| |||||||||||||||||||||||||||||||||
![]() |
![]() |
||||||||||||||||||||||||||||||||
מבוא למשפט עברי ומבוא למשפט אסלאמי
Introduction to Jewish Law and Islamic Law |
1411-9108-20 | ||||||||||||||||||||||||||||||||
---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
|
מבוא למשפט עברי ומבוא למשפט אסלאמי – ד"ר לוי קופר, הקאדי ד"ר איאד זחאלקה
רכיב "המשפט העברי" הוא הכינוי המודרני שניתן למערכת המשפט המפותחת והמורכבת שנהגה הלכה למעשה מתקופת המשנה והתלמוד ועד לימינו. שיטת משפט זו הייתה נהוגה בקהילות יהודיות ברחבי העולם. "ההלכה" הוא מונח רחב יותר, הכולל גם תחומי משפט שאינם חלק ממערכת משפט מודרנית. "המשפט היהודי" יכול לשמש שם נרדף להלכה, תוך כדי הדגשת האופי המשפטי של ההלכה.
למרות העדרה של מדינה ריבונית, זכו היהודים ברוב מקומות מושבותיהם לאוטונומיה שיפוטית שמכוחה חיו על פי המשפט היהודי. הם הפעילו בתי דין שדנו על פי ההלכה, הם הקימו מוסדות חקיקה כדי לתקן תקנות ולגזור גזרות, והם נעזרו בסמכויות שהוענקו להם כדי לקיים סדרי שלטון. במקביל, עסקו היהודים בלימודה, בפיתוחה, ובשכלולה של ההלכה – הן מבחינה תיאורטית והן מבחינה מעשית – תוך התאמתה לצרכי החיים המשתנים.
"המשפט העברי" כולל את רוב ענפי המשפט העיקריים המוכרים לנו משיטות משפט אחרות; לרבות דיני חוזים, דיני נזיקין, דיני עונשין, סדרי דין, דיני ראיות, ועוד. בשנים שלפני הקמת מדינת ישראל, הקימה קבוצה של עורכי דין יהודיים את "חברת המשפט העברי" שביקשה להכשיר את המשפט העברי ולעדכן אותו באופן שיוכל לשמש בתור משפטה של מדינת היהודים. חזון זה לא התממש. למרות זאת, המשפט העברי השפיע בהקשרים שונים על המשפט הישראלי ועל השיח המשפטי שהתפתח במדינת ישראל.
קורס זה יבקש לעמוד על עקרונות היסוד של המשפט העברי ובכך להיחשף לעולמו המיוחד – ולעתים הייחודי. נכיר את ההיסטוריה של המשפט היהודי, את מקורותיו העיקריים, ואת דרכי החשיבה המאפיינים את עולם ההלכה. בין הנושאים אשר יידונו: שפיטות; מוסר ומשפט; מקורות המשפט; מוסדות החקיקה והשיפוט של המשפט העברי; משפט וספרות; יחסי הגומלין בין המציאות לבין נורמות משפטיות; ועוד.
לימוד סוגיות שונות במשפט העברי יביא אותנו לעסוק בשלושה היבטים: השיטה, התכנים, והמשמעות המשפטית הרחבה. בכך, נשתדל לפתוח צהר לכיווני חשיבה שונים מאלו המוכרים לנו במשפט "המערבי" המודרני. היחשפות לכיווני חשיבה חדשים אלה נועדה לחדד את החשיבה המשפטית שלנו ולתרום להבנה טובה יותר של תופעת המשפט בהקשרו הרחב. בכך קורס זה הוא חלק מההכשרה האינטלקטואלית של משפטנים עתידיים.
רכיב "המשפט האסלאמי" הקורס נועד להקנות לסטודנט ידע כללי על המשפט המוסלמי, ויישומו הלכה למעשה בבתי הדין השרעיים בישראל.
הקורס יתמקד בסקירה היסטורית, אשר תתאר את האסלאם כדת וכשיטת משפט. לאחר מכן, יעסוק הקורס בהתפתחות המשפט המוסלמי במשך הדורות ההיסטוריים השונים, מראשית האסלאם ועד העידן המודרני. לאחר מכן ידון הקורס במקורות המשפט המוסלמי, ובאסכולות העיקריות שהתפתחו. כמו כן נדון בתרומתם של משפטנים קלאסיים בולטים, שהשפיעה רבות על עיצוב המשפט המוסלמי.
החלק השני של הקורס, יעסוק בלימוד מערכת בתי הדין השרעיים בארץ; סמכויותיהם של בתי הדיו השרעיים, והדינים הנוהגים בבתי הדין השרעיים. הקורס יציג את התחומים השונים של המשפט המוסלמי, אולם דגש מיוחד יושם על תחום המעמד האישי, אשר נחשב ללבה של השריעה, ואשר מיושמת בו השריעה במדינות מוסלמיות שונות, לרבות בישראל. הקורס יתמקד בעיקר בסוגיות בדיני המשפחה המוסלמים; דיני נישואין, דיני גירושין, מזונות אישה וילדים, משמורת ילדים והסדרי ראיה ואפוטרופסות.
מרכיבי הציון במבוא למשפט עברי: עבודות 20%, בחינה סופית 80%.
אופן הבחינה: ללא ספרים.
מרכיבי הציון במבוא למשפט אסלאמי: בחינה סופית 100%.
ציון מיטיב של 5 נקודות עבור השתתפות פעילה בשיעורים.
שיטת הבחינה: ללא ספרים.