סילבוס הקורס אנושיותו של האל - השאלות וההתמודדות עמן במקרא ובתורת הסוד

שנה"ל תשע"ו

אנושיותו של האל - השאלות וההתמודדות עמן במקרא ובתורת הסוד
Anthropomorphism: Questions and Challenges in the Hebrew Bib

0690-4273-01

מדעי הרוח | לימודי התרבות העברית


סמ' א'	1600-1800	'ג	208	רוזנברג- מדעי היהדות	סמינר	ד"ר מרוז רונית
						פרופ רום שילוני דלית מרים

D:\Inetpub\shared\yedion\syllabus\06\2015\0690\0690427301_desc.txt סילבוס מקוצר בקורס זה נבחן מה הוא היחס לשאלת אנושיותו של האל בשני גופים ספרותיים מרכזיים בתולדות עם ישראל – המקרא, המייצג את האלף הראשון לפני הספירה, ותורת הסוד, ההולכת ונכתבת במהלך האלף הראשון והשני לספירה (אנחנו נדון בטקסטים שנכתבו עד לקבלת האר״י, מאה ה-טז). אלהים הישראלי חסר דמות ופסל, ובכל זאת ביצירה המקראית לכל רבדיה – אלהים מתואר כבעל צורת אדם (בתיאור אנתרופומורפי), בעל התנהגות ותכונות אנושיות. בתורתה של ספרות הסוד לדורותיה העמדות מגוונות מאוד – לעתים הוגיה גורסים שהאל הוא אכן בצורת אדם, לעתים מסתייגים מכך וגורסים כי האל מופשט, ולעתים – משלבים את שתי הטענות גם יחד. הסמינר בוחן את היחס המורכב הזה לשאלת האנושיות ואת הדרכים השונות שבהן התמודדו היוצרים השונים עם שאלות אלו, ומדגיש במיוחד את נקודות המגע בין שתי הספרויות. נכיר את הדיבור האנתרופומורפי לסוגיו (נשאל למשל: מה בין תיאור ספרותי לתיאור פיקטוריאלי באמנות?), נעקוב אחר הנסיונות השונים עד מאד להתמודד עם התיאור האנתרופורמורפי (כגון: הנסיונות לבדל בין אלהים לאדם באמצעות תיאור סינקדוכי או מטונימי, ועוד), עד כדי המרת האל בישות מייצגת אחרת (ישויות הנשלחות מטעמו: מלאך,עמוד האש והענן, ׳כבוד ה׳׳, שכינה, וכד׳; או חפצי פולחן המייצגים את נוכחותו: הארון והכרובים). לצד הדיונים בתיאולוגיה נבחן גם את השאלות ההיסטוריות. למשל האם עם חלוף הדורות ישנה התמעטות בשימוש בהאנשה במקרא? האם היחס לאנתרופומורפיזם במקרא מסמן דרך בתחום זה למקורות בתר-מקראיים ועד למקורות הימי-ביניימיים? האם ניתן להבחין בהתאמה בין הפתרונות המוצעים בתורות הסוד לבין תקופות ומקומות מוגדרים? Course description This seminar examines approaches to anthropomorphism in two literary corpora, the Hebrew Bible, representing first millennium BCE literature, and Jewish Mysticism, written over the first and the second millennia CE (we will discuss texts up until the sixteenth century). While the Israelite God has no icon, Hebrew Bible literature throughout describes God in human form, absorbing human behavior and mental qualities. In the Mystical literature, on the other hand, various attitudes may be observed – God is described anthropomorphically, but at times authors refrain from that and prefer an abstract portrayal of God, or yet in other contexts the two options are intertwined. The seminar addresses the complicated relationships to the “personhood” of God and the diverse ways by which different authors faced those challenges. Our main interest will be those points of juncture between the examined corpora. We will introduce the characteristics of the anthropomorphic talk (asking, for instance, what is the difference between a literary description and a pictorial-artistic one?), we will follow the different negotiations with anthropomorphism (such as attempts to distinguish God from human by means of synecdoche or metonymy, etc), up to representations of God by other mediators (messengers, such as: angles, the pillar of fire and cloud, “Kebod YHWH ,” his Name, Shechinah, etc.; or cultic objects that represent his presence: the Ark and the Cherubs). Side by side with this theological search, we will further examine historical issues. For example, is there a decline in the use of anthropomorphism in the Hebrew Bible? Has biblical strategies of tackling with anthropomorphism paved the way to post-biblical and medieval sources?

