חיפוש חדש  חזור
מידע אישי לתלמיד

שנה"ל תשע"ז

  שירת המשוררות העבריות - מרחל עד יונה וולך
  Modern Hebrew Poetry by Women  
0680-5804-01
מדעי הרוח | ספרות
סמ'  א'1000-1400361אגילמןסמינר ד"ר אולמרט דנה
ש"ס:  4.0

סילבוס מקוצר

התיאור ההיסטורי המקובל של השירה החדשה מחלק את תקופותיה לפי המשורר או המשוררים המרכזיים באותו הדור, שמרדו בפואטיקה של בני הדור הקודם: יל"ג בשירת ההשכלה; ביאליק וטשרניחובסקי בשירת התחייה; אורי צבי גרינברג (אצ"ג) בשירת שנות העשרים; אלתרמן ושלונסקי בזרם הניאו-סימבוליסטי בשנות השלושים; נתן זך, יהודה עמיחי ודוד אבידן בשירת דור המדינה וכדומה. החל משנות העשרים שולבה בתיאורים ההיסטוריים משוררת אחת בכל דור או קבוצה: רחל בשנות העשרים; לאה גולדברג בשנות השלושים; דליה רביקוביץ בדור המדינה ויונה וולך בשנות השבעים.

תיאור השירה העברית כרצף של מרידות אדיפליות של משוררים גברים באבותיהם הפואטיים, והצבתן של המשוררות הנשים בשולי המהלך ההיסטורי-פואטי, עלה בקנה אחד עם המודל היסטורי רב ההשפעה, שניסח הרולד בלום בספרו, חרדת ההשפעה (1973). הסמינר יציע סיפור היסטורי-פואטי אלטרנטיבי לתולדות השירה העברית, שישורטט דרך הפרספקטיבה של שירת הנשים העברית. נעסוק בביקורות הפמיניסטיות על תיאוריית ההשפעה של בלום – מאת חוקרות ספרות פמיניסטיות כסנדרה גילברט וסוזן גובר, ג'יין גאלופ, אדריאן ריץ', שושנה פלמן ועוד –  וכן בביקורת הפסיכואנליטית הפמיניסטית על התבנית האדיפלית במחשבתו של פרויד – מאת קרן הורני, ננסי צ'ודורוב, ג'סיקה בנג'מין וג'ודית באטלר - ונשתמש בכליהן הביקורתיים של החוקרות כדי לקרוא בשירי המשוררות העבריות. נבחן כיצד התמודדו משוררות בתקופות שונות עם המתח המובנה בתרבות היהודית בין נשיות לבין כתיבה וכיצד פעלו בזיקה לאידאלים הלאומיים-מגדריים שהתעצבו בתרבות הישראלית. בנוסף, נרחיב את היכרותנו עם המשוררות ונעסוק גם באלו שצוינו לעיל וגם באחרות, דוגמת אסתר ראב, יוכבד בת-מרים, דליה הרץ, רחל חלפי, ויקי שירן וחדוה הרכבי. 

Course description

The hegemonic narrative of the history of Modern Hebrew poetry keeps too harmoniously with Harold Bloom's Freudian model of the history of poetry. Bloom argues in his essay, "The Anxiety of Influence" (1973), that only strong poets create history and that the strength of a poet amounts to his unique ways of symbolically committing Patricide. The fuel in the engine of modern poetry is thus, according to Bloom, the oedipal anxiety of (male) poets about the influence of former strong (male) poets on their poetic language.

Feminist scholars such as Sandra Gilbert and Susan Gubar (1979) pointed at the "blind spot" of Bloom's model: its exclusion of women writers from history. The seminar will introduce the students to different critical perspectives on gender, subjectivity and literature, by Shoshana Felman, Judith Butler, Jane Gallop, Karen Horney, Nancy Chodorow, Jessica Benjamin and others. We will employ these scholars' insights and arguments to challenge the hegemonic narrative of the history of Hebrew poetry. By interrelating theory and poetry, we will aim to widen our familiarity with women writers of different generations such as Rachel, Ester Raab, Dalia Ravikovich, Dalia Hertz, Raquel Chalfi, Yona Wollach and Hedva Harechavi, and to establish a new understanding regarding their place in the history of Hebrew poetry.

Requirements: actively participating in class and writing a seminar paper (20 pages long) / short essay (10 pages long).

להצהרת הנגישות


אוניברסיטת ת