D:\Inetpub\shared\yedion\syllabus\06\2016\0618\0618204901_desc.txtהקורס יעסוק בהתגלגלותה של המחשבה המערבית על ההרמוניה, כפי שהיא מתבטאת בהופעותיו המרובות של הרעיון, על גלגוליו הפילוסופיים, המוזיקליים והמתמטיים. את חלקו הראשון של הקורס נקדיש לבירור היסטורי של מקורות מחשבת ההרמוניה באירופה, בעיקר כפי שהם עולים מכתבים במסורת הפיתגוראית-אפלטונית. כמו כן נבחן את ההתנגדויות שעלו כבר בעת העתיקה למסורת זו, ונדון בחישובו ויצירתו של הסולם הדיאטוני המוכר לנו כיום, כתוצר של מחלוקת זו. לאחר מכן יוקדש הקורס ל 5 תחנות משמעותיות בהתפתחותה של ההרמוניה במודרנה, תוך התייחסות היסטורית לתהליך האקדמיזציה של המוזיקה האירופאית והתמסדותן של טכנולוגיות מדידת הזמן, השוואת הטון וכתב התווים. נתחיל עם הגותו של דקארט, וננסה להבין מתוכה את פיתוחן של הטכנולוגיות פורצות הדרך למדידת זמן (המצאת השניה וה'מטוטלת ההרמונית'), ואת השפעתן על עיצוב תפיסת המוזיקה המודרנית. לאחר מכן נעבור לבארוק וננסה להבין בעזרת לייבניץ ומחשבתו על 'ההרמוניה הקבועה מראש' את מהפכת חצי הטון המושווה, המצאת הפסנתר, ולידתה של מסורת המוזיקה המולחנת. נמשיך עם רעיונותיו של קאנט על ההרמוניה בין כשרי ההכרה ומעמדה של המוזיקה, עם הערותיו של ויטגנשטין על כתב התווים ומערכות סימנים בכלל, ונסיים עם עבודתו של וולטר בנימין ונסיונותיו לאפיין את הזמניות הייחודית להרמוניה ולמוזיקה, על רקע הופעתה של טכנולוגיית ההקלטה.
דרישות קדם: אין. הקורס יסתיים בעבודה מסכמת. בנוסף תינתן אפשרות להצגת מאמר או נושא בכיתה, כיחידים או קבוצות, אשר תיכלל בציון הסופי (לא חובה). ציון: 80% עבודה מסכמת , 20% השתתפות לאורך הסמסטר.