שיעור זה מציע אוריינטציה מחודשת בשאלת המערב כנגזרת של דיאלוג ומפגש עם התרבות הערבית והמזרח. ענינו העיקרי של השיעור הוא להציע מתווה עיוני שאינו שוקע ומסתכם בתזה אוריינטליסטית בדבר חשיבותו של המזרח כמקור וכאופק בעבור תרבות המערב וגם אינו מסתפק בדיון ביקורתי בדבר אופני הניצול והפרשנות הכוזבת של המזרח בידי סוכני ומוסדות התרבות באירופה. השיעור שב לדון במשלב הרב-ערכי של הפגישה שבה ודרכה בלבד נבנים מושגי המערב והמזרח באופן פורה והרסני. הדיון ישתרע ויתפרש על סדרה של פגישות מן העת העתיקה וימי הביניים ועד העת החדשה על מנת לסמן אוריינטציה תיאורטית מחודשת בשאלת התרבות. כל שיעור ידון לכן בפנומנולוגיה של התנועה מ-ערב, התנועה שהיא שם נרדף לתרגום, העתקה, המרה (קונוורסיה), הגירה ופליטות. התנועה הזו (מ-ערב) מייסדת המערב ואת המזרח כמקומות וכאפשרויות של מגע, שיח ושיג, לימוד ופרשנות, אך בה בעת זו התנועה המעוררת אימה, חרדה, הבדלה ותהומות של אלימות במערב ובמזרח. האם תקופתנו עדה אף היא לתנועה כפולה זו? דגש מיוחד יושם בשיעור על המקום המיוחד שמילאו יהודים כסוכנים כפולים של מערב ומזרח בפגישה זו שהולידה את הנצרות ואת המודרנה ומבשרת על המתווה הפורה וההרסני של הקיום היהודי בעת הזו.