סילבוס הקורס הליברליזם של השגשוג - תשע"ז, פקולטה ל, אוניברסיטת ת"א

שנה"ל תשע"ז

הליברליזם של השגשוג
The Liberalism of Flourishing

1411-7250-01


סמ' א'	1600-1900	'ב	303	טרובוביץ - משפטים	סמינר	פרופ מאוטנר מנחם

D:\Inetpub\shared\yedion\syllabus\14\2016\1411\1411725001_desc.txt סילבוס מקוצר *הליברליזם של השגשוג- פרופ' מנחם מאוטנר* בסמינר זה נבקש לקשור בין התיאוריה הפוליטית של הליברליזם לבין מדיניות תרבות החותרת להפצה נרחבת של אמנות ברמה גבוהה במימון המדינה. הליברליזם המקובל בארצות המערב בעשורים האחרונים הוא "הליברליזם של האוטונומיה". הערך העליון של הליברליזם הזה הוא יכולתם של בני האדם לקבוע בעצמם ומתוכם את התכנים של חייהם. בסמינר זה נדון בסוג אחר של ליברליזם, שאותו אכנה "הליברליזם של השגשוג". ראשיתו של הליברליזם הזה בהגותו של ג'ון סטיוארט מיל. מיל, שהושפע מהגותו של אריסטו ומהרומנטיקה הגרמנית של המחצית הראשונה של המאה התשע עשרה, הציע את מושג האינדיבידואליות, במקום מושג האינדיבידואליזם, כמושג מרכזי בליברליזם. אינדיבידואליות פירושה היכולת של אדם לפתח במידה המירבית את אישיותו, כלומר את היכולות האינטלקטואליות והמוסריות שלו. מיל גם נטש את האטומיזם של הליברליזם הקלאסי של המאה השמונה עשרה, וטען כי בני האדם מחוברים יחדיו על ידי חברה, וכי שגשוגו האישי של כל יחיד תורם לשגשוגם של כל שאר בני החברה. רעיונות חדשניים אלה של מיל פותחו שני דורות מאוחר יותר, בסוף המאה התשע עשרה ובראשית המאה העשרים, על ידי שורה של הוגים הידועים כהוגי "הליברליזם החדש". הוגים אלה שאלו עצמם מה מתחייב כדי שאדם יהיה מסוגל לפתח את היכולות האינטלקטואליות והמוסריות שלו. תשובתם: נדרשים תנאי רקע נרחבים בתחומי הבריאות, החינוך, הדיור, הבטחת ההכנסה, ותנאי העבודה. הם ציפו אפוא מהמדינה להיות אקטיביסטית מאוד בתחום הזכויות החברתיות; הניחו את היסודות למדינת הרווחה הבריטית של המאה העשרים; וקירבו מאוד את הליברליזם אל הסוציאל-דמוקרטיה. בשנות השלושים כתב ג'ון דיואי דברים דומים בארצות הברית. בסוף המאה העשרים כתבה במסגרות אלה מרתה נוסבאום, שטענה כי על המדינה ליצור את תנאי הרקע שיאפשרו לכל יחיד לפתח במידה המירבית את היכולות האנושיות המגוונות שלו, כדי שיוכל לחיות חיים שמתממש בהם "כבוד האדם". בחלק הראשון של הסמינר נדון בהגותם של הוגים אלה. בחלק השני של הסמינר אטען כי אם מקבלים את הקביעה שהחיים הטובים הם חיים של פיתוח היכולות האינטלקטואליות והמוסריות של האדם, כי אז נובע מכך שעל המדינה הליברלית למלא תפקיד אקטיבי בתמיכה בייצור של אמנות ברמה גבוהה ובהפצה של אמנות כזו. נבחן חמש קביעות העולות מהספרות באשר לפשרה של חוויית צריכת האמנות: רכישת חכמה; רכישת תובנות; היכולת לפתח חשיבה פוליטית אופוזיציונית; חינוך מוסרי; נוחם והשתחררות מהקיום היום-יומי המדכא. אטען כי מארבעת הקביעות הראשונות עולה שצריכה של אמנות ברמה גבוהה מובילה לפיתוח היכולות האינטלקטואליות והמוסריות של האדם, ושתפקיד המדינה אפוא הוא ליצור את תנאי הרקע ליצירה ולהפצה הנרחבים של אמנות כזו. נבחן את השאלה אם השוק מסוגל להביא ליצירה של אמנות ברמה גבוהה. בעקבות כתביהם של אנשי "אסכולת פרנקפורט" וכתביהם של הוגים אחרים, נשיב על שאלה זו בשלילה. נבחן את מדיניות התרבות של מדינות המערב בעשורים האחרונים; נצביע על הכשלונות החוזרים ונשנים של מדיניות זו להשיג את יעדייה העיקריים (הפצת אמנות ברמה גבוהה לאזרחים רבים ככל האפשר), ונציע דרכים שבהן מדיניות תרבות ראויה תוכל להצליח בפעולתה, בכל זאת. מרכיבי הציון: ניירות עמדה 30%, עבודה מסכמת 70%. הסמינר מזכה ב-4 ש"ס. Course description *The Liberalism of Flourishing-* *Prof. Menachem Mautner* In this seminar we shall tie together the political theory of liberalism with a culture policy that aims at the wide dissemination of state funded high-quality art. The liberalism common in Western countries in recent decades is “autonomy liberalism”. The supreme value of this liberalism is the ability of individuals to determine the contents of their lives by their own means. In this seminar we shall discuss another version of liberalism which I shall call “The Liberalism of Flourishing”. The roots of this liberal version lie in the writings of John Stuart Mill. Mill was influenced by Aristoteles and by German Romanticism of the first half of the nineteenth century. He offered the concept of individuality instead of individualism, the concept that was central in classical liberalism of the eighteenth century. Individuality means the ability of an individual to develop to the utmost her personality, i.e., her intellectual and moral capabilities. Departing from the atomism of classical liberalism, Mill also argued that individuals live together in a society, and therefore the flourishing of each individual contributes the flourishing of all others. These novel ideas were subsequently developed two generations later, in the last decades of the nineteenth century and the first decades of the twentieth century, by a group of thinkers known as “The New Liberals”. These thinkers asked themselves what are the prerequisites for the ability of individuals to develop their intellectual and moral capabilities. Their answer was: background conditions in the areas of health, education, housing, income and work conditions are required. They expected therefore the state to be active in the spheres of social rights; they laid the foundations for the modern British welfare state; and they brought liberalism close to social democracy. In the 1930s John Dewey wrote in similar terms in the United States. At the end of the twentieth century, Martha C. Nussbaum argued that the state needs to provide its citizens with the background conditions that would allow them to develop their varied human capabilities so that they would be able to lead lives of human dignity. In the first part of the seminar we shall discuss the writings of these thinkers. In the second part of the seminar I shall argue that if we accept it that the good life is a life in which an individual is able to develop her intellectual and moral capabilities, then what follows is that the liberal state needs to play active role in funding the production and dissemination of high-quality art. We shall discuss fives claims found in the literature about the experience of consuming high-quality art: gaining wisdom; gaining insight; the ability to develop politically oppositional thinking; moral education; consolation. I shall argue that what follows from the first four claims is that the consumption of high-quality art leads to the development of the intellectual and moral capabilities of individuals, and that it is the function therefore of the state to create the background conditions for the production and dissemination of such art. We shall consider the question whether the market can make sure that high-quality art is produced. Based on the writings of the Frankfurt School and the writings of other thinkers, we shall respond in the negative. We shall discuss the culture policy of western countries in recent decades; we shall point out the repeated failure of these policies in attaining their major goal, namely making high-quality art accessible to as many citizens as possible; and we shall aim at identifying means for attaining this goal, nonetheless.

