סילבוס הקורס מבוא לסביבת האדם: מרחב, מקום וסביבה - תשע"ט, פקולטה למדעים מדויקים, אוניברסיטת ת"א

שנה"ל תשע"ט

מבוא לסביבת האדם: מרחב, מקום וסביבה
Space, Place and Environment: Introduction to the Human Environment

0349-1407

מדעים מדויקים

קבוצה 01

סמ' א'	1600-1800	'ב	120	יד אבנר - גאוגרפיה	שיעור ות	פרופ פורטוגלי יובל
סמ' א'	1000-1200	'ד	120	יד אבנר - גאוגרפיה	שיעור ות

D:\Inetpub\shared\yedion\syllabus\03\2018\0349\0349140701_desc.txt סילבוס מקוצר מרחב מקום וסביבה הן שלוש דרכי הסתכלות וחקירה שפותחו במהלך השנים בתחום הגיאוגרפיה האנושית. המרחב מבטא את ההסתכלות האובייקטיבית, את מערכת הקואורדינטות שבמסגרתה מתקיימת הפעילות האנושית. המקום מבטא את התחושה הסובייקטיבית והאינטימית שנוצרת בין אדם לביתו, שכונתו, עירו או ארצו, ואילו הסביבה היא התבנית, הסובב התרבותי-חברתי-פיסי שבמסגרתו, מבנהו וחוקיו מתקיימת הפעילות האנושית. לבד מהיותה דיסיפלינה בפני עצמה, הגיאוגרפיה האנושית מהווה גם את הבסיס התיאורטי של תכנון עיר ואזור. לכן, המושגים מרחב, מקום וסביבה קשורים קשר הדוק אל שלוש הגישות המרכזיות שפותחו במהלך השנים בתחום התכנון. המרחב קשור אל הגישה המכניסטית-הנדסית שתופסת את החברה וסביבתה הפיסית כמכונה משוכללת שניתן להנדס אותה; המקום קשור אל הגישה החוויתית שרואה בחוויה הישירה את נקודת המוצא לתכנון; ואילו הסביבה קשורה לגישה המערכתית התופסת את החברה, התרבות והסביבה הפיסית כ"שלם שהוא יותר מסכום חלקיו". שלוש דרכי ההסתכלות הללו עברו במהלך המאה ה- 20 מהפך: במשך רוב רובה של המאה הן היוו את אבני היסוד של המודרניזם, את הבסיס לאמונה ולתקווה ביכולתו של האדם המודרני ליצור חברה, תרבות, מרחב, מקום וסביבות פיסיות טובים יותר. בשליש האחרון של המאה ה-20 ובעשורים הראשונים של המאה ה-21 הן הפכו להיות אבני המשחק של הפוסט-מודרניזם, השלב החדיש של המודרניזם, או זה שלאחריו, שנכזב מן האידיאולוגיות והתקוות הגדולות ורואה במרחב, במקום ובסביבה משחקי מילים, ציטוטים וייצוגים, שעשועים אינטלקטואליים רגעיים, הווה מתמשך שאינו מוביל למטרות נשגבות. לאחרונה, המרחב, המקום והסביבה נתפסים כתוצרים שונים של אינטראקציה ספונטאנית בין מיליוני האנשים הפועלים ורוחשים בסביבת האדם כהיבטים שונים של העיר כמערכת מורכבת בארגון עצמי. במהלך הקורס נבחן את שלוש דרכי ההסתכלות הללו ואת הדרך בה הן באות לידי ביטוי בתחומים השונים של הגיאוגרפיה האנושית ובהקשר לתכנון, מרחב, מקום וסביבה. נושאי הלימוד המרכזיים: מבוא (שבוע 1), מרחב (שבועות 2,3,4), מקום (שבועות5,6), סביבה ותבנית (שבועות 8,7), תכנון עיר, אזור וסביבה (שבוע 9), גיאוגרפיה קוגניטיבית (שבועות 11,10), העיר כמערכת מורכבת בארגון עצמי (שבועות 12,13), סיכום (שבוע 14). Course description Space, Place and Environment: Introduction to the human environment Juval Portugali Space, Place and Environment represent three approaches to human geography developed in the last decades. Space represents an attempt at an objective quantitative approach, Place refers to the subjective relations between people and their homes, lands or neighborhoods, while Environment encompasses the social, cultural and physical structures within which people conduct their activities. The discipline of human geography has always been intimately connected to urban, regional and environmental planning. As a consequence, the notions of space, place and environment are associated also with three major planning approaches: ‘Space’ with the view of planning as social engineering, ‘place’ with the phenomenological approach, while ‘environment’ with the structuralist and system approaches to planning. Throughout most of the 20^th century space, place and environment provided the foundations to modernism; in the last decades they became playing tools of post modernism. More recently, however, space, place and environment are perceived as spontaneous self-organized products that emerge out of the interaction between the many human agents.

