 שנה"ל תשע"ז | |||||||||||||||||||||||||||||||||
 |
 |
||||||||||||||||||||||||||||||||
|
זכויות אדם ואנשים עם מוגבלות - היבטים ביקורתיים
Human Rights and People with Disabilities- A Critical Perspective |
1411-6998-01 | ||||||||||||||||||||||||||||||||
|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
| |||||||||||||||||||||||||||||||||
ש"ס: 4.0
סילבוס מקוצר
זכויות אדם ואנשים עם מוגבלות- היבטים ביקורתיים- פרופ' נטע זיו
Human Rights and People with Disabilities – A Critical Perspective
תחום לימודי המוגבלות (Disability Studies) מצוי בתחילתו בישראל. עם זאת ברחבי העולם העיסוק בתיאוריה ביקורתית של מוגבלות מאפשר הסתכלות בין תחומית על תופעה אנושית וחברתית מנקודת מבט המאתגרת הנחות יסוד מקובלות. לימודי מוגבלות מאמצים נקודת מוצא הרואה במוגבלות בעיקרה תוצר של הבניה חברתית ולא בעיה רפואית. המודל החברתי – להבדיל מהמודל הרפואי או האינדיווידואלי - מסרב לראות במוגבלות טרגדיה אישית, דוחה את הגישה המבקשת "לתקן" אנשים עם מוגבלות על מנת שיתאימו עצמם לחברה, ומאמץ נקודת מוצא שונה. מודל זה בוחן את הדרכים בהם אנו כחברה מייצרים חסמים המובילים למוגבלות וכיצד אנו מעניקים משמעות להבדלים בין בני אדם בכל הקשור לשונות גופנית, חושית, קוגניטיבית או רגשית. במהלך השנים התפתחה גם ביקורת כלפי המודל החברתי הנוקשה. על אף התחזקותו של המודל החברתי, הוא אינו חף מביקורת. עיקר הביקורת מכוונת לכך שהמודל החברתי, במובנו הקיצוני לפחות, אינו מאפשר להיבטים פיזיים אותנטיים הכורכים בחייהם של אנשים עם מוגבלות לבוא לידי ביטוי, ובכך הוא "מוחק" חוויה אישית שלהם. מכיוון אחר נטען כי יש קבוצות של אנשים עם מוגבלות המבקשים דווקא להדגיש את הממד החיובי של השונות הפיזית או המנטלית שלהם, תוך אימוץ שיח זהויות אפרמטיבי.
מבחינת התוכן, בסמינר נעסוק בביקורת מוגבלות ובביטויה במשפט. בתחילת הסמינר נקרא חומרים קנוניים אשר עיצבו את השיח בתחום זה. לאחר מכן נבחן את הדרכים בהם המשפט משתתף בכינון ועיצוב ההגדרה של מוגבלות, את הכוח ואת מגבלות שיח הזכויות להבטיח את כבודם של אנשים עם מוגבלות בתחומי החיים השונים. במסגרת זו נבחן את הממשק בין משפט ומוגבלות בתחומי חיים שונים: נגישות, חינוך, תעסוקה, דיור, פוריות, ההליך המשפטי ועוד.
סמינר זה בנוי כ"קורס משלב עשייה". משמעות הדבר היא שחלק ממטלות הסמינר יכללו "פרקטיקום" במשרד, ארגון או מוסד העוסק בתחום המוגבלות. הפרקטיקום יהא בהיקף של 2 שעות בשבוע בממוצע, ויבוצע בתיאום עם רכז ייעודי, שילווה את הקורס. הפרקטיקום יחל בסמסטר ב' של הקורס, ומשום כך במהלך סמסטר זה יהיה מספר מצומצם יותר של מפגשים שבועיים. עבודת המחקר הנדרשת בסמינר תבוסס, ככל הניתן, על התחום בו נעשה הפרקטיקום.
מרכיבי הציון: הגשת 3 דו"חות פרקטיקום 25%, עבודת סמינר מחקרית 75%.
מילוי חובת פרקטיקום- 2 שעות בשבוע בסמסטר ב'.
הסמינר מזכה ב-4 ש"ס.