חיפוש חדש  חזור
מידע אישי לתלמיד

שנה"ל תשע"ח

  תבונה וחירות
  Reason and Freedom  
0618-3014-01
מדעי הרוח | פילוסופיה
סמ'  א'1000-1400262 גילמןסמינר ד"ר סנדרוביץ מרדכי ירון
דרישות קדם   רשימת התפוצה  
ש"ס:  4.0

סילבוס מקוצר

הפילוסופיה הביקורתית של קאנט מורכבת כידוע משלשה נדבכים: ביקורת התבונה הטהורה, ביקורת התבונה המעשית וביקורת כוח השיפוט. הראשון דן בידיעה ובגבולותיה, השני באפשרותו של מוסר שמבוסס על אוטונומיה והשלישי במבנה ובתוכן של שיפוט אסתטי. למושג החירות יש מקום מרכזי בכל אחד משלשת הנדבכים הללו. החירות בבחינת הספונטניות של המחשבה היא, לפי קאנט, המהות של הכושר לחרוץ שיפוט הכרתי. החירות בבחינת אוטונומיה היא המושג המרכזי עליו קאנט מבסס את תורת המוסר שלו. כך גם, היא לב ליבו של עצם הכושר להעריך מושא כיפה, כנשגב או כמקיים מבנה תכליתי. אך מושג החירות הוא, לפי קאנט, מושג תבונה. פרוש הדבר הוא בין השאר שאי אפשר להכיר את ממשותו האובייקטיבית – אי אפשר לגלמו במושאי החושים בבחינת תופעות של ההסתכלות האמפירית.

            במסגרת סמינר זה נבחן בחינה ביקורתית את היבטיו השונים הללו של מושג החירות בפילוסופיה של קאנט ואת הקשרים הפנימיים שביניהם. בחלקו הראשון של הסמינר נעמוד על היבטיו השונים של מושג הספונטניות בהכרה האובייקטיבית. בתוך זה נבחן את טיעוניו של קאנט באנטינומיה השלישית. בחלקו השני נבחן את המימוש של החירות בבחינת "עובדה של התבונה" במסגרת תורת המוסר של קאנט. בחלקו השלישי נבחן את האופן שבו הוא גלום בשיפוט האסתטי.

חובות הסמינר: השתתפות קבועה וקריאה משיעור לשיעור.

מטלות: עבודת רפרט בהיקף של כ-10 עמודים או עבודה סמינריונית בהיקף של כ 20 עמודים.

עבודות סמינריוניות ורפראטים מסמסטר א', יש להגיש למזכירות החוג עד 6.05.2018.

Course description

Kant's critical philosophy is divided to three parts: The Critique of Pure Reason, the Critique of Practical Reason, and the Critique of Power of Judgment. The first part examines the boundaries of reason; the second examines the a priori grounds of moral judgments and the possibility of morality, while the third examines the nature and content of aesthetic judgment. The concept of freedom serves a central role in each of these rational capacities. Qua the spontaneity of thought, freedom constitutes the essence of the capacity for theoretical judgment. Qua autonomy, it serves as the main concept upon which Kant bases his theory of morality. Finally, it constitutes the basis of the capacity to make aesthetic judgments. Yet freedom is a concept of reason – a transcendental idea. It is not possible to know that it has objective reality by exhibiting it in sensible intuition.

            In this seminar, we will examine the variety of aspects of Kant's concept of reason and their inner relations. In the first part, we will address the roles of spontaneity in capacity for theoretical judgment. This part will include an examination of the third antinomy. In the second part, we will examine the realization of freedom qua "fact of reason" in Kant's moral theory. The third part addresses the role of the concept freedom in the account that Kant provides for moral judgment.

להצהרת הנגישות


אוניברסיטת ת