בית הספר לחינוך ע"ש חיים וג'ואן קונסטנטינר

חינוך מודע מגדר – Gender Awareness in Education

0723-2017

תואר ראשון, ביה"ס לחינוך

סמסטר א', תשע"ט

המרצה:           ד"ר הדר נץ

דוא"ל:             hadar.netz@gmail.com

יום ושעה:         יום ג' 10:15-11:45

מקום:               בניין שרת, חדר 006

שעת קבלה:     יום ג', בניין שרת, חדר 347, בתיאום מראש

תיאור כללי

תפיסות מגדריות מתגבשות אצל הילד/ה בין היתר במסגרת ובהשפעת מערכת החינוך. נשות ואנשי חינוך, כמו כל בני האדם, נוטים לפעול מתוך אידאולוגיות דומיננטיות באופן בלתי מודע. מחקרים מראים שנשות ואנשי חינוך מאמינות/ים כי הן/ם מיישמות/ים חינוך שיוויוני בעוד שהלכה למעשה המצב מורכב בהרבה. מטרת הקורס הינה להעלות את המודעות לנושא של מגדר בחינוך, לבחון פרקטיקות מינניות סמויות ולתת כלים לקידום פרקטיקות שיוויוניות ומודעות מגדר.

מטרות הקורס

לפתח חשיבה ביקורתית ומודעות לנושאים הקשורים לשפה, מגדר וחינוך

להעלות את המודעות לנושא של מגדר בחינוך

לבחון פרקטיקות מינניות סמויות

לרכוש כלים לקידום פרקטיקות שיוויוניות ומודעות מגדר

דרישות

נוכחות והשתתפות פעילה בדיונים הכיתתיים

קריאה בחומרי הקורס על פי הנחיית המרצה

רפראט: העבודה על הרפראט תהיה בזוגות. יש לבחור בתחום אחד מתוך התחומים הנלמדים (לדוגמה, שפה ומגדר בספרי לימוד, שפה ומגדר בספרי ילדים, עמדות של מורות וכו') ולערוך מחקר זוטא בתחום שנבחר. ברפראט יוצגו הנתונים והממצאים הראשוניים ונקיים דיון כיתתי בחומרים המוצגים.
ציון עובר ברפראט הוא תנאי להגשת עבודת סיכום. 

עבודה מסכמת: העבודה הינה הרחבה והעמקה של עבודת המחקר שתוצג ברפראט. (מועד אחרון להגשה: 27.2.2019)

הערכה

נוכחות והשתתפות פעילה בדיונים הכיתתיים     10%

רפראט (עובר/נכשל)                                          10%

עבודה מסכמת                                                  80%

לוח נושאים וקריאה

תאריך

נושא

לקריאה

1

16.10

מבוא

2

23.10

שפה ומגדר

אריאל, מ' (1986). נשים וגברים ביד הלשון. קרית טבעון: אוניברסיטת חיפה, ביה"ס לחינוך של התנועה הקבוצית אורנים.

3

6.11

גישות מהותניות

טאנן, ד' (2003). קצר: למה אין הבנה בין נשים וגברים. פרקים 1–3 (עמ' 19–94). תל אביב: מטר.

4

13.11

על הקשר שבין שפה ומגדר

נץ, ה' וכוזר, ר' (2015). 'ראשת עיר זה דבר הזוי': עמדות של ראשוֹת מוסדות כלפי התחדיש הלשוני 'ראשה'. הרצאה שניתנה בכינוס ה-14 של האגודה הישראלית לחקר שפה וחברה, מכללת סמינר הקיבוצים, יוני 2015.

5

20.11

שפה ומגדר בגן הילדים ובבית הספר

אלפרט, ב' (2010). פיתוח מודעות לשוויון בין המינים בקרב מתכשרות לחינוך בגיל הרך באמצעות עבודת שדה. בתוך א' הרצוג וצ' ולדן (עורכות), על גב המורות: כוח ומגדר בחינוך (עמ' 310-289). ירושלים: כרמל.

ברייר בן מוחה, ט' (2015).  מנהיגותה ברמת גן: מנהיגות חינוכית מודעת מגדר מפלסת דרך. פרק חמישי: בובים.

