 שנה"ל תשע"ז | |||||||||||||||||||||||||
 |
 |
||||||||||||||||||||||||
|
הולדת הפילוסופיה של פריז: פוקו, דלז ודרידה
The Subject, the Other, the Difference and the Identity: Derrida, Foucault, Dele |
0662-2121-01 | ||||||||||||||||||||||||
|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
| מדעי הרוח | התכנית הרב-תחומית במדעי הרוח | |||||||||||||||||||||||||
| |||||||||||||||||||||||||
ש"ס: 2.0
סילבוס מקוצר
השיעור הנוכחי יעסוק בהולדת "הפילוסופיה של פריז" בחצי השני של המאה שעברה, דרך פיתוח הדיון שהתקיים במקביל סביב מספר מושגי יסוד שהפכו ל"שפה" של הפילוסופיה והתרבות העכשווית. השעור יעניק הכרה מעמיקה בשאלות שהביאו את ההוגים לחשוב מחדש את היחס בין האדם, העולם, החברה והשפה, בנסיון לקרב את הפילוסופיה למציאות הפוליטית, החברתית והכלכלית בעידן שאחרי המשבר שנוצר בעקבות קריסת התרבות המודרנית שהביאה למלחמת העולם השניה. המחשבה הביקורתית (שנוסחה בעיקר בספרים שנכתבו בין 1962-1973, שיעמדו במרכז הדיון), מבקשת לרדת ממגדל השן ולהתאים את עצמה לתנאים המשתנים של המציאות, להיפתח להכרות עם קולות הבאים מכיוונים שונים: האמנות, השגעון והאחרויות הרבות של המחשבה, כמו הקולות הבאים מן המזרח, הדרום, הצעקה של הגוף שדוכא, ההתגלות והתיאולוגיה, המגדר, שיח החיות, המכונה והשיח העכשווי סביב המצב פוסט-אנושי. כל אלו נושפים בעורפה של הפילוסופיה המודרנית ומאפשרים לנסח שפה חדשה.
נלמד את השפה דרך השוואות בניסוח ובשימוש של מושגי היסוד, כמו הסובייקט, האחר, העודפות וההבדל, ונעמיק בניתוח הטקסטים שיצרו את הפילוספיה אותה אני מכנה - "הפילוסופיה של פריז". השינוי נשען בעיקר על משולש המחשבה האינטנסינבית שנוצר בין דרידה, פוקו ודלז, אותו נחקור מול המשולש [המשותף להם] של הוגי המאה ה19 – מארקס-ניטשה ופרויד. המחשבה שלהם מוכנה להיחשף למבע פנימי לא היררכי, לכאוס רגשי עשיר ואסוציאטיבי, ולבנות באמצעותו את תנאי האפשרות לקריסת המחשבה אל הגוף, אל המיניות ואל האחרות. נוצרת הגות שהיא בה בעת שכלתנית ורגשית, חייתית ואנושית, תיאולוגית וחילונית, ובעיקר, מחשבה שאינה נרתעת מהמקריות ומהשרירותית, אינה מונעת מעצמה את ההתענגות על המכשירניות, המכניות והשיבוש המאפיינים את חוסר התכלית של העידן העכשווי. בסיכום, נבקש גם לברר את השאלה - האם המהפיכה הפוסטמודרנית נכשלת מול המסורת הפילוסופית המצליחה לעמוד משבר? האם המחשבה המפרקת, הניהיליסטית, המורדת בצורת הטיעון ובמבנים הרציונלים השולטים בפילוסופיה, מצליחה להמית את הסובייקט ולהעמיד במקומו את האחרות, את השאיפה לעודפות ולתשוקה, לחיבור אל הגוף, אל המציאות של הכאן ועכשיו?
נוכחות חובה.
אופן סיום הקורס: ראה/י לוח בחינות/עבודות בידיעון התכנית.
נלמד את השפה דרך השוואות בניסוח ובשימוש של מושגי היסוד, כמו הסובייקט, האחר, העודפות וההבדל, ונעמיק בניתוח הטקסטים שיצרו את הפילוספיה אותה אני מכנה - "הפילוסופיה של פריז". השינוי נשען בעיקר על משולש המחשבה האינטנסינבית שנוצר בין דרידה, פוקו ודלז, אותו נחקור מול המשולש [המשותף להם] של הוגי המאה ה19 – מארקס-ניטשה ופרויד. המחשבה שלהם מוכנה להיחשף למבע פנימי לא היררכי, לכאוס רגשי עשיר ואסוציאטיבי, ולבנות באמצעותו את תנאי האפשרות לקריסת המחשבה אל הגוף, אל המיניות ואל האחרות. נוצרת הגות שהיא בה בעת שכלתנית ורגשית, חייתית ואנושית, תיאולוגית וחילונית, ובעיקר, מחשבה שאינה נרתעת מהמקריות ומהשרירותית, אינה מונעת מעצמה את ההתענגות על המכשירניות, המכניות והשיבוש המאפיינים את חוסר התכלית של העידן העכשווי. בסיכום, נבקש גם לברר את השאלה - האם המהפיכה הפוסטמודרנית נכשלת מול המסורת הפילוסופית המצליחה לעמוד משבר? האם המחשבה המפרקת, הניהיליסטית, המורדת בצורת הטיעון ובמבנים הרציונלים השולטים בפילוסופיה, מצליחה להמית את הסובייקט ולהעמיד במקומו את האחרות, את השאיפה לעודפות ולתשוקה, לחיבור אל הגוף, אל המציאות של הכאן ועכשיו?
נוכחות חובה.
אופן סיום הקורס: ראה/י לוח בחינות/עבודות בידיעון התכנית.
Course description
The purpose of this course is to articulate what is meant by the postmodern and postmodernism, to read a number of contemporary theorists, and to explore how these terms are appropriate for the reading of literary, art, architectural, and theoretical texts. But, what does it mean to be postmodern? What are the differences between the modern and the postmodern? What is the relation between postmodernism and post modernity? How have those differences been articulated by various contemporary philosophical, and art theorists? Initial focus will be on specific philosophers such as Foucault, Deleuze, Levinas and Derrida, following the exploration of their special questions, characteristics, and kinds of philosophic inquiry, which are linked to political and social considerations. Attention will turn toward the status of several prominent analyses within phenomenology and existentialism, among others, within each of these kinds, (1) conceptions of self, subjectivity, or (self)-consciousness, and inter-subjectivity, (2) the analysis and role of language and art in philosophical inquiry, and (3) critiques of metaphysics, and the question of difference, the other and the overflowing.
The course is designed to provide students with a lucid understanding of the major themes of French philosophical post-modern theory of thought and criticism. The course is also organized into several thematic units, as follows: 1, the French philosophical tradition [from Descartes to Bergson); 2, the challenge of French existentialism; 3, the emergence of structuralism; 4, the genesis of post-structuralism; and 5, major readings by the following authors: Sartre, Merleau-Ponty, Foucault, Althusser, Derrida, Deleuze and Levinas.
The course is designed to provide students with a lucid understanding of the major themes of French philosophical post-modern theory of thought and criticism. The course is also organized into several thematic units, as follows: 1, the French philosophical tradition [from Descartes to Bergson); 2, the challenge of French existentialism; 3, the emergence of structuralism; 4, the genesis of post-structuralism; and 5, major readings by the following authors: Sartre, Merleau-Ponty, Foucault, Althusser, Derrida, Deleuze and Levinas.