 שנה"ל תשע"ה | |||||||||||||||||||||||||
 |
 |
||||||||||||||||||||||||
|
מימוש ההורות הרגשית ביחסי הורים-ילדים
Establishing Emotional Parenthood in Parent-Child Relations |
1411-6077-30 | ||||||||||||||||||||||||
|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
| |||||||||||||||||||||||||
ש"ס: 2.0
סילבוס מקוצר
שם הקורס: מימוש ההורות הרגשית ביחסי הורים – ילדים
פרטי הקורס:, קורס מס' 1411-6077-30, סמסטר ב' תשע"ה, 2 ש"ס.
מועד הקורס: יום ג', 19:00-20:30.
מיקום הקורס: בנין טרובוביץ משפטים, חדר 206.
שעות קבלה: ימי ג' בין 20:30-21:00, בתיאום מראש.
דרישות קדם: רצוי דיני משפחה בתואר ראשון (לא חובה).
אופן הלימוד: שיעור.
ציון: 100% בחינה סופית (עם ספרים פתוחים).
תוכנית הלימודים בקורס:
1. מבוא – היכרות ראשונית עם נושא הקורס ומטרותיו (שיעור 1)
(1) זכות הילד להורות רגשית משני הוריו.
(2) הגדרת יישומה של ההורות הרגשית לצרכי ניתוח השאלות התיאורטית בהן ימוקד הקורס כקיומו של הקשר השוטף בין הילד להורה הלא משמורן אגב פירוד וגירושין.
(3) תיאור שאלת היסוד בה ימוקד הקורס: האם למשפט תפקיד ביצירת התנאים למימוש ההורות הרגשית: מקומו של המשפט בשדה הפסיכולוגי – רגשי.
2. הגישה המשפטית הנוהגת בשאלת יכולתו של המשפט להתערב בסוגיות מעולם הרגש (שיעור 1)
(1) אוזלת ידו של המשפט בתחומי הרגש: המשפט הישראלי והדין הזר.
(2) אוזלת ידו של המשפט בתחומי הרגש: גישות מן הספרות.
(3) ניסיונות המשפט להתערב בעיצוב מערכות יחסים רגשיות ותוצאתם.
(4) סיכום: האמנם ניתן לצפות מן המשפט לחולל תמורות בתחום הרגש?
חומר קריאה:
ע"א 2034/98 אמין נ' אמין, פ"ד נג (5) 69.
ע"א 5258/98 פלונית נ' פלוני, פ"ד נח (6) 209.
ע' גרוסקוף, ס' חלבי "הפרה של הבטחת נישואין" מתוך משפט חברה ותרבות – נפלאו ממני: משפטים על אהבה (תל אביב, א' בן נפתלי וח' נווה עורכות, תשס"ה), בע' 128-132.
ד' פוגץ "'ברצון שניהם ובשמחתם' – אינוס בידי בן זוג והתוויית גבולות המשפט הפלילי בחברה משתנה" עיונים במשפט, מגדר ופמיניזם (קובץ) (2007) 501, בע' 502-508, 538-543.
J. Goldstein, A. Freud & A. J. Solnit Beyond The Best Interests Of The Child (New York, new ed., 1979), at pp. 49-52.
J. Goldstein, A. Freud & A. J. Solnit Before The Best Interests Of The Child (New York, 1979), at pp. 11-12.
__________________________________________________________________
3. אכיפת המוסר באמצעות המשפט – היבטים פילוסופיים: היחס בין משפט למוסר (שיעור 2 + 3)
(1) מבוא – עולם המוסר כמקבילה לעולם הרגש: מוסר הורי.
(2) העמדות הבולטות בדיון על יחסי הגומלין בין החוק למוסר.
(3) הגדרת הנזק כבסיס להתערבות משפטית.
(4) הגדרת המוסר וזיהוי המוסר הנוהג בחברה.
(5) היחס בין קיומו של קונצנזוס מוסרי לאפקטיביות האכיפה.
(6) פילוסופיה מדינית כשיקול מקדים.