אברהמי-עינת, י' (1998). דפוסי אינטראקציה בין מורים לתלמידות בלימודי המדעים בבית הספר. בתוך ר' זורמן ונ' קרונגולד (עורכות), טיפוח בנות מחוננות בתחומי המדעים (עמ' 47-43). ירושלים: מכון סאלד.

6

27.11

שפה ומגדר בספרי לימוד

וחציית גבולות מגדריים

Evans, L. & Davies, K. (2000). No sissy boys here: A content analysis of the representation of masculinity in elementary school reading textbooks. Sex Roles, 42(3), 255-270.

ברייר בן מוחה, ט' (2015).  מנהיגותה ברמת גן: מנהיגות חינוכית מודעת מגדר מפלסת דרך. פרק שלישי: אינני בוכה אף פעם.

7

4.12

מגדר וחינוך גופני

קוש-זוהר, ט' (2017). (עדיין) זורקת כמו ילדה. בתוך ד' חרובי וט' קוש-זוהר (עורכות), פורצות גדרות: חינוך ומגדר בשדות שיח מגוונים (עמ' 89-71). תל-אביב: הוצאת גמא והוצאת הקיבוץ המאוחד.

8

11.12

שפה ומגדר בספרות ילדים – ייצוג של נשים וגברים בספרות הקאנונית

Weitzman, L. J., Eifler, D., Hokada, E., & Ross, C. (1972). Sex-role socialization in picture books for preschool children. American Journal of Sociology, 77(6), 1125-1150.

ברייר בן מוחה, ט' (2016).  שואגות מתוך דפי הספר: על היעדרן של דמויות נקביות בספרות הילדים, ומשמעות ההיעדר הזה. הפנקס.

9

18.12

שפה ומגדר בספרות ילדים – ספרים פמיניסטיים

Netz, H. & Kuzar, R. (submitted). Feminist gender ideologies in picture books.

Bartholomaeus, C. (2016). ‘Girls can like boy toys’: Junior primary school children's understandings of feminist picture books. Gender and Education, 28(7), 935-950.

10

25.12

רפראטים

11

1.1

רפראטים + הנחיות לעבודת הסיכום

12

8.1

רפראטים + סיכום קורס

*** שימו לב: ייתכנו שינויים בתכנית הקורס.

קריאה נוספת:

אלמוג, ש' (2006). קודיפיקציה עברית: שפת המשפט ושפת השוויון. משפט ועסקים ד', 539–559.

אלקד-להמן, א' (2010). ביאליק לילדים: סוגיית המגדר בשירים ובאיורים 1922–2008. עיונים בשפה וחברה, 3(1), 31–66.

אריאל, מ' (1985). תכירו זאת אשתו. נגה, 10, 14–19.

גלזנר, ל' (2017). "היה הייתה ילדה קטנה...": מעשיות, מעשיות-מחודשות ומודל הגיבורה האקטיבית. בתוך ד' חרובי וט' קוש-זוהר (עורכות), פורצות גדרות: חינוך ומגדר בשדות שיח מגוונים (עמ' 149-125). תל-אביב: הוצאת גמא והוצאת הקיבוץ המאוחד.

דויטשר, ג' (2011). בראי השפה: כיצד המילים צובעות את עולמנו. תל אביב: חרגול ועם עובד.

דנינו-יונה, ג' (2017). ילדות טובות: הבניית יחסים מגדריים בספרות הילדים הישראלית הקנונית. תל אביב: רסלינג.

וימן ג' (2000). מגדר ופרסומות: נשים וגברים בתשדירי הפרסומת הטלוויזיונית בישראל. מגמות, 3, 485-466.

למיש, ד' (2011). "הבנים על הבנות": מיפוי מגדר ומשפחה של תוכניות טלוויזיה לילדים בישראל. מסגרות מדיה, 6, 88-61.

מוצ'ניק, מ' (2006). סטראוטיפים מגדריים בלשונו של דויד גרוסמן. חלקת לשון, 38-37, 60-49.

מוצ'ניק, מ' (2007). הבדלי מגדר כמסר חברתי בביטויי סלנג. סוגיות חברתיות בישראל, 3, 20-5.

מוצ'ניק, מ' (2012). מנכ"ל או מנכ"לית? האם אפשר למנוע מיננוּת בשפה העברית? בתוך: מ' מוצ'ניק וצ' סדן (עורכים), מחקרים בעברית החדשה ובלשונות היהודים – מוגשים לאורה (רודריג) שורצולד (עמ' 505-487). ירושלים: כרמל.

