 שנה"ל תשע"ט | |||||||||||||||||||||||||
 |
 |
||||||||||||||||||||||||
|
פסיכואנליזה ופילוסופיה צרפתית עכשווית
Psychoanalysis and Contemporary French Philosophy |
0662-2241-01 | ||||||||||||||||||||||||
|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
| מדעי הרוח | התכנית הרב-תחומית במדעי הרוח | |||||||||||||||||||||||||
| |||||||||||||||||||||||||
העשרים, בפילוסופיה המכונה ״פילוסופיה פוסטמודרנית״. בתחילה נשרטט בקווים כלליים מספר מושגי יסוד במחשבה פרויד, בעיקר בהיבטים הפילוסופיים שלה [ביחס לקאנט, הגל וניטשה], תוך כדי הנהרת חשיבותו של פרויד לפילוסופיה העכשווית. לטענת פוקו [אחד הפילוסופים המרכזיים לפילוסופיה הפוסטמודרנית של פריס], השינוי שפרויד ניסח ביחס להבנת הסובייקט, ביחסו אל עצמו ואל סביבתו הקרובה, המחשבה על אודות הלא מודע והטראומה, ובעיקר, היחס אל השפה והמפנה הלשוני שהפסיכואנליזה מאפשרת לפילוסופיה, יחד עם הסביבה ההגותית בתוכה היא ממוקמת [ביחס לניטשה ולמארקס], מעצבים את המחשבה שבאה אחרי הפילוסופיה המודרנית. לאחר שנבין את הפילוסופיה של פרויד, נמשיך בניתוח יחסיו של פרויד עם הפילוסופיה של המאה ה 20, תוך הדגשת היחסים [שלא התקיימו בפועל], עם הפילוסופיה האקזיסטנציליסטית של מרטין היידגר וז׳אן פול סארטר, שעסקו בשאלות של אמת וישות ביחס לסובייקט ולתפיסתו העצמית.
עם הופעתם של ההוגים הצעירים בפריז של שנות החמישים (במאה שעברה), הופכת הגותו המהפכנית של פרויד, לציר מרכזי עבור הפילוסופיה החדש. ולכן, עיקר הקורס יתנהל סביב השיחה הביקורתית שמנהלים הפילוסופים החדשים עם פרויד, תוך הדגשת השפה ה״אחרת״ שהם מנסחים, שפה שרבים ממושגיה ממשיכים את פרויד: אידיאליזם, מטריאליזם, אני, סובייקט, אותנטיות, ניצול, ניכור, כח, יצר, דחף, לא מודע, טראומה, חזרה נצחית, רצון לעצמה, אלימות, אתיקה, מבט, אמנות, הונאה עצמית, הבדל, חזרה, שגעון, נורמליות, שיח, גניאלוגיה, מיניות, דקונסטרוקציה, שואה, אחריות ועוד. באמצעות מונחים אלו נוצרת שיחה אחרת המחוללת שינוי ביקורתי בפילוסופיה המודרנית, ההופכת לשפת הפילוסופיה והתרבות של היום.
בהמשך, נראה כיצד כל אחר ואחד מהפילוסופים העכשוויים של פריז, מתכתב עם פרויד ומעמיד את הפסיכואנליזה במרכז המהלך הביקורתי שלו: חלקם כממשיכיו [לקאן, ננסי ואחרים] וחלקם כמתנגדיו החריפים [פוקו, דלז גוואטרי, איריגאריי]. העיסוק בהשפעתה של הפסיכואנליזה על הבנת היחסים בין הסובייקט לעצמו ובינו לבין העולם שסביבו, תעורר את השאלה – "עד כמה ניתן האדם הפוסט מודרני שרוי עדיין במסגרת של יחסי גוף ונפש הנובעים מתוך האוטונומיה והאינטימיות הפרטית [שהעסיקה את היידגר, סארטר, ריקר, סארטר או לוינאס], או שיש לבנות מחדש את הפסיכואנליזה ואת הפילוסופיה מתוך הבנת ההקשר החברתי, הפוליטי והתרבותי בתוכו הסובייקט החדש צומח? בהקשר זה נלמד בעיקר את הגותם של אלתוסאר, פאנון, לקאן, פוקו, דלז, דרידה, לוינאס וליוטאר, החושבים את היחס אל האני דרך ה"פילוסופיה של האחר" ושל האחרות, דרך מחשבת ההבדל המנוגדת למחשבת הזהות (המודרנית), בה נעסוק בהרחבה.
