סילבוס הקורס היסטוריה פילוסופית של ההרמוניה במערב - תשע"ז, פקולטה למדעי הרוח, אוניברסיטת ת"א

שנה"ל תשע"ז

היסטוריה פילוסופית של ההרמוניה במערב
A Philosophical History of Western Harmony

0618-2049-01

מדעי הרוח | פילוסופיה


סמ' א'	1800-2000	'ה	277	גילמן	שיעור	מר בירך ברק יואב

סילבוס מקוצר הקורס יעסוק בהתגלגלותה של המחשבה המערבית על ההרמוניה, כפי שהיא מתבטאת בהופעותיו המרובות של הרעיון, על גלגוליו הפילוסופיים, המוזיקליים והמתמטיים. את חלקו הראשון של הקורס נקדיש לבירור היסטורי של מקורות מחשבת ההרמוניה באירופה, בעיקר כפי שהם עולים מכתבים במסורת הפיתגוראית-אפלטונית. כמו כן נבחן את ההתנגדויות שעלו כבר בעת העתיקה למסורת זו, ונדון בחישובו ויצירתו של הסולם הדיאטוני המוכר לנו כיום, כתוצר של מחלוקת זו. לאחר מכן יוקדש הקורס ל 5 תחנות משמעותיות בהתפתחותה של ההרמוניה במודרנה, תוך התייחסות היסטורית לתהליך האקדמיזציה של המוזיקה האירופאית והתמסדותן של טכנולוגיות מדידת הזמן, השוואת הטון וכתב התווים. נתחיל עם הגותו של דקארט, וננסה להבין מתוכה את פיתוחן של הטכנולוגיות פורצות הדרך למדידת זמן (המצאת השניה וה'מטוטלת ההרמונית'), ואת השפעתן על עיצוב תפיסת המוזיקה המודרנית. לאחר מכן נעבור לבארוק וננסה להבין בעזרת לייבניץ ומחשבתו על 'ההרמוניה הקבועה מראש' את מהפכת חצי הטון המושווה, המצאת הפסנתר, ולידתה של מסורת המוזיקה המולחנת. נמשיך עם רעיונותיו של קאנט על ההרמוניה בין כשרי ההכרה ומעמדה של המוזיקה, עם הערותיו של ויטגנשטין על כתב התווים ומערכות סימנים בכלל, ונסיים עם עבודתו של וולטר בנימין ונסיונותיו לאפיין את הזמניות הייחודית להרמוניה ולמוזיקה, על רקע הופעתה של טכנולוגיית ההקלטה. דרישות קדם: אין. הקורס יסתיים בעבודה מסכמת. בנוסף תינתן אפשרות להצגת מאמר או נושא בכיתה, כיחידים או קבוצות, אשר תיכלל בציון הסופי (לא חובה). ציון: 80% עבודה מסכמת , 20% השתתפות לאורך הסמסטר. Course description The class is dedicated to the history of western thought and practice of 'Harmony', in it's philosophical, musical and mathematical forms. We will begin with an introductory dealing with the Pythagorean-Platonist origins of the European musical tradition, and an investigation of the cosmological debates surrounding the creation of the diatonic musical scale. We will then focus on 5 main junctions in the modern development of harmony, through emphasis on the invention of technologies for time measurement, equal temperament, and musical notation: Descartes and the creation of the second (Harmonic Oscillator), Leibniz and the pre-established harmony of the well-tempered piano, Kant and the Harmony of the faculties, Wittgenstein and notation systems, and finally Benjamin and the unique temporality of music considered in light of the newly invented sound recording technologies. Prerequisites: None

ש"ס: 2.0

סילבוס מקוצר

הקורס יעסוק בהתגלגלותה של המחשבה המערבית על ההרמוניה, כפי שהיא מתבטאת בהופעותיו המרובות של הרעיון, על גלגוליו הפילוסופיים, המוזיקליים והמתמטיים. את חלקו הראשון של הקורס נקדיש לבירור היסטורי של מקורות מחשבת ההרמוניה באירופה, בעיקר כפי שהם עולים מכתבים במסורת הפיתגוראית-אפלטונית. כמו כן נבחן את ההתנגדויות שעלו כבר בעת העתיקה למסורת זו, ונדון בחישובו ויצירתו של הסולם הדיאטוני המוכר לנו כיום, כתוצר של מחלוקת זו. לאחר מכן יוקדש הקורס ל 5 תחנות משמעותיות בהתפתחותה של ההרמוניה במודרנה, תוך התייחסות היסטורית לתהליך האקדמיזציה של המוזיקה האירופאית והתמסדותן של טכנולוגיות מדידת הזמן, השוואת הטון וכתב התווים. נתחיל עם הגותו של דקארט, וננסה להבין מתוכה את פיתוחן של הטכנולוגיות פורצות הדרך למדידת זמן (המצאת השניה וה'מטוטלת ההרמונית'), ואת השפעתן על עיצוב תפיסת המוזיקה המודרנית. לאחר מכן נעבור לבארוק וננסה להבין בעזרת לייבניץ ומחשבתו על 'ההרמוניה הקבועה מראש' את מהפכת חצי הטון המושווה, המצאת הפסנתר, ולידתה של מסורת המוזיקה המולחנת. נמשיך עם רעיונותיו של קאנט על ההרמוניה בין כשרי ההכרה ומעמדה של המוזיקה, עם הערותיו של ויטגנשטין על כתב התווים ומערכות סימנים בכלל, ונסיים עם עבודתו של וולטר בנימין ונסיונותיו לאפיין את הזמניות הייחודית להרמוניה ולמוזיקה, על רקע הופעתה של טכנולוגיית ההקלטה.
דרישות קדם: אין. הקורס יסתיים בעבודה מסכמת. בנוסף תינתן אפשרות להצגת מאמר או נושא בכיתה, כיחידים או קבוצות, אשר תיכלל בציון הסופי (לא חובה). ציון: 80% עבודה מסכמת , 20% השתתפות לאורך הסמסטר.

Course description

The class is dedicated to the history of western thought and practice of 'Harmony', in it's philosophical, musical and mathematical forms. We will begin with an introductory dealing with the Pythagorean-Platonist origins of the European musical tradition, and an investigation of the cosmological debates surrounding the creation of the diatonic musical scale. We will then focus on 5 main junctions in the modern development of harmony, through emphasis on the invention of technologies for time measurement, equal temperament, and musical notation: Descartes and the creation of the second (Harmonic Oscillator), Leibniz and the pre-established harmony of the well-tempered piano, Kant and the Harmony of the faculties, Wittgenstein and notation systems, and finally Benjamin and the unique temporality of music considered in light of the newly invented sound recording technologies.
Prerequisites: None

להצהרת הנגישות