חיפוש חדש  חזור
מידע אישי לתלמיד

שנה"ל תשע"ז

  אוריינטליזם, קולוניאליזם וארכיטקטורה: קהיר כנרטיב בתקופה המודרנית
  Orientalism, Colonialism and Architecture: Cairo as a narrative in the Modern Er  
0821-6040-01
אמנויות | חוג לתולדות האמנות
סמ'  ב'1600-1800208 מכסיקושיעור ד"ר צדפי קרן
ש"ס:  2.0

סילבוס מקוצר

המאה התשע-עשרה החלה עם הכיבושים האירופאים הראשונים באוריינט והסתיימה כאשר חלקו הארי היה מצוי תחת שלטון קולוניאלי ישיר. מציאות פוליטית חדשה זו באה לידי ביטוי בארכיטקטורה האורבאנית של הכובש ('האוקסידנט'), כמו גם של הנכבש ('האוריינט'). סגנונות אירופאיים החלו לעצב את פניהן של הערים "האוריינטליות" ואת הטעמים של האליטות המקומיות שלהן. ארכיטקטים אירופאים, ובהמשך, ארכיטקטים מקומיים שרכשו את השכלתם באירופה, פעלו כחוקרים וכפרשנים של המסורת הארכיטקטונית במרחב הקולוניאלי, כשהם תעדו, ניתחו וקטלגו את המבנים השונים בהם נתקלו. פעילות זו הניבה את עיצובם של סגנונות ארכיטקטוניים של בנייה ועיטור, שהתבססו הן במזרח והן במערב, שאימצו באופן חופשי מרכיבים מהרפרטוארים הארכיטקטוניים הלא-מערביים ומיזגו אותם עם סגנונות ארכיטקטוניים אירופאיים. התוצאה הסופית נודעה בשם הכללי כ'סגנונות האוריינטליים' ובאופן פרטני כסגנון הנאו-מורי, נאו-ממלוכי, נאו-מוגולי וכיוצא בזה. הקורס יתמקד בסגנון הארכיטקטורה הנאו-ממלוכי במצרים כביטוי למפגש הטעון בין 'האוריינט' לאוקסידנט'.

 

Course description

The nineteenth century started with the first European military inventions in the Orient and ended with most of it under direct colonial rule. This new political reality manifested itself, inter alia, in the urban architecture of the colonizer (The 'Occident'), as well as in the urban architecture of the colonized (The 'Orient'). European styles began to shape the outlook of the "Oriental" cities and the tastes of their elites. European and European-trained designers acted as interpreters of the architectural heritage of the colonized spaces, as they documented, analyzed, and classified the structures they encountered. Their work resulted in the emergence of hybrid styles of building and decoration, which were used in both East and West, styles that borrowed freely from the varied repertoires of non-western architectures, and blended them with various European architectural styles. The results came to be known collectively as the "Oriental styles" and individually as the Neo-Moorish, Neo-Mamluk, and Neo-Mughal and so on. This course will focus on the Neo-Mamluk architecture in Egypt, as a reflection of the unequal East-West encounter.

 

סילבוס מפורט

אמנויות | חוג לתולדות האמנות
0821-6040-01 אוריינטליזם, קולוניאליזם וארכיטקטורה: קהיר כנרטיב בתקופה המודרנית
Orientalism, Colonialism and Architecture: Cairo as a narrative in the Modern Er
שנה"ל תשע"ז | סמ'  ב' | ד"ר צדפי קרן

סילבוס מפורט/דף מידע

הפקולטה לאמנויות

החוג לתולדות האמנות

 

"בחזרה לעבר" | ארכיטקטורה נאו-אסלאמית במצרים  

"Back to the Past" | Egyptian Neo-Islamic Architecture

 

סמסטר ב', תשע"ז

שיעור בחירה, 2 ש"ס

 

שם המרצה: ד"ר קרן צדפי

טלפון: 050-6444862

דוא"ל: kzdafee@gmail.com

שעות קבלה: בתאום מראש בדוא"ל או בטלפון

 

דרישות הקורס: נוכחות בשיעורים על-פי תקנון הפקולטה. השתתפות בדיונים במהלך השיעורים.

מטלת סיום הקורס: 100% בחינה מסכמת.

 

תיאור הקורס |

המאה התשע-עשרה החלה עם הכיבושים האירופאים הראשונים באוריינט והסתיימה כאשר חלקו הארי היה מצוי תחת שלטון קולוניאלי ישיר. מציאות פוליטית חדשה זו באה לידי ביטוי בארכיטקטורה האורבאנית של הכובש ('האוקסידנט'), כמו גם של הנכבש ('האוריינט'). סגנונות אירופאיים החלו לעצב את פניהן של הערים "האוריינטליות" ואת הטעמים של האליטות המקומיות שלהן. ארכיטקטים אירופאים, ובהמשך, ארכיטקטים מקומיים שרכשו את השכלתם באירופה, פעלו כחוקרים וכפרשנים של המסורת הארכיטקטונית במרחב הקולוניאלי, כשהם תעדו, ניתחו וקטלגו את המבנים השונים בהם נתקלו. פעילות זו הניבה את עיצובם של סגנונות ארכיטקטוניים של בנייה ועיטור, שהתבססו הן במזרח והן במערב, שאימצו באופן חופשי מרכיבים מהרפרטוארים הארכיטקטוניים הלא-מערביים ומיזגו אותם עם סגנונות ארכיטקטוניים אירופאיים. התוצאה הסופית נודעה בשם הכללי כ'סגנונות האוריינטליים' ובאופן פרטני כסגנון הנאו-מורי, נאו-ממלוכי, נאו-מוגולי וכיוצא בזה. הקורס יתמקד בסגנון הארכיטקטורה הנאו-ממלוכי במצרים כביטוי למפגש הטעון בין 'האוריינט' לאוקסידנט'.

