חיפוש חדש  חזור
מידע אישי לתלמיד

שנה"ל תשע"ז

  ג'נוסייד: המבנה הפילוסופי של רצח עם
  The Philosophical Structure of Genocide  
0662-2099-01
מדעי הרוח | התכנית הרב-תחומית במדעי הרוח
סמ'  ב'1600-1800326 גילמןשיעור ד"ר דעואל לוסקי חיים
דרישות קדם   רשימת התפוצה  
ש"ס:  2.0

סילבוס מקוצר
בנסיוננו להבין את תופעת הג'נוסייד (בהגדרתה היסודית - רצח עם על רקע גזעי בו אנשים רוצחים אחרים בשל השתייכותם לקבוצה לאומית, אתנית, גזעית או דתית, ללא קשר לאשמה אינדיבידואלית), נבקש להתייחס לשני צדדיה של התופעה: ההבט האחד הוא ההבט ההיסטורי, הדן בהִיסְטוֹריוֹת השונות ובתולדות מסכת הארועים במאה העשרים שאיפשרו את התפשטות התופעה המאפיינת את העידן המודרני. כיוון שרצח עם חוצה את הגבולות הפוליטיים, והוא מייצר מפה משל עצמו, נבקש לבנות דיונים השוואתיים של התנאים הפוליטיים, הכלכליים והחברתיים שעמדו מאחורי הארועים המוגדרים (וחלקם רק בדיעבד) כ"רצח עם". ההבט השני הוא ההבט הפילוסופי, המבקש להציג את תנאי האפשרות המחשבתיים, המנטאליים, המוסריים והאסתטיים שיצרו את המצבים בתוכם רצח העם, לסוגיו השונים התאפשר. למשל, את הקשרים בין מדינת הלאום המודרנית, וצמיחת תופעת רצח עם, את תופעת ההוצאה מהכלל, הגדרת חוקי החירום, יצירת מצבי ההכחשה, ההשתקה, העיוורון, המאפשרים את העמידה ממול, לחיות עם הארועים המתרחשים לעיני האנשים, החיים את הזמן ואת המרחב בתוכו רצח העם מתרחש, אך מצליחים "להתעלם" ממנו ולהמשיך בשגרת חייהם כאילו כלום לא קורה. בהמשך לכך, נדון בפוליטיקה המרחבית שבתוכה צמחו תנאי האפשרות לג'נוסייד, ואת הארועים שנוצרו בעקבותיהם: נעסוק בניתוח מערכות העדויות, ההסוואות והשפות השונות שסיפרו את הסיפורים אודות הרצח, וננסה להבין את הבעייתיות שבמעמד העד, במעמד הארכיון, ובמעמד הקורבנות מחד, והמקרבנים מאידך. אלו גם אלו יוצאים חבולים, מסומנים באמצעות הטראומה המסרבת להימחק, ויוצרים באמצעות כך מערכות יחסים חדשות, המהוות את ה"אחרי" רצח העם, שהוא חלק ממשי ומהותי בארוע עצמו, בעיקר בשל כך שתמיד ייוותרו חלק מהקורבנות בחיים, על מנת להעיד ועל מנת לזכור, ומולם, ישאפו המקרבנים לבנות לעצמם חיים חדשים בעלי זהויות אחרות, וללא הצלחה.
נלמד אודות רצח העם הארמני, אודות רצח העם שנעשה בגרמניה הנאצית וברוסיה הסובייטית, בקמבודיה ובאינדיאנים של אמריקה, כמו בצוענים ובפגועי הגוף והנפש באירופה של מלחמת העולם השניה, את רצח העם ברואנדה ואת ארועי סאברה ושאתילה. נשאל שאלות ביחס למידתיות ולשאלת הכמות: ממתי הופך רצח בכוונה תחילה של אוכלוסיה, ל"רצח עם"? מה מרחב התמרון והגמישות של המושג, מה הוא מכיל ומה הוא אינו מכיל, והיכן וכיצד מתבצעות החלוקות וההגדרות, ובעיקר – את מי הן משרתות? תוך כדי כך, נלמד אודות מה שפרופ' משה צוקרמן טבע, כ"חיפצון השואה", ונבקש להבין את תפקידו של השלטון, בעיצוב הזכרון ובתיעוד הארועים לאחור, ונדון בשאלה השואה: האם השואה היא ה"מודל" המוחלט לרצח עם? האם השואה היא הסימן המוחלט של הג'נוסייד המודרני? יחד עם זאת נדון גם בבעייתם של הארגונים לזכויות האדם, דוגמאת ארגוני האו"ם או "רופאים ללא גבולות", הפועלים מתוך המדינות המתועשות ובמימומן, נשלחים על ידי ממשלות שאינן עושות דבר על מנת למנוע את הארועים (כמו מה שמתחולל עתה בסוריה), מחד, אך מאידך דואגות למימון ארגוני השלום והעזרה למיניהן לקורבנות הרצח. עד כמה הם "שותפים" בכך שהם מאפשרים את רחיצת המצפון של המדינות החזקות, את ההשתמטות מאחריות, בכך שאינן מונעות את הרצח, אך מבקשים "להנות" מאפשרויות העזרה לשאריותיו ולקורבנותיו בדיעבד. 

  נוכחות חובה.

אופן סיום הקורס: ראה/י לוח בחינות/עבודות בידיעון התכנית.
Course description

In order to understand the phenomenon of genocide, we will think together about the question of the political creation of racial difference: Do people kill others because of their belonging to a national, ethnic group, race or religion (regardless of individual guilt)? We wish to refer to the two sides of the phenomenon: one aspect is the historical aspect – trying to understand the various histories within the twentieth-century events, that enabled the proliferation of genocide. We will build a comparative discussion about the political, economic and social standing behind the events of “murder”, which is the inner meaning of every genocide: the possibility of looking in the face of somebody else, of the “other”, and committing the crime (of murder). How is it at all possible in our age? The second aspect is the philosophical one, the search after the meaning of the special conditions, mental, moral and aesthetic that created the situation in which genocide is possible at all. For example, the relationships between the modern nation State and the growth of the phenomenon of genocide, the set of emergency laws, which created the situation of denial, muting, blindness, which enable the standing in front of the genocide, that created the possibility of being able to "ignore" and to continue daily life as if nothing was happening. Examines the psychological, cultural, and societal roots of human cruelty, mass violence, that enables individuals collectively and individually to perpetrate mass violence and genocide.
סילבוס מפורט

מדעי הרוח | התכנית הרב-תחומית במדעי הרוח
0662-2099-01 ג'נוסייד: המבנה הפילוסופי של רצח עם
The Philosophical Structure of Genocide
שנה"ל תשע"ז | סמ'  ב' | ד"ר דעואל לוסקי חיים

סילבוס מפורט/דף מידע
לצפייה בסילבוס נא ללחוץ כאן

להצהרת הנגישות


אוניברסיטת ת