| |||||||||||||||||||||||||
הדקדוק הנורמטיבי: בין שיח, פרשנות, וביקורת
The Grammar of Normativity: Discourse, Interpretation, Critique |
0659-2133-01 | ||||||||||||||||||||||||
---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
מדעי הרוח | היסטוריה ופילוסופיה של המדעים והרעיונות | |||||||||||||||||||||||||
|
הדקדוק הנורמטיבי: בין שיח, פרשנות, וביקורת
עבודתו של יורגן הברמאס זכתה לביקורות לא מעטות עקב הקישור בין נורמטיביות לקונצנזוס. אולם אחד ההישגים המשמעותיים שלה, שאולי לא הודגש מספיק, הוא העתקת המפנה הלשוני מן הפילוסופיה של השפה אל המחשבה הפוליטית והמוסרית. הקורס יציג סדרה של הוגים שביקשו לגשת לשאלות של צדק, מוסר, או ביקורת חברתית מנקודת מבט השמה דגש על היותן סוגות מובחנות של מעשי-דיבור או פעולות-שפה. נבחן תשובות שונות לשאלה מהם היגדים נורמטיביים במובן הרחב של המילה, בין אם אלה נתפסים כהיגדים מתקפי-נורמות, היגדים מערערי-נורמות, טענות אודות קיומו של אי-צדק או, בגישות מסויימות, כשיח אידאולוגי.
בין ההוגים בהם נדון: הברמס, ליוטר, וולצר, הונת, אילוז, בולטנסקי, רנסייר, ודרידה.