 

The nineteenth century started with the first European military inventions in the Orient and ended with most of it under direct colonial rule. This new political reality manifested itself, inter alia, in the urban architecture of the colonizer (The 'Occident'), as well as in the urban architecture of the colonized (The 'Orient'). European styles began to shape the outlook of the "Oriental" cities and the tastes of their elites. European and European-trained designers acted as interpreters of the architectural heritage of the colonized spaces, as they documented, analyzed, and classified the structures they encountered. Their work resulted in the emergence of hybrid styles of building and decoration, which were used in both East and West, styles that borrowed freely from the varied repertoires of non-western architectures, and blended them with various European architectural styles. The results came to be known collectively as the "Oriental styles" and individually as the Neo-Moorish, Neo-Mamluk, and Neo-Mughal and so on. This course will focus on the Neo-Mamluk architecture in Egypt, as a reflection of the unequal East-West encounter.

 

נושאי הקורס (נתון לשינויים) |

1.     "לדעת את האוריינט": אוריינטליזם אנגלי-צרפתי.

אדוארד סעיד, אוריינטליזם (תל-אביב: עם עובד, 1978), עמ' 50-35.

 

2.     "גילוי" האמנות האסלאמית: חוקרים, אספנים ואוספים.

Oleg Grabar, "The Implications of Collecting Islamic Art", in Stephen Vernoit

(ed.), Discovering Islamic Art: Scholars, Collectors and Collections (London:

I.B. Tauris, 2000), 194-200.

 

3.     "אוריינט-מאניה"

John Sweetman, The Oriental Obsession: Islamic Inspiration in British and

American Art and Architecture, 1500–1920 (Cambridge: Cambridge

University Press, 1998), 112-159.

 

4.     אוריינטליזם והארכיטקטורה הבריטית

Mark Crinson, Empire Building: Orientalism and Victorian Architecture (London

& New York: Routledge, 1996), 1-14.

 

5.     פריס והסגנון הנאו-מורי

Zeynep Çelik, Displaying the Orient: Architecture of Islam at Nineteenth

Century World’s Fairs (Berkeley: University of California Press, 1992), 1-16.

Elke Pflugradt-Abdel Aziz, "A Proposal by the architect Carlvon Diebitsch

(1819-1869): Mudejar Architecture for a Global Civilization", in Orientalisme Architectural Entre Imaginaires et Savoirs (Paris: Picard, 2009), 1-17.

 

6.     היסטוריה קצרה של הארכיטקטורה הממלוכית

Doris Behrens-Abouseif, Islamic Architecture of Cairo, An Introduction

(Leiden: Brill, 1989), 35-44, 78-132.

 

7.     התחייה הממלוכית: פסקל קוסטה (1879-1789) והמצודה של קהיר (1823)

Robert Ilbert and Mercedes Volait, “Neo Arabic Renaissance in Egypt", Mimar,

no. 13 (1984): 26–34. 

Nasser Rabat, "The Formation of the neo-Mamluk Style in Modern Egypt", in

Marth Pollack (ed.), The Education of the Architecture: Historiography,

Urbanism and the Growth of Architectural Knowledge: Essays

Presented to Stanford Anderson (Cambridge, Massachussetts: MIT

Press, 1997), 363-386.

 

8.     המחצית השנייה של המאה ה-19: מסגד אל-רפאעי (1868); The Comité de préservation des monuments du Caire and préservation (1881)

Ghislaine Alleaume and Mercedes Volait, “The Age of Transition: The

Nineteenth and Twentieth Centuries", in André Raymond (ed.), The Glory

of Cairo: An Illustrated History (Cairo: AUC Press, 2002), 370–93.

 

9.     סגנונות נאו-אסלאמיים במצרים בראשית המאה העשרים: אמברואז בודרי (1906-1838) וארמון גיזה; הארמון של סלטאן חסין בהליופוליס (1908); ארמונו של עמר אסמאעיל בגזירה (1920); מריו רוסי וארכיטקטורה איטלקית באלכסנדריה.

Mariangela Turchiarulo, Costruire in "stile". L'architettura italiana ad

Alessandria d'Egitto. L'opera di Mario Rossi; Building "in a style". Italian

architecture in Alexandria, Egypt. The work of Mario Rossi (Roma:

Gangemi Editore, 2012), 143-161.

 

10.  הסגנון הנאו-ממלוכי בראשית המאה העשרים: צבר צברי (1915-1845) והארכיטקטורה של הוקף בתקופת שלטונו של עבאס חלמי השני (1914-1892): מסגד אולאד ענאן; מסגד סעידה נפיסה; משרדי הוקף (1921-1911-1898).

Mercedes Volait, "Appropriating Orientalism? Saber Sabri's Mamluk Revivals

in Late 19th c. Cairo", in Doris Behrens-Abouseif and Stephen Vernoit,

Islamic Art in the 19th Century: Tradition, Innovation and Eclecticism

(Leiden: Brill, 2006), 131-156.

 

11.  אפילוג: הסגנון הנאו-ממלוכי בשלהי המאה העשרים וראשית המאה העשרים ואחת: משיח'את אל-אזהר (1998-1995); נקבת אל-אשרף (2004-2003); פארק אזהר (2005); הקמפוס של אוניברסיטת ניו-יורק בקהיר (2009)

Mercedes Volait, "The reclaiming of 'Belle Époque' Architecture in Egypt

(1989-2010): On the Power of Rhetorics in Heritage-Making", ABE

Journal, no. 3 (2013): 2-24.

 

 

להצהרת הנגישות


אוניברסיטת ת