(7) ביטוי למחלוקת בדבר מידת האכיפה של הציווי המוסרי בסוגיות משפטיות בולטות.
(8) שיקולי מוסר במערכת דיני המשפחה בישראל.
חומר קריאה:
בג"צ 693/91 ד"ר מיכל אפרת נ' הממונה על מרשם האוכלוסין במשרד הפנים, פ"ד מז (1) 749, 779-782
בג"צ 8928/06 פלונית נ' בית הדין הרבני הגדול לערעורים בירושלים ואח', תק-על 2008 (4) 286.
ה' ל' א' הארט חוק, חירות ומוסר (תל אביב, א' גילדין תרגום, תשמ"א), בע' 9-29.
ר' גביזון "אכיפת המוסר ומעמדו של עקרון החירות" עיון כז (תשל"ו – תשל"ז) 274, בע' 274-279, 286.
ר' הלפרין – קדרי "שיקולי מוסר בדיני משפחה וקריאה פמיניסטית של פסיקת המשפחה בישראל" עיונים במשפט, מגדר ופמיניזם (קובץ) (2007) 651 (רלוונטי גם לנושא השיעור הבא).
______________________________________________________________________
4. השיח המוסרי בדיני משפחה: הטרנספורמציה מערכים חברתיים להסדרה פרטית, השפעתה על השיח המוסרי ושאלת מעמדו בדיני המשפחה המודרניים (שיעור 4+5)
(1) הטרנספורמציה מערכים חברתיים להסדרה פרטית.
(2) שקיעת השיח המוסרי המסורתי.
(3) הגישות שהתפתחו בתגובה לשקיעת השיח המוסרי בדיני המשפחה.
4.1 הגישה האבולוציונית.
4.2 סיכום ביניים – הגישה האבולוציונית כמבטאת את מיקוד המוסר הפוסט מודרני בילדים.
4.3 הגישה הביקורתית.
(4) סיכום: הגברת המחויבות והאחריות כלפי הילדים כיעד משותף.
חומר קריאה:
N. Dowd In Defense of Single Parent Families (New York, 1997), at pp. 44, 59, 115-116, 121-123, 156.
M.A. Fineman The Neutered Mother, The Sexual Family, and Other Twentieth Century Tragedies (New York, 1995), at pp. 228-236.
B.D. Whitehead The Divorce Culture (New York, 1997), at pp. 54, 97-99, 140-152, 189-190, 194-195.
J.C. Murphy "Rules, Responsibility and Commitment to Children: The New Language of Morality in Family Law" 60 Pitt. L. Rev. (1999) 1111, at pp. 1115-1118, 1165-1172.
C.E. Schneider "Moral Discourse and the Transformation of American Family Law" 83 Mich. L. Rev. (1985) 1803, at pp. 1803-1818, 1835-1845.
E.S. Scott "Rational Decisionmaking About Marriage and Divorce" 76 Virginia L. Rev. (1990) 9, at pp. 9- 13, 72-79.
C. Smart "Towards an Understanding of Family Change: Gender Conflict and Children’s Citizenship" 17 Australian Journal of Family Law (2003) 20. Available at: http://www.socialsciences.manchester.ac.uk/morgancentre/people/smart/docs/smart-gender-conflict-2003.pdf (last entry: 17/6/10), at pp. 1-12, 16-17.
______________________________________________________________________
5. גבולות המשפט – היחס בין פרטי לציבורי (שיעור 6+7)
(1) מגמת הפרטיות בדיני המשפחה המודרניים.
(2) הגישות המנוגדות ביחס להגדרת קו הגבול בין הפרטי לציבורי בתחום המשפחה.
3.1.הגישות התומכות במגמת הפרטיות וכפועל יוצא בצמצום ההתערבות בתא המשפחתי.
3.2 גישות החותרות להגברת המעורבות הציבורית ולצמצום הספירה הפרטית בדיני המשפחה.
(3) ביקורת פמיניסטית על הדיכוטומיה פרטי – ציבורי.
(4) האחריות הציבורית ביחס לתפקוד התא המשפחתי בציר היחסים הורה – ילד.
