סילבוס הקורס מרקסיזם ופילוסופיה של השפה - תשע"ז, פקולטה למדעי הרוח, אוניברסיטת ת"א

שנה"ל תשע"ז

מרקסיזם ופילוסופיה של השפה
Marxism and the Philosophy of Language

0618-3006-01

מדעי הרוח | פילוסופיה


סמ' ב'	0800-1200	'ג	320	גילמן - מדעי הרוח	סמינר	ד"ר מטר ענת

D:\Inetpub\shared\yedion\syllabus\06\2016\0618\0618300601_desc.txt סילבוס מקוצר במשך מאות בשנים נתפשה השפה ככלי לייצוג פסיבי של העולם וכמנגנון מנטלי של האדם, המאפשר לו לקודד ולהעביר את מחשבותיו אל זולתו. עוד לפני המאה העשרים החלה תפישה זו להתפוגג, אולם רק במהלך המאה העשרים פותחו תפישות חלופיות, המדגישות את אופייה החברתי של השפה ואת הקשר המהותי בינה לבין פעולה ומעורבות בעולם, בפרקסיס. רק מעט מן הספרות התאורטית המרקסיסטית דן בתפישת השפה המתאימה להשקפה פוליטית זו. בסמינר נתוודע לכמה טקסטים חשובים שעושים כן, ומן העבר השני, ננסה לראות באיזו מידה תפישות של שפה כפעולה (מן הסוג הוויטגנשטייני, בעיקר) עשויות למלא את החסר. נקודת המוצא תהיה היכרות עם החומר הנלמד בשיעור המבוא לפילוסופיה של השפה. ספרות רקע תינתן מראש לכל המעוניין. הנוכחות בפגישות הסמינר – חובה. עבודות סמינריוניות ורפראטים שנתיים ומסמסטר ב' יש להגיש למזכירות החוג עד 1.10.2017. Course description Language was traditionally conceived as a passive tool for representing the world, residing in the mind and enabling individuals to transmit their thoughts to others. This picture has begun to lose its hold even before the 20th century, but in the last century it was replaced by detailed alternative pictures of language, which emphasized its social character and essential relation to action and to engagement in the world, to praxis. Only a few Marxist theoreticians devoted serious discussions to the conception of language suitable for Marxism. During the seminar we’ll read several such Marxist texts; we’ll also try to examine the extent to which Wittgensteinian conceptions of language-as-action could be suitable candidates to fill the lacuna.

ש"ס: 4.0

סילבוס מקוצר

במשך מאות בשנים נתפשה השפה ככלי לייצוג פסיבי של העולם וכמנגנון מנטלי של האדם, המאפשר לו לקודד ולהעביר את מחשבותיו אל זולתו. עוד לפני המאה העשרים החלה תפישה זו להתפוגג, אולם רק במהלך המאה העשרים פותחו תפישות חלופיות, המדגישות את אופייה החברתי של השפה ואת הקשר המהותי בינה לבין פעולה ומעורבות בעולם, בפרקסיס.
רק מעט מן הספרות התאורטית המרקסיסטית דן בתפישת השפה המתאימה להשקפה פוליטית זו. בסמינר נתוודע לכמה טקסטים חשובים שעושים כן, ומן העבר השני, ננסה לראות באיזו מידה תפישות של שפה כפעולה (מן הסוג הוויטגנשטייני, בעיקר) עשויות למלא את החסר.
נקודת המוצא תהיה היכרות עם החומר הנלמד בשיעור המבוא לפילוסופיה של השפה. ספרות רקע תינתן מראש לכל המעוניין.
הנוכחות בפגישות הסמינר – חובה.

עבודות סמינריוניות ורפראטים שנתיים ומסמסטר ב' יש להגיש למזכירות החוג עד 1.10.2017.

Course description

Language was traditionally conceived as a passive tool for representing the world, residing in the mind and enabling individuals to transmit their thoughts to others. This picture has begun to lose its hold even before the 20th century, but in the last century it was replaced by detailed alternative pictures of language, which emphasized its social character and essential relation to action and to engagement in the world, to praxis.
Only a few Marxist theoreticians devoted serious discussions to the conception of language suitable for Marxism. During the seminar we’ll read several such Marxist texts; we’ll also try to examine the extent to which Wittgensteinian conceptions of language-as-action could be suitable candidates to fill the lacuna.

להצהרת הנגישות