בית הספר לחינוך ע"ש חיים וג'ואן קונסטנטינר

אי שוויון בראי מערכת החינוך – 2020

Inequality in Education
טלי שהרבני

מספר הקורס

מועדים

מקום

אתר הקורס

0723-2013

סמסטר ב', יום  ד'

10-12

בניין שרת

חדר 307

http:// moodle.tau.ac.il

שעות קבלה

טלפון

דואר אלקטרוני

 בתאום מראש

0544-707082

shahrabani@mail.tau.ac.il
 

תיאור:
ההכרה בזכות קיומם של דעות, השקפות, צרכים ורצונות שונים בחברה מניח את יסודות הקורס הכוללים: ריבוי של כלים לניתוח המציאות החברתיות, עידוד לביקורתית ורפלקסיבית ופתיחות רעיונית. הפלורליזם והפרגמטיזם, לפי השקפה זו, תורמים לדיפוזיות בין גבולות חברתיות ואף עשויים לתרום כנגד תהליכים של אי שוויון ושעתוק במערכת החינוך. מהלך הקורס מלווה במציאת האמצע, בין הסקפטיזם והדוגמטיזם הפילוסופי, במטרה לזהות פתרונות מעשיים לקונפליקטים וסתירות במציאות ישראלית של מגוון עמוק.

הקורס יציג את היקף אי השוויון בחינוך בישראל ויתמקד במספר נושאים: תופעת הגיוון במערכת החינוך, העלאת הזכאות לבגרות ורפורמת 5 יח"ל מתמטיקה, תהליכי הסללה לחינוך העיוני וטכנולוגי במאה ה-21, שינוי עתידי במבנה ההשכלה הגבוהה, מעורבות הורים ומודלים  הבוחנים בתי ספר מצליחים בעולם. בחלק מהשיעורים ישתתפו מרצים אורחים.

ידע קודם:

נדרש להכיר את התיאוריה הביקורתית והתיאוריה הפונקציונלית ומושגיהם המרכזיים.

חובות הסטודנטים:
1.מבחן בית בסוף הקורס.

2.תלמידים שיחסירו מעל לשלושה שיעורים ייאלצו לחזור על הקורס בסמסטר אחר.

3.הקורס מתקיים גם דרך האתר. לפיכך באחריות הסטודנטים/יות להיכנס לאתר באופן שוטף ולהתעדכן.

מיקוד המאמרים למבחן יפורסם בהמשך הסמסטר

הערה: סדר השיעורים הוא אופציונלי ונתון לשינויים בהתאם להתקדמות בכיתה

רעיון מרכזי – חזרה על מושגים ותיאוריות לניתוח מציאות חברתית

ובחינת מגמות בהרכב האוכלוסייה ובשוק התעסוקה

Mills, C. W. (2010). Private troubles, public issue, in Giddens, A. and Sutton, P. W. (Eds.) Sociology: Introductory Readings, (3rd Edition).  Polity Press, Cambridge, London. pp. 5-9.

רעיון מרכזי - מציאות חברתית של מגוון עמוק

מזרחי, נ. (2017). הסוציולוגיה בישראל לאן? מסוציולוגיה של חשד לסוציולוגיה של משמעות. מגמות. (2)עמ' 83-87.

Fukuyama, F. (1989). The end of history? The national interest, (16), 3-18.‏

Galston, W. A., & Galston, W. A. (2002). Liberal pluralism: The implications of value pluralism for political theory and practice. Cambridge University Press.

Boltanski, L., & Chiapello, E. (2005). The new spirit of capitalism. International Journal of Politics, Culture, and Society, 18(3-4), 161-188.
 

‏‏

רעיון מרכזי - מבחני בגרות כמקרה בוחן לסטנדרטיזציה בחינוך

Addi-Raccah, A. (2019) Schools and Matriculation Diploma: A Contextual Perspective of the Israeli Education System.

איתן רגב וגבריאל גורדון: הגידול במספר הסטודנטים של בוגרי 5 יחל במתמטיקה. כנס אלי הורביץ לכלכלה וחברה. 2019. עד עמוד 17. אוחזר בפברואר 2020.

הגידול במספרם של לומדי 5 יחל במתמטיקה - המכון הישראלי לדמוקרטיה - איתן רגב וגבריאל גורדון

איילון, ח'. (2000). לימודי מתמטיקה ומדעים בחינוך הערבי בישראל: מקרה של אי שוויון מגדרי בלתי צפוי. בתוך ש. שלסקי (עורך). מיניות ומגדר בחינוך, עמ' 63-83. תל-אביב: אוניברסיטת תל-אביב, הוצאת רמות.

Ayalon, H., & Gamoran, A. (2000). Stratification in academic secondary programs and educational inequality in Israel and the United States. Comparative Education Review, 44(1), 54-80.‏

רעיון מרכזי – הסללה לחינוך עיוני ומקצועי

מבט על החינוך הטכנולוגי – מקצועי. (דצמבר 2018). הכנסת, מרכז המידע והמחקר. אוחזר בפברואר 2020.