חומר קריאה:
ס' רוטלוי "אחריות המדינה בקידום זכויות ילדים" המשפט 22 (יולי 2006) 3.
M.A. Fineman "Intimacy Outside of the Natural Family: The Limits of Privacy" 23 Conn. L. Rev. (1991) 955, at pp. 961-972.
M.A. Fineman "What Place for Family Privacy" 67 Geo. Wash. L. Rev. (1999) 1207, at pp. 1216– 1224.
J.B. Singer "The Privatization of Family Law" Wis. L. Rev. (1992) 1443, at pp. 1444-1446, 1527-1565.
M. Wald "State Intervention on Behalf of 'Neglected' Children: A Search for Realistic Standards" 27 Stan. L. Rev. (1975) 985, at pp. 992-993, 1004- 1005, 1014-1020.
B.B. Woodhouse "The Dark Side of Family Privacy" 67 Geo. Wash. L. Rev. (1999) 1247, at pp. 1251-1262.
____________________________________________________________________________________
6. תפקידיו החברתיים של המשפט והיחס בין משפט לחברה (שיעור 8+9)
(1) תיאור מושגי היסוד בדיון.
(2) יחסי הגומלין בין משפט לחברה.
(3) תהליך שינוי הנורמות החברתיות.
(4) תיפקודו האקספרסיבי של החוק, כביטוי למעורבותו בעיצוב החברה והתרבות וביישוב הקונפליקט החברתי.
(5) מדרגי ההתערבות בעיצוב הנורמות החברתיות והקשיים הפוטנציאליים ביישומם.
(6) שאלת ההצדקה והתנאים ליישום כוחו האקספרסיבי של החוק.
(7) יישום כוחו האקספרסיבי של החוק בתחום המשפחה.
חומר קריאה:
U. Gneezy & A. Rustichini "A Fine Is A Price" 29 J. Legal Stud. (2000) 1, at pp. 1-3, 10-15.
L. Lessig "The Regulation of Social Meaning" 62 U. Chi. L. Rev. (1995) 943, at pp. 949-955, 992-993, 1001-1006, 1009-1016.
C.R. Sunstein "Social Norms and Social Roles" 96 Colum. L. Rev. (1996) 903, at pp. 914-928, 948-952.
C.R. Sunstein "On the Expressive Function of Law" 144 U. Pa. L. Rev. (1996) 2021, at pp. 2021-2033, 2050-2053.
___________________________________________________________________
7. דיון ביקורתי בשאלה בה ממוקד הקורס: התערבות המשפט בשדה הרגשי של קיום הקשר השוטף בין ההורה לילד אגב פירוד וגירושין (שיעור 10+11)
(1) עולם המשפט ועולם הרגש: סיכום הממצאים.
(2) שאלת קיומן של נורמות מוכרות המייצגות מוסר מקובל ביחס לקשר הורה ילד אגב פירוד וגירושין.
2.1 הנורמות הנוהגות והיקף ההכרה בהן.
2.2 זיהוין של נורמות ומוסכמות במעגל התחומי הרחב יותר.
(3) המוסריות החדשה – ניתוח ודיון.
(4) סוגיית הנזק בקשר הורה ילד אגב פירוד וגירושין והשפעתה על היכולת ליצור נורמה ספציפית.
(5) מנגנון התערבות ממוקד בתרבות המבוססת על מגמות של פרטיות ואינדיבידואליזם.
(6) שאלת ההתערבות מזוית היעדים הפמיניסטיים.
(7) גיוס כוחו האקספרסיבי של החוק ליצירת נורמה למעורבות הורית רגשית בחיי הילד.
(8) הצורך בהגדרה סדורה של ביטויי ההורות הרגשית לאחר פירוק התא המשפחתי.
חומר קריאה:
ע"א 2266/93 פלוני, קטין ואח' נ' פלוני, פ"ד מט (1) 221.
ע"פ 4596/98 פלונית נ' מדינת ישראל, פ"ד נד (1) 145.
