סילבוס הקורס פילוסופיה פוליטית של השפה - תשע"ט, פקולטה למדעי הרוח, אוניברסיטת ת"א

שנה"ל תשע"ט

פילוסופיה פוליטית של השפה
Political Philosophy of Language

0618-4081-01

מדעי הרוח | פילוסופיה


סמ' ב'	1600-2000	'ב	262	גילמן - מדעי הרוח	סמינר	ד"ר מטר ענת

D:\Inetpub\shared\yedion\syllabus\06\2018\0618\0618408101_desc.txt סילבוס מקוצר במשך מאות בשנים נתפשה השפה ככלי לייצוג פסיבי של העולם וכמנגנון מנטלי של האדם, המאפשר לו לקודד ולהעביר את מחשבותיו אל זולתו. עוד לפני המאה העשרים החלה תפישה זו להתפוגג, אולם רק במהלך המאה העשרים פותחו תפישות חלופיות, המדגישות את אופייה החברתי של השפה ואת הקשר המהותי בינה לבין פעולה ומעורבות בעולם, בפרקסיס. כך נפתחה האפשרות ליצור קשר בין המחשבה הפוליטית לבין הפילוסופיה של השפה. בסמינר נתוודע להצעות שונות להבהרת הקשר הזה: כאלה המבוססות על מחשבתו של ויטגנשטיין, תפישות מרקסיסטיות של שפה ופילוסופיות פוסט-מודרניסטיות. דרישת קדם: היכרות עם החומר הנלמד בשיעור המבוא לפילוסופיה של השפה. תלמידים שלא למדו את שיעור המבוא בפיל' של השפה מתבקשים ליצור אתי קשר מראש, כדי להשלים קריאה לצורך קבלת רקע הכרחי. הנוכחות בפגישות הסמינר – חובה. עבודות סמינריוניות ורפראטים שנתיים ומסמסטר ב' יש להגיש למזכירות החוג עד 22.09.2019. Course description Language was traditionally conceived as a passive tool for representing the world, a tool that resides in the mind and enables individuals to transmit their thoughts to one another. In the 20th century, alternative conceptions of language were developed, and an emphasis was put on the social nature of language and on the essential relation between language and our action and engagement in the world. This turn opened the way for articulating thinking of language from the point of view of political theory. In the seminar we’ll discuss several such positions: Wittgensteinian, Marxist and postmodernist.

ש"ס: 4.0

סילבוס מקוצר

במשך מאות בשנים נתפשה השפה ככלי לייצוג פסיבי של העולם וכמנגנון מנטלי של האדם, המאפשר לו לקודד ולהעביר את מחשבותיו אל זולתו. עוד לפני המאה העשרים החלה תפישה זו להתפוגג, אולם רק במהלך המאה העשרים פותחו תפישות חלופיות, המדגישות את אופייה החברתי של השפה ואת הקשר המהותי בינה לבין פעולה ומעורבות בעולם, בפרקסיס. כך נפתחה האפשרות ליצור קשר בין המחשבה הפוליטית לבין הפילוסופיה של השפה.

בסמינר נתוודע להצעות שונות להבהרת הקשר הזה: כאלה המבוססות על מחשבתו של ויטגנשטיין, תפישות מרקסיסטיות של שפה ופילוסופיות פוסט-מודרניסטיות.

דרישת קדם: היכרות עם החומר הנלמד בשיעור המבוא לפילוסופיה של השפה. תלמידים שלא למדו את שיעור המבוא בפיל' של השפה מתבקשים ליצור אתי קשר מראש, כדי להשלים קריאה לצורך קבלת רקע הכרחי.

הנוכחות בפגישות הסמינר – חובה.

עבודות סמינריוניות ורפראטים שנתיים ומסמסטר ב' יש להגיש למזכירות החוג עד 22.09.2019.

Course description

Language was traditionally conceived as a passive tool for representing the world, a tool that resides in the mind and enables individuals to transmit their thoughts to one another. In the 20th century, alternative conceptions of language were developed, and an emphasis was put on the social nature of language and on the essential relation between language and our action and engagement in the world. This turn opened the way for articulating thinking of language from the point of view of political theory. In the seminar we’ll discuss several such positions: Wittgensteinian, Marxist and postmodernist.

להצהרת הנגישות