 שנה"ל תשע"ז | |||||||||||||||||||||||||
 |
 |
||||||||||||||||||||||||
|
תרגיל נלווה לפרשנות ימי הביניים-ספר מלכים א'
Companion Exercise in Medieval and Renaissance Exegesis- Kings 1 |
0690-1222-01 | ||||||||||||||||||||||||
|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
| מדעי הרוח | לימודי התרבות העברית | |||||||||||||||||||||||||
| |||||||||||||||||||||||||
ש"ס: 2.0
סילבוס מקוצר
ספר מלכים נכתב מתוך תפיסה ברורה של חורבן וגלות. כחלק מתהליך זה, עובדו חומרים מגוונים לשרת מסר תיאולוגי אחדותי. בקורס נתמקד בקריאה צמודה של מגוון פרשנים מימי הביניים והרנסנס לספר מלכים א', בכללם: ר' שלמה יצחקי, ר' יוסף קרא, תלמיד של ר' ישעיהו מטראני, ר' יוסף אבן כספי, ר' לוי בן גרשום, ר' דויד קמחי, ר' אברהם בן שלמה התימני, דון יצחק אברבנאל ואף ר' דוד אלטשולר (בעל המצודות). בין הטקסטים שנבחן: סיפור ירושת הכיסא (מל"א א-ב), שלמה ומלכת שבא (מל"א י), פילוג הממלכה המאוחדת (מל"א יא-יג) וכן מחזור סיפורי אליהו וסיפורים נוספים המוטמעים בו (מל"א יז- מל"ב א).
בתרגיל נקרא ונעבוד על מגוון השוואתי של פרושים, מתוך דגש על תרגול וקניית כלים בקריאת הפרשנות השיטתית של ימי הביניים והרנסנס:
א. נתחקה אחר האופנים בהם מודעות פרשני ימה"ב והרנסנס לדרכי הייצוג ולתחבולות הספרותיות המקראיות סייעה להם לעמוד על הקשר בין תוכן לצורה בצורה חדשנית ונועזת.
ב. נערוך השוואה מקפת לספרות המדרש (מוקדמת ומאוחרת כאחד).
ג. כמו כן, ננתח את "הקדמות" הפרשנים ונבחן את יישום היגדיהם המתודולוגיים, לאור חשיבותו ההיסטורית של מוסד המלוכה, עלייתם של ז'אנרים חדשים בספרות העולם ושינויים פילוסופיים בתפישת האדם וההיסטוריה באירופה ומחוצה לה.
בין השאלות שנשאל, כחלק מההתמודדות הישירה עם הטקסט הפרשני: כיצד התמודדו עם המתח שבין המסר התיאולוגי האחדותי של ספר זה לבין החומרים המעובדים בתוכו; כיצד הם הכריעו בדבר משמעות הסיפור והספר; ומה היחס בין מקרא לפירושיו (אקטואליזציה, הסטת מוקד, עלילה נגדית וכו'...).
נוכחות חובה, מטלת סיום: עבודה.
Course description
The Books of Kings were written out of a clear concept of exile and destruction. As a part of this process, various different materials were reworked to serve a uniform theological message. In this course we shall focus on close reading a variety of medieval and renaissance exegetes on Kings 1, including: Rashi, Joseph Kara, an anonymous student of Isaiah di Trani, Joseph Kaspi, Gersonides, Radak, Avraham ben Shlomo the Yemenite, Isaac Abravanel and even David Altschuler.
Among the texts we shall examine: the securing of the throne (1Ki 1-2), Solomon and the queen of Sheba (1Ki 10), the division of the “united kingdom” (1Ki 11-13) and the Elijah cycle and other stories contained therein (1Ki 17-2Ki 1).
We shall read and work on a comparative variety of commentaries, emphasizing practice and attainment of a multitude of tools in aid of reading systematic medieval and renaissance exegesis:
a. We shall follow the ways in which the exegetes’ awareness of biblical means of representation and literary techniques aided them in understanding the connection between form and substance in innovative bold new ways.
b. We will conduct a thorough comparison of the interpretations with Midrash literature (both classical and late).
C. We will analyze the exegetes’ “introductions” to their commentaries and implementations of methodical remarks in light of the historical significance of monarchy, the rise of new literary genres and changes in the concepts of man and history in Europe and beyond.
Among the questions we shall ask when dealing directly with the exegetic texts: how did they cope with the tension between the uniform theological message of the book and the myriad materials in it; how did they understand the meaning of the individual story and the book at large; what is the relationship between bible and commentary (actualization, refocusing, counterplot, etc.’ …).
Final assignment: a term paper.
Among the texts we shall examine: the securing of the throne (1Ki 1-2), Solomon and the queen of Sheba (1Ki 10), the division of the “united kingdom” (1Ki 11-13) and the Elijah cycle and other stories contained therein (1Ki 17-2Ki 1).
We shall read and work on a comparative variety of commentaries, emphasizing practice and attainment of a multitude of tools in aid of reading systematic medieval and renaissance exegesis:
a. We shall follow the ways in which the exegetes’ awareness of biblical means of representation and literary techniques aided them in understanding the connection between form and substance in innovative bold new ways.
b. We will conduct a thorough comparison of the interpretations with Midrash literature (both classical and late).
C. We will analyze the exegetes’ “introductions” to their commentaries and implementations of methodical remarks in light of the historical significance of monarchy, the rise of new literary genres and changes in the concepts of man and history in Europe and beyond.
Among the questions we shall ask when dealing directly with the exegetic texts: how did they cope with the tension between the uniform theological message of the book and the myriad materials in it; how did they understand the meaning of the individual story and the book at large; what is the relationship between bible and commentary (actualization, refocusing, counterplot, etc.’ …).
Final assignment: a term paper.