתתפות בשיעור [30%]. עבודה מסכמת [70%].

 
 
 Oral Final Examination 
הבחינה נועדה לסכם את לימודי התואר השני בחוג לגיאוגרפיה וסביבת האדם ומתבססת עליהם. מטרתה לבדוק את הידע והיכולת המדעית-מחקרית של המסיימים תואר שני מהיבט מושגי/קונספטואלי, מתודולוגי ואינטגרטיבי, בהתאם למסלול הלימודים שבו יקבלו את התואר השני. תלמידים שעומדים לסיים את כל חובותיהם לתואר יירשמו לבחינת הגמר באמצעות טופס "רישום לבחינת גמר לתואר שני" (ניתן להורדה באתר החוג) בו תופיע רשימת תחומי הידע שבהם תיערך הבחינה בכל אחד ממסלולי הלימוד. את הטופס יש להגיש למזכירות החוג עד חודש מתחילת הסמסטר בו התלמידים מעוניינים להבחן (בחינת הגמר תיערך בשני מועדים קבועים בשנה, בתום סמסטר א' ובתום סמסטר ב'). חודש לפני מועד הבחינה התלמידים יקבלו את הנושא והמאמרים שעליהם תתבסס הבחינה בתחום הידע שלהם, בצירוף שאלות מנחות שנועדו לסייע להם להתכונן לבחינה. על בסיס זה יכין התלמיד מסמך כתוב ומצגת שבעזרתה יציג במהלך הבחינה בעל פה את הנושא ואת תשובותיו בהתאם לשאלות המנחות.