סילבוס הקורס בין האדם החדש לעברי החדש: ניטשה בתרבות העברית - תש"ף, פקולטה למדעי הרוח, אוניברסיטת ת"א

שנה"ל תש"ף

בין האדם החדש לעברי החדש: ניטשה בתרבות העברית
Nietzsche and the Jews

0616-6009-01

מדעי הרוח


סמ' ב'	1200-1400	'ג	106	רוזנברג- מדעי היהדות	שיעור	ד"ר גובני יובל

D:\Inetpub\shared\yedion\syllabus\06\2019\0616\0616600901_desc.txt סילבוס מקוצר ניטשה מצא עניין מיוחד בגנאלוגיה של הדת היהודית בכלל וביהודים בני זמנו בפרט. בפאזה המקראית של הדת היהודית הוא מאתר ביטויים נשגבים של הרצון לעוצמה. בפאזה הכהנית הוא מאבחן ניוון, התנכרות מן הטבע ושלילת החיים שהולידו מתוכם את הנצרות. בפאזה הגלותית, הוא טוען, הצליחו היהודים לשחזר את העוצמה שאבדה להם דווקא מתוך הסבל שעברו. ולכן, בהיותם נקיים מן הרסנטימנט שהטילו ברודפיהם הנוצרים, ובעלי עוצמה קיומית שצברו בגלות, ניטשה מבקש להשתמש ביהודים בני-זמנו כמנוף לחילוצה של אירופה מן הניוון שבו היא שקועה. היהודים מצידם, ובמיוחד אלה שלקחו חלק בכינונה של התרבות העברית, אם כי לא רק הם, לא נשארו אדישים כלפי ניטשה. עבורם, הפילוסופיה שלו לא היתה כלואה בד' האמות של העיון הספקולטיבי אלא השתרעה על פני החיים עצמם, בין לחיוב ובין לשלילה. כמספר הדמויות שנמנו עם מחייביו או שולליו של ניטשה כך מספר הפרשנויות שניתנו לו. ברנר המתייחס לריבוי פרשנויות זה כותב: 'כל התורות רכות הן ואפשר ללוש בהן כאשר תלושנה הנשים בבצק'. ואכן, המון ידיים עבריות לשו בבצק הניטשאני, כל אחת על פי דרכה. הקורס מחולק לשלושה חלקים. בחלק הראשון נבחן את ביקורת הדת של ניטשה, בחלק השני נעמוד על מקומם של הדת היהודית והיהודים בפילוסופיה שלו, ובחלק השלישי נתמקד בפולמוס הניטשאני שהתנהל בתרבות העברית, החל מברדיצ'בסקי שהיה נושא הדגל של הניטשאנים העבריים וכלה באחד העם שהסתייג מן 'הצורה הארית' של הפילוסופיה הניטשאנית ומן 'צעקתם של איזו צעירים בעלי דמיון, שאכלו בוסר בכרמי זרים ורוצים שתקהינה שני כל העם'. נוכחות חובה. מטלה סופית- עבודה. Course description The course explores Nietzsche's philosophical critique of religion in general and Judaism in particular. Nietzsche took a special interest in Judaism. In Judaism's biblical phase he detects sublime expressions of the will to power. In the clerical phase of the Second Temple era he diagnoses atrophy that gave rise to Christianity. And in the diasporic phase, he asserts, the Jews managed to reconstruct their lost power out of the very suffering they were undergoing. Nietzsche's aim, therefore, was to use contemporary Jews as levers with which to extract Europe from its degeneration.

ש"ס: 2.0

סילבוס מקוצר

ניטשה מצא עניין מיוחד בגנאלוגיה של הדת היהודית בכלל וביהודים בני זמנו בפרט. בפאזה המקראית של הדת היהודית הוא מאתר ביטויים נשגבים של הרצון לעוצמה. בפאזה הכהנית הוא מאבחן ניוון, התנכרות מן הטבע ושלילת החיים שהולידו מתוכם את הנצרות. בפאזה הגלותית, הוא טוען, הצליחו היהודים לשחזר את העוצמה שאבדה להם דווקא מתוך הסבל שעברו. ולכן, בהיותם נקיים מן הרסנטימנט שהטילו ברודפיהם הנוצרים, ובעלי עוצמה קיומית שצברו בגלות, ניטשה מבקש להשתמש ביהודים בני-זמנו כמנוף לחילוצה של אירופה מן הניוון שבו היא שקועה. היהודים מצידם, ובמיוחד אלה שלקחו חלק בכינונה של התרבות העברית, אם כי לא רק הם, לא נשארו אדישים כלפי ניטשה. עבורם, הפילוסופיה שלו לא היתה כלואה בד' האמות של העיון הספקולטיבי אלא השתרעה על פני החיים עצמם, בין לחיוב ובין לשלילה. כמספר הדמויות שנמנו עם מחייביו או שולליו של ניטשה כך מספר הפרשנויות שניתנו לו. ברנר המתייחס לריבוי פרשנויות זה כותב: 'כל התורות רכות הן ואפשר ללוש בהן כאשר תלושנה הנשים בבצק'. ואכן, המון ידיים עבריות לשו בבצק הניטשאני, כל אחת על פי דרכה. הקורס מחולק לשלושה חלקים. בחלק הראשון נבחן את ביקורת הדת של ניטשה, בחלק השני נעמוד על מקומם של הדת היהודית והיהודים בפילוסופיה שלו, ובחלק השלישי נתמקד בפולמוס הניטשאני שהתנהל בתרבות העברית, החל מברדיצ'בסקי שהיה נושא הדגל של הניטשאנים העבריים וכלה באחד העם שהסתייג מן 'הצורה הארית' של הפילוסופיה הניטשאנית ומן 'צעקתם של איזו צעירים בעלי דמיון, שאכלו בוסר בכרמי זרים ורוצים שתקהינה שני כל העם'.

נוכחות חובה. מטלה סופית- עבודה.

Course description

The course explores Nietzsche's philosophical critique of religion in general and Judaism in particular. Nietzsche took a special interest in Judaism. In Judaism's biblical phase he detects sublime expressions of the will to power. In the clerical phase of the Second Temple era he diagnoses atrophy that gave rise to Christianity. And in the diasporic phase, he asserts, the Jews managed to reconstruct their lost power out of the very suffering they were undergoing. Nietzsche's aim, therefore, was to use contemporary Jews as levers with which to extract Europe from its degeneration.

להצהרת הנגישות