S. Coltrane & M. Adams "The Social Construction of the Divorce 'Problem': Morality, Child Victims, and the Politics of Gender" 52 Family Relations (2003) 363, at pp. 366-367.
K. Czapanskiy "Volunteers and Draftees: The Struggle for Parental Equality" 38 UCLA L. Rev. (1991) 1415, at pp. 1473-1476, 1458-1463.
S. Maldonado "Beyond Economic Fatherhood: Encouraging Divorced Fathers to Parent" 153 U. Pa. L. Rev. (2005) 921, at pp. 1000- 1009.
F. Schoeman "Rights of Children, Rights of Parents, and the Moral Basis of the Family" 91 Ethics (1980) 6, at pp. 6-19.
____________________________________________________________
8. מבט יישומי: דרכי ההתערבות במימוש ההורות הרגשית (שיעור 12+13)
(1) המודל האוסטרלי כמודל מנחה.
(2) דרכי ההתערבות במצבי ניתוק קשר ומניעת הורות רגשית מן הילד (מצבי ניכור הורי):
2.1 אמצעים מניעתיים.
2.2 אמצעים תרופתיים.
2.3 אמצעים עונשיים.
2.4 אמצעים מערכתיים – חברתיים.
(3) קווים למחשבה בגיבוש אמצעי התערבות יעילים התואמים את המגמות המודרניות בדיני משפחה.
3.1 אימוץ גישה מניעתית.
3.2 יצירת תרבות משפטית ודיונית ייחודית המותאמת לסכסוכים הנוגעים לילדים.
3.3 העמדת הילד במרכז הדיון.
3.4 איזון מחודש בין המערכת המשפטית למערכת הסוציאלית – טיפולית.
חומר קריאה:
Family Law Council, Improving Post-Parenting Order Processes. A Report to the Attorney-General (October 2007). Available at: http://www.ag.gov.au/www/agd/rwpattach.nsf/VAP/(CFD7369FCAE9B8F32F341DBE097801FF)~Family+Law+Council+-+IPPOP+report.PDF/$file/Family+Law+Council+-+IPPOP+report.PDF (last entry: 17/2/13). Hereafter: Family Law Council (Improving Post-Parenting Order Processes),at pp. 8-16.
R. Kaspiew, M. Gray, R. Weston, L. Moloney, K. Hand & L. Qu Evaluation of the 2006 Family Law Reforms, Australian Institute of Family Studies (December 2009). Available at: http://www.aifs.gov.au/institute/pubs/fle/evaluationreport.pdf (last entry: 17/2/13(Executive summary.
Course description
Establishing Emotional Parenthood in Parent-Child Relations – Dr Sharon Frieling
The course will be focused on an in depth analysis of the fundamental question: does the law have a role in creating the conditions for establishing the emotional parenting in parent-child relations. The emotional parenting in translated, to the purposes of the analysis of the fundamental question, to the ongoing contact between the child and both his parents, following the parent's separation and divorce proceedings, in order to enable the child to experience emotional and present parenting from both parents.
The child's right to emotional parenting seems obvious, so is the common notion that growing up with two responsible and devoting parents is the best option for a child. The conflictual question is: in a reality where most children will not grow up with both parents under the same roof, should the state intervene in shaping and establishing the parent-child relations? The question regarding the role of the law, as an instrument of the state, in ensuring the child's experience of emotional parenting from both parents, is the one that raises doubt and conflict in various disciplines, including the legal discipline, from many aspects.
This fundamental question raises a discussion regarding many secondary questions including: whether it is appropriate for public policy to undermine the promotion of traditional family units or individual freedom, operate to protect children by defining limits for a family or necessarily by removing them, can we even talk about effective intervention in a situation of a split of opinions in a pluralistic society and what are the basic limitations of the law in an attempt to regulate human-emotional conduct?
The fundamental question will be analyzed through an in depth discussion of the questions regarding the relationship between law and emotion and between law and moral order; morality’s place in the modern legal debate; the limits of the law; the family limits; the roles of the law - from philosophical, social, psychological and feminist aspects.
Grade: Final Exam 100% (with books)