לסיכום, נכיר בקורס כיצד מתפתחת המחשבה הפוסטמודרנית בפריז, כמחשבה פוסט-פרוידיאנית, פוסט-מרקסיסטית ופוסט-ניטשיאנית, ומסמנת את תחילת המהפכה של ״מות הסובייקט״ המודרני וחשיפתו של סובייקט חדש, סובייקט שאינו נכנע לשיח האוטונומי של הנפש. נולדת כאן אולי גם צורת מחקר פסיכואנליטית אחרת, שאינה מתבססת על הפרט אלא על הקהילייה, על ריבוי, על עודפות ועל שיתופי פעולה, על תנועה מהירה ותזוזה מתמדת, על הבנת הסובייקטיבציה החדשה של הגוף והנפש כפיתוח צורות אחרות בהבנת מציאות וביצירת רשתות של קשרים בין האדם לבין עצמו, ובינו לבין סביבתו הקרובה והרחוקה כאחד. פילוסופיה זו אינה מכירה בנאורות ובהומניזם כעיקרון מוביל מקודש, מסיטה את האני ואת העצמי מהמרכז, בשם מהפיכה במדעי האדם ובהבנת הנפש ביחסיה עם הקהילייה ועם העולם.
נוכחות חובה.
אופן סיום הקורס: ראה/י לוח בחינות בידיעון התכנית.
The current course will focus on the relationship between psychoanalysis and French philosophy in the second half of the 20th century, philosophy known as “postmodern”. We will first outline Freud’s philosophy in order to recognize a number of new concepts they he has formulated - alienation, instinct, impulse and unconsciousness, the ego, and so on. Later on, we will focus on the influence of psychoanalysis on the preoccupation with the self and the subject, concerning the question, "To what extent the modern subject can free himself from the original trauma of the being (himself) in the world?”.
After we will learn how to use the basic philosophy of Freud, we will emphasizing the relationship [not in practice], with existentialist philosophy of Martin Heidegger and Jean-Paul Sartre, who dealt with questions of truth in relation to the subject and his self-understanding. In order to see how deep the influence of the Freudian thinking and vocabulary goes, we will focus on the philosophy of Jacques Lacan and Emanuel Levinas, who formulate what we now know as "the philosophy of the other”, which might give a new answer to the classic question of the traumatic state of human being. According to Sartre, with whom the postmodern philosophers argue, in the philosophy of Paris [philosophers who grew up in Paris after the war in the 50/60's and 70's of the 20th century], only the self-deception of man allows him to make the existential situation tolerable. In contrast to Sartre, Phenomenology and Existentialism, the young philosophers – such as Lacan, Foucault, Derrida, Deleuze, Kristeva, and others, have changed the conditions for understanding the relationship between man and himself, and man with his immediate environment - language, society, politics, communication and history. Their thought which is now call “post-structuralist” or “postmodernist”, will be discussed later in this course.
Thus, post-structuralist thought develops as an anti-Freudian and anti-Marxist thought, in Lacan, Foucault, Derrida, and especially in Gilles Deleuze and Felix Guattari, who, in their first book written together [Anti-Oedipus, Paris, 1972), marked the beginning of the revolution against the nineteen century modern thinking of the subject: philosophy and psychoanalysis after the “Death of the Subject," a philosophy that does not recognize enlightenment and humanism as a sacred leading principle, a revolution in human sciences and understanding of mind and thought, which will serve as the basis for all subsequent thought till now.
מדעי הרוח | התכנית הרב-תחומית במדעי הרוח
0662-2241-01 פסיכואנליזה ופילוסופיה צרפתית עכשווית
Psychoanalysis and Contemporary French Philosophy
שנה"ל תשע"ט | סמ' ב' | ד"ר דעואל לוסקי חיים