חיפוש חדש  חזור
מידע אישי לתלמיד

שנה"ל תשע"ח

  ג'נוסייד: המבנה הפילוסופי של רצח עם
  The Philosophical Structure of Genocide  
0662-2099-01
מדעי הרוח | התכנית הרב-תחומית במדעי הרוח
סמ'  ב'1600-1800278 גילמןשיעור ד"ר דעואל לוסקי חיים
דרישות קדם   רשימת התפוצה  
ש"ס:  2.0

סילבוס מקוצר

בנסיוננו להבין את תופעת הג'נוסייד (בהגדרתה היסודית - רצח עם על רקע גזעי בו אנשים רוצחים אחרים בשל השתייכותם לקבוצה לאומית, אתנית, גזעית או דתית, ללא קשר לאשמה אינדיבידואלית), נבקש להתייחס לשני צדדיה של התופעה: ההבט האחד הוא ההבט ההיסטורי, הדן בהִיסְטוֹריוֹת השונות ובתולדות מסכת הארועים במאה העשרים שאיפשרו את התפשטות התופעה המאפיינת את העידן המודרני. ההבט השני [ואולי הראשון] הוא ההבט הפילוסופי, המבקש לחקור/לברר את תנאי האפשרות המחשבתיים, המנטאליים, המוסריים והאסתטיים, שיצרו  מצבים בתוכם רצח העם, לסוגיו השונים התאפשר. את תופעת ההשתקה, העיוורון, המאפשרים את העמידה ממול, את החיים עם הארועים המתרחשים לעיני האנשים החיים את הזמן ואת המרחב בתוכו רצח העם מתרחש. תוך כדי התבוננות בחומר חזותי, ולמידת חשיבותו בהבנת הג'נוסייד, נלמד אודות רצח העם הארמני ובעיות הזכרון וההכרה שסביבו, על רצח העם שנעשה בגרמניה הנאצית, וברוסיה הסובייטית (להבדיל), בקמבודיה ובאינדיאנים של אמריקה, נכיר את רצח העם ברואנדה וננתח את ארועי סאברה ושאתילה וארועים אחרים במרחב המזרח תיכוני. נשאל שאלות ביחס למידתיות ולשאלת הכמות: ממתי הופך רצח בכוונה תחילה של אוכלוסיה, ל"רצח עם"? מה מרחב התמרון והגמישות של המושג, מה הוא מכיל ומה הוא אינו מכיל, והיכן וכיצד מתבצעות החלוקות וההגדרות, ובעיקר – את מי הן משרתות? תוך כדי כך, נלמד אודות מה שפרופ' משה צוקרמן טבע, כ"חיפצון השואה", ונבקש להבין את תפקידו של השלטון, בעיצוב הזכרון ובתיעוד הארועים לאחור, ונדון בשאלה השואה: האם השואה היא ה"מודל" המוחלט לרצח עם? האם השואה היא הסימן המוחלט של הג'נוסייד המודרני?  

נוכחות חובה.

אופן סיום הקורס: ראה/י ידיעון הפקולטה

Course description

In order to understand the phenomenon of genocide, we will consider the question of the political creation of racial difference: Do people kill others because of their belonging to a national, ethnic group, race or religion (regardless of individual guilt)? We shall refer to the two sides of this phenomenon. The first is the historical aspect, trying to understand the various histories within the twentieth-century events that enabled the proliferation of genocide. We will build a comparative discussion about the political, economic and social standing behind the events of “murder”, which is the inner meaning of every genocide, namely, the possibility of looking in the face of someone else, of the “other”, and committing the crime (of murder). How is it possible at all in our age? The second aspect is the philosophical one, the search for the meaning of the special conditions, mental, moral, and aesthetic that created the situation in which genocide was possible at all. We shall explore the relationships between the modern Nation-state and the growth of the phenomenon of genocide, and emergency laws, which created the situation of denial, muting, and blindness in face of genocide, the possibility to "ignore" and to continue daily life as if nothing was happening. We shall also examine the psychological, cultural, and societal roots of human cruelty and mass violence, that enable individuals collectively and separately to perpetrate mass violence and genocide.

סילבוס מפורט

מדעי הרוח | התכנית הרב-תחומית במדעי הרוח
0662-2099-01 ג'נוסייד: המבנה הפילוסופי של רצח עם
The Philosophical Structure of Genocide
שנה"ל תשע"ח | סמ'  ב' | ד"ר דעואל לוסקי חיים

סילבוס מפורט/דף מידע
לצפייה בסילבוס נא ללחוץ כאן

להצהרת הנגישות


אוניברסיטת ת 1