מבט על החינוך הטכנולוגי מקצועי. הכנסת, מרכז המחקר והמידע

אי שוויון בחינוך ממחקר למדיניות. (2019). מרכז טאוב  58-75. אוחזר בפברואר 2020.

אי שוויון בחינוך ממחקר למדיניות - מרכז טאוב
 

סבירסקי, ש. ודגן-בוזגלז, נ. (2011). די להסללה!. הד החינוך, גיליון 2.
 

דהאן, י. (2018). צדק חינוכי, הפרטה ומטרות החינוך. הוצאת הקיבוץ המאוחד. עמ' 51-71.

איילון, ח'. ואדי-רקח, א'. (2008). מבית הספר התיכון להשכלה הגבוהה: מדיניות קוריקולרית והשתתפות בהשכלה הגבוהה. בתוך א. יוגב (עורך). התפשטות ההשכלה הגבוהה בישראל. עמ' 55-89. תל-אביב: אוניברסיטת תל-אביב, הוצאת רמות

רעיון מרכזי – שינוי מבני בהשכלה הגבוהה

הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה. (2019). נתונים נבחרים לשנת הלימודים 2018/2019 לרגל פתיחת שנת הלימודים. אוחזר בפברואר 2020.

למ"ס, נתונים נבחרים להשכלה גבוהה 2018/2019

לימור, נ'. וולנסקי, ע'. (2016). תהליכים ורפורמות בהשכלה הגבוהה. בתוך אדי רקח וכהן (עורכים). דינמיות בהשכלה הגבוהה. אוניברסיטת תל אביב, עמ' 19-50.

רובינשטיין, א'., ופשה, י'. (2014). סדקים באקדמיה. פרק ג': שוויון ונגישות להשכלה הגבוהה. עמ' 249-285. הוצאת נבו.
 
בר חיים, א'., ושביט, י'. (2016). התרחבות ואי שוויון בהזדמנויות חינוכיות: מחקר השוואתי. בתוך אדי-רקח וכהן (עורכים) .דינמיות בהשכלה הגבוהה. אוניברסיטת תל אביב, עמ' 107-122.

בן-ארי, ל. וגץ ש. (2011) בחירות לימודיות של תושבי פריפריה ומרכז במערכת ההשכלה הגבוהה בישראל, http://library.macam.ac.il/study/pdf_files/d10795.pdf

רעיון מרכזי - מודלים לבתי ספר מצליחים
 

Hargreaves, D. H. (2014). A self-improving school system and its potential for reducing inequality. Oxford Review of Education, 40(6), 696-714.‏

Goldring, E. B., Mavrogordato, M., & Haynes, K. T. (2015). Multisource principal evaluation data: Principals’ orientations and reactions to teacher feedback regarding their leadership effectiveness. Educational administration quarterly, 51(4), 572-599.‏

Buske, R. (2018). The principal as a key actor in promoting teachers’ innovativeness–analyzing the innovativeness of teaching staff with variance-based partial least square modeling. School Effectiveness and School Improvement, 29(2), 262-284.‏

DePetris, T., & Eames, C. (2017). A collaborative community education model: Developing effective school-community partnerships. Australian Journal of Environmental Education, 33(3), 171-188.‏

Cucchiara, M. B., Rooney, E., & Robertson-Kraft, C. (2015). “I’ve never seen people work so hard!” Teachers’ working conditions in the early stages of school turnaround. Urban Education, 50(3), 259-287.‏

Cohen-Vogel, L., Tichnor-Wagner, A., Allen, D., Harrison, C., Kainz, K., Socol, A. R., & Wang, Q. (2015). Implementing educational innovations at scale: Transforming researchers into continuous improvement scientists. Educational Policy, 29(1), 257-277.‏

Dumay, X., & Dupriez, V. (2014). Educational quasi-markets, school effectiveness and social inequalities. Journal of Education Policy, 29(4), 510-531.‏

Mitchell, C., & Sackney, L. (2016). School improvement in high-capacity schools: Educational leadership and living-systems ontology. Educational Management Administration & Leadership, 44(5), 853-868.‏

רעיון מרכזי – האם מעורבות הורים בבתי ספר מגדילה או מקטינה פערים?

סדנה והרצאה – נועה תמיר

סנדק, ק' ואדי-רקח (2018) המנהל ויושב ראש וועד ההורים הילכו יחדיו? תפיסות של מעורבות ההורים והאינטראקציה המיקרו-פוליטית במעמד נמוך ובמעמד גבוה. אוניברסיטת תל אביב. קרן סנדק ואודרי אדי רקח
 

‏Gofen, A., & Blomqvist, P. (2014). Parental entrepreneurship in public education: a social force or a policy problem?. Journal of Education Policy, 29(4), 546-569.‏

Posey-Maddox, L. (2013). Professionalizing the PTO: Race, class, and shifting norms of parental engagement in a city public school. American Journal of Education, 119(2), 235-260.‏

Goodall, J., & Montgomery, C. (2014). Parental involvement to parental engagement: A continuum. Educational Review, 66(4), 399-410.‏