רודין, ש' (2015). הילדה החדשה: ייצוגי ילדוֹת בספרות הילדים הישראלית לגיל הרך. חוקרים@הגיל הרך, 3, 80-55.

Bartky, S. L. (1990). Foucault, femininity and the modernization of patriarchal power. In S. L. Bartky (Ed.), Femininity and domination: Studies in the phenomenology of oppression (pp. 63-82). New York: Routledge.

Boroditsky, L. (2009). How does our language shape the way we think? What’s Next, 116-129.

Cameron, D. (1996). The language–gender interface: Challenging co-optation. In:  V.L. Bergvall, J.M. Bing, A.F. Freed, Rethinking Language and Gender Research: Theory and Practice (pp. 31–53). London: Longman.

Lavy, V., & Sand, E. (2015). On the origins of gender human capital gaps: Short and long term consequences of teachers’ stereotypical biases (No. w20909). National Bureau of Economic Research.

Sadker, D., & Zittleman, K. R. (2009). Still failing at fairness: How gender bias cheats girls and boys in school and what we can do about it. New York: Scribner.

Smith, R. S. (1995). Young children's interpretations of gender from visual text and narrative. Linguistics and Education, 7(4), 303–325.

Young, I. M. (1980). Throwing like a girl: A phenomenology of feminine body comportment motility and spatiality. Human Studies, 3(1), 137-156.

חובת יושר ואיסור הונאה בעבודה אקדמית:

הצגת מחשבותיו, רעיונותיו, שיפוטיו, ממצאיו וכתביו של הזולת ללא אזכור מקורם היא אסורה ומהווה הונאה בעבודה אקדמית. ציטוטים מדויקים (מילה במילה) מעבודה שפורסמה או אף שלא פורסמה של מישהו אחר חייבת להיות מלווה במרכאות או בציון גרפי אחר המבחין בין הציטוט לבין שאר העבודה (כגון אות מוטה וכדומה), בציון המקור בסוגריים תוך ציון מספר עמוד מדויק או ציון אחר בתוך המקור ממנו נלקח הציטוט, ובנוסף אזכורו המלא של המקור ברשימת מקורות בסוף העבודה. סיכום רעיונות של הזולת במילים של כותב/ת העבודה חייב להיות מלווה בהתייחסות למקור בסוגריים תוך ציון ברשימת המקורות בסוף העבודה. גם תרגום ממקור שאינו בעברית חייב באזכור ובהפניה מדויקים כפי שהוסבר כאן. ציטוט מדויק, או שימוש במקור שנמצא באינטרנט, כולל מקור שאין ציון על זהות מחברו, מבלי לציין במפורש בעבודה מהיכן נלקח, אסור לחלוטין, למעט במסגרת כללי הציטוט והאזכור שהובאו לעיל.

בנוסף, חל איסור מוחלט להיעזר באדם אחר לכתיבת העבודה, לעריכתה, לאיסוף מקורות ולסיכומם, לבניית כלי המחקר וכדומה למעט ייעוץ סטטיסטי שגם עליו חובה לדווח למנחה/ת העבודה. למען הסר ספק יודגש כי איסור זה חל גם על עריכה לשונית. תהיה התחשבות בהערכת הכתיבה של מי ששפת אימה/ו איננה עברית או אנגלית וקשיי שפה לא יפגעו בציון.

הימנעות מעמידה מלאה בכללים אלה עלולה להוביל להאשמה של הונאה בעבודה אקדמית, לפסילת העבודה והקורס ולהעמדה לדין בפני ועדת המשמעת האוניברסיטאית, שמטילה עונשים כבדים על המורשעים.

חשוב מכל, אנו מצפות ומצפים מתלמידותינו ומתלמידינו לנהוג ביושר, לכתוב את עבודתן/ם באופן עצמאי לחלוטין ולהציג את עבודתן/ם תוך הבחנה ברורה בין החלק העצמאי והמקורי ובין החלק המסתמך על מקורות אחרים. הלימודים באוניברסיטה הם בחינה אישית של התלמידות/ים ואנו מצפות לקבל עבודה מקורית שדרכה יישפטו היכולות של התלמידות/ים ורעיונותיהן/ם המקוריים.