ש"ס: 4.0

סילבוס מקוצר

הליברליזם של השגשוג- פרופ' מנחם מאוטנר

בסמינר זה נבקש לקשור בין התיאוריה הפוליטית של הליברליזם לבין מדיניות תרבות החותרת להפצה נרחבת של אמנות ברמה גבוהה במימון המדינה.

הליברליזם המקובל בארצות המערב בעשורים האחרונים הוא "הליברליזם של האוטונומיה". הערך העליון של הליברליזם הזה הוא יכולתם של בני האדם לקבוע בעצמם ומתוכם את התכנים של חייהם. בסמינר זה נדון בסוג אחר של ליברליזם, שאותו אכנה "הליברליזם של השגשוג".

ראשיתו של הליברליזם הזה בהגותו של ג'ון סטיוארט מיל. מיל, שהושפע מהגותו של אריסטו ומהרומנטיקה הגרמנית של המחצית הראשונה של המאה התשע עשרה, הציע את מושג האינדיבידואליות, במקום מושג האינדיבידואליזם, כמושג מרכזי בליברליזם. אינדיבידואליות פירושה היכולת של אדם לפתח במידה המירבית את אישיותו, כלומר את היכולות האינטלקטואליות והמוסריות שלו. מיל גם נטש את האטומיזם של הליברליזם הקלאסי של המאה השמונה עשרה, וטען כי בני האדם מחוברים יחדיו על ידי חברה, וכי שגשוגו האישי של כל יחיד תורם לשגשוגם של כל שאר בני החברה. רעיונות חדשניים אלה של מיל פותחו שני דורות מאוחר יותר, בסוף המאה התשע עשרה ובראשית המאה העשרים, על ידי שורה של הוגים הידועים כהוגי "הליברליזם החדש". הוגים אלה שאלו עצמם מה מתחייב כדי שאדם יהיה מסוגל לפתח את היכולות האינטלקטואליות והמוסריות שלו. תשובתם: נדרשים תנאי רקע נרחבים בתחומי הבריאות, החינוך, הדיור, הבטחת ההכנסה, ותנאי העבודה. הם ציפו אפוא מהמדינה להיות אקטיביסטית מאוד בתחום הזכויות

החברתיות; הניחו את היסודות למדינת הרווחה הבריטית של המאה העשרים; וקירבו מאוד את הליברליזם אל הסוציאל-דמוקרטיה. בשנות השלושים כתב ג'ון דיואי דברים דומים בארצות הברית. בסוף המאה העשרים כתבה במסגרות אלה מרתה נוסבאום, שטענה כי על המדינה ליצור את תנאי הרקע שיאפשרו לכל יחיד לפתח במידה המירבית את היכולות האנושיות המגוונות שלו, כדי שיוכל לחיות חיים שמתממש בהם "כבוד האדם". בחלק הראשון של הסמינר נדון בהגותם של הוגים אלה.

