חיפוש חדש  חזור
מידע אישי לתלמיד

שנה"ל תשע"ט

  מבוא לפרשנות ימי הביניים: זרמים והתפתחויות
  Introduction to Medieval Bible Exegesis: Trends and Developments  
0612-1711-01
מדעי הרוח
סמ'  א'1600-1800106 רוזנברגשיעור פרופ פוליאק מאירה
סמ'  ב'1600-1800106 רוזנברגשיעור
דרישות קדם  
ש"ס:  4.0

סילבוס מקוצר

פרשנות ה"פשט" למקרא פרחה בימי הביניים, בעיקר בין המאה העשירית למאה השלוש-עשרה.  הפרשנות הזו נטתה לגישה לשונית-ספרותית-הקשרית, ולא פעם גם שאלה שאלות ביקורתיות על התנ"ך, על מחבריו ועל התפיסות הגלומות בו. תרמו לכך התפתחויות שונות, כגון עליית האוריינות בקרב היהודים וחשיפתם להשפעת התרבויות המארחות: זו הנוצרית – בארצות מרכז אירופה ובביזנטיון, וזו המוסלמית – בארצות האסלאם, כולל ספרד. בחודשים הראשונים  של הקורס נסקור את הזרמים הפרשניים המגוונים ואת האסכולות החדשות שנוצרו בעידן זה, תוך ליבון היחס שלהם לדגמים פרשניים עתיקים, בפרט אלה המשתקפים בספרות חז"ל. מספר שעורים בתחילת הקורס יוקדשו לפרשנות המקרא במקורות חז"ל, ולאחר מכן נדון בכל האסכולות המרכזית שהתפתחו במאה העשירית באשכנז, במזרח ובספרד. נעיין במבואות שיטתיים שחיברו פרשני ימי הביניים לעבודותיהם ובמתודות שפיתחו בניתוח הטקסט המקראי, ביניהם רש"י ורשב"ם. כמו כן נעיין בפירושים רדיקליים, משל רס"ג והקראים, שיצרו אסטרטגיות קריאה חתרניות של המקרא, ופנו לקהלים חדשים. בהמשך הקורס נעסוק בפרשנות המקרא בצפון ספרד, בפרובנס ובאיטליה. יידונו ההקדמות והשיטות הפרשניות של רבי דוד קמחי, רבי משה בן נחמן ודון יצחק אברבנאל, כמבשר הרנסנס, לצד דמויות פחות מוכרות, וזאת בהקשר הביקורתי של עבודתם על המקרא, בפרט בהקשר ההיסטוריוגרפי ולתובנות שהוליכו לצמיחת ביקורת המקרא המודרנית.

נוכחות חובה. מטלה סופית: בחינה.

Course description

Jewish Bible interpretation flourished in the Middle Ages, especially between the 10th and 13th centuries. Contributing factors include the rise of literacy among the Jews and their acculturation in Christian and Muslim lands. In the first months of the course we will discuss diachronic developments in the changing of ancient exegetical models, as well as synchronic developments in the adoption of new exegetical and reading strategies found in the milieu of Christian Bible exegesis and Qur’anic exegesis. Special focus will be given to the “literal” or “Peshat” schools of Jewish Bible exegesis, as well as to radical and reformist reading strategies, and the emergence of new audiences. Excerpts from the commentaries and the programmatic introductions of the medieval commentators will serve as source materials in the course.  Later on we will  focus on the work of Pre-renaissance exegetes who introduced a new historical and critical dimension to their work on the Bible as precursors of the early modern age of biblical criticism.

Final assignment: exam.

 


אוניברסיטת ת