ש"ס: 4.0

סילבוס מקוצר

מרחב מקום וסביבה הן שלוש דרכי הסתכלות וחקירה שפותחו במהלך השנים בתחום הגיאוגרפיה האנושית. המרחב מבטא את ההסתכלות האובייקטיבית, את מערכת הקואורדינטות שבמסגרתה מתקיימת הפעילות האנושית. המקום מבטא את התחושה הסובייקטיבית והאינטימית שנוצרת בין אדם לביתו, שכונתו, עירו או ארצו, ואילו הסביבה היא התבנית, הסובב התרבותי-חברתי-פיסי שבמסגרתו, מבנהו וחוקיו מתקיימת הפעילות האנושית.

לבד מהיותה דיסיפלינה בפני עצמה, הגיאוגרפיה האנושית מהווה גם את הבסיס התיאורטי של תכנון עיר ואזור. לכן, המושגים מרחב, מקום וסביבה קשורים קשר הדוק אל שלוש הגישות המרכזיות שפותחו במהלך השנים בתחום התכנון. המרחב קשור אל הגישה המכניסטית-הנדסית שתופסת את החברה וסביבתה הפיסית כמכונה משוכללת שניתן להנדס אותה; המקום קשור אל הגישה החוויתית שרואה בחוויה הישירה את נקודת המוצא לתכנון; ואילו הסביבה קשורה לגישה המערכתית התופסת את החברה, התרבות והסביבה הפיסית כ"שלם שהוא יותר מסכום חלקיו".

שלוש דרכי ההסתכלות הללו עברו במהלך המאה ה- 20 מהפך: במשך רוב רובה של המאה הן היוו את אבני היסוד של המודרניזם, את הבסיס לאמונה ולתקווה ביכולתו של האדם המודרני ליצור חברה, תרבות, מרחב, מקום וסביבות פיסיות טובים יותר. בשליש האחרון של המאה ה-20 ובעשורים הראשונים של המאה ה-21 הן הפכו להיות אבני המשחק של הפוסט-מודרניזם, השלב החדיש של המודרניזם, או זה שלאחריו, שנכזב מן האידיאולוגיות והתקוות הגדולות ורואה במרחב, במקום ובסביבה משחקי מילים, ציטוטים וייצוגים, שעשועים אינטלקטואליים רגעיים, הווה מתמשך שאינו מוביל למטרות נשגבות. לאחרונה, המרחב, המקום והסביבה נתפסים כתוצרים שונים של אינטראקציה ספונטאנית בין מיליוני האנשים הפועלים ורוחשים בסביבת האדם כהיבטים שונים של העיר כמערכת מורכבת בארגון עצמי.

במהלך הקורס נבחן את שלוש דרכי ההסתכלות הללו ואת הדרך בה הן באות לידי ביטוי בתחומים השונים של הגיאוגרפיה האנושית ובהקשר לתכנון, מרחב, מקום וסביבה.

נושאי הלימוד המרכזיים: מבוא (שבוע 1), מרחב (שבועות 2,3,4), מקום (שבועות5,6), סביבה ותבנית (שבועות 8,7), תכנון עיר, אזור וסביבה (שבוע 9), גיאוגרפיה קוגניטיבית (שבועות 11,10), העיר כמערכת מורכבת בארגון עצמי (שבועות 12,13), סיכום (שבוע 14).

Course description

Space, Place and Environment: Introduction to the human environment

Juval Portugali

Space, Place and Environment represent three approaches to human geography developed in the last decades. Space represents an attempt at an objective quantitative approach, Place refers to the subjective relations between people and their homes, lands or neighborhoods, while Environment encompasses the social, cultural and physical structures within which people conduct their activities.

The discipline of human geography has always been intimately connected to urban, regional and environmental planning. As a consequence, the notions of space, place and environment are associated also with three major planning approaches: ‘Space’ with the view of planning as social engineering, ‘place’ with the phenomenological approach, while ‘environment’ with the structuralist and system approaches to planning.

Throughout most of the 20^th century space, place and environment provided the foundations to modernism; in the last decades they became playing tools of post modernism. More recently, however, space, place and environment are perceived as spontaneous self-organized products that emerge out of the interaction between the many human agents.

להצהרת הנגישות