סילבוס הקורס ידע מוסרי? - תשע"ז, פקולטה למדעי הרוח, אוניברסיטת ת"א

שנה"ל תשע"ז

ידע מוסרי?
Moral Knowledge?

0618-3005-01

מדעי הרוח | פילוסופיה


סמ' א'	1400-1600	'ב	317א	גילמן - מדעי הרוח	סמינר	ד"ר לוי יאיר
סמ' א'	1400-1600	'ד	260	גילמן - מדעי הרוח	סמינר

D:\Inetpub\shared\yedion\syllabus\06\2016\0618\0618300501_desc.txt סילבוס מקוצר רובנו נסכים שרצח עם (למשל) הוא פעולה פסולה מוסרית. אבל איך אנחנו יודעים זאת? באופן כללי יותר: איך, אם בכלל, ניתן לרכוש ידע, או לפחות להיות מוצדקים בהאמנותינו, לגבי המעמד המוסרי של פעולות פסולות וראויות, טובות ורעות, צודקות ולא-צודקות, וכ״ו? האם אנחנו תופסים אמיתות כאלה באמצעות חוש מיוחד, בדומה לתפיסה חושית של אמיתות אמפיריות? האם הן ברורות מאליהן? האם ידע מוסרי הוא א-פריורי, בדומה לידע מתמטי, למשל? במהלך בירור עמדות אלה ואחרות באפיסטמולוגיה של המוסר, נבחן שלל אתגרים ספקניים לעצם האפשרות של ידע והצדקה בתחום המוסרי. הטיעונים הספקניים נשענים, בין השאר, על ההתפתחות האבולוציונית של מוסר אצל בני-אדם, הבעייתיות של עדות (testimony) מוסרית, ושאלת קיומם של מומחים מוסריים. דרישות: נוכחות, קריאה שבועית של החומר, השתתפות פעילה, הגשת מטלות קריאה קצרות בציון ׳עובר׳. מי שיבחר להציג רפרט בכיתה יהיה פטור מהחובה להגיש מטלות קריאה. מטלה מסכמת: הגשת עבודת סמינר או רפרט. הרכב הציון: 100% סמינר/רפרט. עבודות סמינריוניות ורפראטים מסמסטר א', יש להגיש למזכירות החוג עד 14.05.2017. Course description Most of us would agree that genocide (for instance) is morally wrong. But how do we know it’s wrong? More generally, how can we ever know, or at least be justified in believing, that some acts are right or wrong, good or bad, just or unjust, and so on? Are such truths self-evident? Do we perceive them by a special moral sense, akin to sense perception? Are they known a-priori, similarly to e.g. mathematical knowledge? In the course of examining these and other views in moral epistemology, we shall encounter various skeptical challenges to the very possibility of knowledge and justification in the moral domain. These skeptical arguments are based on the evolutionary aetiology of human morality, the status of moral testimony, and the (in)existence of moral experts.

ש"ס: 4.0

סילבוס מקוצר

רובנו נסכים שרצח עם (למשל) הוא פעולה פסולה מוסרית. אבל איך אנחנו יודעים זאת? באופן כללי יותר: איך, אם בכלל, ניתן לרכוש ידע, או לפחות להיות מוצדקים בהאמנותינו, לגבי המעמד המוסרי של פעולות פסולות וראויות, טובות ורעות, צודקות ולא-צודקות, וכ״ו? האם אנחנו תופסים אמיתות כאלה באמצעות חוש מיוחד, בדומה לתפיסה חושית של אמיתות אמפיריות? האם הן ברורות מאליהן? האם ידע מוסרי הוא א-פריורי, בדומה לידע מתמטי, למשל? במהלך בירור עמדות אלה ואחרות באפיסטמולוגיה של המוסר, נבחן שלל אתגרים ספקניים לעצם האפשרות של ידע והצדקה בתחום המוסרי. הטיעונים הספקניים נשענים, בין השאר, על ההתפתחות האבולוציונית של מוסר אצל בני-אדם, הבעייתיות של עדות (testimony) מוסרית, ושאלת קיומם של מומחים מוסריים.
דרישות: נוכחות, קריאה שבועית של החומר, השתתפות פעילה, הגשת מטלות קריאה קצרות בציון ׳עובר׳. מי שיבחר להציג רפרט בכיתה יהיה פטור מהחובה להגיש מטלות קריאה.
מטלה מסכמת: הגשת עבודת סמינר או רפרט.
הרכב הציון: 100% סמינר/רפרט.

עבודות סמינריוניות ורפראטים מסמסטר א', יש להגיש למזכירות החוג עד 14.05.2017.

Course description

Most of us would agree that genocide (for instance) is morally wrong. But how do we know it’s wrong? More generally, how can we ever know, or at least be justified in believing, that some acts are right or wrong, good or bad, just or unjust, and so on? Are such truths self-evident? Do we perceive them by a special moral sense, akin to sense perception? Are they known a-priori, similarly to e.g. mathematical knowledge? In the course of examining these and other views in moral epistemology, we shall encounter various skeptical challenges to the very possibility of knowledge and justification in the moral domain. These skeptical arguments are based on the evolutionary aetiology of human morality, the status of moral testimony, and the (in)existence of moral experts.

להצהרת הנגישות