ש"ס: 2.0

סילבוס מקוצר

בקורס זה נבחן מה הוא היחס לשאלת אנושיותו של האל בשני גופים ספרותיים מרכזיים בתולדות עם ישראל – המקרא, המייצג את האלף הראשון לפני הספירה, ותורת הסוד, ההולכת ונכתבת במהלך האלף הראשון והשני לספירה (אנחנו נדון בטקסטים שנכתבו עד לקבלת האר״י, מאה ה-טז). אלהים הישראלי חסר דמות ופסל, ובכל זאת ביצירה המקראית לכל רבדיה – אלהים מתואר כבעל צורת אדם (בתיאור אנתרופומורפי), בעל התנהגות ותכונות אנושיות. בתורתה של ספרות הסוד לדורותיה העמדות מגוונות מאוד – לעתים הוגיה גורסים שהאל הוא אכן בצורת אדם, לעתים מסתייגים מכך וגורסים כי האל מופשט, ולעתים – משלבים את שתי הטענות גם יחד. הסמינר בוחן את היחס המורכב הזה לשאלת האנושיות ואת הדרכים השונות שבהן התמודדו היוצרים השונים עם שאלות אלו, ומדגיש במיוחד את נקודות המגע בין שתי הספרויות. נכיר את הדיבור האנתרופומורפי לסוגיו (נשאל למשל: מה בין תיאור ספרותי לתיאור פיקטוריאלי באמנות?), נעקוב אחר הנסיונות השונים עד מאד להתמודד עם התיאור האנתרופורמורפי (כגון: הנסיונות לבדל בין אלהים לאדם באמצעות תיאור סינקדוכי או מטונימי, ועוד), עד כדי המרת האל בישות מייצגת אחרת (ישויות הנשלחות מטעמו: מלאך,עמוד האש והענן, ׳כבוד ה׳׳, שכינה, וכד׳; או חפצי פולחן המייצגים את נוכחותו: הארון והכרובים). לצד הדיונים בתיאולוגיה נבחן גם את השאלות ההיסטוריות. למשל האם עם חלוף הדורות ישנה התמעטות בשימוש בהאנשה במקרא? האם היחס לאנתרופומורפיזם במקרא מסמן דרך בתחום זה למקורות בתר-מקראיים ועד למקורות הימי-ביניימיים? האם ניתן להבחין בהתאמה בין הפתרונות המוצעים בתורות הסוד לבין תקופות ומקומות מוגדרים?

Course description

This seminar examines approaches to anthropomorphism in two literary corpora, the Hebrew Bible, representing first millennium BCE literature, and Jewish Mysticism, written over the first and the second millennia CE (we will discuss texts up until the sixteenth century). While the Israelite God has no icon, Hebrew Bible literature throughout describes God in human form, absorbing human behavior and mental qualities. In the Mystical literature, on the other hand, various attitudes may be observed – God is described anthropomorphically, but at times authors refrain from that and prefer an abstract portrayal of God, or yet in other contexts the two options are intertwined.
The seminar addresses the complicated relationships to the “personhood” of God and the diverse ways by which different authors faced those challenges. Our main interest will be those points of juncture between the examined corpora. We will introduce the characteristics of the anthropomorphic talk (asking, for instance, what is the difference between a literary description and a pictorial-artistic one?), we will follow the different negotiations with anthropomorphism (such as attempts to distinguish God from human by means of synecdoche or metonymy, etc), up to representations of God by other mediators (messengers, such as: angles, the pillar of fire and cloud, “Kebod YHWH ,” his Name, Shechinah, etc.; or cultic objects that represent his presence: the Ark and the Cherubs). Side by side with this theological search, we will further examine historical issues. For example, is there a decline in the use of anthropomorphism in the Hebrew Bible? Has biblical strategies of tackling with anthropomorphism paved the way to post-biblical and medieval sources?

להצהרת הנגישות