 שנה"ל תשע"ז | |||||||||||||||||||||||||
 |
 |
||||||||||||||||||||||||
|
מבוא לפרשנות המקרא בימה"ב: זרמים והתפתחויות (ב)
Introduction to Medieval Biblical Exegesis (b) |
0690-1221-01 | ||||||||||||||||||||||||
|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
| מדעי הרוח | לימודי התרבות העברית | |||||||||||||||||||||||||
| |||||||||||||||||||||||||
ש"ס: 2.0
סילבוס מקוצר
פרשנות המקרא היהודית, ובפרט פרשנות ה"פשט", הלשונית-ספרותית, זכתה לפריחה בימי הביניים, במיוחד במאות ה-10 עד ה-12. תרמו לכך התפתחויות שונות, כגון עליית האוריינות בקרב היהודים וחשיפתם להשפעת התרבויות המארחות: זו הנוצרית – בארצות מרכז אירופה ובביזנטיון, וזו המוסלמית – בארצות האסלאם, כולל ספרד. חלק א של הקורס (סמ' א) סוקר את הזרמים הפרשניים המגוונים והאסכולות החדשות שנוצרו בעידן זה, תוך ליבון היחס שלהם לדגמים פרשניים עתיקים, בפרט אלה המשתקפים בספרות חז"ל. מספר שעורים בתחילת הקורס יוקדשו לפרשנות המקרא במקורות חז"ל, ולאחר מכן נדון בכל האסכולות המרכזית שהתפתחו במאה העשירית (אשכנז, המזרח, ספרד). במהלך הקורס נעיין במבואות שיטתיים שחיברו פרשני ימי הביניים לעבודותיהם ובמתודות שפיתחו בניתוח הטקסט המקראי. כמו כן נעיין בפירושים רדיקליים, קראיים ואחרים, שיצרו אסטרטגיות קריאה חתרניות של המקרא, ופנו לקהלים חדשים. מקום מרכזי בקורס תופסת הגישה ה"ליטראלית" (הלשונית-ספרותית-היסטורית), המכונה גישת ה"פשט" בכתבי פרשני ארצות האסלאם (רבנים וקראים) מחד, ופרשני ארצות הנצרות (חבל הריין) מאידך. חלק ב של הקורס (סמ' ב') יתמקד במאות ה-14 עד ה-16 והוא יעסוק בפרשנות המקרא בצפון ספרד, בפרובנס ובאיטליה. ההקדמות והשיטות הפרשניות של רבי דוד קמחי, רבי משה בן נחמן ודון יצחק ארבנאל, כמבשר הרנסנס, יידונו, לצד דמויות פחות מוכרות, וזאת בהקשר הביקורתי של עבודתם על המקרא, בפרט בהקשר ההיסטוריוגארפי ולתובנות שהוליכו לצמיחת ביקורת המקרא המודרנית. לתלמידי מקרא: חובה להשתתף בשני חלקי המבוא.
תלמידי חוגים אחרים יכולים להשתתף בחלק א' או ב' לבחירתם.
נוכחות חובה, מטלה סופית: בחינת בית.
Course description
Jewish Bible interpretation flourished in the Middle Ages, especially between the 10th and 12th centuries. Contributing factors include the rise of literacy among the Jews and their acculturation in Christian and Muslim lands. Part I o the course will discuss diachronic developments in the changing of ancient exegetical models, as well as synchronic developments in the adoption of new exegetical and reading strategies found in the milieu of Christian Bible exegesis and Qur’anic exegesis. Special focus will be given to the “literal” or “Peshat” schools of Jewish Bible exegesis, as well as to radical and reformist reading strategies, and the emergence of new audiences. Excerpts from the commentaries and the programmatic introductions of the medieval commentators will serve as source materials in the course. Part II of the course will focus on the work of Pre-renaissance exegetes who introduced a new historical and critical dimension to their work on the Bible as precursors of the early modern age of biblical criticism.