בחלק השני של הסמינר אטען כי אם מקבלים את הקביעה שהחיים הטובים הם חיים של פיתוח היכולות האינטלקטואליות והמוסריות של האדם, כי אז נובע מכך שעל המדינה הליברלית למלא תפקיד אקטיבי בתמיכה בייצור של אמנות ברמה גבוהה ובהפצה של אמנות כזו. נבחן חמש קביעות העולות מהספרות באשר לפשרה של חוויית צריכת האמנות: רכישת חכמה; רכישת תובנות; היכולת לפתח חשיבה פוליטית אופוזיציונית; חינוך מוסרי; נוחם והשתחררות מהקיום היום-יומי המדכא. אטען כי מארבעת הקביעות הראשונות עולה שצריכה של אמנות ברמה גבוהה מובילה לפיתוח היכולות האינטלקטואליות והמוסריות של האדם, ושתפקיד המדינה אפוא הוא ליצור את תנאי הרקע ליצירה ולהפצה הנרחבים של אמנות כזו. נבחן את השאלה אם השוק מסוגל להביא ליצירה של אמנות ברמה גבוהה. בעקבות כתביהם של אנשי "אסכולת פרנקפורט" וכתביהם של הוגים אחרים, נשיב על שאלה זו בשלילה. נבחן את מדיניות התרבות של מדינות המערב בעשורים האחרונים; נצביע על הכשלונות החוזרים ונשנים של מדיניות זו להשיג את יעדייה העיקריים (הפצת אמנות ברמה גבוהה לאזרחים רבים ככל האפשר), ונציע דרכים שבהן מדיניות תרבות ראויה תוכל להצליח בפעולתה, בכל זאת.

מרכיבי הציון: ניירות עמדה 30%, עבודה מסכמת 70%.

הסמינר מזכה ב-4 ש"ס.

Course description

The Liberalism of Flourishing- Prof. Menachem Mautner

In this seminar we shall tie together the political theory of liberalism with a culture policy that aims at the wide dissemination of state funded high-quality art.

The liberalism common in Western countries in recent decades is “autonomy liberalism”. The supreme value of this liberalism is the ability of individuals to determine the contents of their lives by their own means. In this seminar we shall discuss another version of liberalism which I shall call “The Liberalism of Flourishing”.

The roots of this liberal version lie in the writings of John Stuart Mill. Mill was influenced by Aristoteles and by German Romanticism of the first half of the nineteenth century. He offered the concept of individuality instead of individualism, the concept that was central in classical liberalism of the eighteenth century. Individuality means the ability of an individual to develop to the utmost her personality, i.e., her intellectual and moral capabilities. Departing from the atomism of classical liberalism, Mill also argued that individuals live together in a society, and therefore the flourishing of each individual contributes the flourishing of all others. These novel ideas were subsequently developed two generations later, in the last decades of the nineteenth century and the first decades of the twentieth century, by a group of thinkers known as “The New Liberals”. These thinkers asked themselves what are the prerequisites for the ability of individuals to develop their intellectual and moral capabilities. Their answer was: background conditions in the areas of health, education, housing, income and work conditions are required. They expected therefore the state to be active in the spheres of social rights; they laid the foundations for the modern British welfare state; and they brought liberalism close to social democracy. In the 1930s John Dewey wrote in similar terms in the United States. At the end of the twentieth century, Martha C. Nussbaum argued that the state needs to provide its citizens with the background conditions that would allow them to develop their varied human capabilities so that they would be able to lead lives of human dignity. In the first part of the seminar we shall discuss the writings of these thinkers.

In the second part of the seminar I shall argue that if we accept it that the good life is a life in which an individual is able to develop her intellectual and moral capabilities, then what follows is that the liberal state needs to play active role in funding the production and dissemination of high-quality art. We shall discuss fives claims found in the literature about the experience of consuming high-quality art: gaining wisdom; gaining insight; the ability to develop politically oppositional thinking; moral education; consolation. I shall argue that what follows from the first four claims is that the consumption of high-quality art leads to the development of the intellectual and moral capabilities of individuals, and that it is the function therefore of the state to create the background conditions for the production and dissemination of such art. We shall consider the question whether the market can make sure that high-quality art is produced. Based on the writings of the Frankfurt School and the writings of other thinkers, we shall respond in the negative. We shall discuss the culture policy of western countries in recent decades; we shall point out the repeated failure of these policies in attaining their major goal, namely making high-quality art accessible to as many citizens as possible; and we shall aim at identifying means for attaining this goal, nonetheless.

להצהרת הנגישות